🖨לשתול מחשבות בתת המודע של הלקוח - מודע או תת מודע - לשלוט בתת המודע של הלקוח - הטמעת מסרים בתת המודע - NLP, שינוי עמדות, שכנוע, לשכנע לקוחות, למכור יותר, סוגסטיהוכאן אבאר, שיש שני סוגים של השפעה על המודעות של הלקוח. והסוג הראשון הוא, שבו אתה המוכר, משפיע בצורה גלויה על המודע של הלקוח. ויש גם את הסוג השני, שבו המוכר משפיע על המודעות של הלקוח, לא ברמת המודע, אלא ברמת התת מודע. כי יש את המודע ואת תת המודע. והמודע פירושו, הדברים שהאדם מודע אליהם. ותת המודע פירושו, הדברים שהאדם מודע אליהם, לא בצורה גלויה, אלא בצורה סמויה. דהיינו, רעיונות שנמצאים בתת ההכרה של האדם, גם בלי שהוא עצמו מודע אליהם בצורה גלויה.
וכאן אבאר, מה היתרונות ומה החסרונות שיש, בהשפעה על המודע או על תת המודע של הלקוח. כי יש יתרונות וחסרונות, גם כאשר משפיעים בהשפעה גלויה על המודעות של הלקוח. ויש גם יתרונות וחסרונות, כאשר משפיעים בהשפעה סמויה על תת המודע של הלקוח.
ולהשפיע בצורה גלויה על המודע של הלקוח, פירושו שבצורה גלויה ולא סמויה, גורמים ללקוח לשנות את דעתו, והלקוח מודע לכך שגרמו לו לשנות את דעתו. כגון לדוגמה שהלקוח לא רוצה לרכוש איזה מוצר, ובצורה גלויה הוא אומר שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר הזה, כגון לדוגמה בגלל שהוא טוען שאין לו צורך במוצר. ובמקרה כזה, השפעה על המודע של הלקוח, פירושה, שבצורה גלויה, המוכר משכנע את הלקוח, שהוא כן צריך את המוצר, עד שהלקוח מוכן לקבל את האפשרות שהוא כן צריך את המוצר. וזאת נקראת השפעה גלויה על המודעות של הלקוח.
והיתרונות של צורת השפעה כזאת, שבה הלקוח באופן מודע מבין שגרמו לו לשנות את העמדה שלו, הם שהלקוח בצורה ברורה, מודע לכך שהוא שינה את העמדה שלו. ז"א הלקוח יודע ברמת המודעות שלו, שהוא כרגע חושב שהמוצר כן מתאים לו. ואם משכנעים את המודעות הגלויה של הלקוח, בכך שהוא צריך את המוצר, אז ההיגיון אומר שהלקוח אכן ירכוש את המוצר, כי הוא מודע לכך שהוא חושב שהוא צריך את המוצר.
אבל, כאשר משכנעים את הלקוח בצורה גלויה, יש לכך גם חיסרון. כי זה נכון שמצד אחד הלקוח אכן מודע בצורה גלויה לכך שהוא חושב כרגע שהוא רוצה את המוצר. אבל מצד שני, הלקוח מודע לכך, שזה שהוא רוצה את המוצר כרגע, המחשבה הזאת, לא הגיעה "מתוכו", אלא היא הגיעה ממקום חיצוני לו, שזה בעצם המוכר ששכנע אותו בצורה גלויה.
וכאשר הלקוח מודע לכך שבעצם המחשבה שאומרת לו שהוא רוצה לקנות את המוצר, שהמחשבה הזאת הגיע ממקום חיצוני לו, אז ממילא זה יוצר תחושה של נפרדות וחוסר הזדהות, בין המחשבה הזאת, לבין הלקוח עצמו. כי ברגע שהלקוח מבין שהמחשבה הזאת לא באה ממנו, ושהמחשבה הזאת היא "לא שלו", אז ממילא הוא מטיל בה ספק, וזה עלול ליצור אצלו חוסר אמון, בינו לבין המחשבה שהוא רוצה לקנות את המוצר.
