... להיות דבר והיפוכו בבת אחת? איך להבדיל ולא להבדיל בו זמנית? אין הבדל בין יש הבדל לאין הבדל, אין הבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל, אחדות ההפכים, להיות שני הפכים בו זמנית, איך לצאת מהשכל? להרגיש דבר והיפוכו איך להיות דבר והיפוכו בבת אחת? איך להבדיל ולא להבדיל בו זמנית? ההרצאה עוסקת בשאלות עמוקות ונבנות כמו איך אפשר להיות שני הפכים בו זמנית, כיצד אפשר להבדיל ולא להבדיל, ואיך לצאת מהשכל האנושי שמבצע הבחנות. שאלות אלה מנסות להוביל אותנו להבנה של אחדות ההפכים - מצב שבו יש חיבור בין שני צדדים מנוגדים, כמו חיים ומוות, טוב ורע. האם ניתן להגיע למצב שבו לא מבדילים בין דברים? אליעד כהן פותח את ההרצאה בשאלות הנוגעות לאיך אדם יכול לדעת שהוא נמצא במצב שבו הוא לא מבדל בין דברים. מהנחה אחת שמציג, האם יכול להיות אדם שיגיע למצב של לא להבדיל? עולה השאלה האם יש אפשרות כזו במציאות. בהמשך, הוא דן בשאלות של איך אפשר לדעת שבן אדם הגיע למצב הזה, אם הוא לא יודע שהוא לא מבדיל, האם הוא בכלל נמצא בו. דוגמת השולחן שהוזכרה מתארת את המצב שבו אדם לא מבחין בין אובייקטים שונים כמו שולחן ומעבר. מהם האתגרים בהבנת המצב של אחדות ההפכים? בהמשך, מתואר ... לא מבדל בין הדברים, אך בה בעת לא יכול לדעת את זה בוודאות. אליעד מדגים את המצב באמצעות סיטואציות שיכולות להתרחש בעולם שבו לא מבדילים - כמו חשיכה וטרגדיות שמתרחשות כאשר אדם לא מבחין בין מצבים שונים. אדם לא מבדיל בין האור לחושך, בין יש לאין, בין קיר לדלת, עד כדי מצב שבו הוא יכול להיתקל בקיר מתוך אי - הבנה בסיסית. מה קורה כשלא מבדילים בין הדברים? ההרצאה נוגעת בהיבטים פסיכולוגיים ועמוקים יותר של האדם. אליעד מציין כי כאשר אדם לא מבדל, כל דבר יכול להיראות אותו הדבר. מצב זה יכול להוביל את האדם למצב של חוסר עשה, חוסר רצון להימנע מההבדלה שבין פעולות שונות, אשר מביא למצב של חוסר אכפתיות או חוסר תוצאה. מצב זה מתואר כמצב שבו אדם נכנס לאיזשהו בית משוגעים או למצב דמוי - מוות פסיכולוגי, שבו אין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר. האם המצב הזה יכול להיגרם בהדרגה? באופן דינמי, אליעד מדבר על איך אדם לא בהכרח יפסיק להבדיל באופן חד, אלא יעבור שלב אחרי שלב בין מצבים של שימוש בהבדלה ומצבים שבהם הוא לא עושה הבחנה. ההסבר כולל את הקונספט של חזרה לתוך השכל שמבדיל - האדם עשוי להפסיק להבדיל, אך ברגעים מאוחרים יותר יתחיל להבדיל שוב, וכתוצאה מכך נמצא את עצמו במצב של חוסר - אכפתיות או חוסר - תוצאה. מהן האפשרויות כשיש חפיפות בין שני הפכים? ההרצאה כוללת שאלות שהן כמעט פרדוקסליות: איך יכולים להיות ... - אך הדבר אפשרי לפי הגישה הפילוסופית שמציג. לסיכום, מהו המצב של אחדות ההפכים? ההרצאה מסתיימת בהבנה שהמצב שבו יש אפשרות של לא להבדיל הוא גם המצב שבו יש חיבור בין הפכים, שבו האדם חווה מצב של אחדות ההפכים - מצב שבו כל דבר עשוי להופיע בצורה שונה או זהה בו זמנית, תלוי בהבנתו של האדם את המציאות שסובבת אותו. לא מבדילים בין האובייקטים, לא מבדילים בין הזמן והמקום, והמוח הופך לגורם המבדיל את כל הדברים. האם אפשר להיות דבר והיפוכו בבת אחת? מהו המצב של אחדות ההפכים? מה קורה כשלא מבדילים בין דברים? איך לצאת מהשכל? האם ניתן לא ל

