הסתפקות במועט / לשמוח בחלקך - למה לא להסתפק במועט ולא לשמוח בחלקך? מי מסתפק במועט? תשובה: מי שאינו יודע את השלמות. על האדם לדעת לא להסתפק במועט. על האדם לחפש את הטוב ביותר ואת המושלם ביותר. השלמות קיימת ואפשר להגיע אליה. לא רק שאפשר להגיע אליה, אלא שהיא כבר קיימת. המציאות כבר מושלמת, רק צריך להבין את ההיגיון הטוב והמושלם של המציאות, ולחוות את השלמות שכבר קיימת. על האדם לחפש את השלמות ולהגיע אליה. איך לחפש את השלמות? על ידי שחוקרים את השורש של החסרונות. פירוש: שלמות = אין חסר. רצון = חסר שונה מ: שלמות. על האדם לחקור את השורש של תחושת החסר = על האדם להבין מהיכן נובעת תחושת החסר. רק אחרי שהאדם מבין, מהיכן נובעים כל החסרונות כולם, רק אז הוא מסוגל להבין מהי השלמות. לכל החסרונות כולם יש שורש אחד. על האדם לאתר את השורש של כל החסרונות כולם, כדי להבין מהי השלמות. השלמות = אין חסר. לאחר שהאדם מבין מהי השלמות, עכשיו עליו להרגיש אותה. איך? על ידי זה שחוקרים את השורש הראשון של החסרונות אל מול האמת. פירוש: לוקחים את השורש של החסרונות ומנסים לעקור אותו. לוקחים את הגורם שאחראי לשורש החסרונות, ומנסים לבדוק האם הוא אמיתי בכלל. איך מנסים לעקור מהשורש? תשובה: על ידי זה ששואלים אולי ההפך הוא הנכון?! האמת אינה מפחדת משאלות, כי היא תישאר בכל מצב. השקר מת מפחד משאלות. כי השאלות הורגות אותו. שאלת אולי ההפך הוא הנכון, מכה ישר בשורש של השקר. בכל מקרה, חוקרים את השורש של החיסרון עם השאלה, אולי ההפך הוא הנכון. כאשר האמת מתגלה, הכל מתהפך לטובה = השלמות מתגלה = טוב אמיתי.

החיים הרעים של העשירים ששמחים בחלקם - מהם? למה אנשים עשירים שמחים בחלקם הם בעצם אומללים? אליעד כהן מסביר שהחיים הטובים של האנשים העשירים, או של אלו שחושבים שהם שמחים בחלקם, ... את הטוב שלו לדבר אחד ספציפי בלבד. ככל שהרצון ממוקד יותר, הוא מוגבל יותר, וכך האדם אומלל יותר. אליעד מתאר כיצד אנשים כל הזמן מחליפים בתי כלא - הם מתאמצים מאוד להגשים רצון מסוים, וברגע שהשיגו אותו, מיד מופיע רצון חדש, והם שוב נכנסים לבית כלא חדש. כל החיים שלהם הם החלפת בתי כלא, והטיפשות של האדם היא שהוא אפילו מתאמץ מאוד להחליף בית כלא אחד באחר. מהי התרמית הגדולה של החיים הטובים? אליעד כהן מתייחס לתרמית נוספת, שבה אנשים מאמינים שלאנשים עשירים יש חיים טובים. ככל שלמישהו יש יותר רכוש חומרי כמו יאכטה, רכב ... חיצוניות. אליעד מבהיר שהבעיה הגדולה היא כשאנשים אומרים זה טוב וזה רע, וחיים ברצינות עם התפיסה הזאת. אם אדם מתייחס לזה כאל משחק, אין בכך בעיה. אבל אם האדם באמת חושב שדבר אחד עדיף מהשני, הוא יוצר לעצמו סבל, חרדות ואומללות. הוא ממליץ לאנשים שרוצים לראות דברים טובים בחיים ... הוא בדיוק הסיבה לחרדות ולסבל שלך. למה? כי ברגע שמשהו נחשב בעיניך כטוב, אתה מפחד תמיד לאבד אותו. ככל שרשימת הדברים הטובים ארוכה יותר, כך למעשה אתה נעשה יותר