... מיש - מהות ההגדרות - הקיום האמיתי מי שיתבונן על כל הדברים שישנם, יראה ששום דבר לא באמת קיים כישות ממשית, אלא הכל אלו הגדרות, של צירוף של ישויות שונות אחרות. כמו למשל המילה דכגעגכ שאין לה שם משמעות כלל, לעומת המילה שולחן שיש לה משמעות. והמשמעות של המילה שולחן, נמצאת מחוץ לשולחן. כי המילה שולחן בפני עצמה, היא חסרת כל משמעות. והמשמעות של המושג ושל הישות של השולחן, היא נובעת ותלויה במשמעות של סך כל הדברים שיוצרים את מהות השולחן. כגון למשל השימוש בשולחן, הצורה שלו, הידע שהאדם יודע על השולחן וכולי, שהם בעצם המהות של ישות השולחן. ואם בכל העולם כולו, היה רק שולחן בלבד, והשולחן היה ממלא את כל המקום והזמן, הרי שלא הייתה שום משמעות לשולחן ולא היה שום שולחן ושום ישות שולחן כלל. וקיומו של השולחן, תלוי בקיומן של עוד ישויות אחרות. כי השולחן לא יכול להתקיים, בלי כל שאר הישויות, שנותנות לו את המשמעות שלו. כי שולחן לא יכול להיות קיים סתם כך משום דבר, אלא מוכרח שיהיו ישויות ממשיות אחרות שהן אינן השולחן, ושהצירוף שלהן בצורה כלשהי, היא בעצם יוצרת את הישות של השולחן. אבל בלי שיהיו ישויות ממשיות אחרות, אין שום קיום לישות של שולחן כלל. והצירוף של הישות עגכעג עם הישות ראטראט, לא יוצר משהו בעל משמעות כלשהי. כי הישויות הבסיסיות עצמן, הן עצמן חסרות כל משמעות. ומוכרח שתהיה משמעות כלשהי למשהו, שעל בסיסו יהיה ניתן ליצור משמעויות נוספות. ומי שיתבונן היטב יראה, כי הישות של שולחן, נראית לאדם הרבה יותר ממשית מאשר הישות של דכגעגכ. וזה משום שהישות של השולחן, מורכבת מישויות שהן בעלות משמעות עבור האדם, בשונה מהישות דכגעגכ, שהיא לא מורכבת והיא לא מבטאת שום ישות בעלת משמעות אמיתית. כי אם נאמר לדוגמה שהישות דכגעגכ, מורכבת מהשילוב של הישות עגכעג עם הישות ראטראט, הרי שלא אמרנו בכך שום דבר משמעותי. כי עדיין אין שום משמעות, גם לא לישויות הבסיסיות, שמרכיבות את הישות הסופית. ולכאורה, הכל נראה הגיוני עד כאן. אלא שמי שיעמיק ויתבונן, הוא יגלה כי מצד האמת גם השולחן, אין לו משמעות יותר או פחות מאשר לישות של דכגעגכ. ולמה? משום שלאדם נדמה שהשולחן מבטא צורה והרכבה של ישויות בעלות משמעות, שהן יוצרות את המשמעות של ... של ישויות אחרות, ושבלי אותן ישויות אחרות, אין קיום לישויות, שההרכבה שלהן מהווה את השולחן. והרעיון הוא, שהקיום של ישות השולחן, תלוי בקיומן של ישויות אחרות. וכל ישות בעולם, גם היא, קיומה תלוי בקיומן של ישויות אחרות. ואין שום ישות בעולם, שהיא עצמה באמת קיימת בקיום עצמי, אלא כל הישויות בעולם, הן רק צירופים של ישויות אחרות, שהן עצמן ... משהו ממשי. ובהכרח שיש איזה משהו ממשי, שהצורות השונות שלו, הן הישויות והמשמעויות השונות. ועפ ההיגיון בהכרח שיש איזו ישות אחת שהיא תמיד קיימת, ושממנה עשויים כל הדברים כולם. אבל מי שיחפש את הישות הזאת, הוא לא ממש ימצא את הישות הזאת. כי הישות של השולחן, היא בעצם עשויה מהמון ישויות אחרות. וגם הן, כל אחת מהן, עשויה מישויות אחרות וכך הלאה. וכל הישויות כולן, אינן קיימות בזכות עצמן, אלא הן כולן סוג של תעתוע ואחיזת עיניים. שהאדם מייחס משמעות לישות שהיא חסרת כל משמעות. ואחכ האדם מייחס עוד משמעות אחרת לישות אחרת שגם היא חסרת כל משמעות. ואחכ השילוב של הישויות האלו, הוא נראה לאדם כמשמעותי. ואחכ המשמעויות שנוצרו ברבדים ... כל הישויות שישנן. ומי שיעמיק בעניין יראה, כי לכאורה שתי הישויות הבסיסיות ביותר בעולם, הן המקום והזמן. כי שום ישות לא יכולה להתקיים בלי מקום וזמן שבו היא נמצאת. אך קיומם של המקום והזמן, הוא לכאורה לא תלוי בשום ... עצמו חסר כל זמן ומקום. כי מהות הדבר, היא ללא הצורה החיצונית של הדבר. והמהות של הזמן והמקום, דהיינו, הישות / הוויה שמהווה את הישות של הזמן ושל המקום, היא עצמה אין בה עדיין את שינוי הצורה של הזמן והמקום. והיא בעצם כאילו כלום ... כמובן פלא, ההתהוות של היש מהאין, ושל הנפרדות מהאחדות. כי המהות היא אחת, והצורות הן רבות, והוא דבר פלא, שהישות האחת תראה בצורות שונות, למרות שאין בה שום הפרדה כלל, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. וכפי שכבר ביארתי את כל ... ביטוי שלה, ואין להן קיום עצמי כלל. אבל אפשר להסתכל על הדברים בדיוק הפוך. כי אפשר גם לומר, שכל ישות קיימת בפני עצמה. והחיבור של כל הישויות לישות אחת ממש, שאפילו הזמן והמקום מתאחדים בתוכה, הוא יוצר בעצם את מה שנקרא המהות של המציאות, שהיא עצמה לא ... של החיבור של כל הישויות כולן. ואכ יש לנו יצירה של אין מיש. כי כאשר מחברים את כל היש, לישות אחת בזמן ובמקום אחד, מקבלים את האין. וכאשר אומרים שהיש נוצר מאין, הרי שזה אומר, שאותו תהליך בצורה הפוכה, ... קיומן של הטיפות שלו. ובאמת, היש והאין אלו רק צורות שונות. כי גם יש ואין, אלו רק צורות של ישות אחרת, שבה אין שום צורה של יש ואין כלל, שהיא ורק היא האחדות האמיתית של המציאות. וכאשר המושג יש ...

עולם החלומות, דמויות בחלום, ישויות בתוך החלום, מה קורה לישויות שנמצאות בחלום אחרי שהאדם מתעורר מדוע אי אפשר להיעלם לגמרי מהקיום? אליעד כהן מסביר בהרצאתו מדוע אי אפשר באמת ... חלום: כאשר אדם חולם בלילה, תודעתו מתפצלת ומייצרת דמויות שונות בחלום - אנשים, מקומות וחפצים. הדמויות האלו הן לא ישויות נפרדות באמת, אלא ביטוי של תודעה אחת שמתפצלת ומופיעה בצורות שונות. ברגע שהאדם מתעורר, כל הדמויות שהופיעו בחלום מתמזגות ... והן חדלות להיות נפרדות. לדוגמה, אדם חולם על קבוצת אנשים רבים שנמצאים איתו בחלום, כאשר כל אחד מהם נדמה כישות נפרדת. בזמן החלום האדם מאמין שהם ממשיים ונפרדים ממנו, אך ברגע ההתעוררות כולם חוזרים להתאחד לתודעה אחת שהיא הוא ... שלו, אין זה באמת השכן עצמו שנכנס אל תוך החלום. האדם יוצר בדמיונו דמות שנראית דומה לשכן, אך מדובר בישות חדשה ושונה לחלוטין. באופן דומה, אם אדם חולם על פח אשפה או על בית, אין אלו חפצים אמיתיים מהמציאות ... דמות של אדם המוכר מהמציאות, והובהר שמדובר בדמות שהמוח יצר, הנראית דומה לאדם הזה במציאות, אך אין זו אותה ישות אמיתית שמתקיימת בעולם החיצוני. איך קשורה הנפרדות לאחדות? נאמר שבדרך כלל אנחנו חווים הפרדה בין אני ללא אני, אך ... להיות בית, הופכת להיות רחוב הופכת להיות כל העולם היא כאילו מתחלקת למלא חלקים ויוצרת את החלום אבל כל ישות בתוך החלום זאת את שישנה. עכשיו את בחלום הולכת רואה פח אשפה או רואה בית מי זה? מאיפה הגיע ...

