מאמץ והתאמצות, מהו מאמץ? ממה נובע מאמץ? ההגדרה של מאמץ, מתי יש מאמץ? סוגים של מאמץ, במה תלוי מאמץ, איך לא להתאמץ בכלל? מה קורה בלי שום מאמץ? מה יקרה אם לא יהיה מאמץ? מתי להתאמץ? מהי תחושת התאמצות? מה זה מאמץ ומהי תחושת התאמצות? אליעד כהן מסביר לעומק את המושגים מאמץ והתאמצות. לדבריו, המושג מאמץ הוא ביטוי לתחושה מסוימת המתרחשת כאשר אדם חווה פער בין הרצון שלו לבין המציאות. באופן פשוט, מאמץ נובע מהשילוב של שני דברים: רצון לשנות את המציאות, וקושי בשינוי הזה. אליעד מדגיש שמאמץ לא מופיע סתם כך, חייבת להיות התנגדות כלשהי או קושי לשינוי המצב הקיים. אם לא הייתה התנגדות ולא היה קושי, לא היה גם שום מאמץ. לדוגמה, אם אדם מנסה להרים קילו אחד או מאה קילו, ברור שהרמת מאה קילו כרוכה ביותר מאמץ, משום שזה קשה יותר. הקושי כאן הוא ההתנגדות של כוח הכבידה. ככל שההתנגדות גדולה יותר, כך גם המאמץ שנדרש גדל. דוגמה זו ממחישה באופן חד וברור כיצד המאמץ תלוי בגודל ההתנגדות ובקושי הנתפס. מתי מאמץ מופיע בחיים שלנו? אליעד מסביר שמאמץ מופיע בכל פעם שאדם רוצה לשנות משהו ממצבו הנוכחי. הוא מדגים זאת באומרו שאם המציאות מתאימה בדיוק למה שהאדם רוצה, לא נדרש מאמץ כלל. אך ברגע שיש פער, אפילו קטן, בין מה שהאדם רוצה לבין מה שיש במציאות - הוא מיד יחווה מאמץ. לדוגמה, כאשר אדם רעב, הוא מרגיש תחושה של מאמץ כי המציאות היא שהוא רעב והוא רוצה לשנות זאת על ידי אכילה. כלומר, כדי שהאדם יחווה מאמץ חייב להיות לו רצון מנוגד למצב הנוכחי, רצון שיגרום לו לנסות לשנות את המצב. אליעד מוסיף שהמאמץ לא חייב להיות פיזי בלבד, הוא יכול להיות גם מנטלי או רגשי. למשל, אדם שרוצה להבין רעיון מורכב ואינו מצליח בכך, חווה מאמץ רגשי ושכלי. הוא מתאמץ להבין ומרגיש קושי נפשי, אפילו אם הוא אינו עושה פעולה פיזית כלשהי. האם אפשר לחיות ללא שום מאמץ? אליעד מציין שאדם יכול להגיע למצב שבו הוא אינו מתאמץ כלל, אך מצב כזה ידרוש ממנו שלא ירצה לשנות דבר במציאות כלל. כלומר, לחיות ללא שום מאמץ משמעותו לקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא, בלי שום רצון אחר. אם האדם אינו מנסה להבדיל בין יש לאין, בין אני ללא אני, הוא לא יחווה מאמץ. אך במצב כזה גם לא תהיה משמעות לדבר, לא טוב ולא רע. לדבריו של אליעד, עצם ההבדלה בין דברים במציאות כרוכה במאמץ. אם אדם אומר זה קיר או זה שולחן, הוא כבר עשה פעולה של

מאמץ ויכולת שכלית, איך להצליח בלי להתאמץ? 2 סוגים של מאמץ, איך להתאמץ כמה שפחות ולהצליח כמה שיותר? איך לחסוך מאמץ? האם אפשר לא להתאמץ? מאמץ הכרחי, מאמץ מחויב, מאמץ מיותר, מאמץ אפשרי, למה לפתח את השכל? התייעלות איך להצליח בלי להתאמץ? אליעד כהן מתאר בהרצאה את השאלה כיצד ניתן להצליח בחיים תוך צמצום המאמץ המיותר. כל אדם שואף להצליח, אך בו זמנית מעוניין להימנע מהתאמצות מיותרת, כי אם ההשקעה במאמץ גבוהה יותר מההצלחה, הדבר לא נתפס כהצלחה אמיתית. ככל שההצלחה מגיעה עם פחות מאמץ, כך היא נחשבת למרשימה יותר. השאלה המרכזית היא: האם ניתן להצליח ולמזער את המאמץ ככל האפשר? תחילה, אליעד מציין כי התשובה אינה חד - משמעית, וישנם מצבים בהם אי אפשר להשיג מטרה בלי להשקיע מאמץ. דוגמה לכך היא כאשר אדם רוצה להגיע מתל אביב לחיפה. האפשרות להגיע ללא מאמץ כלל קיימת רק אם מדובר בנס. אחרת, חייבים לבצע פעולה מסוימת - כמו לנסוע או לטוס. כל פעולה כזו נחשבת למאמץ הכרחי. מהו מאמץ הכרחי ומאמץ מיותר? כאשר אליעד מדבר על מאמץ הכרחי, הוא מתכוון לפעולות חיוניות להשגת מטרה מסוימת, כמו המרחק בין תל אביב לחיפה. המרחק עצמו חייב להתבצע, ואין דרך להימנע ממנו. עם זאת, אם מישהו בוחר בדרך עקומה או בזיגזגים, הוא משקיע מאמץ מיותר. במילים אחרות, המאמץ הכרחי הוא כל פעולה שדורשת מאיתנו זמן או משאבים על מנת להגיע ליעד, בעוד שמאמץ מיותר הוא כל פעולה שניתן לוותר עליה מבלי להשפיע על התוצאה הסופית. האם אפשר להשיג מטרות בלי להתאמץ בכלל? אליעד מציין שייתכן כי בנסיבות מסוימות ניתן להשיג מטרות בלי להשקיע כלל. דוגמת המפתחות בכיס היא אחת כזו: אם המפתח כבר בכיס, אין צורך לחפש אותו שוב. אולם ברוב המקרים, מאמץ כלשהו יהיה הכרחי, והשאלה היא כיצד ניתן לצמצם את המאמץ המיותר ולהתמקד רק במאמצים החיוניים. איך פיתוח השכל חוסך מאמץ? הדרך הטובה ביותר לצמצם את המאמץ המיותר היא לפתח את השכל. ככל שיש לאדם יותר שכל, כך הוא יודע להבחין טוב יותר בין פעולות חיוניות ומיותרות. השכל יכול לעזור במצבים רבים, הרבה מעבר לכוח פיזי או כסף. לדוגמה, אם אדם משקיע בשיפור היכולת השכלית שלו, הוא עשוי לגלות ששיטותיו בהשגת מטרות הופכות ליעילות יותר ויותר, תוך חיסכון במאמץ מיותר. האם יש מקום לפיתוח השכל? לפי אליעד, רבים טועים כאשר הם טוענים שאין להם זמן לפתח את השכל. למעשה, השקעה בשכל חוסכת זמן בהמשך, מכיוון שהיא מאפשרת להשיג מטרות ... להשיג את מטרותיו במהירות רבה יותר ובלי להקדיש לכך הרבה זמן. החוכמה היא לפתח את השכל לסיכום, הדרך היעילה ביותר להצליח בחיים תוך צמצום מאמץ היא לפתח את השכל. פיתוח השכל לא רק מסייע בזיהוי מהו המאמץ ההכרחי ומהו המאמץ המיותר, אלא גם מאפשר להבין איך לפעול בצורה חכמה. ככל שבן אדם יתאמץ לפתח את השכל, כך הוא יצטרך להשקיע פחות במטרות אחרות, ובסופו של דבר יצליח להשיג אותן בקלות וביעילות. איך לפתח את השכל בצורה נכונה איך להימנע ממאמץ מיותר ולהתמקד בעיקר איך לזהות מה מחויב ומה אפשרי בכל מטרה איך לשפר את היכולות האישיות ולהשיג יעדים בקלות איך להגדיר הצלחה עם פחות

... מאה אחוז, לא צריך להתאמץ כדי להתייאש, יאוש במאה אחוז מאמץ, מאמץ ממשי, מאמץ מחשבתי, להתייאש בלי להתאמץ, מאמץ שכלי, להפסיק לרצות משהו, להתייאש מלרצות משהו האם חייבים להתאמץ עד הסוף כדי להתייאש? אליעד כהן מסביר על משמעות המאמץ בהקשר של ייאוש וויתור על מטרות. רבים חושבים שכדי להתייאש באמת צריך להתאמץ מאמץ מלא, כלומר, לתת מאה אחוז כדי לוודא שאכן המטרה לא אפשרית. הוא מציג מצב שבו אדם רוצה מטרה כלשהי, לדוגמה לעוף באוויר. כדי להתייאש מהחלום הזה, האדם לכאורה חייב