למה קשה לבקש עזרה מאחרים? מה הסיבות לפחד מכך?

אליעד כהן מתאר כיצד אנשים רבים מתקשים לבקש עזרה או טובות מאחרים, על אף שייתכן והם זקוקים לכך. אחת הסיבות לכך היא החשש מהתגובה השלילית או מתחושת דחייה. לדוגמה, אדם שעובד במסעדה עשוי להימנע מלבקש עזרה מהברמן, למרות שהוא נמצא במרחק נגיעה ממנו, כי הוא חושש שמא הברמן לא ירצה לעזור לו, או שיביע חוסר נוחות. הסיבה לכך אינה בהכרח הגיונית או פרקטית, אלא גם רגשית. תחושת האי - נוחות נובעת מהפחד לקבל תגובה שלילית, למרות שאין סיבה מעשית או לוגית שזו תהיה תגובת הברמן.

מה הקשר בין פחד לבקש לבין ציפייה לתגובה חיובית?

אליעד מסביר כי הפחד לבקש קשור במידה רבה לציפייה פנימית לקבל יחס חיובי מהצד השני. אם האדם מצפה שהאחר יענה לו בסיוע או בקבלה, כל סירוב גורם לתחושת אכזבה פנימית, שכן האדם מרגיש שנפגע מהמענה של הצד השני. התפיסה החברתית המובילה לכך היא האמונה שאם אתה נותן לאחר, הוא יחזור ויתן לך בסופו של דבר. כאשר הציפייה לא מתממשת, נוצר מתח פנימי, והאדם מרגיש כאב או אכזבה.

למה קשה לקבל "לא" מאחרים?

הקושי לקבל "לא" או סירוב נובע לרוב מהתחושה שזה משקף חוסר ערך או חוסר כבוד כלפי האדם המבקש. לדוגמה, אדם שעובד במסעדה יכול להרגיש פגוע אם הוא מבקש עזרה מהברמן והברמן לא עוזר לו, גם אם אין לכך סיבה ממשית. הסירוב נתפס כאי - כבוד, כיוון שהאדם מצפה שהאחר יענה כפי שהוא היה עונה, אם היה נמצא באותו מצב. כך נוצר מצב שבו האדם מתפרש את סירובו של השני כזלזול בו.

מה משמעות ההענקה ללא ציפייה לתמורה?

הצעד הקריטי להקלת הלחץ הנפשי הוא לא לצפות מהאחר להחזיר טובה. אליעד כהן מציע לשחרר את עצמך מהתלות בתגובה החוזרת של הצד השני. אם אדם נותן משהו מתוך רצון אישי ולא מתוך מטרה לקבל משהו בתמורה, הוא משוחרר מהציפייה לתגובה. זהו מצב אידיאלי, אך קשה מאוד להשיגו, כיוון שהחברה מתייחסת לרוב ליחסי גומלין שבהם הציפייה הדדית. אליעד מציין את ההבדל בין לעזור לחתול, שבו ברור שאין כוונה לקבל משהו בחזרה, לבין בני אדם, שבהם קיימת ציפייה לתת ולקבל.

כיצד להתמודד עם הפחד לקבל סירוב?

על מנת להתמודד עם הפחד לקבל "לא", אליעד מציע גישה בת שתי שלבים:

1. הבנת הציפייה הפנימית: על האדם להכיר בכך שהוא מצפה ממישהו שיגיב כפי שהוא היה מגיב במצב דומה, ולהבין שזו ציפייה לא תמיד ריאלית.

2. לנטרל את החשש מהסירוב: השלב השני הוא להתמודד עם תחושת הכישלון שמגיעה בעקבות סירוב. יש להבין שהסירוב הוא רק אינדיקציה להשפעת המצב על האדם השני, ולא על הערך האישי של האדם שמבקש את העזרה...

למה אנשים מפחדים לבקש עזרה או טובות מאחרים?

אנשים רבים מפחדים לבקש עזרה או טובות מאחרים כי הם חוששים מתגובה שלילית או מתחושת דחייה ואכזבה. אליעד כהן מסביר את התופעה בצורה מפורטת באמצעות דוגמה של אדם העובד במסעדה שחש אי - נעימות לבקש עזרה מהברמן. האדם מתאר סיטואציה שבה הוא זקוק לשקית או לקופסה, אך במקום לפנות לברמן שנמצא קרוב יותר למטבח, הוא מעדיף לקחת בעצמו או להימנע מלבקש.