... לכן אליעד מציע לשאול במקום זאת, האם יש אלוהים?, ומכאן מתחיל הדיון לעומקו של הנושא. השואל מציע הגדרה לאלוהים כישות אינסופית שיצרה את הבריאה. אליעד מזהה מיד את הקושי בהגדרה זו, שכן אם אלוהים הוא ישות, מתעוררת השאלה מי יצר את הישות הזו, וכך מגיעים ללופ אינסופי שבו כל יוצר זקוק ליוצר נוסף. לפיכך, הוא מציע לחקור את הנושא מזווית אחרת, ... לעולם, והעולם פשוט תמיד היה קיים באינסוף אפשרויות. מה המשמעות של קדמות העולם וחידוש העולם? אליעד כהן דן בשתי גישות מרכזיות: גישת קדמות העולם, שאומרת שהמקום והזמן תמיד היו קיימים ולא נבראו לעולם, וגישה דתית יותר של חידוש העולם, ... יש אלוהים?. השואל שואל מחדש, האם יש אלוהים?, ואליעד מזמין אותו להגדיר מהו אלוהים מבחינתו. השואל מגדיר את אלוהים כישות אין סופית שבראה את הבריאה. אליעד מצביע על קושי לוגי: אם אלוהים הוא ישות, אז אפשר לשאול מי יצר את הישות הזאת. ברגע שמגדירים אלוהים כיוצר, עולה מיד שאלה נוספת, מי מפעיל את אלוהים?, וכך נכנסים ללופ אינסופי. כיצד ניגשים ... בהבדלה מלא אני, כלומר, מתקיימת הבחנה בין דברים, והבחנה מחייבת מרחב של מקום וזמן. במקום שבו אין שניים (רק ישות אחת ויחידה), לא יכולה להתקיים הבחנה או הגדרה כלשהי. איך קשורים המקום והזמן לדיון על בריאת העולם? מתוך ההבנה שכל ישות בעולם תלויה במקום ובזמן, עולה השאלה: האם המקום והזמן עצמם תלויים במשהו? אם מנסים לייחס את הכל לפוטנציאל, גם ... ומעולם) לעומת חידוש העולם (שהעולם נברא מאין). הוא אומר שהזמן והמקום לכאורה מתקיימים אינסוף, ולכן לא צריך להניח שיש ישות חיצונית שבראה אותם. העולם הוא בלתי מוגבל במקום, בזמן ובאפשרויות (פוטנציאלים שונים), ולכן יש אינסוף תרחישים. במקום אחד יש ... גדולה יותר מכל הזמן ומהמקום, שעוטפת את שניהם. כלומר, אם המקום והזמן אינם מחויבי המציאות בפני עצמם, אולי קיימת ישות אחת, פנימית יותר, שמולידה את המקום והזמן (לפני הזמן ולפני המקום). לפיכך, גם לגבי השאלה האם המקום הוא אין ... את הזמן, וכן להפך. מכאן, כדי שלא נצטרך לטעון שיש שתי ישויות אין סופיות שונות (מקום וזמן), מציעים שיש ישות על - זמנית ועל - מקומית שמייצרת את שניהם. כיצד הרעיון של אין מוליד את היש? אליעד מתייחס להבנה ... ההפך שלו הוא היש. בסופו של דבר, מגיעים לרעיון שהיש והאין הם היפכים שמתקיימים בו - זמנית, והם למעשה הישות האחת. מכאן אין כבר הפרדה בין אלוהים לעולם, כי אלוהים מקבל הגדרה ככלום שממנו נוצרים הזמן, המקום וכל הביטויים ... שואל האם יש אלוהים? אליעד: אז בא נחשוב מה זה אלוהים? מה זה אומר עבורך אלוהים? שאלה: מבחינתי היא ישות אין סופית, ללא מימדים והיא כנראה זאת שיצרה את הבריאה. אליעד: יש כאן בעיה בשאלה על אלוהים, כי אם אתה אומר שהוא ישות, אז השאלה מי יצר את הישות? למה זה? כי אתה הגדרת אותו, הגדרת אותו כישות, כיוצר... והשאלה היא מי מפעיל את המנגנון של אלוהים? אתה יכול להגיד אלוהים אחר, אבל מי מפעיל את האחר, ... אם כל מה שמצוי הייתה מחשבה בלבד, האם הייתה מחשבה? לא, כי אין משמעות למחשבה. אם הייתה קיימת רק ישות אחת בכל המציאות, האם ניתן להגדיר אותה כבית או כסא? לא, כי כשיש לך ישות אחת אין לך משהו להשוות איתו. למה אני אומר את זה, כדי להגיד שגם המחשבות שלנו תופסות מקום, למה? ... אני זה גם תופס מקום, למה? כי מבחינת המציאות אם אתה אומר אני, פירושו שיש לא אני. אם הייתה ישות אחת ויחידה בעולם האם היא הייתה יכולה להגיד אני? לא, כי מה זה אני, מה זה אומר? כדי שתהיה ... אותו דבר, אנו צריכים זמן כדי לעבור בין שני מקומות. הבנו שכול הישויות בעולם תלויות במקום ובזמן, אם יש ישות אחת ועוד אחת זה אומר שיש מקום וזמן לישות הראשונה ומקום וזמן לישות השנייה. מה זה אומר פרקטית? למעשה אנו מנסים לדעת מה חייב להיות קיים, למשל הכסא לא חייב להיות קיים, ... אומר שהיה קיים כפוטנציאל. מה שאני רוצה לחדד זה שגם פוטנציאל תופס זמן ומקום. אני רוצה להוביל אותנו למהלך, שבישות הראשונה אין אפילו פוטנציאל. כי כולם אומרים שאלוהים הוא הפוטנציאל ואחר כך זה הביטוי, אבל זה לא נכון, כי ... הראשון הוא הכי חזק ומחליט על הכל. אני ואתה אנו שתי ישויות שונות אבל מהצד הפנימי יותר, שנינו אותה ישות. כי אני כרגע גם אדם וגם צורה של מקום וזמן. מצד האמת הגדולה האם אני מחליט מה לעשות? לא, ... טוב נמשיך עם המקום והזמן, המקום מתהווה מאין מקום והזמן מאין זמן, כמה ישויות יש לנו? הגענו לשתי ישויות, ישות שנקראת אין מקום וישות שנקראת אין זמן. מעבר למקום והזמן יש הוויה שהיא מחוצה להם, המקום והזמן מתהווים על ידי מישהו שאין לא ... לא סך כל מה שקיים, כי יש לנו גם זמן. אז יש לנו שתי אפשרויות, או שהמקום והזמן הם ישות אחת, ואז אין לנו בכלל שאלה, או שהם לא ישות אחת. למעשה יש הבדל בין מקום לזמן, הם שני דברים שונים, המקום הוא לא המציאות והזמן הוא לא המציאות, ... ב מכלום ג, אבל מהצד שלנו האם יש הבדל בין כלום א לכלום ב? לא, אין הבדל, מבחינתנו זו ישות אחת. מה התשובה למי ברא את אלוהים? התשובה לשאלה הזאת היא, שמי שמבין את אלוהים יבין שאין שאלה, למה? כי כאשר אתה חושב שאלוהים הוא ישות מצומצמת, אז יש אפשרות שיש אלוהים ויש עולם. אבל אם אתה מבין שאלוהים הוא האין מקום וזמן, אז מי ... מי ברא אותו. גם אם אפילו נגיד שבראו אותו, אפילו שלושים לפניו, אין לזה כל משמעות, כי זה אותה ישות. אז איך שלא נסובב את זה נגיע למסקנה שמה שמחויב