... אין ליש, להפוך יש לאין, להפוך משנה ללא משנה, להפוך לא משנה למשנה, לגרום למישהו להבדיל, לגרום למישהו לא להבדיל איך ניתן להפוך אין ליש ומה זה אומר? ההרצאה עוסקת במושגים כמו הפיכת אין ליש, הפיכת יש לאהיה, וההבדל בין שינוי לאי - שינוי. אליעד מדבר על האופנים שבהם אנו יכולים לגרום לאדם לראות את הדברים בצורה שונה, בין אם זה לגרום לו להבדיל בין דברים ובין אם לגרום לו לא להבדיל. אחת השאלות המרכזיות שמעלה אליעד היא איך לגרום לאדם לעבור ממצב של לא מבדל למצב שבו הוא כן מבדל, או להפך - איך לגרום לו לא להבדיל בין דברים. מה המשמעות של להבדיל? בהרצאה, אליעד מציין כי להבדיל בעצם אומר להבין, לדוגמה: כאשר אדם מבדיל בין דברים, הוא מבין את ההבדל ביניהם. לעיתים, לא כל אדם מבדל בין שני דברים, וגם אם הוא יכול להבין את ההבדל, הוא לא תמיד רואה אותו או לא יודע להבחין בו בצורה נכונה. מהו המצב של לא מבדל? כאשר אדם נמצא במצב של לא מבדל, הוא לא יכול להבחין בהבדלים בין דברים. לדוגמה, ילד יכול לדעת אם משהו כואב לו, אבל הוא לא מבדיל בין כאב פיזי לכאב רגשי. אליעד מציין כי במקרים כאלה, ניתן להשתמש במושגים שהילד כבר מבדיל ביניהם ולהרחיב אותם, כך שהוא יוכל להבין ולהבחין גם בהבדלים שהוא לא הבחין בהם קודם. האם יש גבול להבדל? ההרצאה מציינת כי לא תמיד אפשר להפוך אין ליש. יש מצבים בהם אדם לא יכול להבדיל בין דברים, כמו במקרה של אדם שאין לו את היכולת הפיזית או הקוגניטיבית לעשות זאת. לדוגמה, אדם שנמצא במצב של חולי קשה עשוי לא להבדיל בין מצבים שונים כמו אם הוא פצוע או לא. במקרים כאלה, אין אפשרות לגרום לו להבדיל, פשוט כי הוא לא מסוגל. מה קורה כאשר מישהו לא יכול להבדיל? אליעד מציין כי אם מישהו לא מבדיל, הדבר יכול להיות תלוי במידה בה הוא מבין את המושגים וביכולת שלו להפעיל אותם. לעיתים, התשובה לשאלה איך לגרום לאדם לא להבדיל? היא שהשאלה לא נכונה בעצמה, כי אם מישהו לא יכול להבדיל, אין זה אפשרי לגרום לו להבדיל. מהי ההתנהגות במצבים כאלה? במהלך ההרצאה, אליעד מדבר על דימויים שונים שיכולים לעזור להבין את הקונספטים של הבדלה ואין הבדל. לדוגמה, הוא נותן את הדימוי של חדר חשוך שבו אדם לא יכול להבדיל בין הצבעים השונים, אבל כשהוא מוסיף אור לחדר, הוא מתחיל להבדיל ביניהם. מה המשמעות של לשנות את המצב של אין ליש? כאשר רוצים לשנות את המצב מאין ליש, עלינו להפעיל את היכולת של האדם להבדיל בצורה חדה וברורה. במילים אחרות, עלינו לגרום לו להבין את מהות השוני בין שני הדברים. אם למשל אנו רוצים לגרום לאדם להבדיל בין שני צבעים, עלינו לעזור לו לראות את ה

... למתקדמים, תורת ההפכים, הפוך על הפוך, ההפך של האחדות, האחדות היא נפרדות, סוד הנפרדות, להגיע לנפרדות, להבדיל בין יש לאין, סוד ההפכים, יש הבדל בין יש לאין, להבדיל בין מהות לצורה מהי תורת ההפכים, ומה הסוד של מהות וצורה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו בהרחבה את נושא תורת ההפכים, הקשר בין מהות ... הנפרדות והאחדות כדי להשתחרר מסבל וליצור מציאות מאוזנת ושלווה. מה הקשר בין מהות וצורה, ומדוע חשוב להבדיל ביניהן? אליעד