... המתיימרות לטפל בזה, אך כולן לא עובדות. יתכן שתשכח מהדבר, אבל בפנים יהיה זיכרון שיכול תמיד לעלות ולצוף בגלל סיטואציה מסוימת ואז שום טיפול לא עזר באמת. וכדי להשיג ריפוי שורשי, זה להגיע לאחדות, להגיע למקום שהזיכרון יהיה, ויחווה כטוב. ומי שיש לו עדיין רצונות עצמיים, יפחד שיקרה לו משהו רע, והטראומה תמיד תוכל לחזור. ומי שיגיע לחוויית האחדות לא יהיה לו רצון ...

... קיימים השקר והטיפשות של הנפרדות? + למה דווקא התורה היא השטן בהתגלמותו? למה בעצם קיימת טיפשות ושקר של תפיסת הנפרדות? אליעד כהן עוסק בשאלה מדוע קיימת בעולם תפיסת הנפרדות והטיפשות של האדם, אותה תפיסה של טוב ורע, של סיבה ותוצאה ושל חוקים. לדבריו, תפיסה זו היא הבסיס לקיומו של העולם וליכולת שלנו לפעול ולחיות. אליעד מסביר כי הנפרדות וההפרדה בין דברים היא זו שמאפשרת מציאות. ללא הנפרדות הזו, לא היה ניתן להתקיים, ולא היה ניתן לקיים שום פעולה, מכיוון שאם האדם היה חי בתפיסה שהכל תמיד טוב בצורה מוחלטת, לא היה צורך בשום פעולה או מאמץ כלשהו. הנפרדות מאפשרת את החיים כפי שאנחנו מכירים אותם. אבל אליעד כהן מוסיף כי השלמות האמיתית מתרחשת כאשר האדם מבין את הקשר בין הנפרדות לבין האחדות. כלומר, כאשר האדם מבין שהנפרדות היא ביטוי וצמצום של האחדות עצמה, דווקא אז החיים הופכים לטובים באמת. במצב כזה, הנפרדות לא נתפסת כדבר שלילי, אלא כדבר חיובי וטוב מאוד, מכיוון שהיא מאפשרת ביטוי מוחשי ושלם לאחדות הגדולה יותר. אליעד מדגיש שהשלמות האמיתית אינה רק באחדות אלא בשילוב של נפרדות ואחדות ביחד. הוא מוסיף כי למעשה שורש השאלה למה קיימת הנפרדות? הוא עמוק מאוד ומתחיל כבר בשאלה למה בכלל אלוהים רצה לברוא את העולם מלכתחילה. אם אלוהים חשב על בריאת העולם, זה אומר שגם הוא חשב במונחים של טוב ושל רע, ולכן השאלה הזו למעשה מתחילה עוד הרבה לפני תפיסת הנפרדות האנושית, אלא בשורש הבריאה עצמה. אליעד מסביר שכדי להבין באמת את שורש הנפרדות, יש להבין את מהות הבורא עצמו, וכיצד נוצר הרצון הראשון שלו לברוא עולם, ואת זה הוא משאיר לחקירה אישית ועמוקה יותר. למה דווקא התורה היא השטן ... השנייה, מדוע דווקא התורה היא השטן בהתגלמותו, אליעד כהן מסביר כי אמנם כל עולם הנפרדות הוא סוג של שטן, אך התורה היא התגלמות שיא של השטן, מכיוון שהיא מדברת בשם אלוהים ובשם האמת אך למעשה מציגה שקר מוחלט. לדבריו, כל תפיסת החוקים ... הטענות שיש בחירה חופשית, ושאלוהים מוגבל ביכולתו להעניק טוב, היא כפירה מוחלטת באחדות המציאות ובאמת האבסולוטית. אליעד מפרט כי הסיבה שהוא מגדיר את התורה כשטן היא לא סתם בגלל שהיא חלק מעולם הנפרדות, אלא מכיוון שהיא מתיימרת לדבר בשם האמת ובשם אלוהים, ובעצם