שכל משכיל ומושכל, מה זה אני? מה זה מחשבה? מה זה חלום? מה זה מציאות? מה זו תודעה? מה זה נשמה? מה ההבדל בין חי למת? מה ההבדל בין חי לדומם? האם יש נשמה? איך המוח חושב? למה אני לא מרוצה? איך האני חושב?
מה זה אומר "אני אף פעם לא מרוצה"?
אליעד כהן דן בשאלה "למה אני אף פעם לא מרוצה?" וטוען כי כאשר אדם שואל את עצמו שאלה כזו, עליו ראשית להבין את המושגים שבהם הוא משתמש - מה זה "אני", מה זו "מחשבה" ומה הכוונה "לא מרוצה". הוא מדגים כיצד על האדם לחקור תחילה את האמירה הבסיסית הזו: האם המשפט "אני אף פעם לא מרוצה" הוא באמת נכון? אולי המשפט הנכון יותר הוא "אני אף פעם לא מרוצה ב - 100 אחוז"? הוא מסביר שהדיוק חשוב, כי הוא מוביל לחקירה מדויקת יותר. אליעד מציע לבדוק כל משפט על ידי בחינת ההפך שלו. אם אדם אומר "אני אף פעם לא מרוצה", ההפך של המשפט יהיה "אני תמיד מרוצה" או "לפעמים אני מרוצה", וכך אפשר להתחיל לחקור ולהבין יותר לעומק.
האם החוויה שלי זהה למחשבה שלי?
אליעד מתייחס למושג "חוויה" ואומר שהמונח "חוויה" ו"מחשבה" אינם בהכרח זהים. יש אנשים שאומרים "בחוויה שלי אני לא מרוצה", אבל הוא טוען שיותר מדויק לומר "במחשבה שלי אני לא מרוצה". הוא מביא כדוגמה שאדם עשוי לחוות שהוא לעולם לא מרוצה ב - 100%, אבל למעשה הוא רק חושב שהוא לעולם לא מרוצה. הוא מדגיש את החשיבות של דיוק בהגדרות, כי אם אדם לא יודע בדיוק למה הוא מתכוון כשהוא אומר "חוויה", הוא למעשה לא יכול להבין לעומק את השאלה או את התשובה עליה.
האם "אני" ו"מחשבה" זה אותו הדבר?
אליעד מעמיק בשאלה האם "האני" והמחשבה הם אחד. הוא מדגים שבכל מחשבה ישנם שלושה אלמנטים: יש את החושב, יש את המחשבה עצמה, ויש את הדבר שעליו חושבים. למשל, כשאדם חושב על שולחן, יש את האני שחושב, יש את פעולת החשיבה, ויש את השולחן עליו חושבים. הוא מסביר שבלי מחשבה אין "אני" ושבלי מחשבה על משהו, אין קיום לאני. למרות זאת, אין זה אומר שהאני והמחשבה זהים לחלוטין, אלא שהם מופיעים תמיד ביחד. המחשבה היא זו שנותנת לאני את המשמעות שלו.
האם קיימת מחשבה בלי חושב או בלי משהו שחושבים עליו?
אליעד מסביר שאין מחשבה בלי חושב או בלי משהו שעליו חושבים. הוא מדגים שאם האדם אומר "אני חושב על כלום", הוא בעצם לא יכול לחשוב על "כלום" אמיתי, כי כלום מוחלט - ללא זמן, ללא מקום - בלתי ניתן לחשיבה. תמיד המחשבה תהיה קשורה לאובייקט או לנושא כלשהו. כמו כן, הוא טוען שאין "אני" ללא מחשבות, כי תחושת האני, התודעה של האדם, קיימת רק הודות למחשבות שלו.
האם השולחן והאדם זהים במהותם?
אליעד כהן מדגיש שלמרות שגם השולחן וגם האדם הם "גושים של חומר", ישנה הבחנה בתודעה שלנו בין האדם לשולחן. אך הוא מאתגר את ההבחנה הזו ושואל מה בדיוק עושה את האדם ל"אדם" ולא לשולחן? הוא מעלה את השאלה האם ההבדל נובע מצורת האדם, מהמוח או מהיכולת לחשוב. הוא מראה שאם נגיד שאדם נחשב ל"אדם" בגלל שהוא חושב, אז מה קורה עם אדם במצב קומה או תינוק קטן, או מישהו עם לקות שכלית חמורה - האם הם נחשבים פחות בני אדם? ומה לגבי רובוט שחושב בצורה מורכבת? הוא מדגים כך שההבחנה בין חי לדומם, בין אדם לבין שולחן, אינה פשוטה או ברורה כפי שנדמה.
האם החלום שונה מהמציאות?
אליעד כהן מדגים שגם בחלום, האדם מרגיש שזה מציאותי לחלוטין. כשהוא חולם הוא לא יודע שהוא חולם ולכן הוא מתנהג בדיוק כפי שהיה מתנהג במציאות "הרגילה". הוא מעלה את השאלה - איפה מתרחש החלום? האם בתוך הראש, בתוך המוח, או במקום אחר לגמרי? הוא מדגים שאדם חולם על מקומות רחוקים, כמו מקסיקו, ומרגיש שהוא באמת נמצא שם, אף שהוא בעצם רק מדמיין. הוא מסביר שאם בזמן החלום האדם לא מודע לכך...