המציאות זה הכלום. עכשיו אני רוצה להוסיף שגם מה ... הסוף. אם נעלים את הצורה של הכסא נקבל ברזל, אם נעלים את הברזל נקבל אטומים, עד שתגיע לכלום שהוא הישות הבסיסית ביותר. שאלה: איך זה קרה? איך מהכלום נוצר היש? אליעד: התשובה הפשוטה היא שזה לא קרה, זה תמיד ... אומרים שהיש דבר אחד והאין דבר אחר והאין מהווה את היש, אבל אם נתקדם עוד נבין שזה בכלל אותה ישות. יש ישות אחת שבצד אחד שלה היא יש ובצד שני שלה היא אין, ולכן אפשרי המציאות הוא גם מחויב המציאות, כל ... הוא זז אצלנו בראש, בסוף התהליך אנו מגיעים להבנה שהכל אחד ותמיד ואין הבדל בין יש לאין, זוהי אותה ישות. אז איך הדבר הזה עוזר לאדם? קודם כל הוא מבין את המציאות, וזה הופך לו את כל הרצון. למשל ... האחדות הוא מבין שאני זה לא רק מי שאני חושב שאני, כי אני זה ביטוי של משהו אחר, יש ישות אחת שבה היש והאין הם אחד, ומזה זה מתפצל. יש ישות אחת ואין ישות אחרת ובתוך זה יש לנו כל מיני ביטויים כמו שולחן, כסא, אליעד, אני וכו, ואתה רואה שאתה כמו כל ... האחד נעלמת, זוהי אפשרות להעלים את התודעה, אם תלך לקצה החוויה של הנפרדות תעלם ואתה לא תחווה את עצמך כישות נפרדת. ומה שקורה אחר כך שמכלום מתהווה יש, ופתאום אתה חוזר לעצמך, הרי אני לא החזרתי את עצמי, כי ... למקום ממנו הוא נלקח, אתה שייך לאין סוף, תשיב את הדברים לאין סוף, תקשר אותם לשורשם, תבין שאתה לא ישות מצומצמת, תבין שאתה בעצם אלוהים וגם אתה, כי אתה גם כלום וגם ישנו בו זמנית.

... מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע? כפי שכבר ביארתי, גם הטוב וגם הרע, בשורשם הם ישות אחת. כי בעולם שלנו יש ישויות שונות. והישויות השונות שיש בעולם שלנו, הן נפרדות זו מזו. אך כל הישויות השונות שיש בעולם, הן כולן ביטויים שונים וגוונים שונים וצמצומים שונים והיבטים שונים, של המציאות, שהיא הישות האחת. ומנקודת מבט על המציאות כישות אחת, אין הבדל בין טוב לרע. דהיינו, הטוב הוא לא יותר טוב מאשר הרע או להפך. כי יש תחושה ... של רע, אלא שאין הבדל בין התחושות האלו. כי אלו לא יותר מאשר סוגים שונים של תחושות ורגשות. וגם הישות העצמית של האדם, דהיינו, האני של האדם, וגם הרצון העצמי של האדם, וגם כל המחשבות של האדם, וגם כל ... הזאת בעצמה, היא ביטוי של שאלה אחרת עמוקה יותר. והשאלה הפנימית יותר, היא כיצד מאחדות פשוטה נוצרו פעולות משתנות וישויות שונות ונפרדות. כי בשכל האנושי ניתן להבין שלכל הישויות כולן, יש מכנה משותף כלשהו. ויש איזה רובד פנימי כלשהו ... היא, כיצד מתוך אחדות נוצרה נפרדות. אך באמת יש כאן שאלה פנימית עוד יותר, והיא איך מתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי כאשר יש אחדות, אין מקום לעוד ישות נוספת על האחדות. ועצם קיומה של ישות נוספת על האחדות, זה עצמו שולל את הרעיון של האחדות. כי לכאורה נדמה שמאחדות יכולה להיווצר אחדות אחרת אך ... לבין רע. אלא שמצד האמת, מנקודת מבט של אחדות, אין אפשרות שיווצר שום דבר. כי אם לדוגמה הייתה נוצרת ישות של אחדות, מתוך הישות של האחדות הראשונה, הרי שהיה צריך לשאול: האם האחדות שנוצרה, האם היא זהה לאחדות שיצרה אותה? ואם כן, אז ... שמהווה אותה? ונסביר: השאלה בעצם היא, לא איך זה שמתוך אחדות נוצרה נפרדות, אלא איך זה שמתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי עצם זה שקיימת עוד ישות בעולם בנוסף על הישות של האחדות, בזה עצמו יש נפרדות. כי הנפרדות לא נמצאת רק בין הישויות השונות שיש בעולם. אלא הנפרדות עצמה נמצאת, בין האחדות לבין הנפרדות. כי הנפרדות נפרדת ושונה מהאחדות. ועצם זה שקיימת ישות שונה מהאחדות, זה עצמו נפרדות. ואכ שורש השאלה הוא, איך בכלל יש הבדל בין אחדות לבין נפרדות? דהיינו, איך בכלל יש ישות שהיא נפרדת מהישות של האחדות שהיא שורש המציאות? ונעמיק עוד את השאלה ונסביר כי היא קיימת לא רק במעבר שבין האחדות הראשונה לבין הישות הנפרדת הראשונה מהאחדות, אלא מצד האמת השאלה הזאת קיימת גם במעבר שיש בין הרמות השונות של הנפרדות עצמה. כי ... מזו, במקום ובזמן. כי כל הישויות שקיימות בעולם, כולם נפרדות זו מזו במקום ובזמן שלהן. כי כל דבר נפרד מישותו בזמן אחר. כי אותו הדבר ממש, הוא בכל רגע ורגע ישות אחרת ממש. וגם שתי ישויות זהות זו לזו ברגע אחד, הן נפרדות זו מזו במקום שלהן. כך שכל נקודה במרחב הזמן והמקום, היא נפרדת מכל נקודה אחרת ומכל ישות אחרת שנמצאת במרחב הזמן והמקום. ומאחר שמרחב הזמן והמקום הם אין סופיים, ממילא ברמה החיצונית ביותר יש אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו. כי ברמה החיצונית ביותר, כל ישות נפרדת מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה הראשונה של האחדות, שבה גם הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו הוא נמצא כולו בתוך נקודה אחת ממש. וכל מרחב הזמן כולו, גם הוא נמצא בתוך נקודה אחת ממש. ובשורש המציאות, שם הזמן והמקום הם ישות אחת ממש. כי בעומק המציאות, שם אין זמן ואין מקום כלל. כי יש משהו פנימי יותר מהזמן והמקום. ואחכ נפרדו הזמן והמקום. ונפרדה התודעה של האני של האדם מהתודעה / הישות והאני של המציאות עצמה. וגם נוצרה נפרדות בין הרצון העצמי של האדם לבין הרצון של המציאות. ונוצרה נפרדות בין ... שבעולם, ואעפכ יש שכלים שונים בעולם וכיוב. וכל שתי ישויות, או שהן זהות זו לזו בשלמות, ואכ ממילא הן ישות אחת, או שהן נפרדות זו מזו בדבר כלשהו, ואכ שתיהן חלק מדבר אחר גדול עוד