שנאה עצמית כעס עצמי - ממה נובעת שנאה עצמית? איך לאהוב את עצמך באהבה עצמית? שנאה עצמית, היא מצב שבו האדם לא מרוצה מעצמו, מרגיש רגשות אשם וכעס כלפי עצמו, בצורה ככ חזקה עד שהוא מרגיש רגשות שנאה ביחס לעצמו. והשאלה הנשאלת היא, למה באמת מגיע האדם למצב של שנאה עצמית? מהו הדבר הטוב, שרגשות האשם והשנאה העצמית מספקים לאדם, ושבגללם האדם מאשים את עצמו? וכמובן, איך יוצאים משנאה עצמית? וכדי להבין למה קיימת שנאה עצמית, לשם כך צריך להתבונן, מתי מגיע האדם לשנאה עצמית. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אדם מגיע למצב של שנאה עצמית, אחרי מצב של כעס עצמי ורגשות אשם, שמתפתחים לשנאה עצמית. ומתי מגיע האדם לכעס עצמי ולרגשות אשם? תשובה: כאשר האדם, לא מרוצה מהמצב שבו הוא נמצא. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כאשר האדם לא מרוצה מהמצב שלו, טבע האדם, הוא לנסות למצוא הסברים, מדוע ... המצב שלו הוא כפי מה שהוא, אז האדם תולה את הסיבה לכך, בעצמו. ומאחר שהאדם לא מרוצה מהמצב שלו, ומאחר שהאדם חושב שהוא זה שאחראי למצב שבו הוא נמצא, ממילא נוצר כעס עצמי וכולי. ובדיוק כפי שהוא היה נוצר, גם כלפי כל גורם אחר, שהאדם היה רואה בו את האחראי למצבו. ורגשות האשם שיש לאדם ביחס לעצמו, עוזרים לאדם להרגיש טוב יותר, בכך שהם מספקים לו ... את האחריות למצבו, הרי שממילא יש תקווה שאולי המצב ישתנה. כי כאשר נדמה לאדם שהוא אחראי למצבו, ממילא המשמעות היא ושהוא גם יכול לשנות אותו. נמצא אם כן, כי רגשות האשמה העצמית, מספקים לאדם סוג של שקט נפשי. שקט נפשי, שבו האדם מרגיש שהוא מבין את מצבו ויודע מי אחראי למצבו. ושקט נפשי שנותן לפעמים לאדם סוג של תקווה, שאם הוא רק ירצה, הוא יוכל לשנות את מצבו, כי הרי הוא זה שאחראי למצבו. וכאשר מבינים, שהאדם מרגיש רגשות אשם ביחס לעצמו, כדי להרגיש טוב יותר כנל, ממילא ניתן להבין, כי כדי להשתחרר מרגשות אשמה ושנאה עצמית, וכדי להגיע בסופו של דבר לאהבה ולקבלה עצמית, לשם כך על האדם לחפש את האמת, ולנסות להבין את מצבו באמת בלי לרוץ ולהאשים את עצמו. כאשר האדם נקלע למצב כלשהו שהוא לא מרוצה ממנו, במקרה כזה בשלב הראשון, על האדם לנסות להבין טוב יותר את מצבו, ולנסות לראות, האם יש דרך כלשהי להכניס את הדברים לפרופורציה נכונה ולא לכעוס על המצב שבו הוא נמצא. ואם יצליח האדם לא לכעוס על מצבו, וכל שכן אם יצליח האדם להסתכל על מצבו בצורה חיובית, ממילא הוא ישתחרר מכל רגשות אשם כלשהם. כי כעס עצמי מגיע, רק כאשר האדם לא מרוצה ממצבו. ואם האדם לא מצליח לאהוב את המצב שבו הוא נמצא, עדיין על האדם לנסות להבין טוב יותר את עצמו ואת המצב שבו הוא נמצא. על האדם לנסות להבין ... להבין האם הוא האחראי היחיד למצבו, או שאולי ישנם גם גורמים נוספים שאחראים למצבו וכיוב. ובסופו של דבר, כאשר האדם מבין את מצבו טוב יותר, על ידי זה האדם משתחרר מכעס עצמי ושנאה עצמית, עד שבסופו של דבר האדם מגיע לאהבה עצמית. ...

... שאין להם קשר להתנהלות החיצונית. בדיוק באותה העוצמה שהאדם אוהב את עצמו בלי קשר לדברים חיצוניים. וגם מי שלא אוהב את עצמו, הרי שזה רק בגלל שהוא כן אוהב את עצמו, וכן רוצה את הטוב עבור עצמו, ולכן הוא כאילו כועס על עצמו על זה שהוא פוגע בעצמו. ואכפת לו מעצמו רק בגלל שהוא אוהב את עצמו. בכל מקרה, באהבה אמיתית האדם אמור להיות באופן טבעי מי שהוא. וכאשר ...

