... הינדואיזם - איך להגיע להארה? איך להיות בודהה? איך להשתחרר מהסבל? בודהיזם. הינדואיזם. בודהה. הארה. נירוואנה. נירוונה. דהרמה. אנאטמן. מדיטציה. בודהיזם טיבטי (דרך היהלום. הארה מלאה). זן בודהיזם. מאיה (אשליה). הדרך ... גם מתפיסת האני של האדם שרואה את עצמו כשונה מדברים אחרים. כאשר האדם משתחרר לגמרי מתלות רגשית כלשהי משתחרר מהאגו לגמרי משתחרר מהרצון לגמרי, באותו הרגע האדם מגיע להארה והופך להיות בודהה. הארה היינו מצב של נירוואנה ואושר תמידי. נירוונה ... האדם הופך להיות המציאות עצמה, דהיינו, האדם אוהב את כל מה שיש במציאות כפי מה שהמציאות אוהבת את כל מה שיש בה באהבה עצמית אמיתית וללא תנאי כלשהו. מהי הדרך להגיע להארה? איך להגיע אל הנירוונה ולהפוך להיות בודהה? ... להבין את עצמו. כאשר האדם מסתכל מספיק עמוק אל תוך עצמו, הוא מגיע למהות של האני שלו, שהיא גם המהות של כל מה שקיים. כאשר זה קורה, נוצרת אחדות של האדם עם המציאות = הארה = בודהה. אחת מהמדיטציות הידועות היא מדיטציית ... עצמו סוג של אשליה, משום ששכל אנושי רגיל רואה את הדברים השונים בעולם כדברים שונים, למרות שכולם הם בכלל ישות אחת ודבר אחד ממש. אז מה באמת צריך לעשות כדי להגיע להארה ולהיות בודהה? תשובה: צריך לחפש את האמת. ... ידי זה הוא מגלה את האחדות הנצחית שיש בכל דבר, דהיינו, האגו של האדם נעלם והוא רואה את כל המציאות כישות אחת ויחידה. כאשר זה קורה, האדם משתחרר מהסבל בשלמות, מגיע להארה אמיתית ובשלמות והופך לבודהה אמיתי שאינו רק ...

הארה להאיר כמו השמש - מהי הארה? איך יכול האדם להאיר כמו השמש? הארה (מלשון אור) משמעותה היא כאשר האדם מוצא את האור, דהיינו, כאשר משהו פתאום מאיר לאדם את צורת ההסתכלות שלו על החיים, ועל ידי זה האדם חווה שלמות ואושר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש המון סוגים של הארה. כאשר האדם מחפש משהו והוא מוצא אותו, הרי שזה סוג של הארה. כאשר האדם מנסה לעשות איזה משהו, ופתאום הוא מגלה דרך חדשה יעילה יותר להשיג את המטרה שלו, הרי שזה סוג של הארה. ובעקרון ניתן לומר, כי בכל פעם שמתגלה לאדם שכל חדש, דהיינו, בכל פעם שהאדם מגיע לתובנה חדשה כלשהי, הרי שזה סוג של הארה. ויש 2 סוגים של הארה. יש הארה שבה האדם נהנה מהאור של השמש, ויש הארה שבה האדם הופך להיות השמש עצמה. ונסביר: כל ההארות שבעולם, יש להן שורש, שהוא השכל הכללי שממנו נוצרים כל השכלים שבעולם. כי כל שכל ושכל שיש בעולם וכל מחשבה ... מתקרב יותר אל השכל שיש בכל דבר, דהיינו, ככל שהאדם מבין טוב יותר את המציאות שבה הוא חי, כך הוא מתקרב יותר אל השכל הראשון שהוא האור והשמש, וכך הוא מתקרב יותר אל ההארה. וכל זמן שהאדם לא מגיע אל השכל הראשון, הרי שהוא רק מתחמם מהשמש ומהשכל הראשון, אך הוא עדיין רחוק ממנו וצריך ... הוא בכל פעם הופך להיות שמש יותר ויותר חזקה, והוא יכול להאיר יותר ויותר. וכאשר האדם הופך להיות השמש עצמה, דהיינו, כאשר האדם מבין את כל המציאות, הרי שזו שלמות ההארה, כי אז האדם עצמו מתחיל להאיר בשכל שלו, על סביבתו. כי אל השמש אי אפשר