אמנות הנאום, 2 סוגים של נאומים, לדבר בלי למצמץ, לדבר בלי פרומפטר, 2 סוגים של הרצאות, דיבור בפני קהל, דיבור בפני מצלמה, 2 סוגים של סרטוני וידאו, הספרים של אליעד כהן, איך לנאום בפני קהל? איך להכין הרצאה? איך לכתוב ספר?
מהם הסודות לדבר בפני קהל ולהעביר נאום אותנטי?
האם ניתן לדבר בצורה חופשית מבלי להיתמך בטקסטים מוכנים? כיצד נאומים וההרצאות משתנים כאשר מדובר בדיבור אותנטי מול דיבור מתוכנן מראש? אליעד כהן מתאר את השפעת האותנטיות וההכנה המוקדמת בנאומים, ומדגיש את ההבדלים בין דיבור טבעי לדיבור מנותק, כזה המתבצע באמצעות פרומפטר או נייר כתוב.
האם נדרש לעקוב אחרי פרומפטר?
כאשר אתם צופים בנאום או בהרצאה, שימו לב לשאלה הבסיסית: האם הדובר מדבר מהזיכרון ומההבנה האישית שלו או שהוא מבצע חזרה על טקסטים מוכנים מראש? פעמים רבות, במיוחד כאשר מדובר בנאומים פוליטיים או נאומים בתקשורת, הדובר לא יכול להימנע מלקרוא טקסט מראש, אפילו במקרים של נאום קצר מאוד. זה יכול להעיד על כך שהדובר תלוי בטקסטים המוכנים לו, ולא באמת מדבר את מחשבותיו. לדוגמה, בעידן פלוס, ובמיוחד בערוץ הכנסת, ניתן לראות את הדוברים שמביטים כל הזמן בנייר או בפרומפטר, גם כשמדובר בנאום בן דקות ספורות. ההסתכלות הזו יכולה להעיד על כך שהם לא מדברים באופן חופשי, אלא מסתמכים על מה שנכתב להם מראש.
האם פרומפטרים שקופים משדרים אמינות?
גם בשימוש בפרומפטרים שקופים, כמו אצל מגישי חדשות או פוליטיקאים, ניתן לראות את הדובר כביכול מדבר ישירות אל הקהל, אך הוא למעשה עוקב אחרי הטקסט שמופיע על המסך. זה עשוי להיות קשה לזיהוי, אך כאשר הדובר משנה את כיוון מבטו כל הזמן, ייתכן שהוא עוקב אחרי הטקסט במבט מהיר. בסופו של דבר, טכניקה זו גורמת לדובר להיראות כאילו הוא ממציא את דבריו על המקום, בזמן שהוא למעשה מקריא אותם.
מהו המשמעות של דיבור חופשי ללא הכנה מוקדמת?
אליעד מציין כי ישנם אנשים שמסוגלים לדבר בצורה מסודרת ומובנת, גם ללא הכנה מוקדמת. לעיתים, אנשים אלה מדברים בצורה כל כך טבעית ושוטפת, שאין צורך לחזור עליהם שוב ושוב. מדובר באנשים שהמחשבות שלהם מסודרות ושהם מסוגלים לחשוב בצורה חופשית וברורה. לעומת זאת, אחרים, אם לא יתכננו כל מילה מראש, עשויים לשדר בלבול ולהוציא דיבור לא ברור. דיבור חופשי מעיד על כך שלדובר יש שליטה טובה על הנושא, והוא מסוגל להציג אותו בצורה בהירה.
האם הסרטונים המוקלטים מערכים את האותנטיות?
הבחנה נוספת שחשוב לשים לב אליה היא עריכת הסרטונים. אליעד מדגיש כי אם הסרטון מלא בחיתוכים כל 10 שניות, זה עשוי להעיד על כך שהדובר לא הצליח להוציא את דבריו בצורה רציפה. במקרים כאלה, הסרטון לא משדר אותנטיות, אלא מספק תמונה מעובדת ומעוברת היטב, שמסתירה את הקשיים בדיבור החי.
