... מאין או אין מיש - מהות ההגדרות - הקיום האמיתי מי שיתבונן על כל הדברים שישנם, יראה ששום דבר לא באמת קיים כישות ממשית, אלא הכל אלו הגדרות, של צירוף של ישויות שונות אחרות. כמו למשל המילה דכגעגכ שאין לה שם משמעות כלל, לעומת המילה שולחן שיש לה משמעות. ... של המילה שולחן, נמצאת מחוץ לשולחן. כי המילה שולחן בפני עצמה, היא חסרת כל משמעות. והמשמעות של המושג ושל הישות של השולחן, היא נובעת ותלויה במשמעות של סך כל הדברים שיוצרים את מהות השולחן. כגון למשל השימוש בשולחן, הצורה שלו, הידע שהאדם יודע על השולחן וכולי, שהם בעצם המהות של ישות השולחן. ואם בכל העולם כולו, היה רק שולחן בלבד, והשולחן היה ממלא את כל המקום והזמן, הרי שלא הייתה שום משמעות לשולחן ולא היה שום שולחן ושום ישות שולחן כלל. וקיומו של השולחן, תלוי בקיומן של עוד ישויות אחרות. כי השולחן לא יכול להתקיים, בלי כל שאר הישויות, שנותנות לו את המשמעות שלו. כי שולחן לא יכול להיות קיים סתם כך משום דבר, אלא מוכרח שיהיו ישויות ממשיות אחרות שהן אינן השולחן, ושהצירוף שלהן בצורה כלשהי, היא בעצם יוצרת את הישות של השולחן. אבל בלי שיהיו ישויות ממשיות אחרות, אין שום קיום לישות של שולחן כלל. והצירוף של הישות עגכעג עם הישות ראטראט, לא יוצר משהו בעל משמעות כלשהי. כי הישויות הבסיסיות עצמן, הן עצמן חסרות כל משמעות. ומוכרח שתהיה משמעות כלשהי למשהו, שעל בסיסו יהיה ניתן ליצור משמעויות נוספות. ומי שיתבונן היטב יראה, כי הישות של שולחן, נראית לאדם הרבה יותר ממשית מאשר הישות של דכגעגכ. וזה משום שהישות של השולחן, מורכבת מישויות שהן בעלות משמעות עבור האדם, בשונה מהישות דכגעגכ, שהיא לא מורכבת והיא לא מבטאת שום ישות בעלת משמעות אמיתית. כי אם נאמר לדוגמה שהישות דכגעגכ, מורכבת מהשילוב של הישות עגכעג עם הישות ראטראט, הרי שלא אמרנו בכך שום דבר משמעותי. כי עדיין אין שום משמעות, גם לא לישויות הבסיסיות, שמרכיבות את הישות הסופית. ולכאורה, הכל נראה הגיוני עד כאן. אלא שמי שיעמיק ויתבונן, הוא יגלה כי מצד האמת גם השולחן, אין לו משמעות יותר או פחות מאשר לישות של דכגעגכ. ולמה? משום שלאדם נדמה שהשולחן מבטא צורה והרכבה של ישויות בעלות משמעות, שהן יוצרות את המשמעות של השולחן. אך אם האדם יתבונן היטב, הוא יגלה שגם הישויות ... נותנת לשולחן את המשמעות שלו, גם הן אין להן משמעות וקיום בפני עצמן, אלא גם הן רק ביטוי של צירוף והרכבה של ישויות אחרות, ושבלי אותן ישויות אחרות, אין קיום לישויות, שההרכבה שלהן מהווה את השולחן. והרעיון הוא, שהקיום של ישות השולחן, תלוי בקיומן של ישויות אחרות. וכל ישות בעולם, גם היא, קיומה תלוי בקיומן של ישויות אחרות. ואין שום ישות בעולם, שהיא עצמה באמת קיימת בקיום עצמי, אלא כל הישויות בעולם, הן רק צירופים של ישויות אחרות, שהן עצמן לא קיימות בזכות עצמן. וזהו כמובן דבר פלא. כי ההיגיון אומר שלא יכול להיות שמשום ... ובהכרח שיש איזה משהו ממשי, שהצורות השונות שלו, הן הישויות והמשמעויות השונות. ועפ ההיגיון בהכרח שיש איזו ישות אחת שהיא תמיד קיימת, ושממנה עשויים כל הדברים כולם. אבל מי שיחפש את הישות הזאת, הוא לא ממש ימצא את

... השאלות הללו נעלמות מעצמן. לכן אליעד מציע לשאול במקום זאת, האם יש אלוהים?, ומכאן מתחיל הדיון לעומקו של הנושא. השואל מציע הגדרה לאלוהים כישות אינסופית שיצרה את הבריאה. אליעד מזהה מיד את הקושי בהגדרה זו, שכן אם אלוהים הוא ישות, מתעוררת השאלה מי יצר את הישות הזו, וכך מגיעים ללופ אינסופי שבו כל יוצר זקוק ליוצר נוסף. לפיכך, הוא מציע לחקור את הנושא מזווית אחרת, זווית המחויב ... עדיף לשאול האם באמת יש אלוהים?. השואל שואל מחדש, האם יש אלוהים?, ואליעד מזמין אותו להגדיר מהו אלוהים מבחינתו. השואל מגדיר את אלוהים כישות אין סופית שבראה את הבריאה. אליעד מצביע על קושי לוגי: אם אלוהים הוא ישות, אז אפשר לשאול מי יצר את הישות הזאת. ברגע שמגדירים אלוהים כיוצר, עולה מיד שאלה נוספת, מי מפעיל את אלוהים?, וכך נכנסים ללופ אינסופי. כיצד ניגשים להגדרת ... מחדד שכל הגדרה של אני כרוכה בהבדלה מלא אני, כלומר, מתקיימת הבחנה בין דברים, והבחנה מחייבת מרחב של מקום וזמן. במקום שבו אין שניים (רק ישות אחת ויחידה), לא יכולה להתקיים הבחנה או הגדרה כלשהי. איך קשורים המקום והזמן לדיון על בריאת העולם? מתוך ההבנה שכל ישות בעולם תלויה במקום ובזמן, עולה השאלה: האם המקום והזמן עצמם תלויים במשהו? אם מנסים לייחס את הכל לפוטנציאל, גם פוטנציאל ... (שהעולם קיים מאז ומעולם) לעומת חידוש העולם (שהעולם נברא מאין). הוא אומר שהזמן והמקום לכאורה מתקיימים אינסוף, ולכן לא צריך להניח שיש ישות חיצונית שבראה אותם. העולם הוא בלתי מוגבל במקום, בזמן ובאפשרויות (פוטנציאלים שונים), ולכן יש