פגיע, יותר חרד ויותר אומלל. לעומת זאת, אם האדם יכניס לרשימה שלו את כל מה שקורה לו, כל דבר שקיים בעולם - הוא בעצם יהיה מאושר באמת, כי הוא כבר לא נמצא בנפרדות של טוב ורע. המטרה הסופית היא ההבנה שהכל אחד, ולכן אין משמעות להבדלים בין דברים טובים או רעים. האושר האמיתי מתגלה רק כשהאדם נמצא בפרספקטיבה של אחדות - כאשר הוא רואה את כל הדברים כטובים באותה מידה או כרעים באותה מידה, ובכך משתחרר מכל סוג של תלות. כיצד האמת משחררת את האדם מבית הכלא? אליעד מסכם את ההרצאה בהדגשה ברורה שהדרך היחידה והאמיתית להשתחרר מבתי הכלא הללו היא לחפש את האמת המוחלטת. רק כאשר האדם יבין את האמת - שהכל אחד ואין משמעות להבדלים בין דברים - הוא ישתחרר באמת, יזרוק את האזיקים ויצא לחופשי. האושר האמיתי יגיע רק אז, והוא לא יהיה תלוי בשום דבר חיצוני. איך להיות מאושר באמת? למה העשירים לא באמת מאושרים? איך להשתחרר מהרצונות? מהי אחדות המציאות? למה פחד לאבד דברים גורם לסבל? איך לדעת מה באמת גורם לך להיות אומלל? איך לשחרר את עצמך מבית הכלא של הרצונות? הפעם אני רוצה לדבר על החיים הטובים ... את רצונותיו, ומשדרג את בית הכלא, סך הכל האדם עובר מבית כלא לבית כלא, והאדם טיפש, כי הוא עוד מתאמץ כדי להישאר בבית כלא, אדם מתאמץ ומתאמץ, ומחליף את בתי הכלא. וככל שיש לאדם יותר סיבות למה טוב לו הוא תלוי בדבר והוא יותר אומלל ואם תהיה באחדות, ואם תגיד שאין שום סיבה שיכולה לגרום לי להיות מאושר יותר אז הוא יהיה מאושר באמת, כי אין שום סיבה שתלויה באושר שלו, והאדם מאמלל את עצמו, כי הוא רוצה את זה, ואת הדבר האחר ... רוצה בדיוק את הדבר הזה הכי מדויק, הוא בכלל בצינוק של הכלא. והעניין פשוט, האדם צריך לחפש תמיד מה האמת. ובפרספקטיבה של האחדות, הכל טוב באותה המידה, ומי שמבין את זה זורק את האזיקים. אבל כל עוד האדם נמצא בטיפשות, והוא אומר זה טוב, וזה רע, וזה בסדר להגיד זה טוב וזה רע אבל אם מתייחסים לזה באמת כאל משחק, אבל אם באמת אדם חושב שזה טוב וזה רע ומתייחס לזה ברצינות, ונמצא בנפרדות, ואם הוא חושב שהוא ימות יחרב העולם, הוא אדם אומלל. ומי שיש לו יותר דברים, הוא אומלל יותר, וכל דבר שיש לך יותר דברים טובים, אם תרשום מה הדברים הטובים שלך, זה רשימת טיפשות, וככל שיהיה הבדל שזה טוב וזה רע, אתה יותר אומלל, ואם אדם יכניס את כל אבל כל הדברים ... שתמשיך לחשוב שיש טוב ויש רע, אתה תמשיך להיות אומלל. או שתחשוב שהכל טוב, או שתחשוב שהכל רע, ומה האמת? האמת שהכל אחד ואז זה לא משנה מה טוב או רע, וככל שטוב לך יותר, אתה מפחד לאבד את הדבר הזה ככל שיש משמעות לטוב שנמצא ברשימת הסיבות הטובות שלך, אלו הסיבות לחרדות שלך ותרשום את כל הסיבות שטוב לך בחיים, אלו בדיוק הסיבות למה רע לך בחיים והסיבות לפחדים שלך כי אתה פוחד לאבד את הדברים האלו, אלא אם כן אין משמעות עבורך לדבר. ואם תחפש את האמת, תבין שהכל טוב באמת ושיהיה לכולם המשך יום טוב, אמיתי באמת.