שמירה על קשר עין ומניעת מצמוץ
עוד אלמנט שיכול להעיד על טכניקות שכנוע ושדר אמינות הוא הימנעות מהמצמץ במהלך הדיבור. כאשר הדובר שומר על קשר עין ממושך עם הקהל מבלי למצמץ, זה יכול להיות סימן לכך שהוא מנסה להיראות בטוח בעצמו ובשליטה מלאה. עם זאת, אם זה נראה לא טבעי, ייתכן כי מדובר במניפולציה כדי לשדר את הרושם של ביטחון.
מהם הגורמים להצלחה בנאומים וביצועים על במה?
כדי להצליח בלהעביר נאום בצורה אותנטית ומשכנעת, יש להיות מסוגל לדבר בלי להסתמך על חומר כתוב ובלי להרגיש צורך לערוך את הדיבור. הדובר האמיתי לא מסתיר את עצמו מאחורי טקסטים מוכנים, אלא מציג את דעותיו בצורה ברורה, פתוחה ומובנת. ככל שמדובר בדיבור ספונטני, השידור של המסר יהיה טבעי יותר, וכך גם הקהל יוכל להתחבר אליו יותר.
האם ניתן לדבר בצורה חופשית מבלי להיתמך בטקסטים מוכנים? כיצד נאומים וההרצאות משתנים כאשר מדובר בדיבור אותנטי מול דיבור מתוכנן מראש? אליעד כהן מתאר את השפעת האותנטיות וההכנה המוקדמת בנאומים, ומדגיש את ההבדלים בין דיבור טבעי לדיבור מנותק, כזה המתבצע באמצעות פרומפטר או נייר כתוב.
האם נדרש לעקוב אחרי פרומפטר?
כאשר אתם צופים בנאום או בהרצאה, שימו לב לשאלה הבסיסית: האם הדובר מדבר מהזיכרון ומההבנה האישית שלו או שהוא מבצע חזרה על טקסטים מוכנים מראש? פעמים רבות, במיוחד כאשר מדובר בנאומים פוליטיים או נאומים בתקשורת, הדובר לא יכול להימנע מלקרוא טקסט מראש, אפילו במקרים של נאום קצר מאוד. זה יכול להעיד על כך שהדובר תלוי בטקסטים המוכנים לו, ולא באמת מדבר את מחשבותיו. לדוגמה, בעידן פלוס, ובמיוחד בערוץ הכנסת, ניתן לראות את הדוברים שמביטים כל הזמן בנייר או בפרומפטר, גם כשמדובר בנאום בן דקות ספורות. ההסתכלות הזו יכולה להעיד על כך שהם לא מדברים באופן חופשי, אלא מסתמכים על מה שנכתב להם מראש.
האם פרומפטרים שקופים משדרים אמינות?
גם בשימוש בפרומפטרים שקופים, כמו אצל מגישי חדשות או פוליטיקאים, ניתן לראות את הדובר כביכול מדבר ישירות אל הקהל, אך הוא למעשה עוקב אחרי הטקסט שמופיע על המסך. זה עשוי להיות קשה לזיהוי, אך כאשר הדובר משנה את כיוון מבטו כל הזמן, ייתכן שהוא עוקב אחרי הטקסט במבט מהיר. בסופו של דבר, טכניקה זו גורמת לדובר להיראות כאילו הוא ממציא את דבריו על המקום, בזמן שהוא למעשה מקריא אותם.
מהו המשמעות של דיבור חופשי ללא הכנה מוקדמת?
אליעד מציין כי ישנם אנשים שמסוגלים לדבר בצורה מסודרת ומובנת, גם ללא הכנה מוקדמת. לעיתים, אנשים אלה מדברים בצורה כל כך טבעית ושוטפת, שאין צורך לחזור עליהם שוב ושוב. מדובר באנשים שהמחשבות שלהם מסודרות ושהם מסוגלים לחשוב בצורה חופשית וברורה. לעומת זאת, אחרים, אם לא יתכננו כל מילה מראש, עשויים לשדר בלבול ולהוציא דיבור לא ברור. דיבור חופשי מעיד על כך שלדובר יש שליטה טובה על הנושא, והוא מסוגל להציג אותו בצורה בהירה.
האם הסרטונים המוקלטים מערכים את האותנטיות?
