איך להתמודד עם טענות של מחזירים בתשובה? ודע מה שתשיב למחזיר בתשובה, ויכוחים עם דתיים, שמירת מצוות, רבי נחמן דתי או חילוני, רבי נחמן כופר, רטוריקה, הבחירה והידיעה, להתווכח עם דתי, איך לשקר מישהו? איך לרמות מישהו? חלק 1
איך להתמודד עם טענות של מחזירים בתשובה?
כאשר אדם שואל כיצד להתמודד עם טענות של מחזירים בתשובה, הדבר הראשון שאליעד כהן מבהיר הוא שהגישה עצמה של "מה לענות לו?" היא בעייתית. הוא מסביר את הנקודה הזו באמצעות הדוגמה הבאה: אם מישהו בא אליך בטענה דתית ומנסה לשכנע אותך שמשהו נכון, עליך להיזהר מלהיות במצב בו כל מה שאתה מחפש הוא תשובה או תגובה מוכנה מראש, משום שהגישה הזו אינה משרתת את החיפוש אחר האמת אלא רק את הרצון לנצח בוויכוח. במקום זאת, אליעד מסביר שצריך לנהל את השיחה מתוך נקודת מוצא שייתכן והצד השני צודק, וייתכן שהוא טועה, ולכן עליך לבדוק היטב את הדברים ולא להניח מראש שהתשובה נמצאת כבר בכיס שלך.
למה פסולה הגישה של "רק תגיד לי מה לענות לו"?
אליעד כהן מבקר את הגישה שבה אנשים אומרים "תגיד לי מה לענות לדתי" משום שזה דומה מאוד לגישה של האדם הדתי עצמו. הדתי, לפי אליעד, פעמים רבות אינו בודק את האמת של הדברים שהוא מאמין בהם, אלא מסתמך על מה שהרבנים אמרו לו, או מה שכתוב בספרי הדת שהוא בעצמו לעיתים כלל לא קרא. אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה: כשהאדם הדתי נתקל בשאלה קשה שאין לו עליה תשובה, הוא אומר "לך תשאל את הרב", ואם הרב אינו יודע, הוא מפנה אותו לספר, ואז האדם מוצא עצמו במעגל של הסתמכות על אחרים, מבלי לחפש באמת את התשובה בעצמו.
אליעד מדגיש כי כשאדם בא אליו ואומר "תן לי טיעון נגד הטענה הדתית הזאת או האחרת, " הוא בעצם מתנהל באותה דרך כמו אותו אדם דתי שאינו מחפש את האמת אלא רק "מה לומר". הגישה הזו מוטעית כיוון שהיא אינה מאפשרת חקירה אמיתית, אלא רק מחפשת דרך לצאת צודק ולהישמע חכם.
מהי הטעות המרכזית בשאלה "מה לענות לדתי"?
הטעות המרכזית, מסביר אליעד, היא שהאדם מניח מראש שהטענה של הצד השני איננה נכונה, מבלי לבדוק האם היא אכן שגויה. לפי אליעד כהן, האדם צריך קודם כל לברר לעצמו האם הוא בכלל בטוח שהדתי טועה. אם האדם עצמו אינו בטוח בטענותיו, אין שום היגיון לחפש מה לענות, אלא קודם עליו לחקור ולהבין בעצמו האם הוא מסכים או לא מסכים עם הטענה הדתית. ברגע שהאדם מבין לעומק אם הטענה נכונה או לא, הוא כבר ידע באופן טבעי איך לענות עליה. הוא לא יצטרך לשאול מישהו אחר מה התשובה, משום שהוא כבר ידע אותה מתוך עצמו.
לדוגמה, אליעד מביא מצב שבו מחזיר בתשובה אומר שיש לו הוכחה מסוימת לנכונות התורה או לנכונות קיום המצוות. במקרה כזה, מי שמתנגד או מפקפק בכך לא צריך מיד לחפש "מה אני עונה לו", אלא הוא צריך לשאול את עצמו: האם ההוכחה הזאת בכלל נכונה? האם ההוכחה הזאת באמת מוכיחה את מה שהוא טוען שהיא מוכיחה? אם האדם יבדוק זאת בעצמו לעומק, הוא יגלה במהרה את נקודות התורפה בטענה, או שיגלה שהצד השני צודק, ואז השיחה תהפוך לשיחה של אמת ולא סתם ויכוח ריק.
כיצד ניגשים נכון לוויכוח עם אדם דתי?
אליעד כהן מסביר שכשאדם מנהל דיון עם דתי או עם מחזיר בתשובה, עליו לא להתחיל בניסיון להוכיח לו שהוא טועה, אלא להתחיל בניסיון לבדוק מהי האמת. המטרה היא לא להיות צודק אלא לברר את המציאות כפי שהיא באמת. אם אדם מגיע ממקום של בירור האמת, לא יפריע לו גם להגיע למסקנה שהדתי צודק, כי העיקר הוא לדעת מה נכון.
אליעד אומר שכשמישהו טוען טענה דתית, כמו למשל "יש הוכחה לנכונות התורה" או "יש הוכחה שאלוהים קיים", האדם צריך להיכנס לתהליך של ברור מעמיק: לבדוק את כל ההנחות ואת כל הנקודות. הוא מחדד שזה בלתי אפשרי שאדם דתי למד במשך שנים רבות הוכחות אם לשמור מצוות או לא, מכיוון שכמעט כל הספרות הדתית עוסקת במה צריך לעשות ואיך צריך לעשות, ולא בהוכחות למה צריך לעשות. לכן, אין צורך לפחד מלדבר עם דתי גם אם הוא...
