13:59איך לשתול מחשבות בתת מודע? איך להעביר מסרים? איך שותלים מחשבה? שתילת מחשבות, טריקים לשכנוע, שיטות להעברת מסרים, להצליח למכור, להצליח במכירות, להצליח במשא ומתן
איך לשתול מחשבות בתת מודע? איך להעביר מסרים? איך שותלים מחשבה?
ההרצאה מתחילה בהסבר על האופן שבו המוח מנתח מידע. המוח לא מקבל מידע כיחידה אחת אלא מפרק אותו לשלבים ומנתח כל חלק בנפרד. לדוגמה, כאשר אדם שומע את המשפט "כאן יש שולחן ירוק", המוח מפרק אותו ומבצע סדר של ניתוח: תחילה הוא מפרש את המילים "כאן", "יש", "שולחן" ו"ירוק" בנפרד, ואז בודק את צירופי המילים, ולבסוף מנתח את המשפט כיחידה שלמה על פי ההקשר בו הוא נאמר.
הבנה זו, שיכולה להיראות פשוטה, מהווה כלי רב עוצמה בשכנוע. כשאנחנו רוצים לגרום לאדם להאמין במשהו או להבין משהו, אפשר להשתמש בשיטת הניתוח הזה ולפרק את המסר לכל רכיביו. לדוגמה, אם רוצים לגרום לאדם לחשוב שמשהו נכון אך לא ניתן או לא רצוי לומר את זה בצורה ישירה, אפשר להציג את המסר בהקשרים שונים שבהם הוא נכון.
שימוש באמיתות חלקיות לצורך השפעה
אם רוצים למכור משהו למישהו, למשל דירה, אך היא לא בהכרח מתאימה לו לחלוטין, ניתן להציג את המסר בצורה עקיפה. לדוגמה, אם הלקוח אומר שהדירה לא מתאימה לו, המוכר יכול לשאול את עצמו אילו סיבות יכולות להצביע על כך שהדירה כן מתאימה לו. לאחר מכן, הוא יכול להציג את הדירה בהקשרים שבהם היא כן יכולה להתאים. למשל:
שימוש בטכניקות שכנוע פוליטיות
שיטה זו אינה מוגבלת למכירות בלבד, והיא גם מופיעה בפוליטיקה. כאשר יש פוליטיקאי בשלטון ונתונות לו ביקורות על כישלונות בתחומים מסוימים, ניתן להציג את הישגיו בתחום אחר כך כדי לשנות את תפיסת הציבור כלפיו. לדוגמה, אם ראש ממשלה נמצא בשלטון במשך כמה שנים ויש ביקורת על כך שהמצב הידרדר בתחומים מסוימים, אפשר להבליט הישגים ספציפיים כדי לשנות את הדימוי הציבורי, כמו:
השתלת מחשבות באמצעות ניסוח עקיף
כדי להשתיל מחשבות במוח של אדם מבלי לומר את הדברים בצורה ישירה, ניתן להשתמש בניסוחים עקיפים. לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו לקנות רכב אך לא רוצים לומר לו ישירות "הטנדר הזה מתאים לך", אפשר להציג את הרעיון בעקיפין:
איך להגן על עצמך משכנוע מניפולטיבי?
למנוע מכם ליפול לשיטות שכנוע מניפולטיביות, יש להתאמן בשאילת שאלות ביקורתיות. כל פעם שאתם שומעים משהו, שאלו את עצמכם:
סיכום
ההרצאה מסבירה כיצד המוח מנתח את המידע שהוא שומע בשלבים, וכיצד ניתן לנצל את המידע הזה כדי לשתול מחשבות בתודעה של אחרים, בעיקר בעזרת הצגת מסרים באופן עקיף ושימוש בהקשרים שונים. שיטות אלו משמשות למכירות, פוליטיקה, ותחומים נוספים, וחשוב להימנע מהן על ידי פיתוח חשיבה ביקורתית ושאילת שאלות ניתוח.
ההרצאה מתחילה בהסבר על האופן שבו המוח מנתח מידע. המוח לא מקבל מידע כיחידה אחת אלא מפרק אותו לשלבים ומנתח כל חלק בנפרד. לדוגמה, כאשר אדם שומע את המשפט "כאן יש שולחן ירוק", המוח מפרק אותו ומבצע סדר של ניתוח: תחילה הוא מפרש את המילים "כאן", "יש", "שולחן" ו"ירוק" בנפרד, ואז בודק את צירופי המילים, ולבסוף מנתח את המשפט כיחידה שלמה על פי ההקשר בו הוא נאמר.
הבנה זו, שיכולה להיראות פשוטה, מהווה כלי רב עוצמה בשכנוע. כשאנחנו רוצים לגרום לאדם להאמין במשהו או להבין משהו, אפשר להשתמש בשיטת הניתוח הזה ולפרק את המסר לכל רכיביו. לדוגמה, אם רוצים לגרום לאדם לחשוב שמשהו נכון אך לא ניתן או לא רצוי לומר את זה בצורה ישירה, אפשר להציג את המסר בהקשרים שונים שבהם הוא נכון.
שימוש באמיתות חלקיות לצורך השפעה
אם רוצים למכור משהו למישהו, למשל דירה, אך היא לא בהכרח מתאימה לו לחלוטין, ניתן להציג את המסר בצורה עקיפה. לדוגמה, אם הלקוח אומר שהדירה לא מתאימה לו, המוכר יכול לשאול את עצמו אילו סיבות יכולות להצביע על כך שהדירה כן מתאימה לו. לאחר מכן, הוא יכול להציג את הדירה בהקשרים שבהם היא כן יכולה להתאים. למשל:
- אם היו לך ילדים, הדירה הזאת הייתה אידיאלית בגלל הקרבה לבתי ספר.
- אם היית רוצה לארח הרבה אנשים, הדירה הזאת מצוינת כי יש לה חדרי אירוח מרווחים.
- אם היית מחפש מקום שקט, הדירה הזאת ממוקמת בשכונה שקטה מאוד.