אינסוף תרחישים. במקום אחד ... בודד, כי במקום אחר במציאות יכול להתקיים סדר אחר לגמרי. מה שנראה לאדם מסודר, נובע מכך שהוא לא ראה עדיין אפשרות אחרת. מהו הרעיון של שתי ישויות - זמן ומקום? אליעד מסביר שקיימות שתי ישויות נצחיות: מקום וזמן, והן פועלות תמיד. הוא מוסיף שההבנה הזו משמעה שהמקום והזמן עצמם הם הכוח המהווה והמניע של כל הבריאה, ... לרעיון שיש הוויה אחת, גדולה יותר מכל הזמן ומהמקום, שעוטפת את שניהם. כלומר, אם המקום והזמן אינם מחויבי המציאות בפני עצמם, אולי קיימת ישות אחת, פנימית יותר, שמולידה את המקום והזמן (לפני הזמן ולפני המקום). לפיכך, גם לגבי השאלה האם המקום הוא אין סופי - הוא אין סופי רק בהקשר של מרחב, אבל עדיין יש את הזמן, וכן להפך. מכאן, כדי שלא נצטרך לטעון שיש שתי ישויות אין סופיות שונות (מקום וזמן), מציעים שיש ישות על - זמנית ועל - מקומית שמייצרת את שניהם. כיצד הרעיון של אין מוליד את היש? אליעד מתייחס להבנה שהדבר היחיד שאפשר לומר ... גם הכלום הוא לא ממש משהו נפרד, כי ההפך שלו הוא היש. בסופו של דבר, מגיעים לרעיון שהיש והאין הם היפכים שמתקיימים בו - זמנית, והם למעשה הישות האחת. מכאן אין כבר הפרדה בין אלוהים לעולם, כי אלוהים מקבל הגדרה ככלום שממנו נוצרים הזמן, המקום וכל הביטויים הרבים. ... האם באמת יש אלוהים? שאלה: אז אני שואל האם יש אלוהים? אליעד: אז בא נחשוב מה זה אלוהים? מה זה אומר עבורך אלוהים? שאלה: מבחינתי היא ישות אין סופית, ללא מימדים והיא כנראה זאת שיצרה את הבריאה. אליעד: יש כאן בעיה בשאלה על אלוהים, כי אם אתה אומר שהוא ישות, אז השאלה מי יצר את הישות? למה זה? כי אתה הגדרת אותו, הגדרת אותו כישות, כיוצר... והשאלה היא מי מפעיל את המנגנון של אלוהים? אתה יכול להגיד אלוהים אחר, אבל מי מפעיל את האחר, וכך נכנסים ללופ. ... וזמן פיזי, כל דבר גם מחשבות ורצונות. אם כל מה שמצוי הייתה מחשבה בלבד, האם הייתה מחשבה? לא, כי אין משמעות למחשבה. אם הייתה קיימת רק ישות אחת בכל המציאות, האם ניתן להגדיר אותה כבית או כסא? לא, כי כשיש לך ישות אחת אין לך משהו להשוות איתו. למה אני אומר את זה, כדי להגיד שגם המחשבות שלנו תופסות מקום, למה? כי עצם זה שאתה יכול ... אומר שכול דבר תופס מקום. כשאתה אומר את המילה אני זה גם תופס מקום, למה? כי מבחינת המציאות אם אתה אומר אני, פירושו שיש לא אני. אם הייתה ישות אחת ויחידה בעולם האם היא הייתה יכולה להגיד אני? לא, כי מה זה אני, מה זה אומר? כדי שתהיה משמעות צריך להיות גם לא אני. אם ... למשהו. למעשה הזמן והמקום הם אותו דבר, אנו צריכים זמן כדי לעבור בין שני מקומות. הבנו שכול הישויות בעולם תלויות במקום ובזמן, אם יש ישות אחת ועוד אחת זה אומר שיש מקום וזמן לישות הראשונה ומקום וזמן לישות השנייה. מה זה אומר פרקטית? למעשה אנו מנסים לדעת מה חייב להיות קיים, למשל הכסא לא חייב להיות קיים, הברזל ממנו עשוי הכסא ... שנה, אבל היה קיים זמן גם לפני ששת אלפים שנה. בכל מקרה הזמן אין סופי והמקום אין סופי ולכן ההיגיון הפשוט ואמר שיש שני אלוהים, יש שני ישויות נצחיות שהן הזמן והמקום שהם תמיד קיימות, והן מהוות, מחיות ומקיימות את כל הבריאה כולה. המציאות הזאת יש בה מקום אין סופי ... היא ומה זה זמן ומקום? כאן יש כמה אפשרויות, אנו יכולים להגיד לדוגמה שהמקום הוא נצחי והוא מהווה את הזמן, בסופו של דבר הגענו שיש שתי ישויות שבתוכן נמצא הכל, למעשה יש שתי אלוהים, אפשר לומר שאולי המקום והזמן תלויים אחד בשני, או שאפשר לומר שיש רק מקום והוא עושה ... המקום והזמן זה אומר שאין לו בכלל בחירה, כי אם כל דבר עשוי מדבר אחר, זה אומר שהדבר הראשון הוא הכי חזק ומחליט על הכל. אני ואתה אנו שתי ישויות שונות אבל מהצד הפנימי יותר, שנינו אותה ישות. כי אני כרגע גם אדם וגם צורה של מקום וזמן. מצד האמת הגדולה האם אני מחליט מה לעשות? לא, המקום והזמן עושים צורות שונות. ... לזה התחלה, השאלה היא לא מי ברא את המקום? השאלה היא מה הוא המקום? ולכן ההבנה הפשוטה אומרת שהמקום עשוי מאין מקום והזמן מאין זמן, כמה ישויות קבלנו? שתיים. נשאלה שאלה בהפסקה, איך כל זה קשור כאשר יש לנו בעיה בחיים? התשובה היא שזה הדבר היחיד שקשור, הדבר הראשון, ...

... על טיפשותם של אנשים אחרים? איך להתייחס לאנשים כאל רובוטים? להתייחס לאנשים כאל דמויות בחלום, להתייחס לאנשים כאל ישויות דמיוניות, אנשים חסרי בחירה חופשית, כולם רובוטים איך להתמודד עם טמטום של אחרים מבלי לכעוס? כאשר אנחנו נתקלים בהתנהגות ... החלום שלנו, או רובוט פועל לפי קוד, יהיה לנו קל יותר להתמודד עם המצב מבלי להיפגע. אם אנחנו תופסים את האחרים כישות חסרת בחירה חופשית, נהיה פחות רגישים לפגיעותיהם. זו רק דרך אחת לראות את הדברים, שמסייעת לנו להפסיק להעניש את עצמנו על ...

