10:02גזענות - מה טוב בגזענות? למה כולם גזענים תמיד?
למה כולם גזענים, ומה הדבר הטוב בגזענות?
אליעד כהן פותח את ההסבר שלו בשאלה שרוב האנשים לא מעלים בדעתם לשאול: האם באמת יש בגזענות גם צד חיובי? בעוד שבדרך כלל נהוג לחשוב שגזענות היא דבר שלילי בלבד, אליעד מדגיש שבכל גזענות קיימת גם נקודה חיובית מסוימת, ומסביר באופן מעמיק ומפורט כיצד הדבר אפשרי.
מהי בכלל גזענות, ולמה כולנו למעשה גזענים?
אליעד מסביר כי באופן עקרוני, כל אדם שהוא בעד טוב ונגד רע הוא בעצם סוג של גזען. האדם, בהכרח, מעדיף מצב מסוים על פני מצב אחר, וזה בדיוק מהותה של הגזענות: להפריד בין שני דברים ולהגדיר אחד מהם כ"טוב" ואחר כ"רע". כל מי שנרתע מ"רע" ושואף ל"טוב" הוא בהכרח "גזען" לטובת הטוב ונגד הרע.
למה האדם מחפש להיות גזען?
אליעד מתאר שהסיבה לכך שהאדם נעשה גזען נובעת בעיקר מחיפוש המשמעות שלו בחיים. אדם קם בבוקר ומחפש סיבה לקיום שלו, והוא עושה זאת באמצעות הפרדה בין טוב ורע. הוא מדגים זאת בעזרת דימוי של "מלך" ו"עבד":
אליעד מסביר שאנשים תמיד ימציאו סיבות להבדיל בין דברים. דוגמה לכך היא שאנשים אומרים שמשהו הוא "טוב יותר" בגלל צבע עור, צבע עיניים או כל דבר שטחי אחר. הם עושים זאת מתוך רצון ליצור משמעות לקיום שלהם. כולם מאמינים שהגזענות שלהם מוצדקת, גם מי שאומר שהוא נגד גזענות הוא בעצם גזען בעצמו, מכיוון שהוא מפריד בין "גזענות" ל"סובלנות", וחושב שסובלנות טובה יותר.
למה בעצם אנשים סובלים מהגזענות שלהם?
הבעיה מתחילה כאשר האדם שוכח שהחיים הם בעצם סוג של משחק. אליעד מדגים זאת בעזרת משחק שחמט: אדם שמשחק שחמט עם עצמו חייב "להיות גזען", להעדיף צד אחד (לבן או שחור) כדי שיהיה עניין במשחק. כל עוד האדם זוכר שזה רק משחק, הגזענות הזו היא דבר חיובי ומועיל, משום שהיא מאפשרת ליהנות ולשחק באמת. אך כאשר האדם שוכח שזה משחק וחושב באמת שצד אחד חייב לנצח, הוא הופך לאומלל וסובל.
האם הרע קיים לטובת הטוב, או שיש לו משמעות בפני עצמו?
אליעד מעלה את הנקודה המורכבת יותר של הטוב והרע: הוא מצביע על כך שרבים חושבים שהרע קיים רק למען מטרה טובה שתגיע לאחריו, אבל הוא שולל את הגישה הזאת. אילו המטרה האמיתית הייתה "טובה", היה אפשר פשוט ליצור את הטוב ללא רע. הוא מסיק שהרע חייב להיות בעל זכות קיום בפני עצמו. הרע הוא לא שלב בדרך אל הטוב, אלא הוא עצמו טוב ברמה עמוקה יותר שהאדם אינו מבין עדיין.
כיצד אדם יכול להשתחרר באמת מהגזענות?
אליעד מסביר שכאשר האדם יבין לעומק שהטוב והרע הם בעצם אותה ישות אחת ממש, הוא לא יהיה עוד גזען. במצב כזה האדם לא יעדיף עוד את הטוב על הרע, אלא יראה בהם חלקים של דבר אחד שלם. רק לאחר שהאדם מבין באופן עמוק את האחדות הזו, הוא יכול באמת ליהנות ממשחק החיים. הוא יכול להיות גזען, כלומר, לבחור צד במשחק החיים מתוך ידיעה מלאה שמדובר במשחק בלבד, ולא במאבק אמיתי בין טוב לרע.
מה המשמעות האמיתית של לחיות מתוך הבנת אחדות הטוב והרע?