שימוש בטכניקות שכנוע פוליטיות
שיטה זו אינה מוגבלת למכירות בלבד, והיא גם מופיעה בפוליטיקה. כאשר יש פוליטיקאי בשלטון ונתונות לו ביקורות על כישלונות בתחומים מסוימים, ניתן להציג את הישגיו בתחום אחר כך כדי לשנות את תפיסת הציבור כלפיו. לדוגמה, אם ראש ממשלה נמצא בשלטון במשך כמה שנים ויש ביקורת על כך שהמצב הידרדר בתחומים מסוימים, אפשר להבליט הישגים ספציפיים כדי לשנות את הדימוי הציבורי, כמו:
- "הראש ממשלה שמר על הביטחון בכך שנלחם באיראן וביטל איום ביטחוני חמור."
- "המחירים ירדו בתקופתו, כמו למשל ירידה במחירי החשמל ב - 10% למרות עלייתם הכללית."
- "בזמן כהונתו, מחירי הסלולר ירדו באופן משמעותי."
השתלת מחשבות באמצעות ניסוח עקיף
כדי להשתיל מחשבות במוח של אדם מבלי לומר את הדברים בצורה ישירה, ניתן להשתמש בניסוחים עקיפים. לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו לקנות רכב אך לא רוצים לומר לו ישירות "הטנדר הזה מתאים לך", אפשר להציג את הרעיון בעקיפין:
- "הטנדר הזה מאוד טוב לנוסעים למרחקים ארוכים."
- "הטנדר הזה מאוד נוח בתנאי נהיגה בעיר."
- "הטנדר הזה מצוין לנסיעות שטח."
איך להגן על עצמך משכנוע מניפולטיבי?
למנוע מכם ליפול לשיטות שכנוע מניפולטיביות, יש להתאמן בשאילת שאלות ביקורתיות. כל פעם שאתם שומעים משהו, שאלו את עצמכם:
- "האם זה כל האמת?"
- "האם זה נכון תמיד, בכל מקרה?"
- "האם יש הקשרים שבהם זה לא נכון?"
סיכום
ההרצאה מסבירה כיצד המוח מנתח את המידע שהוא שומע בשלבים, וכיצד ניתן לנצל את המידע הזה כדי לשתול מחשבות בתודעה של אחרים, בעיקר בעזרת הצגת מסרים באופן עקיף ושימוש בהקשרים שונים. שיטות אלו משמשות למכירות, פוליטיקה, ותחומים נוספים, וחשוב להימנע מהן על ידי פיתוח חשיבה ביקורתית ושאילת שאלות ניתוח.
- טכניקות שכנוע
- מניפולציות חשיבתיות
- איך לזהות מניפולציה
- השפעת שפה על התודעה
- איך לשתול מחשבות
הבנת מבנה ניתוח המידע במוח
המוח לא מקבל מידע כיחידה אחת שלמה אלא מפרק אותו לשלבים ומנתח כל חלק בנפרד. כאשר משפט נאמר, המוח מפרש תחילה את המילים הבודדות, לאחר מכן את הצירופים שלהן, ואז את כל המשפט כולו בהתאם להקשרו. לדוגמה, כאשר שומעים את המשפט "כאן יש שולחן ירוק", המוח מפרק אותו כך: קודם כל, הוא מפרש את המילים "כאן", "יש", "שולחן" ו"ירוק" בנפרד. לאחר מכן, הוא מנתח צירופים כמו "כאן יש", "כאן יש שולחן" ולבסוף את כל המשפט השלם.
איך ניתן לנצל זאת לשכנוע?
העובדה שהמוח מפרש כל רכיב בנפרד יכולה לשמש כלי רב עוצמה בהעברת מסרים ושכנוע. כאשר רוצים לגרום למישהו להאמין במשהו, ניתן להשתמש בניסוחים מסוימים כדי ליצור אצלו תפיסה מסוימת, גם אם לא אומרים את הדברים בצורה ישירה.
שימוש באמיתות חלקיות לצורך השפעה
כאשר רוצים לגרום למישהו לחשוב שמשהו נכון, אך אין אפשרות או רצון לומר זאת ישירות, ניתן לפרק את המסר ולשלב אותו בתוך הקשרים שונים שבהם הוא נכון.
לדוגמה, אם רוצים למכור למישהו דירה אך היא לא בהכרח מתאימה לו לחלוטין, ניתן לשלב את המסר "הדירה הזאת טובה עבורך" בתוך הקשרים מסוימים שבהם זה נכון.
אם הקונה אומר "הדירה הזאת לא מתאימה לי", במקום להתמודד עם ההתנגדות באופן ישיר, המוכר יכול לשאול את עצמו "באילו מקרים הדירה כן הייתה יכולה להיות טובה עבורו?" ולאחר מכן להציג את ההיבטים הללו. למשל:
שימוש בטכניקות שכנוע פוליטיות
אותה טכניקה משמשת גם בפוליטיקה. לדוגמה, אם ראש ממשלה נמצא בשלטון מספר שנים, ויש ביקורת על כך שהמצב הידרדר בתחומים מסוימים, ניתן להבליט הישגים ספציפיים שקרו במהלך כהונתו כדי לשנות את תפיסת הציבור.
אם רוצים להציג מסר כמו "ראש הממשלה שמר על הביטחון", בודקים באילו מקרים מסוימים זה נכון, גם אם באופן כללי המצב הביטחוני הידרדר. לדוגמה:
השתלת מחשבות באמצעות ניסוח עקיף
אם לא ניתן לומר משפט מסוים בצורה ישירה, ניתן להטמיע אותו בתוך שיחה על ידי שימוש במילים דומות שיובילו את השומע להסיק את המסקנה בעצמו.
לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו לקנות רכב, אך לא רוצים לומר "האוטו הזה מתאים לך", ניתן לשלב את הרעיון בדרכים אחרות:
איך להגן על עצמך משכנוע מניפולטיבי?
כדי לא ליפול לשיטות שכנוע כאלה, יש להתרגל לשאול:
סיכום
השימוש בניתוח מידע בשלבים מאפשר לשכנע אנשים על ידי שילוב מסרים בהקשרים שבהם הם נכונים. זה עובד בתחומים כמו מכירות, פוליטיקה, ופרסום, וניתן גם להגן על עצמנו משיטות אלה על ידי פיתוח חשיבה ביקורתית.