הבחנה נוספת שחשוב לשים לב אליה היא עריכת הסרטונים. אליעד מדגיש כי אם הסרטון מלא בחיתוכים כל 10 שניות, זה עשוי להעיד על כך שהדובר לא הצליח להוציא את דבריו בצורה רציפה. במקרים כאלה, הסרטון לא משדר אותנטיות, אלא מספק תמונה מעובדת ומעוברת היטב, שמסתירה את הקשיים בדיבור החי.
שמירה על קשר עין ומניעת מצמוץ
עוד אלמנט שיכול להעיד על טכניקות שכנוע ושדר אמינות הוא הימנעות מהמצמץ במהלך הדיבור. כאשר הדובר שומר על קשר עין ממושך עם הקהל מבלי למצמץ, זה יכול להיות סימן לכך שהוא מנסה להיראות בטוח בעצמו ובשליטה מלאה. עם זאת, אם זה נראה לא טבעי, ייתכן כי מדובר במניפולציה כדי לשדר את הרושם של ביטחון.
מהם הגורמים להצלחה בנאומים וביצועים על במה?
כדי להצליח בלהעביר נאום בצורה אותנטית ומשכנעת, יש להיות מסוגל לדבר בלי להסתמך על חומר כתוב ובלי להרגיש צורך לערוך את הדיבור. הדובר האמיתי לא מסתיר את עצמו מאחורי טקסטים מוכנים, אלא מציג את דעותיו בצורה ברורה, פתוחה ומובנת. ככל שמדובר בדיבור ספונטני, השידור של המסר יהיה טבעי יותר, וכך גם הקהל יוכל להתחבר אליו יותר.
- איך לתכנן נאום?
- איך לדבר בפני קהל?
- איך להעביר הרצאה?
- לקרוא מהפרומפטר
- איך לתכנן הרצאה?
- טלפרומפטר
- מי זה אליעד כהן?
התבוננות על נאומים וסרטונים: אותנטיות מול הכנה מוקדמת
כאשר צופים בסרטון או בהרצאה של אדם מסוים, בין אם מדובר בנאום פוליטי, בהרצאה באינטרנט או בכל מסר אחר שמועבר לציבור, כדאי לשים לב לכמה נקודות משמעותיות שיכולות להעיד עד כמה הדובר מדבר באופן אותנטי ומתוך עצמו, ועד כמה הוא מקריא טקסט מוכן מראש או מבצע חזרות כדי להיראות משכנע.
השימוש בפרומפטר או בדף כתוב
נקודה ראשונה שכדאי לשים לב אליה היא האם וכמה הדובר מסתמך על נייר כתוב או פרומפטר. ניתן לראות זאת במיוחד בערוץ הכנסת או בנאומים רשמיים אחרים. ברוב המקרים, הדוברים מציצים כל הזמן בפרומפטר או בנייר כדי לזכור מה הם רוצים להגיד. זה ניכר גם כשמדובר בנאום קצר של כמה דקות בלבד - אפילו אז הם אינם מדברים מהזיכרון, אלא קוראים את דבריהם מהדף.
העניין הזה משמעותי מפני שהוא משקף האם הדובר מדבר מתוכו, מתוך הידע, ההיגיון והזיכרון שלו, או שהוא נדרש לטקסט מוכן מראש שאותו כתב לעצמו או שנכתב עבורו. כאשר אדם מדבר מתוך עצמו, הוא אינו זקוק להיצמד למילים מדויקות הכתובות מראש. הוא פשוט מביע את מחשבותיו באופן טבעי. לעומת זאת, כאשר אדם מציץ כל כמה שניות בטקסט כתוב, ניתן להסיק שהוא מנסה לדייק בדבריו בהתאם למה שהוכן לו מראש.
זיהוי שימוש בפרומפטר שקוף
ישנם אנשים שמשתמשים בפרומפטרים שקופים, מה שמקשה על הצופה לזהות שהם למעשה קוראים את הטקסט ולא מדברים מהראש. למשל, פוליטיקאים או מגישי חדשות משתמשים בטכניקה זו: הם נראים כאילו הם מדברים ישירות אל הקהל, אך למעשה הם פשוט קוראים ממסך שממוקם מול עיניהם. אפשר לזהות זאת על פי תנועות עיניים מסוימות - למשל, אם הדובר כל כמה שניות מזיז את מבטו מצד לצד, ייתכן שהוא עוקב אחר הטקסט המופיע על המסך השקוף.