רק מי שמגיע להבנה המוחלטת שהרע והטוב הם בעצם אחד מוחלט, יכול לאהוב את שניהם בדיוק באותה מידה. בשלב זה, האדם יכול "לשחק" בעולם, להחליט מה הוא מעדיף, להיות "גזען" מתוך בחירה, מתוך מודעות שזה רק משחק ולא אמת מוחלטת. אליעד חותם בכך שהוא מאחל לכולם לחיות מתוך מודעות כזו של "גזענות של משחק", שבה האדם נהנה מבחירתו, בידיעה עמוקה שברמה העמוקה ביותר הכל אחד.
אליעד כהן פותח את ההסבר שלו בשאלה שרוב האנשים לא מעלים בדעתם לשאול: האם באמת יש בגזענות גם צד חיובי? בעוד שבדרך כלל נהוג לחשוב שגזענות היא דבר שלילי בלבד, אליעד מדגיש שבכל גזענות קיימת גם נקודה חיובית מסוימת, ומסביר באופן מעמיק ומפורט כיצד הדבר אפשרי.
מהי בכלל גזענות, ולמה כולנו למעשה גזענים?
אליעד מסביר כי באופן עקרוני, כל אדם שהוא בעד טוב ונגד רע הוא בעצם סוג של גזען. האדם, בהכרח, מעדיף מצב מסוים על פני מצב אחר, וזה בדיוק מהותה של הגזענות: להפריד בין שני דברים ולהגדיר אחד מהם כ"טוב" ואחר כ"רע". כל מי שנרתע מ"רע" ושואף ל"טוב" הוא בהכרח "גזען" לטובת הטוב ונגד הרע.
למה האדם מחפש להיות גזען?
אליעד מתאר שהסיבה לכך שהאדם נעשה גזען נובעת בעיקר מחיפוש המשמעות שלו בחיים. אדם קם בבוקר ומחפש סיבה לקיום שלו, והוא עושה זאת באמצעות הפרדה בין טוב ורע. הוא מדגים זאת בעזרת דימוי של "מלך" ו"עבד":
- המלך - כאשר המלך קם בבוקר, הכל טוב עבורו באותה מידה. לא משנה לו מה יקרה, הוא חי בתחושת שלמות שבה אין צורך לחפש משמעות חיצונית. מבחינתו, טוב ורע הם זהים לחלוטין, ולכן הוא לא גזען כלל.
- העבד - לעומתו, העבד קם בפחד. הוא אינו מרגיש שהמציאות שלו שלמה, והוא חייב לחפש כל הזמן את הדרך הטובה ביותר לפעול כדי להימנע מסבל ולזכות בטוב. כתוצאה מכך, הוא נהיה גזען, כלומר, בוחר ומבדיל בין מה שטוב עבורו לבין מה שרע.
אליעד מסביר שאנשים תמיד ימציאו סיבות להבדיל בין דברים. דוגמה לכך היא שאנשים אומרים שמשהו הוא "טוב יותר" בגלל צבע עור, צבע עיניים או כל דבר שטחי אחר. הם עושים זאת מתוך רצון ליצור משמעות לקיום שלהם. כולם מאמינים שהגזענות שלהם מוצדקת, גם מי שאומר שהוא נגד גזענות הוא בעצם גזען בעצמו, מכיוון שהוא מפריד בין "גזענות" ל"סובלנות", וחושב שסובלנות טובה יותר.
למה בעצם אנשים סובלים מהגזענות שלהם?
הבעיה מתחילה כאשר האדם שוכח שהחיים הם בעצם סוג של משחק. אליעד מדגים זאת בעזרת משחק שחמט: אדם שמשחק שחמט עם עצמו חייב "להיות גזען", להעדיף צד אחד (לבן או שחור) כדי שיהיה עניין במשחק. כל עוד האדם זוכר שזה רק משחק, הגזענות הזו היא דבר חיובי ומועיל, משום שהיא מאפשרת ליהנות ולשחק באמת. אך כאשר האדם שוכח שזה משחק וחושב באמת שצד אחד חייב לנצח, הוא הופך לאומלל וסובל.
האם הרע קיים לטובת הטוב, או שיש לו משמעות בפני עצמו?
אליעד מעלה את הנקודה המורכבת יותר של הטוב והרע: הוא מצביע על כך שרבים חושבים שהרע קיים רק למען מטרה טובה שתגיע לאחריו, אבל הוא שולל את הגישה הזאת. אילו המטרה האמיתית הייתה "טובה", היה אפשר פשוט ליצור את הטוב ללא רע. הוא מסיק שהרע חייב להיות בעל זכות קיום בפני עצמו. הרע הוא לא שלב בדרך אל הטוב, אלא הוא עצמו טוב ברמה עמוקה יותר שהאדם אינו מבין עדיין.
