🖨NLP / שכנוע - איך להשתמש בשאלות הסחה? איך להשתמש בשאלות הטעייה? איך לעשות מניפולציה? איך ליצור ספק אלטרנטיבי? איך לעשות הסחת הדעת? איך לשתול מחשבות בת מודע? איך לגרום למישהו להאמין לך?וכאן אבאר עוד דרך ועוד שיטה, איך באפשרותך לעשות מניפולציה על תת המודע של אדם אחר, ולשכנע אותו לחשוב / לעשות מה שאתה רוצה. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מנתב את תחושת הספק שלו, מהרעיון שאתה רוצה שהוא יאמין לך, אל רעיון אחר שמאמין ברעיון שלך.
ואבאר כאן גם: איך המוח של האדם מנתח את המידע שהוא שומע? ואבאר, מהן שאלות הסחה ושאלות הטעייה ואיך להשתמש בהן? ומהו ספק מהותי ומהו ספק צורני ומהו ספק אלטרנטיבי? ואסביר גם, מהן שאלות של צורה / שאלות מורכבות, ומהן שאלות של מהות / שאלות פשוטות ואיך להשתמש בהן בתהליך של שכנוע? ומהי שאלה צורנית ומהי שאלה מהותית? ואבאר איך לעזור לעצמך לקבל החלטות יותר נכונות עבור עצמך, באמצעות שאלות עצמיות? ואבאר איך לחזק את הספק האלטרנטיבי שאתה מציב לאדם? ואיך לגרום למישהו להאמין לך? ועוד.
ואסביר: כאשר אתה אומר למישהו רעיון כלשהו, אוטומטית תת המודע של השומע, מטיל ספק באינפורמציה שנתת לו ומנסה לבדוק, האם אכן זאת האמת, או שלא. וכאשר אתה רוצה שמישהו יסכים איתך ואתה מעביר לו מסר מסוים, מיד בתת המודע שלו מתעוררת תחושת חוסר אמון ורצון לבדוק את אמיתות המידע שמסרת לו.
וכדי לעשות על מישהו מניפולציה, לשם כך צריך לדעת איך לעקוף ולהשתיק את מערכת ההגנה של תת המודע שלו, שבודקת את אמיתות המידע שהוא מקבל. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מנתב את תחושת הספק שיש לאדם לגבי מה שאתה אומר לו, אל דבר אחר ואל רעיון אחר, שעצם הטלת הספק באותו הדבר, היא עצמה הבעת אמון ברעיון שלך.
לדוגמה (חינוך ילדים): נניח שאתה רוצה שהילד שלך יאכל ארוחת צהריים. עכשיו, אם תשאל אותו "האם אתה רוצה לאכול צהריים?", או אפילו לדוגמה תאמר לו "בא לאכול צהריים", בכל אחד מהמקרים בתת המודע של הילד, תהיה תחושת ספק לגבי הרצון לאכול צהריים. דהיינו, תת המודע של הילד ישאל את עצמו, האם אני רוצה לאכול צהריים.
לעומת זאת, באפשרותך לשאול את הילד שאלה אחרת ולומר לילד משפט אחר, שיעביר את הספק של הילד, למקום שבו בכל מקרה הוא מסכים עם מה שבאמת חשוב לך שהוא יסכים. לדוגמה: "מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים?", שאז אתה בעצם מעביר מסר לתת המודע של הילד, שהספק הוא רק לגבי מה לאכול ולא לגבי האם לאכול. ואת הרצון של הילד להטיל ספק ולחשוב בחשיבה עצמאית לגבי מה שאתה אומר לו, את זה אתה מנתב אצלו לגבי מה לאכול, ולא לגבי האם לאכול.
כי הטלת ספק, היא לא רק מנגנון הגנה, אלא היא גם צורך רגשי של האדם, שרוצה להרגיש שהוא מחליט בכוחות עצמו ושאף אחד לא מחליט לו מה לעשות וכיו"ב. ואז את הצורך הרגשי של האדם להטיל בך ספק, את זה אתה מנתב אצלו למקום שבו זה אפשרי מבחינתך שהוא יטיל ספק, כגון לדוגמה מה לאכול לארוחת צהריים. ולא למקום שלא נוח לך שהוא יטיל ספק, כגון האם בכלל לאכול צהריים.
ויש כאן רמת תחכום נוספת, והיא שבאפשרותך עוד יותר להרחיק את הספק מהמקום שבו אתה לא רוצה שהאדם השני יטיל ספק. כגון לדוגמה, המשפט שאומר "מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים", שהוא בעצם מעביר את הפוקוס של השומע, מהשאלה האם אתה רוצה לאכול, לשאלה מה אתה רוצה לאכול, שההתלבטות בה, בכל מקרה מסכימה עם זה שהוא רוצה לאכול. אבל עדיין יש בה חיסרון. כי כאשר האדם חושב על "מה לאכול", המרחק מהשאלה "מה לאכול", לשאלה "האם לאכול", המרחק מהספק שאתה מוכן שהוא יחשוב עליו, אל הספק שאתה לא מוכן שהוא יחשוב עליו, המרחק הזה הוא לא כ"כ גדול. וכאשר אתה אומר לילד "מה אתה רוצה לאכול", עדיין אתה לא מספיק מרחיק אותו מהספק של "האם לאכול".
