🖨NLP / שכנוע - איך להשתמש בשאלות הסחה? איך להשתמש בשאלות הטעייה? איך לעשות מניפולציה? איך ליצור ספק אלטרנטיבי? איך לעשות הסחת הדעת? איך לשתול מחשבות בת מודע? איך לגרום למישהו להאמין לך?וכאן אבאר עוד דרך ועוד שיטה, איך באפשרותך לעשות מניפולציה על תת המודע של אדם אחר, ולשכנע אותו לחשוב / לעשות מה שאתה רוצה. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מנתב את תחושת הספק שלו, מהרעיון שאתה רוצה שהוא יאמין לך, אל רעיון אחר שמאמין ברעיון שלך.
ואבאר כאן גם: איך המוח של האדם מנתח את המידע שהוא שומע? ואבאר, מהן שאלות הסחה ושאלות הטעייה ואיך להשתמש בהן? ומהו ספק מהותי ומהו ספק צורני ומהו ספק אלטרנטיבי? ואסביר גם, מהן שאלות של צורה / שאלות מורכבות, ומהן שאלות של מהות / שאלות פשוטות ואיך להשתמש בהן בתהליך של שכנוע? ומהי שאלה צורנית ומהי שאלה מהותית? ואבאר איך לעזור לעצמך לקבל החלטות יותר נכונות עבור עצמך, באמצעות שאלות עצמיות? ואבאר איך לחזק את הספק האלטרנטיבי שאתה מציב לאדם? ואיך לגרום למישהו להאמין לך? ועוד.
ואסביר: כאשר אתה אומר למישהו רעיון כלשהו, אוטומטית תת המודע של השומע, מטיל ספק באינפורמציה שנתת לו ומנסה לבדוק, האם אכן זאת האמת, או שלא. וכאשר אתה רוצה שמישהו יסכים איתך ואתה מעביר לו מסר מסוים, מיד בתת המודע שלו מתעוררת תחושת חוסר אמון ורצון לבדוק את אמיתות המידע שמסרת לו.
וכדי לעשות על מישהו מניפולציה, לשם כך צריך לדעת איך לעקוף ולהשתיק את מערכת ההגנה של תת המודע שלו, שבודקת את אמיתות המידע שהוא מקבל. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מנתב את תחושת הספק שיש לאדם לגבי מה שאתה אומר לו, אל דבר אחר ואל רעיון אחר, שעצם הטלת הספק באותו הדבר, היא עצמה הבעת אמון ברעיון שלך.
לדוגמה (חינוך ילדים): נניח שאתה רוצה שהילד שלך יאכל ארוחת צהריים. עכשיו, אם תשאל אותו "האם אתה רוצה לאכול צהריים?", או אפילו לדוגמה תאמר לו "בא לאכול צהריים", בכל אחד מהמקרים בתת המודע של הילד, תהיה תחושת ספק לגבי הרצון לאכול צהריים. דהיינו, תת המודע של הילד ישאל את עצמו, האם אני רוצה לאכול צהריים.
לעומת זאת, באפשרותך לשאול את הילד שאלה אחרת ולומר לילד משפט אחר, שיעביר את הספק של הילד, למקום שבו בכל מקרה הוא מסכים עם מה שבאמת חשוב לך שהוא יסכים. לדוגמה: "מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים?", שאז אתה בעצם מעביר מסר לתת המודע של הילד, שהספק הוא רק לגבי מה לאכול ולא לגבי האם לאכול. ואת הרצון של הילד להטיל ספק ולחשוב בחשיבה עצמאית לגבי מה שאתה אומר לו, את זה אתה מנתב אצלו לגבי מה לאכול, ולא לגבי האם לאכול.
כי הטלת ספק, היא לא רק מנגנון הגנה, אלא היא גם צורך רגשי של האדם, שרוצה להרגיש שהוא מחליט בכוחות עצמו ושאף אחד לא מחליט לו מה לעשות וכיו"ב. ואז את הצורך הרגשי של האדם להטיל בך ספק, את זה אתה מנתב אצלו למקום שבו זה אפשרי מבחינתך שהוא יטיל ספק, כגון לדוגמה מה לאכול לארוחת צהריים. ולא למקום שלא נוח לך שהוא יטיל ספק, כגון האם בכלל לאכול צהריים.