ולפעמים ישנם אפילו מצבים, שבהם הלקוח באמת צריך את המוצר. והלקוח בטעות חושב שהוא לא צריך את המוצר. ואח"כ אם משכנעים את הלקוח בצורה גלויה, שהוא כן צריך את המוצר. אז לפעמים בגלל שהלקוח זוכר שבהתחלה הוא לא רצה את המוצר, אז הוא מביע התנגדות לכך שהוא כן צריך את המוצר, למרות שהוא באמת צריך את המוצר.
והלקוח עלול להתנגד לכך שהוא צריך את המוצר, למרות שהוא מבין שהוא צריך אותו, כדי לשמור על האגו שלו. או משום שלא נוח לו להודות שהוא טועה. או משום שהוא רוצה לצאת צודק, ואם הוא אכן ישנה את דעתו בצורה גלויה, זה יכול לפגוע לו בתדמית של השיפוטיות שלו וכיו"ב.
כגון לדוגמה בחינוך ילדים. שלפעמים אומרים לילד לעשות משהו. והילד מבין שהוא צריך לעשות את הדבר. ולפעמים הוא מסרב לעשות את אותו הדבר, רק משום שאמרו לו לעשות את זה, ושהוא מרגיש שכאילו הדעה נכפתה עליו ללא בחירה חופשית שלו.
ולפעמים האדם מתנגד לדבר שהוא עצמו מבין שהוא נכון, רק משום שהוא מודע לכך שאותו רעיון, הגיע ממקור חיצוני לו, ושהוא מודע לכך שהוא משנה את דעתו. ולפעמים לא נוח לאדם לקבל את זה שהוא טעה, ושהוא משנה את דעתו. ואז הוא מתעקש לצאת צודק, ואז הוא עלול לסרב לרכוש את המוצר, רק משום שהוא מודע לכך שאותה המחשבה הגיע ממקור חיצוני לו.
ולשם כך, יש עוד שיטת השפעה על המודעות של הלקוח, שהיא השפעה סמויה. והשפעה סמויה על המודעות של הלקוח, פירושה, שכאשר הלקוח לדוגמה אומר שהוא לא צריך את המוצר הזה וכיו"ב, אז לא אומרים לו בצורה גלויה שהוא כן צריך את המוצר. אבל כן גורמים לו להבין מעצמו שהוא כן צריך את המוצר.
לדוגמה: על ידי זה שמסבירים לו פעם נוספת את היתרונות של המוצר, כאילו לא מתוך מטרה גלויה לשכנע אותו. ותוך כדי שמסבירים לו את היתרונות של המוצר, מדגישים לו דברים מסוימים, ושותלים לו מחשבות בתת המודע שלו, שיגרמו לו לרכוש את המוצר.
ולשתול מחשבות בתת המודע של הלקוח, ולשלוט בתת המודע של הלקוח, היתרון של זה הוא, שהדבר הזה גורם ללקוח לחשוב, שזה הוא עצמו שינה את דעתו שלו עצמו, מתוך בחירה חופשית ומתוך רצונו החופשי. ואז ללקוח יש הזדהות גדולה יותר, עם המחשבה החדשה שלו, שאומרת לו שהוא כן רוצה את המוצר.
כי לפעמים האדם מאמין לעצמו, יותר ממה שהוא מאמין לאנשים אחרים. וכאשר המחשבה שאומרת לו שהוא צריך לקנות את המוצר, כאשר הלקוח חושב שהמחשבה הזאת מגיעה מתוכו בצורה אוטנטית, בלי שהוא מבין שהמחשבה הזאת נשתלה אצלו על ידי המוכר, על ידי זה הוא מביע יותר אמון והזדהות...
