טיעון:

לא ניתן להוכיח כי אין אלוהים מכך שהוא אינו לוגי. כי תמיד ניתן לומר שעליו לא חלים חוקי הלוגיקה.

כל קושיה על אלוהים נובעת בלוגיקה אנושית. אלוהים הוא מחוץ לחוקי הלוגיקה ולכן עליו לא חלות שום קושיות.

ולכן כנ"ל, מכך שאלוהים אינו לוגי, לא ניתן להוכיח מכך שהוא אינו קיים, כי עליו לא חלה הלוגיקה האנושית.

סוף טיעון.

הפרכה:

הטיעון הנ"ל נובע מחוסר הבנה של המשפט הבא:

"קיומה של ישות שאינה לוגית, שוללת את כל חוקי הלוגיקה כולם".

הטיעון הנ"ל מניח כי אפשרי הדבר שחוקי הלוגיקה יתקיימו לצד ישות שאינה לוגית / ישות שעליה לא חלים חוקי הלוגיקה.

יחד עם זאת, על האדם להבין, כי ברגע שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי שבעצם המשמעות המתבקשת מכך היא אחת ויחידה, והיא שאין שום משמעות משום סוג שהוא לכל חוקי הלוגיקה ולכל השכל האנושי.

מדוע?

חוקי הלוגיקה משמשים את האדם בחיי היום יום לצורך חייו. האדם מסיק מסקנות ופועל לפיהן. האדם חי בתוך מנגנון לוגי של סיבה ותוצאה וכולי.

כאשר האדם מנסה לגלות את האמת ולהגדיר מהו אמת ומהו שקר, לשם כך משתמש האדם בחוקי הלוגיקה.

לגיטימי לחלוטין לומר כי חוקי הלוגיקה הם אך ורק שימושיים בלבד, אך אין בהם שום אינדיקציה לבירור האמת האמיתית של המציאות.

דעה כזו כנ"ל שאינה הופכת את הלוגיקה ואת השכל לכלי למציאת האמת, דעה כזו יכולה לחיות בשלום עם קיומה של ישות שאינה לוגית. רק שאז לא ממש יהיה ניתן להוכיח בדרך לוגית כי הישות הזו שאינה לוגית קיימת, כי הרי אין משמעות ללוגיקה ככלי לחיפוש האמת האמיתית של המציאות.

יחד עם זאת, אם האדם מנסה להוכיח בטיעונים לוגיים את האמת האמיתית של המציאות, דהיינו, האדם מתעקש וטוען כי הוא יכול להוכיח בצורה לוגית כי אלוהים קיים וכולי, הרי שבעצם הוא מייחס ללוגיקה משמעות של אמת מוחלטת.

וממילא קיומה של ישות שאינה לוגית, שולל את ההנחה הבסיסית שבאמצעותה האדם מוכיח אמת כלשהי...

ולכן, ברגע שהאדם מקבל את חוקי הלוגיקה כדרך לבירור האמת, הרי שבאותו הרגע הוא מסכים על כך כי קיומה של ישות שאינה לוגית אינו אפשרי.

כי אם קיימת ישות שאינה לוגית, הרי שהלוגיקה אינה אמת מוחלטת, אלא היא לכל היותר אמת במקום שבו חוקי הלוגיקה תקפים. אך אין בה את היכולת לגלות את האמת של המציאות כולה וכולי.

קושיא:

גם אם נסכים שהלוגיקה אינה מוכרחת, עדיין ניתן בדרך לוגית להסיק כי מסתבר שיש אלוהים. ז"א גם אם לא ניתן להוכיח, עדיין ניתן לומר כי הגיוני יותר לוגית שאלוהים יהיה קיים.

ונשיב:

אדרבה ואדרבה אפשר לומר כי בדיוק ההפך הוא הנכון!

אם נניח שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי שזה מעיד על כך שחוקי הלוגיקה הם שקר! וממילא זה אומר שאולי צריך להסיק כי האמת המוחלטת של המציאות, היא דווקא ההפך מחוקי הלוגיקה.

ז"א, מכך שקיימת ישות שאינה לוגית, למרות שחוקי הלוגיקה לא מאפשרים את קיומה, מכאן ניתן להבין בבירור, כי חוקי הלוגיקה הם שקר, וממילא אדרבה ההיגיון אומר כי האמת המוחלטת היא בדיוק ההפך מחוקי ההיגיון.