... ביארתי, גם הטוב וגם הרע, בשורשם הם ישות אחת. כי בעולם שלנו יש ישויות שונות. והישויות השונות שיש בעולם שלנו, הן נפרדות זו מזו. אך כל הישויות השונות שיש בעולם, הן כולן ביטויים שונים וגוונים שונים וצמצומים שונים והיבטים שונים, של המציאות, שהיא הישות האחת. ומנקודת מבט על המציאות כישות אחת, אין הבדל בין טוב לרע. דהיינו, הטוב הוא לא יותר טוב מאשר הרע או להפך. כי יש תחושה של טוב ויש תחושה של רע, אלא שאין הבדל בין התחושות האלו. כי אלו לא יותר מאשר סוגים שונים של תחושות ורגשות. וגם הישות העצמית של האדם, דהיינו, האני של האדם, וגם הרצון העצמי של האדם, וגם כל המחשבות של האדם, וגם כל הרגשות של האדם, וגם כל מה שהאדם רואה, וכל מה שישנו, אלו הכל התהוויות שונות של ... כיצד זה יכול להיות שהוויה אחת תהווה ישויות שונות ונפרדות זו מזו? ואיך יכול להיות שמתוך אחדות פשוטה, יתהוו ישויות שונות זו מזו? וגם לשאלה הזאת עצמה יש שורש פנימי יותר. כי השאלה היא, כיצד מתוך אחדות נוצרה נפרדות. אך באמת יש כאן שאלה פנימית עוד יותר, והיא איך מתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי כאשר יש אחדות, אין מקום לעוד ישות נוספת על האחדות. ועצם קיומה של ישות נוספת על האחדות, זה עצמו שולל את הרעיון של האחדות. כי לכאורה נדמה שמאחדות יכולה להיווצר אחדות אחרת אך לא נפרדות אחרת. וכאשר האדם רואה את הנפרדות, אז הוא שואל איך מתוך אחדות ... שום דבר. כי אם לדוגמה הייתה נוצרת ישות של אחדות, מתוך הישות של האחדות הראשונה, הרי שהיה צריך לשאול: האם האחדות שנוצרה, האם היא זהה לאחדות שיצרה אותה? ואם כן, אז במה זה בא לידי ביטוי הנפרדות של הישויות האלו? ואם לא, דהיינו, אם היצירה שונה ... נפרדות, אלא איך זה שמתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי עצם זה שקיימת עוד ישות בעולם בנוסף על הישות של האחדות, בזה עצמו יש נפרדות. כי הנפרדות לא נמצאת רק בין הישויות השונות שיש בעולם. אלא הנפרדות עצמה נמצאת, בין האחדות לבין הנפרדות. כי הנפרדות נפרדת ושונה מהאחדות. ועצם זה שקיימת ישות שונה מהאחדות, זה עצמו נפרדות. ואכ שורש השאלה הוא, איך בכלל יש הבדל בין אחדות לבין נפרדות? דהיינו, איך בכלל יש ישות שהיא נפרדת מהישות של האחדות שהיא שורש המציאות? ונעמיק עוד את השאלה ונסביר כי היא קיימת לא רק במעבר שבין האחדות הראשונה לבין הישות הנפרדת הראשונה מהאחדות, אלא מצד האמת השאלה הזאת קיימת גם במעבר שיש בין הרמות השונות של הנפרדות עצמה. כי גם בעולם שלנו של הנפרדות, גם בו יש רמות שונות של נפרדות. כי ברמה החיצונית ביותר האדם רואה אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו, במקום ובזמן. כי כל הישויות שקיימות בעולם, כולם נפרדות זו מזו במקום ובזמן שלהן. כי כל דבר נפרד מישותו בזמן אחר. כי אותו הדבר ממש, הוא בכל רגע ורגע ישות אחרת ממש. וגם שתי ישויות זהות זו לזו ברגע אחד, הן נפרדות זו מזו במקום שלהן. כך שכל נקודה במרחב הזמן והמקום, היא נפרדת מכל נקודה אחרת ומכל ישות אחרת שנמצאת במרחב הזמן והמקום. ומאחר שמרחב הזמן והמקום הם אין סופיים, ממילא ברמה החיצונית ביותר יש אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו. כי ברמה החיצונית ביותר, כל ישות נפרדת מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה הראשונה של האחדות, שבה גם הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו הוא נמצא כולו בתוך נקודה אחת ממש. וכל מרחב הזמן כולו, גם הוא נמצא בתוך נקודה אחת ממש. ובשורש המציאות, שם הזמן והמקום הם ישות אחת ממש. כי בעומק המציאות, שם אין זמן ואין מקום כלל. כי יש משהו פנימי יותר מהזמן והמקום. ואחכ נפרדו הזמן והמקום. ונפרדה התודעה של האני של האדם מהתודעה הישות והאני של המציאות עצמה. וגם נוצרה נפרדות בין הרצון העצמי של האדם לבין הרצון של המציאות. ונוצרה נפרדות בין האדם החושב לבין המחשבה שלו לבין המציאות שעליה הוא חושב. ואחכ יש עוד רמות ...

... טענה אחרת שאליעד מציג היא שאלוהים, מעצם הגדרתו, הוא ישות אינסופית ושלמה, ולכן לכאורה לא ייתכן שיהיו כמה ישויות אינסופיות. אך הוא טוען שגם טענה זו מוגבלת על ידי ההיגיון האנושי. האדם לא מסוגל לתפוס ריבוי של ישויות אינסופיות, אך העובדה שהשכל האנושי מוגבל לא מוכיחה שזה בלתי אפשרי אובייקטיבית. כיצד ייתכן בכל זאת שיש כמה אלוהים אינסופיים? אליעד מסביר שאפשר לדמיין שהאינסוף אינו חייב להיות מוגבל לישות אחת. למשל, יכולות להיות כמה ישויות שכל אחת מהן אינסופית, כל אחת ממלאת את כל המקום והזמן, ובכל זאת הן קיימות בו זמנית בלי להפריע זו לזו. זה שהאדם אינו יכול להבין זאת בשכלו, לא אומר שזה לא יכול להתקיים במציאות ... כך שיש הרבה אלוהים שכל אחד מהם אינסופי, אך יחד הם מתאחדים לישות אחת. האם הזמן והמקום הם בעצם אלוהים? אליעד מוסיף טיעון נוסף, ומציע שאם מתבוננים לעומק, כל המציאות בנויה על שני דברים אינסופיים בסיסיים - המקום והזמן. כל דבר שקיים נמצא בתוך ... ומדגים שאם אלוהים קיים בתוך המקום והזמן, המקום והזמן הם ישויות עליונות יותר. האם להיות אינסופי זו בעצם מגבלה? לקראת הסוף, אליעד מציע מחשבה נוספת: עצם ההגדרה של אלוהים כישות אינסופית יוצרת מגבלה, משום שהיא מונעת ממנו להיות ישות סופית. כך, במובן מסוים, האינסוף עצמו מוגבל בעצם היותו אינסופי בלבד. כלומר, קיומו של אינסוף יוצר אוטומטית גם מושג של סופיות, ושוב אנחנו מוצאים שניים: ישות אינסופית וישות סופית. מה המסקנה הסופית לגבי אפשרות ריבוי אלוהים? אליעד מסכם את הנושא ואומר שלא ניתן להוכיח חד - משמעית שלא יכול להיות יותר מאלוהים אחד באותו היגיון שהדתיים מנסים להשתמש בו. ... נוספת שלפיה לא יתכן יותר מאלוהים אחד, כי אלוהים