כיצד אדם יכול להשתחרר באמת מהגזענות?
אליעד מסביר שכאשר האדם יבין לעומק שהטוב והרע הם בעצם אותה ישות אחת ממש, הוא לא יהיה עוד גזען. במצב כזה האדם לא יעדיף עוד את הטוב על הרע, אלא יראה בהם חלקים של דבר אחד שלם. רק לאחר שהאדם מבין באופן עמוק את האחדות הזו, הוא יכול באמת ליהנות ממשחק החיים. הוא יכול להיות גזען, כלומר, לבחור צד במשחק החיים מתוך ידיעה מלאה שמדובר במשחק בלבד, ולא במאבק אמיתי בין טוב לרע.
מה המשמעות האמיתית של לחיות מתוך הבנת אחדות הטוב והרע?
רק מי שמגיע להבנה המוחלטת שהרע והטוב הם בעצם אחד מוחלט, יכול לאהוב את שניהם בדיוק באותה מידה. בשלב זה, האדם יכול "לשחק" בעולם, להחליט מה הוא מעדיף, להיות "גזען" מתוך בחירה, מתוך מודעות שזה רק משחק ולא אמת מוחלטת. אליעד חותם בכך שהוא מאחל לכולם לחיות מתוך מודעות כזו של "גזענות של משחק", שבה האדם נהנה מבחירתו, בידיעה עמוקה שברמה העמוקה ביותר הכל אחד.
- למה כולם גזענים?
- מה הטוב בגזענות?
- איך להשתחרר מגזענות?
- מה ההבדל בין טוב לרע?
- איך למצוא משמעות בחיים?
- האם הרע קיים בשביל הטוב?
- מה המשמעות של אחדות ההפכים?
גזענות - מה טוב בגזענות? למה כולם גזענים תמיד?
הפעם אני רוצה לדבר על תופעה שישנה בעולם, והיא תופעת הגזענות.
וכל אחד קופץ ואומר גזענות זה דבר רע
ויש אנשים כמוני שחושבים שבגזענות יש גם טוב.
ומי שנגד גזענות, הוא בעצמו גזען, למה אתה נגד גזענות, אתה חושב שגזענות זה רע וסובלנות זה טוב, רק סובלנות זה טוב?
וכולם גזענים בצורה כזו או אחרת, כי כל מי שמבדיל בין טוב לרע הוא גזען.
מי שפוחד מרע, הוא גזען, הוא מהטובים... רק כשטוב, אני מרוצה.
ואנשים בדמיונות, במהות הכל אחד, יש מצב כזה ויש מצב כזה, אבל אנשים מפרידים
יש לו עיניים כאלו, צבע עור כזה, ואנשים ממציאים שזה יותר טוב מזה.
ולמה הם ממציאים.
הם ממציאים רק כדי ליצור לעצמם משמעות בחיים.
האדם קם בבוקר ומחפש סיבה לחיים, והמלך כשהוא קם בבוקר הכל טוב מבחינתו, מה שיקרה זה טוב, ובכל מקום זה טוב.
גם להיות סבלן וגם טוב וגם רע הכל טוב באותה המידה.
והעבד נלחץ, הוא מפחד, הוא חושב רגע מה אני יעשה? זה טוב וזה רע, והכל בדמיונות שלו.
והמציאות באמת טובה כמו שהיא.
וכל אחד ואחד גזען, והגזען הכי גדול, הוא בדיוק כמו כל גזען אחר.
והגזען לא חושב שהוא גזען, וגם אם הוא חושב שכן, הוא חושב שהגזענות שלו מוצדקת.
ובמשחק, גזענות טובה. כמו בשחמט, יש שחור ולבן, ואם אדם משחק נגד עצמו, הוא יהיה גזען לטובת צבע מסוים, ואז המטרה שלו היא להחכים את המחשבה שלו, אין לו אינטרס שהשחור או הלבן ינצח.
ואם אתה רוצה לשחק בעולם, חייבים לנקוט עמדה, אבל למטרת משחק זה בסדר להחליט שהכדור צריך להיכנס לשם ולא לשם, אבל תוך כדי משחק, הוא זוכר שזה רק משחק.
