איך הלימודים יכולים לגרום לחשדנות יתר?

הלימודים שאליעד כהן מלמד גורמים לאדם להתחיל להטיל ספק בכל דבר, גם בדברים שלכאורה נראים טובים וברורים. למרות שמטרת הלימודים היא לראות את המציאות בצורה אובייקטיבית ומדויקת, התהליך הזה עלול לעורר חשדנות מוגברת ותחושת נפרדות מאחרים. לדוגמה, כאשר אדם מתחיל להבין איך אנשים חושבים ופועל מתוך המידע הזה, הוא עלול לפתח פרשנויות שליליות למעשים או מילים של אחרים. למשל, אם מישהו אומר משהו חיובי, האדם הלומד יכול לחשוב שהוא מניפולטיבי או מסתיר אינטרס שלילי, מה שעלול להוביל להרגשה לא נעימה ואף להתנתקות חברתית.

האם יש דרך לשלוט בחשדנות שנוצרת?

לדברי אליעד, יש לאדם שליטה מסוימת על החשדנות שמתעוררת אצלו בעקבות הלימודים. אליעד מסביר שכל מה שאדם לומד יכול לשמש ככלי להגברת החשדנות או להפחתתה, והדבר תלוי בשימוש שהאדם עושה בידע שלו. לדוגמה, אם מישהו מחמיא לך, אפשר לקחת את הכלים שרכשת ולהתחיל לחשוד שהמחמאה אינה כנה, או מנגד, דווקא לנטרל חשדנות מיותרת ולראות שהמחמאה אמיתית. המפתח הוא להחליט באופן ברור מה המטרה שלך: האם אתה רוצה להיות יותר הרמוני ופחות חשדן, או דווקא לחדד את המחשבה שלך לזיהוי מניפולציות. בסופו של דבר, הגמישות המחשבתית מאפשרת לך לבחור אם ומתי להשתמש בחשדנות או בהרמוניה.

איך הגמישות המחשבתית עוזרת להימנע מלהיות "פראייר"?

החשש מלהיות "פראייר" הוא מנגנון הגנה נפוץ שגורם לחשדנות. אליעד מציין שכאשר אדם חושב כל הזמן "אני לא רוצה לצאת פראייר", הוא למעשה פועל מתוך פחד, שיכול להגביל אותו. הוא נותן דוגמה של אדם שניגש לעסקה עסקית וחשש שהצד השני ינצל אותו. אליעד מסביר שאם האדם עסוק כל הזמן בחששות, הוא לא יצליח לפעול בצורה חופשית ונינוחה, ובסופו של דבר החשדנות המוגזמת תפגע בו. מצד שני, אם האדם יפעל מתוך הבנת האינטרס האישי שלו, הוא יוכל להרגיש מסופק ומרוצה, בלי קשר למה הצד השני מרוויח.

לדוגמה, אליעד מתאר סיפור על סוחר שהיה מוכר מוצר בזול ואשתו התלוננה שמנצלים אותו. הסוחר ענה לה שהוא מרוויח בדיוק כמה שרצה להרוויח, ולכן אין לו שום עניין במה שהאחר מרוויח. הסיפור הזה מדגים את היכולת להיות שלם עם עצמך ועם ההחלטות שלך, גם אם לכאורה זה נראה שאתה "יוצא פראייר".

האם עדיף לדעת או לא לדעת מה אנשים חושבים עליך?

אליעד מתייחס לשאלה האם כדאי לדעת את המחשבות של אחרים. הוא מסביר שאם הייתה לנו יכולת לקרוא מחשבות, החיים שלנו היו יכולים להפוך לבלתי נסבלים. כל מחשבה שלילית של אחרים הייתה עלולה לפגוע בנו קשות, וכך היינו נשאבים לחשדנות וסבל אינסופיים. למעשה, גם בלי היכולת לקרוא מחשבות, אנחנו לעיתים מפרשים התנהגויות ומילים של אנשים בצורה שלילית, וזה כבר גורם לנו סבל מיותר. לכן, ההמלצה של אליעד היא להתייחס למה שנאמר ולנעשה בצורה עניינית, ולא לתת פרשנות מוגזמת ושלילית.

האם גמישות מחשבתית יכולה להזיק?

אליעד מזהיר שגמישות מחשבתית יכולה להיות גם חרב פיפיות. מצד אחד, היכולת להתבונן על המציאות מכמה זוויות מאפשרת לך להשתחרר מחשיבה נוקשה ולראות אפשרויות חדשות. מצד שני, אדם יכול להיתקע במצב של ספק תמידי, עד כדי כך שהוא כבר לא יכול לפעול בביטחון בשום מצב. אדם כזה עלול להתנתק מהמציאות, לאבד כל נקודת אחיזה יציבה, ולהיכנס למצב של אדישות...