אם אתה יודע שטוב לך, אז לא באמת טוב לך...ביטול, שבו האדם מתבטל לגמרי, אז טוב לאדם בשלמות באמת. כי שם בשעת ביטול, לא רק שהאדם לא יודע שטוב לו, אלא שהאדם לא יודע את עצמו כלל, דהיינו, לא מודע לקיומו העצמי. כי אם יש מודעות עצמית, הרי שיש את הפרדת האני משאר הדברים, ואז יש תחושת חסר ואין שלמות כלל. ולכן בשעת ביטול כאשר הכל אחד, אז אין שום תודעה כלל, וזוהי השלמות האמיתית. אבל יש עוד סוג של שלמות, והיא כאשר האדם חוזר אל התודעה שלו, שאז האדם ברצוא ושוב. גם יודע, וגם לא יודע את עצמו. ואז האדם יודע...