לצפות בתוכניות ריאליטי, צפייה בטלוויזיה, צפייה בתוכניות ריאליטי, צפייה בתוכניות מציאות, לראות את עצמך מבחוץ, מודעות עצמית ותוכניות ריאליטי, מודעות עצמית ותוכניות מציאות, התפתחות אישית ותוכניות ריאליטי, השתקפות עצמית ותוכניות מציאותלצפות בתוכניות ריאליטי, צפייה בטלוויזיה, צפייה בתוכניות ריאליטי, צפייה בתוכניות מציאות, לראות את עצמך מבחוץ, מודעות עצמית ותוכניות ריאליטי, מודעות עצמית ותוכניות מציאות, התפתחות אישית ותוכניות ריאליטי, השתקפות עצמית ותוכניות מציאותלצפות בתוכניות ריאליטי, צפייה בטלוויזיה, צפייה בתוכניות ריאליטי, צפייה בתוכניות מציאות, לראות את עצמך מבחוץ, מודעות עצמית ותוכניות ריאליטי, מודעות עצמית ותוכניות מציאות, התפתחות אישית ותוכניות ריאליטי, השתקפות עצמית ותוכניות מציאות איך צפייה בתוכניות ריאליטי עוזרת למודעות העצמית? אחד הדברים המעניינים בצפייה בתוכניות ריאליטי הוא שהן מאפשרות לבני אדם להסתכל על עצמם מזווית חיצונית. כאשר אדם ... ריאליטי, הוא עשוי לזהות בתגובות, בהתנהגויות ובמעשים של המשתתפים תכונות ודפוסים הקיימים גם בו עצמו, אך כאלה שלא היה מודע להם קודם לכן. לדוגמה, ייתכן שלמישהו יש נטייה להגיב בדרמטיות למצבים שונים, והוא מעולם לא הבחין בכך עד לרגע ... כמו האנשים שעל המסך כדי ללמוד מהם משהו משמעותי על עצמך. האנשים בתוכניות ריאליטי לעיתים קרובות בטוחים לחלוטין שהם מודעים לעצמם ולמעשים שלהם, אך בפועל הם לחלוטין לא מודעים לחסרונות ולדפוסים של עצמם. הצופה יכול לחשוב שהוא שונה, שהוא לא כזה טיפש או לא כזה חסר מודעות, אבל אם הוא באמת יתבונן לעומק, הוא עשוי לגלות שגם הוא עיוור לחסרונות מסוימים שלו בדיוק באותה צורה שהמשתתפים ... בעצמם לא פחות ממה שאתה בטוח בעצמך. ולכן, השאלה שחשוב לשאול היא: במה אני דומה להם? איפה אני לא מודע לעצמי בדיוק כמוהם?. מודעות עצמית לעומת אשליית מודעות - איפה אתה נמצא? אליעד כהן מדגיש את ההבדל בין מודעות עצמית אמיתית לבין אשליית מודעות. משתתף בתוכנית ריאליטי יכול להיות משוכנע שהוא מבין את עצמו, שהוא מכיר את חסרונותיו וחולשותיו, אבל הצופים בבית רואים היטב שהוא אינו מודע כלל לחלקים גדולים בהתנהגותו. באותו אופן, גם אתה עלול להאמין שאתה מודע לעצמך לגמרי, בזמן שבפועל אתה לוקה באותה אשליה בדיוק. הצפייה באנשים אחרים בתוכניות אלו יכולה לשמש כמראה המאפשרת לך לבחון איפה אתה באמת עומד ביחס למודעות העצמית שלך. כיצד אפשר להיעזר בתוכניות ריאליטי להתפתחות אישית? תוכניות ריאליטי אינן רק אמצעי בידור אלא גם כלי מצוין להתפתחות אישית ולמודעות עצמית. הצפייה בתוכנית מאפשרת לך להסתכל על עצמך בעקיפין, לזהות הרגלים ודפוסים שלא שמת לב אליהם וללמוד על עצמך ... לא כמו האנשים האלה, נסה לעצור לרגע ולשאול: איפה אני בכל זאת דומה להם? אילו דברים אני עושה בלי מודעות מלאה? מה אני יכול ללמוד מזה על עצמי?. שאלות אלה יכולות לסייע