8:29מדיטציה, ויפאסנה, מנטרה, שינון מנטרות, סדנת שתיקה, העדר שכל, להשתגע מרצון, ללכת עד הסוף, להשתחרר מהשכל, אין שכל
מה היתרונות של מדיטציה, ויפאסנה ושינון מנטרות?
אליעד כהן מסביר כי מדיטציה, ויפאסנה ושינון מנטרות הן טכניקות שונות שמטרתן להביא להבנה עמוקה יותר של העצמי ושל המציאות. מדיטציה שמבוססת על התבוננות פנימית עוזרת לאדם להבין טוב יותר מי הוא ומה הוא חווה. לעומת זאת, מדיטציית מנטרות מבוססת על חזרה על מילים או צלילים, במטרה לצאת מגבולות השכל ולחוות מצבים של "אין" או של שקט פנימי מוחלט.
מדוע מנטרה יכולה להיות מועילה למרות שהיא נראית מזויפת?
למרות שיש כאלה הטוענים ששינון מנטרה הוא מעין "זיוף" או בריחה מעצמך, אליעד מדגיש כי הערך בשינון מנטרה הוא בכך שהיא נותנת פרספקטיבה שונה על השכל. כאשר חוזרים על מנטרה באופן מתמשך, היא "דופקת" את השכל הרגיל ומאפשרת לאדם לחוות מצב אחר, מצב שבו המחשבה אינה נתפסת כמוחלטת או כיחידה נכונה. כתוצאה מכך, כשחוזרים לחשוב בצורה רגילה, ניתן להסתכל על הדברים מנקודת מבט חדשה ולהטיל ספק במוחלטות של השכל.
לדוגמה, אם אדם שינן מנטרה והגיע למצב שבו המחשבות התפוגגו, הוא חווה תחושה של "אין" או חוסר הבדל. החוויה הזו עשויה לסייע לו להטיל ספק גם בתהליכים השכליים היומיומיים, מכיוון שהוא מכיר מניסיונו מצב שבו החשיבה הרגילה אינה פועלת. כך, המנטרה נותנת לאדם נקודת יחוס חדשה שמאתגרת את תפיסתו הקבועה על השכל ועל המציאות.
מה ההבדל בין ויפאסנה לבין שינון מנטרות?
אליעד מפרט את ההבדל בין ויפאסנה לבין מנטרות. ויפאסנה מתמקדת בשתיקה מוחלטת ובהתבוננות בתחושות הפיזיות והנפשיות, בלי לתת לשכל מקום מרכזי בתהליך. לעומת זאת, בשינון מנטרות האדם חוזר שוב ושוב על מילה או צליל במטרה להרחיק את עצמו מהשכל המוגבל. עם זאת, הוא מסביר כי גם בשינון מנטרות וגם בויפאסנה המטרה הסופית דומה: להגיע למקום של "אין שכל" או של הבנה עמוקה שאינה תלויה בחשיבה רגילה.
אפשר לשלב את שתי הטכניקות, אך כל אחת בנפרד, אם מבוצעת עד הסוף, תוביל להבנה עמוקה של "אי - ידיעה", מצב שבו האדם יוצא לחלוטין מהשכל המוכר לו.
האם יש ערך לשכל במהלך המדיטציה או המנטרה?
אליעד כהן מציין כי אף על פי ששימוש בשכל יכול לעזור בשלבים הראשונים, השכל עצמו מהווה מכשול בשלב מסוים בדרך להבנה עמוקה. ההבנה העמוקה ביותר מתרחשת דווקא כשהשכל "נכבה" לחלוטין. השכל, בין אם גדול או קטן, אינו משנה כל עוד האדם לא הולך עד הסוף עם התהליך. כשמגיעים לסוף הדרך, כבר לא חשוב האם השכל היה גדול או קטן, כי במצב של הבנה מוחלטת ממילא השכל נעלם לחלוטין.
הוא מדגיש כי חשוב ללכת עד הסוף בכל דרך שבה בוחרים, ולא להתעכב באמצע. ההליכה עד הסוף מביאה לכך שההבנה המושגת תהיה עמוקה ואמיתית ולא רק "חצי - אמיתית" או חלקית.
איך נראה מצב של ללכת עד הסוף במדיטציה או מנטרה?
כדי להגיע להבנה מוחלטת באמצעות מנטרה או ויפאסנה, האדם צריך להגיע למצב קיצוני שבו הוא מאבד לחלוטין את תחושת הקיום העצמי. אליעד מתאר זאת כמצב שבו "אתה משוגע יותר מכל המשוגעים בעולם", מצב שבו אפילו ההכרה של האדם בקיומו העצמי נמחקת לחלוטין. הוא אומר כי רוב האנשים לא באמת מגיעים למצב זה, ולכן אינם משיגים הבנה עמוקה באופן מוחלט.
לדוגמה, אם מישהו משנן את המנטרה עד כדי כך שכל מחשבה אחרת נמחקת, האדם יגיע למצב שבו תחושת ה"אני" שלו תיעלם לגמרי. באופן דומה, מי שעושה ויפאסנה אמיתית ומוחלטת יגיע למצב שבו גם ההכרה הפיזית תיעלם, ויחד איתה תיעלם ההזדהות עם הגוף ועם התחושות.
מדוע בכל זאת מומלץ לבחור בהבנה על פני שינון מנטרה בלבד?
למרות היתרונות של מנטרה, אליעד ממליץ לאנשים ללכת בדרך של הבנה, כיוון שזה קל יותר ויציב יותר. הוא מסביר כי בשינון מנטרה האדם תלוי בפעולת השינון וכאשר הוא מפסיק אותה, המחשבות חוזרות מיד. לעומת זאת, אם האדם מגיע להבנה עמוקה של המציאות ושל עצמו, ההבנה תישאר יציבה ותמשיך ללוות אותו גם כשהוא פועל בעולם באופן רגיל.