מצמצמת ומסלפת את דמות האל האמיתי. הוא מציין את התפיסות הדתיות כמו לחם הבושה, שכר ... אלוהים כל - יכול וטוב באופן מוחלט. לכן, דווקא התורה מהווה ביטוי עמוק של השקר והנפרדות, מכיוון שהיא משקרת לאדם בשם האמת ובשם אלוהים, וכך היא מתעתעת באופן חמור יותר מכל שאר התפיסות בעולם. למה אליעד טוען שמשה רבנו היה פחדן? אליעד ... דמותו של משה רבנו כדי להדגים את הכשל הדתי הזה. הוא טוען שמשה היה פחדן ולא התעקש לראות את אלוהים באמת. כשהאל אמר למשה לא יראני האדם וחי, משה קיבל זאת כפשוטו וויתר, ולא ניסה להתעקש מול אלוהים כדי להבין באמת מה זה אלוהים. אליעד ... שמדברת עליו התורה, ולא את האלוהים הבלתי מוגבל האמיתי. איך האדם יכול להבין את הנפרדות והאחדות באמת? הפתרון שאליעד כהן מציע הוא שהאדם צריך לחפש את האמת ללא פחד, לחקור ולהבין את מהות הבורא עצמו. כאשר האדם יגיע להבנת האלוהים האמיתי, הוא יצליח להבין את הנפרדות, את הרצון הראשון של הבורא, ואת שורש הטיפשות והשקר של העולם. רק אז האדם יבין באופן ודאי ומוחלט שהתורה היא השטן והיא רק צמצום וביטוי קטן של ... שכל מערכת החוקים והאמונות הדתיות הן רק אשליות וסטיות מהאמת האבסולוטית, שהיא האחדות השלמה של המציאות. למה קיימת נפרדות במציאות? למה התורה נחשבת לשטן בהתגלמותו? האם משה רבנו היה פחדן? מה הקשר בין נפרדות ואחדות? האם אלוהים באמת מוגבל? איך להבין את מהות האלוהים? ...

אחדות ונפרדות הרצונות והמציאות - מהי מהותם? מהי אחדות הרצונות ואיך היא קשורה לנפרדות הרצונות? אחדות הרצונות היא מצב שבו האדם מזהה את כל הרצונות השונים שלו כמהות אחת ממש. אליעד כהן מסביר שהבעיה המרכזית של האדם נובעת מכך שיש לו רצונות נפרדים, כלומר, הוא רוצה דברים מסוימים ולא רוצה דברים אחרים. כאשר הרצון שלו מתממש, טוב לו, וכאשר הרצון אינו מתממש, רע לו. אולם, הסיבה העמוקה לכל תחושת הסבל הזו היא בעצם הנפרדות של הרצונות, משום שאילו האדם היה רוצה את כל הדברים במידה שווה, או לא היה רוצה דבר כלל, הוא לא היה חווה את ההבדלים שבין טוב ורע. אליעד כהן מדגיש שהרצונות משתנים ... מחליט שדבר מסוים טוב ודבר אחר רע. אליעד מציע נקודת מבט מעניינת לפיה אם האדם יבחר לרצות את הבעיה שלו עצמה, הבעיה תיעלם עבורו. כיצד כל הדברים בעולם מתאחדים למרות הנפרדות החיצונית? ברמה החיצונית של המציאות, הדברים נראים נפרדים לחלוטין: ישנם אנשים שונים, מקומות שונים, זמנים שונים, ואירועים שונים. אבל ככל שאדם מסתכל פנימה לעומק הדברים, הוא יגלה מכנים משותפים רבים שמאחדים בין כל הדברים האלה. למשל, אם ניקח פריטים שונים שעשויים מעץ, נמצא שכולם חולקים את אותו חומר הבסיס. באותה מידה, הזמן והמקום מהווים את המכנה