לך לשפר את המודעות העצמית שלך וליצור שינוי חיובי בהתנהגות שלך. מהם היתרונות בלראות את עצמך דרך אחרים? אחד היתרונות הבולטים בצפייה באחרים בטלוויזיה הוא שאתה רואה מצבים קיצוניים של חוסר מודעות וחוסר שליטה עצמית. אמנם אתה לא חייב להיות קיצוני כמוהם, אבל עצם הצפייה בהם מחדדת את ההבנה שיש דברים ... כשהוא אומר, אולי אתה לא מתנהג בצורה טיפשית כל כך כמו המשתתף בתוכנית, אבל האם גם אתה אולי לא מודע לתכונה שלילית שיש לך, כפי שהמשתתף לא מודע לתכונותיו השליליות?. בעזרת השאלות הללו, אתה יכול לשפר משמעותית את המודעות שלך לעצמך. לסיכום, מה הערך האמיתי של צפייה בתוכניות ריאליטי? תוכניות ריאליטי הן כלי יוצא דופן ללימוד עצמי ולהגברת המודעות העצמית. הן מאפשרות לך להסתכל על עצמך מזווית חיצונית, להבחין בתכונות ובדפוסים שאתה לא שם לב אליהם בדרך כלל, ולהבין לעומק את ההבדל בין מודעות עצמית אמיתית לבין אשליית מודעות. במקום להתרחק מן הדמויות שעל המסך, נסה להשתמש בהן ככלי עזר לשיפור המודעות העצמית שלך. בפעם הבאה שאתה יושב מול תוכנית ריאליטי, שאל את עצמך מה אתה יכול ללמוד מזה על עצמך - ואיך אתה יכול להשתמש בזה כדי לגדול ולהתפתח כאדם. נזקי צפייה בטלביזיה תועלת בצפייה בטלביזיה איך להיות מודע לעצמך? בעד ונגד תוכניות מציאות התמכרות לתוכניות ריאליטי ההבדל בין מודעות עצמית לאשליית מודעות כיצד לזהות דפוסים אישיים דרך אחרים ההשפעה של תוכניות ריאליטי על ההתבוננות העצמית אחד הדברים המעניינים בצפייה בתוכניות ריאליטי ... לזהות בתגובות ובמעשים של משתתפי התוכנית תכונות או דפוסים שקיימים גם בו - אך אולי הוא מעולם לא היה מודע אליהם. לראות את עצמך דרך האחר כאשר אדם רואה אחרים בטלוויזיה, במיוחד בסיטואציות מוקצנות כמו אלו המופיעות בריאליטי, זה ... לא אומר שאין לך מה ללמוד מהם. אחד האלמנטים המרתקים בתוכניות כאלה הוא שהן מלאות באנשים שחושבים שהם מאוד מודעים לעצמם, אבל בפועל הם לא מודעים כלל לחסרונות שלהם. מודעות עצמית מול אשליית מודעות כאשר אתה צופה בתוכנית, אתה עלול לשים לב לכך שאחד המשתתפים חושב שהוא מבין את עצמו לחלוטין, אבל הצופה מהצד מזהה שהוא בכלל לא מודע להתנהגותו האמיתית. ייתכן שגם אתה לא מודע לחלוטין לכל החסרונות שלך, ממש כפי שהמשתתפים אינם רואים את עצמם בצורה אובייקטיבית. מה אפשר ללמוד מזה? ייתכן שאתה ... מאפשרות לך לבחון את עצמך דרך אחרים, לראות את הדברים שאתה עושה שאולי לא שמת לב אליהם, וללמוד על מודעות ואשליית מודעות. לכן, בפעם הבאה שאתה צופה בריאליטי, נסה לחשוב - מה אני יכול ללמוד מזה על עצמי? השפעת תוכניות ריאליטי על ההתנהגות מודעות עצמית והתבוננות פנימית כיצד לזהות דפוסים אישיים דרך אחרים ההבדל בין מודעות עצמית לאשליית מודעות נזקי צפייה בטלביזיה, תועלת בצפייה בטלביזיה, איך להיות מודע לעצמך? לצפות בתוכניות מציאות, האח הגדול, לראות תוכניות מציאות, לראות ...