לנסות לתת את מלוא המאמץ ולהיווכח בעצמו שזה בלתי אפשרי. אבל אליעד כהן מחדד שזה לא בדיוק כך. הוא אומר שכדי להתייאש ממשהו, לא חייבים להתאמץ במציאות בצורה מלאה. מספיק שהאדם מגיע להבנה או לוודאות מוחלטת בתוך השכל שלו שאין דרך להשיג את המטרה. כלומר, ייאוש אמיתי לא מחייב בהכרח מאמץ פיזי מלא, אלא יכול להיות תוצאה של מאמץ שכלי או דמיוני. מהי הדרך להתייאש מבלי להתאמץ? אליעד מציג דוגמה ברורה למצב כזה: נניח שאדם רוצה לעוף. אם הוא ישקיע שני אחוזי מאמץ בלבד וייכשל, הוא עדיין לא באמת יתייאש, כי הוא יחשוב שאולי לא ניסה מספיק. אך אם ינסה את כל המאה אחוז האפשריים, ברור לו שכבר אין סיכוי נוסף. אך ... בפועל. מספיק שהוא ידמיין או יבין בשכלו שאין דרך אפשרית להשיג את מה שהוא רוצה, וכך הוא יתייאש באופן מוחלט בלי שהשקיע מאמץ פיזי מלא. איך אפשר לדעת שהמאמץ הדמיוני הוא מספיק? אליעד מסביר נקודה חשובה נוספת: המפתח לייאוש אמיתי נמצא בוודאות שהמטרה אינה ניתנת להשגה. לא המאמץ עצמו הוא החשוב, אלא תחושת הוודאות. אם האדם מצליח להגיע לוודאות הזאת, אפילו רק במחשבה, הוא כבר לא צריך להמשיך להתאמץ פיזית. כלומר, השאלה היא לא ... שאין שום דרך נוספת להשגת המטרה שלו. המשמעות היא שבשביל להתייאש ממשהו או לוותר על רצון מסוים, מה שחשוב הוא לא מידת המאמץ במציאות, אלא הבירור המחשבתי המדויק והיסודי של כל האפשרויות להשגת אותו רצון. האם אפשר להתייאש מרצון בלי להבין אותו לעומק? אליעד מתייחס לשאלה של ... מוגבל מעצם טבעו, אולי ההבנה הזו תאפשר לו להתייאש מהצורך להבין עד הסוף מה הוא רוצה. שוב, הוא מדגיש, לא חייבים לבצע מאמץ ממשי בעולם הפיזי, אלא מספיק מאמץ שכלי עמוק ויסודי שיכול להיעשות גם בדמיון בלבד. האם מאמץ שכלי שווה ערך למאמץ ממשי? אליעד כהן אומר חד משמעית שכן. אדם יכול לשבת ולחשוב על כל האפשרויות להשגת מטרה כלשהי, ובדמיונו להגיע לוודאות מוחלטת שאין אפשרות להשיג אותה. בכך הוא יכול לוותר ולהתייאש מהמטרה בדיוק באותה מידה כמו אדם שניסה באופן פיזי וממשי לתת מאה אחוז. המאמץ השכלי, כשהוא יסודי ומלא, מספיק בשביל לחוות ייאוש מוחלט ואמיתי. למה לא חייבים תמיד לתת מאה אחוז מאמץ פיזי? הסיבה שאליעד נותן היא שמה שחשוב הוא לא עצם המאמץ אלא הבהירות הפנימית. אם האדם משוכנע באופן מוחלט שהוא בדק בשכלו את כל האפשרויות ואין שום דרך אחרת, זה שקול למאמץ מלא במציאות. מאמץ פיזי אינו הכרחי אם יש ודאות פנימית עמוקה, כי הוודאות עצמה היא מה שגורם לייאוש או לשחרור מהרצון. לסיכום, איך מגיעים לייאוש מוחלט בלי להתאמץ פיזית? הדרך שאליעד מציע היא להשקיע את המאמץ השכלי בדמיון, לחשוב על כל הדרכים האפשריות בצורה יסודית ומעמיקה, עד למצב שבו האדם מרגיש באופן מוחלט שאין שום אפשרות נוספת. כשהוא מגיע לוודאות הזו, לא משנה אם בפועל השקיע מאמץ פיזי או לא, הוא יחווה ייאוש מוחלט וישתחרר מהרצון שלו. איך להתייאש ממשהו? מאמץ שכלי לעומת מאמץ פיזי איך לוותר על רצון? האם חייבים לתת מאה אחוז מאמץ? איך מגיעים לוודאות מוחלטת? ...