המוח לא מקבל מידע כיחידה אחת שלמה אלא מפרק אותו לשלבים ומנתח כל חלק בנפרד. כאשר משפט נאמר, המוח מפרש תחילה את המילים הבודדות, לאחר מכן את הצירופים שלהן, ואז את כל המשפט כולו בהתאם להקשרו. לדוגמה, כאשר שומעים את המשפט "כאן יש שולחן ירוק", המוח מפרק אותו כך: קודם כל, הוא מפרש את המילים "כאן", "יש", "שולחן" ו"ירוק" בנפרד. לאחר מכן, הוא מנתח צירופים כמו "כאן יש", "כאן יש שולחן" ולבסוף את כל המשפט השלם.
איך ניתן לנצל זאת לשכנוע?
העובדה שהמוח מפרש כל רכיב בנפרד יכולה לשמש כלי רב עוצמה בהעברת מסרים ושכנוע. כאשר רוצים לגרום למישהו להאמין במשהו, ניתן להשתמש בניסוחים מסוימים כדי ליצור אצלו תפיסה מסוימת, גם אם לא אומרים את הדברים בצורה ישירה.
שימוש באמיתות חלקיות לצורך השפעה
כאשר רוצים לגרום למישהו לחשוב שמשהו נכון, אך אין אפשרות או רצון לומר זאת ישירות, ניתן לפרק את המסר ולשלב אותו בתוך הקשרים שונים שבהם הוא נכון.
לדוגמה, אם רוצים למכור למישהו דירה אך היא לא בהכרח מתאימה לו לחלוטין, ניתן לשלב את המסר "הדירה הזאת טובה עבורך" בתוך הקשרים מסוימים שבהם זה נכון.
אם הקונה אומר "הדירה הזאת לא מתאימה לי", במקום להתמודד עם ההתנגדות באופן ישיר, המוכר יכול לשאול את עצמו "באילו מקרים הדירה כן הייתה יכולה להיות טובה עבורו?" ולאחר מכן להציג את ההיבטים הללו. למשל:
- "אם היו לך ילדים, הדירה הזאת הייתה מושלמת בגלל הקרבה לבתי ספר."
- "הדירה הזאת מעולה לאירוח - יש בה מרחב גדול שמתאים לכך."
- "אם היית רוצה לגור בשכונה שקטה, הדירה הזאת הייתה אופציה מעולה."
שימוש בטכניקות שכנוע פוליטיות
אותה טכניקה משמשת גם בפוליטיקה. לדוגמה, אם ראש ממשלה נמצא בשלטון מספר שנים, ויש ביקורת על כך שהמצב הידרדר בתחומים מסוימים, ניתן להבליט הישגים ספציפיים שקרו במהלך כהונתו כדי לשנות את תפיסת הציבור.
אם רוצים להציג מסר כמו "ראש הממשלה שמר על הביטחון", בודקים באילו מקרים מסוימים זה נכון, גם אם באופן כללי המצב הביטחוני הידרדר. לדוגמה:
- "ראש הממשלה נלחם באיראן ומנע איום ביטחוני חמור."
- "בזמן כהונתו מחירי החשמל ירדו ב - 10%, למרות שהמחירים באופן כללי עלו."
- "תחת הנהגתו, מחירי הסלולר הוזלו באופן משמעותי."
השתלת מחשבות באמצעות ניסוח עקיף
אם לא ניתן לומר משפט מסוים בצורה ישירה, ניתן להטמיע אותו בתוך שיחה על ידי שימוש במילים דומות שיובילו את השומע להסיק את המסקנה בעצמו.
לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו לקנות רכב, אך לא רוצים לומר "האוטו הזה מתאים לך", ניתן לשלב את הרעיון בדרכים אחרות:
- "האוטו הזה מאוד טוב לנוסעים למרחקים ארוכים."
- "הרכב הזה מאוד נוח כאשר נוהגים בעיר."
- "הרכב הזה מעולה ביחס לרכבים אחרים בקטגוריה."
איך להגן על עצמך משכנוע מניפולטיבי?
כדי לא ליפול לשיטות שכנוע כאלה, יש להתרגל לשאול:
- "האם זה כל האמת?"
- "האם המשפט הזה נכון בכל המקרים?"
- "האם יש הקשרים אחרים שבהם זה לא נכון?"
סיכום
השימוש בניתוח מידע בשלבים מאפשר לשכנע אנשים על ידי שילוב מסרים בהקשרים שבהם הם נכונים. זה עובד בתחומים כמו מכירות, פוליטיקה, ופרסום, וניתן גם להגן על עצמנו משיטות אלה על ידי פיתוח חשיבה ביקורתית.
- טכניקות שכנוע
- מניפולציות חשיבתיות
- איך לזהות מניפולציה
- השפעת שפה על התודעה
- איך לשתול מחשבות
שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של שכנוע העברת מסרים איך למכור, איך לשתול מחשבות ואיך חושב ואיך המוח משתכנע. וזה הולך ככה הרעיון הוא שהמוח ששומע עובדות כאלה ואחרות יש לו כמה רבדים איך בעצם הוא מנתח את המידע שהוא שומע, אוקי לדוגמה נגיד אומרים למישהו "כאן יש שולחן ירוק", אוקי אז מה שהמוח עושה הוא קודם כל מנתח מה פירוש המילה "כאן" מה פירוש המילה "יש" ואחר כך הוא בודק מה פירוש המילים "כאן יש", אחר כך הוא בודק מה פירוש המילה "שולחן" אחר כך הוא בודק מה פירוש המילים "כאן יש שולחן" וכו' וככה הוא מנתח את המשפט. מה זה בעצם אומר? זה אומר שהמוח כששומע את המילים "כאן יש שולחן ירוק" הוא לא בעצם מקליט את כל המשפט ומנתח את כולו בבת אחת, הוא מנתח אותו גם בפני עצמו וגם כל מילה בפני עצמה גם כל צירוף מילים בפני עצמו וגם מנתח את כל המשפט כולו לפי ההקשר שלו.
