מה הקשר בין שינה להתחדשות השכל לפי ליקוטי מוהרן?

לפי דבריו של אליעד כהן, אחד הרעיונות המרכזיים בליקוטי מוהרן (חלק א' תורה לה), הוא שההתחדשות של השכל, כלומר, היכולת להגיע להבנות חדשות ולראות דברים בצורה רעננה, מתרחשת דווקא מתוך בחינת "שינה". המושג "שינה" שמופיע בליקוטי מוהרן אינו מתייחס בהכרח לשינה הפיזית הרגילה, אלא למצב שבו האדם מפסיק לנסות להבין כל דבר בצורה מודעת והגיונית, ופשוט מרשה לעצמו לנוח מבחינה שכלית. זהו מצב שבו האדם אומר לעצמו "אני לא יודע, לא חייב להבין הכל", ובמקום לנסות לפתור את הדילמה השכלית, הוא "נרדם" - כלומר, מניח לשכל לנוח. דווקא במצב כזה, של חוסר ניסיון להבין, מתאפשרת התחדשות של התודעה ושל הנשמה, משום שבמנוחה הזאת השכל מתרענן ומקבל זווית ראייה חדשה.

האם לימוד התורה יכול להיות כמו שינה לפי רבי נחמן?

בהסבר מפורט וארוך, אליעד מתייחס להיבט נוסף של השינה - "בחינת שינה בלימוד התורה". הוא מסביר שלפעמים האדם לומד תורה, אבל לא מתוך מאמץ שכלי כבד ומעמיק, אלא מתוך סוג של קריאה פשוטה. הוא אינו מנסה להבין לעומק את כל הפרטים, אלא "נח" בתוך הלימוד הפשוט של הפשט, פשוט קורא ומקבל את הדברים כפי שהם. דווקא הלימוד הפשוט הזה, שהוא לכאורה "שינה שכלית", יכול להיות מקור להתחדשות שכלית אמיתית ועמוקה יותר.

מהו ההבדל בין לימוד התורה בפשט לבין לימוד עמוק?

אליעד מפרט על ההבדל בין שני סוגי הלימוד: לימוד "עמוק" שבו האדם מנסה להבין ולחקור לעומק, מול לימוד "בפשטות". הוא מסביר שלפעמים האדם מתאמץ יותר מדי בניסיון להבין דברים מופשטים, וזה יוצר דווקא את ההפך ממנוחה והבנה אמיתית. לעומת זאת, אם האדם לוקח את הדברים בפשטות, בלי להתאמץ להבין הכל לעומק, הוא יכול להגיע דווקא למצב של אחדות פנימית ושלוות נפש. דווקא בפשטות, במה שנראה נמוך ופשוט, מסתתרת היכולת הגבוהה ביותר להתחבר לאמת העמוקה ביותר.

האם תמיד החשיבה העמוקה מועילה ללומד ליקוטי מוהרן?

לפי אליעד, ישנו פרדוקס בלימוד עמוק מול לימוד פשוט: מצד אחד, האדם חושב שללמוד לעומק זה הכי טוב, אבל לפעמים דווקא לימוד עמוק ומאמץ שכלי גדול, גורמים לאדם להתבלבל ולהסתבך עם רעיונות סותרים, של "זה כן" ו"זה לא". אליעד אומר שהמטרה היא דווקא להגיע למצב של מנוחה שכלית - מצב של "לא לדעת", של לא להכריח את השכל להבין הכל. המצב הזה, לפי דבריו, נראה בהתחלה קשה או לא הגיוני, אבל הוא בדיוק המקום שבו נמצאת האחדות והשלווה הפנימית.

מהי בחינת החושך בתורה, ומה הקשר שלה לאמונה?

אליעד כהן מוסיף הסבר על "תלמוד בבלי" שנקרא "תלמוד במחשכים", ואומר שחושך בתורה מייצג דווקא עומק של סודות. החושך הוא מצב שבו האדם מרגיש שאינו מבין כלום. הוא אומר שאדם שלומד בצורה של אמונה, בלי לנסות להבין בצורה הגיונית, נמצא למעשה בתוך סוג של חושך - מצב שבו לא הכל ברור, לא הכל מובן מיד, אבל שם נמצאת דווקא האפשרות להגיע להבנה הגבוהה ביותר.

אליעד מדגיש כי החושך הזה, האמונה הזו של "לא לדעת", היא בעצם מקור למנוחה אמתית של הנפש והשכל. האמונה הזאת, שבה האדם מפסיק לנסות להבין כל הזמן את הפרטים הקטנים ומניח לעצמו להיכנס לתוך מקום של חוסר הבנה, היא זו שמאפשרת לו להירגע מהמאמצים השכליים האינסופיים, ולמצוא שקט נפשי אמיתי.

איך...