... מאמץ של שריר, מתי השריר מתאמץ? איך השריר מתאמץ? מאמץ כיווץ, מאמץ בלימה, מאמץ סטאטי, כיווץ קונצנטרי, כיווץ אקסצנטרי, כיווץ סטאטי, כיווץ איזומטרי, סוגי כיווץ של שריר, מתי השריר מתכווץ? איך השריר מתכווץ? מהם סוגי המאמץ השונים של שרירים וכיצד הם פועלים? כאשר אנחנו מבצעים כל פעולה גופנית, השרירים שלנו מבצעים סוגים שונים של מאמצים בהתאם לסוג הפעולה שאנחנו מבצעים. ישנם שלושה סוגי מאמצים עיקריים של השרירים: מאמץ של כיווץ, מאמץ של בלימה, ומאמץ סטטי (איזומטרי). נבחן כל סוג מאמץ בצורה מעמיקה עם הסברים ודוגמאות. מתי השריר מתאמץ בכיווץ (כיווץ קונצנטרי)? ... פשוט תיפול למטה בגלל כוח הכבידה. השריר, כשהוא מתכווץ, נהיה קצר ודחוס יותר, בדומה לגומייה שנמתחת ואז מתכווצת. המאמץ כאן הוא ברור - השריר צריך לקצר את עצמו כנגד כוח המשיכה והמשקל. האם השריר מתאמץ גם כשהוא מתארך (כיווץ אקסצנטרי)? הסוג השני הוא מאמץ של בלימה או כיווץ אקסצנטרי. כאשר אנחנו מורידים את המשקולת חזרה למטה, לכאורה השריר מתארך ולכן אפשר לחשוב שהוא אינו מתאמץ. אך אליעד מסביר שגם במצב זה השריר מתאמץ, אלא שהפעם המאמץ שלו הוא לבלום את הירידה של המשקל. למרות שהשריר מתארך ונמתח, הוא ממשיך להיות במאמץ. הסיבה לכך היא שאם השריר לא יתכווץ כדי לבלום את הירידה, היד תיפול בבת אחת מטה ... - הוא מאפשר תנועה הדרגתית ומבוקרת של המשקל כלפי מטה. אם לא היה מתאמץ, התנועה הייתה בלתי נשלטת ומסוכנת. מהו מאמץ סטטי (כיווץ איזומטרי) של השריר? הסוג השלישי של מאמץ הוא מאמץ סטטי, המכונה גם מאמץ איזומטרי. במאמץ זה השריר לא מתכווץ ולא מתארך, אלא נשאר באורך קבוע. למשל, אם אדם מחזיק משקל ... לשמור על המצב הסטטי. המשקל מפעיל כוח שמנסה להזיז את היד, והשריר מתנגד לכוח הזה ומונע את התזוזה. דוגמה נוספת למאמץ סטטי היא תרגיל פלנק: הגוף נשאר במקום, אך השרירים מתאמצים לשמור על יציבות ולא לתת לגוף ליפול או לזוז. איך שלושת סוגי המאמץ באים לידי ביטוי בפעולות יומיומיות? אליעד כהן מספק דוגמאות נוספות להמחשת ההבדלים בין סוגי המאמץ: כשאתה מרים שולחן מהרצפה - זהו מאמץ של כיווץ קונצנטרי, השריר מתקצר ומושך את המשקל כלפי מעלה. כשאתה מניח את השולחן חזרה לרצפה בצורה מבוקרת - אתה מבצע מאמץ של בלימה (כיווץ אקסצנטרי), השריר מתארך אבל ממשיך לבלום את הירידה. כשאתה מחזיק את השולחן באוויר מבלי לזוז - אתה מבצע מאמץ סטטי (כיווץ איזומטרי), בו השריר נשאר באותו אורך ומתנגד למשקל בלי תזוזה. מה יכול לקרות אם השריר לא יבצע את תפקידו נכון? אם השריר לא יתכווץ במאמץ הבלימה או במאמץ הסטטי, התוצאות עלולות להיות הרסניות. המפרק עלול להיפגע או לצאת מהמקום בעקבות ... חפץ כלשהו - השרירים מתאמצים תמיד באחת משלוש הדרכים שהוזכרו. אפילו כשנדמה לנו שאנחנו לא זזים, השרירים מתאמצים במאמץ סטטי כדי לשמור על יציבות המפרקים והגוף. איך להבין את תפקיד השרירים בכל פעולה שאנחנו עושים? לסיכום, כדי להבין טוב יותר את תפקוד השרירים, עלינו לשים לב לסוגי המאמץ השונים שהם מפעילים: כיווץ (קונצנטרי), בלימה (אקסצנטרי), וסטטי (איזומטרי). בכל ...