ולשם כך יש אפשרות לעשות את המניפולציה בצורה יותר מתוחכמת, שבה אתה מרחיק את תחושת הספק שבתת המודע של השומע, למקום רחוק יותר מהמקום שאליו אתה לא רוצה שהוא יסתכל. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את הספק האלטרנטיבי שאתה מציג בפניו, ליותר ממשי וליותר מוחשי.
לדוגמה: במקום לשאול "מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים", תשאל "מה אתה רוצה מעדיף לאכול לארוחת צהריים, אוכל מסוג 1 או אוכל מסוג 2 או אולי בכלל אתה מעדיף לאכול אוכל מסוג 3" וכיו"ב (בהמשך אסביר את ההבדל בין רוצה לבין מעדיף). כאשר הניסוח של השאלה, לוקח בעצם את תחושת הספק האלטרנטיבי שאתה יוצר לאדם, ומעצים אותה והופך אותה ליותר ממשית, כדי שהאדם יתמקד בספק האלטרנטיבי, במקום בספק המהותי לגבי מה שאתה אומר לו.
כי יש שני סוגים של ספק. יש ספק מהותי (שאלות של צורה / שאלה צורנית), שהוא ספק שעוסק במהות של הדבר. ויש ספק צורני (שאלות של מהות / שאלה מהותית), שהוא ספק שעוסק בצורה החיצונית של הדבר, אך מסכים עם המהות של הדבר. וכל ספק צורני, שעוסק בצורה החיצונית של הדבר, יכול להיות ספק אלטרנטיבי לספק המהותי.
דהיינו, בכל פעם שאתה רוצה לגרום למישהו לא להטיל ספק מהותי באופן מהותי לגבי מה שאתה אומר, אז תיצור עבורו ספק צורני שיהיה עבורו ספק אלטרנטיבי לספק המהותי. ואיך ליצור ספק צורני?
תשובה: על ידי זה שאתה לוקח את הדבר שאתה רוצה שהוא יסכים איתך, ואתה משלב אותו בתוך משפט שאלה, כאשר בעצם השאלה עצמה, יש הסכמה מהותית עם מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך. כי בשאלה מה אתה רוצה לאכול X או Y? יש בעצם הסכמה מהותית שהוא באמת רוצה לאכול.
ומה לאכול, זאת בעצם צורה, של המהות שהיא לאכול. וכאשר המחשבה של האדם חושבת על הצורה של מה לאכול, בעצם אין לאדם ספק לגבי המהות של האם בכלל לאכול.
ובנוסף כפי שכבר אמרתי, את הספק הצורני שעוסק בספק לגבי צורה של המהות של הדבר שאתה רוצה לשתול במחשבה של השומע, את הספק הזה באפשרותך להרחיב אותו ולהפוך אותו ליותר ממשי, כדי שהאדם יתמקד בו כמה שיותר. כגון בדוגמה הנ"ל, להרחיב ולפרט את השאלה לגבי הצורה של מה לאכול, כדי למקד את הספק במה לאכול, ולא באם לאכול.
ובפועל, כאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, קח את המהות של מה שאתה רוצה לשכנע אותו. ותשאל את עצמך, אם הוא היה מסכים איתי על הדבר, איזה ספק נוסף היה יכול להיות לו בעקבות ההסכמה שלו עם הרעיון שאני רוצה שהוא יסכים איתי. לדוגמה: אתה רוצה לשכנע מישהו לפגוש אותך. עכשיו תשאל את עצמך, אם הוא היה רוצה לפגוש אותי, איזה ספק היה יכול להיווצר אצלו, בעקבות זה שהוא רוצה לפגוש אותי.
תשובה אפשרית: אם הוא היה רוצה לפגוש אותי, היה יכול להיווצר לו ספק לגבי איפה / מתי לפגוש אותי וכיו"ב.
ואז, כאשר אתה רוצה לשכנע אותו לפגוש אותך, אז במקום לדבר איתו על הרצון לפגוש אותך, תדבר איתו על מתי / איפה הוא רוצה להיפגש. וככל שתפרט יותר את שאלת ההסחה...
