למה אנשים מתלוננים על חוסר היגיון בסדרות פנטזיה ומדע בדיוני?

אליעד כהן מסביר בהרצאה מדוע אנשים שמקבלים מראש את הרעיון שדברים מסוימים בסדרות מדע בדיוני ופנטזיה אינם הגיוניים, עדיין מתלוננים על כך שחלקים מסוימים בסדרה הם "לא הגיוניים". הוא מביא כדוגמה את הסדרה "משחקי הכס", סדרה פופולרית בז'אנר הפנטזיה, שיש בה דרקונים, מתים שקמים לתחייה, וכל מיני אלמנטים על - טבעיים ולא מציאותיים. למרות שאנשים צופים בסדרה הזאת בידיעה מראש שמדובר בדברים לא הגיוניים, הם בכל זאת מתלוננים לפעמים על פרטים קטנים בעלילה, לדוגמה: "איך פתאום המת הזה רץ מהר כל כך?" או "איך יכול להיות שלקח להם שלושה ימים להגיע למקום מסוים, ופתאום הוא הצליח לחזור ביום אחד בלבד?".

מדוע אנשים מקבלים בקלות דברים פנטסטיים אך מתקשים לקבל פרטים קטנים ולא הגיוניים?

אליעד נותן הסבר לכך ואומר שאנשים מוכנים לקבל מראש שיש דברים בלתי הגיוניים בסדרת פנטזיה או מדע בדיוני, כמו דרקונים או חזרתם לחיים של המתים. עם זאת, הם עדיין מצפים שבתוך העולם הבדיוני הזה יישמר סוג של היגיון פנימי ועקביות. כשאדם מתחיל לצפות בסדרה כזו, הוא מראש מקבל על עצמו את חוקי המשחק, את החוקים של העולם הבדיוני, את המסגרת של מה שנחשב "הגיוני" באותו עולם. דברים פנטסטיים כמו דרקונים ומתים שחוזרים לחיים הם חלק מהחוקים של העולם הזה, ולכן הם לא מפריעים לו.

אליעד מדגיש שאם הסדרה מתחילה עם הקונספט שיש דרקונים שעפים ויורקים אש, הצופה כבר קיבל את העובדה הזאת, ולכן לא יטען שזה לא הגיוני שיש דרקון יורק אש. לעומת זאת, אם פתאום במהלך הסדרה הדרקון היה הופך לרובוטריק, הדבר היה נראה לצופה לא הגיוני, אפילו שמלכתחילה כל העולם הוא בדיוני. מדוע? כי השינוי הזה שובר את חוקי העולם שכבר הוגדרו מראש. כלומר, הצופה לא מתלונן על כך שהעולם עצמו אינו הגיוני, אלא על הפרת החוקים הפנימיים של אותו העולם הדמיוני.

למה דווקא הפרטים הקטנים גורמים לאנשים להרגיש שמשהו לא בסדר?

אליעד כהן נותן דוגמה נוספת בנושא של גוף האדם. בסדרות וסרטים רבים, הגיבורים נפצעים קשה, מאבדים כמויות גדולות של דם, אבל ממשיכים להילחם או ללכת, דבר שהוא בפועל בלתי אפשרי מבחינה רפואית. הצופים לרוב לא מתלוננים על כך, משום שהם רגילים כבר לראות זאת בסרטים, ולכן זה לא נתפס אצלם כמשהו לא הגיוני. אך כשמדובר בפרטים קטנים או נקודתיים כמו מהירות ריצה, פתאום יש לצופים בעיה. אליעד מסביר שזה קורה כיוון שאת הדברים הגדולים והלא הגיוניים אנחנו מראש מקבלים כ"קונספט של הסדרה", ואילו הדברים הקטנים הם לכאורה יותר ריאליסטיים, ולכן דווקא בהם הצופים מצפים להיגיון או עקביות.

עוד דוגמה שאליעד מביא קשורה לנושא של מזג אוויר וקור. אנשים בסדרות כמו "משחקי הכס" מסוגלים לשרוד בקור קיצוני, בתוך מים קפואים או בסביבה לא אנושית בכלל. זה משהו שלמעשה לא אפשרי במציאות, אך הצופים לא מתלוננים...