ויש כאן רמת תחכום נוספת, והיא שבאפשרותך עוד יותר להרחיק את הספק מהמקום שבו אתה לא רוצה שהאדם השני יטיל ספק. כגון לדוגמה, המשפט שאומר "מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים", שהוא בעצם מעביר את הפוקוס של השומע, מהשאלה האם אתה רוצה לאכול, לשאלה מה אתה רוצה לאכול, שההתלבטות בה, בכל מקרה מסכימה עם זה שהוא רוצה לאכול. אבל עדיין יש בה חיסרון. כי כאשר האדם חושב על "מה לאכול", המרחק מהשאלה "מה לאכול", לשאלה "האם לאכול", המרחק מהספק שאתה מוכן שהוא יחשוב עליו, אל הספק שאתה לא מוכן שהוא יחשוב עליו, המרחק הזה הוא לא כ"כ גדול. וכאשר אתה אומר לילד "מה אתה רוצה לאכול", עדיין אתה לא מספיק מרחיק אותו מהספק של "האם לאכול".
ולשם כך יש אפשרות לעשות את המניפולציה בצורה יותר מתוחכמת, שבה אתה מרחיק את תחושת הספק שבתת המודע של השומע, למקום רחוק יותר מהמקום שאליו אתה לא רוצה שהוא יסתכל. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את הספק האלטרנטיבי שאתה מציג בפניו, ליותר ממשי וליותר מוחשי.
לדוגמה: במקום לשאול "מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים", תשאל "מה אתה רוצה מעדיף לאכול לארוחת צהריים, אוכל מסוג 1 או אוכל מסוג 2 או אולי בכלל אתה מעדיף לאכול אוכל מסוג 3" וכיו"ב (בהמשך אסביר את ההבדל בין רוצה לבין מעדיף). כאשר הניסוח של השאלה, לוקח בעצם את תחושת הספק האלטרנטיבי שאתה יוצר לאדם, ומעצים אותה והופך אותה ליותר ממשית, כדי שהאדם יתמקד בספק האלטרנטיבי, במקום בספק המהותי לגבי מה שאתה אומר לו.
כי יש שני סוגים של ספק. יש ספק מהותי (שאלות של צורה / שאלה צורנית), שהוא ספק שעוסק במהות של הדבר. ויש ספק צורני (שאלות של מהות / שאלה מהותית), שהוא ספק שעוסק בצורה החיצונית של הדבר, אך מסכים עם המהות של הדבר. וכל ספק צורני, שעוסק בצורה החיצונית של הדבר, יכול להיות ספק אלטרנטיבי לספק המהותי.
דהיינו, בכל פעם שאתה רוצה לגרום למישהו לא להטיל ספק מהותי באופן מהותי לגבי מה שאתה אומר, אז תיצור עבורו ספק צורני שיהיה עבורו ספק אלטרנטיבי לספק המהותי. ואיך ליצור ספק צורני?
תשובה: על ידי זה שאתה לוקח את הדבר שאתה רוצה שהוא יסכים איתך, ואתה משלב אותו בתוך משפט שאלה, כאשר בעצם השאלה עצמה, יש הסכמה מהותית עם מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך. כי בשאלה מה אתה רוצה לאכול X או Y? יש בעצם הסכמה מהותית שהוא באמת רוצה לאכול.
ומה לאכול, זאת בעצם צורה, של המהות שהיא לאכול. וכאשר המחשבה של האדם חושבת על הצורה של מה לאכול, בעצם אין לאדם ספק לגבי המהות של האם בכלל לאכול.
ובנוסף כפי שכבר אמרתי, את הספק הצורני שעוסק בספק לגבי צורה של המהות של הדבר שאתה רוצה לשתול במחשבה של השומע, את הספק הזה באפשרותך להרחיב אותו ולהפוך אותו ליותר ממשי, כדי שהאדם יתמקד בו כמה שיותר. כגון בדוגמה הנ"ל, להרחיב ולפרט את השאלה לגבי הצורה של מה לאכול, כדי למקד את הספק במה לאכול, ולא באם לאכול.
ובפועל, כאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, קח את המהות של מה שאתה רוצה לשכנע אותו. ותשאל את עצמך, אם הוא היה מסכים איתי על הדבר, איזה ספק נוסף היה יכול להיות לו בעקבות ההסכמה שלו עם הרעיון שאני רוצה שהוא יסכים איתי. לדוגמה: אתה רוצה לשכנע מישהו לפגוש אותך. עכשיו תשאל את עצמך, אם הוא היה רוצה לפגוש אותי, איזה ספק היה יכול להיווצר אצלו, בעקבות זה שהוא רוצה לפגוש אותי.