מוגדר כישות אינסופית, ולא הגיוני שבאותו מרחב אינסופי יהיו כמה ישויות מקבילות. עם זאת, נטען שגם זה מבוסס על מגבלה של השכל האנושי, שלא תופס ריבוי של אינסוף. ייתכן שבמציאות על - שכלית כן ייתכנו כמה ישויות אינסופיות או כמה סיבות ראשונות. בהמשך, נטען שיש גישה הרואה את כל הקיים כאינסוף אחד, אך באותו זמן אפשר לומר שיש ריבוי אינסופי שקיים במקביל, משום שאפשרי המציאות ומחויב המציאות ... שייתכן שיש הרבה אלוהים (הרבה אינסוף), ובכל זאת הם מתאחדים לישות אחת. עוד רעיון הוא לזהות שני אלוהים בדמות המקום והזמן, כביכול שתי ישויות אינסופיות שתמיד קיימות, ואף מעליהן יכולים להיות גורמים נוספים. אם מנסים להציב את אלוהים המסורתי מחוץ למקום ולזמן, קשה להבחין מה ההבדל בינו לבין שום דבר, ואם הוא בתוך המקום ... אינסופי זה כשלעצמו סוג של מוגבלות, כי ברגע שמגדירים ישות כאינסופית, הגדרתה מונעת ממנה להיות סופית, וכך נוצרת הבחנה בין ישות אינסופית לישות סופית. בסופו של דבר, מי שמקבל את הטיעון שאם הוא יכול להגביל את השני זה מוגבל, ואם לא אז הוא בעצמו מוגבל, צריך להבין שזו אותה בעיה שעולה גם לגבי אלוהים יחיד. לכן המסקנה היא שלא ... יכול להיות לא כל יכול? אז הוא לא אלוהים! כי אלוהים היא ישות אינסופית שלא יכול להיות שכוחה יוגבל, אפילו לא על ידי עצמה, ואם יש בתוכה מנגנון של מוגבלות, יש בתוכה פוטנציאל של הגבלה עצמית, כי אם יש אלוהים שיכול להגביל את עצמו, אז יכול ... להיות מוגבל, ואף על פי כן הוא אלוהים, אז ממילא אפשר לשחק, ישות שהיא כל יכול, אבל זה כולל שהיא לא יכולה להתגבר על ישות אחרת שהיא כל יכול, ואז כל מיני שקרים כאלו. כולם מבינים שאין דבר כזה, או שהוא יכול לעשות הכל, או שהוא לא יכול לעשות הכל. ואז שקר נוסף, אלוהים שיכול להגביל את עצמו, אבל ישאר ... הוא אינסופי, ומאחר שהוא אינסופי, לא יכולה להיות יותר מישות אחת שהיא אינסופית. אלוהים פירושו ישות שלמה, ישות אינסופית, השלם, המהווה את הכל, ומאחר שהגדרתו השלם, הדבר שמהווה את הכל, הוויה אינסופית, ממילא לא יכול להיות ששתי הוויות הן אינסופית, יש הוויה אינסופית אחת, וזה לכאורה, הוכחה, ... ולמה לא נכונה? כי ההבנה שאומרת שלא יכולה להיות יותר מישות אחת אינסופית, היא מחשבה סובייקטיבית של האדם. האדם לא מסוגל לדמיין או לתפוש, שיש יותר מישות אינסופית אחת, מה זאת אומרת? אם האינסוף ממלא את כל המקום, אז כמה ישויות אינסופיות יכולות למלא את המקום, אחת! אבל האדם שטיפה שכל בקודקודו מבין, שזה לא נכון מבחינה אובייקטיבית, כי יכול להיות שיש הרבה אלוהים, ויש הרבה אינסוף, וכל אחד מהם ממלא את כל ... מבינים שאפשרי המציאות, הוא מחויב המציאות. מה זה אומר? שכל ישות מצומצמת, היא בכלל אינסופית, ורק אנחנו חווים אותה כמצומצמת, שזה בעצם אומר, שיש יותר מאינסוף אחד. ויש בזה עוד את הנושא של מקיף למקיף פנימיים וחיצוניים, שבמערכת הזו יש לנו פנימי ... ופנימי ופנימי, ולמרות שיש הרבה אלוהים, אף על פי כן הם ישות אחת. כל מה שנכון לגבי המחויב, נכון לגבי האפשרי, מה שאומר שכל האפשרי הוא אינסוף, למרות שיש הרבה אז יש הרבה אינסוף, אבל אף על פי כן כל מה שנכון לגבי האפשרי, הוא גם נכון לגבי ...

... מדובר בספרים, ידיים או כל צורת ישות אחרת - מהותם הפנימית זהה ולכן הם כלולים באותה אחדות מוחלטת. מה מפריד בין ישויות בעולם שלנו? ההבדל בין כל ישות וישות הוא בעצם נפרדות במקומם או בזמן. לדוגמה, אם יש לנו שני ספרים, הם שונים לא בגלל הצורה שלהם, אלא בגלל שהם ... כי אחרת הם לא יכולים להיות ישויות נפרדות. אבל אליעד מציין כי יכול להיות מצב בו יש שני דברים שנראים שונים אך הם בעצם ישות אחת, כי מהותם הפנימית זהה. הוא מדבר על תפיסה גבוהה יותר שבה שני דברים שונים יכולים להיות אחד באותו זמן ובאותו מקום. מהו ... במציאות, אנו רואים כל דבר כישות נפרדת. מהו ריבוי אלוהים? נראה כי אליעד מבקש להראות שלמרות שהאדם עשוי לתפוס את אלוהים כמשהו אחד, זה לא בהכרח נכון. אם נתפוס את אלוהים כמהות ולא כישות אחת, נוכל להבין שבעצם יש ריבוי של מהות בעולם, וכל פרט מהותי הוא בעצם עוד אלוהים. אלוהים, אם כן, הוא לא משהו מוגדר, אלא ... מהותי ממנו. האם יש הבדל בין ישויות בהפכים? ההפכים בעולם שלנו הם נפרדים רק בצורתם החיצונית. למשל, צבע שחור וצבע לבן הם ההפכים מבחינה חיצונית, אך מהותם, ... בעולם הם כמו קבוצה אחת רחבה של ישויות שכל אחת מהן מתקיימת מתוך אותו מקיף מהות. אחדות המציאות סוד הצמצום יש מאין מהות המציאות הפכים ומהותם צמצום שכלי הספר ... דבר שונה משאר הדברים, ואין שתי ישויות שזהות אחת לשנייה, כי אם הן זהות, אז הן ישות אחת. אבל יכול להיות שיש אין סוף ישויות שלא שונות אחת מהשנייה ובכל זאת הן ישויות שונות. השכל שלנו אומר לנו שהיד שונה מהספר, במה? הם שונות במקום ובזמן. עכשיו אם אני אקח את הספר, ואשים לידו את אותו ... זמן, אז אנחנו אומרים שהם ישות אחת. זה מה שהשכל אומר, אבל מי אמר שזה נכון? בעיקרון, מה שאני אומר, שיש שכל אחר שבו יש כמה ישויות שונות שהם נמצאות באותו מקום ובאותו זמן, כמו למשל שיש כאן ועכשיו באותו מקום ובאותו זמן אין סוף ספרים, ובכל זאת הם שונים. ... רק בצורה החיצונית. בין כל שתי ישויות שיש בעולם אפשר למצוא מכנה משותף וגם הפרדה מסוימת. ומה מהות ההפרדה בין כל הדברים שבעולם? שלאחד יש צורה מסוימת, ולשני אין ... אפשר להגיד הפוך, שאם לא היה ישות צבע, אז לא היו צבעים, למעשה הצבעים זה הביטויים של הצבע. כך שאם לא הייתה מהות לא הייתה נפרדות. מה שאני רוצה להגיד ששום ... יכול להיות צבע לבן, כי אם כל הישות של הצבע הלבן היא רק צבע, והצבע השחור זה רק צבע, אז איך אפשר יהיה להבדיל בין צבע שחור ללבן? כי יש משהו שהוא לא צבע, והוא ...