מאמץ, התאמצות, להיות מאושר, כמה להתאמץ, מאמץ מוגדר, לא רוצה להתאמץ, מאמץ חלקי, מאמץ אין סופי, אתה מקבל את מה שאתה נותן האם מאמץ מוביל בהכרח לאושר? אנשים רבים תוהים האם הדרך לאושר דורשת מאמץ מתמשך, ואם כן, כמה בדיוק להתאמץ? בשיחה זו, אליעד מסביר לעומק את המושגים של מאמץ, התאמצות והקשר שלהם לתחושת האושר. לדבריו, קיימות שלוש גישות עיקריות ביחס למאמץ ולהשגת אושר: גישה ראשונה - מאמץ בלתי מוגבל: אדם שמחליט שהוא מוכן להשקיע כל מאמץ אפשרי כדי להיות מאושר. במצב כזה, הוא אמור לקחת את הנושא שהוא רוצה לפתור, ... גבול כדי לשפר את מצבו, עליו לשאול את עצמו שוב ושוב למה רע לו, עד שיגיע לשורש הבעיה ויפתור אותה לחלוטין. גישה שנייה - אפס מאמץ: האדם מחליט שהוא אינו מוכן להתאמץ כלל. במצב כזה, עליו לקבל את המציאות בדיוק ... התנגדות וללא ניסיון לשנות אותה. הוא לא מתאמץ להיות מאושר ולא מתאמץ לשנות דבר. פשוט חי את המציאות כפי שהיא. גישה שלישית - מאמץ חלקי ומוגבל: האדם מחליט שהוא מוכן להתאמץ, אבל רק עד גבול מסוים. לדוגמה, אדם ... את הבעיה שלו ולפתור אותה, אך בשאר היום הוא אינו מאפשר לעצמו להמשיך להתעסק בזה. הוא מחליט מראש גבולות ברורים מאוד של מאמץ, ומתנהל לפי הגבולות האלה בלבד. מעבר לכך הוא לא מתעסק בשאלה האם הוא יכול להיות ... למה הוא מרגיש כך, לבדוק את התשובות שעולות לו, ולחקור אותן עד שלא יישאר לו ספק כלל. עם זאת, אליעד מדגיש כי מי שמחליט על מאמץ חלקי בלבד, חייב לעמוד בגבולות שהגדיר. אם קבע שהוא מתאמץ שעה אחת ביום בלבד, ... רע על כך שאינו מתאמץ מספיק. מה קורה אם מתאמצים באופן חלקי ולא עד הסוף? אליעד מסביר שבחירה בהתאמצות חלקית, כלומר, השקעת מאמץ מוגדר מראש (כמו שעה ביום), יוצרת מצב שבו האדם מצד אחד נותן לעצמו הזדמנות אמיתית לפתור את בעיותיו, ומצד שני מאפשרת לו חופש נפשי לאחר שעבר הזמן שקבע. עם זאת, הוא מזהיר שמי שבוחר במאמץ חלקי, חייב להיות מאוד ברור עם עצמו ולהפסיק את המאמץ מיד לאחר הזמן שקבע. אם ימשיך להרגיש ספק או אשמה שלא השקיע מספיק, הוא ייפול ... פתרונות. הגישה הזו מאפשרת חופש נפשי מוחלט, כיוון שהאדם משוחרר לחלוטין מהניסיון לשלוט על המציאות. האם קיימת דרך אידיאלית למאמץ ולאושר? לסיכום, אליעד מדגיש שאין דרך אחת נכונה או לא נכונה. לכל אדם יש את הבחירה כמה מאמץ הוא רוצה להשקיע בהשגת אושר וכמה הוא מוכן להתאמץ באופן אישי. החשיבות היא בכך שאדם יהיה אמיתי עם עצמו לגבי רמת המאמץ שהוא מוכן להשקיע, ויקבל את ההחלטות שלו בצורה שלמה וללא חרטה. איך להתאמץ להיות מאושר? כמה להתאמץ כדי להרגיש טוב? האם אפשר להיות מאושר ללא מאמץ? איך לקבל את המציאות? מה זה מאמץ מוגדר? איך להתמודד עם תחושות רעות? האם כדאי להילחם במחשבות שליליות? ...

... איזה שריר עובד התרגיל, איזה שריר הכי מתאמץ? מאמץ במתיחה, מאמץ בכיווץ, מאמץ כנגד התנגדות המשקל, מאמץ עם התנגדות המשקל, איזה שריר מתאמץ? תרגילי גמישות, מתי השריר מתאמץ? איזה שריר אתה מרגיש? פיתוח ... אותו תוך כדי ביצוע התנועה. אך למעשה, השריר שמורגש לא תמיד הוא השריר שמאמץ ומפתח אותו התרגיל. מה ההבדל בין מאמץ במתיחה למאמץ בכיווץ? כאשר מבצעים תרגיל מסוים, תמיד ישנם שני סוגי שרירים המעורבים בתנועה: שריר שמתכווץ ... ומתחזק. לדוגמה, כאשר מתבצעת תנועת מתיחה, אדם יכול להרגיש כאב ותחושה של מאמץ בשריר שנמתח, אך הכאב הזה נובע ממתיחה בלבד ולא מכיווץ. זאת אומרת, התחושה החזקה בשריר אינה ... השריר המנוגד פשוט נמתח, והוא לא מתפתח כתוצאה ישירה של התרגיל. מה ההבדל בין מאמץ של מתיחה פסיבית לבין מאמץ כנגד משקל? אליעד מסביר שקיימים שני סוגי מאמצים עיקריים: מאמץ פסיבי (מתיחה בלבד) מאמץ אקטיבי (כיווץ כנגד משקל או התנגדות) כאשר המתאמנים מבצעים מתיחה פסיבית, הם אכן חשים כאב ותחושה של מאמץ בשריר הנמתח, אך מאמץ זה הוא מסוג שונה לחלוטין מהמאמץ שמוביל לפיתוח וחיזוק של השריר. המאמץ הפסיבי אינו מוביל להתפתחות השריר, אלא רק להגמשה שלו. מנגד, כאשר המאמץ הוא אקטיבי והשריר מתכווץ מול התנגדות או משקל, המאמץ הוא כזה שמוביל לפיתוח וחיזוק השריר. לסיכום, איזה שריר באמת מתאמץ ומתחזק במהלך תרגילי כושר? ... ההבדל בין מתיחה לכיווץ שרירים איך לזהות איזה שריר עובד באימון? הבדל בין מאמץ פסיבי ואקטיבי למה מרגישים דווקא את השריר שנמתח? ...