תשובה אפשרית: אם הוא היה רוצה לפגוש אותי, היה יכול להיווצר לו ספק לגבי איפה / מתי לפגוש אותי וכיו"ב.
ואז, כאשר אתה רוצה לשכנע אותו לפגוש אותך, אז במקום לדבר איתו על הרצון לפגוש אותך, תדבר איתו על מתי / איפה הוא רוצה להיפגש. וככל שתפרט יותר את שאלת ההסחה...
חוקי הטלת הספק, במה יותר קל להטיל ספק, במה קשה להטיל ספק, מהקל אל הכבד, להטיל ספק בקל, להטיל ספק בכבד, מאיפה להתחיל להטיל ספק? במה להטיל ספק קודם, בירור האמתחוקי הטלת הספק, במה יותר קל להטיל ספק, במה קשה להטיל ספק, מהקל אל הכבד, להטיל ספק בקל, להטיל ספק בכבד, מאיפה להתחיל להטיל ספק? במה להטיל ספק קודם, בירור האמתחוקי הטלת הספק, במה יותר קל להטיל ספק, במה קשה להטיל ספק, מהקל אל הכבד, להטיל ספק בקל, להטיל ספק בכבד, מאיפה להתחיל להטיל ספק? במה להטיל ספק קודם, בירור האמת במה קל וקשה להטיל ספק ואיך מתחילים בירור האמת? בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר לעומק על חוקי הטלת הספק, ומפרט את התהליך הנכון לבירור האמת. הוא מתייחס לשאלות מרכזיות כמו: במה קל יותר להטיל ספק? במה קשה להטיל ספק? כיצד מתחילים בכלל בתהליך הטלת הספק? הנושא המרכזי שאליעד עוסק בו הוא סדר הטלת הספק - האם יש סדר נכון שבו כדאי להתחיל להטיל ספק, ובמה צריך להתחיל, בדברים שקל להטיל בהם ספק, או בדברים הקשים יותר? מה הכוונה בלהטיל ספק במחויבים? הרעיון הראשון שאליעד מציג הוא המושג להטיל ספק במחויבים. מחויב הוא משהו שהאדם חושב שהוא נכון, או מאמין בו באופן מוחלט. לדוגמה, בן אדם שאומר: אני רוצה להטיל ספק בחושים שלי, נתקל פעמים רבות בתגובה שאומרת לו - לפני שאתה מטיל ספק בחושים, נסה להטיל ספק בדברים פשוטים יותר, כמו האם היום יום ראשון או שני, או האם השם שלי באמת זה השם שלי. ההיגיון של התגובה הוא שאם האדם לא מסוגל להטיל ספק בדברים פשוטים וקלים, הוא בוודאי יתקשה להטיל ספק בדברים גדולים וכבדים, כמו החושים שלו, כי הם נתפסים כמחויבים גדולים וחזקים יותר. האם תמיד נכון להטיל ספק בדברים הקלים קודם? אליעד מסביר שזה לא בהכרח נכון. הוא נותן דוגמה של אדם שלא יכול להרים משקולת של ... לא מה שבאמת קל או קשה. מכאן, אליעד מפתח רעיון חשוב: יכול להיות מצב שדווקא יהיה קל יותר להטיל ספק בדברים שנראים גדולים וקשים, ולאו דווקא בדברים שנראים קטנים וקלים. אם אדם בטוח בדבר מסוים רק ב - 10%, ודבר אחר הוא בטוח בו ב - 90%, זה לא אומר שיהיה לו קל יותר להטיל ספק במה שהוא בטוח בו פחות. לפעמים מה שנראה קשה יותר הוא בעצם קל יותר, כי הדבר שנראה לך קשה להטיל בו ספק, הוא פשוט פחות נכון או מבוסס על פחות הנחות משנה, ולכן לפעמים יהיה קל יותר לערער אותו. דוגמת מספר האצבעות - במה קל להטיל ספק? אליעד מביא דוגמה נוספת להמחשה: אם אדם מתלבט במה להטיל ספק, בשאלה אם יש לו אצבעות או במספר האצבעות שלו - הוא יגלה שקל יותר להטיל ספק במספר האצבעות מאשר בעצם קיומן. למה? כי הידיעה על מספר האצבעות תלויה בקיומן. אם אין לו בכלל אצבעות, אין משמעות לשאלה כמה אצבעות יש. כלומר, הטלת ספק בכמות אצבעות