הזדהות רגשית, לצחוק על אנשים, להזדהות עם אנשים, לשמוח בשמחתם של האחרים, לרחם על אנשים, להתאכזר לאנשים, לבכות בגלל אנשים, אהבה ושנאה, לאהוב אנשים, לשנוא אנשים, השתקפות עצמית למה אנחנו מזדהים רגשית עם אנשים אחרים? הזדהות רגשית מתרחשת כאשר אנחנו רואים או שומעים על משהו שקורה לאדם אחר, ואנו מתחילים לדמיין שהדבר הזה קורה לנו באופן אישי. אליעד כהן מסביר שהזדהות זו יכולה להתרחש בשני כיוונים: מצד אחד, אנחנו עלולים לחוש צער כאשר מישהו סובל, אך מצד שני, לפעמים כאשר מישהו סובל, אנו עלולים אפילו לחוש שמחה או אדישות מסוימת. איך זה קורה? לפי אליעד, התגובה הרגשית שלנו תלויה בשני דברים עיקריים: האם אנחנו מזדהים עם האדם באופן עמוק ... של אותו אדם אהוב, ואתה מזדהה עם הרצון שלו ברמה עמוקה. איך ייתכן שלפעמים אנחנו צוחקים כשמישהו נפגע? אליעד מתייחס למקרה שבו אתה רואה מישהו נפגע, ולמרות שאם היית נפגע באופן דומה היית חש כאב או כעס, כאשר זה קורה למישהו אחר אתה עלול לצחוק וליהנות מכך. התשובה לשאלה הזו, לפי אליעד, נעוצה בתודעה שלנו: בתוכנו תמיד קיימת בו זמנית אהבה ושנאה כלפי כל דבר. כלומר, האדם שמולך משקף עבורך באופן בלתי מודע את עצמך. כשאתה צוחק ... לא רק אוהב או שונא אדם אחר, אלא תמיד אתה מחזיק בתוכך שני קצוות מנוגדים - אהבה ושנאה - שמתקיימים במקביל. לדוגמה, אם מישהו מקבל מכה ואתה מרגיש צורך לצחוק, הדבר יכול לנבוע מכך שבתוכך קיים מקום שחושב שטוב ... שבתוכך קיים חלק שחושב שמה שקורה הוא רע ושאתה לא רוצה שדבר כזה יקרה לך. כלומר, אנחנו כל הזמן מתמודדים עם הזדהות רגשית כפולה: גם עם הרצונות של אחרים וגם עם השנאה או האהבה הפנימית שלנו כלפי עצמנו. כיצד רגשות של אהבה או שנאה משפיעים על ההזדהות שלנו? אליעד מסביר שהתגובה שלנו תלויה גם בעוצמת האהבה או השנאה שיש לנו כלפי האדם הנפגע. ככל שהאהבה חזקה יותר, כך נרגיש יותר צער כאשר הוא נפגע. ולהפך, ככל שהשנאה חזקה יותר, כך נרגיש יותר סיפוק ושמחה מהכאב שלו. כלומר, ההזדהות שלנו מתרחשת בשתי רמות: רמה ראשונה היא שאנחנו תופסים את האירוע שקורה לאדם השני כטוב או רע. רמת העומק שבה אנחנו אוהבים או שונאים את אותו אדם. לדוגמה, הורה שרואה שילדו נפגע, יכול להגיב בשתי דרכים שונות. ... ההבדל הזה קיים? כי אתה מזדהה עם עצמך ועם הרצונות שלך, בעוד שלקיר אין רצונות או תודעה שאתה יכול להזדהות איתה. לכן, כאשר אנו רואים פגיעה באחרים, התחושה הרגשית שלנו מושפעת מהדרך שבה אנחנו מזדהים עם האדם שנפגע, מרמת ההזדהות, וממידת האהבה או השנאה שיש לנו כלפיו. כיצד הזדהות רגשית חושפת את המחשבות שלנו על עצמנו? אליעד מציג נקודה נוספת, והיא שהתגובות שלנו לאחרים הן למעשה השתקפות עצמית. ... רצון בתוכנו. כשאנחנו שונאים או צוחקים על אדם אחר, זה חושף בפנינו את הצד הפנימי ששונא גם את עצמנו במקומות מסוימים. כך שכל תגובה רגשית שאנו חווים כלפי אחרים - בין אם אהבה ובין אם שנאה - היא בעצם השתקפות של יחסים פנימיים שיש לנו עם עצמנו. אליעד מסכם ואומר שכל רגש, כל הזדהות וכל תגובה שיש לנו כלפי אדם אחר, היא בעצם ביטוי למערכת היחסים הפנימית שלנו עם עצמנו. למה אנחנו מזדהים רגשית? למה אנחנו צוחקים כשמישהו נפגע? איך רגשות עובדים? מה גורם לנו להזדהות עם כאב של אחרים? האם אני באמת אוהב את עצמי? למה אני נהנה כשמישהו סובל? האם הזדהות רגשית תלויה באהבה או בשנאה?

