למה לא נעים לי שמסתכלים עליי ברחוב?

אליעד כהן מסביר תופעה נפוצה שבה אדם מרגיש לא בנוח כאשר אנשים ברחוב מסתכלים עליו או נועצים בו מבטים. תחושה זו קשורה לתפיסות ולמשמעויות שהאדם מייחס למבטי הזולת, ולא בהכרח למעשה ההסתכלות עצמו. כאשר אדם מרגיש שרע לו שמסתכלים עליו, מדובר בחיסרון שנוצר אצלו, חיסרון הנובע ממשמעות מסוימת שהוא מעניק למבטם של אחרים.

מדוע אנשים מפרשים הסתכלות עליהם כמשהו שלילי?

אליעד מציג מספר דוגמאות להסביר כיצד אדם יכול לפרש את מבטי הזולת בצורה שלילית או מאיימת:

• אדם אחד יכול לחשוב שמסתכלים עליו מתוך קנאה או רצון לפגוע בו, למשל במקרים בהם מישהו מאמין ש"עושים לו עין הרע". אדם כזה מייחס למבט משמעויות מיסטיות או שליליות בלי קשר ישיר לכוונת המסתכל בפועל.
• אדם אחר יכול לחשוש שההסתכלות עליו היא סימן לכוונות עוינות, לדוגמה, כמו מי שחושש שמישהו מכוון אליו כוונת לייזר או אקדח.
• רוב האנשים יפרשו זאת כמשהו שקשור לשיפוטיות וביקורת. הם ירגישו כי האדם המסתכל עליהם בוחן אותם, מבקר אותם או רואה בהם חסרונות שהם עצמם לא רוצים לראות או לחשוף.

כיצד הפחד ממבט הזולת קשור לתפיסת העצמי?

אליעד מסביר בצורה מעמיקה יותר את התהליך הנפשי הפנימי שמוביל לאי הנוחות מהסתכלות הזולת:

כאשר האדם מרגיש שלא בנוח עם מבטי אחרים, לרוב הוא חווה את הפחד מכך שהאחרים "יחשפו" משהו שלילי עליו. אדם יכול לחשוש, למשל, שאחרים יגלו שהוא טיפש, ולכן כאשר מישהו מסתכל עליו הוא מיד חושש שהאדם הזה חושב עליו שהוא טיפש. המשמעות השלילית הזו נובעת מכך שהאדם עצמו, כנראה, חושב כך על עצמו. לדוגמה, אם אישה חושבת שכשמישהו מסתכל עליה הוא חושב שהיא טיפשה, זה כנראה נובע מכך שבתוך תוכה היא עצמה חושבת שהיא טיפשה או חוששת מכך שהיא כזו. הפחד הזה נובע מתפיסה עצמית שלילית.

האם מבט יכול להיות גם חיובי ועדיין להרגיש רע?

אליעד מוסיף ומבהיר שגם מבטים חיוביים לכאורה, כמו מבטי הערכה או משיכה, יכולים לגרום לתחושה לא נעימה. דוגמה לכך היא בחורה שמרגישה שמבטים ברחוב, גם אם הם מביעים חיבה או הערכה ליופיה, יכולים לגרום לה להרגיש רע. מדוע? כי היא מרגישה מוגבלת ומצומצמת למאפיין אחד בלבד שלה, למשל ליופי שלה. המבט מגדיר אותה בצורה מסוימת וכובל אותה לדימוי אחד בלבד, והיא אינה חופשיה להיות משהו אחר, ולכן גם מבט חיובי יכול להיתפס כשלילי בעיניה.

מהי הסיבה העמוקה לתחושת אי - הנוחות ממבטי הזולת?

אליעד מדגיש שהסיבה העמוקה ביותר לתחושה הלא נעימה ממבטי הזולת היא הפרשנות שהאדם נותן למבט. המבטים עצמם הם ניטרליים, אבל האדם יוצר בתוכו סיפור ומשמעות סביב המבטים הללו. התהליך הוא:

• אדם מבחין שמישהו מסתכל עליו.
• הוא מיד מפרש בראשו את הסיבה למבט.
• הוא מעניק משמעות שלילית, ביקורתית או מגבילה למבט.
• בעקבות כך הוא מרגיש אי נוחות או חרדה חברתית.

התהליך הזה מתרחש כל פעם מחדש כאשר אדם חווה אי נוחות חברתית והוא לרוב נובע מהפחד שהאדם חושב עליו דברים רעים, פחד שביסודו הוא בעצם השתקפות של מה שהאדם עצמו חושב על עצמו או חושש שאולי נכון לגביו.

האם הפחד ממבטי הזולת הוא תמיד שלילי?

אליעד מציין שלא תמיד הפחד הוא ממחשבות שליליות של הזולת. לעיתים, אדם עלול להרגיש לא בנוח דווקא בגלל דברים חיוביים. לדוגמה, מישהי שמרגישה שאחרים מסתכלים עליה כי הם מקנאים בה או רוצים להיות כמוה, יכולה לחוש רע בגלל שהיא לא רוצה להיות הסיבה לרגשות השליליים של אחרים. כלומר, אפילו מבטים שנראים חיוביים כלפי חוץ יכולים לעורר רגשות שליליים פנימיים.

איך להתמודד עם התחושה הלא נעימה?

למרות שאליעד כהן לא מפרט באופן מלא בהרצאה זו כיצד להתמודד, המסר הברור שעולה הוא שעל האדם לחקור לעומק את המשמעות שהוא מייחס למבטי הזולת. עליו לשאול את עצמו שאלות כמו:

• מה אני חושב שהם חושבים עליי?
• מדוע אני חושב את מה שאני חושב שהם חושבים?
• האם מה שאני חושב שהם חושבים משקף משהו שאני עצמי חושב על עצמי?

חקירה פנימית כזו יכולה לעזור לאדם להבין את שורש התחושה השלילית ולגלות כיצד להפחית את החרדה החברתית והתחושה הלא נעימה סביב אנשים.