תלויה בהטלת ספק בעצם קיומן של אצבעות. לכן, לפעמים אי אפשר להטיל ספק בפרט מסוים, אם לא הטלת ספק קודם בבסיס שממנו הוא נגזר. הוא מחדד את הנקודה ואומר: אם אינך מסוגל להטיל ספק בקיומו של שולחן, לא תוכל להטיל ספק בשאלה אם הוא יפה או לא, כי אם אין שולחן, לא קיים בכלל המושג שולחן יפה. כלומר, לפעמים יש סדר הגיוני להטלת ספק - מדברים בסיסיים ליותר ספציפיים, ויש מקרים שזה הפוך - הספק הקשה יותר הוא דווקא בסיסי, ולכן אי אפשר להטיל ספק בספק הקל בלי לפתור קודם את הספק הקשה. דוגמת השולחן והצבע האדום - במה להטיל ספק קודם? דוגמה נוספת שאליעד מביא: אדם רואה שולחן אדום, והוא ... דווקא קל יותר לערער דבר שאתה בטוח בו מאוד, כי הוא לא באמת נכון. מה המסקנה בנוגע לסדר הטלת הספק? המסקנה שאליעד מגיע אליה היא שאין חוק מוחלט וברור לגבי הסדר שבו צריך להטיל ספק. הטענה המוכרת, שצריך להתחיל ... בו ספק ברגע הנוכחי, בלי להניח הנחות מראש לגבי סדר מסוים. איך להטיל ספק בצורה נכונה? מהו סדר הטלת הספק הנכון? איך להתחיל להטיל ספק? האם חובה להתחיל בספק הקל? איך להטיל ספק במחויבים? ממה קשה להטיל ספק קודם? כיצד לברר את האמת באמצעות ספק?
חרדות כתוצאה מהטלת ספק ברצון, האם הטלת ספק יוצרת חרדות? למה הטלת ספק יוצרת חרדות? מתי להטיל ספק יוצר חרדות? מהו תהליך של הטלת ספק ברצון? המלחמה בטרור, עונש מוות למחבלים, ללכת עד הסוף, לא לפחד מהפחד, לא לפחד להטיל ספקחרדות כתוצאה מהטלת ספק ברצון, האם הטלת ספק יוצרת חרדות? למה הטלת ספק יוצרת חרדות? מתי להטיל ספק יוצר חרדות? מהו תהליך של הטלת ספק ברצון? המלחמה בטרור, עונש מוות למחבלים, ללכת עד הסוף, לא לפחד מהפחד, לא לפחד להטיל ספקחרדות כתוצאה מהטלת ספק ברצון, האם הטלת ספק יוצרת חרדות? למה הטלת ספק יוצרת חרדות? מתי להטיל ספק יוצר חרדות? מהו תהליך של הטלת ספק ברצון? המלחמה בטרור, עונש מוות למחבלים, ללכת עד הסוף, לא לפחד מהפחד, לא לפחד להטיל ספק האם הטלת ספק ברצון יוצרת חרדות? הטלת ספק ברצון היא תהליך עמוק של בירור והבנה עצמית, ואליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט מדוע התהליך הזה עשוי לייצר ... אצל אנשים. לדבריו, חרדות נוצרות כאשר אדם חושש שיקרה לו משהו רע. כלומר, האדם מפחד מהתוצאה האפשרית של הטלת הספק. לדוגמה, אם אדם פוחד למות, והוא מטיל ספק ברצון שלו לחיות, הדבר עלול לעורר בו חרדה גדולה יותר, מכיוון שהוא חושש שמא הספק הזה יביא אותו למצב לא ידוע ולא רצוי. למה אנשים מפחדים להטיל ספק ברצונות שלהם? אליעד כהן מדגיש שאנשים חוששים להטיל ספק ברצונות שלהם מפני שבתהליך החקירה העצמית וההטלת ספק, האדם חייב להתמודד באופן ישיר עם הפחדים הכי עמוקים שלו. כשמישהו מתחיל לחקור את הרצון, למשל את הרצון בזוגיות, ... אהיה לבד ארגיש חסר אונים. כלומר, האדם חושף בהדרגה את הפחדים הכמוסים ביותר שלו. מהו התהליך המדויק של הטלת ספק ברצון? אליעד כהן מסביר כי הטלת ספק ברצון היא בעצם תהליך של בירור עצמי שבו האדם בודק את אמיתות המחשבה שלו לעומק. הוא לוקח את הרצון, ... הפחדים הכי קשים