הדחקה בגלל בושה, הדחקה בגלל ייאוש, למה אנשים מדחיקים בעיות? למה אני מדחיק? איך לא להדחיק? מתבייש בעצמי, איך לא להתבייש בעצמי? איך לא לשנוא את עצמי? איך לא לשנוא את זה שאני מכור? הדחקה של התמכרות, הדחקה של הפרעה נפשית
למה אנשים מתביישים להודות שיש להם בעיה?
הרבה אנשים מתמודדים עם בעיות רגשיות שונות, אך נמנעים מלטפל בהן מסיבה מרכזית אחת: הם מתביישים להודות לעצמם שיש להם בעיה. למשל, אדם שמכור למשהו מסוים, מתבייש אפילו לחשוב על ההתמכרות שלו. הוא יעדיף להתעלם, להדחיק, ולא לחשוב על זה כלל, אבל חשוב להבין שהדחקה אינה מעלימה את הבעיה. דוגמה נוספת לכך היא אדם שיש לו מחשבה טורדנית או סטייה מסוימת, והוא מתבייש מאוד להודות בפני עצמו על המחשבות הללו. גם מי שמרגיש שיש לו "צורת חשיבה עקומה" או לא נכונה, עלול להתבייש במחשבות שלו עד כדי כך שיעדיף לא לטפל בהן כלל.
למה להתבייש בבעיה זו בעיה בפני עצמה?
אליעד כהן מסביר כי עצם הבושה שיש לאדם מהבעיה שלו, מהווה בעיה בפני עצמה. מדוע? כי בושה כזו מגיעה מתוך שיפוטיות עצמית מוגברת. האדם חושב לעצמו: "אם יש לי התמכרות כזו, כנראה שמשהו בי לא בסדר", והוא מיד מתחיל לשפוט את עצמו, להרגיש אשמה עצמית, כעס עצמי ושנאה עצמית. אבל האמת היא שאין באמת שום דבר להתבייש בו. כל בעיה אפשר לתאר באופן נייטרלי, בלי בושה או אשמה. לדוגמה, אדם יכול לומר בצורה פשוטה: "יש לי התמכרות מסוימת, זה המצב כרגע". אין צורך להוסיף לשם שום שיפוטיות או אשמה.
האם הרצון להיפטר מהתמכרות מחמיר את המצב?
כן, הרצון העז להיפטר מההתמכרות יכול דווקא להחמיר את הבעיה. כאשר אדם אומר לעצמו שהוא חייב להיפטר מההתמכרות, הוא למעשה מתחיל לשנוא את עצמו על כך שהוא מכור מלכתחילה. השנאה העצמית הזו מגבירה את הבושה ומקשה עליו לטפל בהתמכרות שלו, משום שהוא מתבייש אפילו להודות שיש לו בעיה שהוא רוצה לפתור. לכן אליעד כהן ממליץ לא לנסות להיפטר מההתמכרות באופן אובססיבי, אלא פשוט להבין אותה.
איך אפשר להבין את ההתמכרות במקום לשנוא אותה?
במקום לשנוא את ההתמכרות, יש להתייחס אליה בצורה נייטרלית ולהתחיל להבין אותה לעומק. השאלות שצריך לשאול הן: מה ההיגיון בהתמכרות שלי? מהם היתרונות והחסרונות שלה? האם יש לה אלטרנטיבה טובה יותר עבורי? לאחר הבנת ההיגיון, האדם יוכל לקבל החלטה מושכלת אם להמשיך עם ההתמכרות או לא. אליעד מסביר שמה שרע באמת בהתמכרות הוא לא עצם ההתמכרות, אלא חוסר ההבנה של ההיגיון שעומד מאחוריה והתחושה שההתמכרות נכפית על האדם.
למה אף אחד לא מתלונן על התמכרות לדברים חיוניים?
אליעד מסביר שכולם מכורים לדברים כמו חמצן או אוכל, ואף אחד לא מתלונן על כך, כי מבינים שאלה דברים חיוניים וטובים. הבעיה נוצרת רק כשאדם לא מבין את ההיגיון שבהתמכרות המסוימת שיש לו. ברגע שיבין את ההיגיון מאחוריה, הוא יוכל להחליט אם ההתמכרות טובה או רעה עבורו.
למה חשוב להבין גם מחשבות טורדניות או אובססיות?
