למה אי אפשר באמת להרגיש מושלם בלי חיסרון?

אליעד כהן פותח ואומר כי אנשים רבים שואפים להרגיש שלמות, אבל בפועל, אף פעם לא ניתן באמת להרגיש שלמות מוחלטת ללא חיסרון. הוא מסביר לעומק שכדי להרגיש משהו, חייבת להיות נוכחת התחושה ההפוכה לה. הוא מדגים זאת על ידי כך שכדי לדעת שאתה שבע, עליך להכיר את תחושת הרעב. אם לא הרגשת לעולם רעב, לעולם לא תוכל לדעת שאתה שבע. המשמעות היא שכל תחושה או רגש ניתנים לזיהוי רק על ידי קיום ההפך שלהם.

איך אפשר להרגיש מושלם, אם תחושה קבועה אינה מורגשת?

אליעד מסביר שאם אדם נמצא במצב של תחושה מסוימת כל הזמן, ברציפות מלאה של 24 שעות, אז הוא לעולם לא יחווה באמת את התחושה הזו. למשל, אם מישהו נמצא בתחושת אושר מוחלטת תמידית, הוא לעולם לא יוכל באמת לחוש שהוא מאושר. הסיבה לכך היא שאין נקודת השוואה, אין מצב מנוגד שממנו אפשר להבדיל את התחושה. כדי לזהות שמשהו קיים, חייב להיות מצב נגדי, לפחות ברמה התפיסתית. רק אם קיימת תחושת "לא טוב", ניתן להכיר בתחושת ה"טוב".

האם שלמות אמיתית יכולה להתקיים בלי ההפך?

אליעד מתאר את המצב של "שלמות מוחלטת" כמצב שבו לא קיימת אף תחושה שלילית, אפילו לא במינימום האפשרי. אדם כזה אפילו לא יכול לדמיין את עצמו מרגיש רע, כל כך הוא שרוי בטוב מושלם. אבל אז, אומר אליעד, דווקא מצב זה הופך לבעיה - אם אין יכולת לדמיין או לחוות את המצב ההפוך, האדם לא יכול באמת "לדעת" או "להרגיש" שהוא מושלם. כלומר, התחושה מאבדת כל משמעות אם אין לה שום נקודת ייחוס מנוגדת.

הוא נותן דוגמה של אדם שאומר "אני מפחד". כדי להבין את התחושה של פחד, חייבת להיות גם ההבנה של מה זה "לא לפחד". אם לא היתה תחושת הביטחון בכלל, אי אפשר היה להבין או להגדיר את הפחד. כך גם לגבי תחושות אחרות - רע, טוב, רוצה, לא רוצה - כל אלו ניתנים לזיהוי רק על ידי כך שקיימת תחושה נגדית.

מה המשמעות של שלמות שאין שלמות אחריה?

אליעד מסביר את הרעיון של "שלמות שאין שלמות אחריה", בהסתמך על תורתו של רבי נחמן. המשמעות היא שלמות מוחלטת ללא שום פגם או חיסרון, שהיא כל כך מוחלטת עד שאין מעליה דרגה נוספת. לדבריו, אנשים רבים חושבים שהם חווים שלמות, אבל אם יש אפילו טיפה אחת קטנה של חיסרון, אפילו במחשבה, אז זו כבר לא שלמות אמיתית ומוחלטת. שלמות אמיתית, לפי ההסבר, היא כזו שאין שום אפשרות להוסיף עליה או להשוות אותה למצב אחר.

האם בשכל האנושי אפשר להבין שלמות מוחלטת?

אליעד מוסיף ומציין כי בשכל האנושי המקובל, שלמות מוחלטת ללא כל חיסרון נראית בלתי אפשרית. ההיגיון מחייב שכדי להכיר במשהו, חייב להתקיים הפך או ניגוד. אבל הוא מעלה נקודה חשובה - מי קבע שהשכל האנושי בהכרח צודק? אולי יש אפשרות שחורגת מגבולות ההיגיון, שבה האדם אכן מסוגל לחוות מצב של שלמות מוחלטת ולהיות מודע לכך. הוא מציין כי ההיגיון האנושי רואה את האפשרות הזו כלא קיימת, אך אולי קיימת אפשרות אחרת, מעבר לגבולות השכל.

לסיכום, אליעד כהן מדגיש כי לפי ההיגיון הרגיל, לא ניתן להרגיש שלמות אמיתית בלי ההפך שלה, אך הוא מותיר את האפשרות הפתוחה לכך שמעבר לגבולות השכל וההיגיון, יתכן שיש מצב של שלמות מוחלטת, שאינה תלויה בניגוד או חיסרון.