... נשיב על השאלה, נבהיר כי כל מי שנגוע בשנאת זרים ובשנאת חינם, הרי שבוודאות שהוא נגוע גם בשנאה עצמית כלפי עצמו. כי שנאת זרים ושנאה עצמית, מהותן היא אחת. כי כאשר האדם חושב שהוא טוב יותר מאשר חברו, וכאשר נדמה לאדם שהוא הצודק וחברו הטועה וכולי, וכאשר האדם ... ולהבין שחברו טוב כמותו, מי שלא מסוגל להבין את כל זה, הרי שבוודאות שיש דברים שבהם הוא גם שונא את עצמו ולא מסוגל לקבל את עצמו. כי שנאת זרים ושנאה עצמית מהותן היא אחת. כאשר האדם אוהב את המציאות, כאשר האדם מרגיש טוב עם עצמו, כאשר האדם מאושר, כאשר האדם מרגיש אהבה כלפי כל ... ועדיין הוא יאהב אותו (שזהו חיבור ההפכים והשלמות כמבואר). ומי שלא אוהב את המציאות, ומי שלא אוהב את עצמו, ומי שלא מסוגל לראות את הטוב שיש בכל דבר וליהנות מכל דבר, על ידי זה הוא נופל לשנאת זרים ולשנאה עצמית, שזהו העונש הגדול ביותר שהאדם יכול לקבל. כי השנאה אוכלת את האדם מבפנים. ואהבה אמיתית, פירושה שהאדם ככ אוהב את חברו, עד ... וכיוב. כי מי שיתבונן בעניין יראה, כי מהותה של הגזענות והבדלנות, היא שהאדם לא מעריך את עצמו ולא אוהב את עצמו כפי מה שהוא. ואז הוא מגדיר את עצמו ומבדיל את עצמו משאר סביבתו. ולאחר מכן האדם בונה לעצמו איזו תיאוריה ואיזה דמיון, שההגדרה ... את הערך העצמי שלו בעיני עצמו. והגזענות והבדלנות והגאווה וכולי, כולן שורשן במסכנות של האדם שלא אוהב את עצמו ושלא מסוגל ליהנות מהדברים כפי מה שהם. ואז הוא צריך ליצור לעצמו נקודת אחיזה כלשהי, כדי להעלות את הערך העצמי שלו עבור עצמו, ...

... עצמו, עד שהוא לא מבין את עצמו בשלמות. כי לפעמים נדמה לאדם שהוא עושה משהו טוב, והוא בכלל עושה דבר רע. ולפעמים נדמה לאדם שהוא עושה דבר רע, ובכלל הוא עושה דבר טוב. ואל לו לאדם להאשים את עצמו או לשפוט את עצמו בצורה כלשהי, עד שהוא לא יבין את עצמו בשלמות. ולמרות שברמה הפרקטית על האדם כן לשפוט את ...

... מאחרים או ממה שהוא חושב שהוא יכול להיות. ולפעמים רגשי הנחיתות האלו מלווים גם ברגשות אשם. והשאלה היא, מדוע יש לאדם רגשי נחיתות? מה בדיוק הדבר הטוב, שרגשי הנחיתות ... שהוא מושלם, הרי שלא היה לו להיכן לשאוף, ואז ממילא לא הייתה משמעות לחייו. והאדם מאשים את עצמו , וחושב שהוא לא מספיק טוב, כדי שתהיה לו מטרה כלשהי בחיים, כדי שהוא ... על ידי זה הוא לא זקוק להתקדם לשום מקום כדי להרגיש טוב. ואז ממילא הוא לא צריך להאשים את עצמו , כדי לחשוב שיש לו להיכן להתקדם. אך כאשר האדם לא מצליח ליהנות מהדברים ...

... להכיל את כל הפתרון, לכן ישנם מצבים שאפשר להציע לאדם רק חצי פתרון. כגון במקרה הנל של האדם שנקלע לחובות, שאפשר להציע לו שהוא יכול להמשיך לא להיות שמח על זה שהוא הפסיד את הכסף, אבל שהוא לא צריך להאשים את עצמו , ושהוא לא צריך להמשיך להמר וכיוב. או אפילו אם האדם לא מסוגל להכיל את זה שהוא לא צריך להאשים את עצמו, אז אפשר לומר לאדם, שנכון שהוא צריך לקחת אחריות ...

... גם מעצמו. וכל מה שהאדם מרגיש כלפי אחרים, הרי שבוודאות שיש לו את הרגש הזה, גם כלפי עצמו. וגם אם האדם לא שונא את עצמו בצורה גלויה, הרי שאם הוא שונא מישהו אחר, הרי שבוודאות, הוא שונא לפחות קצת, גם את עצמו. ואם האדם לא מסוגל להכיל בתוכו את האחר ששונה ממנו, ואם האדם לא אוהב באמת את מי ששונה ממנו, הרי שבוודאות, האדם גם לא אוהב את עצמו בשלמות. והאדם יכול לטעון כמה שהוא רוצה, שהוא אוהב את עצמו, ושהוא מעריך את עצמו וכולי. אבל, כל ... למצוא בעצמו את הטוב בשלמות. וכל זמן שהאדם עוד לא הבין ועוד לא מצא את הטוב שיש בו בשלמות, הרי שהוא עדיין לא אוהב את עצמו בשלמות. וכדי שהאדם ימצא את הטוב שיש בו בשלמות, לשם כך האדם צריך להסתכל על השלמות שיש בכל דבר. כי ... שונא אחרים, זה עצמו העונש שלו עצמו. כי השנאה אוכלת את האדם בתוכו. וכאשר האדם שונא זרים, הרי שהוא מלא בשנאה עצמית כלפי עצמו. ועל האדם לנסות למצוא את הטוב שיש בעצמו ולאהוב את עצמו. ולשם כך על האדם לנסות ...