... את הטוב, להעריך את עצמך בלי תנאים, אהבה עצמית בלי תנאים, אהבה ללא תנאים, לאהוב את עצמי בלי תנאים, לשמוח בלי תנאים איך אפשר להרגיש טוב מבפנים בלי שום תנאים חיצוניים? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה בהרצאה היא ... הצלחות, אהבה של אנשים אחרים או הישגים חיצוניים כמו הצלחה בעבודה, זוגיות או רכוש. אליעד מסביר שהתחושה הזאת, של שמחה ואהבה עצמית ללא תלות בדבר חיצוני, היא תחושה שאנשים מחפשים כל הזמן. אליעד כהן מתחיל בהסבר ברמה עמוקה מאוד של העניין, ואומר שבעומק הפנימי ביותר, במקום שבו האדם רואה מעבר למושגים של טוב או רע, אין בכלל משמעות למושגים אלו. הוא מדגיש שאם אדם היה מצליח לחיות במצב מוחלט של שלמות פנימית, הוא לא היה זקוק כלל לתחושת הטוב או לאהבה עצמית, משום שבמצב הזה אין כלל הבדל בין טוב ... מכיר בת זוג חדשה, הוא מרגיש טוב יותר משום שהוא מקבל הערכה ואהבה מבחוץ. או אם אדם הצליח להשיג מטרה מסוימת כמו הצלחה במבחן, או התקבל ללימודים באוניברסיטה אחרי תקופה ארוכה שלא הצליח לעשות זאת - אז הוא חש תחושה של סיפוק ושמחה, וזאת משום שיש כאן מילוי של רצון שהיה חסר לו זמן רב. אליעד מדגיש שיש שתי דרכים שונות לחוות ... התמלאו. הדרך השנייה היא להגיע לתחושה של טוב בלתי תלויה בכלום, כולל ברצונות פנימיים או חיצוניים. זו תחושה של שלמות, שמגיעה מהכרה בכך שיש משהו פנימי עמוק מאוד באדם עצמו, משהו שאינו תלוי בשום תנאי או גורם חיצוני. אליעד ... למצוא ערכים פנימיים שהם יכולים להיאחז בהם כמעט תמיד. הוא נותן דוגמאות שונות, למשל אדם יכול למצוא ערך כמו אמת או כנות ולהעריך את עצמו על כך שהוא תמיד נאמן לערך הזה. לדוגמה, אדם יכול לומר: לפחות לא שיקרתי ... מפני שאחרים אומרים עליו משהו טוב, אלא מפני שהוא מרגיש שהוא נאמן לערך פנימי שלו. איך אפשר להרגיש טוב באמת בלי תנאים בכלל? אליעד כהן מתאר גם מצב מורכב יותר שבו האדם שואף להרגיש טוב ללא תנאים בכלל. במצב כזה, לא רק שאין לו צורך באישור חיצוני, אלא שאין לו אפילו צורך באישור פנימי של ערך מסוים. הוא מתאר את המצב הזה בתור מצב שבו האדם מרגיש שלמות מוחלטת בלי תנאים, ולא בגלל שהוא הצליח להשיג משהו או להיאחז בערך מסוים. לדברי אליעד, כדי להגיע לתחושה מוחלטת ... כך? מה גורם לי להרגיש טוב או רע? מי החליט שזה טוב או רע? מאיפה מגיעה התחושה הזו של שמחה או עצב? ככל שאדם יחפור לעומק בשאלות האלה, כך הוא יוכל להבין את השורש של תחושותיו, ולהגיע למצב שבו ... תמיד? אליעד מסביר שכדי להרגיש טוב באופן יחסי, האדם יכול להיאחז בערכים פנימיים קבועים שאינם משתנים עם הזמן, כמו אמת, אהבה, חמלה או נתינה. אם אדם נצמד לערכים האלו באופן עקבי, הוא