מדגיש את החשיבות הקריטית של היכולת להבדיל בין מהות לבין צורה. מהות היא התוכן העמוק, המהותי, הפנימי והאמיתי של הדברים, בעוד צורה היא הביטוי החיצוני, השטחי, זה שנראה לעין. כאשר אדם אינו יודע להבדיל בין מהות לצורה, הוא מייחס למהות תכונות של צורה, ולצורה תכונות של מהות, ובכך יוצר לעצמו סבל ובלבול. לדוגמה, אדם שהחברה שלו זרקה ... בחיים) בתור משהו חסר משמעות וצורני בלבד, ובכך לאבד את האפשרות לחיות חיים מלאים ומספקים. מה זה אומר להבדיל בין יש לאין, ואיך זה קשור לתורת ההפכים? הבדלה בין יש לאין היא אחת הנקודות המרכזיות בתורת ההפכים של אליעד. ביום - יום אדם בדרך כלל לא מבדיל בין יש לאין, ולכן הוא נתקע בנקודת מבט אחת שגורמת לו לסבל. אליעד מסביר את התהליך באמצעות דוגמה של ילד שאומר שאין הבדל בין לגעת באש או במים. כמובן שיש הבדל, אבל מנקודת מבט אחרת, מנקודת מבט מוחלטת, באמת אין הבדל בין הדברים, כי הכל אחדות. המורכבות נוצרת כאשר האדם נמצא במצב ביניים: הוא אומר שהוא יודע שאין הבדל, אבל עדיין סובל, כי הוא לא מבין לעומק מדוע באמת אין הבדל. כדי להשתחרר מכך, האדם צריך להיות מסוגל לחשוב על אין באופן ממשי, לא רק כהיפך של יש אלא כדבר ממשי בפני עצמו. כאשר הוא יצליח להבדיל בין יש לאין באמת, הוא ישתחרר לחלוטין מהתלות במחשבות שמייצרות סבל. מדוע סובלים אלו שלא מבדילים בין אפשרי למחויב? אליעד מבהיר שאנשים סובלים משום שהם לא יודעים להבדיל בין מה שמחויב באמת (המציאות המוחלטת) לבין מה שהוא רק אפשרי (פרשנויות, מחשבות, תפיסות). הם מתייחסים למה שהוא רק אפשרי כאילו הוא ... המציאות מתנגשת עם הציפייה הזו, הם מרגישים רע. התשובה לכך היא לפתח את היכולת להטיל ספק בכל דבר, וכך להבדיל בין מחויב לבין אפשרי בצורה אמיתית ועמוקה. כשהאדם מבין שרוב הדברים הם רק אפשריים ולא מחויבים, הוא מפסיק להיאבק במציאות ויכול ... מסוגל לתפוס במחשבתו את המהות, את האין, את האינסוף, הוא חופשי באמת. מהות וצורה מהי תורת ההפכים? איך להבדיל בין יש לאין? למה חשוב להבדיל בין אפשרי למחויב? איך לפתח גמישות מחשבתית? האחדות היא נפרדות? האם באמת אין הבדל בין דבר להפכו? ...

... להבדיל בין דבר להיפוכו, תורת אחדות ההפכים, איך לא להבדיל בין דבר לדבר? להגיע לאחדות, להטיל ספק בחושים, להטיל ספק בשכל, איך המוח חושב? השאלה הקשה ביותר, למה משעמם לך? איך אפשר לא להבדיל בין דבר להיפוכו? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג בהרצאה הוא תורת אחדות ההפכים, שמשמעותה לא להבדיל בין שום דבר לבין ההיפך שלו. על פי אליעד, הדרך היחידה להגיע להבנה המוחלטת של המציאות ולאושר אמיתי היא להטיל ספק מוחלט בכל ההבדלים ובכל ההבחנות שאנחנו רגילים לבצע באופן אוטומטי. כל עוד אנחנו מבדילים בין דבר אחד לאחר, נוצר אצלנו חיסרון, מכיוון שההבדלה עצמה יוצרת את הרצון, והרצון יוצר את הסבל. איך להטיל ספק בחושים ובשכל? אליעד מסביר שצריך להתחיל מהדברים הקטנים ביותר, לדוגמה, בבוקר כאשר אדם קם ... זוג נעליים מסוים על פני אחר. המטרה אינה לבחור דווקא בנעליים שונות או ללכת יחף, אלא להגיע למצב שבו אין יותר העדפה פנימית. אם אדם יצליח לראות שאין שום הבדל בין האפשרויות, הוא ישתחרר מתחושת