המשותף הגדול ביותר ... הקיימים בעולם - בין אם הם חומריים או מטאפיזיים (כמו רצונות ומחשבות). הזמן והמקום, על פי ההסבר של אליעד, הם בעצמם עשויים ממשהו עמוק יותר, איזושהי מהות אחת המאחדת בתוכה את כל מה שקיים. האם באמת קיימת הבחנה בין רצון לחוסר רצון? אליעד כהן מציג תפיסה לפיה האדם, כאשר יחקור לעומק, יראה שכל הרצונות שלו הם ... האדם הולך לעסוק בדברים אחרים מפני שרצונו משתנה שוב. אבל כאשר האדם מבין לעומק, הוא מזהה שבבסיס כל הרצונות האלה, למרות השוני החיצוני ביניהם, יש מהות אחת משותפת. מהי משמעות האחדות של הזמן והמקום? אליעד כהן מתאר כי כל הדברים במציאות נמצאים בתוך זמן ומקום, ולמעשה, הזמן והמקום עצמם גם הם מתאחדים למהות אחת. ברמה העמוקה יותר, כל האירועים וכל הזמנים כבר קיימים בתוך רגע אחד. הוא נותן דוגמה לכך שלפני שנוצר כל דבר ביקום, לא היה זמן ולא היה מקום, אבל בכל זאת, הכל כבר היה קיים, אלא שהוא התקיים באחדות מוחלטת. איך אחדות הרצונות מובילה לשקט פנימי אמיתי? אליעד כהן טוען שכאשר האדם חוקר ומבין את העומק של הרצונות שלו, הוא מגיע לתפיסה עמוקה שלפיה אין הבדל אמיתי בין רצון אחד למשנהו, ... שום הבדל בין רצון כזה לרצון אחר, שכן הוא יחווה שכל הרצונות הם אחד ממש. מצב זה מתואר כמצב של שקט פנימי מוחלט, שבו האדם יודע בוודאות שכל המציאות היא אחדות אחת שלמה ומוחלטת. אחדות הרצונות למה הרצון משתנה? איך לחוות שקט פנימי? האם אפשר לרצות את הבעיה? האם יש הבדל בין לרצות ללא לרצות? האם הזמן והמקום הם אחד? הפעם אני רוצה להשיב לשאלה שנשאלתי, בנושא אחדות הרצונות, בפנימי ובחיצוני. הדבר הוא די פשוט, העניין הוא שאדם רוצה בפנים משהו אחד, אבל חיצונית בעצם עושה משהו אחר, או קורה לו משהו אחר ממה שרצה. ואם לאדם לא היה הבדל בין טוב לרע, זה לא היה משנה לו. כל הצרה שהאדם לא רוצה את הכל באותה המידה, וכל הרע שיש בחיים זה בגלל נפרדות הרצונות כל רגע ורגע, יש לו רצון אחר, הרצון של האדם, כל חלקיק של שניה, יש לו רצון חדש, גם אם לא מודע לכך. זה כמו בכלכלה שמלמדים, מה שקורה בשוק ההון, אם יש לך ... בכלל בכיוון ההפוך, אבל הוא בוחר כל רגע ללכת באותו הכיוון, כי אם היה בוחר אחרת, בו ברגע היה משנה את הכיוון. ובעולם שלנו הרצונות משתנים, זה עולם הנפרדות של הרצונות, ובמציאות שלנו בכלל יש הרבה דברים נפרדים אחד מהשני, מקומות שונים, בני אדם שונים ועוד... אך מי שיתבונן יראה שכל הדברים הנפרדים בעולם, הם מתחברים אחד ... אבל, למה ככה דווקא באופן מסוים. ברמה החיצונית של המציאות יש דברים נפרדים, אבל יש המון מכנים משותפים במובנים שונים, וככל שמסתכלים פנימה רואים שהם מתאחדים, כמו לקחת עץ חומר ממנו עשויים המון דברים