מה היתרון שזה נותן? היתרון שזה נותן מי שמבין את זה הוא בעצם מבין שהמוח לפעמים מנתח את הדברים גם לא לפי ההקשר המלא שלהם, מה זה אומר בפועל איך מזה גוזרים עכשיו שיטה איך אפשר לשכנע אנשים? הנושא הוא די פשוט אם רוצים לגרום למישהו לחשוב משהו להאמין במשהו מה שזה לא יהיה מה שצריך לעשות זה לקחת את מה שרוצים שהוא יחשוב, עכשיו בהנחה אם זה נכון אז אפשר להגיד לו את זה אבל בהנחה שזה חצי נכון ואי אפשר להגיד לו את מה שרוצים להגיד לו או בהנחה שזה נכון אבל לא רוצים להגיד לו את זה בצורה ישירה אלא רוצים להגיד לו את זה בצורה עקיפה, אז עוד פעם אז מה שצריך לעשות זה לקחת את מה שרוצים להגיד לו וכל בן אדם צריך לשאול את עצמו את השאלה הבאה "באיזה היבטים המשפט הזה יכול להיות נכון?" ואת ההיבטים האלה להגיד.
אני אסביר למה אני מתכוון, נגיד שרוצים להגיד למישהו הדירה הזאת טובה עבורך זה מה שרוצים להגיד לו, עכשיו יכולות להיות שתי סיבות או כמה סיבות למה שלא נרצה להגיד לו את זה as is כפי שזה, סיבה ראשונה יכול להיות שאנחנו לא רוצים לעשות את המכירה באופן ישיר אנחנו לא רוצים להגיד לו הדירה הזאת טובה עבורך כי אולי הוא יביע התנגדות כי סיבה כזאת או אחרת, אוקי סיבה נוספת שיכולה להיות לכך שלא רוצים לומר לו הדירה הזאת טובה עבורך בגלל בכלל שהיא לא טובה. בין כך ובין כך רוצים לשתול לבן אדם במוח שלו את המחשבה שאומרת שהדירה הזאת טובה עבורו אז מה שעושים, המוכר שרוצה למכור את הדירה מה שהוא צריך לעשות זה לשאול את עצמו באיזה הקשרים המשפט "הדירה הזאת טובה עבורך" יכול להיות נכון באיזה הקשרים באיזה היבטים.
שימו לב כי גם אם הדירה לא טובה עבור הקונה במאה אחוז בסך הכל בחבילה עדיין יכול להיות שהיא טובה עבורו במקרים מסוימים בהיבטים מסוימים, אם היה קורה ככה וככה אז הדירה הייתה טובה ואז מה שבעצם עושים זה לוקחים את מה שרוצים שהשומע יחשוב ומשלבים לו את זה בכל מיני משפטים או בכל מיני הקשרים שבהם המשפט הזה נכון. לדוגמה נגיד ניקח "הדירה הזאת טובה עבורך" אז לדוגמה נגיד שבן אדם נגיד אין לו ילדים נניח ואז אומרים לו "אם נגיד היו לך ילדים הדירה הזאת הייתה טובה עבורך מההיבט שיש לך פה בתי ספר ליד הבית" נניח או נגיד לדוגמה שואלים נגיד הדירה הזאת טובה עבורך מתי המשפט הזה היה יכול להיות נכון לדוגמה נגיד "הדירה הזאת טובה עבורך נגיד אם היית לארח המון אנשים" גם יכול להיות שהוא לא רוצה לארח המון אנשים אבל אומרים לו "אתה יודע גם מהאפשרות הזאת שאתה יכול לארח המון אנשים הדירה הזאת טובה עבורך" או "הדירה הזאת טובה עבורך אם אתה רוצה לארח המון אנשים", אוקי כל מיני משפטים כאלה ואחרים.
עכשיו כפי שאמרתי עוד פעם לפעמים אי אפשר להגיד לו "הדירה הזאת טובה עבורך במאה אחוז" כי היא לא טובה עבורו במאה אחוז אז מה שעושים זה לוקחים את המשפט "הדירה הזאת טובה עבורך" בהנחה שזה מה שרוצים להגיד לו והמוכר צריך לשאול את עצמו את השאלה הבאה האם המשפט "הדירה הזאת טובה עבורך" האם הוא לא נכון במאה אחוז. זאת אומרת נגיד שהקונה אומר "הדירה הזאת לא מתאימה לי", שימו לב הקונה אומר "לא רוצה לקנות את הדירה היא לא טובה לי" מה שצריך לעשות המוכר שרוצה למכור את הדירה, המוכר שרוצה למכור את המוצר צריך לשאול את עצמו האם המשפט שהלקוח אמר "הדירה הזאת לא מתאימה לי" האם הוא נכון במאה אחוז או שאולי יש מצבים שבהם הדירה הזאת כן מתאימה לו שבהם המוצר הזה כן מתאים שבהם הוא כן יכול לקנות את המוצר שבהם הוא כן יכול ליהנות מהמוצר.
ואז כשהבן אדם שואל את עצמו האם המשפט הזה נכון במאה אחוז או שאולי יש מצבים ומקרים שבהם המשפט הזה כן יכול להיות נכון אז ממילא הוא מוצא את המקרים ואת המשפטים שבהם המשפט הזה כן נכון ואז הוא יכול לשלב אותם ולשכנע את הבן אדם ולשתול לו במוח מסרים כאילו באמת המוצר הזה מתאים לו או מה שזה לא יהיה. איפה נגיד לדוגמה משתמשים בזה במערכת בחירות נגיד לדוגמה שיש ראש ממשלה שהוא נגיד 6 שנים בשלטון ונגיד שהוא יכול היה לעשות מאה שינויים, מאה שינויים הוא היה יכול לעשות ובוא נניח שבתקופתו המצב בהרבה מאוד תחומים נהיה יותר גרוע מאשר קודם עכשיו באים אליו ואומרים לו "תקשיב תראה המצב התדרדר פה והתדרדר פה", אז מה הוא עושה מה הלוגיקה אומרת? הלוגיקה אומרת בא ניקח את המשפט נגיד שאנחנו רוצים להגיד לאנשים "ראש הממשלה שומר על הביטחון", נגיד שאנחנו רוצים להגיד לאנשים "ראש הממשלה הוזיל את מחירי המשהו, ראש הממשלה עשה זה וזה".