האם הדובר יכול לדבר ללא הכנה מראש?
שאלה נוספת שכדאי לשאול היא האם האדם שצופים בו מסוגל לדבר באופן חופשי וללא חזרות מוקדמות. יש אנשים שאם הם לא יתכננו מראש כל מילה, הדברים שיאמרו ייצאו לא ברורים או מבולבלים. לעומת זאת, ישנם אחרים שמסוגלים לקחת נושא ולדבר עליו בצורה הגיונית, מסודרת וברורה, גם בלי הכנה מוקדמת. הדבר תלוי בדרך שבה האדם רגיל לחשוב - האם מחשבותיו מסודרות באופן טבעי והוא מסוגל לבטא אותן במהירות ובבהירות.
כאשר אדם מסוגל לדבר ישירות וללא הכנה, זה מעיד על כך שהוא באמת מבין את הנושא ויודע להסביר אותו בצורה טבעית. לעומת זאת, אם אדם נדרש לתכנן מראש כל משפט ולהיצמד למילים מדויקות, ייתכן שהוא רק מציג תדמית של ידען, אך בפועל הוא לא בהכרח שולט בתוכן כמו שהוא מנסה להראות.
רמת העריכה של הווידאו
נקודה נוספת שיש להתבונן בה היא עד כמה הסרטון ערוך, כלומר, האם מדובר בצילום אחד רציף (וואן - טייק) או שהסרטון מלא בחיתוכים וקטיעות.
לדוגמה, אם מדובר בסרטון קצר של שתי דקות ובו בכל עשר שניות יש חיתוך ברור, זה יכול להעיד על כך שהדובר לא הצליח להוציא משפטים שלמים ללא עצירות וחזרות, או שהוא ניסה להגיע לניסוח "מושלם" על ידי עריכה חוזרת ונשנית. במקרה כזה, עולה השאלה: מדוע האדם לא מצליח פשוט לדבר שתי דקות רצופות? האם הוא אינו מסוגל להעביר את המסר שלו בלי להיעזר בעריכה? מדוע יש צורך לקטוע את הדיבור שלו כל כמה שניות?
שמירה על קשר עין ומניעת מצמוץ
עוד טכניקה שניתן לשים לב אליה היא הדרך שבה אנשים מנסים לשדר אמינות. אחת השיטות לכך היא להימנע ממצמוץ במהלך הדיבור, מתוך תפיסה שאדם שממצמץ הרבה נראה מהסס או לא בטוח בעצמו. כאשר צופים בסרטון של מישהו שנראה שהוא בקושי ממצמץ, ייתכן מאוד שהווידאו נערך כך שכל מצמוץ הוסר בעריכה, או שהאדם התאמן על טכניקות דיבור שנועדו לשדר ביטחון.
הקשר בין עריכת הווידאו לרמת האותנטיות
כאשר אדם מעוניין לשדר מסר אמין, עליו לשדר שהוא מדבר באופן חופשי וטבעי. לכן, אם רואים סרטון שמלא בחיתוכים ומקטעים קצרים, זה עשוי להעיד על כך שהדובר ניסה לשלוט באופן מדוקדק בכל מילה ומילה, מה שיכול לרמוז על כך שהוא לא מדבר מדם ליבו, אלא מעביר מסר מחושב ומתוכנן.
נאומים פוליטיים ודיבור מתוכנן
ניתן לראות את הדוגמאות הללו במיוחד אצל פוליטיקאים, שברוב נאומיהם משתמשים בדפים כתובים ואף הופכים את הדף מדי כמה משפטים. כאשר פוליטיקאי כל הזמן בודק את הנייר שהוא מחזיק, זה מעלה את השאלה: האם הוא באמת מביע את מה שהוא חושב, או שהוא פשוט קורא טקסט שהוכן לו מראש?
