איך לנהל חקירה עצמית בצורה נכונה?

אליעד כהן מסביר כיצד לבצע חקירה עצמית נכונה וכיצד לשאול את עצמנו שאלות שמטרתן להבין למה אנחנו רוצים משהו. הוא מציג מספר כללים חשובים לגבי אילו תשובות אסור לנו לענות כאשר אנו מנסים להבין את עצמנו ואת הסיבות לרצונות שלנו.

מה הן התשובות שאסור לענות כשחוקרים רצון עצמי?

כאשר אדם מתחיל חקירה עצמית לגבי הרצון שלו, למשל "למה אני רוצה שיאהבו אותי?", אסור לו לתת כמה סוגי תשובות:

• אסור להגיד "לא יודע". כאשר אתה עונה "לא יודע", אתה מתחמק מהחקירה. כל תשובה עדיפה על פני "לא יודע".
• אסור לתת תשובות ללא סיבה. תשובות כמו "סתם", "ככה בא לי", או "בלי סיבה" אינן קבילות, כי הן עוצרות את החקירה.
• אסור לתת תשובות נרדפות או מעגליות. לדוגמה, אם תשאל "למה אני רוצה לאכול?" ותענה "כי זה עושה לי טוב", ואז תשאל שוב "למה זה עושה לי טוב?" ותענה שוב "כי זה טוב לי", זו תשובה מעגלית שלא מתקדמת לשום מקום.

מה הבעיה בתשובות מעגליות בחקירה עצמית?

אליעד כהן מסביר שכאשר אנחנו נותנים תשובות מעגליות, אנחנו למעשה לא מתקדמים לשום תובנה חדשה. הוא נותן דוגמה נוספת: אדם אומר שהוא רוצה שיאהבו אותו, וכשנשאל למה, עונה "כי זה יגרום לי להרגיש טוב", ושוב "למה זה יגרום לך להרגיש טוב?", והתשובה חוזרת "כי זה יגרום לי להרגיש טוב". זוהי דוגמה לתשובה מעגלית שלא מאפשרת הבנה עמוקה יותר של הסיבה האמיתית.

איך להימנע מתשובות מעגליות בחקירה עצמית?

כדי להימנע מתשובות מעגליות, אליעד מציע תרגיל מחשבתי שמטרתו לבחון האם הסיבה היא באמת סיבת עומק או רק תירוץ שטחי. לדוגמה, אם האדם אומר שהוא לא רוצה שיקר לו כי הוא מפחד להיות חולה, הוא צריך לדמיין מצב בו הוא קר אבל בטוח שלא יהיה חולה. אם עדיין לא אכפת לו מהקור, סימן שהבעיה היא לא הקור עצמו אלא הפחד מהמחלה. אם האדם יאמר לעצמו שוב ושוב "קור כשלעצמו לא רע, לא מפריע לי", הוא יוכל לגלות את הסיבה העמוקה יותר.

איך להגיע למצב שבו באמת אינך יודע את הסיבה לרצונך?

אליעד כהן מבהיר שישנו מצב עמוק יותר שבו האדם באמת יגיע למסקנה שהוא אינו יודע את הסיבה לרצון שלו. הוא אומר שיש שתי אפשרויות:

• או שהאדם יגיע להבנה שהוא באמת לא יודע למה הוא רוצה משהו, ואז הרצון עצמו יאבד מכוחו, כי האדם מבין שאין לכך סיבה ברורה.
• או שהאדם יקבל את זה שהוא לא יודע מדוע הוא רוצה, ואז הוא יגיע לתובנה שאין לו שליטה על הרצון, ולכן הוא מפסיק להתנגד אליו או לנסות לשנותו.

לדוגמה, אדם שחולה וסובל, אילו היה מרגיש שהוא יכול לבחור ברצונו באופן מלא, אז הוא לא היה מתלונן על המצב, מכיוון שהיה מבין שזו בחירה שלו. לכן, אם אדם באמת מגיע להבנה עמוקה שאין סיבה אמיתית לרצון שלו, הוא מפסיק להיאבק בו.

למה להבין באמת שאין סיבה לרצון משחרר אותך ממנו?

ההסבר של אליעד כהן הוא שכאשר האדם מבין לעומק שאין סיבה אמיתית או הגיונית לרצון, הוא משתחרר מהאחיזה של הרצון בו. אם אתה מבין שבאמת אין סיבה למה אתה רוצה משהו, או שאתה מבין שהסיבה שטחית וחסרת היגיון, אז הרצון מפסיק להיות משמעותי עבורך, וכך אתה משתחרר ממנו.

איך להגיע למצב של "לא יודע" אמיתי?

אליעד מסביר שיש הבדל בין "לא יודע" שנאמר מתוך עצלנות או פחד מלחקור, לבין "לא יודע" שנובע מחקירה עמוקה והגעה להבנה שאין תשובה אמיתית. כאשר אתה מגיע ל"לא יודע" מתוך חקירה אמיתית ועמוקה, אתה למעשה משתחרר מן הרצון עצמו. או שתגיע למצב שבו אתה פשוט מקבל את הרצון כפי שהוא ולא מנסה לשנות אותו יותר, או שאתה מבין שהוא לא באמת קיים בעומקו.

מה לעשות כשמגיעים למצב שבו מבינים שאין שליטה אמיתית?

כשאדם מבין באמת שאין לו שליטה על הרצון שלו, הוא יכול להגיב בשני אופנים:

• לקבל את העובדה שאין לו שליטה, ואז הוא מפסיק לסבול מהמאבק נגד הרצון.
• או להכיר בכך שהרצון כלל לא היה מהותי או מחויב המציאות מלכתחילה, ולכן הוא יכול להפסיק להתייחס אליו כאל בעיה.

ההבנה שאין שליטה אמיתית יכולה לשחרר אדם מרצונותיו, כי הוא מפסיק להיאבק במה שאין לו עליו שליטה.

כיצד להתמודד עם תחושת החוסר שליטה?

ההתמודדות עם תחושת חוסר השליטה, לפי אליעד, היא להבין שאם הרצון אינו בשליטתך, אין טעם לסבול ממנו. למשל, אם אדם חולה ומבין שהוא אינו שולט על המצב, הוא יכול פשוט להפסיק להתנגד ולהפסיק לחוות סבל מהמחלה, משום שההתנגדות היא הגורם האמיתי לסבל.

לסיכום, איך החקירה העצמית משחררת אותך מהרצונות שלך?

החקירה העצמית שאליעד כהן מציע נועדה להביא אותך להבין לעומק למה אתה רוצה משהו, או להבין שאין לך באמת סיבה הגיונית לרצון הזה. ברגע שתבין שאין סיבה, או שאין שליטה אמיתית על הרצון, תוכל להשתחרר ממנו לחלוטין ולהפסיק לסבול.