1:26:55רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית
מהן רמות הוודאות והספק ואיך הן משפיעות על אמונה במדע?
ההרצאה עוסקת בנושאים מורכבים של רמות וודאות, ספק, אמונה במדע, ותיאוריות מדעיות שונות, כולל התזונה הקטוגנית. אליעד כהן מתחיל בדיון על שאלות בסיסיות כמו "איך אני יודע שאני חי?" או "האם העולם נברא על ידי אלוהים או שבאמצעות אבולוציה?". הוא מתאר את הקשר בין ספק וודאות בשאלות יומיומיות ומורכבות, ומנסה להסביר כיצד אנו מחליטים מה נכון או לא נכון, תוך ניתוח של עקרונות מדעיים ומחשבתיים.
במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי לעיתים קרובות אנחנו שואלים את עצמנו אם אנחנו בטוחים במשהו במאה אחוז, אך למעשה ספק הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך. השאלה אם אנו יכולים לדעת בוודאות מלאה היא קשה, ולעיתים מה שנראה לנו נכון הוא למעשה תוצאה של הנחות מוקדמות, שלא תמיד ניתן להוכיח את נכונותן. לדוגמה, כאשר הוא שואל אם אנחנו יכולים להיות בטוחים ב - 100% לגבי כל פרט, הוא מדגיש שאין "וודאות מוחלטת" - גם העובדה שאנחנו רואים את הקיר מולנו היא משהו שאנו מניחים לפי החושים שלנו, אך לא ניתן להוכיח זאת בוודאות.
הוא גם מציין את המתח בין מדע ואמונה דתית, ומביא את "ההימור של פסקל" כדוגמה לחשיבה שמניחה את האמונה בהנחות מסוימות, גם אם אין הוכחות חותכות. הוא מדבר על כך שהתשובות המדעיות רבות פעמים מותנות במידע חלקי או בהנחות, ודיבר על איך מחקרים מדעיים רבים לא תמיד מבוצעים בצורה נכונה, דבר שיכול להוביל למסקנות שגויות. למשל, הוא מתאר איך מחקרים רבים בתזונה מבוצעים על אוכלוסיות מצומצמות ולא תמיד לוקחים בחשבון משתנים רבים שיכולים להשפיע על התוצאות.
באופן כללי, אליעד מדבר על ספק ואמונה באופן שמזמין את המאזין לחשוב מחדש על אמיתות שהיו נראות לו נכונות, תוך הצגת דוגמאות כמו תאוריית האבולוציה לעומת בריאתנות, גיל העולם, ותיאוריית המפץ הגדול. הוא שואל האם אנחנו באמת יכולים לדעת שהמהירות של האור לא השתנתה מאז המפץ הגדול, או האם כל החוקים הפיזיקליים שהיו נכונים אז, עדיין נכונים היום.
בהמשך, אליעד עובר לנושא של תזונה קטוגנית, ומתאר את הקשר שבין תצפיות מדעיות ותוצאות לא תמיד ברורות מהן. הוא מציין כי המחקרים שבדקו את יתרונותיה של הדיאטה הקטוגנית לא תמיד מספקים הוכחות חד משמעיות, ומציין את הצורך לחקור ולפקפק בנתונים ובמסקנות שמגיעים אליהם.
הוא מסביר שהמסקנות שעלינו להסיק מתוך מחקרים הן תמיד בגדר ספק, ומדגיש את הצורך להבין את שורש המסקנות לפני שאנחנו בוטחים בהן.
אליעד גם פותח את השיח על אבולוציה, ומסביר כיצד כל תיאוריה מדעית, אם היא לא נבדקה עד הסוף, נשארת בגדר ספק. גם כאשר אנחנו שומעים ממדענים או זוכי פרס נובל, הוא טוען כי זה לא בהכרח אומר שהמסקנות נכונות, כיוון שתיאוריה מדעית יכולה להיות נכונה רק בהנחה שהנתונים שנמדדו נכונים ושלא שגינו בתצפיות.
כיצד ספק, מדע ואמונה משפיעים על הבחירות בחיי היום - יום?