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמדשאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמדשאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד איך לגרום למישהו להבין אותך ולשאול שאלות הבהרה? כאשר אנו מסבירים משהו למישהו, אנחנו רוצים לוודא שהוא מבין אותנו באופן מלא. לעיתים קרובות, אנשים נמנעים מלשאול שאלות הבהרה מתוך בושה או פחד להיתפס כלא חכמים מספיק. השאלה היא: איך אפשר לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות ולוודא שהוא מבין אותנו כראוי? למה אנשים נמנעים מלשאול שאלות? ישנם שני גורמים עיקריים שבגלל הם נמנעים מלשאול שאלות: בושה: אנשים לעיתים לא רוצים להיראות לא חכמים בעיני אחרים ולכן הם נמנעים מלהביע חוסר הבנה. חשש מתגובה שלילית: ... שהמורה או המנחה יגיבו בזלזול או יקפידו עליהם אם ישאלו שאלה שנראית פשוטה או טריוויאלית. איך לעודד אנשים לשאול שאלות? הדרך היעילה ביותר לעודד אנשים לשאול שאלות היא להסיר מהם את האחריות לחוסר ההבנה ולהעביר אותה אליך. כשלמסביר יש את ההכרה שאם מישהו לא מבין את ... בגלל חוסר יכולתו להבין, אלא בגלל שההסבר עצמו אולי לא היה ברור דיו, אז האדם מרגיש יותר בנוח לשאול שאלות. כדי לעודד את השומע לשאול שאלות, אפשר לומר את הדברים הבאים לפני ההסבר: תקשיב, אני לא מומחה גדול בלהסביר. יכול להיות שאני מסביר בצורה לא ... מרוכז. לכן, אם לא תבין אותי, זה כנראה בגלל שאני לא הסברתי טוב - ולכן אני מבקש ממך לשאול שאלות, כי אני רוצה לוודא שהצלחתי להסביר כמו שצריך. ברגע שאומרים זאת, השומע מבין שהוא לא אשמה אם הוא לא מבין, ומרגיש חופשי יותר לשאול שאלות. איך לוודא שהמסר מועבר בצורה ברורה? כדי לוודא שהשומע מבין את המסר, אפשר להשתמש בשיטות הבאות: שאלות מנחות: שאלות כמו: זה היה ברור?, רוצה שאסביר שוב?, מה הבנת ממה שאמרתי? יכולות לעזור לשמוע את דעתו ולהבין אם המסר עבר בצורה נכונה. דוגמאות מגוונות: תן דוגמאות ממספר זוויות שונות כדי להמחיש את הרעיון. הדגשת חשיבות השאלות: הדגש את החשיבות של שאילת שאלות כך שהשיחה תהיה מועילה לשני הצדדים. מדוע חשוב ליצור אווירה נוחה לשאילת שאלות? כשהשומע מרגיש בנוח לשאול שאלות, התקשורת בין הצדדים משתפרת. זה לא רק עוזר לו להבין יותר, אלא גם יוצר שיחה פתוחה ומועילה. המנחה או המורה הוא זה שצריך להרגיש בנוח עם השאלות, ולא המאזין. כמו שאומרים: לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד. כלומר, מי שמתבייש לשאול, לא ילמד את מה שמוסבר לו, ומי שמקפיד על כל דבר קטן, לא יהיה מורה טוב. לסיכום כדי לגרום למישהו להבין אותנו ולשאול שאלות הבהרה, יש לבצע את הצעדים הבאים: להעביר את האחריות להבנה אלינו ולא אליהם. להודות בכך שיכול להיות שהסברנו לא ברור. ליצור אווירה שמעודדת שאלות ולתת לגיטימציה לשאילת שאלות. להשתמש בדוגמאות ושאלות מנחות כדי לוודא שהמסר הובן. כאשר מיישמים את השיטה הזו, מגדילים את הסיכוי לכך שהמאזין באמת יבין את מה שרצינו לומר ולא יהסס לשאול שאלות שיביאו להבנה עמוקה יותר. איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך בצורה ברורה? איך לגרום למישהו לשאול שאלות הבהרה? איך ליצור אווירה שמעודדת שאלות? איך לגרום לאנשים לא להתבייש לשאול? איך לגרום למישהו להבין אותך ולשאול שאלות הבהרה? כאשר אנו מסבירים משהו למישהו, חשוב לנו שהוא באמת יבין אותנו. לעיתים קרובות, אנשים נמנעים מלשאול שאלות הבהרה מתוך בושה או חשש להיתפס כלא חכמים מספיק. אז איך ניתן לגרום להם להרגיש בנוח לשאול ולוודא שהם מבינים אותנו? למה אנשים נמנעים מלשאול שאלות? אנשים חוששים לשאול שאלות בעיקר משני גורמים: בושה - הם לא רוצים להיראות לא חכמים בעיני אחרים. חשש מתגובה שלילית - הם מפחדים שהאדם שמסביר להם יגיב בזלזול או יקפיד עליהם. איך לעודד אנשים לשאול שאלות? הדרך היעילה ביותר לעודד אנשים לשאול שאלות היא להסיר מהם את האחריות לחוסר ההבנה ולהעביר אותה אליך. איך עושים זאת? בזמן ההסבר, אפשר לומר: תקשיב, אני ... מרוכז. לכן, אם לא תבין אותי, זה כנראה בגלל שאני לא הסברתי טוב - ולכן אני מבקש ממך לשאול שאלות, כי אני רוצה לוודא שהצלחתי להסביר כמו שצריך. ברגע שאומרים זאת, משתילים למאזין את הרעיון שאם הוא לא מבין, ... חוסר היכולת שלו להבין אלא בגלל שההסבר עצמו אולי לא היה מספיק ברור. כך, הוא מרגיש חופשי יותר לשאול שאלות בלי לחשוש. איך לוודא שהמסר מועבר בצורה ברורה? כדי לוודא שהאדם שמולך מבין אותך, אפשר גם לשלב את השיטות הבאות: להשתמש בשאלות מנחות כמו: זה היה ברור?, רוצה שאסביר שוב?, מה הבנת ממה שאמרתי? לתת דוגמאות מגוונות שממחישות את הרעיון מכמה זוויות. להדגיש את החשיבות של שאילת שאלות כדי שהשיחה תהיה מועילה לשני הצדדים. מדוע חשוב ליצור אווירה נוחה לשאילת שאלות? כשהאדם שמולך מרגיש בנוח לשאול, התקשורת ביניכם משתפרת, ההבנה מתחדדת, ונוצר דו - שיח פורה. כמו שנאמר: לא הביישן ... - לא ילמד, ומי שמקפיד על טעויות של אחרים - לא יהיה מורה טוב. לסיכום כדי לעודד אנשים לשאול שאלות ולהבין אותנו טוב יותר, חשוב: להעביר את האחריות להבנה אלינו ולא אליהם. להודות בכך שיכול להיות שהסברנו לא ברור. ...
איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע?איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע?איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע? איך לשאול שאלות בצורה נכונה ולמנוע ספקות? איך לשאול את השאלות הנכונות בזמן אמת? אליעד פותח את ההרצאה בשאלה כיצד להימנע מהמקרה שבו אחרי ששאלתם מישהו שאלות, הוא ענה לכם, אך אתם מוצאים את עצמכם עם ספקות שלא הצלחתם למנוע. אלו ספקות כמו: האם הוא התכוון להגיד את זה או את זה? או מה לגבי הנושא הזה?. אליעד מתאר את הסיטואציה בה אתם שואלים אדם שאלות, ויכול להיות שהוא עונה לכם בתשובות שבעצם לא לגמרי ברור אם הבנתם אותן כראוי. הסיטואציה יכולה לקרות במגוון הקשרים: ראיון עבודה, שיחה עם בעל מקצוע או כל שיחה בה אתם מנסים לקבל תשובות לשאלותכם. אחרי השיחה, אתם עשויים להישאר עם ספקות - למשל, מה לגבי זה? לא ברור לי אם הוא התכוון כך או אחרת. השאלה היא: איך ניתן למנוע מצב כזה שבו אתם לא מבינים את התשובות לשאלות שנשאלו? מה הדרך להימנע משאלות פתוחות אחרי תשובות? התשובה המוצעת כאן היא שכשאתם שואלים שאלות, עליכם לוודא כי אתם שואלים את כל השאלות שאתם באמת רוצים לשאול, מבלי להמתין לאחר השיחה כדי לגלות שהיו עוד שאלות שיכלתם לשאול בזמן אמת. אליעד מדגיש כי אם אתם שואלים שאלה, ובסוף קיבלתם תשובה שלא ברורה לכם, אתם צריכים לשאול את עצמכם - למה לא שאלתי את השאלות בזמן אמת? מה לא עשיתם בזמן השיחה? כדי להימנע מהמצב הזה, אליעד מציע לכם לנצל את השיחה או הראיון לשאול את כל השאלות שיכולות לעלות בראשכם. אם השאלה לא הובנה או התשובה לא הייתה מספקת, אל תחכו עם זה - תשאלו מיד. למה אתם לא שואלים את השאלות בזמן אמת? אליעד מציע שתשאלו את עצמכם למה אתם לא שואלים את השאלות בזמן השיחה או הראיון, על מנת לשפר את עצמכם לפעם הבאה. עליכם לחשוב: האם זה בגלל פחד לשאול שאלה ... מנתחים את הסיבה לכך שלא שאלתם בזמן אמת, אתם יכולים להבין את הדפוסים שלכם ולהימנע מהם בעתיד. איך לשאול שאלות בצורה ברורה ומדויקת? כדי לשאול שאלות נכונות, אתם צריכים להיות ברורים עם עצמכם ועם האדם שאתם מראיינים. תשאלו את השאלות בצורה ברורה, ואם לא הבנתם את התשובה, אל תתביישו לבקש הבהרה. אל תחששו לשאול שוב עד שתקבלו תשובה שמספקת ... תהססו לומר: יש לי ספק לגבי זה, האם תוכל להבהיר? לאחר כל תשובה, שאלו את עצמכם: האם יש לי שאלות נוספות? אם לא שאלתם שאלות נוספות, נסו להבין למה - ומה אפשר לשפר בפעם הבאה. כיצד ניתן ליישם את הכלים לעתיד? הגישה היא פשוטה ... אחרי כל תשובה, חפשו אם יש משהו שאתם עדיין לא מבינים, ואל תהססו לשאול את השאלה. לסיכום כדי להימנע משאלות פתוחות ולמנוע ספקות, אל תתמהמהו בשאלות. שאלו כל שאלה שמציקה לכם בזמן אמת, וכך תמצאו את עצמכם אחרי השיחה עם תשובות מלאות וברורות. אם אתם מוצאים את עצמכם לא שואלים שאלות - בדקו מדוע זה קורה, ונסו ללמוד מזה לפעמים הבאות. איך לשאול שאלות בצורה נכונה? איך לראיין אדם בצורה יעילה? איך לשאול את השאלות החשובות? איך למנוע ספקות אחרי שיחה? איך לחקור אנשים ולקבל תשובות מדויקות? איך להימנע ממצב שבו תשובות אינן ברורות? שלום חברים, איך אפשר להימנע מהמצב שבו אתם שואלים מישהו שאלות, מראיינים אותו, מנסים לקבל ממנו מידע, והוא עונה לכם, אבל אחרי שהוא מסיים, אתם מוצאים את עצמכם אומרים: רגע, ... האם הוא התכוון לאפשרות אחת או לאחרת? ומה לגבי נקודה נוספת? אני מתאר שוב את הסיטואציה: אתם שואלים אדם שאלות - זה יכול להיות עובד שאתם מראיינים, בעל מקצוע, או כל אדם בסיטואציה אחרת. לאחר שסיימתם לשאול, אתם נותרים ... האם הבנתי אותו נכון? השאלה היא, איך ניתן למנוע מצב שבו לאחר שמישהו נותן לכם תשובות, אתם נשארים עם שאלות פתוחות? איך מוודאים שהתשובות שמקבלים אכן ברורות ומועילות? מה הפתרון? אם אתם רוצים להגדיל את הסיכוי לכך שלא יישארו לכם שאלות פתוחות לאחר קבלת תשובות, יש דבר פשוט שעליכם לעשות: לשאול את השאלות שאתם באמת רוצים לשאול, בזמן אמת. חשוב להבין, אם לעיתים קרובות אתם מוצאים את עצמכם עם ספקות לאחר קבלת תשובות, עליכם לשאול את עצמכם: למה לא שאלתי בזמן אמת את השאלות שהיו לי אחר כך? למה לא שאלתם את השאלות הנכונות? קחו את כל הספקות שלכם לגבי התשובות שקיבלתם ושאלו את עצמכם - מדוע לא שאלתי את השאלות האלה ישירות? נניח שאתם מראיינים עובד, הוא עונה לשאלות שלכם, אבל לאחר הראיון יש לכם ספקות. אז למה לא שאלתם את הדברים שגורמים לכם כעת לספק? המטרה היא ללמוד לשאול את השאלות הנכונות מראש. אם אתם רוצים להימנע ממצב שבו אתם נותרים עם ספקות, פשוט תשאלו את השאלות בזמן הראיון או ...
