🖨שטיפת מוח / לחץ חברתי - איך להתמודד עם שטיפת מוח או לחץ חברתי?בעולם שלנו קיימים סוגים שונים של שטיפת מוח. ומצד האמת, רוב בני האדם עברו תהליך של שטיפת מוח. כי חלק גדול מההרגלים החברתיים, הם סוג של שטיפת מוח. וחלק גדול מהאמונות של האדם, שורשן בשטיפת מוח חברתית. ויש גם את שטיפת המוח של ערוצי הפרסום השונים, שמנסים לשכנע את האדם לקנות כל מיני מוצרי צריכה שונים וכיו"ב.
ויש גם שטיפת מוח במקרים קיצוניים יותר. כגון במקרים של כתות וכיו"ב, שבהם בד"כ מעבירים את חברי הכת, תהליך של שטיפת מוח, שבו מנסים לשתול להם במחשבה שלהם, את צורת המחשבה של מנהיג הכת, כדי למנוע מהם חופש מחשבתי, שיאפשר להם להבין שמנצלים אותם.
וכפי שאמרנו, מצד האמת כל אחד ואחד, יש אצלו סוג מסוים של שטיפת מוח. כי כל הרגלי המחשבה של האדם, הם שטיפת מוח. וגם אפילו האדם עושה לעצמו שטיפת מוח. כי כאשר האדם מתרגל לחשוב בצורה כלשהי, הרי שגם זה סוג של שטיפת מוח וקיבעון מחשבתי.
ומי שמנסה להצליח באיזה עניין, והוא נכשל, והוא מתייאש מלנסות להצליח, משום שנדמה לו שהוא לא יוצלח, הרי שזה מצב שבו האדם עשה לעצמו שטיפת מוח, לחשוב שהוא כבר לא יכול להצליח. וכל הרגל מחשבתי שיש לאדם, הוא סוג של שטיפת מוח.
והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם להתמודד כאשר הוא מרגיש מישהו מנסה לעשות עליו מניפולציה רגשית או שכלית ולשטוף לו את המוח. וכיצד יכול האדם להשתחרר מהקיבעון המחשבתי שלו, ולוודא שאין אצלו בצורת החשיבה כל מיני דברים, שהשורש שלהם הוא בשטיפת מוח כזו או אחרת? וגם, איך יכול האדם להתמודד במצבים שבהם הוא מרגיש שמופעל עליו לחץ חברתי, שגם הוא סוג של שטיפת מוח?
והתשובה היא, כי יש כאן שתי דרכים להתמודד. והדרך הראשונה היא, על ידי זה שהאדם עושה לעצמו שטיפת מוח נגדית. כי האדם לא יכול לחשוב על שני דברים בבת אחת. ואף אחד לא יכול להכריח את האדם לחשוב על דבר כלשהו. כי המחשבה היא בתוך האדם. ואם יש לאדם רצון חזק באמת, הוא יכול לבחור על מה לחשוב ועל מה לא.
וכאשר האדם מרגיש שמישהו מנסה לשטוף לו את המוח באיזה רעיון, האדם פשוט יכול לבחור לחשוב על משהו אחר. ואם האדם יתעקש, בוודאי שאף אחד לא יכול להכריח אותו לחשוב בצורה כלשהי. וביד האדם הבחירה המלאה לחשוב כרצונו ולחשוב על מה שהוא רוצה לחשוב.
ואף על פי כן, ישנם מצבים שבהם זה לא עובד. לדוגמה כאשר האדם לא יכול / רוצה לחשוב על משהו אחר, והאדם נאלץ מסיבות כלשהן, כן להקשיב לשטיפת המוח שמנסים לעשות לו. ובנוסף, השיטה הנ"ל, לא ממש עוזרת לגבי איך לצאת משטיפת מוח סמויה שכבר שתלו אותה אצל האדם.
והדרך החזקה יותר, היא על ידי זה שהאדם עושה שטיפת מוח אמיתית, לשטיפת המוח שעושים לו. כי יש חומר ניקוי מאוד חזק, שלא משנה כמה לכלוך יהיה מולו, הוא מנקה את הכל. וחומר הניקוי הזה הוא האמת. והאמת היא חומר הניקוי החזק ביותר בעולם. והיא מנקה את האדם מכל סוג של לכלוך מחשבתי.