אם אדם מדבר על נושא שהוא באמת מכיר ומאמין בו, אין לו צורך לקרוא את דבריו מתוך דף. הוא יוכל לדבר באופן רציף וטבעי, ולהסביר את דבריו מבלי להיצמד לטקסט כתוב. אבל כאשר אדם זקוק לתסריט מדויק כדי להיזכר במה עליו להגיד, ייתכן שהוא פשוט משמיע מילים שהוכנו לו מראש ואינו באמת מדבר מתוך עצמו.
השורה התחתונה
כאשר צופים בסרטון או בנאום של אדם כלשהו, כדאי לשים לב לכמה היבטים חשובים:
כאשר צופים בסרטון או בהרצאה של אדם מסוים, בין אם מדובר בנאום פוליטי, בהרצאה באינטרנט או בכל מסר אחר שמועבר לציבור, כדאי לשים לב לכמה נקודות משמעותיות שיכולות להעיד עד כמה הדובר מדבר באופן אותנטי ומתוך עצמו, ועד כמה הוא מקריא טקסט מוכן מראש או מבצע חזרות כדי להיראות משכנע.
השימוש בפרומפטר או בדף כתוב
נקודה ראשונה שכדאי לשים לב אליה היא האם וכמה הדובר מסתמך על נייר כתוב או פרומפטר. ניתן לראות זאת במיוחד בערוץ הכנסת או בנאומים רשמיים אחרים. ברוב המקרים, הדוברים מציצים כל הזמן בפרומפטר או בנייר כדי לזכור מה הם רוצים להגיד. זה ניכר גם כשמדובר בנאום קצר של כמה דקות בלבד - אפילו אז הם אינם מדברים מהזיכרון, אלא קוראים את דבריהם מהדף.
העניין הזה משמעותי מפני שהוא משקף האם הדובר מדבר מתוכו, מתוך הידע, ההיגיון והזיכרון שלו, או שהוא נדרש לטקסט מוכן מראש שאותו כתב לעצמו או שנכתב עבורו. כאשר אדם מדבר מתוך עצמו, הוא אינו זקוק להיצמד למילים מדויקות הכתובות מראש. הוא פשוט מביע את מחשבותיו באופן טבעי. לעומת זאת, כאשר אדם מציץ כל כמה שניות בטקסט כתוב, ניתן להסיק שהוא מנסה לדייק בדבריו בהתאם למה שהוכן לו מראש.
זיהוי שימוש בפרומפטר שקוף
ישנם אנשים שמשתמשים בפרומפטרים שקופים, מה שמקשה על הצופה לזהות שהם למעשה קוראים את הטקסט ולא מדברים מהראש. למשל, פוליטיקאים או מגישי חדשות משתמשים בטכניקה זו: הם נראים כאילו הם מדברים ישירות אל הקהל, אך למעשה הם פשוט קוראים ממסך שממוקם מול עיניהם. אפשר לזהות זאת על פי תנועות עיניים מסוימות - למשל, אם הדובר כל כמה שניות מזיז את מבטו מצד לצד, ייתכן שהוא עוקב אחר הטקסט המופיע על המסך השקוף.
האם הדובר יכול לדבר ללא הכנה מראש?
שאלה נוספת שכדאי לשאול היא האם האדם שצופים בו מסוגל לדבר באופן חופשי וללא חזרות מוקדמות. יש אנשים שאם הם לא יתכננו מראש כל מילה, הדברים שיאמרו ייצאו לא ברורים או מבולבלים. לעומת זאת, ישנם אחרים שמסוגלים לקחת נושא ולדבר עליו בצורה הגיונית, מסודרת וברורה, גם בלי הכנה מוקדמת. הדבר תלוי בדרך שבה האדם רגיל לחשוב - האם מחשבותיו מסודרות באופן טבעי והוא מסוגל לבטא אותן במהירות ובבהירות.
כאשר אדם מסוגל לדבר ישירות וללא הכנה, זה מעיד על כך שהוא באמת מבין את הנושא ויודע להסביר אותו בצורה טבעית. לעומת זאת, אם אדם נדרש לתכנן מראש כל משפט ולהיצמד למילים מדויקות, ייתכן שהוא רק מציג תדמית של ידען, אך בפועל הוא לא בהכרח שולט בתוכן כמו שהוא מנסה להראות.