להתקרב, מאחר שהיא שורפת את כל מה ... לא מזיקה לו. והאדם לא יכול להבין את השכל של המציאות כולה ולהיות השמש עצמה, מאחר שזה ישרוף אותו לגמרי. דהיינו, שהשכל הזה הוא ככ גדול, שכל מי שמתקרב אליו יכול להשתגע ממש. ולא משום שהשכל הזה לא נכון, אלא משום שהוא ככ גדול, שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את השכל הזה. וכל מי שמתקרב אל השמש הזאת הוא עלול להינזק... אך מי שבכל זאת מוצא את הדרך להגיע אל השמש והופך להיות השמש עצמה, הוא יכול עכשיו להאיר את האור של השמש לאחרים. ואיך? באמצעות צמצומים שונים. כי את השכל עצמו של השמש, אי אפשר לומר, מאחר שהוא גדול מידי ומאחר שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את האור של השמש, שהוא השכל הגדול ביותר. והחכם שזוכה להיות השמש עצמה, דהיינו, שהוא רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת, הוא יודע לצמצם את האור של השמש לחלקים קטנים ולתת לאדם ליהנות מהאור של השמש כפי יכולתו. כי כל השאלות שיש לאדם, הן בחינת חושך, שהאדם לא מוצא את דרכו ולא יודע את התשובה ואת הפתרון. והשמש עצמה, לעולם לא חשוך אצלה. והחכם יודע להאיר לאדם את דרכו, על ידי השכל של השמש. דהיינו, החכם האמיתי נותן לאדם עצות, שהן חלקים מהשכל הכולל של המציאות. ומצד האמת, השמש מאירה תמיד בשווה בכל מקום. אלא ... שכל הדברים קורים לפיו, והוא הרי הסיבה של כל הסיבות. אך האדם שלא מסתכל על השכל הזה, הוא עושה לעצמו חושך. כי אילו ידע האדם את השכל של המציאות, הרי שהוא היה רואה את האור שיש בכל דבר, דהיינו, את הטוב שיש בכל דבר, ועל ידי זה הוא תמיד היה מרגיש טוב יותר. אך האדם שלא חושב בצורה נכונה, הוא מסתיר מעצמו את אור השכל של השמש, ועל ידי זה הוא לא מבין את המציאות, והוא מרגיש רע וכולי. ואיך יכול האדם להתקרב אל האור של השמש? תשובה: על ידי זה שהוא לומד את העצות של החכם האמיתי ומתבונן בהן. כי בכל עצה שאותה נותן החכם, תמיד יש בה חלק כלשהו של השכל של המציאות כולה, שהיא השמש עצמה. ועל האדם להתבונן על העצות של האדם החכם, ובשלב הראשון לנסות להבין אותן. ואחרי שהאדם מצליח להבין את העצות שהוא קיבל, עכשיו על האדם לנסות להסתכל על השכל שיש בעצות האלו, דהיינו, לנסות להבין מדוע העצה הזאת היא כך ולא אחרת. כי החכם האמיתי, לא נותן את העצות שלו על סמך אמונה, אלא על סמך ידיעה. כי מי שלא הגיע אל השכל הראשון של כל השכלים ... אך הוא לא יודע זאת בוודאות, מאחר שהוא עצמו עוד לא הגיע לסוף הדרך ואל השלמות, וממילא הוא לא יכול לדעת באופן וודאי האם הוא בכלל הולך בדרך הנכונה או שלא. אך החכם האמיתי, שהוא הגיע לסוף הדרך השכלית ואל השלמות, כאשר הוא נותן עצה כלשהי, זה הכל על סמך ידיעה ברורה שלו, שהעצה הזאת טובה, והוא גם יודע איך העצה הזאת מקשרת את האדם אל השלמות הסופית שלו. כי העצות של החכם, הן כולן מקשרות את האדם אל השלמות הסופית שלו. כי יש עצות שטובות רק למקרה מסוים. אך השכל שהחכם האמיתי נותן לאדם בעצות שלו, השכל הזה טוב עבור כל הדברים שבעולם, והוא יעזור לאדם להגיע אל השלמות הסופית שלו. ...