וכאשר מישהו מנסה לעשות לאדם שטיפת מוח, אין שום בעיה בכך ששוטפים לאדם את המוח, אלא הבעיה היא בכך ששוטפים לו את המוח במקום בחומר ניקוי, בחומר לכלוך. כי אלו ששוטפים לאדם את המוח, הם מזבלים לאדם את המחשבה שלו, בכל מיני שטויות. והאדם באמת צריך לשטיפת מוח, מכל הרגלי המחשבה שנמצאים אצלו בגלל שטיפות מוח שהוא עבר.
והאמת, היא שטיפת מוח טובה. והיא שוטפת את האדם מכל הלכלוך שיש בעולם. וכאשר מישהו מנסה לעשות לאדם שטיפת מוח, האדם לא מוכרח לברוח למחשבה אחרת, אלא הוא יכול לנסות להתבונן על שורש האמת שיש בתוך המחשבה שמנסים לשתול לו.
כי בכל דבר יש אמת. אבל לא כל דבר הוא ביטוי מלא של האמת. ונניח שמישהו מנסה לשטוף לאדם את המוח, שעליו לפגוע באיזה אדם אחר. הדרך של האדם להתמודד עם שטיפת המוח הזו, היא על ידי זה שהוא ימצא את נקודת האמת שיש במחשבה הזו. שהיא לדוגמה אומרת, שנכון, שאם מישהו יסכן את האדם, אז על האדם להציל את עצמו, גם במחיר של פגיעה בזה שמנסה לפגוע בו.
וכאשר מנסים לדוגמה לשטוף לאדם את המוח, שעליו לפגוע באדם אחר, על האדם בתוך הפנימיות של עצמו, לשייך את המחשבה למקומה הראוי לה. דהיינו, להתייחס למחשבה באיזון הנכון, ולא להוציא אותה מהפרופורציה שלה.
וכל שטיפת מוח שעושים לאדם, וכל שקר שיש בעולם, יש איזה אמת כלשהי שיש בו. אלא, שהוא לא כל האמת, והוא לא באיזון עם שאר המציאות. ועל האדם פשוט לנסות למצוא את נקודת האמת שיש בדבר, ולחבר את עצמו אליה.
וניתן דוגמה נוספת: נניח לדוגמה שמנסים לשטוף לאדם את המוח, ולגרום לו לחשוב שהיום הוא לילה ולהפך. הדרך של האדם להתמודד אל מול המחשבה הזאת, היא על ידי זה שהאדם מקשר אותה לשורש האמת שלה. שהוא שאכן כאשר כאן יום, אז בצד השני של העולם לילה ולהפך. והאדם עושה את הקישור הזה אל האמת, בתוכו, ועל ידי זה המחשבה לא יכולה לשלוט בו.
ודוגמה נוספת: נניח שמנסים לשכנע את האדם, שהזהות שלו...
התמודדות עם לחץ חברתי, איך להתמודד מול עצמך עם לחץ חברתי? איך להתמודד מול הסביבה עם לחץ חברתי? איך להיות מאוזן למרות לחץ חברתי? איך להרגיש טוב עם לחץ חברתי? איך לא להיות מושפע מלחץ חברתי? איך להיות מאושר למרות לחץ חברתי? איך להגיב ללחץ חברתי? מה לעשות בפועל עם לחץ חברתי? איך להגיב לסביבה עם לחץ חברתי? איך להיות רגוע למרות לחץ חברתי? איך להגיב לסביבה שמפעילה עליך לחץ חברתי? מה שאתה חושב על עצמך? למצוא חן בעיני הסביבה, ביקורת של הסביבה, חרדה חברתיתהתמודדות עם לחץ חברתי, איך להתמודד מול עצמך עם לחץ חברתי? איך להתמודד מול הסביבה עם לחץ חברתי? איך להיות מאוזן למרות לחץ חברתי? איך להרגיש טוב עם לחץ חברתי? איך לא להיות מושפע מלחץ חברתי? איך להיות מאושר למרות לחץ חברתי? איך להגיב ללחץ חברתי? מה לעשות בפועל עם לחץ חברתי? איך להגיב לסביבה עם לחץ חברתי? איך להיות רגוע למרות לחץ חברתי? איך להגיב לסביבה שמפעילה עליך לחץ חברתי? מה שאתה חושב על עצמך? למצוא חן בעיני הסביבה, ביקורת של הסביבה, חרדה חברתית וכאן נסביר שיש 2 נקודות מבט שונות, בכל סיטואציה שבה האדם נאלץ להתמודד עם לחץ חברתי. דהיינו, שכאשר האדם נקלע לסיטואציה שבה הוא מרגיש לחץ חברתי, להיות משהו מסוים, לדוגמה, להתחתן, לסיים תואר, לעשות כסף, להיראות טוב וכיוב, בכל אחת מהסיטואציות האלו, יש 2 נקודות מבט שצריכים לשים אליהן לב. נקודת מבט אחת היא, איך להתמודד עם לחץ חברתי, של האדם מול עצמו, בעולם הפנימי של עצמו. במובן של, איך להיות מאוזן למרות לחץ חברתי, איך להרגיש טוב עם לחץ חברתי, איך לא להיות מושפע מלחץ חברתי, איך להיות מאושר למרות לחץ חברתי וכולי. זאת נקודת מבט אחת, של האדם מול עצמו. אבל כאשר מדברים על התמודדות עם לחץ חברתי, יש גם את נקודת המבט של האדם מול הסביבה. במובן הפרקטי, של איך להתמודד עם לחץ חברתי בפועל, מה בפועל לעשות כאשר יש עליך לחץ חברתי, איך להגיב ללחץ חברתי, מה לעשות בפועל עם לחץ חברתי, איך להגיב לסביבה עם לחץ חברתי וכולי. והכל במובן של האדם מול הסביבה. וכאשר האדם מתמודד עם לחץ חברתי, אז עליו להבין שיש את השאלה של איך להיות רגוע למרות לחץ חברתי, שזה של האדם מול עצמו. ויש איך להגיב לסביבה שמפעילה עליך לחץ חברתי, שזה של האדם מול הסביבה. ואלו שני נושאים שונים. אז איך יתמודד האדם עם לחץ חברתי, מול עצמו. גם בזה יש כל מיני נקודות מבט. ונסביר, שיש את נקודת המבט שהיא לבדוק מה האמת. ולראות שכל הלחץ החברתי הוא של בית המשוגעים, שהמשוגעים מפעילים עליך לחץ להשיג מטרות שונות. ואף אחד אין לו מושג מכלום ומשום דבר, אבל כולם מפעילים עליך לחץ להיות דווקא משהו מסוים, שהוא לא בהכרח בעל משמעות כלשהי. ומצד האמת, מה זה באמת משהנה אם אתה כך או אחרת, ואין לדבר סוף. ומי החליט לך להיות מושפע מלחץ חברתי, ואתה יכול לבחור לא להיות מושפע ממה שחושבים עליך וכולי. וגם כאן יש נקודת מבט שאומרת, שמה שמשנה ... נקודות מבט וכל אחת, זה שיחה בפני עצמה. אבל יש גם את ההיבט של איך להתמודד מול הסביבה עם לחץ חברתי. וכאן התשובה תהיה, שכל מקרה לגופו. ולהתמודד עם לחץ חברתי בעבודה, יהיה שונה מאשר להתמודד עם לחץ חברתי מול השכנים, או להתמודד עם לחץ חברתי של המשפחה הקרובה, או להתמודד עם לחץ חברתי של המשפחה הרחוקה, או להתמודד עם לחץ חברתי של מפגינים נגדך, או להתמודד עם לחץ חברתי של העובדים שלך וכולי וכולי. כל מקרה לגופו. במובן שהכל תלוי בהרבה גורמים וצריכים לבדוק, מה הסיטואציה, מה הלחץ החברתי שמופעל עליך, מה האינטרסים שלך, מה האפשרויות שלך, מה המחיר של כל אפשרות וכולי וכולי. לסיכום: יש את ...