והוא עשוי מהחומר ממנו כל שאר הדברים עשויים. והזמן והמקום, גם הם עשויים ממשהו, כי כל החומרים וכל הדברים המטאפיסיים ... גם זמן ומקום גם ברמה הפילוסופית ובתוך הזמן והמקום כל הדברים נמצאים, ובסופו של דבר, הזמן והמקום הם ישות אחת. כל הדברים כולם, במהותם בסופו של דבר הם מתאחדים. וכל הרצונות של האדם, כל האירועים השונים, כל המקומות כולם, נמצאים באותו המקום ואותו הזמן, וכל הזמנים כולם מתרחשים באותו הזמן, בדיוק כמו לפני שנוצר כל מה שנוצר, שם לא היה זמן או מקום, וגם שם, יש עומק נוסף, הכל כבר היה קיים, רק שהכל היה באחדות. ומי שיחקור ויתבונן, יראה את שורש הדברים, שהכל זה אותו אחד, אותו הדבר, ואז תהיה לו הבנה, שאין הבדל בין ללכת שמאלה או ימינה, ואין הבדל בין הרצונות השונים. עדיין ... ושמאל, אבל אף על פי כן בחוויה האישית שלו, ולא משנה מה אמרו לו, הוא באמת ירגיש שאין הבדל בין ימינה לשמאלה או בין הרצון הזה, לרצון הזה, כי מצד האמת, הכל אחד ממש. וזה נקרא השקט הפנימי של אחדות הרצונות, כי בתוכך אתה יודע שהכל אחד ממש, והימינה והשמאלה שהם בנפרדות, הם מחוברים בזה שאין הבדל בין רוצה ללא רוצה ...

... של הצמצום - איך מתוך אחדות מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע? כפי שכבר ביארתי, גם הטוב וגם הרע, בשורשם הם ישות אחת. כי בעולם שלנו יש ישויות שונות. והישויות השונות שיש בעולם שלנו, הן נפרדות זו מזו. אך כל הישויות השונות שיש בעולם, ... של המציאות. כי פעם אחת המציאות באה לידי ביטוי בצורה אחת, ופעם היא באה לידי ביטוי בצורה אחרת. והשאלה הנשאלת היא, אם באמת בשורש של המציאות הכל אחד, אז איך זה שיש גם רע? ואיך זה שבתוך ... יש חילוק בין טוב לרע? ושורש השאלה הוא עמוק עוד יותר. כי השאלה הזאת בעצמה, היא ביטוי של שאלה אחרת עמוקה יותר. והשאלה הפנימית יותר, היא כיצד מאחדות פשוטה נוצרו פעולות משתנות וישויות שונות ונפרדות. כי בשכל האנושי ניתן להבין שלכל הישויות ... שכלית וכיוב, הרי שעדיין יש איזה משהו שנמצא מאחורי כל הדברים כולם. וכאשר האדם מתבונן, אז הוא מבין שבעצם ברובד הפנימי ביותר של המציאות, יש רק אחדות ויש רק הוויה אחת ללא נפרדות. אך תכף שהאדם מסתכל על כל דבר אחר שהוא רחוק מהשורש של המציאות, מיד האדם רואה את הנפרדות של המציאות. והשאלה הפנימית ביותר היא, כיצד זה יכול להיות שהוויה אחת תהווה ישויות שונות ונפרדות זו מזו? ואיך יכול להיות שמתוך אחדות פשוטה, יתהוו ישויות שונות זו מזו? וגם לשאלה הזאת עצמה יש שורש פנימי יותר. כי השאלה היא, כיצד מתוך אחדות נוצרה נפרדות. אך באמת יש כאן שאלה פנימית עוד יותר, והיא איך מתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי כאשר