הוא נותן דוגמה לכך שכאשר אדם קם מהכיסא לאחר ששינן מנטרה, הוא מיד חוזר לשכלו הרגיל, לעומת מי שהבין באופן מוחלט את האמת, שיכול להמשיך בפעולות היומיומיות ועדיין להישאר במצב של הבנה פנימית עמוקה.
האם תהליך מדיטטיבי יכול להיות פתרון זמני בלבד?
אליעד כהן מזהיר מפני שימוש במדיטציה או בשינון מנטרה כפתרון זמני לבריחה ממצבים לא נעימים בחיים. הוא נותן דוגמה לאדם שמשתמש במדיטציה כדי להימנע מתגובות כעס. לדבריו, פתרונות כאלה הם זמניים בלבד ובסופו של דבר האדם ימאס בהם ויחפש פתרון מוחלט יותר. הפתרון האמיתי מגיע רק כשהאדם הולך עד הסוף בתהליך ומגיע להבנה אמיתית של האחדות והאי - קיום של השכל.
בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש כי לא משנה באיזו דרך האדם יבחר, העיקר הוא ללכת בה באופן מוחלט עד הסוף, כי רק כך אפשר להגיע להארה או להבנה עמוקה באמת.
אליעד כהן מסביר כי מדיטציה, ויפאסנה ושינון מנטרות הן טכניקות שונות שמטרתן להביא להבנה עמוקה יותר של העצמי ושל המציאות. מדיטציה שמבוססת על התבוננות פנימית עוזרת לאדם להבין טוב יותר מי הוא ומה הוא חווה. לעומת זאת, מדיטציית מנטרות מבוססת על חזרה על מילים או צלילים, במטרה לצאת מגבולות השכל ולחוות מצבים של "אין" או של שקט פנימי מוחלט.
מדוע מנטרה יכולה להיות מועילה למרות שהיא נראית מזויפת?
למרות שיש כאלה הטוענים ששינון מנטרה הוא מעין "זיוף" או בריחה מעצמך, אליעד מדגיש כי הערך בשינון מנטרה הוא בכך שהיא נותנת פרספקטיבה שונה על השכל. כאשר חוזרים על מנטרה באופן מתמשך, היא "דופקת" את השכל הרגיל ומאפשרת לאדם לחוות מצב אחר, מצב שבו המחשבה אינה נתפסת כמוחלטת או כיחידה נכונה. כתוצאה מכך, כשחוזרים לחשוב בצורה רגילה, ניתן להסתכל על הדברים מנקודת מבט חדשה ולהטיל ספק במוחלטות של השכל.
לדוגמה, אם אדם שינן מנטרה והגיע למצב שבו המחשבות התפוגגו, הוא חווה תחושה של "אין" או חוסר הבדל. החוויה הזו עשויה לסייע לו להטיל ספק גם בתהליכים השכליים היומיומיים, מכיוון שהוא מכיר מניסיונו מצב שבו החשיבה הרגילה אינה פועלת. כך, המנטרה נותנת לאדם נקודת יחוס חדשה שמאתגרת את תפיסתו הקבועה על השכל ועל המציאות.
מה ההבדל בין ויפאסנה לבין שינון מנטרות?
אליעד מפרט את ההבדל בין ויפאסנה לבין מנטרות. ויפאסנה מתמקדת בשתיקה מוחלטת ובהתבוננות בתחושות הפיזיות והנפשיות, בלי לתת לשכל מקום מרכזי בתהליך. לעומת זאת, בשינון מנטרות האדם חוזר שוב ושוב על מילה או צליל במטרה להרחיק את עצמו מהשכל המוגבל. עם זאת, הוא מסביר כי גם בשינון מנטרות וגם בויפאסנה המטרה הסופית דומה: להגיע למקום של "אין שכל" או של הבנה עמוקה שאינה תלויה בחשיבה רגילה.
אפשר לשלב את שתי הטכניקות, אך כל אחת בנפרד, אם מבוצעת עד הסוף, תוביל להבנה עמוקה של "אי - ידיעה", מצב שבו האדם יוצא לחלוטין מהשכל המוכר לו.
האם יש ערך לשכל במהלך המדיטציה או המנטרה?
אליעד כהן מציין כי אף על פי ששימוש בשכל יכול לעזור בשלבים הראשונים, השכל עצמו מהווה מכשול בשלב מסוים בדרך להבנה עמוקה. ההבנה העמוקה ביותר מתרחשת דווקא כשהשכל "נכבה" לחלוטין. השכל, בין אם גדול או קטן, אינו משנה כל עוד האדם לא הולך עד הסוף עם התהליך. כשמגיעים לסוף הדרך, כבר לא חשוב האם השכל היה גדול או קטן, כי במצב של הבנה מוחלטת ממילא השכל נעלם לחלוטין.
הוא מדגיש כי חשוב ללכת עד הסוף בכל דרך שבה בוחרים, ולא להתעכב באמצע. ההליכה עד הסוף מביאה לכך שההבנה המושגת תהיה עמוקה ואמיתית ולא רק "חצי - אמיתית" או חלקית.
איך נראה מצב של ללכת עד הסוף במדיטציה או מנטרה?
כדי להגיע להבנה מוחלטת באמצעות מנטרה או ויפאסנה, האדם צריך להגיע למצב קיצוני שבו הוא מאבד לחלוטין את תחושת הקיום העצמי. אליעד מתאר זאת כמצב שבו "אתה משוגע יותר מכל המשוגעים בעולם", מצב שבו אפילו ההכרה של האדם בקיומו העצמי נמחקת לחלוטין. הוא אומר כי רוב האנשים לא באמת מגיעים למצב זה, ולכן אינם משיגים הבנה עמוקה באופן מוחלט.
לדוגמה, אם מישהו משנן את המנטרה עד כדי כך שכל מחשבה אחרת נמחקת, האדם יגיע למצב שבו תחושת ה"אני" שלו תיעלם לגמרי. באופן דומה, מי שעושה ויפאסנה אמיתית ומוחלטת יגיע למצב שבו גם ההכרה הפיזית תיעלם, ויחד איתה תיעלם ההזדהות עם הגוף ועם התחושות.