הדרכה למטפלים, מבוא לטיפול בחרדות, מבוא להתמודדות עם פחד, שיטה לטפל בחרדות, איך לטפל בפחדים? נוסחה לטיפול בתחושות רעות, נוסחה לטיפול ברגשות רעים, הדרכה למאמנים אישיים, ללמוד לטפל באנשים, דוגמה לטיפול רגשי קוגניטיבי, חרדת קהל, חרדת במה, פחד במה, פחד קהל, איך לטפל בחרדה? ניתוח סיבתיות, בדיקת סיבתיות... אשם וכיוב. ורגשות רעים שנובעים ממשהו שקורה בהווה, יקראו לצורך העניין: יאוש / דיכאון / עצבנות / מתח / לחץ / כעס / עצבים / חוסר רוגע וכיוב. ורגשות רעים שקשורים למשהו ששייך לעתיד, יקראו: פוביה / חשש / ... + אתה כרגע חושב שאתה רוצה הווה אחר, שבו לא מרביצים לך כרגע = רע מהווה / כעס / לחץ וכולי. או לדוגמה, אתה חושב שירביצו לך בעתיד + אתה חושב שאתה לא רוצה שירביצו לך בעתיד = רע ... בפני קהל. וכאן לצורך הסימולציה, נניח שהתשובה של האדם תהיה, אני חושב שכאשר אני אדבר בפני קהל, אני ארגיש לחץ + אני לא רוצה להרגיש לחץ. ולכן אני מפחד לדבר מול קהל. כאשר בעצם תפישת המציאות העתידית היא, שאני חושב שאני ארגיש לחץ כאשר אנאם בפני אנשים + תפישת הרצון העתידית היא, שאני חושב שאני לא ארצה להרגיש לחץ כאשר אנאם בפני אנשים. ומאחר שיש התנגדות רצון עתידית, בין מה שאני חושב שיקרה, לבין מה שאני חושב שאני ... כפי שאמרנו, עכשיו צריך להטיל ספק ברצון ולהטיל ספק במציאות. דהיינו, לשאול, האם באמת ועד כמה אני חושב שארגיש לחץ כאשר אהיה מול קהל? והאם באמת ועד כמה אני חושב שאני לא רוצה להרגיש את הלחץ הזה? אבל כדי להגיע לכל ההיבטים האפשריים של העניין הזה, לשם כך נעבוד עם הנוסחה שהוצגה כאן קודם, לבדיקת ... ותוצאה. כאשר התוצאה היא החרדת במה / חרדת קהל. והסיבה לכך היא, מה שצוין קודם. שזאת המחשבה שאומרת שארגיש לחץ מול קהל ושאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. ולכן עכשיו נשאל את 3 השאלות הבאות: 1 - האם הסיבה מחייבת את התוצאה. האם זה שאני חושב שאני ארגיש לחץ מול קהל, ושאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל, האם זה מחייב אותי לפחד לעמוד מול קהל? 2 - האם התוצאה מתחייבת מהסיבה. האם זה שאני ... יש סיבה אחרת / נוספת / שונה? 3 - מה מחייב את הסיבה. דהיינו, האם זה שאני חושב שארגיש לחץ ו + זה שאני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ, האם זה אכן מחויב והכרחי לחשוב כך שזה יקרה + שאני לא רוצה שזה יקרה? האם זאת כל האמת וכולי? והתשובות שנגיע אליהן יהיו כדלקמן: 1 - האם זה שאני חושב שאני ארגיש לחץ מול קהל, ושאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל, האם זה מחייב אותי לפחד לעמוד מול קהל? תשובה: כן! מאחר שאם אני חושב שיקרה משהו שאני ... כל אחת מהן, לעשות את התהליך שאנחנו עושים עבור הסיבה שהוצגה כאן. 3 - האם זה שאני חושב שארגיש לחץ ו + זה שאני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ, האם זה אכן מחויב והכרחי לחשוב כך שזה יקרה + שאני לא רוצה שזה יקרה? האם זאת כל האמת וכולי? תשובה: גם כאן כמובן יתכנו תשובות שונות. אבל נניח לצורך העניין שהתשובה תהיה, כן, אני חושב שארגיש לחץ, ואני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ. ואיך מתקדמים מכאן? עכשיו בעצם נמשיך לחקור את הסיבה של הסיבה. ונשאל: 1 - מה הסיבה לכך שאני חושב שארגיש לחץ מול קהל? 2 - מה הסיבה שאני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל? והתשובות שיתקבלו יהיו: 1 - מה הסיבה לכך שאני חושב שארגיש לחץ מול קהל? תשובה אופיינית לדוגמה: כי אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל ולכן אני ארגיש לחץ כאשר אדבר בפני קהל. 2 - מה הסיבה שאני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל? תשובה לדוגמה: כי אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ואזכיר שוב, שאם חוקרים משהו ולא יודעים מה התשובה, ... הסיבתיות שהוצגה כאן. כי בעצם קיבלנו כאן 2 משפטים חדשים של סיבה ותוצאה. משפט 1: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל. משפט 2: תוצאה: אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ולכן ניקח לדוגמה את משפט 1 שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל. ונשאל עליו את 3 השאלות הבאות: 1 - האם זה ש - אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל, מחייב את זה ש - אני חושב שארגיש לחץ מול קהל? 2 - האם זה ש - אני חושב שארגיש לחץ מול קהל, האם זה באמת רק בגלל ש - אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל? אולי יש סיבות נוספות ... ש - אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל? ובנוסף ניקח את משפט 2 שאומר: תוצאה: אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ונשאל גם עליו את 3 השאלות הבאות: 1 - האם זה ש - אני מפחד שיראו שאני לחוץ, מחייב את זה ש - אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל? או שאולי יכול להיות שלמרות שאני מפחד שיראו שאני לחוץ, עדיין לא בהכרח שלא ארצה להרגיש לחץ מול קהל? כי אולי יש דרך וסיטואציה כלשהי, שלמרות שאני לא רוצה שיראו שאני לחוץ, עדיין אפשרי שבכל זאת ... אפשרי שלמרות שאני לא ארצה שיראו שאני לחוץ, עדיין מסיבה כלשהי, ארצה או שלא יהיה אכפת לי, אם ארגיש לחץ מול הקהל. 2 - האם זה ש - אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל, האם זה באמת רק בגלל ש - אני מפחד שיראו שאני לחוץ? אולי יש סיבות נוספות / אחרות לכך שאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל? כי צריך לאתר גם אותן ולטפל גם בהן. 3 - למה ומה הסיבה ש - אני מפחד ... - האם זה ש - אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל, מחייב את זה ש - אני חושב שארגיש לחץ מול קהל? תשובה: כן! כי אם באמת אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל, אז מצד ההגדרה מתחייב שארגיש לחץ כאשר אדבר מול הקהל. 2 - האם זה ש - אני חושב שארגיש לחץ מול קהל, האם זה באמת רק בגלל ש - אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל? אולי יש סיבות נוספות / אחרות לכך? תשובה: כן! כי בעצם להגיד אני מרגיש לחוץ ואני ארגיש לחץ, זה אותו הדבר בדיוק. או במילים אחרות, המשפט הזה, שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל. הוא משפט מטופש, והוא טעות קלאסית נפוצה, או אפילו אחת ...
איך לא להילחץ בעבודה? התמודדות עם לחץ בעבודה, להתמודד עם עבודה מלחיצה, לקוחות מלחיצים, אנשים מלחיצים, להתמודד עם לחץ, להתמודד עם כעס, טיפול בלחץ, לחץ נפשי בעבודהאיך לא להילחץ בעבודה? התמודדות עם לחץ בעבודה, להתמודד עם עבודה מלחיצה, לקוחות מלחיצים, אנשים מלחיצים, להתמודד עם לחץ, להתמודד עם כעס, טיפול בלחץ, לחץ נפשי בעבודהאיך לא להילחץ בעבודה? התמודדות עם לחץ בעבודה, להתמודד עם עבודה מלחיצה, לקוחות מלחיצים, אנשים מלחיצים, להתמודד עם לחץ, להתמודד עם כעס, טיפול בלחץ, לחץ נפשי בעבודה איך להתמודד עם לחץ בעבודה ולקוחות מלחיצים? אליעד כהן עוסק בהרצאה זו בנושא חשוב מאוד - התמודדות עם לחץ בעבודה, במיוחד במצבים בהם הלקוחות והעבודה יוצרים תחושת עומס ולחץ נפשי. התוכן עוסק בשאלה הבסיסית: למה אנחנו בכלל נלחצים ואיך אפשר להתמודד עם לחץ באופן יעיל? למה נוצרת תחושת לחץ בעבודה עם לקוחות? הסיבה העיקרית לתחושת לחץ בעבודה, לפי אליעד כהן, היא לא האירועים החיצוניים עצמם (כמו לקוחות רבים שנכנסים לחנות בו זמנית), אלא הפרשנות האישית ... הוא מדגים זאת באמצעות סיטואציה פשוטה אך מוחשית מאוד: לדוגמה, כשנכנסים בבת אחת