ההרצאה של אליעד כהן מספקת תובנות עמוקות על איך נוכל להטיל ספק לא רק בתיאוריות מדעיות אלא גם בהחלטות יומיומיות בחיים. הוא מתאר את אתגרי הספק במצבים שונים, כמו כשהוא שואל את הקהל האם הם יכולים להיות בטוחים במאה אחוז שמה שהם רואים הוא נכון, או אם הם סומכים על זיכרונם. בהנחה שאנחנו לא יכולים לדעת בוודאות מוחלטת על שום דבר, השאלה שנשאלת היא מה אנחנו בוחרים להאמין בו, וכיצד אנו מקבלים את ההחלטות שלנו מתוך הספק הזה.
אליעד מציע שהיכולת להטיל ספק אינה רק גישה אינטליגנטית אלא גם גישה שמחייבת אותנו להתנהל בצורה יותר מדויקת בחיים. על פי דבריו, לכל אדם יש את הזכות לבחור באמונות ובמסקנות שעליהם הוא בונה את עולמו, אבל עליו להיות מודע לכך שכולן עשויות להיות נגועות בספק.
איך נוכל להטיל ספק בצורה אפקטיבית?
במהלך ההרצאה, אליעד מציין שכשם שאנחנו מטילים ספק במדע, כך עלינו להטיל ספק גם בדברים שאנחנו חושבים שהם נכונים לגבי עצמנו. הוא מציין את החשיבות להכיר בכך שלעיתים קרובות אנו עשויים להסתמך על חוויות אישיות או על זיכרונות שהם לא בהכרח מדויקים. דוגמאות רבות נוגעות לפערים בין מה שאנו חושבים שקרה לבין מה שקרה בפועל, כמו במקרה של מחקרים מדעיים שנעשו עם נתונים מוגבלים.
אליעד ממליץ לקחת את הזמן לחשוב ולבדוק את הדברים, ולהיות מוכנים לשנות את דעתנו כשיש לנו ראיות או נתונים חדשים. "הנכונות לפקפק" היא לא רק עיסוק אינטליגנטי - היא חלק מיכולת אנושית עמוקה להבין שהאמת אינה תמיד כפי שהיא נראית בהתחלה.
ההרצאה עוסקת בנושאים מורכבים של רמות וודאות, ספק, אמונה במדע, ותיאוריות מדעיות שונות, כולל התזונה הקטוגנית. אליעד כהן מתחיל בדיון על שאלות בסיסיות כמו "איך אני יודע שאני חי?" או "האם העולם נברא על ידי אלוהים או שבאמצעות אבולוציה?". הוא מתאר את הקשר בין ספק וודאות בשאלות יומיומיות ומורכבות, ומנסה להסביר כיצד אנו מחליטים מה נכון או לא נכון, תוך ניתוח של עקרונות מדעיים ומחשבתיים.
במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי לעיתים קרובות אנחנו שואלים את עצמנו אם אנחנו בטוחים במשהו במאה אחוז, אך למעשה ספק הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך. השאלה אם אנו יכולים לדעת בוודאות מלאה היא קשה, ולעיתים מה שנראה לנו נכון הוא למעשה תוצאה של הנחות מוקדמות, שלא תמיד ניתן להוכיח את נכונותן. לדוגמה, כאשר הוא שואל אם אנחנו יכולים להיות בטוחים ב - 100% לגבי כל פרט, הוא מדגיש שאין "וודאות מוחלטת" - גם העובדה שאנחנו רואים את הקיר מולנו היא משהו שאנו מניחים לפי החושים שלנו, אך לא ניתן להוכיח זאת בוודאות.
הוא גם מציין את המתח בין מדע ואמונה דתית, ומביא את "ההימור של פסקל" כדוגמה לחשיבה שמניחה את האמונה בהנחות מסוימות, גם אם אין הוכחות חותכות. הוא מדבר על כך שהתשובות המדעיות רבות פעמים מותנות במידע חלקי או בהנחות, ודיבר על איך מחקרים מדעיים רבים לא תמיד מבוצעים בצורה נכונה, דבר שיכול להוביל למסקנות שגויות. למשל, הוא מתאר איך מחקרים רבים בתזונה מבוצעים על אוכלוסיות מצומצמות ולא תמיד לוקחים בחשבון משתנים רבים שיכולים להשפיע על התוצאות.
