למה בכל דבר יש גם טוב וגם רע?

אליעד כהן מסביר כי המציאות מורכבת תמיד מתערובת של טוב ורע, ואין מצב שבו קיים טוב מוחלט ללא רע או רע מוחלט ללא טוב. לפי אליעד, בכל מצב בחיים קיימים שלושה סוגים עיקריים של יתרונות וחסרונות:

• מצבים בהם היתרונות והחסרונות מאוזנים באופן יחסי.
• מצבים בהם היתרונות עולים על החסרונות, או להפך.
• מצבים שבהם בכל יתרון יש חיסרון מובנה, ולהפך, מצב שנראה מושלם מצד אחד אך מכיל תמיד חסרונות מנקודת מבט אחרת.

הסיבה לכך שאין טוב ללא רע או רע ללא טוב היא משום שכל דבר מוגדר על פי ניגודו. לדוגמה, אליעד מסביר שאדם שנמצא בזוגיות חווה מצד אחד יתרון של אהבה, אך מנגד חיסרון של פחד מאיבוד אותה אהבה. כל מושג, כמו אהבה או זוגיות, כולל בתוכו את ההיפך שלו - לכן אין יתרון שלא נושא עמו חיסרון ואין חיסרון שלא טומן בחובו יתרון.

מה ההבדל בין ראיית יתרונות וחסרונות בצורה מוחלטת ובצורה יחסית?

אליעד מדגים זאת על ידי השוואה בין מצבים שבהם אדם רואה דברים במוחלטות של 50% יתרונות ו - 50% חסרונות, לבין מצבים אחרים בהם הוא רואה מצב כ - 100% יתרונות או 100% חסרונות. אך בסופו של דבר, גם תפיסה של 100% יתרונות או 100% חסרונות אינה יכולה להתקיים במציאות, כי בכל יתרון טמון חיסרון סמוי ולהפך.

הדוגמה המוחשית ביותר שנותן אליעד היא בנושא זוגיות. בזוגיות יש יתרונות ברורים כמו תחושת אהבה, ביטחון וחום, אך מנגד יש גם חסרונות ברורים כמו מחויבות, פחד מפרידה ואובדן חופש. הוא מוסיף שככל שמתקרבים להתבוננות עמוקה יותר, מגלים שהאהבה עצמה, שנראית כיתרון בלבד, כוללת בתוכה גם חסרונות מובנים - כמו הפחד לאבד את האדם שאוהבים.

איך אפשר לראות טוב ורע בו זמנית באותו דבר?

אליעד מסביר שישנה פרספקטיבה מתקדמת יותר שלפיה אפשר לראות כל דבר בצורה של "גם וגם" - כלומר, לראות בו זמנית בכל דבר גם 100% יתרונות וגם 100% חסרונות. במצב כזה, אדם חווה תחושה של נייטרליות משום שכל טוב מאוזן לחלוטין על ידי רע ולהפך, אך מצד שני האדם מסוגל להבין כי הדבר משמעותי ומועיל לו בו זמנית.

לדוגמה, במערכת יחסים אפשר לראות את הזוגיות כדבר טוב בלבד כי היא מעניקה תחושת אהבה, אך באותו זמן לראותה כדבר רע בלבד כי היא יוצרת פחד ותלות. היכולת להחזיק את שתי ההבנות בו זמנית היא מהות התובנה שאליעד מנסה להעביר.

האם יש מצב שבו טוב ורע לא קיימים בכלל?

לפי אליעד כהן, ישנו מצב תודעתי גבוה עוד יותר, שבו לא קיימת כלל הפרדה בין טוב ורע. במצב כזה האדם לא רואה יתרונות וחסרונות כנפרדים זה מזה אלא כחלקים של מהות אחת שלמה. במצב כזה אין משמעות לשאלה האם דבר מסוים טוב או רע, כיוון שכל המציאות נתפסת כשלמה ומוחלטת ללא אפשרות של הפרדה.

אליעד מסביר זאת בעזרת דוגמה של התבוננות על קיר. מצד אחד אפשר לראות אותו כחומר מוצק (יתרון), אך מצד שני אפשר להבין שבעומק הוא רק חלקיקים ואטומים (חיסרון). ככל שמעמיקים לתוך המהות של הדברים, מאבדים את ההפרדה בין טוב ורע עד שמגיעים לנקודת מוצא אחת, שבה אין הפרדה כלל.

מהו המצב שבו יש גם משמעות וגם חוסר משמעות?

אליעד מדבר על פרספקטיבה נוספת, מתקדמת עוד יותר, שבה האדם מסוגל לראות בו זמנית שני מצבים מנוגדים לחלוטין - גם מצב שבו לדברים יש משמעות וגם מצב שבו שום דבר לא משנה. הוא מסביר כי דווקא במצב זה של "סתירה פנימית" טמונה החירות התודעתית הגבוהה ביותר, בה האדם מסוגל להבין כי המציאות מאפשרת לו לחיות את...