... שיעורים, יכול להיות שהוא לא עושה שיעורים כי הוא חושב שזה מיותר. מה עדיף לנו? שכשהילד אומר אני
לא רוצה לעשות שיעורים, מה עדיף לנו שמה הוא יחשוב, שלמה הוא
לא רוצה לעשות שיעורים? אם לדוגמה נגיד, כשאנחנו אומרים לילד: לך, תעשה שיעורים, הוא אומר: לא בא לי לעשות שיעורים,
לא רוצה לעשות שיעורים ואז בראש שלו קופץ לו אני
לא רוצה לעשות שיעורים כי לעשות שיעורים זה מפגר, אוקי? מטומטם, מטופש, מה בעצם עשינו? גרמנו לילד לחשוב שהוא חושב שלעשות שיעורים זה מטופש, פעם הבאה שאני אגיד לו בא תעשה ... חושב שהוא חושב שלעשות שיעורים זה מטופש, בקיצור, אנחנו בבעיה. עדיף לנו לגרום לילד לחשוב שזה שהוא
לא רוצה לעשות שיעורים זה בגלל שהוא עייף נגיד. למה? כי מחר כשנגיד לו תעשה שיעורים הוא יכול להגיד רגע, אני אבל לא עייף, כאילו, אני זוכר שלא רציתי לעשות שיעורים, אבל לא ... שיעורים? כן או לא, ואז אוטומטית יקפוץ לו בתת מודע המחשבה שאומרת רגע, אבל אני זוכרת שאמרתי שאני
לא רוצה לעשות שיעורים, אז אולי גם היום אני אגיד שאני
לא רוצה לעשות שיעורים, ואז הוא ישאל את עצמו, רגע, למה אמרתי שאני
לא רוצה לעשות שיעורים? ואז התשובה תהיה כי זה מטופש, רגע, גם היום זה מטופש, אבל אם לעומת זאת הוא יגיד נגיד, לא רציתי לעשות שיעורים כי לא היה לי זמן, אהה וואלה, היום יש ... אחר. אותו דבר, מבקשים מבנאדם בקשה, אומרים לו: אתה יכול לעשות ככה וככה? עכשיו בא נגיד שהבנאדם
לא רוצה לעשות ככה וככה כי הוא שונא אותנו. עכשיו, אבל אנחנו לא רוצים שהוא יחשוב שהוא שונא אותנו כי אז לא נוכל לבקש ממנו את הבקשה הבאה. אז מה עושים? שלום, אתה יכול לעשות ...