הכרת הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשיתהכרת הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשיתהכרת הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית למה חשוב להודות שיש לך שאלות? אחד הרעיונות המרכזיים שאליעד מציג בהרצאה הוא החשיבות של היכולת להודות בכך שיש לך שאלות. לטענתו, רבים טוענים שאין להם שאלות, אך במציאות אם אדם מצליח להבין משהו בצורה טובה יותר לאחר שהוא שומע הסבר נוסף, זה מעיד בהכרח על כך שהייתה אצלו קודם אי - הבנה, כלומר, הייתה שאלה סמויה. אליעד מסביר שלמעשה תמיד קיימות שאלות, ואם נדמה לך שאין לך שאלות, זה בדרך כלל מעיד על כך שאת מדחיקה אותן או לא מודעת אליהן. האם השאלות שלך מודחקות? אליעד מדגיש שאם אדם אומר שפתאום הבין משהו שלא הבין קודם, הוא למעשה מעיד על כך שעד ... זה מוכיח שלפני כן הייתה אי - הבנה, כלומר, שאלה סמויה שלא באה לידי ביטוי. למה אנשים מפחדים לשאול שאלות? אליעד מפרט שהסיבה שאנשים נמנעים מלשאול שאלות היא מפני שזה יוצר תחושה של פגיעות וחוסר אונים. ברגע שאדם מודה שיש לו שאלה, הוא בעצם מודה שיש לו חיסרון, בעיה או מצוקה, וזה גורם לו להרגיש רע. אליעד מסביר שהיכולת לשאול שאלות תלויה בנכונות של האדם להודות שיש לו חסרונות, שהוא לא יודע משהו או שהוא לא מבין משהו. איך הדחקה רגשית מונעת שאלות? אליעד מסביר שהרבה פעמים הדחקה רגשית מתרחשת כאשר האדם מרגיש שהשאלות שלו בלתי פתירות או כאשר הוא חושש לשאול כי בעבר הוא שאל שאלות ולא קיבל תשובה מספקת, מה שיצר אצלו טראומה. אליעד מתאר מצב בו הילד שואל שאלה שלא מקבלת תשובה, ולכן ... שוב כדי לא לחוות שוב את חוסר האונים או את האכזבה מכך שאין פתרון זמין. איך אפשר להפסיק להדחיק שאלות? הפתרון שאליעד מציע הוא לפתח את היכולת להרגיש בנוח עם מצבים של חוסר ודאות וסבל. ברגע שאדם יכול לשאת את התחושה הרעה שנובעת מכך שאין לו תשובות, הוא יוכל להתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר. ככל שאדם יודה יותר בקיום השאלות שלו ויכיר ברגשות השליליים שמתלווים להן, כך הוא יוכל לגלות יותר הבנות ולהתקדם בהבנת המציאות. למה השאלות הכי חשובות הן השאלות שאין להן תשובה? לפי אליעד, השאלה הכי חשובה היא דווקא השאלה שאין לה שום תשובה, מכיוון שזו השאלה שמובילה ... מוחלט, מצב שמשחרר אותו מכל שאלה אחרת. למה חשוב להודות באמת, גם כשהיא לא נעימה? אליעד מציין שהיכולת לשאול שאלות דורשת מהאדם אומץ להכיר במציאות כפי שהיא, גם אם ההכרה הזו גורמת להרגשה רעה. הוא מדגיש שמי שלא מפחד להודות באמת, מי שלא מפחד להודות שיש לו בעיות ושאלות, יוכל להתקדם ולבסוף אף להגיע להבנה שהכל גם טוב וגם רע בו - זמנית, ושאין שום דבר מוגדר לחלוטין. דווקא המוכנות לסבול את חוסר הידיעה ואת התחושה השלילית שמתלווה לשאלות הקשות, מאפשרת לאדם להגיע לאמת עמוקה יותר. למה אנשים נמנעים מהשאלות הקשות ביותר? אנשים נמנעים מהשאלות הקשות ביותר כי הן מאיימות על תפיסת המציאות שלהם ועל תחושת היציבות. לדוגמה, אדם שנאחז באמונה שהמציאות טובה בלבד, ... האפשרות שהוא גם רע, כי אם יכירו בכך, הם ירגישו שהם סובלים סתם. מה יקרה אם תפסיק לפחד לשאול שאלות? אליעד מסביר שאם אדם יפסיק לפחד לשאול שאלות ויודה בכך שיש לו שאלות, הוא יוכל בסופו של דבר להגיע לשאלה העמוקה ביותר שמערערת את עצם קיומו. במצב זה הוא יגיע להבנה של אי - קיום, וכאשר הוא יכיר באמת המוחלטת הזו, ייפסקו כל השאלות האחרות, כי במצב של אי - ידיעה מוחלטת