6:48למה לא להיצמד לאמת? למה כן לשקר את עצמך? מתי לשקר את עצמך? להפוך אפשרי למחוייב, להפוך מחוייב לאפשרי
למה לפעמים לא כדאי להיצמד לאמת?
אליעד כהן מסביר שיש מצבים שבהם כדאי לאדם דווקא לא להיצמד לאמת, אלא לשקר לעצמו בכוונה תחילה, למרות שבעיקרון האמת אמורה להיות הדרך הטובה ביותר. הוא פותח את הדיון דרך דוגמה מעשית: אם אדם אומר "אני הולך לעשות משהו", אליעד לעיתים מתקן אותו ואומר לו "תגיד שאתה עושה את זה כבר עכשיו". הוא מדגיש שלא תמיד צריך להיצמד לתיאור מדויק של המציאות, ויש מקרים שבהם דווקא צריך לייצר מציאות אלטרנטיבית בתוך התודעה, אפילו אם מדובר בשקר מודע.
הסיבה לכך, לפי אליעד, היא כדי להפוך משהו אפשרי למשהו מחויב. כאשר אדם אומר "אני הולך לדבר איתו", הדבר הוא עדיין בגדר אפשרות בלבד - הוא יכול לקרות ויכול לא לקרות. אבל כשאדם אומר לעצמו "אני כבר מדבר איתו", הוא בעצם יוצר מציאות מחייבת יותר בתפיסה שלו, ובכך מקדם את הפעולה שהוא רוצה לבצע. הרעיון המרכזי הוא שינוי תפיסתי, שימוש מכוון בשקר עצמי כדי לייצר מחויבות פנימית.
מה ההבדל בין אפשרי לבין מחויב?
הסבר נוסף של אליעד מתמקד באבחנה בין "אפשרי" ל"מחויב". דבר אפשרי הוא דבר שיכול לקרות או לא לקרות, ואילו דבר מחויב הוא משהו שחייב להתרחש או שכבר מתרחש. כאשר אדם רוצה להתקדם, לפעול או לממש מטרה כלשהי, לעיתים כדאי לו להשתמש בשיטה של הפיכת האפשרי למחויב. הוא עושה זאת על ידי כך שהוא מדבר אל עצמו בלשון מחויבת יותר: במקום לומר "אולי אני אעשה את זה", הוא יגיד "אני עושה את זה עכשיו". לפי אליעד, צורת דיבור זו יוצרת מציאות פנימית שבה האדם מתחיל להאמין באופן עמוק שאכן הדבר כבר מתרחש, וכך גדל הסיכוי שהוא יקרה בפועל.
מתי לשקר לעצמך בכוונה תחילה?
אליעד מסביר שההיצמדות המוחלטת לאמת יכולה להיות דווקא בעייתית כאשר המטרה היא לשחק את משחק החיים, כלומר, ליצור משמעות, מטרות וחוויות. הוא מתאר את העולם והחיים כ"משחק", ואם האדם תמיד ידייק ויצמד רק לאמת המוחלטת, המשחק יאבד את המשמעות שלו, מכיוון שבאמת המוחלטת אין הגדרות ואין תחושות ואין מטרות. אם האדם ייצמד עד הסוף לאמת, הוא יגיע להבנה עמוקה שאין באמת שום דבר מחויב, אין באמת רצונות ואין באמת מטרות - ובכך הוא יאבד את היכולת לשחק את המשחק של החיים.
כדי להמשיך לשחק, האדם חייב לפעמים "לשקר לעצמו". הוא צריך ליצור לעצמו תחושה מלאכותית של משמעות, של טוב ורע, של חשיבות. הוא צריך לקחת דברים סובייקטיביים לחלוטין ולהפוך אותם במחינתו למוחלטים ואובייקטיביים. לדוגמה, כאשר אדם אומר שמשהו הוא "טוב" או "רע", הרי שבאופן מוחלט הדבר הזה לא באמת מחויב להיות טוב או רע, אבל האדם משקר לעצמו בכוונה כדי ליצור עניין ומשמעות בתוך החיים שלו.
כיצד שקרים עצמיים מאפשרים לשחק את משחק החיים?