יותר שמאחד אותן. וגם ... מילוט מהשאלה הזאת, והיא אם נאמר שאין שום אחדות בעולם כלל, אלא הכל נפרד תמיד. כי אפשר לומר שכל ישות שקיימת בעולם, היא לא דומה בשום דבר בעולם לשום דבר אחר. ואין שום מכנה משותף בין שום דבר לשום ... לא התפישה המקובלת. כי בחוש ניתן לראות שיש רמות של אחדות ורמות של נפרדות. אך אפשר לנסות לומר שכל ישות בעולם היא נפרדת בשלמות מכל שאר הישויות האחרות, ללא שום מכנה משותף כלשהו. ובכך בעצם ניתן לנסות להתחמק מהשאלה ... שעפ התפישה הזאת בעצם אנחנו מעמיסים את כל תכונות האחדות על תכונות הנפרדות. ועפ התפישה הזאת נצטרך לומר שכל ישות היא אין סופית והיא ממלאת את כל מרחב הזמן והמקום. ושכל ישות היא בעצם סך כל הישויות. ואכ הגענו שוב פעם לשורש האחדות. וכפי שכבר ביארתי, כל הקצוות נפגשים זה עם ... הסיבה וגם התוצאה, וגם הסיבה וגם האין סיבה, וגם הרצון וגם האין רצון, וגם הטוב וגם הרע, וגם כל ישות וכל שאר הישויות, וגם כל ישות וההעדר שלה, הכל נמצא באחדות אחת. כי בשורש המציאות, יש טוב ויש רע. ויש רצון ויש חוסר רצון. ויש ... המציאות עצמה. אלא שמנקודת המבט של שורש המציאות, שם אין נפרדות בין נפרדות לבין אחדות, ולכן בעצם הכל זאת ישות אחת ממש. וכאשר יש לאדם את השכל הגדול של המציאות, שבו יש אחדות בין האחדות לבין הנפרדות, ממילא אין ... הטוב לבין הרע, כי בשכל הגדול יותר, אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות, וממילא אין הבדל בין טוב ורע כישות אחת, לבין טוב ורע כישויות נפרדות. וממילא אין שום שאלה כלל. כי יש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות פירושו שאין ... הישויות הסופיות, וגם להפך. כי מצד האמת, גם הנפרדות וגם האחדות של המציאות, אלו רק ביטויים שונים של אותה הישות ממש. ויש עוד טעות נפוצה, והיא שיש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות נפרדה מהעולם, ועכשיו יש רק נפרדות. או שעכשיו ... רע, אלא שאין הבדל בין הנפרדות הזאת, לבין האחדות של הטוב ושל הרע. והאחדות והנפרדות, הן היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות. וכך גם הסיבה והתוצאה, או הסיבה והאין סיבה וכל כיוב, שאלו היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין סיבה לבין חוסר סיבה וכולי. וממילא אכן יש רע, אך אף על פי כן ...

... ולהישאר כל יכול. האם יש סיבה אחרת שמונעת ריבוי אלוהים? טענה אחרת שאליעד מציג היא שאלוהים, מעצם הגדרתו, הוא ישות אינסופית ושלמה, ולכן לכאורה לא ייתכן שיהיו כמה ישויות אינסופיות. אך הוא טוען שגם טענה זו מוגבלת על ידי ההיגיון האנושי. האדם לא מסוגל לתפוס ריבוי של ישויות אינסופיות, אך העובדה שהשכל האנושי מוגבל לא מוכיחה שזה בלתי אפשרי אובייקטיבית. כיצד ייתכן בכל זאת שיש כמה אלוהים אינסופיים? אליעד מסביר שאפשר לדמיין שהאינסוף אינו חייב להיות מוגבל לישות אחת. למשל, יכולות להיות כמה ישויות שכל אחת מהן אינסופית, כל אחת ממלאת את כל המקום והזמן, ובכל זאת הן קיימות בו זמנית בלי להפריע ... מקיף ופנימי, ומסביר שיש אינסוף בתוך אינסוף, כך שיש הרבה אלוהים שכל אחד מהם אינסופי, אך יחד הם מתאחדים לישות אחת. האם הזמן והמקום הם בעצם אלוהים? אליעד מוסיף טיעון נוסף, ומציע שאם מתבוננים לעומק, כל המציאות בנויה על ... אלוהים הדתי שאינו נמצא במקום ובזמן, לבין שום דבר, ומדגים שאם אלוהים קיים בתוך המקום והזמן, המקום והזמן הם ישויות עליונות יותר. האם להיות אינסופי זו בעצם מגבלה? לקראת הסוף, אליעד מציע מחשבה נוספת: עצם ההגדרה של אלוהים כישות אינסופית יוצרת מגבלה, משום שהיא מונעת ממנו להיות ישות סופית. כך, במובן מסוים, האינסוף עצמו מוגבל בעצם היותו אינסופי בלבד. כלומר, קיומו של אינסוף יוצר אוטומטית גם מושג של סופיות, ושוב אנחנו מוצאים שניים: ישות אינסופית וישות סופית. מה המסקנה הסופית לגבי אפשרות ריבוי אלוהים? אליעד מסכם את הנושא ואומר שלא ניתן להוכיח חד - משמעית ... פי כן להגדיר אותם כבלתי מוגבלים. יש דעה דתית נוספת שלפיה לא יתכן יותר מאלוהים אחד, כי אלוהים מוגדר כישות אינסופית, ולא הגיוני שבאותו מרחב אינסופי יהיו כמה ישויות מקבילות. עם זאת, נטען שגם זה מבוסס על מגבלה של השכל האנושי, שלא תופס ריבוי של אינסוף. ייתכן שבמציאות על - שכלית כן ייתכנו כמה ישויות אינסופיות או כמה סיבות ראשונות. בהמשך, נטען שיש גישה הרואה את כל הקיים כאינסוף אחד, אך באותו זמן אפשר ... המציאות הם בעצם היבטים של אותה מהות. כך מתגלה שייתכן שיש הרבה אלוהים (הרבה אינסוף), ובכל זאת הם מתאחדים לישות אחת. עוד רעיון הוא לזהות שני אלוהים בדמות המקום והזמן, כביכול שתי ישויות אינסופיות שתמיד קיימות, ואף מעליהן יכולים להיות גורמים נוספים. אם מנסים להציב את אלוהים המסורתי מחוץ למקום ולזמן, קשה ... והזמן, אז המקום והזמן גדולים ממנו. בנוסף, עולה הטענה שלהיות אינסופי זה כשלעצמו סוג של מוגבלות, כי ברגע שמגדירים ישות כאינסופית, הגדרתה מונעת ממנה להיות סופית, וכך נוצרת הבחנה בין ישות אינסופית לישות סופית. בסופו של דבר, מי שמקבל את הטיעון שאם הוא יכול להגביל את השני זה מוגבל, ואם לא אז ... הוא יכול להגביל את עצמו, האם הוא יכול להיות לא כל יכול? אז הוא לא אלוהים! כי אלוהים היא ישות אינסופית שלא יכול להיות שכוחה יוגבל, אפילו לא על ידי עצמה, ואם יש בתוכה מנגנון של מוגבלות, יש בתוכה ... לשחק, אם אנחנו נכנסים לעניינים שאלוהים יכול להיות מוגבל, ואף על פי כן