החיסרון שגורמת לו לבחור שוב ושוב, ויגיע לתחושת חופש מוחלטת. כיצד להטיל ספק בחושים ובהיגיון? אליעד מדגיש כי התהליך ... במנגנון פנימי מסוים שנקרא היגיון. אבל גם ההיגיון הוא רק כלי, לא דבר מוחלט. אפשר להטיל ספק גם בו, ולשאול מי אמר שהוא צודק. מה המטרה של הטלת ספק בהבדלים? המטרה של הטלת ספק היא להגיע למצב שבו אין לאדם שום ודאות מוחלטת. אליעד אומר מפורשות כי הוא לא מנסה לשכנע שאין הבדל בין דברים, אלא להביא את האדם למצב שבו הוא בתוכו לא רואה את ההבדלים כמשהו מוחלט. המצב הזה מביא לשחרור פנימי מוחלט, כי אם אתה מבין שאתה זה שיוצר את ההבדלים, אתה יכול לחיות את חייך מבלי להרגיש מאוים או מוטרד מהבדלים אלה. אליעד מדגיש שוב ושוב כי אין טעם לנסות לשכנע את עצמך שאין הבדל באופן מאולץ. במקום זאת, יש לבדוק ולחקור בכל פעם מחדש מדוע דברים נראים לנו שונים. למשל, אם יש לנו שני דברים שמשמשים אותנו לאותה מטרה, אנחנו צריכים לבדוק מדוע בכל זאת אנחנו מעדיפים אחד מהם. הבדיקה הזו צריכה להיות יסודית עד לרמה הפנימית ביותר, עד שנגיע לתובנה שאין באמת הבדל מוחלט, אלא ההבדלים הם רק פרי של תפיסה יחסית. האם אפשר באמת לא להבדיל בשום דבר? אליעד מסביר שהתהליך דורש זמן ועבודה פנימית רבה, ולא יכול להיעשות בצורה מיידית או באמצעות טריקים כמו NLP. הוא מתייחס לדוגמה של סרטון שכביכול לימד אנשים לא להבדיל בין הצבעים צהוב וכתום בשתי דקות, ומסביר כי מדובר באשליה ולא באמת באי - הבדלה עמוקה ואמיתית. לדעתו של אליעד, לא מדובר בשינוי אמיתי של תפיסת המציאות אלא בסוג של מניפולציה שטחית על התודעה, כאשר האדם נשאר למעשה כבול באותן הבחנות פנימיות. לעומת זאת, הטלת ספק אמיתית לא מוגבלת לצבעים או להבדלים קטנים. היא כוללת גם ספקות גדולים, כמו השאלה האם אני חולם או ער?, וכאן הוא מציג דוגמה על אדם שמתעורר ומגלה שהוא מלך, ומיד מתחיל להטיל ספק באמיתות ... כמה אתה בטוח במשהו, תמיד קיים ספק לגבי המחשבה שלך. מה מקור הסבל והתחושה שחסר לנו משהו? אליעד חוזר ומדגיש שכל סבל, כל תחושת חיסרון או שיעמום, נובעים מההבדלה שאנחנו עושים במוח. למשל, הוא מציין דוגמה של אדם שאומר משעמם לי. השעמום נוצר כי האדם בטוח שיש הבדל בין מצב טוב (מעניין) למצב רע (משעמם), והתחושה הזו גורמת לאדם לרוץ ולחפש פתרונות. ברגע שהאדם יטיל ספק אפילו בדברים הכי ודאיים, הוא יוכל להשתחרר ... בכלל רוצים את מה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים? איך אפשר לחיות בעולם בלי לעשות הבחנות? אליעד מסביר שבמצב האידיאלי אדם מסוגל לחיות בעולם הרגיל, לראות הבדלים, ולהתנהל לפיהם, אך בתוכו הוא אינו מרגיש שום חיסרון, מכיוון שהוא כבר מודע שההבדלים האלה אינם מוחלטים. הוא יכול להיכנס ולצאת מהחוויה של העולם בכל רגע, מבלי לסבול או להרגיש לכוד בתוכה. לסיכום, הדרך להגיע לאחדות אמיתית ולצאת מסבל נפשי היא על ידי הטלת ספק שיטתית ויסודית, תחילה בחושים, לאחר מכן בשכל, ולבסוף בדברים הבסיסיים ביותר שאנחנו בטוחים בהם לחלוטין. איך לא להבדיל בין דבר להיפוכו? מהי תורת אחדות ההפכים? איך להטיל ספק בחושים? איך המוח יוצר הבדלים? למה משעמם לך? איך להשתחרר מתחושת החיסרון? מה המקור של הרצון והסבל? ...