מה עושים? לוקחים את המשפט נגיד "ראש הממשלה שומר על הביטחון", אוקי ואז בודקים "רגע האם הוא בכלל במאה אחוז לא שומר על הביטחון או שיש דברים שבהם הוא שומר על הביטחון?", תשובה הנה מצאנו במה הוא שומר על הביטחון בזה שהוא כביכול נלחם נגד איראן אוקי מצאנו. לדוגמה נגיד יוקר המחייה נגיד המחירים עלו מאשימים אותו, אז מה עושים ברמה הלוגית? בודקים באיזה מקרים נגיד המחירים ירדו בשנים האחרונות ואז אומרים "הנה תראה ראש הממשלה הוריד את מחירי הסלולרי ככה וככה, בתקופת ראש הממשלה מחירי המים ירדו ככה וככה, בתקופת ראש הממשלה מחירי החשמל ירדו ככה וככה" זה שבתקופתו מחירי החשמל עלו במאה אחוז נניח זה לא משנה מה שמשנה שבסוף הם ירדו ב - 10% הייתה בסוף ירידה של 10% אז בא נגיד לאנשים "הנה בתקופת ראש הממשלה מחירי החשמל ירדו ב10%".
אוקי כנ"ל לגבי כל דבר אחר בכל הקשר אחר כשרוצים להעביר איזה מסר שהוא לא בהכרח נכון או שלא בהכרח רוצים לומר אותו בצורה ישירה אפשר לומר אותו בצורה עקיפה על ידי שלוקחים עוד פעם את המסר שרוצים לומר ושואלים את השאלה הבאה, המוכר שרוצה לומר את המסר ולשתול את המחשבה בראש של הקונה של זה שהולכים לשכנע אותו צריך לשאול את עצמו את השאלה הבאה האם המשפט הזה הוא לא נכון במאה אחוז כאילו אם אין שום אפשרות בעולם שום פרספקטיבה שממנה המשפט הזה נכון. ברגע ששואלים את השאלה הזאת תמיד יקפצו ב - 99% מהמקרים אלא אם כן המשפט הזה לא נכון ברמה הלוגית אבל בהנחה שהוא נכון ברמה הלוגית תמיד ימצא איזה מקרה איזה היבט איזו סיטואציה שממנה אפשר לראות שהמשפט הזה כן נכון ואז מה שעושים פשוט צריך לקחת את המשפט שרוצים שהשומע יחשוב ולשלב אותו בתוך הקשרים בתוך היבטים שבהם הוא כן נכון.
עכשיו אם המוח של הבן אדם היה יודע לקחת את כל המשפט כחבילה אחת ולנתח אותו רק כמקשה אחת ממילא זה לא היה עובד הטריק הזה על המוח של האנשים, למה? כי הבן אדם נגיד אומרים לו "אתה יודע אם לסבתא היו גלגלים אז היא הייתה עושה ככה וככה" הוא אומר "כן אבל לסבתא אין גלגלים" אבל אף על פי כן המוח של הבן אדם הוא לא לוקח רק את המשפטים כמקשה אחת הוא גם לוקח את המילים בפני עצמן. ודרך אגב מי אמר שמה שאני אומר זה נכון קודם כל אפשר לבדוק את זה ומי שירצה שיבדוק אבל אני רק אתן דוגמה קטנה נגיד שאומרים למישהו איזה משפט ובאמצע משתמשים באיזו מילה מסוימת שבהיבט מסוים פוגעת בו אז הרבה פעמים בן אדם נפגע מזה עכשיו אומרים לו "למה אתה נפגע מזה?", "אבל תבין את ההקשר תראה מה דיברנו".
אבל אין מה לעשות המוח לכשעצמו כשהוא שומע את המשפט הוא נפגע מהמילה הזאת הוא נתפס למילה הזאת, למה הוא נתפס למילה? כי המוח מפרש גם כל מילה בפני עצמה הוא לא מפרש את המשפטים רק בהקשר המלא שלהם או את המילים רק בהקשר המלא שלהם הוא מפרש גם כל מילה בפני עצמה גם כל צירוף מילים בפני עצמו כמובן לפי המבנה של המשפט. ולכן בעצם ברגע שהבן אדם שומע את המשפטים המלאים שבתוכם מה שרוצים להגיד לו זה נכון אז המוח שלו גם מקבל את המסרים האלה והמחשבות משתנות לו בתת מודע. זה דבר ראשון עכשיו מה קורה אם בעצם נגיד רוצים להגיד איזה משפט והמשפט הזה נכון רק באופן יחסי ואז כמובן אפשר לשלב את זה במשפט מסוים שבמשפט הזה זה כן יהיה נכון, מה קורה אם לא יכולים / לא רוצים / לא מעוניינים להגיד עדיין את המשפט הזה אפילו לא כחלק של משפט אחר איך עדיין אפשר לשתול את המחשבה בראש של השומע? התשובה היא באמצעות זה שלוקחים משפטים דומים למשפט שאותו רוצים להגיד ואותם משלבים בתוך השיחה עם הקונה עם הזה שרוצים לשכנע אותו.