כך שלא רק שלא ניתן להוכיח שיש אלוהים שאינו לוגי, אלא שגם לא ניתן אפילו לשער לוגית שיש. כי אם יש ישות שאינה לוגית, אז הגיוני שהאמת היא דווקא ההפך מכל מסקנה לוגית.

נשאל:

מדוע למרות ההסבר הנ"ל, האדם לא מבין כי קיומה של ישות שאינה לוגית סותר את חוקי הלוגיקה כולם, וממילא את ההוכחה לקיומה של הישות שאינה לוגית עצמה?

נשיב:

משום שהאדם אינו מעמיק מספיק בלהבין את המסקנות שאליהן הוא הגיע.

ז"א, האדם ממציא לעצמו ישות שאינה לוגית להאמין בה, ובכל פעם שיש לו שאלה, הוא אומר שישות היא אינה לוגית, ובכך הוא מתחמק אפילו להבין את השאלה על הישות הנ"ל.

שאלה: ומה בדיוק אדם מעמיק צריך לעשות?

תשובה: אדם מעמיק צריך לנסות להבין את חוסר הלוגיקה של הישות שאינה לוגית שהוא מאמין בקיומה.

ז"א, זה לגיטימי לגמרי לומר שקיימת ישות שאינה כפופה לחוקי הלוגיקה. אך לכל הפחות על האדם להבין מה המשמעות של כך. לאיזה חוקי לוגיקה היא לא כפופה ואיך בדיוק זה בא לידי ביטוי.

מאחר שהאדם עצמו לא מבין בכלל את הפרדוקסים הלוגיים שיש בישות שבה הוא מאמין, משום כך הוא לא מבין כי קיומה של הישות הזו, שולל מכל וכל את חוקי הלוגיקה.

על האדם להבין, כי גם אם אלוהים אינו לוגי וכולי, עדיין לצורך חיפוש האמת על האדם לחקור ולהבין בדיוק את הדבר שבו הוא מאמין.

ז"א מותר להאמין במשהו שאינו לוגי, בתנאי שאתה מבין במה אתה מאמין.

אם האדם בורח מלחקור את הפרדוקסים הלוגיים שיש לגבי אלוהים, הרי שזה מסתיר ממנו את חוסר הלוגיקה בקיומו של אלוהים, וזה גורם לו לא להבין באמת במה בכלל הוא מאמין.

ובכל מקרה התוצאה היא שהאדם אינו מבין כיצד קיומה של ישות שאינה לוגית שולל את כל חוקי הלוגיקה כולם.

לעומת זאת, אם היה האדם מבין במה הוא מאמין, ז"א היה מבין את הפרדוקסים הלוגיים שהוא מאמין שאלוהים מרומם מהם, הרי שהוא מיד היה גם מבין שכל הלוגיקה שלו לא נכונה.

ואז הוא היה מגיע לנקודת בחירה אמיתית, שהיא:

1 - לנטוש את חוקי הלוגיקה כולם (וממילא גם את ההוכחה הלוגית לקיומו).

2 - להחזיק בחוקי הלוגיקה (וממילא להוכיח שאלוהים לא יכול להיות קיים כישות שאינה לוגית).

שאלה:

ומדוע בני אדם מפחדים מלחקור את הדבר שבו הם מאמינים?

תשובה: משום שהאמונות הטפלות שבהן האדם מאמין מספקות לו נקודת אחיזה בחיים. האדם בונה על סמך אמונות הכזב שלו הרים שלמים כגון דתות שונות וכיו"ב, שמספקות לו תכלית ומשמעות לחייו.

שאלה: ומה האדם מפסיד מכך?

תשובה: למרות שאמונות הכזב מספקות לאדם רוגע יחסי בחייו, הרי שהוא לא מסוגל ליהנות באמת ובשלמות מחייו.

כי אושר אמיתי מגיע רק כאשר האדם נצמד בשלמות לאמת כולה ללא שום אמונת כזב.

ונסיים:

על האדם לזכור כי הוא זה שבחר להגדיר את אלוהים כישות שאינה לוגית. יתכן מאוד כי גם אלוהים עצמו הוא כן לוגי או שאולי הוא בכלל לא קיים וכולי.

רק, שהדרך להגיע להבנה כזאת, תבוא אך ורק על ידי מחקר, ולא על ידי בריחה מהתמודדות עם שאלות על אלוהים בתואנות שווא שהוא אינו לוגי וכולי.