יש אחדות, אין מקום לעוד ישות נוספת על האחדות. ועצם קיומה של ישות נוספת על האחדות, זה עצמו שולל את הרעיון של האחדות. כי לכאורה נדמה שמאחדות יכולה להיווצר אחדות אחרת אך לא נפרדות אחרת. וכאשר האדם רואה את הנפרדות, אז הוא שואל איך מתוך אחדות נוצרה נפרדות. ואחכ השאלה הזאת באה לידי ביטוי, באיך מתוך הכל טוב והכל אחד, נוצר הבדל בין טוב לבין רע. אלא שמצד האמת, מנקודת מבט של אחדות, אין אפשרות שיווצר שום דבר. כי אם לדוגמה הייתה נוצרת ישות של אחדות, מתוך הישות של האחדות הראשונה, הרי שהיה צריך לשאול: האם האחדות שנוצרה, האם היא זהה ל

... הרצון העצמי של הנפרדות , על ידי השכל של האחדות וכאן יתבאר, איך יכול האדם לפרק ולנטרל את כל הרצונות שלו, הרצונות של הנפרדות, על ידי שימוש בשכל של האחדות? והעניין הוא, כי יש שני סוגים של רצונות או אפילו שלושה. והסוג הראשון, הוא רצון רגיל, שבו האדם רוצה איזה רצון מוגדר. כי כל רצון, הוא מוגדר בצורה כלשהי. שהאדם רוצה ... גם עוד מצב נוסף, שבו, כאשר האדם נמצא בשעת ביטול לשכל של האחדות, אז אין לאדם שום רצון כלל. כי בשעת ביטול לאחדות , אין שום תודעה עצמית ושום רצון כלל, אפילו לא רצון, שאפשר להגדירו כרצון שאינו מוגדר. וזהו הרצון הלא מוגדר ביותר, שהוא ככ לא מוגדר, עד שאין הבדל, בין הרצון לבין הרצוי לבין הרוצה, שאז הכל אחד ממש. ויש עוד סוג שלישי ונוסף, שבו יש לאדם כמה רמות שונות של רצון. שברמה החיצונית יש לאדם רצון חיצוני ומוגדר, וברמה הפנימית יותר יש לאדם רצון שאינו מוגדר, וברמה ... האלו, לא היה האדם סובל כלל. והשאלה הנשאלת היא, איך יכול האדם להגיע למצב של רצון שאינו מוגדר, או לביטול הרצון כלל? ואיך יכול האדם להגיע למצב, שבו יהיו לו כמה רמות ודרגות של רצון, בו זמנית כנל? והתשובה היא, כי השכל האמיתי, מפרק את הרצון. כי האדם רוצה דבר מוגדר, רק משום שהוא חושב שצורה אחת של ... תכלית, ויש טוב ורע וכולי. אבל ברמה הפנימית של המציאות, הכל אחד ממש. ובסיכומו של דבר, כאשר האדם משתמש בשכל שלו, ומברר מה האמת. האם באמת, צורה אחת של המציאות טובה יותר מאשר דבר אחר? ולמה היא יותר טובה? ומה גורם לה להיות יותר ... שום ניגודיות כלל, אז על ידי זה האדם מקבל שכל, רואה את האמת שהכל אחד, והרצון שלו מתפרק והופך מרצון מוגדר לרצון שאינו מוגדר. וכל זה ברמה הפנימית. כי עדיין יש רצונות חיצוניים וכולי... ונזכיר: כי בפועל, אי אפשר לא להיצמד לשום רצון ...

... יש נפרדות? למה נוצרת נפרדות, מתוך האחדות? ועד שהאדם שואל למה יש נפרדות, עליו לשאול האם באמת יש נפרדות? כי אולי יש רק אחדות? ואולי הנפרדות והאחדות, הן ישות אחת ממש, נגד השכל של האדם, ואז ממילא אין שום שאלה כלל?! ...