מה זאת אומרת? לדוגמה נגיד שאנחנו רוצים לגרום לקונה לקנות את הדירה נגיד רוצים לגרום לו לקנות אוטו בסדר, עכשיו אז אפשר להגיד לו "האוטו מתאים לך כי..." ולשבץ את זה בכל מיני משפטים אבל נגיד שלא רוצים להגיד לו "האוטו הזה מתאים לך כי...", אז מה עושים? שואלים את עצמנו המוכר צריך לשאול את עצמו איזה מחשבות איזה משפטים המסקנה שלהם המתבקשת תהיה שהאוטו הזה מתאים ללקוח. לדוגמה המשפטים שאומרים "האוטו הזה מאוד טוב, האוטו הזה מאוד יעיל, האוטו הזה מאוד ככה וככה" הם יכולים להביא את הקונה להבין שהאוטו הזה מתאים גם לו ואז מה שבעצם עושים, עכשיו יש אנשים שיגידו שזה ברור מה שאני אומר אוקי אבל אם עושים את זה באופן מודע אז עושים את זה יותר טוב פעולה שמבינים מה עושים אז כשעושים אותה עושים אותה יותר טוב, אז מה שעושים בעצם זה לוקחים את המשפטים שאנחנו חושבים שאם השומע יחשוב שהם נכונים זה ישכנע אותו להסיק את המסקנה שאנחנו רוצים שהוא יסיק.
לדוגמה אם השומע ישמע את המילים "האוטו הזה הוא מאוד טוב" אנחנו מניחים שזה יגרום לו להסיק שהאוטו הזה מאוד טוב עבורו וזה יגרום לו לקנות את הרכב ואז נניח שאנחנו לא רוצים להגיד לו "האוטו הזה מעוד טוב עבורך" אז אנחנו ניקח את המילים "האוטו הזה מאוד טוב" ואנחנו נשבץ אותן בכל מיני משפטים, בוא נמצא באיזה משפטים האוטו הזה יכול להיות מאוד טוב לדוגמה "האוטו הזה מאוד טוב אם... האוטו הזה מאוד טוב כש... האוטו הזה מאוד טוב ביחס ל... האוטו הזה מאוד טוב כאשר..." כל מיני משפטים כאלה ואחרים כאשר דוחפים את זה בשיחה אז המוח של השומע יכול מזה להבין או להשלים את החסר או מה שזה לא יהיה שהאוטו הזה מאוד טוב עבורו לדוגמה ואז ממילא אם האוטו הזה טוב עבורו אז הוא ילך לקנות אותו. בקיצור בשורה התחתונה כפי שאמרתי לוקחים את מה שרוצים שהשומע יחשוב ולא רוצים לומר לו את זה בצורה ישירה או שלא יכולים לומר לו את זה בצורה ישירה ופשוט משבצים את זה כחלק ממשפטים אחרים.
עכשיו מה הדרך להתגונן מפני המניפולציה הזאת איך בן אדם שמנסים למכור לו מוצר איך הוא יכול לשים לב שלא עובדים עליו בצורה הזאת? התשובה היא פשוטה מה שבן אדם צריך לעשות זה להתרגל לשאול את עצמו כאשר הוא חושב מחשבה כלשהי לשאול את עצמו "האם זאת האמת האם זאת כל האמת, האם זאת אך ורק האמת?", אוקי ואז כשבן אדם שואל את עצמו "האם זאת כל האמת, האם זאת אך ורק האמת?" ממילא זה עוזר לו לקלוט איפה בעצם העבירו לו מסרים שהם נכונים רק אם שהם נכונים רק כאשר אבל לא בהכרח מתאימים לצרכים האישיים שלו. הבנו אז שלא יעבדו עליכם.
מה היתרון שזה נותן? היתרון שזה נותן מי שמבין את זה הוא בעצם מבין שהמוח לפעמים מנתח את הדברים גם לא לפי ההקשר המלא שלהם, מה זה אומר בפועל איך מזה גוזרים עכשיו שיטה איך אפשר לשכנע אנשים? הנושא הוא די פשוט אם רוצים לגרום למישהו לחשוב משהו להאמין במשהו מה שזה לא יהיה מה שצריך לעשות זה לקחת את מה שרוצים שהוא יחשוב, עכשיו בהנחה אם זה נכון אז אפשר להגיד לו את זה אבל בהנחה שזה חצי נכון ואי אפשר להגיד לו את מה שרוצים להגיד לו או בהנחה שזה נכון אבל לא רוצים להגיד לו את זה בצורה ישירה אלא רוצים להגיד לו את זה בצורה עקיפה, אז עוד פעם אז מה שצריך לעשות זה לקחת את מה שרוצים להגיד לו וכל בן אדם צריך לשאול את עצמו את השאלה הבאה "באיזה היבטים המשפט הזה יכול להיות נכון?" ואת ההיבטים האלה להגיד.
אני אסביר למה אני מתכוון, נגיד שרוצים להגיד למישהו הדירה הזאת טובה עבורך זה מה שרוצים להגיד לו, עכשיו יכולות להיות שתי סיבות או כמה סיבות למה שלא נרצה להגיד לו את זה as is כפי שזה, סיבה ראשונה יכול להיות שאנחנו לא רוצים לעשות את המכירה באופן ישיר אנחנו לא רוצים להגיד לו הדירה הזאת טובה עבורך כי אולי הוא יביע התנגדות כי סיבה כזאת או אחרת, אוקי סיבה נוספת שיכולה להיות לכך שלא רוצים לומר לו הדירה הזאת טובה עבורך בגלל בכלל שהיא לא טובה. בין כך ובין כך רוצים לשתול לבן אדם במוח שלו את המחשבה שאומרת שהדירה הזאת טובה עבורו אז מה שעושים, המוכר שרוצה למכור את הדירה מה שהוא צריך לעשות זה לשאול את עצמו באיזה הקשרים המשפט "הדירה הזאת טובה עבורך" יכול להיות נכון באיזה הקשרים באיזה היבטים.