... הזה, כלומר, הוא אחראי לכל מה שקורה לו בתוך החלום. כיצד חוויית החלום ממחישה את האחריות האישית? כאשר אדם חולם חלום, הוא בעצם מתפצל לשתי ישויות: ישות אחת החולמת את החלום, וישות שנייה שנמצאת בתוך החלום וחווה את עצמה כנפרדת מהחולם. הישויות הללו נראות נפרדות, אך למעשה הן ישות אחת ויחידה. האדם הסובל בחלום הוא גם זה שרצה ויצר את החלום. כך גם בחיים - כאשר אדם חווה אירוע רע, כמו אובדן, אסון או סבל, והוא מתלונן על כך, הוא בעצם מתלונן על עצמו, כי הוא הישות שיוצרת את הכל. הוא האחראי הישיר למה שקורה לו, גם אם הוא לא מודע לכך. מה המשמעות של פיצול אישיות ... האנשים בעולם סובלים מדרגה מסוימת של פיצול אישיות רוחני, המתבטא בכך שהם לא חווים את האחדות שבין הבורא לנברא. האדם הממוצע חווה רק את עצמו כישות נפרדת מהמציאות, ולכן מתלונן על דברים שקורים לו. לעומת זאת, אדם מודע יותר יכול לחוות בו - זמנית שלוש פרספקטיבות שונות: פרספקטיבה נמוכה, שבה הוא חווה את עצמו כישות נפרדת בלבד, כגוף וכתודעה מוגבלת. פרספקטיבה גבוהה יותר, שבה הוא חווה את עצמו כאלוהים, כלומר, כישות שמניעה את כל המציאות. פרספקטיבה הגבוהה ביותר, שבה הוא חווה אחדות מוחלטת בין הבורא והנברא, ואין שום ... האדם הוא חלק מהמציאות, ולכן כל תלונה על המציאות היא בעצם תלונה של האדם על עצמו. הדרך להתגבר על תלונות וסבל היא להבין שאתה והמציאות - ישות אחת. כיצד ניתן להגיע לאחדות מלאה ולהפסיק לסבול? אליעד כהן מסביר שהדרך להגיע לאחדות ולאושר אמיתי היא ... מתקדם יותר, האדם מבין שגם התודעה שלו עצמה אינה בשליטתו, אלא מופעלת על ידי אותו כוח. בסופו של דבר, האדם מגיע להבנה שהאני האמיתי שלו הוא הישות הראשונה, אותה ישות המכונה אלוהים או המציאות. במצב זה, הוא מתחיל לשאול שאלות על המציאות מתוך הבנה שהוא עצמו המציאות. ... לו, ממש כפי שבחלום האדם חולם, וגם דמות החלום היא חלק ממנו. כיצד החלום ממחיש את האחדות בין האדם למציאות? כאשר אדם חולם, נדמה שיש שתי ישויות נפרדות: יש את החולם, ויש את הדמות בתוך החלום שחווה עצמה כמנותקת מן החולם. לדוגמה, אם בחלום אדם רואה שרוצחים לו את הילדים, או שבחורה חולמת שאונסים אותה, בתוך החלום הוא חווה את זה כרע וכדבר שנכפה עליו. אלא שבמציאות העמוקה יותר, אותה ישות שחולמת היא גם זו שרצתה ויצרה את מה שקורה בחלום. אם הדמות שבחלום היתה במחשבה צלולה, היא היתה מבינה ... הזו, כל האנשים בעולם סובלים מדרגה מסוימת של פיצול אישיות, משום שהם חווים את עצמם כנפרדים לגמרי ממה שקורה. במציאות יש כמה פרספקטיבות או ישויות פנימיות: יש פרספקטיבה אחת שבה האדם חווה את עצמו כישות נפרדת - כמו הגוף והתודעה המצומצמת שיש בו. יש פרספקטיבה נוספת שבה הוא חווה את עצמו כאלוהים, כלומר, ... עצמו. לדוגמה, אם לאדם קרה אסון כלשהו, והוא אומר למה אלוהים עשה לי את זה?, הוא למעשה שונא את עצמו מבלי להבין זאת, כי הוא והכוח היוצר הם ישות אחת בעומק הדברים. כיצד מגיעים לאחדות מלאה ולתחושת טוב בשלמות? האדם מתבקש לחקור את הרצונות שלו לעומק, ... שלו עצמה אינה בשליטתו, אלא מופעלת בידי אותו כוח יסודי. בסופו של דבר, התודעה של האדם גדלה עוד ועוד, עד שהוא מזהה שהאני האמיתי שלו הוא הישות הראשונה, אותו כוח שקורא לו אלוהים או מציאות. משם הוא גם תופס את הפרספקטיבה שקדמה לאלוהים, שבה הכל ... לבין החולם, האדם חווה טוב אמיתי. הוא אינו נפרד מן הדברים, ולכן אינו מנוכר אליהם. אפשר לראות את הדוגמה של היד והגוף: אם היד חשה עצמה כישות נפרדת, היא עלולה לכעוס או להתלונן על הגוף שגורם לה כאב, אבל כשהיא חווה עצמה כחלק מהגוף, אין שום ... מי אחראי לכך שבחלום מתעללים באדם? האדם שחולם את החלום. נכון שבחלום מתעללים בך, אבל מי חולם את החלום? אתה! כשאדם חולם חלום הוא מתפצל לשתי ישויות, יש ישות אחת שחולמת את החלום, וישות אחת בתוך החלום שהיא חווה את עצמה כנפרדת משאר הישויות, והיא בעצם לא מבינה מה קורה, למה זה קורה לי? ... כל מה שקורה לך כולל כל דבר, זו בעצם התגלות רצונך. האדם מצד האמת צריך לשמוח מכך שקורה לך דבר רע, ולמה? כי אתה רוצה את הדבר האמיתי, שהוא הישות הראשונה שרוצה את כל הדברים. אני בא לומר שכל האנשים סובלים מפיצול אישיות, מה הכוונה פיצול אישיות? פירושו שיש לך כמה ישויות שונות בתוכך, אתה גם חושב שאתה זה, וגם חושב שאתה זה. אבל כל האנשים בעולם סובלים מפיצול אישיות, והכוונה שיש בתוך האדם, יש כמה ישויות שונות: יש בתוכו אלוהים, מצד נוסף הוא זה שברא את אלוהים, שזו פרספקטיבה גדולה יותר שבה הבורא והנברא הם ... של האדם היא המציאות עצמה, משל למה הדבר דומה, למשל היד הזו, נגיד שהיד הזו, קורה לה משהו, על מי היא מתלוננת, על הגוף, אם היד חווה עצמה כישות נפרדת מהאדם היא חווה