של האדם, מה שמוביל להצפה רגשית ולחרדה. לדוגמה, אם אדם פוחד להיות לבד, כאשר הוא מטיל ספק ברצון שלו לזוגיות, הוא מיד נתקל בשאלות כגון מה יקרה אם אהיה לבד? למה אני כל כך מפחד מזה?, ומגיע לשורש הפחדים שלו. מדוע אנשים נרתעים מלהמשיך בתהליך הטלת הספק? על פי אליעד כהן, הסיבה שאנשים נרתעים מלהמשיך בתהליך הטלת הספק היא הפחד מפני התוצאות האפשריות. הוא משווה זאת לאדם שנפגע מאלימות, אך מפחד להגיש תלונה מפני שיצטרך לספר את כל פרטי האירוע ולחוות מחדש את הטראומה. באותו אופן, כשאדם מטיל ספק ברצון כלשהו, הוא נאלץ להתמודד עם פחדים שעד כה הצליח להדחיק או להתעלם מהם. איך אפשר להתמודד עם הפחד בהטלת ספק? אליעד כהן מציע שיטה ייחודית להתמודדות עם הפחדים שעלולים להתעורר במהלך הטלת ספק. הוא טוען שאם האדם מחליט ללכת עד הסוף עם הפחד, כלומר, להביא את כל הפחדים עד הסוף, להיות מוכן ... מה יקרה?, ולהמשיך בכך עד שלבסוף יגיע להבנה ששום דבר נורא לא יקרה לו באמת. מה הקשר בין הטלת ספק לפחדים גדולים יותר? אליעד כהן מדגיש שהטלת ספק ברצונות הקטנים מציפה את הפחדים הקטנים, אך ככל שהאדם מתקדם בתהליך, הוא מגלה פחדים גדולים ומורכבים יותר. בתחילה, האדם מסוגל להתמודד בקלות יחסית עם ספקות קטנים, אבל בהמשך, כשהוא מטיל ספק ברצונות עמוקים יותר, הפחדים שעולים הם קשים ומורכבים יותר להתמודדות. לדבריו, הסיבה לכך שאנשים נעצרים בתהליך היא שהם נתקלים בפחד שנראה להם גדול מדי, ומחליטים להפסיק את החקירה. איך דוגמת עונש מוות למחבלים קשורה לתהליך הטלת ספק? אליעד כהן מביא דוגמה פוליטית מחיי היום - יום כדי להמחיש מדוע אנשים חוששים ללכת עד הסוף בתהליך הטלת הספק. הוא מדגים זאת באמצעות הדיון על עונש מוות למחבלים. הסיבה המרכזית שהמדינה לא מטילה עונש מוות על מחבלים היא ... אך לא להישאר באמצע, מכיוון שדווקא חוסר ההחלטיות הוא זה שגורם לסבל ולחוסר התקדמות. איך להתמודד נכון עם הטלת ספק ופחדים שעולים? אליעד כהן מסביר שהדרך הנכונה להתמודד עם הפחדים שעולים בעקבות הטלת ספק היא לא לפחד מהפחד עצמו. הוא מציע לאדם לעמוד מול הפחדים שלו, אפילו לתת להם להציף אותו, ולא להירתע ... דבר להשתחררות מוחלטת מהפחד. האם אפשר להשתחרר לגמרי מפחדים? לדעת אליעד כהן, מי שמוכן ללכת עד הסוף בתהליך הטלת הספק יגיע בסופו של דבר למצב של חופש מוחלט מפחד. הוא מדגיש שדווקא בגלל הקושי וההצפה הרגשית במהלך התהליך, רבים ... של דבר יגלה שהפחדים נגמרים ואין יותר ממה לפחד, מכיוון שכל הפחדים נמצאים רק בראש של האדם. האם הטלת ספק יוצרת חרדות? איך להתמודד עם חרדות? למה קשה להטיל ספק ברצון? מהו תהליך הטלת ספק עצמי? איך לא לפחד מהפחד? למה אנשים מפחדים להטיל ספק ברצונות? האם אפשר להשתחרר לחלוטין מפחד? למה מפחיד להטיל ספק ברצון? למה קשה להטיל ספק? למה חקירה רגשית מפחידה? למה מפחיד להבין את עצמי? למה מפחיד להתמודד עם פחד? הצפה רגשית בחקירה רגשית, הצפה רגשית בהטלת ספק, פחדים בגלל הטלת ספק, להטיל ספק במחויב, איך לא לפחד מטיפול בפחד? איך לא לפחד להשתחרר מפחד? איך לא לפחד לבדוק פחד?