אין כבר מה לשאול. מהי המסקנה המרכזית של ההרצאה? המסקנה המרכזית שאליעד מעביר בהרצאה היא שהאדם חייב להיות כן עם עצמו, להודות בקיומן של שאלות, לא לפחד לשאול אותן ולא לפחד מהתחושה הרעה שהן מעוררות. רק בדרך הזו הוא יכול להגיע להבנות חדשות ולבסוף לאמת המוחלטת. המטרה היא לעודד את האדם להודות באמת גם כשהיא כואבת, כי זו הדרך היחידה להשתחרר מהשאלות ולמצוא שקט פנימי. למה אנשים מדחיקים שאלות? איך לשאול שאלות קשות? מה עושים עם חוסר ודאות? איך להתמודד עם תחושת פגיעות? מהי השאלה שאין לה תשובה? איך להפסיק להדחיק רגשות? האם להודות באמת זה כואב? אליעד: את אומרת שאין לך שאלות, אך בפועל ברמה המעשית, אם אני עכשיו מדבר עם מישהו אחר, את אומרת שהבנת משהו יותר טוב. אם את ... שם שאלה. כי אם לא הייתה שאלה, אז איך את מבינה יותר טוב? לכן זה אומר שברמה העובדתית קיימות שאלות. שאלה: הם לא עולות אצלי. אליעד: מה שאת יודעת זה שאת לא שואלת שאלות, אבל זה לא אומר שהם לא עולות. אולי הם עולות ואת מדחיקה אותם. אז השאלה המענינת היא, איך למצוא שאלות? כדי לקבל עוד הבנה צריך לשאול שאלה. תנסי לבדוק מה גורם לכך שלא יהיו לך שאלות. עובדתית יש לך אי הבנה בחיים, והשאלה היא, אם הייתה לך אי הבנה מקודם מדוע לא ביטאת אותה? מדוע לא היית מודעת לחוסר שהיה לך? בואי נבדוק מדוע אין לך שאלות, לאיפה הולכות השאלות לאיבוד בתוכך שאת לא מוצאת אותן? איך יכול להיות שיש לך שאלה, ואת לא חווה שיש לך שאלה? שאלה: אני לא יודעת. אליעד: בעיקרון, כל דבר הוא צמצום וגם חופש, אם למשל יש לך שאלות, את מרגישה הרבה יותר כיף, כי יש לך לאן להתקדם, אך מצד שני את מרגישה גם צמצום - את ... מרגישה חוסר אונים. מה שאני רוצה להגיד הוא שהאדם מפחד להיות בחוויה שהוא לא יודע. בפרט שאולי כשהיית קטנה ושאלת שאלה ולא ענו לך ואולי סיפרו לך סיפור, אך השאלה ששאלת, עד היום לא קבלת תשובה, רק הדחיקו לך את ...
ניהול דיונים, איך לנתח דברים? איך לברר מה האמת? מה לעשות כשלא מסכימים? איך ליצור הסכמה? על מה כן מסכימים? על מה בטוח מסכימים? לא לשאול שאלות מורכבות, לשאול שאלות פשוטות, לפרק שאלה לגורמים, להסכים על העובדות, להתווכח על הפירושיםניהול דיונים, איך לנתח דברים? איך לברר מה האמת? מה לעשות כשלא מסכימים? איך ליצור הסכמה? על מה כן מסכימים? על מה בטוח מסכימים? לא לשאול שאלות מורכבות, לשאול שאלות פשוטות, לפרק שאלה לגורמים, להסכים על העובדות, להתווכח על הפירושים... לברר מה האמת? מה לעשות כשלא מסכימים? איך ליצור הסכמה? על מה כן מסכימים? על מה בטוח מסכימים? לא לשאול שאלות מורכבות, לשאול שאלות פשוטות, לפרק שאלה לגורמים, להסכים על העובדות, להתווכח על הפירושים איך לנהל דיון נכון ולהגיע לאמת? אליעד כהן מסביר ... מסכימים. לפני שנכנסים לויכוח על פירושים שונים, יש לוודא הסכמה על העובדות. לדוגמה, אם מתווכחים על אירוע מסוים, יש לשאול שאלות פשוטות כמו האם אתה מסכים שהאירוע הזה קרה?, האם אתה מסכים שהיית במקום?, ורק לאחר שיש הסכמה מלאה על ... אליעד נותן דוגמה לשני אנשים המתווכחים על שולחן. הם צריכים לוודא תחילה ששניהם מסכימים שיש בכלל שולחן, ואחר כך לשאול שאלות בסיסיות יותר כמו מהו שולחן?, ורק אז לבדוק מה המחלוקת ביניהם לגבי המושג הזה. כיצד לנהל ויכוח עם עצמך? ... דיון פנימי עם עצמו. אם מישהו שואל את עצמו האם אני רוצה להתחתן או להתגרש?, עליו ליצור מחלוקת פנימית ולשאול שאלות פשוטות וברורות יותר כמו האם אני בטוח שאני רוצה משהו בכלל?. כך