ומתלוננת, מה פתאום אתה עושה ככה וככה? אבל היא יכולה לחוות את המציאות טוב ... מה זא. מי שיגלה איך עובדים הרצונות שלו יחווה טוב בשלמות, איך זה עובד? ברגע שאדם יחקור את הרצון שלו, בשלב מאוחר יותר הוא יבין את זה שיש ישות אחרת שגורמת לו לחוות את הרצונות שלו, איך קוראים לאותה ישות שגורמת לאדם לרצות את המציאות שלו? קוראים לה המציאות, המציאות היא הכוח שמניע את כל הדברים, ובכלל זה את האדם! ואז מה שקורה אצל אדם כזה בשלב ראשון הוא מבין שאין לו בחירה חופשית כישות נפרדת, בשלב שני שאדם מתבונן, בעצם התודעה שלו ממשיכה לגדול, ואז הוא קולט שלא רק שהרצונות שלו לא ... משהו אחר, זה כמו היד מגלה שהקיום שלה תלוי במשהו אחר, היא בכלל לא תלויה בעצמה, ומה שקורה לאדם אחר כך, שהוא מבין שהאני האמיתי שלו זו בכלל הישות הראשונה, ואז שהאדם מבין את זה, אז כל מה שהוא שאל את עצמו, למה אני רוצה את זה? ולמה אני רוצה את זה? ... המציאות או על אלוהים אתה בעצם מתלונן על עצמך, כל דבר שקורה בעולם זה בגללך! קח אחריות, תפסיק לסבול מפיצול אישיות, אל תתכחש לכך שאתה כמה ישויות בו זמנית, זאת האמת, יש גם נפרדות וגם אחדות בו זמנית, יש גם כלום, וגם מקום וזמן שמתהווים מהכלום, זאת ... מניע את הדבר הזה? בסופו של דבר על די השאלות האלו שמעמיקות פנימה, על ידי זה האדם מתרפא מפיצול האישיות שלו, זא הוא חווה את כל הישויות שלו כישות אחת, ואז הוא חי חייפ טובים באמת. ...

... כהן מסביר כי למרות שיש סוגים רבים של תיקשור - כמו כאלה שמנבאים עתידות, רואים את העבר דרך כתב היד, מתקשרים באמצעות טארוט, חייזרים, מלאכים או ישויות אחרות - במהותם הם חסרי משמעות אמיתית. הוא משתמש בדוגמה פשוטה: אם תיקשור יאפשר לך לדעת את העתיד, למשל לזכות בלוטו, מה זה באמת ייתן לך? גם אם זכית, לא הפכת למאושר ... מבחינה מעשית או רוחנית, למרות שרבים מאמינים בו. הוא מבהיר שיש סוגים רבים של מתקשרים, כמו אלו שמנבאים עתידות, קוראים את העבר, מתקשרים עם ישויות שונות כמו מלאכים או חייזרים, או מנחים אנשים באמצעות קלפי טארוט וקפה. עם זאת, הוא טוען שבסופו של דבר כל סוגי התיקשור הם חסרי תועלת, מכיוון שאין בהם תוצאה משמעותית ... שלו היא שגם יכולת כזו לא תספק לאדם אושר מתמשך או משמעותי, כי הרצון הפנימי לעולם לא נעלם, הוא רק משנה צורה וממשיך להתקיים. האם תיקשור עם ישויות כמו מלאכים הוא משמעותי? אליעד מדגיש שמבחינה עקרונית, כל תיקשור עם ישות כלשהי הוא למעשה תיקשור עם אלוהים עצמו. אלוהים הוא הכוח העליון המניע הכל, ולכן גם כאשר אדם משוחח לכאורה עם מלאך או חייזר, הוא למעשה מקבל את המסר מאלוהים. הוא מביא ... לא מובילה לאושר אמיתי. גם אם האדם יצליח להכניס לראשו באופן מוחלט שהוא עושה את הכל, הדבר לא יביא אותו לאושר שלם, משום שאפילו אלוהים עצמו, בתור הישות שעושה הכל, אינו מאושר באופן מוחלט. אלוהים, מבחינה מסוימת, לא מאושר משום שהוא עסוק כל הזמן בשינוי המציאות. האושר האמיתי, לפי אליעד, מגיע רק מתוך הבנה שהכל אחד, שאין ... היא קשורה לאהבה שבדעת? אליעד מתאר את מחשבת הבריאה דרך דוגמה של ילד ואבא: לפני לידתו של ילד, הוא היה מאוחד לחלוטין בתוך אביו, וכשנולד הפך לישות נפרדת. כך הבריאה הייתה לפני יצירתה מאוחדת לחלוטין עם אלוהים, עד שאלוהים חשב אותה והוציא אותה מכוח אל הפועל. כל העולם הוא מחשבה שאלוהים חושב, ולכן אין הפרדה אמיתית ... וכיצד היא קשורה לאהבה שבדעת? ניתנת דוגמה של ילד ואביו: לפני שהילד נולד הוא היה טמון בזרע האב. לפני בריאת העולם, כולנו היינו למעשה חלק מאלוהים כישות אחת. כעת, לפי האנלוגיה, הבריאה כולה היא מחשבה שאלוהים חושב, ואנו נמצאים בתוכה בדיוק כמו שפיל מדומיין נמצא בתוך מחשבה של אדם. כאשר קולטים שהכל מתרחש בתוך המחשבה של ... לאדם להתחבר לתחושת המציאות האמיתית, ולתודעה הרחבה יותר שמפעילה את הכל. כאשר אדם מתמקד בעובדה שהוא חלק מתודעה אחת שמנהלת הכל, הוא חווה את עצמו כישות בלתי מוגבלת, אך גם מכיר בכך שהוא איננו הישות העצמאית שהוא חשב שהוא. האם ההבנה האמיתית מאפשרת לאדם לשלוט במציאות? אליעד מבהיר שככל שאדם מעמיק את ההבנה של תודעתו, כך הוא מתקרב לנקודה שבה כל השאלות והספקות ... שעדיין יימשך ליצר ולרצות משהו למרות יכולתו האין - סופית. אליעד מסביר כי כל אדם בעצם מתקשר עם אלוהים, גם אם הוא מדבר עם מלאכים, חייזרים או כל ישות אחרת. כל המידע שמתקבל תמיד מגיע בסופו של דבר מהכוח העליון, שזהו אלוהים. זאת אומרת, גם אם אדם מרגיש שהוא מתקשר עם ישות כמו מלאך, הוא בעצם מתקשר עם אלוהים, כי אלוהים הוא שמניע את כל הדברים. בסופו של דבר, הוא טוען שכל רעיון של תיקשור הוא חסר משמעות, כי כל אדם הוא חלק מאלוהים, ולכן אין צורך בתקשורת נפרדת. כל מה שמישהו אומר או