מדוע בכל זאת מומלץ לבחור בהבנה על פני שינון מנטרה בלבד?
למרות היתרונות של מנטרה, אליעד ממליץ לאנשים ללכת בדרך של הבנה, כיוון שזה קל יותר ויציב יותר. הוא מסביר כי בשינון מנטרה האדם תלוי בפעולת השינון וכאשר הוא מפסיק אותה, המחשבות חוזרות מיד. לעומת זאת, אם האדם מגיע להבנה עמוקה של המציאות ושל עצמו, ההבנה תישאר יציבה ותמשיך ללוות אותו גם כשהוא פועל בעולם באופן רגיל.
הוא נותן דוגמה לכך שכאשר אדם קם מהכיסא לאחר ששינן מנטרה, הוא מיד חוזר לשכלו הרגיל, לעומת מי שהבין באופן מוחלט את האמת, שיכול להמשיך בפעולות היומיומיות ועדיין להישאר במצב של הבנה פנימית עמוקה.
האם תהליך מדיטטיבי יכול להיות פתרון זמני בלבד?
אליעד כהן מזהיר מפני שימוש במדיטציה או בשינון מנטרה כפתרון זמני לבריחה ממצבים לא נעימים בחיים. הוא נותן דוגמה לאדם שמשתמש במדיטציה כדי להימנע מתגובות כעס. לדבריו, פתרונות כאלה הם זמניים בלבד ובסופו של דבר האדם ימאס בהם ויחפש פתרון מוחלט יותר. הפתרון האמיתי מגיע רק כשהאדם הולך עד הסוף בתהליך ומגיע להבנה אמיתית של האחדות והאי - קיום של השכל.
בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש כי לא משנה באיזו דרך האדם יבחר, העיקר הוא ללכת בה באופן מוחלט עד הסוף, כי רק כך אפשר להגיע להארה או להבנה עמוקה באמת.
- הבנת השכל ומדיטציה
- מנטרות וויפאסנה
- חוויות פנימיות בשתיקה
- איך להשתחרר מהשכל?
- מה זה מדיטציית מנטרה?
- איך להגיע לאי - ידיעה?
מה היתרונות של מדיטציה, מנטרות וויפאסנה?
היתרונות של מדיטציה, מנטרות, וויפאסנה, וכל תהליך של חיפוש פנימי הם רחבים ומגוונים. במהלך שיחה עם אליעד, הובהר כי כל טכניקת מדיטציה יכולה להוביל את האדם להבנה עמוקה יותר של עצמו.
מה קורה כשמתבוננים בעצמנו?
ש: מה מדיטציה נותנת?
אליעד: מה אתה חושב שזה נותן?
ש: זה נותן לי את היכולת להסתכל על עצמי.
אליעד: יש הרבה סוגים של מדיטציות, ובדרך כלל, מדיטציה שמבוססת על התבוננות עצמית עוזרת לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת מה שאנחנו חווים.
מה הייחודיות של מנטרה?
מדיטציה באמצעות מנטרה מבוססת על חזרה על צלילים או מילים מסוימות. אליעד מסביר כי חזרתיות על מנטרה יכולה להוציא אותנו מהשכל הרגיל ולסייע לנו לחוות חוויות של "אין" או חוויות שמחוץ לתודעה המיינסטרימית.
מה היתרונות של חזרה על מנטרה?
כאשר חוזרים על מנטרה, אנחנו בעצם דופקים את המוח ומבינים שזה לא תמיד חייב להרגיש כמו שכל מדויק. תהליך זה מאפשר לראות את השכל מפרספקטיבה חדשה, ומספק נקודת יחוס שיכולה להפרות את החשיבה שלנו.
האם המנטרה מזויפת?
במהלך השיחה, עלתה השאלה האם המנטרה היא "זיוף" או שמא היא מאפשרת להגיע לאמת פנימית. אליעד הסביר כי גם כאשר מתבוננים בעצמנו או חוזרים על מנטרה, ייתכן ולא תמיד מגיעים לאמת עד הסוף אם לא הולכים עד הסוף עם החוויה. אבל חשוב להבין שגם חוויות מדיטטיביות, אם לא מבוצעות באופן טוטאלי, עשויות להרגיש מזויפות.
מה המהות של חוויות מדיטטיביות?
ההבנה המרכזית שעלה מתוך השיחה היא שכשמתבוננים, משננים מנטרה או עושים תהליך של מדיטציה, בסופו של דבר כל טכניקת מדיטציה מובילה להבנה אחת: שהשכל שלנו מוגבל והאמת האמיתית היא מעבר לו. זה יכול להרגיש כמו חוויות של "האין" או התפוגגות, אך אלו מובילות בסופו של דבר להבנה עמוקה יותר של קיומנו ושל המציאות.
מה זה ויפאסנה?
אליעד הסביר שויפאסנה הוא תהליך של שתיקה והתבוננות פנימית, שמטרתו להיות יותר מודע לתחושות הגוף והנפש. אם במהלך ויפאסנה לא חושבים על הגוף, אלא רק שותקים ומרגישים את התחושות השונות, אפשר להגיע להבנה פנימית שיכולה להוביל לשחרור מהשכל המגביל.
מה ההבדל בין ויפאסנה לבין מנטרה?
ש: האם ויפאסנה לא קשור למנטרה?
אליעד: ויפאסנה הוא תהליך שתיקה שמפנים בו את תשומת הלב למתרחש בגוף, ואילו מנטרה היא חזרה על צלילים שמובילה אותנו להתרחק מהשכל. שני תהליכים אלו שונים אך בסופו של דבר יכולים להוביל אותנו להבנה של אותו עקרון - השחרור מהשכל וכניסה לחוויות פנימיות עמוקות.
האם אפשר לשלב מנטרה עם ויפאסנה?
ההבדל בין השניים הוא בתהליך: ויפאסנה מתמקדת בהשתקה פנימית, בעוד שמנטרה מביאה את התודעה לחוויות של "אין" דרך חזרתיות. אם עושים את שני הדברים עד הסוף, אפשר להגיע לאותה נקודת הבנה של חוויות חיצוניות ו"אי ידיעה".
