צחוק, הומור, בדיחות, חוש הומור, רצינות, בדיחות הדעת, ישוב הדעת, שחרור רגשי, הומור עצמי...(שהוא כן הגיוני, כי אחרת לא היית חושב עליו בכלל), אז אתה מכניס את הצחוק, והוא נותן לך רווח. אתה לא כבול בתוך תבנית החשיבה הרגילה. שאלה: לדוגמה, אימא עושה פוצי מוצי לילד שלה, אז למה היא צוחקת? אליעד: למה היא צוחקת? כי אם היא הייתה הגיונית היא לא הייתה עושה זאת, היא הייתה קולטת שהיא דפוקה בראש. אדם מהצד היה אומר, תראו את הדפוקה, אבל האימא אומרת: לא, זה בצחוק, זה לא ברצינות, מה האם ברצינות אני יעשה דבר כזה? המקום שבו הרצינות לא יכולה להכיל את הרגש שלך...