חושב, אם הוא חווה זאת מתוך תודעת אלוהים, הוא למעשה משדר את הרצון וההבנה של אלוהים עצמו. תיקשור עם ישויות הקשר בין אדם לאלוהים שאלות ותשובות על תיקשור האם תיקשור משנה את המציאות? רצון ואושר - איך זה קשור למתקשרים? שאלה: יש לי שאלה לגבי תיקשור. מה אתה אומר על מתקשרים? ... נותן לך? בא נגיד תקשור שאתה יכול לשלוט במחשבות של האנשים. מה זה נותן? שאלה: כלום. אליעד: נגיד שאתה אלוהים, הרי כולם מתקשרים עם מלאכים או עם ישויות, מי עומד מעל כולם. אלוהים, שהוא הישות העליונה, בא נגיד שאתה הופך להיות אלוהים, אתה המתקשר העליון, מה זה נתן לך? תחשוב שכול מה שאלוהים יכול לעשות גם אתה יכול לעשות, מה שאתה רוצה אתה יכול לעשות, מה זה ... עבודה, ולא תרוויח כסף, ולא תוכל לשרוד. בא נחזור לשאלת המתקשרים, שאלת אותי מה דעתי על המתקשרים, זה לא נותן כלום. שאלה: יש כאלה שמתקשרים עם ישויות. אליעד: מצד האמת כל האנשים מתקשרים עם אלוהים כל הזמן. שאלה: שזה הישות הכי גבוהה? אליעד: כן, נגיד שאתה עכשיו מדבר עם מלאך, מי גורם לו לדבר איתך? אלוהים, הכוח הראשון, לא דווקא אלוהים, אתה תמיד מדבר עם אלוהים, עכשיו כרגע אתה גם מדבר עם אלוהים, יש שתי אפשרויות, או שאני אלוהים, ואתה מדבר איתי או שאלוהים מדבר דרכי, אני כישות מצומצמת לא יכול לעשות שום פעולה בלי שיהיה כוח אחר שיפעיל אותי, נכון? רובוט לא יכול לעשות שום פעולה בלי שיפעילו אותו, נכון? אתה גם רובוט, אתה לא מפעיל את עצמך, אתה ... היום היא שהכל זה תוצאה של מחשבות של אנשים. המציאות היא מחשבות שיוצאות לפועל. אליעד: זה נכון, אבל כל המציאות היא מחשבה שכרגע נוצרת, יש כרגע ישות אחת שאפשר לקרוא לה איך שרוצים למשל כוח X, שהוא כרגע חושב את הכל, אבל כרגע הוא חושב את זה שאתה חושב שאנשים חשבו. מה הבנת? שאלה: אני מרגיש שכול מה שאני רואה זה מה ... עושה זה מישהו שעובר דרכי, אז אגיע למצב שאני יכולה לעשות הכל. אליעד: לא שאת יכולה אלא שאת עושה את הכל. זה יגרום לך להיעלם, האדם בטוח שהוא זה הישות, ואז אם הוא קולט שהוא בכלל הזרוע המבצעת אז מי אני? אני נעלם. אם האני נעלם אז מה שנשאר זה המציאות, וכשהוא אומר אני הוא מתכוון למציאות. שאלה: מה אני בכל הסיפור הזה? ... שבדעת, מה זאת אומרת? שהוא אוהב את הבריאה כפי שהבורא אהב אותה לפני שהוא ברא אותה עכשיו אסביר מה היא מחשבת הבריאה. ניקח למשל ילד ואבא, אלו שני ישויות נפרדות, אבל לפני שהילד נולד איפה הוא היה מבחינה פיסיקלית? בתוך אבא שלו, נכון? הילד הזה, הישות שלו הייתה בתוך אבא שלו, עכשיו הוא כאילו יצא, זה נקרא להוציא מהכוח אל הפועל, עכשיו נגיד שלטיפת הזרע הייתה תודעה, ואם היא הייתה אומרת אני, למי היא הייתה מתכוונת? ... כל העולם הזה בתוך המחשבה של אלוהים, אם אתה מבין את זה אז קודם כל אין לך פחדים יותר, למה אין לך פחדים? כי מה שייך לפחד? אם אתה אומר הכל ישות אחת, אז ממה אתה מפחד? ממה יש לך לפחד בכלל? מה תפחד? תפחד למות? למות זה צורה אחרת, יש צורה כזאת ויש צורה כזאת, כאן יש שינוי בתפיסת המציאות. התודעה שלך חווה משהו ... את כבר מגלה שיש כוח שמפעיל את הכל, אז את מגלה שהוא גם מקיף את הכל, וממלא את הכל בתוכו, אז אם זה בתוכו אז כבר אין לך ממה לפחד, כי את והוא זה ישות אחת, אם אתה מעלה את היראה לשורשה, מה גורם לאדם לגלות את אלוהים? שהוא מפחד, הפחדים שלו, למה זה קורה לי? אה, כי יש משהו שגרם, יש כוח ראשון, שעושה את הכל כל הזמן, ... כאילו נמצא בתוכו, בגלל שהוא בתוכך אתה גם חודר דרכו, וגם ממלא אותו, כל הגוף שלו זה אתה. שאלה: המחשבה שלך זה הוא? אליעד: כן, גם אתה עוטף אותו, הישות שלך גם עוטפת אותו וגם ממלאה את הפיל, נגיד לדוגמה שעכשיו אתה חושב על פיל, זה לא שיש גם אותך וגם את הפיל, יש רק אותך. זה כמו שאנשים אומרים אבל אלוהים נתן לנו בחירה ...

... אומר? באופן המתמשך עד שמגיעים לנקודת עצירה. מה המשמעות של ישות? לאחר מכן, עובר אליעד לתהות על המהות של המפגש בין ישויות. הוא מדבר על כך שהמפגש הוא בעצם חיבור של ישויות נפרדות, ומעורר את השאלה: מהי ישות? מה מאפיין את הישויות? המפגש הזה הוא חיבור שמבצע איזשהו שינוי במציאות, והוא מסביר איך כל חיבור בין ישויות הוא למעשה חיבור של ישויות נפרדות שנפגשות זו עם זו. גם כאן, השאלות לא נפסקות, וההבנה מתפתחת תוך כדי חקירה. איך יודעים שהגעת למהות הסופית? בהמשך, אליעד מציג את ... באופן מופשט ולהפשט את התהליך. המפגש עצמו, שהוא מצב שבו ישויות שונות נפגשות, יכול להתפרש כחיבור של ישויות נפרדות, כלומר, כל אדם הוא ישות נפרדת בפני עצמו, והשאלה היא: מה קורה כאשר ישויות כאלה נפגשות? המשמעות של המפגש היא חיבור, לא חיבור פיזי אלא חיבור במובן של חיבור רעיוני, חיבור בין העולמות הפנימיים של כל אחד מהאנשים. ...