הארה - האם היא באה מעצמה? או שהאדם יודע מראש שהיא תבוא? אם נתבונן על עניין ההארה הרוחנית, נראה שיש בה שני תהליכים שונים. מצד אחד, ההארה באה לאדם באופן פתאומי. ומצד שני האדם עושה הכנות כדי להגיע להארה הזאת שתבוא לו באופן פתאומי. והדבר דומה לזכייה בלוטו. שמצד אחד היא באה בהפתעה, אבל מצד שני גם כדי לזכות בלוטו עם מזל, גם לשם כך צריך ... הוא עיוור, הוא אין לו מושג מה המשמעות של לראות. כי הוא מעולם לא ראה. והעיוור יכול רק לדמיין ולשער בדעתו, מה המשמעות של לראות. אבל כל זמן שהוא לא ראה את האור ממש, הרי שהוא עוד לא מבין מהו האור. וכאשר העיוור רואה את האור בפעם הראשונה, אז האור הזה הוא בא לו בהפתעה. ושום דבר בעולם לא יכול להכין את העיוור לראיית האור. כי עד שהאדם לא רואה בעצמו את אור ... הוא לא יודע להבין מהו אור השמש. ומי שחי כל חייו במערה חשוכה, עד שהוא לא ייהנה מאור השמש עצמו, הוא לא ידע להעריך את אור השמש. וכל זמן שהאדם עוד לא הגיע להארה, הוא יכול רק לשער בדעתו מהי ההארה ומהו עניינה. אבל האדם לא יכול לדעת בדיוק מהי ההארה, כל זמן שהוא לא הגיע אליה. וכאשר ההארה באה לאדם, היא באה לו בהפתעה. ולכן היא הארה. והדבר דומה לאדם שנמצא בחושך, שכאשר הוא רואה את האור, הוא פתאום נחשף למשהו חדש לגמרי. וכמו שיש לאדם עיוור הפתעה מכך שהוא מתחיל לראות, כך יש לאדם הפתעה כאשר הוא מגיע להארה. אבל כדי שהעיוור יתחיל לראות, לשם כך עליו לעשות פעולות כלשהן. והעיוור לא סתם פתאום מתחיל לראות. אלא הוא עובר טיפולים כלשהם, והוא ... סופי של הטוב שיש בעולם, הוא צריך לעבור טיפולי פוריות כדי להביא ילדים. והעיוור שרוצה לראות, הוא צריך לעשות פעולות כלשהן, כדי שהוא פתאום יתחיל לראות. והארה פירושו, להבין את המציאות. וכדי להבין את המציאות, לשם כך על האדם להיות מסוגל להבין את המציאות. כי ההסבר של המציאות קיים. אבל האדם אין לו את היכולת השכלית והרגשית להבין את ההסבר הזה. ומי שרוצה להגיע להארה ולהבין את המציאות, עליו להכין את עצמו לכך. וכאשר ההארה תבוא, היא תבוא בהפתעה. אבל על האדם להכין את עצמו לכך שהוא יהיה ראוי ומסוגל ויכול לראות את האור. וההכנה של האדם להארה, היא על ידי זה שהוא משתדל להיצמד אל האמת. כי הבנת המציאות, מהותה היא כאשר האדם רואה את האמת ומבין את המציאות כפי מה שהיא באמת. ועל האדם ללכת אחרי האמת כפי מה שהוא יודע, עד שלבסוף הוא יגיע להארה מלאה. וכאשר האדם מכין את עצמו, אז הוא יודע ומרגיש בתוכו שהוא מתקרב להארה. כי האדם מרגיש שהוא עולה מדרגה לדרגה, והאדם בכל פעם ופעם מזדכך יותר ויותר. והאדם יודע שהוא הולך ומתקרב אל נקודת ההארה. ולפעמים נדמה לאדם שהנה הוא