באופן כללי, אליעד מדבר על ספק ואמונה באופן שמזמין את המאזין לחשוב מחדש על אמיתות שהיו נראות לו נכונות, תוך הצגת דוגמאות כמו תאוריית האבולוציה לעומת בריאתנות, גיל העולם, ותיאוריית המפץ הגדול. הוא שואל האם אנחנו באמת יכולים לדעת שהמהירות של האור לא השתנתה מאז המפץ הגדול, או האם כל החוקים הפיזיקליים שהיו נכונים אז, עדיין נכונים היום.
בהמשך, אליעד עובר לנושא של תזונה קטוגנית, ומתאר את הקשר שבין תצפיות מדעיות ותוצאות לא תמיד ברורות מהן. הוא מציין כי המחקרים שבדקו את יתרונותיה של הדיאטה הקטוגנית לא תמיד מספקים הוכחות חד משמעיות, ומציין את הצורך לחקור ולפקפק בנתונים ובמסקנות שמגיעים אליהם.
הוא מסביר שהמסקנות שעלינו להסיק מתוך מחקרים הן תמיד בגדר ספק, ומדגיש את הצורך להבין את שורש המסקנות לפני שאנחנו בוטחים בהן.
אליעד גם פותח את השיח על אבולוציה, ומסביר כיצד כל תיאוריה מדעית, אם היא לא נבדקה עד הסוף, נשארת בגדר ספק. גם כאשר אנחנו שומעים ממדענים או זוכי פרס נובל, הוא טוען כי זה לא בהכרח אומר שהמסקנות נכונות, כיוון שתיאוריה מדעית יכולה להיות נכונה רק בהנחה שהנתונים שנמדדו נכונים ושלא שגינו בתצפיות.
כיצד ספק, מדע ואמונה משפיעים על הבחירות בחיי היום - יום?
ההרצאה של אליעד כהן מספקת תובנות עמוקות על איך נוכל להטיל ספק לא רק בתיאוריות מדעיות אלא גם בהחלטות יומיומיות בחיים. הוא מתאר את אתגרי הספק במצבים שונים, כמו כשהוא שואל את הקהל האם הם יכולים להיות בטוחים במאה אחוז שמה שהם רואים הוא נכון, או אם הם סומכים על זיכרונם. בהנחה שאנחנו לא יכולים לדעת בוודאות מוחלטת על שום דבר, השאלה שנשאלת היא מה אנחנו בוחרים להאמין בו, וכיצד אנו מקבלים את ההחלטות שלנו מתוך הספק הזה.
אליעד מציע שהיכולת להטיל ספק אינה רק גישה אינטליגנטית אלא גם גישה שמחייבת אותנו להתנהל בצורה יותר מדויקת בחיים. על פי דבריו, לכל אדם יש את הזכות לבחור באמונות ובמסקנות שעליהם הוא בונה את עולמו, אבל עליו להיות מודע לכך שכולן עשויות להיות נגועות בספק.
איך נוכל להטיל ספק בצורה אפקטיבית?
במהלך ההרצאה, אליעד מציין שכשם שאנחנו מטילים ספק במדע, כך עלינו להטיל ספק גם בדברים שאנחנו חושבים שהם נכונים לגבי עצמנו. הוא מציין את החשיבות להכיר בכך שלעיתים קרובות אנו עשויים להסתמך על חוויות אישיות או על זיכרונות שהם לא בהכרח מדויקים. דוגמאות רבות נוגעות לפערים בין מה שאנו חושבים שקרה לבין מה שקרה בפועל, כמו במקרה של מחקרים מדעיים שנעשו עם נתונים מוגבלים.
אליעד ממליץ לקחת את הזמן לחשוב ולבדוק את הדברים, ולהיות מוכנים לשנות את דעתנו כשיש לנו ראיות או נתונים חדשים. "הנכונות לפקפק" היא לא רק עיסוק אינטליגנטי - היא חלק מיכולת אנושית עמוקה להבין שהאמת אינה תמיד כפי שהיא נראית בהתחלה.
- הסתברות מדעית
- הימור פסקל
- האם אבולוציה סותרת את התנ"ך?
- האם יש הוכחות ליציאת מצרים?
- האם דתיים מוסריים יותר?
- תזונה קטוגנית
- הפסקת ספק בחיים יומיומיים