... או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס ... מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים? וכאן אסביר לגבי העניין של עובדה ופירוש. מה זה עובדה? מה זה פירוש? האם כל דבר הוא פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? ועוד. ונסביר גם לגבי טעות של אנשים שמנסים לדייק את החשיבה שלהם, בהקשר של עובדה ופירוש. שהם מנסים שלא לומר בטעות על פירוש שהוא עובדה, ואז ... רק פירוש בלבד. ואפילו זה שיש הבדל בין יש לאין, גם זה פירוש ולא עובדה. כי כל השכל כולו הוא פירוש והכל זה רק פירוש וכולי. ושוב, כל ההסבר הזה, הוא רק במסגרת השכל האנושי, שבו כל דבר הוא או ... דברים שהם פירוש. וצריכים לדעת להבדיל ביניהם. ולומר על משהו שהוא פירוש ולא עובדה, לפעמים זו טעות. כי לפעמים הדבר הוא עובדה ולא פירוש. וההבנה שמשהו מסוים הוא עובדה או פירוש, גם זה בעצמו סוג של ... לעובדה? ומה זה עובדה? ואיך להבדיל בין עובדה לפירוש? אז עובדה פירושה משהו שהוא בטוח נכון, אמת אובייקטיבית. ופירוש פירושו, משהו שהוא לא בטוח נכון, פירוש סובייקטיבי אמת סובייקטיבית. יש משהו ... בפשוטם של דברים. אז מי שרוצה להבדיל בין עובדה לפירוש, הוא צריך לדעת לקחת את המחשבה שהוא חושב ולחלק אותה לחלקים, כדי לבחון כל חלק בפני עצמו, האם הוא עובדה או פירוש. והוא צריך לדעת למצוא הנחות ...

... ושקר, טוב ורע, להבדיל בין אמת לשקר, להבדיל בין טוב לרע, איך המוח מרגיש? הבדלה בין טוב לרע, הבדלה בין אמת לשקר איך המוח מבחין בין אמת לשקר ובין ... קשורה באופן ישיר ליכולת שלו להבדיל בין אמת לשקר. אמת מוגדרת אצלו בתור יכולת להבחין ... ואומר, אם האדם לא מסוגל להבדיל בכלל בין קורה ללא קורה (היינו - בין אמת לשקר), ... שונים של המציאות. הסבר נוסף להבדל בין אמת ושקר לבין תלות וסיבתיות אליעד מתייחס ... אמת לשקר היא היכולת הבסיסית להבדיל בין מה שקורה לבין מה שלא קורה, ובין מה שהאדם באמת ... את משמעותם לחלוטין. מה ההבדל בין אמת לשקר? כיצד להבחין בין טוב לרע? האם הטוב ...

... ורע, רע להבדיל בין טוב לרע, טוב להבדיל בין טוב לרע, האם חיים טובים? האם חיים רעים? האם המציאות טובה? האם המציאות רעה? יתרונות בכל דבר, חסרונות בכל דבר, סבל או אושר האם טוב או רע להבדיל בין טוב לרע? השאלה שאליעד כהן עוסק בה היא האם ההבחנה בין טוב לרע היא עצמה דבר טוב או רע. השאלה הזו מורכבת מפני שהיא ... מאוד, שבו האדם מבצע כל הזמן חלוקה בין טוב לבין רע. האדם חווה את העולם דרך הפרספקטיבה של ההבדלה הזו, כאשר דברים מסוימים מוגדרים אצלו כטובים ודברים אחרים מוגדרים כרעים. ההבדלה הזו, לפי אליעד, נעשית באופן אוטומטי ומחויב על ידי האדם. מדוע ההבדלה בין טוב לרע יוצרת פרדוקס? אליעד מציג את הרעיון באופן הבא: אם אדם שואל את עצמו האם טוב שהוא מבדיל בין טוב לרע, הוא כבר מראש מניח שיש דבר כזה טוב ורע. זאת אומרת, הוא לא יכול לענות לשאלה בלי להשתמש מראש במושגים שאותם הוא מבקש לבדוק. הפרדוקס הוא בכך שכדי לדעת האם זה טוב או רע להבדיל בין טוב לרע, האדם חייב מראש להבדיל בין טוב לרע. האם יש אפשרות לא להבדיל בין טוב לרע? אליעד טוען שכן קיימת אפשרות שלא להבדיל בין טוב לרע, אבל אז לא תהיה משמעות לשאלה עצמה. אדם שאינו מבדיל בין טוב לרע בכלל, לא ישאל האם טוב להבדיל או לא להבדיל. מבחינתו, המציאות פשוט קיימת כמו שהיא, ללא ערך של טוב או רע. למעשה, אי