כבר מגיע להארה. והאדם מגיע לאיזו הארה כלשהי. אבל זאת רק השתקפות של השמש, אך זו לא השמש עצמה. ולפעמים האדם מכין את עצמו להגיע להארה, ועוברים עליו דברים שונים, ואז הוא מגיע לאיזו תובנה, ונדמה לאדם שהנה הוא הגיע להארה. ונדמה לאדם שהוא הגיע להארה, משום הדרך שהוא עבר כדי להגיע להארה הזאת. ונדמה לאדם שבגלל שהוא עבר מה שהוא עבר בדרך להארה, לכן כנראה שהוא כבר הגיע להארה. אך עדיין האדם הזה רואה רק את ההשתקפות של השמש, אך לא את השמש עצמה. ומי שהאמת היא נר לרגליו, אז הוא מחפש כל הזמן את האמת, והאמת מאירה לאדם את דרכו בחושך ובאפלה. עד שבסופו של דבר, האדם מגיע להארה האמיתית. ואז הוא יודע שהוא אכן הגיע ל

... - מה בודהה לא ידע? לאיזו הארה בודהה לא הגיע? חלק 1 במאמר הזה נדבר על תפישת העולם הבודהיסטית. נסביר את היתרון שלה, ונסביר גם את החיסרון שלה. וממילא נסביר גם מה בודהה לא ידע ולאיזו הארה בודהה לא הגיע. וכאשר מדברים על תפישת חיים כלשהי, בפרט כאשר באים לבאר את החסרונות שלה, אז יש לזכור כי הביקורת והארת הדברים היא תמיד אך ורק על הפירוש הסובייקטיבי של האדם את הדבר שעליו הוא מעביר ביקורת. כי ישנם מצבים שאדם חכם אומר דבר אחד. וזה שאינו חכם מבין את הדברים בצורה שגויה. והדבר הזה יוצר אצל השומע קושיות רציניות על החכם האמיתי. ועל האדם להבין שכל ביקורת שיש לו על כל דעה שהיא, היא תמיד רק על הצורה שבה הוא הבין את מה שהוא חושב שהוא שמע. אך עדיין יתכן שהחכם עצמו אמר דבר אחר והתכוון לדבר אחר. ולכן, בטרם נסביר את החיסרון של הבודהיזם, נגדיר את תפישת הבודהיזם שעליה אנחנו מדברים. כי ההתייחסות צריכה תמיד להיות לדבר מוגדר, דהיינו, ... האדם נאחז מבחינה רגשית בתופעה חולפת כלשהי, על ידי זה האדם סובל כאשר התופעה משתנה. ואדם מואר עפ הבודהיזם, הוא מי שהצליח להשתחרר מכל תלות רגשית כלשהי לגבי תופעה משתנה כלשהי. וניתן למצוא עמקויות כלשהן בבודהיזם, לגבי זה שגם האני של האדם הוא תופעה משתנה וכיוב, ועוד ... בעניין של המחשבה שאומרת שהעולם הזה הוא סבל שנוצר על ידי היצמדות לתופעות משתנות. וההארה היא כאשר האדם משתחרר מהתלות הרגשית בתופעות המשתנות. ואם נתבונן על אנשים בודהיסטים, נראה כי כלפי חוץ לפחות חלקם נראים אנשים מאושרים ושמחים. כי כאשר לוקחים בן אדם שכל היום רודף ... אולי בדיוק עושה באותו הרגע איזו מדיטציה שמרגיעה אותו וכיוב, אז האדם שנמצא בתוך מירוץ משוגע של החיים, כאשר הוא מסתכל על הבודהיסט הרגוע שנח לו מחוץ למרוץ, הוא בטוח שהבודהיסט הזה מאושר. כי הוא האדם הרגיל נמצא בתוך מירוץ, והבודהיסט נח מהמירוץ. ונראה כאילו שהבודהיסט כבר הגיע לסוף המרוץ. ולכן האדם שנמצא