כאשר אדם שואל כיצד להתמודד עם טענות של מחזירים בתשובה, הדבר הראשון שאליעד כהן מבהיר הוא שהגישה עצמה של "מה לענות לו?" היא בעייתית. הוא מסביר את הנקודה הזו באמצעות הדוגמה הבאה: אם מישהו בא אליך בטענה דתית ומנסה לשכנע אותך שמשהו נכון, עליך להיזהר מלהיות במצב בו כל מה שאתה מחפש הוא תשובה או תגובה מוכנה מראש, משום שהגישה הזו אינה משרתת את החיפוש אחר האמת אלא רק את הרצון לנצח בוויכוח. במקום זאת, אליעד מסביר שצריך לנהל את השיחה מתוך נקודת מוצא שייתכן והצד השני צודק, וייתכן שהוא טועה, ולכן עליך לבדוק היטב את הדברים ולא להניח מראש שהתשובה נמצאת כבר בכיס שלך.
למה פסולה הגישה של "רק תגיד לי מה לענות לו"?
אליעד כהן מבקר את הגישה שבה אנשים אומרים "תגיד לי מה לענות לדתי" משום שזה דומה מאוד לגישה של האדם הדתי עצמו. הדתי, לפי אליעד, פעמים רבות אינו בודק את האמת של הדברים שהוא מאמין בהם, אלא מסתמך על מה שהרבנים אמרו לו, או מה שכתוב בספרי הדת שהוא בעצמו לעיתים כלל לא קרא. אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה: כשהאדם הדתי נתקל בשאלה קשה שאין לו עליה תשובה, הוא אומר "לך תשאל את הרב", ואם הרב אינו יודע, הוא מפנה אותו לספר, ואז האדם מוצא עצמו במעגל של הסתמכות על אחרים, מבלי לחפש באמת את התשובה בעצמו.
אליעד מדגיש כי כשאדם בא אליו ואומר "תן לי טיעון נגד הטענה הדתית הזאת או האחרת, " הוא בעצם מתנהל באותה דרך כמו אותו אדם דתי שאינו מחפש את האמת אלא רק "מה לומר". הגישה הזו מוטעית כיוון שהיא אינה מאפשרת חקירה אמיתית, אלא רק מחפשת דרך לצאת צודק ולהישמע חכם.
מהי הטעות המרכזית בשאלה "מה לענות לדתי"?
הטעות המרכזית, מסביר אליעד, היא שהאדם מניח מראש שהטענה של הצד השני איננה נכונה, מבלי לבדוק האם היא אכן שגויה. לפי אליעד כהן, האדם צריך קודם כל לברר לעצמו האם הוא בכלל בטוח שהדתי טועה. אם האדם עצמו אינו בטוח בטענותיו, אין שום היגיון לחפש מה לענות, אלא קודם עליו לחקור ולהבין בעצמו האם הוא מסכים או לא מסכים עם הטענה הדתית. ברגע שהאדם מבין לעומק אם הטענה נכונה או לא, הוא כבר ידע באופן טבעי איך לענות עליה. הוא לא יצטרך לשאול מישהו אחר מה התשובה, משום שהוא כבר ידע אותה מתוך עצמו.
לדוגמה, אליעד מביא מצב שבו מחזיר בתשובה אומר שיש לו הוכחה מסוימת לנכונות התורה או לנכונות קיום המצוות. במקרה כזה, מי שמתנגד או מפקפק בכך לא צריך מיד לחפש "מה אני עונה לו", אלא הוא צריך לשאול את עצמו: האם ההוכחה הזאת בכלל נכונה? האם ההוכחה הזאת באמת מוכיחה את מה שהוא טוען שהיא מוכיחה? אם האדם יבדוק זאת בעצמו לעומק, הוא יגלה במהרה את נקודות התורפה בטענה, או שיגלה שהצד השני צודק, ואז השיחה תהפוך לשיחה של אמת ולא סתם ויכוח ריק.
כיצד ניגשים נכון לוויכוח עם אדם דתי?
אליעד כהן מסביר שכשאדם מנהל דיון עם דתי או עם מחזיר בתשובה, עליו לא להתחיל בניסיון להוכיח לו שהוא טועה, אלא להתחיל בניסיון לבדוק מהי האמת. המטרה היא לא להיות צודק אלא לברר את המציאות כפי שהיא באמת. אם אדם מגיע ממקום של בירור האמת, לא יפריע לו גם להגיע למסקנה שהדתי צודק, כי העיקר הוא לדעת מה נכון.
אליעד אומר שכשמישהו טוען טענה דתית, כמו למשל "יש הוכחה לנכונות התורה" או "יש הוכחה שאלוהים קיים", האדם צריך להיכנס לתהליך של ברור מעמיק: לבדוק את כל ההנחות ואת כל הנקודות. הוא מחדד שזה בלתי אפשרי שאדם דתי למד במשך שנים רבות הוכחות אם לשמור מצוות או לא, מכיוון שכמעט כל הספרות הדתית עוסקת במה צריך לעשות ואיך צריך לעשות, ולא בהוכחות למה צריך לעשות. לכן, אין צורך לפחד מלדבר עם דתי גם אם הוא...
- איך להתמודד עם טענות של דתיים?
- טענות של מחזירים בתשובה
- איך להתווכח עם דתי?
- כיצד להוכיח שהדת לא נכונה?
- רטוריקה מול דתיים
- האם רבי נחמן היה דתי או חילוני?