אמונה, הטלת ספק, חיפוש האמת, למה טוב להאמין? מתי להטיל ספק? מתי לא להטיל ספק? אמונה טובה, אמונה רעה, איך להאמין? איך לא להאמין? ספק טוב, ספק רע, ספקנותאמונה, הטלת ספק, חיפוש האמת, למה טוב להאמין? מתי להטיל ספק? מתי לא להטיל ספק? אמונה טובה, אמונה רעה, איך להאמין? איך לא להאמין? ספק טוב, ספק רע, ספקנותאמונה, הטלת ספק, חיפוש האמת, למה טוב להאמין? מתי להטיל ספק? מתי לא להטיל ספק? אמונה טובה, אמונה רעה, איך להאמין? איך לא להאמין? ספק טוב, ספק רע, ספקנות למה בכלל חשוב להאמין, ומתי צריך להטיל ספק? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ומקיפה את נושא האמונה, הספקנות וחיפוש האמת, תוך מתן דוגמאות רבות. הוא מתחיל בהסבר על החשיבות של הטלת ספק, ומדגיש שהטלת ספק פירושה לשאול על כל דבר מי אמר שזה נכון?. הטלת ספק מוחלטת פירושה לבדוק לעומק כל אמונה, כל מחשבה וכל תחושה - כולל דברים בסיסיים כמו קיומו של האני, המחשבות שלנו, והעולם שמסביב. מה יקרה אם נטיל ספק בכל דבר בצורה מוחלטת? לדברי אליעד, הטלת ספק מוחלטת בכל דבר יכולה להביא למצב שבו האדם כבר לא יודע כלום, אפילו לא את הדבר הבסיסי ביותר, כמו עצם קיומו של האני. דוגמה שאליעד נותן: כאשר אדם רעב, הוא יכול להטיל ספק ולשאול מי אמר שאני רעב? מי אמר שזה משנה שאני רעב?, ובכך לבטל אפילו את התחושה הבסיסית הזו. הטלת ספק מוחלטת מביאה את האדם למצב שבו הוא כבר לא מסוגל לתפקד או לתקשר, כיוון שהכל מאבד ממשמעותו. מתי נכון להטיל ספק ומתי עדיף להאמין? אליעד מדגיש שהטלת ספק היא כלי שימושי שתלוי במטרה של האדם. אם המטרה של האדם היא לפתור בעיות יומיומיות ספציפיות, מומלץ להשתמש בהטלת ספק רק באופן יחסי ולא מוחלט. לדוגמה, אדם שחווה חרדה בעקבות חלום מפחיד, יכול להטיל ספק ולשאול מי אמר שהפירוש שלי לחלום נכון?, ובכך להקל על החרדה. עם זאת, גם זו הטלת ספק חלקית בלבד, כי אם הוא היה באמת מחפש את האמת, הוא היה חייב להטיל ספק בכל, כולל בעצם קיומו ובקיומה של החרדה עצמה. מצד שני, אדם שמעוניין בשלמות מוחלטת חייב להטיל ספק מוחלט בכל, כולל בעצם קיומו. אליעד מסביר שאדם שאוהב את האמת באמת, חייב להיות מוכן לשלם את המחיר הזה, גם אם הוא יוביל לכך שלא יישאר לו שום דבר. למה קשה לנו להטיל ספק בכל דבר? אליעד מתאר מדוע רוב האנשים מתקשים להטיל ספק באופן מוחלט. הוא מסביר שאנשים לא רוצים להטיל ספק בכל דבר מכמה סיבות: סיבה ראשונה היא הרצון להמשיך ולהתקיים. האדם מרגיש שאם הוא יטיל ספק באופן מוחלט, הוא יאבד את יכולתו לתפקד ולתקשר עם העולם, ולכן הוא נמנע מכך. סיבה שנייה היא שהאדם חושש שאם הוא יטיל ספק ברגשות או בחוויות חיוביות, גם אלו יאבדו את משמעותם. לדוגמה, אם אדם רב עם חבר ומטיל ספק באהבת החבר אליו, זה אמנם עשוי להפחית את הכאב מהסכסוך, אבל כשישלים איתו, גם החוויה החיובית של ההשלמה תאבד את משמעותה, כי גם בה הוא יטיל ספק. למה טוב להאמין במשהו, ולמה המשחק של החיים תלוי באמונה? אליעד מציג את הרעיון שהקיום של