אליעד מפרט שהדרך היחידה שבה האדם יכול לשחק היא באמצעות הגדרות והגבלות. הוא מדגיש שאם אדם יראה את המציאות כפי שהיא באמת באופן מוחלט, ללא שום שקר עצמי, הוא יגיע למצב של חוסר מוחלט בהגדרות ובמשמעות, ומבחינתו זה יהיה סיום המשחק. לכן, כדי שהאדם יוכל להמשיך לחיות, לחוות ולהרגיש, עליו לעיתים להחליט באופן מכוון לקחת אפשרויות, דברים לא מוחלטים, ולהפוך אותם למוחלטים. הוא חייב ליצור מחויבות מתוך משהו שעדיין לא התרחש, כדי להניע את עצמו לפעולה וליצירת חוויות.
בצורה כזו, השקר העצמי אינו טעות, אלא כלי הכרחי לקיום המשחק של החיים. האדם יודע עמוק בפנים שזה שקר, אבל כדי להמשיך לחיות, להרגיש ולהיות מאושר - הוא מחליט להשתמש בשקר הזה כדי לייצר משמעות ומחויבות פנימית.
מה לעשות אם רוצים לצאת מהמשחק?
אליעד מסביר שבאותה מידה שבה השקר משמש ליצירת המשחק, גם היציאה ממנו דורשת פעולה הפוכה. אם האדם רוצה להשתחרר מהמשחק, הוא צריך לעשות את הפעולה ההפוכה - כלומר, לקחת את הדברים המוחלטים שהוא מאמין בהם ולחזור לראות בהם אפשרויות בלבד. הוא חייב להתחיל להטיל ספק, לשאול שאלות ולערער את המחויבות הפנימית שלו לדברים שהוא מחשיב למוחלטים. הוא צריך להחזיר את המוחלט להיות בגדר אפשרות, וכך לשחרר את עצמו מהמשחק ולהגיע לחופש פנימי מוחלט.
אליעד מסכם את ההרצאה בהדגשה שהכל תלוי בהקשר ובמטרות של האדם. כאשר אדם רוצה להתמקד ולהשיג מטרה מוגדרת, עליו להפוך דברים אפשריים למחויבים. וכאשר האדם רוצה להשתחרר, עליו להפוך דברים מחויבים לאפשריים, להפסיק להיצמד לאמיתות מוחלטות, ובכך להגיע אל החופש הפנימי.
אליעד כהן מסביר שיש מצבים שבהם כדאי לאדם דווקא לא להיצמד לאמת, אלא לשקר לעצמו בכוונה תחילה, למרות שבעיקרון האמת אמורה להיות הדרך הטובה ביותר. הוא פותח את הדיון דרך דוגמה מעשית: אם אדם אומר "אני הולך לעשות משהו", אליעד לעיתים מתקן אותו ואומר לו "תגיד שאתה עושה את זה כבר עכשיו". הוא מדגיש שלא תמיד צריך להיצמד לתיאור מדויק של המציאות, ויש מקרים שבהם דווקא צריך לייצר מציאות אלטרנטיבית בתוך התודעה, אפילו אם מדובר בשקר מודע.
הסיבה לכך, לפי אליעד, היא כדי להפוך משהו אפשרי למשהו מחויב. כאשר אדם אומר "אני הולך לדבר איתו", הדבר הוא עדיין בגדר אפשרות בלבד - הוא יכול לקרות ויכול לא לקרות. אבל כשאדם אומר לעצמו "אני כבר מדבר איתו", הוא בעצם יוצר מציאות מחייבת יותר בתפיסה שלו, ובכך מקדם את הפעולה שהוא רוצה לבצע. הרעיון המרכזי הוא שינוי תפיסתי, שימוש מכוון בשקר עצמי כדי לייצר מחויבות פנימית.
מה ההבדל בין אפשרי לבין מחויב?
הסבר נוסף של אליעד מתמקד באבחנה בין "אפשרי" ל"מחויב". דבר אפשרי הוא דבר שיכול לקרות או לא לקרות, ואילו דבר מחויב הוא משהו שחייב להתרחש או שכבר מתרחש. כאשר אדם רוצה להתקדם, לפעול או לממש מטרה כלשהי, לעיתים כדאי לו להשתמש בשיטה של הפיכת האפשרי למחויב. הוא עושה זאת על ידי כך שהוא מדבר אל עצמו בלשון מחויבת יותר: במקום לומר "אולי אני אעשה את זה", הוא יגיד "אני עושה את זה עכשיו". לפי אליעד, צורת דיבור זו יוצרת מציאות פנימית שבה האדם מתחיל להאמין באופן עמוק שאכן הדבר כבר מתרחש, וכך גדל הסיכוי שהוא יקרה בפועל.