הוא אלוהים, אז ממילא אפשר לשחק, ישות שהיא כל יכול, אבל זה כולל שהיא לא יכולה להתגבר על ישות אחרת שהיא כל יכול, ואז כל מיני שקרים כאלו. כולם מבינים שאין דבר כזה, או שהוא יכול לעשות הכל, ... אחרת, במקום כל התסבוכת הלוגית הזאת כי אלוהים מעצם הגדרתו הוא אינסופי, ומאחר שהוא אינסופי, לא יכולה להיות יותר מישות אחת שהיא אינסופית. אלוהים פירושו ישות שלמה, ישות אינסופית, השלם, המהווה את הכל, ומאחר שהגדרתו השלם, הדבר שמהווה את הכל, הוויה אינסופית, ממילא לא יכול להיות ששתי ... אלוהים אחד. אבל כמובן שההבנה הזו היא לא נכונה, ולמה לא נכונה? כי ההבנה שאומרת שלא יכולה להיות יותר מישות אחת אינסופית, היא מחשבה סובייקטיבית של האדם. האדם לא מסוגל לדמיין או לתפוש, שיש יותר מישות אינסופית אחת, מה זאת אומרת? אם האינסוף ממלא את כל המקום, אז כמה ישויות אינסופיות יכולות למלא את המקום, אחת! אבל האדם שטיפה שכל בקודקודו מבין, שזה לא נכון מבחינה אובייקטיבית, כי יכול ... המציאות, הם אחד. ואז שמבנים שהם אחד בכלל, ממילא מבינים שאפשרי המציאות, הוא מחויב המציאות. מה זה אומר? שכל ישות מצומצמת, היא בכלל אינסופית, ורק אנחנו חווים אותה כמצומצמת, שזה בעצם אומר, שיש יותר מאינסוף אחד. ויש בזה עוד ... פנימיים וחיצוניים, שבמערכת הזו יש לנו פנימי ופנימי ופנימי ופנימי, ולמרות שיש הרבה אלוהים, אף על פי כן הם ישות אחת. כל מה שנכון לגבי המחויב, נכון לגבי האפשרי, מה שאומר שכל האפשרי הוא אינסוף, למרות שיש הרבה אז ... הוא גם נכון לגבי המחויב, כך שבסופו של דבר אנחנו מגיעים לכך שיש הרבה אלוהים, אבל מצד שני הם ישות אחת וזה עצמו אומר שהוא אחד בתוך השני, אבל זה נושא אחר, רק רציתי לתת כיוון למחשבה. עכשיו אתן ... המגבלה היא שהוא אינסוף, זה גם מוגבל, לא להיות מוגבל זה גם כן מגבלה, ברגע שהגדרת את אלוהים שהיא ישות אינסופית, בעצם אמרת שהוא מוגבל! כי ברגע שאומרים אינסוף, זה אומר שקיימת אפשרות שתהיה ישות שהיא לא אינסופית, לכן הוא אינסוף, ויש, יש סוף. זא שמישהו הגביל את אלוהים להיות אינסופי, ואז יש לנו שניים, יש סוף, ואינסוף! תמיד יהיו שתי ישויות, שזה אלוהים והעולם, העולם והנפרדות זה ישויות סופיות, ואלוהים ישות אינסופית נניח. מה שאני אומר שלהיות אינסופי זו מוגבלות באי יכולת להיות סופי. בסופו של דבר נחזור להתחלה כי ...

... אך בעצם כל הדברים הם אחד, מכיוון שמהותם הפנימית זהה. לא משנה אם מדובר בספרים, ידיים או כל צורת ישות אחרת - מהותם הפנימית זהה ולכן הם כלולים באותה אחדות מוחלטת. מה מפריד בין ישויות בעולם שלנו? ההבדל בין כל ישות וישות הוא בעצם נפרדות במקומם או בזמן. לדוגמה, אם יש לנו שני ספרים, הם שונים לא בגלל הצורה שלהם, אלא ... לפי התפיסה הכללית, שני דברים שנמצאים באותו מקום ובאותו זמן צריכים להיות זהים, כי אחרת הם לא יכולים להיות ישויות נפרדות. אבל אליעד מציין כי יכול להיות מצב בו יש שני דברים שנראים שונים אך הם בעצם ישות אחת, כי מהותם הפנימית זהה. הוא מדבר על תפיסה גבוהה יותר שבה שני דברים שונים יכולים להיות אחד באותו ... שבין כל הדברים. כיוון שהשכל שלנו לא מסוגל לתפוס את אחדותם של כל הדברים במציאות, אנו רואים כל דבר כישות נפרדת. מהו ריבוי אלוהים? נראה כי אליעד מבקש להראות שלמרות שהאדם עשוי לתפוס את אלוהים כמשהו אחד, זה לא בהכרח נכון. אם נתפוס את אלוהים כמהות ולא כישות אחת, נוכל להבין שבעצם יש ריבוי של מהות בעולם, וכל פרט מהותי הוא בעצם עוד אלוהים. אלוהים, אם כן, ... משהו מוגדר, אלא הכל נמצא בתוך מהותו, ולכן כל דבר בעולם הוא חלק מהותי ממנו. האם יש הבדל בין ישויות בהפכים? ההפכים בעולם שלנו הם נפרדים רק בצורתם החיצונית. למשל, צבע שחור וצבע לבן הם ההפכים מבחינה חיצונית, אך ... שכל דבר בעולם הוא חלק ממכלול מהותי אחד, זה אומר שכל הדברים בעולם הם כמו קבוצה אחת רחבה של ישויות שכל אחת מהן מתקיימת מתוך אותו מקיף / מהות. אחדות המציאות סוד הצמצום יש מאין מהות המציאות הפכים ומהותם ... את המהות הפנימית של כל דבר, יגלה שכול הדברים מתאחדים. בעולם שלנו כל דבר שונה משאר הדברים, ואין שתי ישויות שזהות אחת לשנייה, כי אם הן זהות, אז הן ישות אחת. אבל יכול להיות שיש אין סוף ישויות שלא שונות אחת מהשנייה ובכל זאת הן ישויות שונות. השכל שלנו אומר לנו שהיד שונה מהספר, במה? הם שונות במקום ובזמן. עכשיו אם אני אקח את הספר, ... שונה או זמן שונה, אם הדבר מקביל לדבר אחר, והם נמצאים באותו מקום ובאותו זמן, אז אנחנו אומרים שהם ישות אחת. זה מה שהשכל אומר, אבל מי אמר שזה נכון? בעיקרון, מה שאני אומר, שיש שכל אחר שבו יש כמה ישויות שונות שהם נמצאות באותו מקום ובאותו זמן, כמו למשל שיש כאן ועכשיו באותו מקום ובאותו זמן אין סוף ספרים, ... מהויות. בעולם שלנו כל הדברים שונים אחד מהשני. וכל ההפכים שנפרדים, הם נפרדים רק בצורה החיצונית. בין כל שתי ישויות שיש בעולם אפשר למצוא מכנה משותף וגם הפרדה מסוימת. ומה מהות ההפרדה בין כל הדברים שבעולם? שלאחד יש צורה ... והוא סך כל הדברים. ואם לא היו הדברים לא היה אלוהים. ומצד שני אפשר להגיד הפוך, שאם לא היה ישות צבע, אז לא היו צבעים, למעשה הצבעים זה הביטויים של הצבע. כך שאם לא הייתה מהות לא הייתה נפרדות. ... מקיף למהות. אם לא הייתה הפרדה בין המהות לצורה שלו, אז לא יכול להיות צבע לבן, כי אם כל הישות של הצבע הלבן היא רק צבע, והצבע השחור זה רק צבע, אז איך אפשר יהיה להבדיל בין צבע שחור ...