ההבדלה הזו היא מצב של שוויון מוחלט שבו אין שאלות, ואין בעיות שנובעות מההבחנות של טוב ורע. מה המשמעות של לא להבדיל בין טוב לרע? כאשר האדם מפסיק להבדיל בין טוב לרע, הוא מגיע למצב שבו הכל הופך להיות נייטרלי לחלוטין. אליעד מתאר מצב כזה שבו לאדם אין יותר סבל או אושר שמבוססים על ההבחנה בין טוב לרע. אם האדם לא מבדיל בין טוב לרע, גם לא יעניין אותו אם ההבחנה הזו טובה או רעה. האם קיום האדם הוא טוב או רע? אליעד מביא את השאלה על הקיום עצמו ... יכול לראות שאין באמת שאלה - המציאות אינה טובה או רעה, היא פשוט מה שהיא. מה קורה כשמפסיקים להבדיל בין טוב לרע? ברגע שהאדם מפסיק להבדיל בין טוב לרע, הוא מפסיק גם לחוות סבל או אושר שנובעים מההבדלה הזו. האדם כבר לא מוטרד מהשאלה האם חייו טובים או רעים, כיוון שהחיים שלו אינם מוגדרים יותר לפי הקריטריון של טוב ורע. זו ... - מצב שבו האדם חי בשוויון מלא מול המציאות, ללא העדפות, ללא פחדים וללא רצונות שמבוססים על ההבדלה בין טוב לרע. מדוע בכל זאת רוב האנשים ממשיכים להבדיל בין טוב לרע? רוב האנשים ממשיכים להבדיל בין טוב לרע מפני שזהו מנגנון פנימי שמחויב במציאות שלהם. אנשים באופן טבעי מגדירים את עצמם, את חייהם ואת סביבתם באמצעות ההבחנה הזו. לפי אליעד, כל עוד האדם לא מבין לעומק את מנגנון ההבדלה בין טוב לרע, הוא ימשיך להיות כלוא בתוך המעגל האינסופי הזה של סבל ואושר, טוב ורע. כיצד אפשר להפסיק לסבול מההבדלה בין טוב לרע? הפתרון שאליעד מציע הוא להגיע להכרה עמוקה בכך שכל ההבחנה בין טוב לרע היא בסופו של דבר אשליה, ושמנקודת מבט ... ומהמאבק האינסופי של טוב ורע, ומגיע לשלווה מוחלטת שהיא מעבר להגדרות ולהבחנות האלה. האם טוב להבדיל בין טוב לרע? מה זה טוב ורע? האם החיים הם טובים או רעים? איך להפסיק לסבול? מה המשמעות של המציאות? איך לצאת מהפרדוקס של טוב ...

להבדיל או לא להבדיל, לא לדעת שיש הבדל, אין הבדל בין דבר להיפוכו, להעריך את עצמך, אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה האמת באמת? וודאות מוחלטת, בטוח במאה אחוז, חיפוש עצמי איך להגיע לוודאות מוחלטת לגבי ההבדלים בין יש לאין? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד אפשר להתמודד עם שאלות מהותיות של אמת, אחדות ההפכים, וודאות וחיפוש עצמי, ומתמקד בשאלה המרכזית: האם באמת יש הבדל בין דבר להיפוכו? הוא מציג את הרעיון של אחדות ההפכים, לפיו ההבדלים שאנחנו רואים בין דברים, כגון טוב ורע, יש ואין, קיים ולא קיים, הם הבדלים שאנחנו יוצרים במחשבה שלנו, ולא בהכרח דברים מוחלטים שמחויבים להיות קיימים בפני עצמם. האם באמת קיים הבדל בין טוב לרע? אליעד מסביר שבמצב אידיאלי, בן אדם יגיע למקום שבו הוא יוכל לראות ... בכלל יש דברים שאנחנו מעריכים לעומת דברים שאיננו מעריכים? התשובה היא שאנחנו יוצרים משמעות דרך ההערכה הזאת, ולכן דווקא ההערכה, שיוצרת הבדלים, היא זו שמעניקה משמעות ותחושה של חיים. הוא מסביר שהרצון להעריך את עצמי או ... מדגיש שרוב האנשים לא באמת רוצים את המצב הזה, כי הם נאחזים במשמעות וברגש של חיסרון, שהוא מה שמקנה להם תחושת קיום. האם אפשר לחיות בלי להבדיל בכלל? אליעד מציג בעיה נוספת: מצד אחד האדם רוצה להגיע למצב שבו אין שום הבדל בין דברים, כדי להשתחרר מכל החסרונות והרצונות. מצד שני, הוא מפחד לאבד את תחושת החיים, כי החוויה האנושית בנויה דווקא על הבדלים ועל תחושת המשמעות שנובעת מההבדלים