ירגיש טוב רוב הזמן, בלי קשר לתוצאות ... אז הטוב שלו יהיה פנימי ולא ייעלם גם אם התנאים החיצוניים ישתנו. עם זאת, הוא גם מדגיש כי הדרך לשלמות מוחלטת אינה עוברת דרך ערכים אלה, אלא דרך ההבנה העמוקה כי טוב ורע הן הגדרות של מחשבה, ובמקום המוחלט אין טוב ואין רע, יש רק שלמות. לסיכום, אליעד כהן מבהיר שקיימות מספר רמות: רמת המציאות הרגילה - תלות בגורמים חיצוניים. רמה גבוהה יותר - תלות בערכים פנימיים יחסיים (נתינה, אמת, אידיאלים). הרמה הגבוהה ביותר - שלמות מוחלטת, ללא כל תלות בתנאים חיצוניים או פנימיים כלל. בסופו של דבר, ההמלצה של אליעד היא להיכנס למסע של חקירה עצמית עמוקה מאוד, עד לרמה שבה האדם אינו תלוי עוד בשום דבר, ויכול לאהוב את עצמו ולשמוח בלי תנאים בכלל. איך לאהוב את עצמי בלי תנאים? איך להרגיש טוב בלי תלות באחרים? אהבה עצמית ללא תנאים שמחה פנימית אמיתית להיות מאושר בלי סיבה חיצונית איך להעריך את עצמי בלי תלות בסביבה? איך להגיע לשלמות פנימית?

איך לשכנע אנשים? האם להביע הזדהות? איך לגרום למישהו לשמוח? איך לטפל בחרדה? הבעת הזדהות, ראפור, דומה נמשך לדומה, דומה נמשך לשונה, הפכים נמשכים, ניגודים משלימים איך לשכנע אנשים ולהשפיע על מצב הרוח שלהם? ... היא כיצד ניתן לשכנע אנשים ולהשפיע עליהם במצבי רוח שונים - בין אם מדובר באדם עצוב, בחרדה, או אפילו שמח. הרעיון המרכזי הוא להבין שישנן שתי גישות עיקריות בהתקשרות עם אדם: הזדהות (ראפור) והתנגדות. שתי הגישות האלו לא תמיד פועלות באותו אופן, ולעיתים דווקא אחת מהן תהיה אפקטיבית יותר במצבים שונים. האם תמיד כדאי להביע הזדהות עם אדם במצוקה? אליעד מסביר שבאופן לוגי אין תשובה חד - משמעית לשאלה האם כדאי להזדהות עם אדם שנמצא במצוקה. הוא מביא דוגמה של אדם הנמצא באבל או עצבות, ומסביר שלפעמים הדרך הטובה ביותר תהיה באמת להזדהות איתו, לבכות איתו יחד, וכך לאפשר לו להשתחרר ולצאת מהכאב. מצד שני, הזדהות עלולה לפעמים להחמיר את מצבו של האדם, ולהכניס אותו לדיכאון עמוק עוד יותר. למשל, אם אדם מרגיש רע ואתה אומר לו אתה צודק, באמת הכל גרוע, הוא עלול להישאב עמוק יותר אל תוך התחושה השלילית שלו. מתי עדיף להתנגד ולא להסכים עם האדם? האפשרות השנייה היא להביע דווקא התנגדות. לעיתים דווקא התנגדות מוחלטת לתחושות של אדם אחר יכולה להוציא אותו מהמצב הקשה. לדוגמה, אליעד מביא דוגמה של ילד שמפחד שיש מפלצת מתחת למיטה. מצד אחד אפשר להגיד לו שאתה מבין את הפחד שלו (הזדהות), ומצד שני אפשר להגיד לו בפירוש: אין שום מפלצת, אתה לא צריך לפחד. שתי התגובות האלו יכולות לעבוד, תלוי ... מסביר שצריך לבחון את שתי האפשרויות. יש לבדוק בזהירות איזו גישה משפיעה לטובה על האדם: האם