... שקורה לו בתוך החלום. כיצד חוויית החלום ממחישה את האחריות האישית? כאשר אדם חולם חלום, הוא בעצם מתפצל לשתי ישויות: ישות אחת החולמת את החלום, וישות שנייה שנמצאת בתוך החלום וחווה את עצמה כנפרדת מהחולם. הישויות הללו נראות נפרדות, אך למעשה הן ישות אחת ויחידה. האדם הסובל בחלום הוא גם זה שרצה ויצר את החלום. כך גם בחיים - כאשר אדם חווה אירוע רע, כמו אובדן, אסון או סבל, והוא מתלונן על כך, הוא בעצם מתלונן על עצמו, כי הוא הישות שיוצרת את הכל. הוא האחראי הישיר למה שקורה לו, גם אם הוא לא מודע לכך. מה המשמעות של פיצול ... פיצול אישיות רוחני, המתבטא בכך שהם לא חווים את האחדות שבין הבורא לנברא. האדם הממוצע חווה רק את עצמו כישות נפרדת מהמציאות, ולכן מתלונן על דברים שקורים לו. לעומת זאת, אדם מודע יותר יכול לחוות בו - זמנית שלוש פרספקטיבות שונות: פרספקטיבה נמוכה, שבה הוא חווה את עצמו כישות נפרדת בלבד, כגוף וכתודעה מוגבלת. פרספקטיבה גבוהה יותר, שבה הוא חווה את עצמו כאלוהים, כלומר, כישות שמניעה את כל המציאות. פרספקטיבה הגבוהה ביותר, שבה הוא חווה אחדות מוחלטת בין הבורא והנברא, ואין שום הפרדה. מי ... על המציאות היא בעצם תלונה של האדם על עצמו. הדרך להתגבר על תלונות וסבל היא להבין שאתה והמציאות - ישות אחת. כיצד ניתן להגיע לאחדות מלאה ולהפסיק לסבול? אליעד כהן מסביר שהדרך להגיע לאחדות ולאושר אמיתי היא לחקור לעומק ... עצמה אינה בשליטתו, אלא מופעלת על ידי אותו כוח. בסופו של דבר, האדם מגיע להבנה שהאני האמיתי שלו הוא הישות הראשונה, אותה ישות המכונה אלוהים או המציאות. במצב זה, הוא מתחיל לשאול שאלות על המציאות מתוך הבנה שהוא עצמו המציאות. כתוצאה מכך, ... דמות החלום היא חלק ממנו. כיצד החלום ממחיש את האחדות בין האדם למציאות? כאשר אדם חולם, נדמה שיש שתי ישויות נפרדות: יש את החולם, ויש את הדמות בתוך החלום שחווה עצמה כמנותקת מן החולם. לדוגמה, אם בחלום אדם רואה ... שבחורה חולמת שאונסים אותה, בתוך החלום הוא חווה את זה כרע וכדבר שנכפה עליו. אלא שבמציאות העמוקה יותר, אותה ישות שחולמת היא גם זו שרצתה ויצרה את מה שקורה בחלום. אם הדמות שבחלום היתה במחשבה צלולה, היא היתה מבינה ... מדרגה מסוימת של פיצול אישיות, משום שהם חווים את עצמם כנפרדים לגמרי ממה שקורה. במציאות יש כמה פרספקטיבות או ישויות פנימיות: יש פרספקטיבה אחת שבה האדם חווה את עצמו כישות נפרדת - כמו הגוף והתודעה המצומצמת שיש בו. יש פרספקטיבה נוספת שבה הוא חווה את עצמו כאלוהים, כלומר, ככוח ... למה אלוהים עשה לי את זה?, הוא למעשה שונא את עצמו מבלי להבין זאת, כי הוא והכוח היוצר הם ישות אחת בעומק הדברים. כיצד מגיעים לאחדות מלאה ולתחושת טוב בשלמות? האדם מתבקש לחקור את הרצונות שלו לעומק, כדי לגלות ... אותו כוח יסודי. בסופו של דבר, התודעה של האדם גדלה עוד ועוד, עד שהוא מזהה שהאני האמיתי שלו הוא הישות הראשונה, אותו כוח שקורא לו אלוהים או מציאות. משם הוא גם תופס את הפרספקטיבה שקדמה לאלוהים, שבה הכל אחד ... כי אתה עצמך הכוח שפועל בתוך המציאות הזו. ראייה זו מרפאת את פיצול האישיות, מכיוון שהאדם חווה את כל הישויות הללו בו - זמנית כשלמות אחת. כשאין עוד הפרדה בין הבורא לנברא, בין החלום לבין החולם, האדם חווה טוב ... אינו נפרד מן הדברים, ולכן אינו מנוכר אליהם. אפשר לראות את הדוגמה של היד והגוף: אם היד חשה עצמה כישות נפרדת, היא עלולה לכעוס או להתלונן על הגוף שגורם לה כאב, אבל כשהיא חווה עצמה כחלק מהגוף, אין שום ... שחולם את החלום. נכון שבחלום מתעללים בך, אבל מי חולם את החלום? אתה! כשאדם חולם חלום הוא מתפצל לשתי ישויות, יש ישות אחת שחולמת את החלום, וישות אחת בתוך החלום שהיא חווה את עצמה כנפרדת משאר הישויות, והיא בעצם לא מבינה מה קורה, למה זה קורה לי? איך זה יכול להיות? וכולי. אבל אם האדם בחלום, ... רצונך. האדם מצד האמת צריך לשמוח מכך שקורה לך דבר רע, ולמה? כי אתה רוצה את הדבר האמיתי, שהוא הישות הראשונה שרוצה את כל הדברים. אני בא לומר שכל האנשים סובלים מפיצול אישיות, מה הכוונה פיצול אישיות? פירושו שיש לך כמה ישויות שונות בתוכך, אתה גם חושב שאתה זה, וגם חושב שאתה זה. אבל כל האנשים בעולם סובלים מפיצול אישיות, והכוונה שיש בתוך האדם, יש כמה ישויות שונות: יש בתוכו אלוהים, מצד נוסף הוא זה שברא את אלוהים, שזו פרספקטיבה גדולה יותר שבה הבורא והנברא הם ... הנברא. עכשיו, כאשר האדם אומר את המילה אני, מצד האמת אם יש לו שכל, הוא אמור לחוות את 3 הישויות האלו, הנל. גם שהבורא והנברא הם אחד שזה נקרא אחדות מוחלטת, גם אמור לחוות שהוא בעצם אלוהים והוא רוצה ... כל המציאות, וגם לחוות שהוא הגוף הגשמי, התודעה המצומצמת שנמצאת בתוך גוף. העניין שאנשים סובלים מפיצול אישיות, ומפצלים את הישויות האלו, ואומרים: לא!! אלוהים זה שם! אני זה כאן! זה נקרא לסבול מפיצול אישיות. ולכן שקורה לאדם משהו רע, ... למשל היד הזו, נגיד שהיד הזו, קורה לה משהו, על מי היא מתלוננת, על הגוף, אם היד חווה עצמה כישות נפרדת מהאדם היא חווה ומתלוננת, מה פתאום אתה עושה ככה וככה? אבל היא יכולה לחוות את המציאות טוב מפרספקטיבה ... טוב בשלמות, איך זה עובד? ברגע שאדם יחקור את הרצון שלו, בשלב מאוחר יותר הוא יבין את זה שיש ישות אחרת שגורמת לו לחוות את הרצונות שלו, איך קוראים לאותה ישות שגורמת לאדם לרצות את המציאות שלו? קוראים לה המציאות, המציאות היא הכוח שמניע את כל הדברים, ובכלל זה את האדם! ואז מה שקורה אצל אדם כזה בשלב ראשון הוא מבין שאין לו בחירה חופשית כישות נפרדת, בשלב שני שאדם מתבונן, בעצם התודעה שלו ממשיכה לגדול, ואז הוא קולט שלא רק שהרצונות שלו לא בשליטתו, ... במשהו אחר, היא בכלל לא תלויה בעצמה, ומה שקורה לאדם אחר כך, שהוא מבין שהאני האמיתי שלו זו בכלל הישות הראשונה, ואז שהאדם מבין את זה, אז כל מה שהוא שאל את עצמו, למה אני רוצה את זה? ולמה ... על עצמך, כל דבר שקורה בעולם זה בגללך! קח אחריות, תפסיק לסבול מפיצול אישיות, אל תתכחש לכך שאתה כמה ישויות בו זמנית, זאת האמת, יש גם נפרדות וגם אחדות בו זמנית, יש גם כלום, וגם מקום וזמן שמתהווים מהכלום, ... על די השאלות האלו שמעמיקות פנימה, על ידי זה האדם מתרפא מפיצול האישיות שלו, זא הוא חווה את כל הישויות שלו כישות אחת, ואז הוא חי חייפ טובים באמת.