זיהוי עצמי, הכרה עצמית, פילוסופיה של נפש האדם, מהי מודעות עצמית? להיות מודע לעצמך, ידיעת האני, ידיעת הקיום העצמי, להיות מודע לקיומך, מהו האני? מהי תודעה עצמית? מדעי הקוגניציהזיהוי עצמי, הכרה עצמית, פילוסופיה של נפש האדם, מהי מודעות עצמית? להיות מודע לעצמך, ידיעת האני, ידיעת הקיום העצמי, להיות מודע לקיומך, מהו האני? מהי תודעה עצמית? מדעי הקוגניציהזיהוי עצמי, הכרה עצמית, פילוסופיה של נפש האדם, מהי מודעות עצמית? להיות מודע לעצמך, ידיעת האני, ידיעת הקיום העצמי, להיות מודע לקיומך, מהו האני? מהי תודעה עצמית? מדעי הקוגניציה מהי מודעות עצמית ומהו האני? אליעד כהן מסביר לעומק מהי מודעות עצמית, מהו זיהוי עצמי ומה המשמעות של האני בתפיסה הפילוסופית והקוגניטיבית. לדבריו, מודעות עצמית היא תחושה שבה האדם מרגיש וחווה שהוא קיים ונפרד מדברים אחרים. הוא שואל מהי בדיוק המודעות, אך טוען כי אף על פי שאנחנו משתמשים במושג מודעות, קשה להגדיר אותה בצורה מדויקת ומוחלטת. לדבריו, הסיבה לקושי היא משום שהמודעות היא משהו ראשוני מאוד, ולפיכך אי אפשר להסביר אותה במונחים של משהו אחר שקדם לה. איך מזהים מי מודע ומי לא? אליעד מדגים את השאלה הזו בצורה פשוטה: כאשר אתה חושב על משהו שאתה רוצה, אתה יודע בוודאות שזה אתה שחושב את זה. הידיעה הזו של אני שחושב היא בעצם הגדרת המודעות העצמית. הוא מוסיף שאי אפשר לראות מודעות במובן של חפץ חיצוני - אף אחד לא ראה שולחן מודע לעצמו. מה שרואים ומרגישים זה רק את עצמנו, כתחושה פנימית. למה אי אפשר להסביר מה זה מודעות עצמית? אליעד כהן טוען שאי אפשר להסביר מהי מודעות עצמית לאדם שאין לו מודעות כלל, בדיוק כמו שאי אפשר להסביר למישהו מה זה הבדל בין דברים, כאשר הוא לא מסוגל לחוות הבדל. אליעד מדגים: אי אפשר להסביר לאדם שאין לו מודעות מה זה תחושת אני, מפני שהמודעות היא הדבר הבסיסי ביותר - כל התחושות והרגשות באים אחרי המודעות. לכן, כל ניסיון להסביר מהי המודעות במונחים של רגשות, מחשבות או תחושות, אינו תקין, כיוון שהמודעות קודמת לכל אלה. האם האני תופס מקום וזמן במציאות? אליעד כהן דן בשאלה האם האני, אותו דבר מופשט שנקרא מודעות עצמית, תופס מקום וזמן. הוא טוען שתלוי איך מגדירים מקום וזמן. הוא מדגים באמצעות השוואה לכיסא: הכיסא תופס מקום פיזי בעולם, אך המודעות או האני לא תופסים מקום באותו מובן מוחשי. הוא מסביר שהמודעות היא ישות מופשטת, וישות מופשטת אינה מוגבלת במקום ובזמן באותו אופן כמו עצמים פיזיים. הוא מסביר כי מודעות היא למעשה הפרדה, וכאשר יש הפרדה בין דבר לדבר, נוצרת ישות של אני. האם המודעות היא משהו שלומדים או שהיא מולדת? אליעד מסביר שבבית מסוים אפשר לומר שאף אחד לא לימד אותך שאתה קיים או שיש לך מודעות עצמית. האדם יודע שהוא קיים עוד לפני שלימדו אותו להבחין בין דברים. הוא טוען שהמודעות היא סוג של ידע ראשוני, ידע