האדם יכול לפקפק בעצמו, ליצור קונפליקט פנימי ולהגיע לבהירות אמיתית לגבי מה נכון עבורו. לדוגמה, אם מישהו שואל איך ארגיש טוב יותר?, עליו לעצור ולשאול קודם שאלות יסודיות יותר כמו האם אני בטוח שאני בכלל רוצה להרגיש טוב? או מה זה בכלל טוב?. אליעד טוען שאנשים רצים קדימה בלי לעצור ולשאול שאלות בסיסיות אלה, מה שמוביל אותם לתשובות לא מדויקות ולא מועילות. מדוע חשוב לפרק שאלות מורכבות לשאלות פשוטות? אחד העקרונות החשובים שאליעד מדגיש הוא להימנע משאלות מורכבות ולפרק כל שאלה לגורמים פשוטים. הוא נותן דוגמה של אדם ששואל למה אני מתגעגע אליה?. זו שאלה מורכבת המכילה הנחות רבות, ולכן כדאי לפרק אותה לשאלות פשוטות יותר כמו האם אני בכלל מרגיש געגוע?, מה גורם לגעגוע הזה? והאם הגעגוע קשור אליה או למשהו אחר?. ... היא של ויכוח בין בני זוג על הילד שלהם. לפני שנכנסים לויכוח על מה טוב לילד, קודם כל צריך לשאול האם אנחנו מסכימים שאנחנו בכלל רוצים שיהיה טוב לילד? ורק לאחר מכן להתקדם הלאה. למה לא כדאי להסכים על ... ברור: בשאלה הראשונה בודקים את נכונותה של טענה ספציפית, ובשאלה השנייה בודקים מהי התשובה האמיתית. כיצד לקבוע סדר נכון לשאלות? אליעד מדבר גם על חשיבות התעדוף והסדר של השאלות. לדבריו, תמיד יש לשאול במה תלוי הסדר של השאלות? לפני שמחליטים באיזה סדר להתייחס אליהן. הוא נותן דוגמה של אדם שיוצא לשליחויות: עליו לקבוע האם חשוב לו יותר לסיים מהר או לקצר את הדרך, וכך לקבוע את הסדר שבו יבצע את המשימות שלו. איך לפשט שאלות מורכבות? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא הצורך בהפשטה של שאלות, עד שמגיעים למבנה הבסיסי ביותר של השאלה. למשל, בשאלה מתמטית מורכבת כמו 3,426 כפול 78, קודם כל צריך לשאול איך עושים פעולת כפל בכלל? לפני שמתחילים לחשב. תהליך ההפשטה הזה עוזר להבין את השאלה בצורה נכונה יותר ומקל ... נוספת שהוא מביא היא המשפט לפני שנכנסים לבית, צריך לנגב רגליים. לפני שמחליטים אם זה נכון או לא, כדאי לשאול קודם במה תלוי אם צריך לנגב את הרגליים לפני שנכנסים?. בצורה זו יוצרים דיון ברור ויעיל יותר. לסיכום, מהם הכללים לדיון מוצלח? לסיכום ההרצאה, אליעד מספק מספר כללים בסיסיים לניהול דיונים יעילים וברורים: לשאול שאלות פשוטות ולא מורכבות. לפרק כל שאלה לחלקים פשוטים וברורים. לוודא תחילה הסכמה מלאה על העובדות. להימנע מהסכמה על משפטים בעלי פירושים מרובים. לשאול תמיד במה תלוי סדר השאלות לפני שמתחילים לענות. להפשיט שאלות מורכבות עד לרמת הבסיס. לוודא שכל המשתתפים בדיון מפרשים את הטענה באותו אופן. איך לנהל דיון נכון? איך לבדוק אם טענה נכונה? למה חשוב לפרק שאלות לגורמים? איך ליצור הסכמה בדיון? איך להימנע מטעויות בדיונים? איך לדעת מה השאלה הנכונה? איך לפשט שאלות מורכבות? האם יש הסכמה על העובדות? חוסר הסכמה על עובדות או פירושים, לא להסכים על עובדה עם מספר פירושים, ... נטל ההוכחה בדיון? צריך לעשות כך או אחרת, צריך לעשות משהו, איך נדע האם טענה נכונה? איזו שאלה צריך לשאול קודם? תעדוף שאלות, סדר השאלות הנכון, איזו שאלה לשאול קודם? איזו שאלה יותר חשובה? איזו שאלה הכי חשובה? איזו שאלה לשאול בהתחלה? איזו שאלה ראשונה? ליצור קונפליקט עם עצמך, ליצור חוסר הסכמה עם עצמך, ליצור התנגדות עצמית, להפשיט שאלות, לפשט שאלות, שאלות מופשטות, שאלה מופשטת, מבנים של שאלות, האם זאת השאלה הנכונה? האם אני שואל את השאלה הנכונה? איזו שאלה אני צריך לשאול? איך לדעת מה התשובה ...