... - חלק 16 - הוכחה לכך שאלוהים אינו הישות היחידה שקדמה לעולם! הוכחה לכך שאלוהים אינו הישות היחידה שקדמה לעולם! טיעון: אלוהים הוא יחיד. אלוהים הוא הכוח היחיד שברא את העולם ... העולם. נשיב: כלום אין העדר מוחלט. ונוסיף: אלוהים ברא את העולם יש מאין, דהיינו, אלוהים הפך את האין כלום העדר המוחלט, ליש ישות וכולי. אכ: אחרי בריאת העולם יש לנו 2 ישויות שונות שהן: אלוהים + עולם. ולפני בריאת העולם יש לנו ישות אחת ויחידה שהיא אלוהים + העדר מוחלט של כל ישות נוספת. ונגדיר: העדר מוחלט כלום אין = X. ונשאל: האם ה X הזה שהיה לפני בריאת העולם, ... של הבורא שונה ממהותו של האין כלום שממנו נוצר היש והעולם, הרי שזה בעצם אומר, כי לפני בריאת העולם היו קיימות לפחות 2 ישויות שונות, שהן: 1 - אלוהים 2 - אין כלום העדר מוחלט, שממנו בעצם אלוהים יצר את העולם. ... לא יש מ - אין. השען לוקח X קיים ומשנה את צורתו לשעון. אך השען אינו יוצר יש מ - אין. ואכ הגיוני לומר, כי אלוהים לקחת את הישות של האין כלום וכולי, והפך אותה ליש יקום מרחב מקום ציר זמן חומר וכולי. נמצא אם כן, כי בטרם נברא העולם היו קיימות לפחות 2 ישויות שונות שהן: 1 - הבורא עצמו. 2 - האין שממנו נוצר היש. והלוגיקה כאן היא ממש פשוטה: אם ... מוחלט, ממילא מה שייך לומר שאלוהים ברא את העולם יש מאין. אם כבר נכון יהיה לומר כי ה - אין ברא את ה - יש מעצמו ולא על ידי ישות חיצונית כלשהי. ואם נאמר כי אלוהים שונה מ: אין כלום, הרי שבעצם זה אומר כי לפני בריאת העולם היה קיים גם אלוהים + המהות של היש, דהיינו, האין שממנו אלוהים יצר את היש. כך שזה בעצם אומר שאלוהים אינו הישות היחידה שקדמה לעולם, ואכ הוא אינו יחיד אין סופי וכולי. וננסה לתרץ: בטרם בריאת העולם ... אלוהים לא ברא את העולם יש מאין שנפרד ממהותו של אלוהים, אלא אלוהים ברא את העולם מהמהות העצמית שלו עצמו. ואכ ה - אין אינו ישות נפרדת ועצמאית, אלא הוא אינו קיים כלל, והעולם לא נברא מישות שהיא אינה אלוהים, אלא הוא נברא מהמהות העצמית של אלוהים עצמו. ואכ נשארנו עם אלוהים יחיד בטרם בריאת העולם. ואז נקשה ונשאל בצורה פשוטה: נניח באמת לרגע כי אלוהים לא ברא את העולם מישות שהיא אינה הוא, אלא הוא ברא את העולם מהמהות העצמית שלו. אך עכשיו נשאל: האם בטרם ... העולם? אם נאמר שאכן כבר לפני הבריאה היה הבדל בין חלקים שונים בתוך המהות של הבורא, הרי שממילא הבורא עצמו הוא כבר גם ישות שמורכבת מחלקים שונים שאינה אין סופית יחידה וכולי. ואם ננסה לומר, שבטרם הבריאה, לא ... הפוטנציאל שבין החלקים השונים של הבורא. זא אם נאמר שהבורא לקח חלק מעצמו לצורך הבריאה, כדי להתחמק מלומר שהוא ברא את העולם מישות שהיא אינה הוא כנל, הרי שבעצם אנחנו אומרים כי כבר בטרם הבריאה היה הבדל כלשהו בין ... הסופי שלו היעוד הסופי שלו וכולי, לבסוף נוצר ממנו העולם. ונחדד: אפשרי אולי לומר, כי לפני בריאת העולם היה רק אלוהים בלבד כישות אחת אין סופית ויחידה ואחרי בריאת העולם יש רק עולם ללא אלוהים וללא שום ישות אחרת שאינה העולם. אם נאמר כך, הרי שאז אפשרי לומר כי לפני הבריאה לא היה שום הבדל ... לבריאה עצמה ולעולם עצמו, וכי הוא עצמו אינו קיים יותר לחלוטין. בהסבר הנל אנחנו אומרים כי בטרם הבריאה היה רק אלוהים בלבד כישות יחידה, ללא שום ישות נוספת שממנה נברא העולם. ואת בריאת העולם נסביר כהפיכתה של הישות האחת של אלוהים, לישות אחרת שהיא העולם. רק שאז זה בעצם אומר כי כרגע אין אלוהים ו או כל ישות אחרת שאינה היקום העולם וכולי. אך אם נתעקש לומר, כי גם עכשיו אחרי הבריאה, עדיין קיימת ישות נפרדת מהעולם, שהיא אלוהים שהוא הבורא שברא את העולם, הרי שזה מחזיר אותנו בעצם לשאלות הנל: האם הייתה קיימת ישות נוספת לאלוהים לפני בריאת העולם שממנה ברא אלוהים את העולם, גם אם נגדיר אותו כאין או כל שום אחר, כל זמן שהיא אינה אלוהים, הרי שקיימות לפחות 2 ישויות שונות בטרם בריאת העולם. ואם ננסה לומר כי לפני הבריאה היה קיים רק אלוהים כישות אחת, וכי הבריאה נגזרה ממהותו של הבורא עצמו, ונתעקש לומר כי לא כל הישות של אלוהים הפכה להיות העולם, אלא רק חלק ממנה וגם עכשיו עדיין יש אלוהים + העולם שאותו ... כבר אינו אין סופי וכולי. ונחדד: הבריאה היא בעצם תהליך של הוצאה מ - כוח אל הפועל. גם אם נאמר כי לפני הבריאה הייתה רק ישות אחת בלבד שהיא אלוהים, הרי שאם הדבר שממנו נעשה העולם הוא חלק מאלוהים, הרי שזה אומר ... שלא אפשרי לומר שאלוהים לקח חלק ממנו לצורך בריאת העולם, כי אז זה מגדיר את אלוהים של אחרי הבריאה וגם את של לפני הבריאה, כישות שמורכבת מחלקים שונים, ואכ היא אינה אין סופית וכולי. סיכום ומסקנות: לומר שאלוהים ברא ...