האם יש ערך לשכל במהלך המדיטציה?
אליעד טוען כי השכל, אפילו כשנראה שהוא נעלם במהלך המדיטציה, לא תמיד מסייע לנו להגיע להבנה אמיתית. למעשה, ההבנה האמיתית טמונה בהכחדת השכל. השכל יכול להוות מכשול בדרך לחוויות עמוקות יותר של קיום והבנה פנימית.
איך להבין את מהות השכל?
ש: מה היתרון של שכל גדול בתהליך זה?
אליעד: התשובה היא שהשכל, בין אם הוא קטן או גדול, לא משנה אם אתה לא עובר את הדרך עד הסוף. ברגע שתגיע להבנה האמיתית, לא יהיה אכפת לך אם השתמשת בשכל קטן או גדול - תגיע לאותו המקום.
האם ניתן לברוח לשם?
בסופו של דבר, אם נמשיך לברוח למקום שבו אנחנו שותקים או משננים מנטרה, נוכל להימנע מהשכל, אבל בסופו של דבר זה עשוי למאס ולהתפוגג. כדי להגיע להבנה של "האין", עלינו להפסיק לברוח ולחוות את המקום הזה באופן טוטאלי.
היתרונות של מדיטציה, מנטרות, וויפאסנה, וכל תהליך של חיפוש פנימי הם רחבים ומגוונים. במהלך שיחה עם אליעד, הובהר כי כל טכניקת מדיטציה יכולה להוביל את האדם להבנה עמוקה יותר של עצמו.
מה קורה כשמתבוננים בעצמנו?
ש: מה מדיטציה נותנת?
אליעד: מה אתה חושב שזה נותן?
ש: זה נותן לי את היכולת להסתכל על עצמי.
אליעד: יש הרבה סוגים של מדיטציות, ובדרך כלל, מדיטציה שמבוססת על התבוננות עצמית עוזרת לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת מה שאנחנו חווים.
מה הייחודיות של מנטרה?
מדיטציה באמצעות מנטרה מבוססת על חזרה על צלילים או מילים מסוימות. אליעד מסביר כי חזרתיות על מנטרה יכולה להוציא אותנו מהשכל הרגיל ולסייע לנו לחוות חוויות של "אין" או חוויות שמחוץ לתודעה המיינסטרימית.
מה היתרונות של חזרה על מנטרה?
כאשר חוזרים על מנטרה, אנחנו בעצם דופקים את המוח ומבינים שזה לא תמיד חייב להרגיש כמו שכל מדויק. תהליך זה מאפשר לראות את השכל מפרספקטיבה חדשה, ומספק נקודת יחוס שיכולה להפרות את החשיבה שלנו.
האם המנטרה מזויפת?
במהלך השיחה, עלתה השאלה האם המנטרה היא "זיוף" או שמא היא מאפשרת להגיע לאמת פנימית. אליעד הסביר כי גם כאשר מתבוננים בעצמנו או חוזרים על מנטרה, ייתכן ולא תמיד מגיעים לאמת עד הסוף אם לא הולכים עד הסוף עם החוויה. אבל חשוב להבין שגם חוויות מדיטטיביות, אם לא מבוצעות באופן טוטאלי, עשויות להרגיש מזויפות.
מה המהות של חוויות מדיטטיביות?
ההבנה המרכזית שעלה מתוך השיחה היא שכשמתבוננים, משננים מנטרה או עושים תהליך של מדיטציה, בסופו של דבר כל טכניקת מדיטציה מובילה להבנה אחת: שהשכל שלנו מוגבל והאמת האמיתית היא מעבר לו. זה יכול להרגיש כמו חוויות של "האין" או התפוגגות, אך אלו מובילות בסופו של דבר להבנה עמוקה יותר של קיומנו ושל המציאות.
מה זה ויפאסנה?
אליעד הסביר שויפאסנה הוא תהליך של שתיקה והתבוננות פנימית, שמטרתו להיות יותר מודע לתחושות הגוף והנפש. אם במהלך ויפאסנה לא חושבים על הגוף, אלא רק שותקים ומרגישים את התחושות השונות, אפשר להגיע להבנה פנימית שיכולה להוביל לשחרור מהשכל המגביל.
מה ההבדל בין ויפאסנה לבין מנטרה?
ש: האם ויפאסנה לא קשור למנטרה?
אליעד: ויפאסנה הוא תהליך שתיקה שמפנים בו את תשומת הלב למתרחש בגוף, ואילו מנטרה היא חזרה על צלילים שמובילה אותנו להתרחק מהשכל. שני תהליכים אלו שונים אך בסופו של דבר יכולים להוביל אותנו להבנה של אותו עקרון - השחרור מהשכל וכניסה לחוויות פנימיות עמוקות.
האם אפשר לשלב מנטרה עם ויפאסנה?
ההבדל בין השניים הוא בתהליך: ויפאסנה מתמקדת בהשתקה פנימית, בעוד שמנטרה מביאה את התודעה לחוויות של "אין" דרך חזרתיות. אם עושים את שני הדברים עד הסוף, אפשר להגיע לאותה נקודת הבנה של חוויות חיצוניות ו"אי ידיעה".
האם יש ערך לשכל במהלך המדיטציה?
אליעד טוען כי השכל, אפילו כשנראה שהוא נעלם במהלך המדיטציה, לא תמיד מסייע לנו להגיע להבנה אמיתית. למעשה, ההבנה האמיתית טמונה בהכחדת השכל. השכל יכול להוות מכשול בדרך לחוויות עמוקות יותר של קיום והבנה פנימית.
איך להבין את מהות השכל?
ש: מה היתרון של שכל גדול בתהליך זה?
אליעד: התשובה היא שהשכל, בין אם הוא קטן או גדול, לא משנה אם אתה לא עובר את הדרך עד הסוף. ברגע שתגיע להבנה האמיתית, לא יהיה אכפת לך אם השתמשת בשכל קטן או גדול - תגיע לאותו המקום.