שלא הועבר אליך בשום דרך חיצונית אלא קיים בתוכך מעצם קיומך. מצד שני, אליעד מוסיף שלפעמים מלמדים ילדים מגיל צעיר להבחין בין דברים ולומר זה שונה מזה, וזו בעצם למידה של מודעות - כי מודעות היא בעצמה ההפרדה בין דברים. האם יכול להיות שהמודעות שלך שונה משל אחרים? אליעד מדגיש את הרעיון שכל אדם חווה את עצמו כישות נפרדת, ולכן יש שוני בין המודעות של אדם אחד לזו של אדם אחר. האדם לא יכול לדעת בוודאות אם המודעות שלו דומה לזו של אחרים, אלא רק להסיק זאת מתוך השוואה של ההתנהגויות והתגובות של אחרים. הוא מדגים זאת ... הקיר, כי אתה יכול לחשוב ולהרגיש, ואילו הקיר לא מגיב ולא מביע רגשות. לפיכך, אתה מסיק שיש הבדל בין המודעות שלך לבין משהו שאינו מודע. האם מודעות יכולה להתקיים ללא הבדל? אליעד מסביר שהמודעות במהותה היא יצירת הבדל - הפרדה בין אני לבין משהו אחר. לכן לא ניתן לדבר על מודעות ללא הבדל. ברגע שאדם מרגיש שהוא מודע, המשמעות היא שהוא מזהה את עצמו כנפרד ממשהו אחר. הוא מדגיש שהמודעות היא הבסיס לתחושת ההפרדה, ולכן אי אפשר לנסות ולהסביר את המודעות עצמה במונחים של דברים שמגיעים אחריה כמו תחושות, רגשות ומחשבות. מהי התשובה האמיתית לשאלה מה זה מודעות? אליעד טוען ...
קיום בלי ידיעה עצמית, המציאות מודעת לעצמה, קיום בלי מודעות עצמית, בריאה יש מאין, יצירה יש מאין, לפני הפוטנציאל של המציאות, הקיום של אלוהים, התודעה של אלוהים, איך נוצר העולם?קיום בלי ידיעה עצמית, המציאות מודעת לעצמה, קיום בלי מודעות עצמית, בריאה יש מאין, יצירה יש מאין, לפני הפוטנציאל של המציאות, הקיום של אלוהים, התודעה של אלוהים, איך נוצר העולם?קיום בלי ידיעה עצמית, המציאות מודעת לעצמה, קיום בלי מודעות עצמית, בריאה יש מאין, יצירה יש מאין, לפני הפוטנציאל של המציאות, הקיום של אלוהים, התודעה של אלוהים, איך נוצר ... קיום בלי ידיעה עצמית? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא האם ייתכן מצב שבו משהו קיים, אך אינו מודע לקיומו. הדיון מתחיל בשאלה בסיסית: מה זה קיום, ומה זו מודעות? אליעד מסביר שיש שתי אפשרויות בסיסיות: או שקיום מחייב מודעות, ואז אי אפשר להפריד ביניהם, או שקיום אינו תלוי במודעות, ואז אפשר להניח שקיים משהו גם אם אין לו מודעות עצמית. אליעד מדגים זאת באמצעות האבן: האם אבן קיימת רק כאשר מישהו מסתכל עליה ומודע אליה? אם נאמר שקיום דורש מודעות של מישהו שיתבונן בדבר, אזי האבן תלויה לחלוטין במודעותו של הצופה. אך אם נניח שקיום אינו תלוי במודעות, האבן קיימת גם אם אף אחד לא מודע אליה. אליעד מסביר שזוהי שאלה של הגדרות: אם ההגדרה שלנו לקיום היא משהו שתלוי בידיעה, אז כמובן שלא ייתכן ... אליעד מתייחס למושג המצוי הראשון או הדבר הבסיסי שממנו הכל מורכב. על פי ההסבר, המצוי הראשון אינו יכול להיות מודע לקיומו, כי להיות מודע לקיום דורש שני דברים לפחות: הדבר עצמו, והידיעה על הדבר. אבל הדבר הראשון, בהגדרתו, הוא רק אחד - ולכן לא יכולה להיות בו מודעות לקיומו, כי אין בו הפרדה בין מודע לבין הדבר עצמו. לדוגמה, אם הדבר הראשון היה יודע שהוא קיים, אז כבר היה בו פיצול לשניים: הוא עצמו, ... קיים. וכאשר יש שניים, כבר נדרש גורם שלישי שמאחד אותם. מכאן מסיק אליעד לוגית שהדבר הראשון אינו יכול להיות מודע לקיומו. האם הדבר הראשון באמת קיים אם הוא אינו מודע לקיומו? אליעד מציג את הטענה שאם הדבר הראשון לא מודע לעצמו, אז לכאורה הוא לא קיים. אך כאן הוא מסביר שהמציאות היא למעשה זו שמודעת לעצמה, לא באמצעות הידיעה הרגילה של האדם אלא ברמה של הוויה טהורה. כלומר, עצם הקיום הוא בעצמו מודעות, אבל לא במובן הרגיל שאנו חושבים עליו כהכרה או ידיעה. לדבריו, הדבר הראשון הוא למעשה הקיום עצמו. אם הוא ... קיים (כגון המציאות שאנו חווים כרגע), חייבים לקבל את קיומו של הדבר הראשון, אפילו אם הוא אינו יודע או מודע לעצמו במובן האנושי. מה המשמעות של קיום ללא מודעות לאדם? אליעד מסביר שאצל האדם השאלה משתנה מעט, מפני שמבחינת האדם, קיום ללא מודעות עצמית נתפס כחסר משמעות. לדוגמה, אם לאדם אין שום מודעות שהוא קיים, אז מבחינתו הוא למעשה לא קיים, כי אין שום משמעות לקיום כזה עבורו. עם זאת, אליעד מדגיש שזה עניין סובייקטיבי לחלוטין, כי ברמה האובייקטיבית ייתכן שמשהו קיים גם אם האדם לא מודע אליו כלל. המשמעות של קיום או מודעות תלויה תמיד בהגדרות ובאופן שבו אנחנו בוחרים לפרש את המושגים האלה. אליעד מציין שוב ושוב שהכל תלוי בהגדרות: אם האדם מחליט להגדיר שקיום דורש מודעות, אז קיום ללא מודעות אינו אפשרי מבחינתו. לעומת זאת, אם הוא מוכן לקבל שקיום לא מחייב מודעות, אז כמובן שאפשרי קיום בלי ידיעה עצמית. איך ייתכן שמדבר אחד ללא מודעות יצאו דברים שונים ומודעים? השאלה הזו מובילה לדיון עמוק יותר בשאלה איך בכלל נוצר העולם מהדבר הראשון. אליעד מסביר שכאשר מנסים להבין איך מתוך הדבר הראשון, שאין בו כל פיצול או מודעות עצמית, נוצר העולם המורכב, נוצרת בעיה פילוסופית עמוקה. לדוגמה, אם הכל מורכב מדבר אחד אחיד, כיצד ייתכן שיש דברים ... בלי ידיעה עצמית אפשרי או בלתי אפשרי בהתאם להגדרה שבה משתמשים. הדבר הראשון או המציאות עצמה אינה יכולה להיות מודעת לעצמה במובן האנושי, כי זה דורש פיצול. הקיום עצמו הוא סוג של מודעות, גם אם לא במובן הרגיל של ידיעה או הכרה. הריבוי וההבדלים בעולם הם תפיסה סובייקטיבית של האדם, ולא מציאות ... שאלה פילוסופית עמוקה שמובילה להבנת ההבדל בין תפיסת האדם את המציאות לבין המציאות כפי שהיא. האם אפשרי קיום בלי מודעות? האם המציאות מודעת לעצמה? בריאה יש מאין מהו הדבר הראשון שממנו הכל נוצר? האם הקיום של אלוהים מודע לעצמו? איך נוצר העולם? מהי תודעה אלוהית?
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331