גם מחשבה טורדנית, אובססיה או סטייה מכילות בתוכן איזשהו היגיון פנימי. אליעד כהן מסביר שבמקום להתבייש בהן ולהדחיק אותן, כדאי לנסות ולהבין את ההיגיון שעומד מאחוריהן. אחרי שהאדם יבין למה המחשבה או ההתנהגות קיימת, הוא יוכל להחליט האם הוא רוצה להמשיך בה או לשנות אותה.
האם בושה מעידה על שיגעון או חוסר ערך?
הרבה פעמים האדם מתבייש במחשבות או בהתנהגויות שלו כי הוא מרגיש שזה הופך אותו ל"משוגע" או חסר ערך. אליעד מדגיש שזו טעות. זה שאדם מבצע פעולה מסוימת ואינו מבין את ההיגיון שלה, לא הופך אותו למשוגע או לחסר ערך. הפתרון הוא תמיד הבנה עמוקה של הפעולה או ההתנהגות, במקום לשפוט את עצמו באופן שלילי.
למה אנשים מפחדים להודות בבעיות שאין להן פתרון?
אנשים רבים מעדיפים להדחיק את הבעיות שלהם, משום שהם מפחדים שאין להן פתרון. הם חוששים להודות בבעיה, מתוך מחשבה שאם יגלו שאין פתרון, זה יחמיר את תחושת הייאוש שלהם. הם יעדיפו לשקר לעצמם שאין בעיה, אבל הגישה הזו מוטעית. אליעד מסביר שזה כמו אדם שהולך לישון רעב ומנסה לשכנע את עצמו שהוא שבע. ההדחקה לא מעלימה את הבעיה אלא רק מחמירה את המצוקה הנפשית.
מהי הדרך הנכונה להתמודד עם בעיה שנראית ללא פתרון?
אליעד מציע גישה שונה: קודם כל לבדוק את האמת. כדאי להעלות את הבעיה בצורה ברורה על השולחן ולחפש לה פתרון. אם האדם יהיה בטוח במאה אחוז שאין פתרון, הבעיה למעשה תיעלם, כי לא תהיה תחושת ספק וחוסר ודאות. מצד שני, אם האדם יהיה בטוח שיש פתרון, הוא יוכל לפעול כדי לפתור את הבעיה. הדבר הכי גרוע הוא לא להיות בטוח בשום דבר ולהמשיך להדחיק את הבעיה, מה שמשאיר את האדם במצב קבוע של מצוקה.
הרבה אנשים מתמודדים עם בעיות רגשיות שונות, אך נמנעים מלטפל בהן מסיבה מרכזית אחת: הם מתביישים להודות לעצמם שיש להם בעיה. למשל, אדם שמכור למשהו מסוים, מתבייש אפילו לחשוב על ההתמכרות שלו. הוא יעדיף להתעלם, להדחיק, ולא לחשוב על זה כלל, אבל חשוב להבין שהדחקה אינה מעלימה את הבעיה. דוגמה נוספת לכך היא אדם שיש לו מחשבה טורדנית או סטייה מסוימת, והוא מתבייש מאוד להודות בפני עצמו על המחשבות הללו. גם מי שמרגיש שיש לו "צורת חשיבה עקומה" או לא נכונה, עלול להתבייש במחשבות שלו עד כדי כך שיעדיף לא לטפל בהן כלל.
למה להתבייש בבעיה זו בעיה בפני עצמה?
אליעד כהן מסביר כי עצם הבושה שיש לאדם מהבעיה שלו, מהווה בעיה בפני עצמה. מדוע? כי בושה כזו מגיעה מתוך שיפוטיות עצמית מוגברת. האדם חושב לעצמו: "אם יש לי התמכרות כזו, כנראה שמשהו בי לא בסדר", והוא מיד מתחיל לשפוט את עצמו, להרגיש אשמה עצמית, כעס עצמי ושנאה עצמית. אבל האמת היא שאין באמת שום דבר להתבייש בו. כל בעיה אפשר לתאר באופן נייטרלי, בלי בושה או אשמה. לדוגמה, אדם יכול לומר בצורה פשוטה: "יש לי התמכרות מסוימת, זה המצב כרגע". אין צורך להוסיף לשם שום שיפוטיות או אשמה.
האם הרצון להיפטר מהתמכרות מחמיר את המצב?