נפרדות, שהיא כולה אחדות - חיבור הנפרדות והאחדות הטעות הגדולה ביותר של האדם היא, שהוא מפריד, בין היש לבין האין. דהיינו, בין הנפרדות (יש), לבין האחדות (אין). ובגלל ההפרדה הזאת, נדמה לאדם שהאחדות לא קיימת כלל, ושאחדות פירושו ההעדר המוחלט של הנפרדות. כי הרי האחדות מנוגדת לנפרדות, ואכ אחדות פירושו העדר מוחלט. ומשום כך נדמה לבני האדם, שהחכם האמיתי המציאות, הם מציאות של נפרדות. כי אחדות, היא העדר מוחלט של נפרדות. והחכם האמיתי המציאות, הם בתוך נפרדות של זמן ומקום, ואכ גם הם בנפרדות ממש, שהיא נפרדת מהאין המוחלט שהוא האחדות. והאדם אינו מבין שזה הכל רק מחמת טעות מחשבתו, שנדמה לו שהיש והאין נפרדים זה מזה, ועל ידי זה הוא מפריד, בין צורת הנפרדות לבין צורת האחדות. והאדם אינו מבין, שגם האחדות וגם הנפרדות, אלו רק צורות של אחדות גדולה עוד יותר, שהיא האחדות האמיתית, ששם הכל אחד ממש. ושם, צורת האחדות וצורת הנפרדות, מתאחדות והופכות להיות לישות אחת ממש. והוא נגד השכל של האדם, שהצורות שמנוגדות זו לזו מצד הגדרתן, הן יהיו ישות אחת ממש. ואעפכ, הן ישות אחת ממש. וכאשר האדם עוד לא הגיע אל האחדות האמיתית, נדמה לו, שלהגיע לאחדות, פירושו שהוא ייעלם לגמרי. כי באחדות, שהיא ההעדר המוחלט, אין שום תודעה עצמית כלל. וזו אכן האמת, אלא שזו אמת ...

נפרדות, היא אחדות - למה שלמות הנפרדות, היא שלמות האחדות? ובו יתבאר, מדוע ולמה, שלמות הנפרדות ושלמות האחדות, היא אחת? דהיינו, שאין סוף נפרדות ואין סוף אחדות, זה אותו הדבר ממש. כי בעולם שלנו, יש גם מהות וגם צורה. והצורה, נפרדת מהמהות ... שהמהות נפרדת מהצורה, הרי שזו לא שלמות האחדות, כי המהות נפרדת מהצורה. אבל זו גם לא שלמות הנפרדות , כי הצורה מחוברת ונמצאת באחדות, עם המהות שלה. וגם אם הן אינן ישות אחת ממש, עדיין הצורה מחוברת בדרך כלשהי, למהות שלה. דהיינו, שיש גם אחדות וחיבור, של לפחות שתי ישויות, בכל מצב שהוא. כי שום דבר לא יכול להיות נפרד ... והלבוש הם אחד ממש, אז מצד אחד זו שלמות האחדות. כי המהות לא נפרדת מהצורה, אלא הם אחד ממש. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי שום דבר לא נמצא באחדות עם שום דבר, כי יש רק ישות אחת ממש. ואז זו גם שלמות האחדות, כי אין ריבוי. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי יש ישות אחת, שהיא ככ נפרדת מכל דבר שהוא, עד ששום דבר אחר לא קיים ... כי תמיד יש מכנה משותף והוויה אחת, שמאחדת את הנפרדות. כי המקום המציאות, הם מקיפים את הכל, והם מאחדים את כל מה שבתוכם. והמציאות, מקיפה את המהות והצורה, ומאחדת אותם. אבל כשיש רק ישות אחת ויחידה, שאפילו זמן ומקום אין, אז זו שלמות הנפרדות , שאין שום מכנה משותף ושום אחדות כלל. ובסיכומו של דבר, שלמות האחדות והנפרדות, היא אחד ממש. ...