תקשור, מתקשרים, שליטה במציאות, חיזוי העתיד, האושר של אלוהים, חוסר וודאות, נחישות, חזרה בתשובה האם לתקשור יש משמעות אמיתית? אליעד כהן מסביר כי למרות שיש סוגים רבים של תקשור - כמו כאלה שמנבאים עתידות, רואים את העבר דרך כתב היד, מתקשרים באמצעות טארוט, חייזרים, מלאכים או ישויות אחרות - במהותם הם חסרי משמעות אמיתית. הוא משתמש בדוגמה פשוטה: אם תקשור יאפשר לך לדעת את העתיד, למשל ... שרבים מאמינים בו. הוא מבהיר שיש סוגים רבים של מתקשרים, כמו אלו שמנבאים עתידות, קוראים את העבר, מתקשרים עם ישויות שונות כמו מלאכים או חייזרים, או מנחים אנשים באמצעות קלפי טארוט וקפה. עם זאת, הוא טוען שבסופו של דבר ... אושר מתמשך או משמעותי, כי הרצון הפנימי לעולם לא נעלם, הוא רק משנה צורה וממשיך להתקיים. האם תקשור עם ישויות כמו מלאכים הוא משמעותי? אליעד מדגיש שמבחינה עקרונית, כל תקשור עם ישות כלשהי הוא למעשה תקשור עם אלוהים עצמו. אלוהים הוא הכוח העליון המניע הכל, ולכן גם כאשר אדם משוחח לכאורה ... להכניס לראשו באופן מוחלט שהוא עושה את הכל, הדבר לא יביא אותו לאושר שלם, משום שאפילו אלוהים עצמו, בתור הישות שעושה הכל, אינו מאושר באופן מוחלט. אלוהים, מבחינה מסוימת, לא מאושר משום שהוא עסוק כל הזמן בשינוי המציאות. האושר ... מחשבת הבריאה דרך דוגמה של ילד ואבא: לפני לידתו של ילד, הוא היה מאוחד לחלוטין בתוך אביו, וכשנולד הפך לישות נפרדת. כך הבריאה הייתה לפני יצירתה מאוחדת לחלוטין עם אלוהים, עד שאלוהים חשב אותה והוציא אותה מכוח אל הפועל. ... של ילד ואביו: לפני שהילד נולד הוא היה טמון בזרע האב. לפני בריאת העולם, כולנו היינו למעשה חלק מאלוהים כישות אחת. כעת, לפי האנלוגיה, הבריאה כולה היא מחשבה שאלוהים חושב, ואנו נמצאים בתוכה בדיוק כמו שפיל מדומיין נמצא בתוך ... שליטה או אין לו שליטה, הספק ייעלם, ואיתו גם רוב הסבל. הוא מדגיש כי האפשרות להגיע לתשובה תלויה בעיקר בנחישות של האדם ובמוכנות שלו להתמודד עם האמת, תהא אשר תהא, גם אם היא תערער את כל השקפת עולמו. האם ... הרחבה יותר שמפעילה את הכל. כאשר אדם מתמקד בעובדה שהוא חלק מתודעה אחת שמנהלת הכל, הוא חווה את עצמו כישות בלתי מוגבלת, אך גם מכיר בכך שהוא איננו הישות העצמאית שהוא חשב שהוא. האם ההבנה האמיתית מאפשרת לאדם לשלוט במציאות? אליעד מבהיר שככל שאדם מעמיק את ההבנה של ... סופית. אליעד מסביר כי כל אדם בעצם מתקשר עם אלוהים, גם אם הוא מדבר עם מלאכים, חייזרים או כל ישות אחרת. כל המידע שמתקבל תמיד מגיע בסופו של דבר מהכוח העליון, שזהו אלוהים. זאת אומרת, גם אם אדם מרגיש שהוא מתקשר עם ישות כמו מלאך, הוא בעצם מתקשר עם אלוהים, כי אלוהים הוא שמניע את כל הדברים. בסופו של דבר, הוא טוען ... חושב, אם הוא חווה זאת מתוך תודעת אלוהים, הוא למעשה משדר את הרצון וההבנה של אלוהים עצמו. תקשור עם ישויות הקשר בין אדם לאלוהים שאלות ותשובות על תקשור האם תקשור משנה את המציאות? רצון ואושר - איך זה קשור ... במחשבות של האנשים. מה זה נותן? שאלה: כלום. אליעד: נגיד שאתה אלוהים, הרי כולם מתקשרים עם מלאכים או עם ישויות, מי עומד מעל כולם. אלוהים, שהוא הישות העליונה, בא נגיד שאתה הופך להיות אלוהים, אתה המתקשר העליון, מה זה נתן לך? תחשוב שכול מה שאלוהים יכול ... בא נחזור לשאלת המתקשרים, שאלת אותי מה דעתי על המתקשרים, זה לא נותן כלום. שאלה: יש כאלה שמתקשרים עם ישויות. אליעד: מצד האמת כל האנשים מתקשרים עם אלוהים כל הזמן. שאלה: שזה הישות הכי גבוהה? אליעד: כן, נגיד שאתה עכשיו מדבר עם מלאך, מי גורם לו לדבר איתך? אלוהים, הכוח הראשון, לא ... אתה גם מדבר עם אלוהים, יש שתי אפשרויות, או שאני אלוהים, ואתה מדבר איתי או שאלוהים מדבר דרכי, אני כישות מצומצמת לא יכול לעשות שום פעולה בלי שיהיה כוח אחר שיפעיל אותי, נכון? רובוט לא יכול לעשות שום פעולה ... של אנשים. המציאות היא מחשבות שיוצאות לפועל. אליעד: זה נכון, אבל כל המציאות היא מחשבה שכרגע נוצרת, יש כרגע ישות אחת שאפשר לקרוא לה איך שרוצים למשל כוח X, שהוא כרגע חושב את הכל, אבל כרגע הוא חושב את ... לעשות הכל. אליעד: לא שאת יכולה אלא שאת עושה את הכל. זה יגרום לך להיעלם, האדם בטוח שהוא זה הישות, ואז אם הוא קולט שהוא בכלל הזרוע המבצעת אז מי אני? אני נעלם. אם האני נעלם אז מה שנשאר ... שהבורא אהב אותה לפני שהוא ברא אותה עכשיו אסביר מה היא מחשבת הבריאה. ניקח למשל ילד ואבא, אלו שני ישויות נפרדות, אבל לפני שהילד נולד איפה הוא היה מבחינה פיסיקלית? בתוך אבא שלו, נכון? הילד הזה, הישות שלו הייתה בתוך אבא שלו, עכשיו הוא כאילו יצא, זה נקרא להוציא מהכוח אל הפועל, עכשיו נגיד שלטיפת הזרע ... אז קודם כל אין לך פחדים יותר, למה אין לך פחדים? כי מה שייך לפחד? אם אתה אומר הכל ישות אחת, אז ממה אתה מפחד? ממה יש לך לפחד בכלל? מה תפחד? תפחד למות? למות זה צורה אחרת, יש ... הכל, וממלא את הכל בתוכו, אז אם זה בתוכו אז כבר אין לך ממה לפחד, כי את והוא זה ישות אחת, אם אתה מעלה את היראה לשורשה, מה גורם לאדם לגלות את אלוהים? שהוא מפחד, הפחדים שלו, למה זה ... וגם ממלא אותו, כל הגוף שלו זה אתה. שאלה: המחשבה שלך זה הוא? אליעד: כן, גם אתה עוטף אותו, הישות שלך גם עוטפת אותו וגם ממלאה את הפיל, נגיד לדוגמה שעכשיו אתה חושב על פיל, זה לא שיש גם ...