... מטרות ויעדים, כמה להתאמץ? התועלת שבמאמץ, מוטיבציה, להגיע לכשל, כושר גופני, אימון ספורט, מאמץ מקסימאלי, פיתוח השכל, מאמץ שכלי האם מאמץ מקסימלי באימון הוא באמת הכרחי? אליעד כהן מדבר על מושג האימון והמאמץ ומנסה לברר האם אדם צריך להגיע למאמץ מקסימלי כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר. קודם כול, הוא מגדיר מהו אימון: אימון הוא מצב שבו האדם מתאמץ. אם לא היה מאמץ כלל, אזי לא התקיים אימון. מכאן ניתן להבין שהמאמץ הוא הבסיס לאימון, וכעת עולה השאלה המרכזית - כמה מאמץ צריך להשקיע כדי להגיע לתוצאה הרצויה? מהם החסרונות של אפס מאמץ או מאמץ מוגזם? אליעד מסביר שיש שני קצוות שבהם ברור שהמאמץ אינו אפקטיבי ואף מזיק. בקצה התחתון, אם אדם אינו משקיע מאמץ כלל (אפס אחוז מאמץ), לא רק שהוא לא יתקדם, הוא אף יתנוון עם הזמן. לדוגמה, אדם שיושב כל היום על כיסא מבלי לזוז, בסופו של דבר יאבד את היכולת ללכת. מכאן, ברור שכדי לשמור על יכולת בסיסית, חייבים מאמץ מינימלי לפחות. בקצה העליון, יש את המאמץ המוגזם - המאמץ שהאדם אינו מסוגל לשאת, או מאמץ שבו האדם מתאמץ מעבר לגבול היכולת שלו. למשל, אם אדם מנסה להרים משקל כבד מדי, הוא עלול לקרוע שריר או לשבור עצם. זה מצב שמביא לנזק ולא להתפתחות. האם יש הבדל בין מאמץ מרבי לבין מאמץ מעבר ליכולת? אליעד מבחין בין שני סוגים של מאמץ: הראשון הוא מאמץ שמעבר ליכולת הפיזית של האדם, שאותו כמובן אין טעם לבצע, כי הוא מוביל לפציעות ונזקים. השני הוא המאמץ המרבי שהאדם מסוגל לבצע - כלומר, מאמץ מקסימלי בתוך גבול היכולת שלו. בהקשר של אימון גופני, לדוגמה, זה המצב שבו האדם מבצע את האימון הקשה ביותר שהוא יכול, אבל עדיין בגבולות היכולת שלו. למה לא כולם מתאמנים במאמץ המרבי האפשרי? אם המאמץ מביא להתקדמות גדולה, אז נשאלת השאלה - למה לא כולם מתאמנים תמיד במאמץ המרבי האפשרי? אליעד מסביר שישנם כמה חסרונות לכך: מאמץ מרבי דורש השקעה גדולה יותר. הסיכון להיפצע או להינזק עולה ככל שמתקרבים לגבול המאמץ המרבי. מאמץ מוגזם גם מתיש, מנטלית ופיזית, והאדם עשוי לאבד מוטיבציה ולהפסיק להתאמן לאורך זמן. כיצד להגיע לתוצאות אופטימליות באימון? אליעד מסביר שכדי להגיע ...