החיים תלוי באמונה, ... הבדל בין דבר לדבר, כל החוויות היו מאבדות משמעות והמשחק היה מסתיים מיד. מה התפקיד של ההיפוכים ושל הטלת הספק ככלי יומיומי? אליעד מתאר שההיפוכים והטלת הספק הם כלים יומיומיים שיכולים לעזור להתמודד עם בעיות יחסיות בחיים. אדם שחווה קושי או כאב יכול להשתמש בכלי של הטלת ספק ולשאול מי אמר שזה רע?. אך השימוש בכלי זה מוגבל תמיד למטרות ספציפיות ולא להבנה המוחלטת, משום שאם האדם ... עד הסוף, הוא היה מאבד את עצם האפשרות לחוות כל דבר. הוא מדגיש את הרעיון שלפעמים כדאי להימנע מהטלת ספק, כדי לא להגיע למצב של חוסר יכולת לתפקד. הוא מסביר שאדם שמשתמש יותר מדי בכלי הטלת הספק באופן אוטומטי בכל פעם שרע לו, יכול לאבד שליטה ולהגיע למצב שבו הוא מאבד את כל נקודות ההתייחסות בחייו ... וגם אלו ששואפים לכך בדרך כלל בוחרים להמשיך במשחק מתוך מודעות לכך שזה רק משחק. אליעד מסכם בכך שהטלת ספק ואמונה הן כלי עבודה שאדם יכול לבחור להשתמש בהם לפי המטרה שלו בחיים. הוא לא מחייב את השימוש בהם, אלא מציג אותם ככלים שניתן לתרגל ולהשתמש בהם בהתאם לצורך. למה כדאי להטיל ספק? מהי אמת מוחלטת? איך להתמודד עם חרדות? האם הטלת ספק היא תמיד טובה? מה התפקיד של אמונה בחיים? איך למצוא את האמת?
שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה?שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה?שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו הדבר? אליעד כהן עוסק בשאלות פילוסופיות על הקשר בין אמונה ושכל, תוך שהוא ... בעצם לא יודע בוודאות שהמים אינם מזוהמים, אך בוחר להאמין בזה. האמונה, על פי אליעד, מכילה בתוכה מרכיב של ספק סמוי - אם אין ספק, אין צורך באמונה. אדם שאומר שהוא מאמין במשהו בעצם מכיר בכך שיש אפשרות סותרת לאותו הדבר, ומטיל ספק במשהו אחר. למה להאמין ולהטיל ספק הם בעצם אותו הדבר? אליעד טוען שלהאמין במשהו הוא למעשה הטלת ספק בהיפך שלו. אם אדם מאמין בקיומו של אלוהים, הוא בעצם מטיל ספק באפשרות שאין אלוהים. ובדומה לכך, אדם שמטיל ספק בקיומו של אלוהים מאמין במידת מה באפשרות שאין אלוהים. כל אמונה כוללת בתוכה ספק, וכל ספק מצריך אמונה נסתרת. לדוגמה, אדם שאומר שהוא מאמין בדבר מסוים בצורה מוחלטת, למעשה מטיל ספק בכל דבר שסותר את אמונתו. השניים - אמונה וספק - אינם הפכים מוחלטים, אלא משיקים ומחוברים באופן אינהרנטי. מהי עמדת רבי נחמן לגבי אמונה? אליעד מנתח את דבריו ... נחמן, שמסביר כי יש צורך להאמין בצדיקים ולהתקרב אליהם כדי להגיע לאמת. רבי נחמן למעשה מדבר על הצורך להטיל ספק בעצמך ובמה שאתה רוצה, ולפני הכל להאמין ברצונות הצדיקים. אמונה בצדיקים פירושה הטלת ספק ברצונות האישיים שלך, ובעצם האמונה והשפיית הספק הם שני צדדים של אותו דבר. האם קל יותר להאמין או להטיל ספק? לפי אליעד, כל אחד מהתהליכים - אמונה והטלת ספק - קל או קשה בהתאם להקשר התרבותי והחברתי. בחברה חילונית ומודרנית, לדוגמה, נטייה להטיל ספק נראית אינטליגנטית יותר מאמונה דתית. בעוד