מתי לשקר לעצמך בכוונה תחילה?
אליעד מסביר שההיצמדות המוחלטת לאמת יכולה להיות דווקא בעייתית כאשר המטרה היא לשחק את משחק החיים, כלומר, ליצור משמעות, מטרות וחוויות. הוא מתאר את העולם והחיים כ"משחק", ואם האדם תמיד ידייק ויצמד רק לאמת המוחלטת, המשחק יאבד את המשמעות שלו, מכיוון שבאמת המוחלטת אין הגדרות ואין תחושות ואין מטרות. אם האדם ייצמד עד הסוף לאמת, הוא יגיע להבנה עמוקה שאין באמת שום דבר מחויב, אין באמת רצונות ואין באמת מטרות - ובכך הוא יאבד את היכולת לשחק את המשחק של החיים.
כדי להמשיך לשחק, האדם חייב לפעמים "לשקר לעצמו". הוא צריך ליצור לעצמו תחושה מלאכותית של משמעות, של טוב ורע, של חשיבות. הוא צריך לקחת דברים סובייקטיביים לחלוטין ולהפוך אותם במחינתו למוחלטים ואובייקטיביים. לדוגמה, כאשר אדם אומר שמשהו הוא "טוב" או "רע", הרי שבאופן מוחלט הדבר הזה לא באמת מחויב להיות טוב או רע, אבל האדם משקר לעצמו בכוונה כדי ליצור עניין ומשמעות בתוך החיים שלו.
כיצד שקרים עצמיים מאפשרים לשחק את משחק החיים?
אליעד מפרט שהדרך היחידה שבה האדם יכול לשחק היא באמצעות הגדרות והגבלות. הוא מדגיש שאם אדם יראה את המציאות כפי שהיא באמת באופן מוחלט, ללא שום שקר עצמי, הוא יגיע למצב של חוסר מוחלט בהגדרות ובמשמעות, ומבחינתו זה יהיה סיום המשחק. לכן, כדי שהאדם יוכל להמשיך לחיות, לחוות ולהרגיש, עליו לעיתים להחליט באופן מכוון לקחת אפשרויות, דברים לא מוחלטים, ולהפוך אותם למוחלטים. הוא חייב ליצור מחויבות מתוך משהו שעדיין לא התרחש, כדי להניע את עצמו לפעולה וליצירת חוויות.
בצורה כזו, השקר העצמי אינו טעות, אלא כלי הכרחי לקיום המשחק של החיים. האדם יודע עמוק בפנים שזה שקר, אבל כדי להמשיך לחיות, להרגיש ולהיות מאושר - הוא מחליט להשתמש בשקר הזה כדי לייצר משמעות ומחויבות פנימית.
מה לעשות אם רוצים לצאת מהמשחק?
אליעד מסביר שבאותה מידה שבה השקר משמש ליצירת המשחק, גם היציאה ממנו דורשת פעולה הפוכה. אם האדם רוצה להשתחרר מהמשחק, הוא צריך לעשות את הפעולה ההפוכה - כלומר, לקחת את הדברים המוחלטים שהוא מאמין בהם ולחזור לראות בהם אפשרויות בלבד. הוא חייב להתחיל להטיל ספק, לשאול שאלות ולערער את המחויבות הפנימית שלו לדברים שהוא מחשיב למוחלטים. הוא צריך להחזיר את המוחלט להיות בגדר אפשרות, וכך לשחרר את עצמו מהמשחק ולהגיע לחופש פנימי מוחלט.
אליעד מסכם את ההרצאה בהדגשה שהכל תלוי בהקשר ובמטרות של האדם. כאשר אדם רוצה להתמקד ולהשיג מטרה מוגדרת, עליו להפוך דברים אפשריים למחויבים. וכאשר האדם רוצה להשתחרר, עליו להפוך דברים מחויבים לאפשריים, להפסיק להיצמד לאמיתות מוחלטות, ובכך להגיע אל החופש הפנימי.
- למה לשקר לעצמך?
- איך להפוך אפשרי למחויב?
- למה לא להיצמד תמיד לאמת?
- איך לצאת מהמשחק של החיים?
- מה ההבדל בין אפשרי למחויב?