כן, הרצון העז להיפטר מההתמכרות יכול דווקא להחמיר את הבעיה. כאשר אדם אומר לעצמו שהוא חייב להיפטר מההתמכרות, הוא למעשה מתחיל לשנוא את עצמו על כך שהוא מכור מלכתחילה. השנאה העצמית הזו מגבירה את הבושה ומקשה עליו לטפל בהתמכרות שלו, משום שהוא מתבייש אפילו להודות שיש לו בעיה שהוא רוצה לפתור. לכן אליעד כהן ממליץ לא לנסות להיפטר מההתמכרות באופן אובססיבי, אלא פשוט להבין אותה.
איך אפשר להבין את ההתמכרות במקום לשנוא אותה?
במקום לשנוא את ההתמכרות, יש להתייחס אליה בצורה נייטרלית ולהתחיל להבין אותה לעומק. השאלות שצריך לשאול הן: מה ההיגיון בהתמכרות שלי? מהם היתרונות והחסרונות שלה? האם יש לה אלטרנטיבה טובה יותר עבורי? לאחר הבנת ההיגיון, האדם יוכל לקבל החלטה מושכלת אם להמשיך עם ההתמכרות או לא. אליעד מסביר שמה שרע באמת בהתמכרות הוא לא עצם ההתמכרות, אלא חוסר ההבנה של ההיגיון שעומד מאחוריה והתחושה שההתמכרות נכפית על האדם.
למה אף אחד לא מתלונן על התמכרות לדברים חיוניים?
אליעד מסביר שכולם מכורים לדברים כמו חמצן או אוכל, ואף אחד לא מתלונן על כך, כי מבינים שאלה דברים חיוניים וטובים. הבעיה נוצרת רק כשאדם לא מבין את ההיגיון שבהתמכרות המסוימת שיש לו. ברגע שיבין את ההיגיון מאחוריה, הוא יוכל להחליט אם ההתמכרות טובה או רעה עבורו.
למה חשוב להבין גם מחשבות טורדניות או אובססיות?
גם מחשבה טורדנית, אובססיה או סטייה מכילות בתוכן איזשהו היגיון פנימי. אליעד כהן מסביר שבמקום להתבייש בהן ולהדחיק אותן, כדאי לנסות ולהבין את ההיגיון שעומד מאחוריהן. אחרי שהאדם יבין למה המחשבה או ההתנהגות קיימת, הוא יוכל להחליט האם הוא רוצה להמשיך בה או לשנות אותה.
האם בושה מעידה על שיגעון או חוסר ערך?
הרבה פעמים האדם מתבייש במחשבות או בהתנהגויות שלו כי הוא מרגיש שזה הופך אותו ל"משוגע" או חסר ערך. אליעד מדגיש שזו טעות. זה שאדם מבצע פעולה מסוימת ואינו מבין את ההיגיון שלה, לא הופך אותו למשוגע או לחסר ערך. הפתרון הוא תמיד הבנה עמוקה של הפעולה או ההתנהגות, במקום לשפוט את עצמו באופן שלילי.
למה אנשים מפחדים להודות בבעיות שאין להן פתרון?
אנשים רבים מעדיפים להדחיק את הבעיות שלהם, משום שהם מפחדים שאין להן פתרון. הם חוששים להודות בבעיה, מתוך מחשבה שאם יגלו שאין פתרון, זה יחמיר את תחושת הייאוש שלהם. הם יעדיפו לשקר לעצמם שאין בעיה, אבל הגישה הזו מוטעית. אליעד מסביר שזה כמו אדם שהולך לישון רעב ומנסה לשכנע את עצמו שהוא שבע. ההדחקה לא מעלימה את הבעיה אלא רק מחמירה את המצוקה הנפשית.
מהי הדרך הנכונה להתמודד עם בעיה שנראית ללא פתרון?
אליעד מציע גישה שונה: קודם כל לבדוק את האמת. כדאי להעלות את הבעיה בצורה ברורה על השולחן ולחפש לה פתרון. אם האדם יהיה בטוח במאה אחוז שאין פתרון, הבעיה למעשה תיעלם, כי לא תהיה תחושת ספק וחוסר ודאות. מצד שני, אם האדם יהיה בטוח שיש פתרון, הוא יוכל לפעול כדי לפתור את הבעיה. הדבר הכי גרוע הוא לא להיות בטוח בשום דבר ולהמשיך להדחיק את הבעיה, מה שמשאיר את האדם במצב קבוע של מצוקה.
- איך לא להתבייש בעצמי?
- למה אנשים מדחיקים בעיות?
- איך לא לשנוא את עצמי?
- איך להבין את ההיגיון של ההתמכרות?
- איך להתמודד עם מחשבות טורדניות?
- האם לכל בעיה יש פתרון?
050-3331-331