האם ניתן לברוח לשם?
בסופו של דבר, אם נמשיך לברוח למקום שבו אנחנו שותקים או משננים מנטרה, נוכל להימנע מהשכל, אבל בסופו של דבר זה עשוי למאס ולהתפוגג. כדי להגיע להבנה של "האין", עלינו להפסיק לברוח ולחוות את המקום הזה באופן טוטאלי.
- הבנת השכל ומדיטציה
- מנטרות וויפאסנה
- חוויות פנימיות בשתיקה
- תהליכים רוחניים שונים
אני אענה לך כן מה השאלה דבר.
ש: מדיטציה מה קורה עם העניין של זה, מה זה נותן?
אליעד: מה אתה חושב שזה נותן?
ש: זה נותן לי את היכולת להסתכל על עצמי.
אליעד: תראה יש הרבה סוגים של מדיטציות.
ש: עזוב כאילו את הזה אני מדבר לא זה שאתה כאילו אומר את זה עם מחרוזת.
אליעד: אז אתה צריך להסביר.
ש: את זה שאתה מתבונן בעצמך לא שאתה.
אליעד: בא נעשה הפוך, מה נותן לך מדיטציה שבה אתה חוזר על "מנטרה", בסדר בא נעשה הפוך, כשאתה מתבונן בעצמך זה ברור מה זה נותן לך.
ש: לא מנטרה אתה שם המשכים על עצמך זה כמו שאתה כאילו.
אליעד: לא אז מנטרה נותן לך טוב.
ש: זה כאילו מרגיע אותך זה איזשהו דגר שאתה חוזר עליו.
אליעד: בא נראה בא נמשיך עם השאלה שלך, מה השאלה שלך.
ש: לא אבל את זה אני לא רוצה לשאול כאילו את השאלה שאמרת זה לא מעניין, אני רוצה לשאול את זה שאתה מתבונן בעצמך במה שיש.
אליעד: אז מה השאלה?
ש: כאילו מה זה נותן לך?
אליעד: שאתה מבין טוב יותר מי אתה מבין טוב יותר וככה עד כשתבין שזה אחד אבל זה לא שאלה מעניינת, אנחנו נשאל מה שמעניין זה מה שלא רצית לשאול, עכשיו תסביר לי מה טוב בזה שבן אדם חוזר על מנטרה.
ש: הוא יוצא מהשכל שלו.
אליעד: כי הוא חווה פחות את השכל.
ש: כן אבל אז הוא נתקע אין לו שכל אמיתי.
אליעד: זה נכון אבל זה מביא אותך קצת לחוויה של "האין".
ש: בסדר אבל אם אתה מסתכל על זה.
אליעד: רגע ולמה זה טוב בא נסביר גם למה זה טוב, עכשיו זה טוב ואני אסביר למה זה טוב אבל יש משהו יותר טוב שהוא להבין אבל בעיקרון מה טוב בזה שאם אתה נגיד חוזר על איזה מילה אתה בעצם דופק לעצמך איכשהו קצת את המוח ואז מה שקורה שאחר כך כשאתה משתמש בשכל אתה לא נעול על כך שהשכל צודק כי אתה כאילו אומר "רגע אבל יש גם אפשרות לחשוב עליו בצורה שדומה לחוויה שהייתה לי כששיננתי איזה מנטרה", כאילו אסוציאטיבית אתה אומר "רגע אבל פעם חווייתי חוויה של אין הבדל, כשחזרתי על המנטרה אוקי, רגע אבל לא ידעתי אז מי אמר שזה שונה" כאילו זה נותן לך עוד פרספקטיבה על השכל, זה כאילו עושה לך זה נותן לך נקודת יחוס.
ש: אבל באיזשהו מקום אתה מקבל משהו מזויף זה לא משהו בדיוק אמיתי אבל אם אתה מסתכל על האמת כמו שהיא, אתה מסתכל בלי כאילו מנטרה.
אליעד: זה לא נכון אני אסביר לך למה, אם אתה מתבונן ולא עד הסוף אתה מקבל משהו מזויף וגם אם אתה משנן מנטרה ולא עד הסוף אתה גם מקבל משהו מזויף, זאת אומרת אם תצליח לחזור על אותו צליל עד כדי כך שתחשוב רק עליו הגעת לסוף, נכון אתה נעלם אבל גם אם תבין עד הסוף שאתה נעלם, זאת אומרת שניהם טובים השאלה אם הלכת עד הסוף כי אם אתה מפעיל את השכל אתה גם מבלבל לעצמך את המוח, אתה גם דופק לעצמך את המוח תבין מה אתה אומר אתה אומר "אם אני משנן מנטרה אני סתם דופק לעצמי את המוח, אני משקר את עצמי בורח מעצמי".
ש: לא אתה כאילו עושה, בורח לאיזשהו מקום נעים.
אליעד: אבל גם כשאתה שואל שאלות מה אתה עושה בעצם אתה משקר את עצמך כי כל השאלות זה שקר, כל השאלות והתשובות שלך זה שקרים עוד שקרים זה הכל שקרים, זאת אומרת שניהם אתה משקר את עצמך השאלה זה האם תלך עד הסוף כי אם תלך עד הסוף בשניהם תגיע להבנה של האחד של הלא יודע.
ש: זאת אומרת גם בדרך הזאת של שינוי מנטרות אתה יכול להגיע לאותה חוויה שאתה מגיע בדרך של הבנה.
אליעד: תשובה כן השאלה אם אתה הולך עד הסוף, זה לא משנה איפה אתה הולך אתה יכול ללכת לפה או לשם אם תלכי עד הסוף תגיעי החוצה.
ש: כן אבל אז אתה תלוי כל הזמן בפעולה הזאת של המנטרה כדי לחוות את זה.