במרוץ, חושב שהבודהיסט הוא אדם מואר ומאושר. וכאשר האדם מתבונן על הבודהיסט והוא רואה מולו אדם רגוע, שמשדר כלפי חוץ תחושה של שלווה, שקט נפשי, רוגע, שמחה, שלוות נפש וכיוב, אז האדם שנמצא במרוץ ושאין לו את כל הדברים האלו, אז נדמה לו שהבודהיסט הזה הוא אדם מואר ומאושר. ובפרט אם אותו הבודהה בא לאדם ומספר לאדם שהעולם הזה מלא בסבל, ושהסבל נובע מכך שהאדם רודף אחרי דברים שכל הזמן משתנים, והבודהה ממשיך ומסביר ואומר שהוא אדם מואר ומאושר, מחמת זה שהוא כבר לא רודף אחרי התופעות המשתנות של העולם הזה, אז גם זה גורם לאדם להיות עוד יותר בטוח שהנה הבודהה הזה הוא אדם מואר ומאושר באמת. ואז האדם גם הוא מנסה ללמוד את שיטת הבודהה ואת הבודהיזם. והאדם מנסה גם הוא להשתחרר מהסבל שיש בעולם. והאדם מתחיל להשתחרר מכל התלויות הרגשיות שיש לו. והאדם חושב מקווה ומאמין שבבא היום אולי גם הוא יגיע לאותה הארה מיוחלת, שבה האדם לא סובל יותר, ושאז הוא נמצא במצב של נירוונה, שקט נפשי ואושר. ועכשיו נסביר את מה שבודהה לא ידע. ואם נצטרך לומר במילה אחת את הדבר שאותו בודהה לא ידע, אז נאמר ... ניסה להסביר, זה שהעולם הזה מלא בסבל. ושהבודהיזם יראה לאדם את הדרך להשתחרר מהסבל, ושזאת הארה ופסגת חלומותיו של האדם שאליה רוצה להגיע האדם. וכפי שכבר ביארתי במספר מקומות, האדם לא יכול למכור לך יותר ממה שיש לו. ואם בודהה לא ידע איך ליהנות מהחיים, אז המקסימום שהוא יכול ... כלשהי, ומתחיל להשתחרר מהתלות הרגשית שלו בכל מיני דברים, אז האדם באמת מרגיש סוג של הארה ושל התעלות רוחנית. ונדמה לאדם שמי שהוא לא תלוי רגשית בשום דבר, הרי שהוא מאושר. ומי שיתבונן היטב על הרעיון הבודהיסטי הנל, הוא יראה שיש חסרונות מאוד גדולים במה שלימד בודהה. וניתן כאן כמה נקודות ... לא לסבול. בנוסף על כל אלו, מי שיתבונן היטב על מה שבודהה אמר, הרי שבעצם בודהה אמר שהוא טיפש. ומדוע? משום שבודהה אמר שהוא חכם יותר מאשר המציאות שהוא חלק ממנה. ונסביר: בודהה אמר שהעולם הזה מלא בסבל, ושהוא ילמד את האדם איך להשתחרר מהסבל. וכאשר אדם אומר דבר כזה, הרי שבעצם הוא טוען שהמציאות הקיימת היא ... וכאשר מישהו מעיז לומר שהעולם שלנו הוא מקום הסבל, הרי שבעצם הוא מעיד על עצמו על כך שהוא טיפש. משום שבאמירה שהעולם שלנו הוא מקום של סבל, הרי שבעצם האדם מעיד על עצמו על כך שהוא לא הבין ולא מבין את המציאות. כי הרי לא יתכן שהאדם יבין את הסיבה שבגללה המציאות היא כפי ... וכיוב, הרי שבעצם הוא מצהיר על כך שהוא לא מבין את השכל של המציאות. כי הרי הוא חושב שהוא חכם יותר מאשר המציאות. כי כדי לסבול, האדם חייב לחשוב שהוא חכם יותר מהמציאות. כי הסבל הוא כאשר האדם