הוא נרגע כשמביעים הזדהות, או להפך, האם הוא נרגע כשמביעים התנגדות. לפעמים אפשר להגיד משהו שהוא באמצע הדרך בין הזדהות להתנגדות, ולראות לאיזה כיוון האדם לוקח את האמירה הזו. כך ניתן לזהות בקלות מה הוא באמת מחפש לשמוע. האם כדאי להביע הזדהות או התנגדות כשאדם שמח? אליעד מדגיש שהשיטות האלו לא רלוונטיות רק למצבי עצב, אלא גם למצבים חיוביים. הוא נותן דוגמה של אדם ששמח כי זכה בלוטו. במצב כזה, לפעמים דווקא הזדהות מופרזת (איזה יופי! עכשיו תוכל לקנות הכל!) תגרום לאדם להרגיש חוסר סיפוק לאחר זמן קצר. התנגדות יכולה דווקא לשמר ... את תחושת האושר, כי זה גורם לו להישאר בתחושת הציפייה למימוש הרצונות. דומה נמשך לדומה או להפך - מה האמת? אליעד כהן מתייחס גם לנושא המפורסם של דומה נמשך לדומה לעומת ניגודים נמשכים. הוא מסביר שהדבר תלוי במה שחסר לאדם, ומה האדם אוהב או שונא בעצמו. לדוגמה, אם אדם הוא ... מישהו שגם הוא פחדן, משום שזה נותן לו לגיטימציה לתחושה שלו, או להפך - הוא עשוי להימשך למישהו אמיץ, מתוך רצון להיפטר מהתכונה שהוא לא אוהב בעצמו. לכן אין תשובה מוחלטת, אלא תמיד יש לבדוק כל מקרה לגופו. איך מזהים מתי אדם יעדיף דומה ומתי יעדיף שונה? אליעד מסביר כיצד לדעת האם האדם יעדיף את הדומה או את השונה ממנו. הדרך לבדוק זאת היא ... לדוגמה, אם אדם אומר שהוא מנהל עסק, ואתה אומר שגם אתה מנהל עסק, אתה צריך לבדוק אם הוא נהנה מההזדהות שלך או שמא הוא מתנגד לכך. לפעמים הוא רוצה להרגיש ייחודי, ולכן הזדהות תפריע לו. לעיתים ההפך הוא הנכון, והזדהות תגרום לו לחוש חיבור. מתי דווקא דומה יכול לגרום לאדם להרגיש רע? אליעד מדגיש שישנם מקרים שהזדהות יכולה להזיק. לדוגמה, אם אדם שונא משהו בעצמו, למשל את הפחד שלו, והזדהות עם הפחד שלו יכולה דווקא להחליש אותו, כי הוא לא מעוניין להרגיש שהוא צודק בפחד הזה. במקרה כזה, הזדהות יכולה להיות גורם שלילי. כיצד להבין מה האדם השני באמת צריך לשמוע? הדרך הכי טובה היא לבחון בזהירות את התגובות של האדם לכל אמירה. אליעד מסביר שכדאי לומר אמירות נייטרליות, שאפשר לפרש אותן לכיוון של הזדהות או התנגדות, וכך לראות לאן האדם נמשך. דרך זו מאפשרת להבין בצורה טובה יותר מה האדם מחפש, ומשם להמשיך בהתאמה. בסופו של דבר, המסר המרכזי של אליעד הוא שאין גישה אחת שמתאימה תמיד. כל אדם שונה, ולכן צריך לבדוק בכל רגע ובכל סיטואציה מה עובד טוב יותר: הזדהות או התנגדות. אין נוסחה אחת מוחלטת, אלא מודעות ורגישות לתגובה של האדם שמולנו. איך לשכנע אנשים? האם כדאי להזדהות עם אדם עצוב? איך לגרום למישהו לשמוח? איך להתמודד עם חרדה? דומה נמשך לדומה או להפך? איך לגרום לאנשים להקשיב לך? מתי כדאי להביע התנגדות?