... מאמץ? ההגדרה של מאמץ , להתאמץ בלי להתאמץ, האם אפשר לא להתאמץ? איך לא להתאמץ? ממה נובע מאמץ, לא להתאמץ בכלל, שונא להתאמץ, לא אוהב להתאמץ, רוצה לא להתאמץ מהו מאמץ? איך לא להתאמץ? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בהבנת המושג מאמץ ובשאלה האם אפשר להימנע ממנו, מהו בכלל מאמץ, ואיך ניתן להבין את המושג הזה באופן מעמיק. במהלך השיחה, ישנה חקירה של השאלה האם אפשר להתאמץ בלי להרגיש מאמץ, והאם ההתמודדות עם החיים יכולה להתרחש בלי להרגיש שהאדם מתאמץ. להלן הסיכום המפורט של ההרצאה. מהו מאמץ? איך מגדירים את המילה מאמץ? במהלך ההרצאה אליעד כהן פתח בשאלה פילוסופית: מהי ההגדרה של מאמץ? הוא שואל אם יש רק הגדרה אחת למילה זו, או שמא יש להבין אותה בדרכים שונות, בהתאם להקשר. כשהדבר הזה מעלה את השאלה כיצד כל אחד רואה את המושג מאמץ. יש המגדירים את המאמץ כפעולה שאנחנו מבצעים למרות חוסר הרצון או הקושי, בעוד אחרים רואים בכך מצב שבו אנחנו דוחפים את עצמנו מעבר לגבולותינו הרגילים. האם אפשר לא להתאמץ? אליעד שואל האם אפשר להתאמץ מבלי להרגיש את המאמץ. הוא מסביר כי בשיחה זו, יש להבין שלעיתים אנשים עושים פעולות שנראית כמאמץ בעיני אחרים, אך הם עצמם לא מרגישים במאמץ. דוגמה לכך היא פעולה שיכולה להיות קשה פיזית או נפשית, אך אם האדם מבצע אותה מתוך רצון פנימי או עונג, אז הוא לא מרגיש את המאמץ. אליעד מציין שלעיתים, אנחנו לא חווים את המאמץ כקושי אם הפעולה נעשית מתוך תחושת שלמות או מטרה פנימית. מה גורם לנו להימנע ממאמץ? אליעד מדבר על תחושת לא לרצות להתאמץ ועל כך שזו לא בהכרח תוצאה של עצלות. לדבריו, יש הרבה אנשים שמתנגדים למאמץ כי הם לא רואים טעם בו, או חושבים שהוא מביא לסבל. תחושת הסבל או הקושי שהיא חלק מהמושג מאמץ נובעת לרוב מהמחשבה שהתוצאה לא שווה את העבודה הקשה. בנוסף, הוא מציין שלפעמים ... להרגיש שהתאמצנו כשאנחנו בעצם רק מבצעים פעולה מתוך כורח, כמו עבודה או משימות יומיומיות, אך אם היינו משנים את תפיסתנו כלפי הפעולה, לא היינו חשים את המאמץ. אפשר גם לראות את המאמץ כמצב נפשי ולא פיזי. אליעד מחדד את הרעיון לפיו לעיתים כל מה שצריך הוא שינוי תודעתי - אם נשנה את הגישה למאמץ, הוא לא ירגיש כמאמץ. איך אפשר לא להתאמץ? השאלה המרכזית שעולה מההרצאה היא איך אפשר לא להתאמץ. ... ששינוי תודעתי יכול להפוך פעולה מאומצת לפעולה נעימה. לדוגמה, אדם שמבצע עבודה מתוך תחושת שליחות או רצון פנימי, ירגיש שהוא לא מתאמץ. אם נתפוס את כל המאמץ כמשהו שאינו מחויב, ולא נעשה דברים מתוך חובתיות, אלא מתוך רצון פנימי, הרי ... אנחנו פועלים מתוך רצון פנימי אמיתי ולא מתוך אילוץ או חובתיות. הוא מסביר שבעצם כל פעולה שאנחנו עושים מתוך רצון ומוטיבציה פנימית היא פעולה שלא מצריכה מאמץ - שכן אנחנו לא חשים את הקושי שבביצוע הפעולה. המפתח לכך הוא שינוי גישה: אם אדם מתחיל לראות את כל מה שהוא עושה כפעולה מתוך רצון ולא מתוך אילוץ, כל פעולתו הופכת ליותר קלה ולא מאומצת. מהו מאמץ? איך לא להתאמץ? האם אפשר לא להתאמץ? הגדרה של מאמץ שינוי תודעתי למניעת מאמץ