רוצה אחרת ממה שיש. וכאשר המציאות היא אחת, והאדם חושב בדעתו שהמציאות צריכה להיות אחרת, על ידי זה האדם סובל. והאדם סובל רק משום שנראה לו על פי חוכמתו ושכלו, שהמציאות צריכה להיות אחרת ממה שהיא. דהיינו, במילים אחרות, רק כאשר האדם לא מבין את המציאות, ורק כאשר נדמה לאדם שהוא חכם יותר מאשר המציאות, רק אז הוא סובל. וממילא, כאשר מישהו מצהיר שהעולם הזה הוא מקום הסבל, ממילא הוא מצהיר שהוא טיפש. כי המציאות חכמה יותר מכל אחד אחר. גם אם הוא בודהה או כל מנהיג רוחני אחר, המציאות יותר חכמה מכולם ביחד. ואם המציאות היא דבר טיפשי, אז כל שכן שכל מה שיש בה גם הוא טיפשי. כך שבכל מקרה האדם לא יכול להיות יותר

... - מה בודהה לא ידע? לאיזו הארה בודהה לא הגיע? חלק 2 כי מי שיתבונן היטב על העולם, יראה כי המציאות שלנו מכילה בתוכה את כל הכוחות השונים בבת אחת. זא יש במציאות שלנו גם רבדים מסוימים של דברים ... מלמל לעצמו איזו מנטרה ואיזה צליל כלשהו, כדי לגרום לשכל שלו להידפק ולהתנוון. וכל שיטות הבריחה מהשכל, הן של אלו שאינם חכמים ושלא הצליחו להשתמש בשכל שלהם לטובה וליהנות מהמציאות. כי יש שיטות רוחניות רבות, שחרטו על דיגלן כי השכל הוא מקור הסבל. ועל האדם לברוח מהשכל של עצמו, כדי לא לסבול. והאדם מנוון את עצמו, כדי לא לסבול. אבל כאשר האדם מנוון את השכל שלו, ... יצר אצלו את ההנאה. ואז האדם רודף אחרי החיצוני הגשמי. אבל החיצוני הגשמי לא באמת יכול לייצר הנאה. כי ההנאה היא כולה רוחנית. וכאשר האדם רודף אחרי החיצוניות, על ידי זה כמות ההתחדשות הפנימית שלו, מהרדיפה הגשמית שלו, ההתחדשות הזאת דועכת. ולכן האדם מרגיש שהדבר הגשמי מפסיק לעניין אותו. ... לברוח מהשכל, אלא לזכך את השכל. כי השכל הוא כלי קיבול, גם להנאה וגם לסבל. כי יוסיף דעת יוסיף מכאוב. וככל שהאדם יותר חכם, כך הפוטנציאל שלו לסבול גדל. אבל גם הפוטנציאל שלו ליהנות גדל. וכאשר האדם סובל מהשכל שלו, עליו להבין שהאמת היא טובה, ושאם השכל שלו יתיישר לפי האמת, אז לא רק ... את המציאות, ואז האדם ימצא את הטוב שיש בכל דבר, בצורה ככ חזקה, עד שהאדם יהיה מסוגל להכיל בתוכו את סך כל הרגשות. שזו הארה אמיתית, שבה האדם חי בהרמוניה אמיתית עם המציאות. ולטובת הקורא נחדד ונעמיק עוד יותר את העניין ונאמר, כי מי שהגיע להארה אמיתית, ומי שמסוגל להכיל בתוכו סבל, הוא צריך לדעת לא להשתמש ביכולת הזו יותר מידי. כי אם האדם יהיה כל הזמן במצב התודעתית שמאפשר לו להכיל בתוכו את סך כל הרגשות, הוא לא יעשה שום שינוי ושום פעולה. וכדי לשחק במשחק וליהנות ממנו, לשם כך על החכם לדעת מתי להשתמש ביכולת שלו להכיל את סך כל הרגשות, ומתי לשחק את המשחק כרגיל. ...

