מה זה אומר להגדיל את החיסרון ואיך זה עוזר להבין את עצמך?

הרעיון המרכזי שאליעד כהן מסביר הוא שכדי להבין את עצמך לעומק, עליך להגדיל את החיסרון, כלומר, לשים את עצמך במצב שבו אתה חש באופן ברור ועז יותר את החוסר או הבעיה שבה אתה מנסה להתבונן. לפי אליעד, כשאתה נמצא במקום של חיסרון, קל יותר לראות את הדברים כפי שהם, כי אתה נמצא בדיוק בתוך הסיטואציה שמטרידה אותך, מה שגורם לך להתבונן לעומק ברגשות וברצונות שלך.

לדוגמה, הוא מתייחס למצב שבו מישהו מכעיס אותך. במקום לברוח מהסיטואציה או לעבור הלאה בלי לחקור אותה, אתה נשאר במקום של הכעס והעצבנות ומתחיל להתבונן בשאלות כגון: למה זה מכעיס אותי בכלל? מה בדיוק הפריע לי במה שקרה? למה אני מגיב כך? אליעד כהן מדגיש שההתבוננות הזו צריכה להיעשות דווקא כאשר אתה נמצא בתוך המצב של החיסרון עצמו ולא לאחר שיצאת ממנו, כי אז אתה פחות מרגיש את הצורך להבין ופחות מצליח להתחבר באופן מדויק לרגשות שגרמו לך להגיב.

למה דווקא במצב של קונפליקט אפשר להבין טוב יותר?

אליעד מסביר שעצם ההגדרה של מצב קונפליקט היא שאתה מרגיש בו את החיסרון באופן מובהק. כאשר חם לך ואתה סובל, לדוגמה, דווקא במצב זה עולה השאלה "למה בעצם חם מפריע לי?". ככל שאתה מרגיש יותר את החיסרון, כך מתעוררות יותר שאלות פנימיות, ואלו השאלות שמאפשרות לך להבין טוב יותר את הרצון הפנימי שלך ואת המניעים שלך.

לדוגמה, אדם שנמצא בחדר חם ללא מזגן שואל את עצמו למה החום מטריד אותו. אם אותו אדם יכבה את המזגן ויישאר עם החום והסבל, השאלה הזו תישאר יותר זמן בתודעה שלו, מה שיאפשר לו להיכנס יותר לעומק ולהבין את המהות של החיסרון שלו.

האם כדאי להימנע מסיטואציה קשה כדי להבין את עצמך?

אליעד כהן מדגיש שהימנעות מסיטואציה קשה לא בהכרח תסייע להבין את עצמך. הוא נותן דוגמה פשוטה על רעב ואכילה: אם אדם רוצה להבין למה הוא רוצה לאכול, כשהוא רעב מאוד כל הראש שלו מתמלא ברצון לאכול, ואז קשה לו יותר לחשוב. אך מצד שני, דווקא בגלל הרצון החזק, הוא עשוי לשאול את עצמו למה האכילה כל כך חשובה לו. בשורה התחתונה, לא משנה לאיזה צד תלך - תאכל או לא תאכל - אתה עדיין נשאר בתוך אותו מעגל של רצון וחיסרון. השאלה האמיתית שאליעד מעודד לחקור היא למה אתה בכלל רוצה לשנות את המצב שלך מלכתחילה.

הוא מדגיש שכל ניסיון לשנות את המצב (בין אם לאכול או להימנע מאכילה) אינו פותר את הבעיה העמוקה של הרצון עצמו. הרצון לשנות משהו בעצמו הוא חיסרון, ולפיכך אין פתרון פשוט, מכיוון שהרצון לשנות והרצון שלא יהיה לך רצון - שניהם מובילים למעגל של סבל וחוסר שביעות רצון.

מה זה אומר שכל כיוון שאתה בוחר בו הוא בעייתי?

אליעד מסביר שכל פעולה שתנקוט - לרצות להבין, לאכול, להימנע מאכילה, לברוח מכעס או להישאר בו - בסופו של דבר משאירה אותך באותה נקודת מוצא של חיסרון. עצם הרצון להפסיק לרצות משהו הוא בעצמו בעיה, כי הוא מייצר לך חיסרון חדש.

לדוגמה, הוא מסביר שאם אתה מחליט שלא תאכל כדי להבין למה אתה רוצה לאכול, אתה ממלא באותו רגע את הרצון שלך שלא לאכול, כלומר, אתה עדיין עבד של רצון אחר. לכן, כל ניסיון לברוח מצד אחד לצד השני של הרצון משאיר אותך באותו מעגל אינסופי.

איך יוצאים מהמעגל של חיסרון ורצון?

אליעד כהן מציג רעיון פרדוקסלי שבו האדם צריך למרוד לא רק במשהו חיצוני, אלא גם בעצם הרצון שלו למרוד. האדם צריך להתמרד לא רק נגד המציאות, אלא גם נגד הרצון שלו עצמו לשנות את המציאות. הוא מסביר שהמרד האמיתי הוא דווקא נגד הכוח הפנימי שגורם לך לרצות משהו, וגם נגד הרצון שלך למרוד. כך, הפתרון האמיתי הוא לא להגיע למצב שאין בו חיסרון, אלא להבין לעומק את טבעו של הרצון עצמו.

לדוגמה, אם אתה כועס על מישהו ומנסה להבין למה אתה כועס, תבין שהבעיה אינה רק באדם שמכעיס אותך או בסיטואציה עצמה. הבעיה נמצאת ברצון שלך שלא להרגיש חיסרון או בכעס עצמו. רק כאשר תמרוד לא רק במציאות החיצונית אלא גם ברצון הפנימי שמשאיר אותך לכוד במעגל של רצונות סותרים - רק אז תוכל להגיע להבנה עמוקה יותר של עצמך.

לסיכום, מה השיטה שאליעד מציע כדי להבין את הרצון והחיסרון שלך?

אליעד כהן מציע גישה שבה יש להישאר במצב של חיסרון בכוונה, להתבונן בו מקרוב ולא לברוח ממנו. על ידי כך, האדם מסוגל להעלות שאלות עמוקות יותר על עצמו ועל מניעיו. השאלות האלו מובילות להבנה שהבעיה האמיתית אינה במציאות החיצונית אלא במבנה הפנימי של הרצון שלו עצמו. המטרה היא להגיע להבנה של טבע הרצון ולא רק לפתור את הבעיה החיצונית לכאורה.