אין שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכלאין שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכלאין שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל למה עדיף לא לשאול שאלות בכלל? אחת הגישות שאליעד כהן מציג בהרצאה היא הגישה שבה האדם מפסיק לחלוטין לשאול שאלות ולנסות להבין כל דבר. לפי גישה זו, השכל והחיפוש התמידי אחרי היגיון וסיבות יוצר חוסר הרמוניה וסבל. האדם השואל שאלות נמצא תמיד במתח פנימי, כי הוא לא באמת מצליח להגיע לתשובות מוחלטות. אליעד נותן דוגמה לכך שכאשר בן אדם ... מסתדרים?, הוא למעשה יוצר מתח וחרדה. למשל, כשמישהו חולה והרופאים אומרים שנותרו לו רק חודשים ספורים לחיות, האדם מתחיל לשאול שאלות כמו: למה דווקא לי?, מה עשיתי שזה מגיע לי?, איך ייתכן שזה קורה לי?. אליעד מסביר שהשאלות האלה רק מוסיפות סבל, משום שאין להן תשובה ברורה. אליעד מדגים מצב זה באמירה: אם אני שומע שעוד שלושה ... אני לא אשאל למה, אני פשוט אקבל את המצב. במצב זה, האדם אינו מוטרד ולא סובל, משום שהוא מפסיק לשאול שאלות על המצב. מה היתרונות של חיים בלי שאלות בכלל? היתרון המרכזי בגישה זו הוא השקט הפנימי וההרמוניה. האדם שחי ללא שאלות לא מוטרד, לא עצוב, לא חרד ולא מתווכח עם המציאות. המציאות מתרחשת כפי שהיא, והאדם פשוט חי בתוכה ללא התנגדות. אליעד מדגים זאת בכך שהוא משווה את האדם לקיר או לאוויר, שאינם שואלים שאלות ולכן לא סובלים. האדם פשוט נמצא בהרמוניה מלאה עם כל מה שקורה לו, ללא רצונות, בקשות, ספקות או תלונות. לדוגמה, אם פיטרו אדם מהעבודה והוא לא שואל שאלות, הוא פשוט מקבל זאת וממשיך הלאה. אם יש לו כסף או אין לו כסף, אם טוב לו או רע לו, הוא אינו מטריד את עצמו בשאלות למה המצב הוא כפי שהוא. אליעד מסביר שכאשר האדם מפסיק לשאול שאלות הוא למעשה נמצא במצב של זרימה טבעית עם המציאות, בלי שום התנגדות. למה מסוכן להיות באמצע הדרך? אליעד מדגיש שהמצב הכי בעייתי הוא כאשר האדם נמצא באמצע הדרך - כלומר, הוא גם לא לגמרי מפסיק לשאול שאלות, אבל גם לא הולך עם השאלות עד הסוף. אליעד נותן דוגמה לאישה שלא שאלה מספיק שאלות בנוגע לעבודה שלה או לזוגיות שלה. למשל, היא לא שאלה מראש אם העבודה תספק לה מספיק כסף, ואז כשהתברר שאין מספיק כסף, היא התחילה לשאול שאלות ולהיות מתוסכלת. אליעד מציין שבמקרה כזה, היה עליה או להחליט מראש שהיא לא שואלת בכלל ופשוט מקבלת את מה שיהיה, או לחלופין לשאול מראש את כל השאלות הרלוונטיות ולוודא שהדברים ברורים לה. אליעד נותן דוגמה נוספת מתחום הזוגיות: אם אדם לא בטוח שהוא רוצה להיות עם מישהו, הוא צריך להחליט מראש - או שהוא מפסיק לגמרי לשאול שאלות ופשוט נשאר במערכת היחסים, או שהוא שואל את עצמו את כל השאלות עד הסוף כדי להיות בטוח לחלוטין בהחלטה שלו. אם הוא רק חצי שואל, כלומר, לא מברר עד הסוף, הוא עלול להישאר מתוסכל ומבולבל. למה כדאי ללכת עד הסוף עם השאלות? אליעד מסביר שגישה אחרת, שהיא בדיוק הפוכה לראשונה, אומרת שהאדם חייב לשאול שאלות ולחקור כל דבר עד הסוף. המטרה של חקירה זו היא להגיע להבנה מוחלטת של המציאות, ממש כפי שאלוהים מבין ... לכוח המשיכה לעבוד בכלל. כאשר האדם חוקר עד הסוף, הוא מגיע לתובנה המלאה של המציאות, ובמצב כזה אין לו שאלות או ספקות כי הוא מבין הכל. איך האדם יכול להגיע להרמוניה מלאה? ההרצאה מסבירה כי יש שתי דרכים אפשריות להגיע להרמוניה: להפסיק לחלוטין לשאול שאלות, פשוט לקבל את המציאות כפי שהיא, בלי רצון להבין או לשנות. לשאול כל שאלה עד הסוף, עד שמגיעים להבנה מוחלטת של כל מה שקורה. במקרה זה, אין יותר ספקות ואין שאלות. אליעד מדגיש שאם האדם נמצא באמצע - הוא תמיד יסבול. הוא או שיחיה בזרימה ללא התנגדות כלל או שיחקור ... נקודה מרכזית: על האדם להחליט האם המציאות היא אקראית או סיבתית. אם היא אקראית, אז באמת אין טעם לשאול שאלות כי אין היגיון במה שקורה. אבל אם המציאות היא סיבתית ויש בה היגיון, על האדם לחקור ולשאול עד שהוא ... עליו לברר אותה עד הסוף, ואז או שהוא יצליח לשנות את המצב, או שיבין שהמצב מחויב ולא ישאל יותר שאלות. ההרצאה מסתיימת במסר חד - משמעי: האדם חייב להחליט על אחת משתי הגישות באופן מוחלט - או שיפסיק לשאול שאלות לגמרי ויזרום עם מה שיש, או שישאל עד הסוף ויגיע לתשובות מוחלטות. כל מצב אחר רק יוביל לסבל ותסכול. למה עדיף לא לשאול שאלות? איך להשתיק את השכל? האם המציאות היא אקראית או סיבתית? איך להגיע להרמוניה מלאה? למה האדם סובל משאלות? מה יקרה אם לא אשאל שאלות? מהי הבנה מוחלטת של המציאות?
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?