שימו לב כי גם אם הדירה לא טובה עבור הקונה במאה אחוז בסך הכל בחבילה עדיין יכול להיות שהיא טובה עבורו במקרים מסוימים בהיבטים מסוימים, אם היה קורה ככה וככה אז הדירה הייתה טובה ואז מה שבעצם עושים זה לוקחים את מה שרוצים שהשומע יחשוב ומשלבים לו את זה בכל מיני משפטים או בכל מיני הקשרים שבהם המשפט הזה נכון. לדוגמה נגיד ניקח "הדירה הזאת טובה עבורך" אז לדוגמה נגיד שבן אדם נגיד אין לו ילדים נניח ואז אומרים לו "אם נגיד היו לך ילדים הדירה הזאת הייתה טובה עבורך מההיבט שיש לך פה בתי ספר ליד הבית" נניח או נגיד לדוגמה שואלים נגיד הדירה הזאת טובה עבורך מתי המשפט הזה היה יכול להיות נכון לדוגמה נגיד "הדירה הזאת טובה עבורך נגיד אם היית לארח המון אנשים" גם יכול להיות שהוא לא רוצה לארח המון אנשים אבל אומרים לו "אתה יודע גם מהאפשרות הזאת שאתה יכול לארח המון אנשים הדירה הזאת טובה עבורך" או "הדירה הזאת טובה עבורך אם אתה רוצה לארח המון אנשים", אוקי כל מיני משפטים כאלה ואחרים.
עכשיו כפי שאמרתי עוד פעם לפעמים אי אפשר להגיד לו "הדירה הזאת טובה עבורך במאה אחוז" כי היא לא טובה עבורו במאה אחוז אז מה שעושים זה לוקחים את המשפט "הדירה הזאת טובה עבורך" בהנחה שזה מה שרוצים להגיד לו והמוכר צריך לשאול את עצמו את השאלה הבאה האם המשפט "הדירה הזאת טובה עבורך" האם הוא לא נכון במאה אחוז. זאת אומרת נגיד שהקונה אומר "הדירה הזאת לא מתאימה לי", שימו לב הקונה אומר "לא רוצה לקנות את הדירה היא לא טובה לי" מה שצריך לעשות המוכר שרוצה למכור את הדירה, המוכר שרוצה למכור את המוצר צריך לשאול את עצמו האם המשפט שהלקוח אמר "הדירה הזאת לא מתאימה לי" האם הוא נכון במאה אחוז או שאולי יש מצבים שבהם הדירה הזאת כן מתאימה לו שבהם המוצר הזה כן מתאים שבהם הוא כן יכול לקנות את המוצר שבהם הוא כן יכול ליהנות מהמוצר.
ואז כשהבן אדם שואל את עצמו האם המשפט הזה נכון במאה אחוז או שאולי יש מצבים ומקרים שבהם המשפט הזה כן יכול להיות נכון אז ממילא הוא מוצא את המקרים ואת המשפטים שבהם המשפט הזה כן נכון ואז הוא יכול לשלב אותם ולשכנע את הבן אדם ולשתול לו במוח מסרים כאילו באמת המוצר הזה מתאים לו או מה שזה לא יהיה. איפה נגיד לדוגמה משתמשים בזה במערכת בחירות נגיד לדוגמה שיש ראש ממשלה שהוא נגיד 6 שנים בשלטון ונגיד שהוא יכול היה לעשות מאה שינויים, מאה שינויים הוא היה יכול לעשות ובוא נניח שבתקופתו המצב בהרבה מאוד תחומים נהיה יותר גרוע מאשר קודם עכשיו באים אליו ואומרים לו "תקשיב תראה המצב התדרדר פה והתדרדר פה", אז מה הוא עושה מה הלוגיקה אומרת? הלוגיקה אומרת בא ניקח את המשפט נגיד שאנחנו רוצים להגיד לאנשים "ראש הממשלה שומר על הביטחון", נגיד שאנחנו רוצים להגיד לאנשים "ראש הממשלה הוזיל את מחירי המשהו, ראש הממשלה עשה זה וזה".
מה עושים? לוקחים את המשפט נגיד "ראש הממשלה שומר על הביטחון", אוקי ואז בודקים "רגע האם הוא בכלל במאה אחוז לא שומר על הביטחון או שיש דברים שבהם הוא שומר על הביטחון?", תשובה הנה מצאנו במה הוא שומר על הביטחון בזה שהוא כביכול נלחם נגד איראן אוקי מצאנו. לדוגמה נגיד יוקר המחייה נגיד המחירים עלו מאשימים אותו, אז מה עושים ברמה הלוגית? בודקים באיזה מקרים נגיד המחירים ירדו בשנים האחרונות ואז אומרים "הנה תראה ראש הממשלה הוריד את מחירי הסלולרי ככה וככה, בתקופת ראש הממשלה מחירי המים ירדו ככה וככה, בתקופת ראש הממשלה מחירי החשמל ירדו ככה וככה" זה שבתקופתו מחירי החשמל עלו במאה אחוז נניח זה לא משנה מה שמשנה שבסוף הם ירדו ב - 10% הייתה בסוף ירידה של 10% אז בא נגיד לאנשים "הנה בתקופת ראש הממשלה מחירי החשמל ירדו ב10%".
אוקי כנ"ל לגבי כל דבר אחר בכל הקשר אחר כשרוצים להעביר איזה מסר שהוא לא בהכרח נכון או שלא בהכרח רוצים לומר אותו בצורה ישירה אפשר לומר אותו בצורה עקיפה על ידי שלוקחים עוד פעם את המסר שרוצים לומר ושואלים את השאלה הבאה, המוכר שרוצה לומר את המסר ולשתול את המחשבה בראש של הקונה של זה שהולכים לשכנע אותו צריך לשאול את עצמו את השאלה הבאה האם המשפט הזה הוא לא נכון במאה אחוז כאילו אם אין שום אפשרות בעולם שום פרספקטיבה שממנה המשפט הזה נכון. ברגע ששואלים את השאלה הזאת תמיד יקפצו ב - 99% מהמקרים אלא אם כן המשפט הזה לא נכון ברמה הלוגית אבל בהנחה שהוא נכון ברמה הלוגית תמיד ימצא איזה מקרה איזה היבט איזו סיטואציה שממנה אפשר לראות שהמשפט הזה כן נכון ואז מה שעושים פשוט צריך לקחת את המשפט שרוצים שהשומע יחשוב ולשלב אותו בתוך הקשרים בתוך היבטים שבהם הוא כן נכון.