... ממשהו שקרה בעבר, או בגלל שהוא מוטרד ממה שיקרה בעתיד. ולכאורה, אם האדם ישתחרר מכל בעיות העבר, ומכל טרדות העתיד, הרי שהוא יהיה מאושר. אלא, שאם נשחרר את האדם מכל רגשות חרטה כלשהם, ומכל רגשות אשמה כלשהם, על מה שקרה בעבר, ואם נשחרר את האדם גם מכל החרדות והפחדים שיש לו לגבי העתיד, הרי שגם אז הוא לא יהיה ...

... גם כלפי אחרים. והדברים לא חייבים ללכת לאדם נגד רצונו, כדי שהוא יתמלא בכעס ובעצבים. אלא מספיק שהאדם מרגיש תחושה של ריקנות או של בדידות. או שהאדם מרגיש סתם תחושה של חוסר אהבה עצמית כלפי עצמו. וגם הדברים האלו יכולים ליצור בתוך האדם, סוג של אלימות כלפי עצמו, שבאה לידי ביטוי בחוסר אהבה עצמית, בהלקאה עצמית וגם בשנאה עצמית. והדבר הזה נאמר, כדי להסביר את התופעה שיש לדוגמה בני נוער, שכלפי חוץ לא חסר להם שום דבר. ולא ממש ניתן לומר שיש איזה משהו שממש מכעיס אותם. ובכל זאת הם פועלים באלימות ועושים מעשי ואנדאליזם שונים כלפי אנשים אחרים. ואצל אותם בני האדם שפועלים באלימות כלפי אחרים, למרות שלא נראה שיש משהו שמכעיס אותם, אצלם הכעס העצמי נובע מתוך תחושת ריקנות ומתוך עצבים שנובעים מכך שהאדם לא מוצא את עצמו. כי כל אחד מחפש את עצמו. דהיינו, כל אחד רוצה להיות מאושר. וכאשר אין לאדם מושג למה הוא חי, ... התאבדות וכיוב, שבהם האדם מפעיל אלימות פיזית כלפי עצמו. או לדוגמה כאשר האדם נכנס לדיכאון ומפסיק לאכול. שגם זה סוג של אלימות פיזית של האדם כלפי עצמו. אבל מי שהוא כועס על עצמו ולא מרוצה מעצמו, והוא רוצה לבטא את הכעס שלו בצורה כלשהי, אז אם הוא לא פוגע בעצמו, אז הוא פוגע באחרים. ועל ידי זה נוצרת אלימות של אנשים שהם אלימים כלפי עצמם. ...

... ואפשר לנסות לחנך את האדם מבוקר עד ערב נגד אלימות. אבל בזמן אמת כאשר האדם ירגיש כעס עצמי, זה לא ממש יעניין אותו שאלימות זה דבר לא טוב. והוא בכל זאת יפעל באלימות. ולא זו אף זו, שלפעמים בגלל שיש ככ הרבה קמפיינים נגד אלימות, דווקא בגלל זה האלימות מתגברת. כי יש ... היא לאו דווקא פיזית. כי אלימות יכולה להיות גם מילולית או גם רגשית. וכאשר לדוגמה האדם לא אוהב את עצמו מספיק, הרי שהוא בעצם מפעיל נגד עצמו אלימות רגשית. וכאשר האדם מעביר על עצמו ביקורת בצורה שלילית ולא מספיק אוהב את עצמו ולא מספיק מעריך את עצמו, זה בעצמו אלימות של האדם כלפי עצמו. וכאשר האדם מאשים את עצמו , וכאשר האדם כועס על עצמו, וכאשר האדם במקום לדון את עצמו לכף זכות ולנסות למצוא את מה שטוב בו, אם במקום זה האדם מחפש בעצמו את החסרונות שלו, מתוך מחשבה שהוא לא מספיק טוב, ועל ידי זה האדם יוצר אצל עצמו הלקאה עצמית וכעס עצמי, הרי שזה עצמו אלימות של האדם כלפי עצמו. ובוודאות של מאת האחוזים, שמי שהוא אלים כלפי עצמו, הוא אלים בצורה כלשהי גם כלפי אחרים. וגם אם נדמה לאדם שהוא ... ואז גם הם פחות נחמדים לאחרים. עד שבסופו של דבר זה מגיע אל אותו האדם שהוא כבר מלא בחוסר אהבה עצמית, שהוא פועל באלימות ממשית כלפי אחרים. וכל אלימות קטנה של האדם כלפי אחרים, יוצרת אחריה תגובת שרשרת שיוצרת בסופו של דבר אלימות חברתית. ולכן, הדרך הנכונה ביותר לעצור את ...