מדוע אנשים מנסים לברוח מקשיים?

אנשים בדרך כלל מנסים לברוח מקשיים כי הם מזהים את הקושי עם סבל, וחושבים שבמקום אחר או במצב אחר לא יהיה להם קשה. אליעד כהן מסביר שבאופן פרדוקסלי, הבריחה מקושי היא לא בהכרח דבר רע, אלא השאלה היא לאיזה כיוון האדם בורח. לדוגמה, אם אדם מחליט להמציא בירז במקום להתקין צנרת, הוא עדיין בורח מקושי, כי גם להמציא משהו חדש זה קשה, אבל הוא בוחר בקושי שיותר מתאים לו. הנקודה החשובה היא להבין שבריחה מקושי אינה שלילית, אלא שהשאלה היא תמיד "לאן" בורחים ואיזה סוג קושי בוחרים במקום הקושי הנוכחי.

האם ניתן להימנע לגמרי מקשיים?

אליעד מסביר שכל דבר במציאות מכיל בתוכו חיסרון ולכן תמיד קיים סבל כלשהו. החיסרון נובע מכך שכל דבר שקיים הוא מוגדר, וככזה אינו שלם. להיות מוגדר פירושו שיש בו גם מה שהוא לא. לדוגמה, אדם שמרגיש רע כי הוא לבד, גם אם יכנס לזוגיות יגלה שיש בכך חיסרון, מפני שזוגיות אינה פותרת את החיסרון הקיומי, אלא רק משנה את צורתו. אדם תמיד רוצה משהו אחר ממה שיש לו, ולכן תמיד קיים חיסרון וסבל מסוים. המסקנה שאליעד מציע היא שמכיוון שהסבל תמידי, הדרך היחידה להשתחרר ממנו היא להסתכל על הדברים אחרת.

כיצד ניתן להשתחרר לגמרי מהסבל?

אליעד מסביר שיש דרך להשתחרר לחלוטין מהסבל, אך היא דורשת מאמץ רב והתבוננות פנימית עמוקה. האדם צריך להגיע למצב תודעתי שבו הוא לא יודע שום דבר בוודאות מוחלטת, כולל העובדה שיש לו בכלל חיסרון. האדם צריך להגיע למצב תודעה שבו הוא רואה שהכל הוא בו זמנית גם יש וגם אין, שהוא מבין לעומק שאין באמת הבדל בין מה שהוא תופס כ"טוב" או "רע". לדוגמה, כשמישהו פוגע בו, האדם יוכל לחוות זאת בלי להבחין באמת בין טוב לרע, כי מבחינתו הכל רק משחק, ואין באמת הבדל מהותי בין המצבים השונים. במצב כזה, האדם ימשיך לחיות בעולם הרגיל, יפעל ויעשה פעולות כמו לאכול כשירגיש רעב או להתרחק מסכנה, אבל בפנים הוא יהיה חופשי, כי הוא יראה כל סיטואציה כמושלמת באותה מידה.

למה אנשים לא מיישמים את השיטה להשתחררות מסבל?

אליעד מדגיש שהדרך שהוא מציע קשה לביצוע בהרבה מאשר השגת מטרות חומריות, כמו להשיג מיליון דולר. האדם צריך ממש להתאמץ ולהיכנס לתוך נבכי התודעה שלו, לשאול שאלות קשות ולהיות מוכן להתמודד עם הפחדים הכי עמוקים שלו. אליעד נותן דוגמה של אדם שחווה סבל במקום העבודה. במקום לברוח לעבודה אחרת, הוא מציע לאדם לשאול את עצמו למה זה באמת רע אם הוא יישאר במקום העבודה לנצח, ולהתבונן בתוכו עמוק מאוד עד שיגיע להבנה שבאמת לא יקרה כלום אם זה יקרה. ההתבוננות העמוקה הזאת, עד הסוף, היא זו שמשחררת את האדם מסבל, כי הוא מגלה שהוא לא באמת תלוי בשום דבר חיצוני כדי להרגיש שלם.

מה זה אומר באמת "לא לדעת כלום"?

אליעד מסביר ש"לא לדעת כלום" זו לא סתם הצהרה, אלא מצב תודעה עמוק שבו האדם באמת לא יודע מה נכון או מה לא נכון. הוא לא נאחז בשום הנחה על מה שצריך או לא צריך לעשות, כולל פעולות הכי בסיסיות כמו לאכול או ללכת לעבודה. במצב כזה, האדם יכול להמשיך לעשות הכל כרגיל, אבל בלי התלות הרגשית ובלי הפחד שמשהו ישתבש. לדוגמה, כשאדם מרגיש רעב, הוא יאכל, אבל בו זמנית הוא גם יראה למה זה רע שהוא אוכל וירגיש...