אליעד: תקשיבי את שאלת קודם כל שאלת שאלה מאוד ספציפית "האם אפשר לצאת החוצה מהלופ", לא זה לא נכון כי אם אתה תצליח לעשות את זה עד הסוף זה כבר כל כך יחלחל בתוכך שאתה כבר לא תלוי בזה, אתה תוכל לעשות פעולות ותוך כדי זה המוח שלך יהיה כבוי. זה לא משנה מה שבאתי להגיד הקטע זה עד הסוף אני חושב שיותר קל זה להבין למה כי יותר קל להבין עד הסוף מאשר לנסות לשגע את עצמך כי כשאתה קם מהכיסא אתה כבר חוזר לשכל, נגיד שאתה עושה מנטרה "אוו" קמת חזרת לשכל מה עשינו אתה תמיד תהיה על הקונפליקט כי אתה צריך עד הסוף לעשות "אוו" עד שלא תדע שאתה קיים ותכבה זה מה שיקרה לך אבל אני מציע פתרון אחר, אני אומר תנסה להבין ואז אתה תוכל להמשיך לחיות פה ואתה עדיין בהבנה שזה אחד.
ש: סתם לחזק את מה שהוא אמר יש שמונים וארבע אלף דרכים להגיע להארה, לא זה לא משנה איזה דרך רק תלך איתה עד הסוף.
אליעד: נניח.
ש: לא המהות היא שזה אמת.
אליעד: אמרו אבל מה הבעיה כי אמרו נניח נו בסדר הבנו, מה אתה אומר?
ש: אני רוצה להגיד לגבי זה כאילו יש ערך נוסף לדעתי כן, יש ערך נוסף לדעתי בקונספט שלך כי בקונספט שלך נכון אתה יכול לעשות משהו עם זה ולהגיע לזה אבל יש פה עניין של שכל.
אליעד: אין ערך נוסף בקונספט שלי זה היה ברור שנגיד את זה, רגע איך ערך נוסף בקונספט שלי כי הקונספט שלי לא סותר שום קונספט.
ש: אני לא אמרתי שזה סותר.
אליעד: לא מה זה הקונספט שלי מבחינתי תמשיך בשלך רק אני אומר לך תלך יותר מהר קדימה.
ש: אני לא מדבר על הקונספט שלך אני מדבר על ההבנה כשאתה מבין אתה מפתח את השכל שלך ויש לך עוד ערך נוסף.
אליעד: ואז אתה סובל יותר.
ש: זה גם אופציה אבל אם אתה מגיע לסוף.
אליעד: יש גם ערך נוסף שאתה אפילו ממית את השכל.
ש: נכון אבל עדיין אני חושב שהשכל שלך זה גם אמרת את זה.
אליעד: ועדיין אני חושב שגם האין שכל שלך כן מה איתו?
ש: לא אני מדבר על השכל עצמו אתה גם מפתח את השכל זה לא רק.
אליעד: נכון אבל זה גם טוב לכבות את השכל.
ש: לא אבל אני רגע, נגיד לא את התוצאה אני מדבר השאלה זה עם איזה שכל, אתה יכול להגיע עם שכל קטן אתה יכול להגיע עם שכל גדול, אני מדבר כאילו בנפרדות על השימוש בשכל.
אליעד: אבל מה נותן לך שכל גדול עד שלא הגעת לסוף אם יש לך יותר שכל או יש לך פחות שכל זה טוב באותה מידה.
ש: נכון בהנחה שמגיעים לאותה נקודה עם שכל, בן אדם עם שכל גדול.
אליעד: אם הגעת לאותה נקודה תאמין לי שמצבך אותו דבר.
ש: ומה לגבי השכל עצמו הגודל של השכל?
אליעד: השאלה לי איפה קל להגיע יותר לאותה נקודה.
ש: אבל זה כבר אינדיבידואלי אני חושב כי יש אחד שכאילו, אני חושב לא אמרתי שאני יודע.
אליעד: ברמה הלוגית אתה צריך לנסות לדפוק לעצמך את המוח לגמרי בקטע של המנטרות כדי להגיע למה שאנחנו מדברים, אתה כאילו צריך לאשפז את עצמך בכפייה אבל לצאת מהשכל שלך לגמרי זאת אומרת שאתה כאילו לא תדע שאתה קיים, עכשיו אין משוגע שלא יודע שהוא קיים אתה צריך להיות יותר משוגע מכל המשוגעים בעולם, אתה צריך כל כך לדפוק את המוח שאפילו לא תדע שאתה קיים.
ש: תגיד לי שניה וויפאסנה לעומת זאת זה לא מנטרה זה שאתה כאילו אתה מסתכל על הגוף שלך אתה יורד לנקודה.
אליעד: אתה יודע מה זה ויפאסנה, ויפאסנה זה שאתה שותק יש ויפאסנה שאתה חושב על הגוף ויש ויפאסנה שאתה לא חושב על הגוף במקרה איפה שאתה ישבת אמרו לך "אל תשתוק סתם, תשתוק ותחשוב על הגוף", לא אבל זה לא קשור לויפאסנה לא ויפאסנה זה לשתוק השאלה מה אתה עושה שם, אתה איפה שישבת אמרו לך תעשה ככה יש מישהו אחר שעושה ויפאסנה ועושה אחרת.
ש: בסדר.
אליעד: לא אז אל תשאל על הויפאסנה, לא תשאל על מה שעשית שם.
ש: מה שעשיתי שם פשוט מאוד זה התבוננות, אני מתבונן מלמעלה עד למטה.
אליעד: ומה זה נתן שהרגשת את כל הכאבים.
ש: הרגשתי כאבים הרגשתי טוב צמרמורת.
אליעד: נו אז מה זה נתן לך?
ש: נתן לי שבוא נגיד שיש לי מרווח שכל פעם שאני כועס, באמת אם לדוגמה יש מישהו שבא והרגיז אותי אז יש לי כאילו איזושהי איך אני יכול להגיד לך דחיית סיפוקים, אני קודם כל לא גיבוי תגובה ואם אני כן.