האלו. הוא משתמש בדוגמה של פיקסלים בטלוויזיה, שמצד אחד הם כולם אותו הדבר, ומצד ... למצב שבו האדם מתמקד בפיקסלים השונים ומתעלם מכך שהם כולם חלק מאותו המסך. עוד הוא מסביר שאם האדם יגיע למצב של חוויה מוחלטת של חוסר הבדלה, הוא כבר לא יוכל אפילו להגיד שאין הבדל, משום שההבדלה עצמה מתבטלת. כלומר, אדם יכול להגיד שאין הבדל רק כל עוד הוא מבחין שיש הבדל. כיצד מגיעים לוודאות מוחלטת? אליעד מבהיר שהדרך לוודאות מוחלטת היא לבדוק כל הנחה ... כדוגמה, הוא מציין את הספק של האדם לגבי האם יש קיר או אין קיר? ומסביר שכשאדם מגיע באמת לנקודת האמת העמוקה ביותר שלו, הוא כבר לא יוכל להבדיל בשום צורה ויאבד את הספק, כי אפילו הספק נובע מהבדלה. למה אנשים לא מגיעים לוודאות מוחלטת? לסיום, אליעד מסביר שרוב האנשים מתקשים להגיע לוודאות מוחלטת, מפני שהם חוששים מהיעדר משמעות. כאשר האדם מגיע להבנה העמוקה שאין שום הבדל בין דבר להיפוכו, הוא מאבד את החוויה של משמעות וחיים, וזה מפחיד אנשים, ולכן הם ... האדם מוכן ללכת עד הסוף עם החיפוש הפנימי שלו ולוותר על המשמעות, הוא יוכל להגיע באמת לחוויה של חופש מוחלט, שבו אין שום חיסרון. האם יש הבדל בין דבר להיפוכו? מהי אחדות ההפכים? איך להגיע לוודאות מוחלטת? האם אפשר לחיות ללא משמעות? מהי אמת מוחלטת? האם יש הבדל בין טוב לרע? ...

... להבדיל בין טוב לרע, לא להרגיש רע, להרגיש רק טוב, לא להבדיל בין דבר להיפוכו, פוטנציאל של נפרדות, אפילו פוטנציאל אין, אחדות ההפכים, עולם שכולו טוב, אך ורק טוב, אין שום רע מה המשמעות של לא להבדיל בין טוב לרע? אליעד כהן מסביר בהרצאתו את העומק שבמושגים טוב, רע, והמשמעות האמיתית של מצב שבו אין הבחנה בין טוב לרע, מצב שמכונה גם אחדות ההפכים. לפי ההסבר, בעולם הרגיל אנו חיים במציאות של נפרדות - אנו כל הזמן מבדילים בין מה שטוב לבין מה שרע. הבחנה זו יוצרת עבורנו סבל, כי כל עוד אנו יודעים מה טוב, בהכרח קיימת האפשרות לחוות את הרע. המטרה שאליעד מדבר עליה היא ... ביחס לנפרדות: המצב הראשון הוא מצב שבו האדם חווה בפועל את ההבדלים בין טוב לרע. לדוגמה, אדם שנשדד בילדותו וסובל מכך כל חייו, חווה את ההבדל בין טוב לרע באופן ברור. המצב השני הוא מצב שבו האדם אינו חווה רע בפועל, אך עדיין קיים בתוכו הפוטנציאל לסבול. זהו מצב שבו הוא אומר לעצמו כרגע לא רע ... אפילו פוטנציאל של נפרדות? במצב שלפני הפוטנציאל, האדם אינו רואה הבדל כלשהו בין הדברים, אפילו לא ברמה הפוטנציאלית. למשל, אדם במצב כזה מסתכל על כיסא, ואינו רואה אותו ככיסא בלבד - הוא לא מזהה שום דבר ספציפי, אלא רואה ... הוא אפילו לא רואה שיש פוטנציאל שתהיה נפרדות. הוא אינו יכול להבדיל בין קיים ללא קיים. האדם במצב כזה כבר נמצא מעבר לתפיסה האנושית הרגילה, מצב של אחדות מוחלטת. האם אפשר להבין את המצב של אחדות מוחלטת בשכל? אליעד ... שתמנע ממנו לפעול. הוא משוחרר לחלוטין מכבלי הטוב והרע. מה ההבדל בין שיגעון לבין אי - ידיעה מוחלטת? אליעד מסביר ששיגעון הוא מצב שבו האדם עדיין יודע משהו מסוים, ולכן הוא עדיין כבול. המשוגע עדיין מבחין בין טוב ... אלא להגיע למצב שבו אין אפילו אפשרות להרגיש רע - מצב שבו אין הבדל כלל בין טוב לרע, מצב של אחדות מוחלטת ושל אי - ידיעה מוחלטת. איך לא להבדיל בין טוב לרע? מהי אחדות ההפכים? איך להגיע לאי - ידיעה מוחלטת? האם אפשר לחיות בלי סבל בכלל? מה המשמעות של עולם שכולו טוב? ...