שבחברות דתיות קל יותר להאמין ולהחזיק במשהו בצורה מוחלטת. אך אליעד טוען שמהות השניים דומה מאוד: הם כולם בחירה, והאדם בוחר להחזיק במשהו ולהטיל ספק במה שסותר אותו. איך מגיעים אל האמת המוחלטת? הדרך להגיע לאמת מוחלטת, על פי אליעד, היא לבחור ללכת עד הסוף בשני הכיוונים - אם בחרת להאמין, עליך להאמין בצורה מוחלטת במה שאין בו שום היגיון, ואם בחרת להטיל ספק, עליך להטיל ספק בצורה מוחלטת גם בדברים הגיוניים. ההגעה לאמת המוחלטת פירושה מצב שבו אין הבדל בין שום דבר לדבר אחר - ואין עוד הבחנה בין אמונה לשכל, ודאות וספק. האם שכל הוא סוג של אמונה? אליעד מציין כי שכל ואמונה אינם שונים במהותם אלא במינוח בלבד. למעשה, השכל ... מדובר בבחירה שמבצע המוח. האם אמונה משחררת או כובלת? לפי אליעד, המהות של האמונה היא להתחבר לדבר, בעוד שהטלת ספק משחררת אותך ממנו. אך בשני המקרים מדובר בפעולה דומה - להאמין פירושו להשתחרר מהספק שמלווה אותך, ולהטיל ספק פירושו להשתחרר מהאמונה הקודמת שלך. לכן, אליעד מציין שאין למעשה הבדל מהותי בין השניים. מה המשמעות של אמונה שלמה? אמונה שלמה, לפי אליעד, היא להאמין במשהו שאין בו שום היגיון, באופן מוחלט וללא שום ספק. אם אתה יכול לקחת את הדבר הכי לא הגיוני ולהאמין בו בצורה מוחלטת, או לקחת את הדבר הכי הגיוני ולהטיל בו ספק מוחלט, הגעת לאמונה שלמה. זו הדרך להגיע לאמת המוחלטת. מהי העצה הפרקטית של אליעד? העצה של אליעד לאדם שמחפש את האמת היא פשוטה: לא משנה אם תבחר להאמין או להטיל ספק, עליך לעשות זאת באופן מלא וללא שום מקום לאפשרות הנגדית. רק ככה תוכל להגיע לאמת המוחלטת, שמרגע הגעת אליה, לא תבחין יותר בהבדלים בין שכל לאמונה, ודאות לספק. האם להאמין זה להטיל ספק? שכל ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד הסוף? האם היגיון הוא אמונה? מהי הדרך לאמת מוחלטת? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו הדבר? בשיחה זו, אליעד כהן עוסק לעומק בשאלות של שכל מול אמונה, היגיון מול ספק, ומסביר מדוע למרות שלכאורה להאמין ולהטיל ספק נראים כשני הפכים, בפועל הם יכולים להיות אותו הדבר בדיוק. מה המשמעות של להאמין לפי אליעד? אליעד מסביר שלהאמין ... מורעלים, הוא אינו יודע בוודאות שאין במים רעל, אלא הוא בוחר להאמין בכך. בעצם האמונה קיים כבר מרכיב של ספק סמוי, כי אם אין ספק, אין צורך באמונה - זה כבר נקרא לדעת. מדוע להאמין ולהטיל ספק הם בעצם אותו הדבר? אליעד מדגיש שלמעשה להאמין במשהו פירושו להטיל ספק בהיפך שלו. לדוגמה, אדם שמאמין באלוהים מטיל ספק באפשרות שאין אלוהים, ואדם שמטיל ספק בקיומו של אלוהים מאמין באפשרות שאין אלוהים. בכל אמונה יש ספק, ובכל ספק ... הוא מרגיש מחובר אליו. אך הוא מראה שגם הטלת ספק וגם אמונה הן פעולות דומות - להאמין פירושו להשתחרר מהספק שבהיפך, ולהטיל ספק פירושו להשתחרר מהאמונה המקורית שהייתה לך. לכן אין הבדל מהותי בין השניים, אלא רק נקודת מבט ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...