אליעד: מה שבאת להגיד שיש לך לאן לברוח, נכון אבל אם אתה תברח לשם מספיק פעמים ימאס לך לברוח לשם, אני אומר אם אתה מספיק פעמים תברח לשם גם זה ימאס עליך אתה תגיד "עכשיו איפה המקום שבורחים לגמרי".
ש: ולא יכול להימאס לך המקום ההוא כי המקום ההוא אתה לא קיים.
אליעד: הבנו?
ש: מדיטציה מה קורה עם העניין של זה, מה זה נותן?
אליעד: מה אתה חושב שזה נותן?
ש: זה נותן לי את היכולת להסתכל על עצמי.
אליעד: תראה יש הרבה סוגים של מדיטציות.
ש: עזוב כאילו את הזה אני מדבר לא זה שאתה כאילו אומר את זה עם מחרוזת.
אליעד: אז אתה צריך להסביר.
ש: את זה שאתה מתבונן בעצמך לא שאתה.
אליעד: בא נעשה הפוך, מה נותן לך מדיטציה שבה אתה חוזר על "מנטרה", בסדר בא נעשה הפוך, כשאתה מתבונן בעצמך זה ברור מה זה נותן לך.
ש: לא מנטרה אתה שם המשכים על עצמך זה כמו שאתה כאילו.
אליעד: לא אז מנטרה נותן לך טוב.
ש: זה כאילו מרגיע אותך זה איזשהו דגר שאתה חוזר עליו.
אליעד: בא נראה בא נמשיך עם השאלה שלך, מה השאלה שלך.
ש: לא אבל את זה אני לא רוצה לשאול כאילו את השאלה שאמרת זה לא מעניין, אני רוצה לשאול את זה שאתה מתבונן בעצמך במה שיש.
אליעד: אז מה השאלה?
ש: כאילו מה זה נותן לך?
אליעד: שאתה מבין טוב יותר מי אתה מבין טוב יותר וככה עד כשתבין שזה אחד אבל זה לא שאלה מעניינת, אנחנו נשאל מה שמעניין זה מה שלא רצית לשאול, עכשיו תסביר לי מה טוב בזה שבן אדם חוזר על מנטרה.
ש: הוא יוצא מהשכל שלו.
אליעד: כי הוא חווה פחות את השכל.
ש: כן אבל אז הוא נתקע אין לו שכל אמיתי.
אליעד: זה נכון אבל זה מביא אותך קצת לחוויה של "האין".
ש: בסדר אבל אם אתה מסתכל על זה.
אליעד: רגע ולמה זה טוב בא נסביר גם למה זה טוב, עכשיו זה טוב ואני אסביר למה זה טוב אבל יש משהו יותר טוב שהוא להבין אבל בעיקרון מה טוב בזה שאם אתה נגיד חוזר על איזה מילה אתה בעצם דופק לעצמך איכשהו קצת את המוח ואז מה שקורה שאחר כך כשאתה משתמש בשכל אתה לא נעול על כך שהשכל צודק כי אתה כאילו אומר "רגע אבל יש גם אפשרות לחשוב עליו בצורה שדומה לחוויה שהייתה לי כששיננתי איזה מנטרה", כאילו אסוציאטיבית אתה אומר "רגע אבל פעם חווייתי חוויה של אין הבדל, כשחזרתי על המנטרה אוקי, רגע אבל לא ידעתי אז מי אמר שזה שונה" כאילו זה נותן לך עוד פרספקטיבה על השכל, זה כאילו עושה לך זה נותן לך נקודת יחוס.
ש: אבל באיזשהו מקום אתה מקבל משהו מזויף זה לא משהו בדיוק אמיתי אבל אם אתה מסתכל על האמת כמו שהיא, אתה מסתכל בלי כאילו מנטרה.
אליעד: זה לא נכון אני אסביר לך למה, אם אתה מתבונן ולא עד הסוף אתה מקבל משהו מזויף וגם אם אתה משנן מנטרה ולא עד הסוף אתה גם מקבל משהו מזויף, זאת אומרת אם תצליח לחזור על אותו צליל עד כדי כך שתחשוב רק עליו הגעת לסוף, נכון אתה נעלם אבל גם אם תבין עד הסוף שאתה נעלם, זאת אומרת שניהם טובים השאלה אם הלכת עד הסוף כי אם אתה מפעיל את השכל אתה גם מבלבל לעצמך את המוח, אתה גם דופק לעצמך את המוח תבין מה אתה אומר אתה אומר "אם אני משנן מנטרה אני סתם דופק לעצמי את המוח, אני משקר את עצמי בורח מעצמי".
ש: לא אתה כאילו עושה, בורח לאיזשהו מקום נעים.
אליעד: אבל גם כשאתה שואל שאלות מה אתה עושה בעצם אתה משקר את עצמך כי כל השאלות זה שקר, כל השאלות והתשובות שלך זה שקרים עוד שקרים זה הכל שקרים, זאת אומרת שניהם אתה משקר את עצמך השאלה זה האם תלך עד הסוף כי אם תלך עד הסוף בשניהם תגיע להבנה של האחד של הלא יודע.
ש: זאת אומרת גם בדרך הזאת של שינוי מנטרות אתה יכול להגיע לאותה חוויה שאתה מגיע בדרך של הבנה.
אליעד: תשובה כן השאלה אם אתה הולך עד הסוף, זה לא משנה איפה אתה הולך אתה יכול ללכת לפה או לשם אם תלכי עד הסוף תגיעי החוצה.
ש: כן אבל אז אתה תלוי כל הזמן בפעולה הזאת של המנטרה כדי לחוות את זה.