... את השכל, על ידי שאלות - כדי להגיע להארה מי שרוצה להגיע להארה, עליו לחזק את השכל שלו, בכל מה שאפשר, בכל תחומי החיים בכל נושא שהוא. כי ההארה, היא על ידי ההבנה. וההבנה היא שכלית בעוצמה ככ חזקה, עד שהיא יוצרת גם חוויה רגשית אמיתית. והדרך להגיע להארה, היא באמצעות השכל. ומי שחושב להתחמק מהשכל, השכל ימשיך לרדוף אחריו. ולכן האדם מוכרח להגיע לשלמות השכל, שגם השכל יראה שהכל אחד. וכדי להשיג את שלמות השכל, לשם ...

... הוא שלמות, מושלם כפי מה שהוא, הארה חלקית, חיים משעממים, שעמום בחיים, עניין בחיים, רגשות רעים, אלוהים טוב ורע מדוע חיסרון הוא בעצם שלמות? אליעד מסביר כי חיסרון ושלמות הם בעצם אותו הדבר. החיסרון עצמו הוא ... בסדר גמור כפי שהוא. רק הבנה כזו מאפשרת חופש אמיתי ושלמות פנימית, שבה האדם לא חייב לפתור כל חיסרון מיד. מה הכוונה בהארה חלקית וכיצד היא מתרחשת? אליעד מדבר על תהליך שבו אנשים עוברים חוויה של הארה חלקית , מצב שבו הם חושבים שהבינו משהו חשוב על החיים ומרגישים חופשיים, אך לאחר זמן מסוים, החוויה הזו נעלמת והם חוזרים לתחושת החיסרון והסבל. הסיבה היא שהם נאחזו בהבנה שטחית או חלקית בלבד, ולא באמת הגיעו להבנה המוחלטת והשלמה שהכל הוא חלק מהמציאות המושלמת. הארה אמיתית, לדבריו, מתרחשת כאשר אדם מבין שאין צורך להתנגד לשום רגש או מצב, כי הכל חלק מהשלמות. איך להפסיק לסבול מרגשות שליליים? האם שעמום הוא חלק מהשלמות? מדוע המציאות כוללת גם טוב וגם רע? מה המשמעות של הארה חלקית? איך להיות שלם עם כל רגש? ...

