האמת המרה והרעה ביותר בעולם, היא מתוקה וטובה יותר, מהשקר המתוק והטוב ביותר בעולם. משום, שמהות האמת, היא הסכמה עם המציאות. ומהות השקר, היא התנגדות והתרחקות מהמציאות. כי האמת, היא תיאור המציאות כפי מה שהיא באמת, והשקר, הוא תיאור המציאות, בצורה רחוקה ממנה. ולכן, האמת מקרבת את האדם לחוויית האחדות והשלמות עם המציאות, ללא כל התנגדות שהיא, והשקר, הוא מרחיק את האדם, מההנאה של דבקות ואחדות עם המציאות.

ואמת מרה, היא רק כאשר מעורב בה שקר. והמרירות שבאמת, היא רק משום שיש בה גם שקר, שהוא ממרר את חיי האדם. והשקר מתוק, רק בזכות חלקי האמת הנסתרים, שיש בו. כי השקר, הוא לבוש של אמת כלשהי. וכאשר האדם משקר בשקר כלשהו, שגורם לו להרגיש טוב, זה משום שהוא מתחבר לשכל האמיתי של המציאות, שמסתתר מאחורי השקר שלו. שכל אמיתי, שאותו האדם לא יודע להשיג באופן ישיר, ולכן הוא משיג אותו, דרך קליפה ולבוש של שקר.

ועל האדם לבדוק תמיד, למה האמת מרה לו, ולמה השקר מתוק לו. כי המרירות והמתיקות, הם בגלל השכל שמסתתר, מאחורי הצורה שהאדם רואה במציאות. וכאשר האדם מגלה למה האמת מרה לו, עליו לדעת שהמרירות, היא בגלל שיש כאן עדיין עוד שקר כלשהו. וכאשר האדם מגלה למה השקר מתוק לו, עליו לדעת שזה רק משום שמסתתרת בו אמת כלשהי.

ועל האדם להיות פיקח, ולחשוב מהי המציאות הטובה ביותר שהוא חושב שיכולה להיות? ועל האדם להתבונן היטב ולשאול את עצמו, למה המציאות הטובה יותר בעיניו, היא טובה יותר מאשר המציאות העכשווית? ואז מי שהוא איש אמת, הוא רואה את האמת. שבאמת, כל הטוב האמיתי של המציאות, הוא נמצא כולו תמיד בכל זמן ובכל מקום, ואין שום צורך לשקר כלל, כי באמת, כבר טוב באמת.

ואין הכוונה לומר, שהלבוש החיצוני...