... - איך אפשר לחיות בעולם הנפרדות , בלי אמונה? כפי שהתבאר, האמונה השקרית היא שורש כל הרעות שיש בעולם, כולל כולן. וכל רע שיש בעולם, קיים רק בגלל אמונה שקרית. כי באמת, הכל מושלם. וכשהאדם מאמין שלא הכל מושלם, מיד הוא מרגיש חיסרון של נפרדות וכולי. ולכן צריך האדם לבטל את האמונה, שהיא שורש כל הרעות שיש בעולם. והשאלה הנשאלת היא, כיצד אפשר לחיות בעולם בלי שום אמונה כלל? כי בלי שום אמונה כלל, האדם לא יכול לעשות ... ולחיות כאן בעולם שלנו בצורה הרגילה. ומי שמואס בחוויה של נפרדות, ורוצה להגיע לחוויה של העדר רצון נפרד מוחלט, אז, ביטול ועקירת כל האמונה, תביא את האדם לחוויית שלמות נצחית. ואעפכ בפועל, גם החכם האמיתי יש לו אמונה והוא חי עם אמונה. אבל יש לו אמונה, ... מכל שמץ של אמונה. כגון לדוגמה, שאם האדם מבין בשכל של הנפרדות שלו, שהגוף שלו צריך לאכול, אין צורך להילחם ברצון הזה. כי המלחמה החיצונית, אינה נצרכת ואינה מועילה במאומה. אבל תוך כדי זה שהאדם אוכל וחי את חייו כרגיל, תוך כדי זה האדם ... שלנו, הכל ממשיך להתנהל כרגיל. בניגוד לאלו שחושבים שכדי להגיע אל האושר, לשם כך צריך לשנות את המציאות החיצונית. כי לא כך הוא הדבר. והדבר היחיד שכן צריך, זה שלאדם תהיה מסירות נפש, להבין את עצמו באמת. שרק זה יביא את האדם, אל השלמות ...

אחדות של אמת, שיוצרת את שלמות הנפרדות - מהי? ובו יתבאר, מהי אחדות של אמת? ולמה כאשר האדם מנסה להבין אותה, הוא בעצם גם מתרחק ממנה. ואעפכ הוא מתקרב אליה? וכולי. כי מצד האמת, הנפרדות והאחדות הם אחד. כי הצורה והמהות, הן ישות אחת ממש. וכאשר האדם מנסה להתקרב אל האחדות, אז אם זו אחדות של אמת, זה גורם לו להרגיש טוב באופן מיידי. אך אם זו אחדות של שקר, אז זה גורם לו להמשיך להרגיש רע בצורות שונות. והכוונה היא, שכאשר האדם מחפש את האחדות, הוא בעצם יוצר שקר ונפרדות. כי להגיע באמת אל האחדות, פירושה, להבין באמת ובשלמות, שאין שום מהות כלל, שנפרדת מצורה חיצונית כלשהי, אלא הכל באשר לכל, זאת מהות אחת ויחידה, שהיא באחדות עם כל דבר שיש. ולמרות שהצורות נראות נפרדות, הרי שבאמת, הן מהות אחת ויחידה. וכאשר האדם מבין את האחדות הזאת של האמת, שהיא לא שוללת את הנפרדות, אלא רק משלימה אותה, והיא השלמות של הנפרדות, אז תכף ומיד הוא מרגיש, את השלמות של האחדות. אבל, מי שהוא נאחז באחדות של שקר, דהיינו, שהוא מנסה להשיג אחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות שלנו, אחדות, שהיא צורה שונה מהיש, דהיינו, רק את האין, שהוא מנוגד ליש, אז הוא מרגיש רע בצורה שונה. משום שחיפוש האחדות השקרית הזאת, הוא בעצם יצירת נפרדות, בין האחדות לבין הנפרדות. וכיוב שהאדם חושב שאין שום סיבה לשום דבר, כי הכל אחד. והוא לא מבין שהכל אחד, פירושו שאין מושג כזה סיבה כלל, ולא שאין שום סיבה. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקום אחר. כגון לדוגמה, האדם שמחפש את משמעות החיים. שהאחדות של אמת, גורמת לאדם להבין, שאין שום משמעות, שהיא נפרדת מכל צורה וצורה של המציאות. כי הכל, זאת שלמות המשמעות האמיתית. וכאשר האדם טועה וחושב שהכוונה היא, ...