רמת העריכה של הווידאו
נקודה נוספת שיש להתבונן בה היא עד כמה הסרטון ערוך, כלומר, האם מדובר בצילום אחד רציף (וואן - טייק) או שהסרטון מלא בחיתוכים וקטיעות.
לדוגמה, אם מדובר בסרטון קצר של שתי דקות ובו בכל עשר שניות יש חיתוך ברור, זה יכול להעיד על כך שהדובר לא הצליח להוציא משפטים שלמים ללא עצירות וחזרות, או שהוא ניסה להגיע לניסוח "מושלם" על ידי עריכה חוזרת ונשנית. במקרה כזה, עולה השאלה: מדוע האדם לא מצליח פשוט לדבר שתי דקות רצופות? האם הוא אינו מסוגל להעביר את המסר שלו בלי להיעזר בעריכה? מדוע יש צורך לקטוע את הדיבור שלו כל כמה שניות?
שמירה על קשר עין ומניעת מצמוץ
עוד טכניקה שניתן לשים לב אליה היא הדרך שבה אנשים מנסים לשדר אמינות. אחת השיטות לכך היא להימנע ממצמוץ במהלך הדיבור, מתוך תפיסה שאדם שממצמץ הרבה נראה מהסס או לא בטוח בעצמו. כאשר צופים בסרטון של מישהו שנראה שהוא בקושי ממצמץ, ייתכן מאוד שהווידאו נערך כך שכל מצמוץ הוסר בעריכה, או שהאדם התאמן על טכניקות דיבור שנועדו לשדר ביטחון.
הקשר בין עריכת הווידאו לרמת האותנטיות
כאשר אדם מעוניין לשדר מסר אמין, עליו לשדר שהוא מדבר באופן חופשי וטבעי. לכן, אם רואים סרטון שמלא בחיתוכים ומקטעים קצרים, זה עשוי להעיד על כך שהדובר ניסה לשלוט באופן מדוקדק בכל מילה ומילה, מה שיכול לרמוז על כך שהוא לא מדבר מדם ליבו, אלא מעביר מסר מחושב ומתוכנן.
נאומים פוליטיים ודיבור מתוכנן
ניתן לראות את הדוגמאות הללו במיוחד אצל פוליטיקאים, שברוב נאומיהם משתמשים בדפים כתובים ואף הופכים את הדף מדי כמה משפטים. כאשר פוליטיקאי כל הזמן בודק את הנייר שהוא מחזיק, זה מעלה את השאלה: האם הוא באמת מביע את מה שהוא חושב, או שהוא פשוט קורא טקסט שהוכן לו מראש?
אם אדם מדבר על נושא שהוא באמת מכיר ומאמין בו, אין לו צורך לקרוא את דבריו מתוך דף. הוא יוכל לדבר באופן רציף וטבעי, ולהסביר את דבריו מבלי להיצמד לטקסט כתוב. אבל כאשר אדם זקוק לתסריט מדויק כדי להיזכר במה עליו להגיד, ייתכן שהוא פשוט משמיע מילים שהוכנו לו מראש ואינו באמת מדבר מתוך עצמו.
השורה התחתונה
כאשר צופים בסרטון או בנאום של אדם כלשהו, כדאי לשים לב לכמה היבטים חשובים:
- האם האדם מדבר ישירות מהראש או שהוא מסתכל בנייר או בפרומפטר?
- האם הוא נדרש להיצמד למילים מדויקות או שהוא יכול לדבר חופשי על הנושא?
- כמה פעמים הווידאו נערך והאם יש הרבה חיתוכים?
- האם הדובר מצליח לדבר ברצף או שהוא כל הזמן מתקן את עצמו?
- האם הוא מנסה לשדר אמינות על ידי מניעת מצמוץ ושימוש בטכניקות שכנוע ויזואליות?
- איך להכין נאום
- איך להכין הרצאה
- איך לבנות הרצאה
- אותנטיות
- פוליטיקה
- פיתוח החשיבה
- איך לדבר עם ביטחון
- תקשורת בין אישית
- פיתוח שיחה