עשרים לקוחות לחנות, המוכר מרגיש מיד לחץ. הוא חש תחושות כמו דופק מוגבר, עצבנות, ולחץ פיזי ונפשי, משום שהוא חושב שהוא חייב לתת לכולם מענה מיידי. התחושה נובעת מכך שהוא מרגיש חובה לענות לכולם באופן מיידי, לספק את צרכיהם ולהימנע מלפספס הזדמנות עסקית. אליעד מדגיש שהלחץ לא נובע מהעובדה שנכנסו אנשים לחנות, אלא מהמחשבות שמלוות את המוכר - אותן מחשבות שאומרות לו שהוא חייב לתת שירות טוב לכולם, חייב לענות במהירות, וחייב שהלקוחות יהיו מרוצים. איך למצוא את מקור הלחץ בעבודה? כדי להתמודד עם לחץ בצורה יעילה, אליעד כהן מציע שלב מקדים קריטי: להבין מה באמת גורם לתחושת הלחץ. הדרך לעשות זאת היא לזהות את הרצונות הפנימיים שגורמים לאדם להרגיש לחץ: מה הרצונות שלי שאני לא מצליח לממש בסיטואציה? מה המחויבויות והמחשבות שלי, שהופכות את המצב לבעייתי עבורי? לדוגמה, אם האדם מאמין שהוא חייב לשרת את כולם בו זמנית, הוא ירגיש לחץ בכל פעם שיהיו לקוחות רבים. אם האדם רוצה להרוויח כמה שיותר כסף ומאמין שבשביל זה חייב למכור לכולם מיד, כל לקוח נוסף יגדיל את הלחץ. מה הטעות העיקרית בהתמודדות עם לחץ? אליעד מציין את הטעות הנפוצה של אנשים שמנסים להרגיע את הלחץ בלי לבדוק קודם מה באמת גורם לו. אנשים רבים פשוט מחפשים פתרונות מיידיים כמו לחשוב חיובי, אך הפתרון אינו יעיל אם לא מזהים קודם את המקור האמיתי של הלחץ. אליעד מסביר שהלחץ תמיד נובע מקונפליקט פנימי: יש משהו שאתה רוצה שיהיה אחרת ממה שקורה בפועל. ברגע שתזהה מה בדיוק הרצון הזה, תוכל להתמודד עם הלחץ באופן יעיל יותר. איך לשנות את ההתייחסות ללחץ כדי להפחית אותו? לאחר זיהוי מקור הלחץ, אליעד כהן ממליץ להתחיל לערער את המחשבות שגורמות ללחץ מלכתחילה: האם באמת חובה לתת שירות מושלם לכולם? האם באמת חייבים שהלקוחות תמיד יהיו מרוצים? מה יקרה אם הלקוחות ... דקות? האם באמת חייבים לענות מיד לכל בקשה? כאשר אדם מטיל ספק במחויבויות הפנימיות שלו, הוא יכול להרגיש פחות לחץ. לדוגמה, אם המוכר יחשוב אני עושה את המקסימום שאני יכול, ואם לקוח לא מרוצה - זה לא סוף העולם, הוא מיד יחוש פחות לחץ ופחות כעס. דוגמאות להתמודדות יעילה עם לחץ ולקוחות מלחיצים אליעד נותן דוגמה נוספת להבהרת הרעיון: אם שלושה לקוחות מתקשרים בו זמנית עם בעיות שונות, העובד נלחץ כי הוא מרגיש חייב לתת לכולם פתרונות מיד. אבל מה היה קורה אם העובד היה חושב שזה בסדר להגיד ... רגוע יותר, כי הוא היה מקבל את הסיטואציה ולא מנסה להתנגד לה. עוד דוגמה להמחשת הרעיון: אם המוכר מבין שהלחץ לא באמת נובע מכמות האנשים אלא מהציפיות של עצמו (אני חייב לרצות את כולם), הוא יכול לנסות לחשוב בצורה ... בסדר שלפעמים הלקוחות יצטרכו להמתין? או אולי זה בסדר שלא כולם יהיו מרוצים במאה אחוז? חשיבה כזאת מורידה את הלחץ באופן משמעותי. מה לעשות אם המצב בעבודה הוא בלתי ניתן לשינוי? אליעד מסביר שלפעמים יש מצבים בהם לא ניתן לשנות את המציאות. במקרה כזה, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הלחץ היא פשוט לקבל את המצב. האדם צריך לומר לעצמו: עשיתי כל מה שאפשר לעשות, זה המקסימום האפשרי, ולכן אין סיבה להילחץ. אם האדם באמת משוכנע שזה המקסימום שלו, באופן טבעי הלחץ יירד. מהי השיטה של אליעד להפחתת לחץ בעבודה? אליעד כהן מציג את התהליך בצורה ברורה: להגדיר את הבעיה - להבין בדיוק ממה נובע הלחץ. לזהות את הרצונות והמחשבות שגורמים ללחץ. להטיל ספק ברצונות האלו ולבדוק אם הם באמת מחויבים. לקבל את המציאות, אם לא ניתן לשנותה. בסופו של דבר, השיטה שלו מבוססת על ההבנה שלחץ הוא תוצאה של קונפליקט פנימי ולא של אירועים חיצוניים. כאשר אדם מטיל ספק ברצונות ובציפיות של עצמו, הוא מתחיל ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?