אליעד: תקשיבי את שאלת קודם כל שאלת שאלה מאוד ספציפית "האם אפשר לצאת החוצה מהלופ", לא זה לא נכון כי אם אתה תצליח לעשות את זה עד הסוף זה כבר כל כך יחלחל בתוכך שאתה כבר לא תלוי בזה, אתה תוכל לעשות פעולות ותוך כדי זה המוח שלך יהיה כבוי. זה לא משנה מה שבאתי להגיד הקטע זה עד הסוף אני חושב שיותר קל זה להבין למה כי יותר קל להבין עד הסוף מאשר לנסות לשגע את עצמך כי כשאתה קם מהכיסא אתה כבר חוזר לשכל, נגיד שאתה עושה מנטרה "אוו" קמת חזרת לשכל מה עשינו אתה תמיד תהיה על הקונפליקט כי אתה צריך עד הסוף לעשות "אוו" עד שלא תדע שאתה קיים ותכבה זה מה שיקרה לך אבל אני מציע פתרון אחר, אני אומר תנסה להבין ואז אתה תוכל להמשיך לחיות פה ואתה עדיין בהבנה שזה אחד.
ש: סתם לחזק את מה שהוא אמר יש שמונים וארבע אלף דרכים להגיע להארה, לא זה לא משנה איזה דרך רק תלך איתה עד הסוף.
אליעד: נניח.
ש: לא המהות היא שזה אמת.
אליעד: אמרו אבל מה הבעיה כי אמרו נניח נו בסדר הבנו, מה אתה אומר?
ש: אני רוצה להגיד לגבי זה כאילו יש ערך נוסף לדעתי כן, יש ערך נוסף לדעתי בקונספט שלך כי בקונספט שלך נכון אתה יכול לעשות משהו עם זה ולהגיע לזה אבל יש פה עניין של שכל.
אליעד: אין ערך נוסף בקונספט שלי זה היה ברור שנגיד את זה, רגע איך ערך נוסף בקונספט שלי כי הקונספט שלי לא סותר שום קונספט.
ש: אני לא אמרתי שזה סותר.
אליעד: לא מה זה הקונספט שלי מבחינתי תמשיך בשלך רק אני אומר לך תלך יותר מהר קדימה.
ש: אני לא מדבר על הקונספט שלך אני מדבר על ההבנה כשאתה מבין אתה מפתח את השכל שלך ויש לך עוד ערך נוסף.
אליעד: ואז אתה סובל יותר.
ש: זה גם אופציה אבל אם אתה מגיע לסוף.
אליעד: יש גם ערך נוסף שאתה אפילו ממית את השכל.
ש: נכון אבל עדיין אני חושב שהשכל שלך זה גם אמרת את זה.
אליעד: ועדיין אני חושב שגם האין שכל שלך כן מה איתו?
ש: לא אני מדבר על השכל עצמו אתה גם מפתח את השכל זה לא רק.
אליעד: נכון אבל זה גם טוב לכבות את השכל.
ש: לא אבל אני רגע, נגיד לא את התוצאה אני מדבר השאלה זה עם איזה שכל, אתה יכול להגיע עם שכל קטן אתה יכול להגיע עם שכל גדול, אני מדבר כאילו בנפרדות על השימוש בשכל.
אליעד: אבל מה נותן לך שכל גדול עד שלא הגעת לסוף אם יש לך יותר שכל או יש לך פחות שכל זה טוב באותה מידה.
ש: נכון בהנחה שמגיעים לאותה נקודה עם שכל, בן אדם עם שכל גדול.
אליעד: אם הגעת לאותה נקודה תאמין לי שמצבך אותו דבר.
ש: ומה לגבי השכל עצמו הגודל של השכל?
אליעד: השאלה לי איפה קל להגיע יותר לאותה נקודה.
ש: אבל זה כבר אינדיבידואלי אני חושב כי יש אחד שכאילו, אני חושב לא אמרתי שאני יודע.
אליעד: ברמה הלוגית אתה צריך לנסות לדפוק לעצמך את המוח לגמרי בקטע של המנטרות כדי להגיע למה שאנחנו מדברים, אתה כאילו צריך לאשפז את עצמך בכפייה אבל לצאת מהשכל שלך לגמרי זאת אומרת שאתה כאילו לא תדע שאתה קיים, עכשיו אין משוגע שלא יודע שהוא קיים אתה צריך להיות יותר משוגע מכל המשוגעים בעולם, אתה צריך כל כך לדפוק את המוח שאפילו לא תדע שאתה קיים.
ש: תגיד לי שניה וויפאסנה לעומת זאת זה לא מנטרה זה שאתה כאילו אתה מסתכל על הגוף שלך אתה יורד לנקודה.
אליעד: אתה יודע מה זה ויפאסנה, ויפאסנה זה שאתה שותק יש ויפאסנה שאתה חושב על הגוף ויש ויפאסנה שאתה לא חושב על הגוף במקרה איפה שאתה ישבת אמרו לך "אל תשתוק סתם, תשתוק ותחשוב על הגוף", לא אבל זה לא קשור לויפאסנה לא ויפאסנה זה לשתוק השאלה מה אתה עושה שם, אתה איפה שישבת אמרו לך תעשה ככה יש מישהו אחר שעושה ויפאסנה ועושה אחרת.
ש: בסדר.
אליעד: לא אז אל תשאל על הויפאסנה, לא תשאל על מה שעשית שם.
ש: מה שעשיתי שם פשוט מאוד זה התבוננות, אני מתבונן מלמעלה עד למטה.
אליעד: ומה זה נתן שהרגשת את כל הכאבים.
ש: הרגשתי כאבים הרגשתי טוב צמרמורת.
אליעד: נו אז מה זה נתן לך?
ש: נתן לי שבוא נגיד שיש לי מרווח שכל פעם שאני כועס, באמת אם לדוגמה יש מישהו שבא והרגיז אותי אז יש לי כאילו איזושהי איך אני יכול להגיד לך דחיית סיפוקים, אני קודם כל לא גיבוי תגובה ואם אני כן.
אליעד: מה שבאת להגיד שיש לך לאן לברוח, נכון אבל אם אתה תברח לשם מספיק פעמים ימאס לך לברוח לשם, אני אומר אם אתה מספיק פעמים תברח לשם גם זה ימאס עליך אתה תגיד "עכשיו איפה המקום שבורחים לגמרי".
ש: ולא יכול להימאס לך המקום ההוא כי המקום ההוא אתה לא קיים.
אליעד: הבנו?
050-3331-331