אליעד כהן דן בשאלה "למה אני אף פעם לא מרוצה?" וטוען כי כאשר אדם שואל את עצמו שאלה כזו, עליו ראשית להבין את המושגים שבהם הוא משתמש - מה זה "אני", מה זו "מחשבה" ומה הכוונה "לא מרוצה". הוא מדגים כיצד על האדם לחקור תחילה את האמירה הבסיסית הזו: האם המשפט "אני אף פעם לא מרוצה" הוא באמת נכון? אולי המשפט הנכון יותר הוא "אני אף פעם לא מרוצה ב - 100 אחוז"? הוא מסביר שהדיוק חשוב, כי הוא מוביל לחקירה מדויקת יותר. אליעד מציע לבדוק כל משפט על ידי בחינת ההפך שלו. אם אדם אומר "אני אף פעם לא מרוצה", ההפך של המשפט יהיה "אני תמיד מרוצה" או "לפעמים אני מרוצה", וכך אפשר להתחיל לחקור ולהבין יותר לעומק.
האם החוויה שלי זהה למחשבה שלי?
אליעד מתייחס למושג "חוויה" ואומר שהמונח "חוויה" ו"מחשבה" אינם בהכרח זהים. יש אנשים שאומרים "בחוויה שלי אני לא מרוצה", אבל הוא טוען שיותר מדויק לומר "במחשבה שלי אני לא מרוצה". הוא מביא כדוגמה שאדם עשוי לחוות שהוא לעולם לא מרוצה ב - 100%, אבל למעשה הוא רק חושב שהוא לעולם לא מרוצה. הוא מדגיש את החשיבות של דיוק בהגדרות, כי אם אדם לא יודע בדיוק למה הוא מתכוון כשהוא אומר "חוויה", הוא למעשה לא יכול להבין לעומק את השאלה או את התשובה עליה.
האם "אני" ו"מחשבה" זה אותו הדבר?
אליעד מעמיק בשאלה האם "האני" והמחשבה הם אחד. הוא מדגים שבכל מחשבה ישנם שלושה אלמנטים: יש את החושב, יש את המחשבה עצמה, ויש את הדבר שעליו חושבים. למשל, כשאדם חושב על שולחן, יש את האני שחושב, יש את פעולת החשיבה, ויש את השולחן עליו חושבים. הוא מסביר שבלי מחשבה אין "אני" ושבלי מחשבה על משהו, אין קיום לאני. למרות זאת, אין זה אומר שהאני והמחשבה זהים לחלוטין, אלא שהם מופיעים תמיד ביחד. המחשבה היא זו שנותנת לאני את המשמעות שלו.
האם קיימת מחשבה בלי חושב או בלי משהו שחושבים עליו?
אליעד מסביר שאין מחשבה בלי חושב או בלי משהו שעליו חושבים. הוא מדגים שאם האדם אומר "אני חושב על כלום", הוא בעצם לא יכול לחשוב על "כלום" אמיתי, כי כלום מוחלט - ללא זמן, ללא מקום - בלתי ניתן לחשיבה. תמיד המחשבה תהיה קשורה לאובייקט או לנושא כלשהו. כמו כן, הוא טוען שאין "אני" ללא מחשבות, כי תחושת האני, התודעה של האדם, קיימת רק הודות למחשבות שלו.
האם השולחן והאדם זהים במהותם?
אליעד כהן מדגיש שלמרות שגם השולחן וגם האדם הם "גושים של חומר", ישנה הבחנה בתודעה שלנו בין האדם לשולחן. אך הוא מאתגר את ההבחנה הזו ושואל מה בדיוק עושה את האדם ל"אדם" ולא לשולחן? הוא מעלה את השאלה האם ההבדל נובע מצורת האדם, מהמוח או מהיכולת לחשוב. הוא מראה שאם נגיד שאדם נחשב ל"אדם" בגלל שהוא חושב, אז מה קורה עם אדם במצב קומה או תינוק קטן, או מישהו עם לקות שכלית חמורה - האם הם נחשבים פחות בני אדם? ומה לגבי רובוט שחושב בצורה מורכבת? הוא מדגים כך שההבחנה בין חי לדומם, בין אדם לבין שולחן, אינה פשוטה או ברורה כפי שנדמה.
האם החלום שונה מהמציאות?
אליעד כהן מדגים שגם בחלום, האדם מרגיש שזה מציאותי לחלוטין. כשהוא חולם הוא לא יודע שהוא חולם ולכן הוא מתנהג בדיוק כפי שהיה מתנהג במציאות "הרגילה". הוא מעלה את השאלה - איפה מתרחש החלום? האם בתוך הראש, בתוך המוח, או במקום אחר לגמרי? הוא מדגים שאדם חולם על מקומות רחוקים, כמו מקסיקו, ומרגיש שהוא באמת נמצא שם, אף שהוא בעצם רק מדמיין. הוא מסביר שאם בזמן החלום האדם לא מודע לכך...
- מה זה אני?
- האם יש הבדל בין חי לדומם?
- איך המוח חושב?
- האם מחשבה היא מציאות?
- מה זה תודעה?
- מה ההבדל בין חלום למציאות?
- למה אני לא מרוצה?
050-3331-331