... הוא זה, ניסרגדתה, I AM THAT, פילוסופיה מזרחית, הוויה, קיום, להיות כלום, רק להיות, הארה, החיסרון הראשון, הרע הגדול ביותר מה המשמעות של I AM THAT בפילוסופיה של ניסרגדתה? המשפט I AM THAT, או בעברית אני הוא זה, הוא המהות של תורתו של ניסרגדתה מהראג, שמסוכמת ... למושא ההתבוננות, ולכן אחדות אמיתית לא יכולה להתקיים כל עוד קיימת תחושה של נפרדות כלשהי. מה הטעות של תורות רוחניות שאומרות רק תהיה קיים? לפי ההסבר של אליעד, ישנן תורות רוחניות שונות, בודהיסטיות או אחרות, שאומרות שהאדם צריך להגיע למצב של רק להיות קיים, רק לחוות את עצם הקיום ללא הזדהות עם דבר. בהתחלה, התחושה הזו נחוויית כשחרור גדול, מכיוון ... נתקע עם החיסרון הבסיסי ביותר, שהוא עצם הקיום. האם באמת אפשר להגיע לאחדות מוחלטת בלי סבל? אליעד טוען שתורות רוחניות שונות מעולם לא הגיעו באמת לאחדות מוחלטת ולשחרור אמיתי, משום שהן תמיד השאירו מאחוריהן אני כלשהו - הצופה או המתבונן. כל עוד קיים אני, קיים חיסרון וקיימת נפרדות. אחדות ... מהר לעיר, אך מוצא שאין כניסה כי יש חומה, ולכן עליו לחזור וללכת בדרך הארוכה והנכונה. זו מטאפורה לכך שתורות רוחניות שונות מציעות דרכים קצרות שלכאורה מובילות מהר לשחרור, אך בסוף האדם מגלה שהוא נתקע בחומה (כלומר, נתקע עם תחושת אני שעוד לא השתחרר ממנה באמת). הדרך הנכונה היא אמנם ארוכה ... לאחדות אמיתית? האם תחושת הקיום היא סבל? להיות קיים או להיות כלום? איך להשתחרר מתחושת האני? מהי הדרך הנכונה להארה?

... להגיע לאין שכל? איך להגיע לשכל שמעל השכל? איך להיעלם? איך להשתחרר רגשית? איך להגיע להארה? איך להיות אלוהים? איך להיות מאושר בשלמות? איך להגיע לשלמות? איך להטיל ספק באמת? איך להגיע לאין שכל? איך להגיע לשכל שמעל השכל? איך להיעלם? איך להשתחרר רגשית? איך להגיע להארה? איך להיות אלוהים? איך להיות מאושר בשלמות? איך להגיע לשלמות? איך להטיל ספק באמת? במהלך הרצאה זו, נדונים נושאים עמוקים ומורכבים בנוגע ...

... הבדל או אין הבדל, מה קורה אחרי שמגיעים להארה? אין הבדל בין יש לאין, מה קורה אחרי שמגיעים לאושר? יש הבדל בין יש לאין, להבדיל או לא להבדיל, מה ההבדל בין יש לאין? נפרדות או אחדות מה קורה אחרי שמגיעים להארה? האם יש הבדל בין יש לאין? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלת ההבדל בין יש לאין, ובודק מה קורה אחרי שמגיעים להארה או לאושר. הוא עורך דיון מעמיק בנוגע למושגים של נפרדות ואחדות, ולמה לא תמיד ברור אם יש באמת הבדל בין הדברים או לא. במהלך ההרצאה, הוא מציג דיאלוגים ושאלות שמאתגרות את הקהל לחשוב על הפערים בין תפיסות שונות של העולם. מהו ההבדל בין יש לאין? מה השפעת ההארה על תפיסת העולם? אליעד מתאר את הדרך בה תופסים אנשים את הקיום, את תחושת העושר ואת ההשפעה של הארה רוחנית על תפיסת העולם. הוא מציין כי, לעיתים, תחושת שלמות או היעדר הבדל בין הדברים יכולה ... במודעות שלהם ובתפיסה הפנימית של המצב. הוא מציע כי לעיתים התשובות שלנו לשאלות הנפוצות ביותר הן לא בהכרח נכונות, ולעיתים יש מקום לשאול שוב ושוב את השאלה. מה קורה אחרי שמגיעים להארה או לאושר? לאחר ההבנה העמוקה של מהות אין הבדל, על פי אליעד, מתחילים להיווצר ספקות על הדברים הפשוטים ... של העולם דורשת גמישות מחשבתית. אם אנחנו נמשיך לחפש את השאלות הנכונות, נוכל אולי להבין יותר, אך עדיין נצטרך להתמודד עם המתח הפנימי שבין תפיסות שונות של העולם. הבדל בין יש לאין הארה רוחנית ההבדל בין טוב ורע שלמות והשלמה פנימית נפרדות ואחדות האם יש הבדל בין דברים? ההבנה ...