אגו / רצון עצמי - האגו של האדם הוא גם האויב וגם האוהב הכי גדול של האדם. הכל תלוי באדם עצמו. ובטרם נדבר על עניין האגו, נאמר, כי כאן במאמר האגו מייצג את הרצון עצמי של האדם.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי מצד אחד, אם לא היה לאדם שום אגו ורצון עצמי, הרי שלעולם לא היה לו רע. משום, שהאדם מרגיש רע, רק כאשר המצב שבו הוא נמצא שונה מהרצון העצמי / האגו שלו. כך שאם לא היה לאדם שום אגו כלל, הרי שלעולם לא היה לו רע. ומנקודת המבט הזו, האויב של האדם הוא האגו שלו. כי האגו של האדם, אחראי לכך שהאדם מרגיש רע.
מצד שני, אם לא יהיה לאדם אגו ורצון עצמי, הרי שהוא גם לעולם לא יוכל להרגיש טוב. משום, שהאדם מרגיש טוב, כאשר הרצון העצמי שלו מתמלא ובא על סיפוקו. כאשר המציאות של האדם מתאימה לרצון העצמי של האדם, הרי שאז מרגיש האדם טוב. וככל שמידת ההתאמה בין הרצון העצמי של האדם לבין המציאות גדולה יותר, כך האדם שמח יותר. כך שאם לא יהיה לאדם אגו ורצון עצמי, הרי שהוא גם לא יוכל להרגיש תחושת סיפוק והנאה, של מילוי הרצון העצמי והאגו.
אז מה עושים?
תשובה: באפשרותו של האדם להישאר עם אגו, ועדיין להרגיש אך ורק טוב. כיצד? תשובה: על ידי הבנת המציאות.
נסביר: הסיבה שרע לאדם היא לא בגלל שיש לו רצון עצמי, אלא בגלל שהרצון העצמי שלו נפרד ושונה מהמצב שבו הוא נמצא. עצם קיומו של הרצון העצמי הוא לא רע. הרע נוצר רק כאשר הרצון העצמי של האדם, לא מתאים למצב המציאות שבו הוא נמצא.
ומדוע הרצון העצמי של האדם, לא תואם את המציאות? משום, שהאדם חושב ומבין בשכלו שהמציאות תהיה טובה יותר, אם היא תהיה אחרת ממה שהיא. וכאשר האדם חושב בשכלו, שהמציאות תהיה טובה יותר ממה שהיא, אם היא תהיה אחרת, הרי שהדבר הזה יוצר אצל האדם את תחושת הנפרדות מהמציאות, וממילא גם את תחושת הרע.
נמצא אם כן, כי לא הרצון העצמי של האדם יצר את הרע, אלא חוסר ההתאמה בין המציאות לבין הרצון העצמי של האדם, היא זו שיצרה את הרע.
נמצא אם כן, שאם יבין האדם את המציאות באמת, ויבין את הסיבה הטובה שבגללה הדברים קורים כפי מה שהם, הרי שעל ידי זה יגיע האדם למצב, שבו גם יש לו רצון עצמי מצד אחד, אך גם מהצד השני הרצון העצמי של האדם תואם את המציאות ולא שונה ממנה. דהיינו, מצב שבו האדם רוצה את המציאות כפי מה...
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי מצד אחד, אם לא היה לאדם שום אגו ורצון עצמי, הרי שלעולם לא היה לו רע. משום, שהאדם מרגיש רע, רק כאשר המצב שבו הוא נמצא שונה מהרצון העצמי / האגו שלו. כך שאם לא היה לאדם שום אגו כלל, הרי שלעולם לא היה לו רע. ומנקודת המבט הזו, האויב של האדם הוא האגו שלו. כי האגו של האדם, אחראי לכך שהאדם מרגיש רע.
מצד שני, אם לא יהיה לאדם אגו ורצון עצמי, הרי שהוא גם לעולם לא יוכל להרגיש טוב. משום, שהאדם מרגיש טוב, כאשר הרצון העצמי שלו מתמלא ובא על סיפוקו. כאשר המציאות של האדם מתאימה לרצון העצמי של האדם, הרי שאז מרגיש האדם טוב. וככל שמידת ההתאמה בין הרצון העצמי של האדם לבין המציאות גדולה יותר, כך האדם שמח יותר. כך שאם לא יהיה לאדם אגו ורצון עצמי, הרי שהוא גם לא יוכל להרגיש תחושת סיפוק והנאה, של מילוי הרצון העצמי והאגו.
אז מה עושים?
תשובה: באפשרותו של האדם להישאר עם אגו, ועדיין להרגיש אך ורק טוב. כיצד? תשובה: על ידי הבנת המציאות.
נסביר: הסיבה שרע לאדם היא לא בגלל שיש לו רצון עצמי, אלא בגלל שהרצון העצמי שלו נפרד ושונה מהמצב שבו הוא נמצא. עצם קיומו של הרצון העצמי הוא לא רע. הרע נוצר רק כאשר הרצון העצמי של האדם, לא מתאים למצב המציאות שבו הוא נמצא.
ומדוע הרצון העצמי של האדם, לא תואם את המציאות? משום, שהאדם חושב ומבין בשכלו שהמציאות תהיה טובה יותר, אם היא תהיה אחרת ממה שהיא. וכאשר האדם חושב בשכלו, שהמציאות תהיה טובה יותר ממה שהיא, אם היא תהיה אחרת, הרי שהדבר הזה יוצר אצל האדם את תחושת הנפרדות מהמציאות, וממילא גם את תחושת הרע.
נמצא אם כן, כי לא הרצון העצמי של האדם יצר את הרע, אלא חוסר ההתאמה בין המציאות לבין הרצון העצמי של האדם, היא זו שיצרה את הרע.
נמצא אם כן, שאם יבין האדם את המציאות באמת, ויבין את הסיבה הטובה שבגללה הדברים קורים כפי מה שהם, הרי שעל ידי זה יגיע האדם למצב, שבו גם יש לו רצון עצמי מצד אחד, אך גם מהצד השני הרצון העצמי של האדם תואם את המציאות ולא שונה ממנה. דהיינו, מצב שבו האדם רוצה את המציאות כפי מה...
050-3331-331