הסיבה לכך, מסביר אליעד, אינה תמיד לוגית או מעשית בלבד. האדם יכול להרגיש שלברמן לא יהיה נעים או נוח לעזור לו, אף על פי שהברמן עשוי להיות מחויב מתוקף תפקידו. כאן יש שתי סיבות: אחת היא סיבה פרקטית - הברמן עסוק או טרוד עם לקוחות אחרים, והשנייה רגשית - האדם עצמו חש אי - נעימות, חוסר ביטחון, פחד מדחייה או אכזבה. הוא מפחד לקבל תגובה שלילית ולכן מעדיף שלא להסתכן ולבקש בכלל.

מה הקשר בין פחד לבקש לבין ציפייה לתגובה חיובית?

אליעד כהן מדגיש שהפחד מלבקש קשור מאוד לציפייה פנימית לקבל תגובה חיובית או יחס מסוים מהצד השני. האדם שפוחד לבקש בעצם מצפה שהאחר יהיה חיובי, ידידותי וירצה לעזור לו. הציפייה הזאת יוצרת לחץ ואי - נוחות, כי אם הוא יקבל סירוב, הוא ירגיש נפגע ומאוכזב.

הציפייה החברתית שמי שאתה טוב אליו יחזיר לך טובה דומה, יוצרת מתח פנימי ומונעת מהאדם להיות אותנטי. אליעד מבהיר שהבעיה מתעצמת במיוחד כאשר מדובר באנשים שהם "חברים" או אנשים קרובים, כיוון שיש ציפייה לא מודעת שאם אנחנו חברים ועוזרים אחד לשני, העזרה חייבת להיות הדדית. כאשר הציפייה לא מתממשת, נוצר כאב נפשי ואכזבה עמוקה יותר.

מדוע אנשים מתקשים לקבל "לא" מאחרים?

אנשים מתקשים לקבל סירוב או תשובה שלילית כיוון שהם לוקחים זאת באופן אישי. לדוגמה, אליעד מתאר מקרה של אדם הנוסע על קטנוע שעומד ברמזור ומבקש מנהג אחר שיזוז קצת קדימה. אם הנהג השני לא יזוז, אותו אדם ירגיש נפגע, משום שהוא חושב לעצמו: "אני הייתי זז אם היו מבקשים ממני". כלומר, האדם חושב באופן לא מודע שאחרים מחויבים לפעול בדיוק כפי שהוא היה פועל. כשהאחר לא פועל כך, הוא מרגיש שמזלזלים בו או פוגעים בו.

הבעיה היא לא רק עצם הסירוב, אלא התחושה שהסירוב משקף משהו עמוק יותר - "אני לא שווה", "לא שמים עליי", "לא מכבדים אותי". כאן עולה דוגמה נוספת של העובד במסעדה שמתאכזב כאשר הברמן אינו מוכן לעזור לו למרות שהוא עצמו תמיד עוזר לברמן. התחושה היא תחושה של חוסר צדק: "אם אני הייתי טוב אליו, איך הוא לא יכול להיות טוב אליי בחזרה?".

מה המשמעות של לתת לאחרים ללא ציפייה לקבל חזרה?

אליעד כהן מציע גישה אלטרנטיבית לפתרון הבעיה, והיא לא לצפות מאנשים להחזיר טובה, אלא לתת אך ורק כי זה רצונך. כלומר, כאשר אדם נותן לאחר ללא הציפייה לתמורה, הוא משתחרר מהתלות בתגובה של הצד השני. אם הצד השני יסרב לעזור או להגיב באופן חיובי, הדבר כבר לא ישפיע על האדם, כיוון שלא הייתה ציפייה מובנית מראש. זה מצב אידיאלי, אך בפועל, אנשים מתקשים מאוד להגיע אליו כיוון שהם רגילים לחשוב שהעולם צריך להיות הוגן וצודק, ושאם אתה עושה טוב, אתה חייב לקבל טוב בחזרה.

אליעד ממחיש את הנקודה באמצעות דוגמה נוספת: "אם אתה נותן אוכל לחתול, האם אתה מצפה שהחתול ייתן לך משהו בחזרה?". כמובן שלא. אך משום מה, כאשר מדובר בבני אדם, ישנה ציפייה פנימית שונה לגמרי. האדם צריך להבין שההחלטה של האחר לא לעזור אינה בהכרח אישית, ושהצדק בעולם אינו מובטח.

כיצד להתמודד עם הפחד לקבל סירוב?

אליעד כהן מייעץ להתמודד עם הפחד...