מאמץ של שריר, מתי שריר מתאמץ? מאמץ של מתיחה, מאמץ של כיווץ, שריר שמתכווץ הוא לא תמיד מתאמץ, שריר שנמתח הוא לא תמיד מתאמץ, איזה שריר מבצע את התנועה? איזה שריר עובד בתרגיל? ... כהן מסביר בהרחבה את ההבדל בין שריר שמתכווץ לשריר שמתאמץ. הוא מדגיש שכיווץ שריר אינו בהכרח מעיד על מאמץ, שכן מאמץ אמיתי מתרחש רק כאשר השריר מתכווץ כנגד התנגדות מסוימת, כמו משקל. אם השריר מתכווץ אך אין התנגדות, אז אין מאמץ אמיתי. לדוגמה, כשבן אדם מרים משקולת בתנועה של כפיפת מרפקים (כמו בתרגיל בייספס), השריר הקדמי של היד מתכווץ ומתקצר כדי להרים ... מתיחה של שריר משמעותה שהשריר מתאמץ. מתיחת שריר היא פשוט שינוי באורך של השריר ואינה בהכרח כרוכה במאמץ אמיתי. מאמץ אמיתי קורה רק כאשר יש התנגדות נגדית ברורה שמולה השריר צריך לפעול. לדוגמה, אדם יכול להרגיש דווקא את השריר שנמתח ולא את השריר ... המפתח היא: לאיפה ההתנגדות של המשקל לוקחת אותנו?, והתשובה לשאלה זו קובעת איזה שריר באמת מבצע את המאמץ. מדוע מרגישים לפעמים את השריר הנגדי במהלך תנועה? אליעד כהן מסביר שבכל תנועה של שריר יש שריר נגדי שזז לכיוון ההפוך. לכן, בזמן ... כנגד המשקל. אליעד מדגיש שהכאב בשריר הנגדי נובע בדרך כלל מהמתיחה ולא מכך שהשריר הזה עשה את עיקר המאמץ. מהו ההבדל בין מאמץ דינמי למאמץ סטטי? אליעד כהן מתאר שני סוגי מאמץ עיקריים של שרירים: מאמץ דינמי קורה כששריר מתקצר או מתארך תוך כדי התנגדות. לדוגמה, להרים משקולת. מאמץ סטטי קורה כאשר השריר מחזיק את הגוף בתנוחה מסוימת ללא תזוזה. למשל, אדם שמבצע תרגיל עם הידיים אך מרגיש שהרגליים מתאמצות רק כי הוא עומד או מייצב את הגוף. מאמץ סטטי הוא מאמץ של שריר שמתקצר אך לא זז (אין שינוי ברור באורך השריר בזמן הפעולה). לעומת זאת, מאמץ דינמי הוא כשיש תנועה ממשית ושינוי באורך השריר באופן אקטיבי וברור. כיצד לנתח נכון תרגילים בחדר כושר? אליעד מדגיש את החשיבות ... שמתאמץ, אלא לעיתים רק שהוא נמתח. איך לדעת איזה שריר עובד בתרגיל? שריר שמתכווץ מתאמץ? מה ההבדל בין מאמץ דינמי לסטטי? כיצד לנתח תנועה של שריר? מתי שריר מתוח מתאמץ? מתיחה של שריר, כיווץ של שריר, איזה שריר עובד בתרגיל? על איזה שריר ...

מאמץ הנאה - ממה נובע מאמץ? איך להתאמץ כמה שפחות? איך לחסוך מאמץ מיותר? ובו יתבאר העניין של מאמץ הכרחי ומאמץ מיותר. איך נוצר מאמץ? ואיך לחסוך במאמץ? ועוד. ומי שיתבונן על עניין המאמץ, יראה, כי כדי לחסוך במאמץ, לשם כך על האדם למצוא דרכים יעילות יותר וקלות יותר להשיג את המטרות שלו. ככל שהדרך קלה יותר לביצוע, כך היא כרוכה בפחות מאמץ . יחד עם זאת, לפעמים האדם לא מוצא דרך קצרה יותר להשיג את המטרות שלו. והשאלה היא, איך אפשר להקטין את המאמץ, גם כאשר לא מוצאים דרך אחרת קצרה יותר? ואם נתבונן על מהותו של המאמץ , נראה, כי המאמץ, לא תלוי במה שהאדם עושה, אלא במה שהאדם מרגיש, ביחס למה שהוא עושה. המאמץ, הוא תחושה שיש לאדם, כאשר הוא עושה משהו שהוא לא נהנה ממנו, כדי להשיג באמצעותו משהו אחר בעתיד. וככל שהמטרה שאליה רוצה האדם להגיע, רחוקה יותר ממה שהוא עושה, כך האדם מרגיש יותר תחושה של מאמץ. וככל שהמטרה מתקרבת יותר אל האדם, כך הוא מרגיש פחות תחושה של מאמץ ויותר תחושה של הנאה. וזה בעצם אומר, שאם יצליח האדם להבין, איזה מטרות הוא משיג, מעצם זה שהוא הולך בדרך, הרי שהוא ייהנה גם מהדרך ויחסוך מעצמו תחושה של מאמץ. והדבר דומה, לאדם שנוסע בדרך ונהנה מהנוף שיש בדרך אל המטרה. כאשר האדם מוצא איזה משהו טוב גם בדרך אל המטרה, על ידי זה האדם מרגיש הנאה, גם בדרך אל המטרה, ועל ידי זה הוא פחות מרגיש מאמץ. עד כדי כך, שלפעמים האדם ככ נהנה מהדרך אל המטרה, עד שהוא ממציא מטרה, רק כדי ללכת בדרך... ואיך אפשר למצוא דברים טובים גם בדרך אל המטרה? תשובה: על ידי זה שהאדם מנסה להבין איזה ... גם מעצם זה שהוא הולך בדרך, על ידי זה הוא מפיק ממנה הנאה ומקטין מעצמו את תחושת המאמץ. לסיכום: על האדם לנסות ליהנות, מעצם מה שהוא עושה. ועל ידי זה האדם מקטין מעצמו, את תחושת המאמץ.