אבל אדם שלא מבין שזה משחק, לוקח את זה ברצינות את הגזענות, וחושב שבאמת הכדור חייב להיכנס לשם ולא לשם, ואז סובל.
כמו שאמרתי יותר מפעם אחת, אדם לא מבין למה העולם קיים, ולמה יש טוב ויש רע, ולא שהרע הוא לטובה, כי אם המטרה שהרע לטובה, אז היו עושים מייד טובה, אולי יש סיבה לרע?
ובגלל שאדם לא מבין שיש רע ומה הסיבה שלו, הוא נלחם ברע, הוא גזען, הוא בוחר בטוב ולא ברע.
הרע הוא עצמו טוב, הרע קיים מסיבה כלשהי למען עצמו.
וכאשר האדם יבין שהטוב והרע ממש אחד, לא יהיה יותר גזען, כי שניהם אחד
ורק שאדם יבין שזה משחק, והרע ביותר והטוב ביותר בשורשם הם ישות אחת ממש
אז הוא יוכל ליהנות מהמשחק, ולהיות גזען, מתוך ידיעת האחדות.
הפעם אני רוצה לדבר על תופעה שישנה בעולם, והיא תופעת הגזענות.
וכל אחד קופץ ואומר גזענות זה דבר רע
ויש אנשים כמוני שחושבים שבגזענות יש גם טוב.
ומי שנגד גזענות, הוא בעצמו גזען, למה אתה נגד גזענות, אתה חושב שגזענות זה רע וסובלנות זה טוב, רק סובלנות זה טוב?
וכולם גזענים בצורה כזו או אחרת, כי כל מי שמבדיל בין טוב לרע הוא גזען.
מי שפוחד מרע, הוא גזען, הוא מהטובים... רק כשטוב, אני מרוצה.
ואנשים בדמיונות, במהות הכל אחד, יש מצב כזה ויש מצב כזה, אבל אנשים מפרידים
יש לו עיניים כאלו, צבע עור כזה, ואנשים ממציאים שזה יותר טוב מזה.
ולמה הם ממציאים.
הם ממציאים רק כדי ליצור לעצמם משמעות בחיים.
האדם קם בבוקר ומחפש סיבה לחיים, והמלך כשהוא קם בבוקר הכל טוב מבחינתו, מה שיקרה זה טוב, ובכל מקום זה טוב.
גם להיות סבלן וגם טוב וגם רע הכל טוב באותה המידה.
והעבד נלחץ, הוא מפחד, הוא חושב רגע מה אני יעשה? זה טוב וזה רע, והכל בדמיונות שלו.
והמציאות באמת טובה כמו שהיא.
וכל אחד ואחד גזען, והגזען הכי גדול, הוא בדיוק כמו כל גזען אחר.
והגזען לא חושב שהוא גזען, וגם אם הוא חושב שכן, הוא חושב שהגזענות שלו מוצדקת.
ובמשחק, גזענות טובה. כמו בשחמט, יש שחור ולבן, ואם אדם משחק נגד עצמו, הוא יהיה גזען לטובת צבע מסוים, ואז המטרה שלו היא להחכים את המחשבה שלו, אין לו אינטרס שהשחור או הלבן ינצח.
ואם אתה רוצה לשחק בעולם, חייבים לנקוט עמדה, אבל למטרת משחק זה בסדר להחליט שהכדור צריך להיכנס לשם ולא לשם, אבל תוך כדי משחק, הוא זוכר שזה רק משחק.
אבל אדם שלא מבין שזה משחק, לוקח את זה ברצינות את הגזענות, וחושב שבאמת הכדור חייב להיכנס לשם ולא לשם, ואז סובל.
כמו שאמרתי יותר מפעם אחת, אדם לא מבין למה העולם קיים, ולמה יש טוב ויש רע, ולא שהרע הוא לטובה, כי אם המטרה שהרע לטובה, אז היו עושים מייד טובה, אולי יש סיבה לרע?
ובגלל שאדם לא מבין שיש רע ומה הסיבה שלו, הוא נלחם ברע, הוא גזען, הוא בוחר בטוב ולא ברע.
הרע הוא עצמו טוב, הרע קיים מסיבה כלשהי למען עצמו.
וכאשר האדם יבין שהטוב והרע ממש אחד, לא יהיה יותר גזען, כי שניהם אחד
ורק שאדם יבין שזה משחק, והרע ביותר והטוב ביותר בשורשם הם ישות אחת ממש
אז הוא יוכל ליהנות מהמשחק, ולהיות גזען, מתוך ידיעת האחדות.
050-3331-331