... הבדל בין יש לאין, אין הבדל בין יש הבדל לאין הבדל, דבר והיפוכו בו זמנית, להבדיל ולא להבדיל בו זמנית מה המשמעות של אין הבדל בין יש לאין? הנושא העמוק שאליעד כהן מסביר בהרצאה הוא שאין באמת הבדל בין המושגים יש ואין. בשכל הרגיל של האדם, יש הבדל ברור: יש משמעותו קיום, ואילו אין משמעותו חוסר קיום. אך ברובד עמוק יותר, אליעד מסביר שבמהות של הדברים עצמם אין הבדל אמיתי. ההבחנה בין יש ואין היא תוצאה של התפיסה השכלית, שהיא מוגבלת מעצם טבעה. אליעד מדגיש שכאשר אדם אומר אין הבדל, הוא כבר עושה הבחנה בין המושגים, ובעצם כבר מגדיר שיש דבר כזה הבדל. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא במצב של הבנה מוחלטת של הדברים, במצב של אמת מוחלטת, הוא לא מבדיל כלל בין המושגים הללו, ואז מבחינתו אין סתירה לומר שאין הבדל בין יש לאין. כיצד השכל האנושי יוצר מגבלות בתפיסת המציאות? אליעד מסביר שהשכל האנושי מוגבל באופן מהותי מעצם היותו מפריד ומבדיל בין דברים. כל תפיסה שכלית, כל מחשבה על משהו ספציפי כמו רוצה, לא רוצה, צריך או לא צריך, יוצרת מיד מצב מוגבל. למה מוגבל? כי ברגע שהשכל מתייחס למשהו, הוא כבר מבדיל אותו מדברים אחרים, וכך נוצרת מגבלה מובנית. אליעד מחדד את הרעיון בעזרת דוגמה ... אם אדם חווה משהו, בהכרח יש לו מגבלה מסוימת, כי הוא לא חווה את ההיפך של הדבר שהוא חווה. אליעד מדגיש שמצב מוחלט של אמת הוא מצב שבו אין חוויה כלל, כי האדם לא מבדיל בין שום דבר לשום דבר אחר. הוא לא חווה את היש יותר מאשר את האין, ולכן באופן מהותי זה מצב שבו האדם לא קיים במובן הרגיל, ואין לו שום תחושת מוגבלות. איך אפשר להבין שאין הבדל בין הבדל לאין הבדל? אליעד ממשיך את ההסבר ואומר שגם בין המושגים הבדל ואין הבדל אין באמת הבדל. לכאורה, השכל מתנגד לכך בתוקף, כי ההיגיון הרגיל טוען שיש סתירה מובנית בין המושגים. אבל ברמה המוחלטת של המציאות, ברמה שהיא מעבר להיגיון הרגיל, הסתירה הזאת אינה קיימת. למה? כי כל מושג הוא רק מושג, ואין באמת הכרח שיהיה הבדל ממשי בין שני מושגים מנוגדים. ההבחנה עצמה בין מושגים כמו יש הבדל ואין הבדל היא פעולה שכלית בלבד, וברגע שהשכל מפסיק לפעול - או פועל ברובד המוחלט - המושגים ... סתירה היא מושג מוגבל של שכל מוגבל, ואילו המציאות עצמה לא מוגבלת ולא מחויבת להיגיון השכלי. לכן, מבחינת האמת המוחלטת, אפשר לומר דבר והיפוכו בו זמנית, כמו להבדיל ולא להבדיל או יש הבדל ואין הבדל, מבלי שתהיה בכך כל סתירה ממשית. האם אפשר לצאת ממגבלות ההיגיון? אליעד כהן מסביר ...