... את השאלות כדי להבין את מהותן, ולשאול מה זה אומר? באופן המתמשך עד שמגיעים לנקודת עצירה. מה המשמעות של ישות? לאחר מכן, עובר אליעד לתהות על המהות של המפגש בין ישויות. הוא מדבר על כך שהמפגש הוא בעצם חיבור של ישויות נפרדות, ומעורר את השאלה: מהי ישות? מה מאפיין את הישויות? המפגש הזה הוא חיבור שמבצע איזשהו שינוי במציאות, והוא מסביר איך כל חיבור בין ישויות הוא למעשה חיבור של ישויות נפרדות שנפגשות זו עם זו. גם כאן, השאלות לא נפסקות, וההבנה מתפתחת תוך כדי חקירה. איך יודעים שהגעת למהות ... לדעת מהו המהות של מפגש בין אנשים, צריך לחשוב באופן מופשט ולהפשט את התהליך. המפגש עצמו, שהוא מצב שבו ישויות שונות נפגשות, יכול להתפרש כחיבור של ישויות נפרדות, כלומר, כל אדם הוא ישות נפרדת בפני עצמו, והשאלה היא: מה קורה כאשר ישויות כאלה נפגשות? המשמעות של המפגש היא חיבור, לא חיבור פיזי אלא חיבור במובן של חיבור רעיוני, חיבור בין העולמות ...

אלוהים - חלק 16 - הוכחה לכך שאלוהים אינו הישות היחידה שקדמה לעולם! הוכחה לכך שאלוהים אינו הישות היחידה שקדמה לעולם! טיעון: אלוהים הוא יחיד. אלוהים הוא הכוח היחיד שברא את העולם וכולי. סוף טיעון. הפרכה: מכך ... ונוסיף: אלוהים ברא את העולם יש מאין, דהיינו, אלוהים הפך את האין / כלום / העדר המוחלט, ליש / ישות וכולי. אכ: אחרי בריאת העולם יש לנו 2 ישויות שונות שהן: אלוהים + עולם. ולפני בריאת העולם יש לנו ישות אחת ויחידה שהיא אלוהים + העדר מוחלט של כל ישות נוספת. ונגדיר: העדר מוחלט / כלום / אין = X. ונשאל: האם ה X הזה שהיה לפני בריאת העולם, ... האין / כלום שממנו נוצר היש והעולם, הרי שזה בעצם אומר, כי לפני בריאת העולם היו קיימות לפחות 2 ישויות שונות, שהן: 1 - אלוהים 2 - אין / כלום / העדר מוחלט, שממנו בעצם אלוהים יצר את העולם. ... ומשנה את צורתו לשעון. אך השען אינו יוצר יש מ - אין. ואכ הגיוני לומר, כי אלוהים לקחת את הישות של האין / כלום וכולי, והפך אותה ליש / יקום / מרחב מקום / ציר זמן / חומר וכולי. נמצא אם כן, כי בטרם נברא העולם היו קיימות לפחות 2 ישויות שונות שהן: 1 - הבורא עצמו. 2 - האין שממנו נוצר היש. והלוגיקה כאן היא ממש פשוטה: אם אלוהים ... מאין. אם כבר נכון יהיה לומר כי ה - אין ברא את ה - יש מעצמו ולא על ידי ישות חיצונית כלשהי. ואם נאמר כי אלוהים שונה מ: אין / כלום, הרי שבעצם זה אומר כי לפני בריאת העולם ... גם אלוהים + המהות של היש, דהיינו, האין שממנו אלוהים יצר את היש. כך שזה בעצם אומר שאלוהים אינו הישות היחידה שקדמה לעולם, ואכ הוא אינו יחיד / אין סופי וכולי. וננסה לתרץ: בטרם בריאת העולם היה קיים אך ... מאין שנפרד ממהותו של אלוהים, אלא אלוהים ברא את העולם מהמהות העצמית שלו עצמו. ואכ ה - אין אינו ישות נפרדת ועצמאית, אלא הוא אינו קיים כלל, והעולם לא נברא מישות שהיא אינה אלוהים, אלא הוא נברא מהמהות העצמית של אלוהים עצמו. ואכ נשארנו עם אלוהים יחיד בטרם בריאת העולם. ואז נקשה ונשאל בצורה פשוטה: נניח באמת לרגע כי אלוהים לא ברא את העולם מישות שהיא אינה הוא, אלא הוא ברא את העולם מהמהות העצמית שלו. אך עכשיו נשאל: האם בטרם הפריד אלוהים את ... כבר לפני הבריאה היה הבדל בין חלקים שונים בתוך המהות של הבורא, הרי שממילא הבורא עצמו הוא כבר גם ישות שמורכבת מחלקים שונים / שאינה אין סופית / יחידה וכולי. ואם ננסה לומר, שבטרם הבריאה, לא היה שום הבדל ... השונים של הבורא. זא אם נאמר שהבורא לקח חלק מעצמו לצורך הבריאה, כדי להתחמק מלומר שהוא ברא את העולם מישות שהיא אינה הוא כנל, הרי שבעצם אנחנו אומרים כי כבר בטרם הבריאה היה הבדל כלשהו בין הבורא עצמו, לבין ... הסופי שלו וכולי, לבסוף נוצר ממנו העולם. ונחדד: אפשרי אולי לומר, כי לפני בריאת העולם היה רק אלוהים בלבד כישות אחת אין סופית ויחידה ואחרי בריאת העולם יש רק עולם ללא אלוהים וללא שום ישות אחרת שאינה העולם. אם נאמר כך, הרי שאז אפשרי לומר כי לפני הבריאה לא היה שום הבדל בתוך הבורא ... עצמו, וכי הוא עצמו אינו קיים יותר לחלוטין. בהסבר הנל אנחנו אומרים כי בטרם הבריאה היה רק אלוהים בלבד כישות יחידה, ללא שום ישות נוספת שממנה נברא העולם. ואת בריאת העולם נסביר כהפיכתה של הישות האחת של אלוהים, לישות אחרת שהיא העולם. רק שאז זה בעצם אומר כי כרגע אין אלוהים ו/או כל ישות אחרת שאינה היקום / העולם וכולי. אך אם נתעקש לומר, כי גם עכשיו אחרי הבריאה, עדיין קיימת ישות נפרדת מהעולם, שהיא אלוהים שהוא הבורא שברא את העולם, הרי שזה מחזיר אותנו בעצם לשאלות הנל: האם הייתה קיימת ישות נוספת לאלוהים לפני בריאת העולם שממנה ברא אלוהים את העולם, גם אם נגדיר אותו כאין או כל שום אחר, כל זמן שהיא אינה אלוהים, הרי שקיימות לפחות 2 ישויות שונות בטרם בריאת העולם. ואם ננסה לומר כי לפני הבריאה היה קיים רק אלוהים כישות אחת, וכי הבריאה נגזרה ממהותו של הבורא עצמו, ונתעקש לומר כי לא כל הישות של אלוהים הפכה להיות העולם, אלא רק חלק ממנה וגם עכשיו עדיין יש אלוהים + העולם שאותו הוא ברא, ... הבריאה היא בעצם תהליך של הוצאה מ - כוח אל הפועל. גם אם נאמר כי לפני הבריאה הייתה רק ישות אחת בלבד שהיא אלוהים, הרי שאם הדבר שממנו נעשה העולם הוא חלק מאלוהים, הרי שזה אומר שהיה כבר אז ... חלק ממנו לצורך בריאת העולם, כי אז זה מגדיר את אלוהים של אחרי הבריאה וגם את של לפני הבריאה, כישות שמורכבת מחלקים שונים, ואכ היא אינה אין סופית וכולי. סיכום ומסקנות: לומר שאלוהים ברא את העולם יש מאין, משמעותו היא שאלוהים אינו אין סופי ויחיד ופשוט ללא הרכבה כלשהי, כי: או ש: 1 - קיימת ישות נפרדת מהבורא דהיינו, האין שממנו אלוהים יצר את היש. או ש 2 - אלוהים עצמו הוא ה - אין ... העולם מעולם לא נוצר אלא הוא תמיד היה קיים. 3 - אין מצוי יחיד ראשון, אלא תמיד היו מספר ישויות נצחיות שונות עם יחסי כוחות שונים ביניהן. 4 - בטרם הבריאה היה רק אלוהים, וברגע הבריאה הוא העלים את ...