עכשיו אם המוח של הבן אדם היה יודע לקחת את כל המשפט כחבילה אחת ולנתח אותו רק כמקשה אחת ממילא זה לא היה עובד הטריק הזה על המוח של האנשים, למה? כי הבן אדם נגיד אומרים לו "אתה יודע אם לסבתא היו גלגלים אז היא הייתה עושה ככה וככה" הוא אומר "כן אבל לסבתא אין גלגלים" אבל אף על פי כן המוח של הבן אדם הוא לא לוקח רק את המשפטים כמקשה אחת הוא גם לוקח את המילים בפני עצמן. ודרך אגב מי אמר שמה שאני אומר זה נכון קודם כל אפשר לבדוק את זה ומי שירצה שיבדוק אבל אני רק אתן דוגמה קטנה נגיד שאומרים למישהו איזה משפט ובאמצע משתמשים באיזו מילה מסוימת שבהיבט מסוים פוגעת בו אז הרבה פעמים בן אדם נפגע מזה עכשיו אומרים לו "למה אתה נפגע מזה?", "אבל תבין את ההקשר תראה מה דיברנו".
אבל אין מה לעשות המוח לכשעצמו כשהוא שומע את המשפט הוא נפגע מהמילה הזאת הוא נתפס למילה הזאת, למה הוא נתפס למילה? כי המוח מפרש גם כל מילה בפני עצמה הוא לא מפרש את המשפטים רק בהקשר המלא שלהם או את המילים רק בהקשר המלא שלהם הוא מפרש גם כל מילה בפני עצמה גם כל צירוף מילים בפני עצמו כמובן לפי המבנה של המשפט. ולכן בעצם ברגע שהבן אדם שומע את המשפטים המלאים שבתוכם מה שרוצים להגיד לו זה נכון אז המוח שלו גם מקבל את המסרים האלה והמחשבות משתנות לו בתת מודע. זה דבר ראשון עכשיו מה קורה אם בעצם נגיד רוצים להגיד איזה משפט והמשפט הזה נכון רק באופן יחסי ואז כמובן אפשר לשלב את זה במשפט מסוים שבמשפט הזה זה כן יהיה נכון, מה קורה אם לא יכולים / לא רוצים / לא מעוניינים להגיד עדיין את המשפט הזה אפילו לא כחלק של משפט אחר איך עדיין אפשר לשתול את המחשבה בראש של השומע? התשובה היא באמצעות זה שלוקחים משפטים דומים למשפט שאותו רוצים להגיד ואותם משלבים בתוך השיחה עם הקונה עם הזה שרוצים לשכנע אותו.
מה זאת אומרת? לדוגמה נגיד שאנחנו רוצים לגרום לקונה לקנות את הדירה נגיד רוצים לגרום לו לקנות אוטו בסדר, עכשיו אז אפשר להגיד לו "האוטו מתאים לך כי..." ולשבץ את זה בכל מיני משפטים אבל נגיד שלא רוצים להגיד לו "האוטו הזה מתאים לך כי...", אז מה עושים? שואלים את עצמנו המוכר צריך לשאול את עצמו איזה מחשבות איזה משפטים המסקנה שלהם המתבקשת תהיה שהאוטו הזה מתאים ללקוח. לדוגמה המשפטים שאומרים "האוטו הזה מאוד טוב, האוטו הזה מאוד יעיל, האוטו הזה מאוד ככה וככה" הם יכולים להביא את הקונה להבין שהאוטו הזה מתאים גם לו ואז מה שבעצם עושים, עכשיו יש אנשים שיגידו שזה ברור מה שאני אומר אוקי אבל אם עושים את זה באופן מודע אז עושים את זה יותר טוב פעולה שמבינים מה עושים אז כשעושים אותה עושים אותה יותר טוב, אז מה שעושים בעצם זה לוקחים את המשפטים שאנחנו חושבים שאם השומע יחשוב שהם נכונים זה ישכנע אותו להסיק את המסקנה שאנחנו רוצים שהוא יסיק.
לדוגמה אם השומע ישמע את המילים "האוטו הזה הוא מאוד טוב" אנחנו מניחים שזה יגרום לו להסיק שהאוטו הזה מאוד טוב עבורו וזה יגרום לו לקנות את הרכב ואז נניח שאנחנו לא רוצים להגיד לו "האוטו הזה מעוד טוב עבורך" אז אנחנו ניקח את המילים "האוטו הזה מאוד טוב" ואנחנו נשבץ אותן בכל מיני משפטים, בוא נמצא באיזה משפטים האוטו הזה יכול להיות מאוד טוב לדוגמה "האוטו הזה מאוד טוב אם... האוטו הזה מאוד טוב כש... האוטו הזה מאוד טוב ביחס ל... האוטו הזה מאוד טוב כאשר..." כל מיני משפטים כאלה ואחרים כאשר דוחפים את זה בשיחה אז המוח של השומע יכול מזה להבין או להשלים את החסר או מה שזה לא יהיה שהאוטו הזה מאוד טוב עבורו לדוגמה ואז ממילא אם האוטו הזה טוב עבורו אז הוא ילך לקנות אותו. בקיצור בשורה התחתונה כפי שאמרתי לוקחים את מה שרוצים שהשומע יחשוב ולא רוצים לומר לו את זה בצורה ישירה או שלא יכולים לומר לו את זה בצורה ישירה ופשוט משבצים את זה כחלק ממשפטים אחרים.
עכשיו מה הדרך להתגונן מפני המניפולציה הזאת איך בן אדם שמנסים למכור לו מוצר איך הוא יכול לשים לב שלא עובדים עליו בצורה הזאת? התשובה היא פשוטה מה שבן אדם צריך לעשות זה להתרגל לשאול את עצמו כאשר הוא חושב מחשבה כלשהי לשאול את עצמו "האם זאת האמת האם זאת כל האמת, האם זאת אך ורק האמת?", אוקי ואז כשבן אדם שואל את עצמו "האם זאת כל האמת, האם זאת אך ורק האמת?" ממילא זה עוזר לו לקלוט איפה בעצם העבירו לו מסרים שהם נכונים רק אם שהם נכונים רק כאשר אבל לא בהכרח מתאימים לצרכים האישיים שלו. הבנו אז שלא יעבדו עליכם.
050-3331-331