פירגון, קנאה, צרות עין, לשמוח בשמחת האחר, להחמיא מחמאה, חשיבה חיובית, חשיבה שלילית, לראות בעין טובה, לראות בעין רעה, לאהוד, לקבל באהדה, קומפלימנט, הערכת הזולת, ... ואספקטים. מדובר על הדרך שבה אנו מעריכים את ההצלחות של אחרים, ולעיתים, בצורה לא מודעת, גם מפרגנים לעצמנו. אליעד מתאר את הרעיון של פירגון כמעשה שמתחיל במחשבה חיובית ומוביל לביטוי מילולי של אותה מחשבה, בין אם מול האדם שהפירגון מיועד לו ובין אם לא. מהו ... תשובה אחת שתכסה את כל ההיבטים של המילה. פירגון יכול להיות מחשבה חיובית או דברי שבח כלפי מישהו אחר, מתוך רצון להעריך את מה שיש לו או שהוא עשה. זה יכול להיות גם ביטוי חיצוני של אותה מחשבה חיובית, ... אנו מפרגנים למישהו, ישנו לעיתים תחושה פנימית של קנאה או חיסרון. אליעד מציין את הדינמיקה שבה, לפעמים, הפירגון לא באמת בא ממקום של שמחה אמיתית עבור האחר, אלא מהשוואה עצמית שמובילה אותנו להרגיש כאילו משהו חסר לנו. מה הקשר בין פירגון לכינה? כפי שמתאר אליעד, יש קשר ישיר בין פירגון לבין קנאה. כשאנו מפרגנים למישהו אחר, ייתכן ואנו חווים תחושת קנאה, שכן פעמים ... מדגיש את ההבדל בין פירגון לבין יצירת תחרות. פירגון הוא מחווה שבה אנו משבחים את האדם האחר מבלי שהוא באמת מאיים עלינו או על מה שיש לנו. לעומת זאת, כאשר אנחנו משווים את עצמנו למישהו אחר, זה עשוי להפוך לתחרות. לדוגמה, אם אנו מפרגנים למישהו על הישגיו, ... תמיד מביא להרגשה טובה? נראה שפירגון לא תמיד מביא לתוצאה חיובית. אליעד מציין מצב שבו אדם מפרגן למישהו אחר מתוך מניע פנימי של תחושת טובת הנאה אישית. במקרים כאלה, לעיתים ישנם תחושות שלילי כמו תחושת חוסר שליטה או קנאה, ... ואהוב. עם זאת, יש גם חסרונות לפירגון. לעיתים, פירגון יכול לגרום לתחושות של קנאה או חיסרון אצל המפרגן, כפי שמתאר אליעד, כאשר הוא מרגיש שההישג של האחר מדגיש את החסרונות שלו עצמו. בנוסף, יש אנשים שמפרגנים מתוך אינטרסים אישיים או מתוך רצון לרצות את האחר, ולא מתוך רצון טהור לשמוח בשמחתו. האם ניתן להפרגן לעצמנו? בהמשך לשיחה, אליעד מציין שגם אנו יכולים להפרגן לעצמנו, וזהו חלק מהתהליך של העצמה אישית. ...

מערכות יחסים, לתת כבוד, לא לכבד, לשמוח בשמחת האחר, לזלזל במישהו, להעריך אחרים, לפרגן, לתת יחס טוב, לתת יחס רע, חוסר פירגון, חוסר הערכה מה המשמעות של לשתף מישהו בהישגים שלנו? כאשר אדם משתף אדם אחר בהצלחה, למשל שהוא התקבל לעבודה או הצליח במבחן, הוא עושה זאת מתוך כוונה מסוימת. לא תמיד השיתוף מגיע מתוך רצון לקבל חיזוק או הערכה, לפעמים זה רק שיתוף לשם השיתוף, אך לרוב ישנה מטרה נסתרת. המטרה יכולה להיות לקבל פידבק חיובי, להרגיש טוב יותר עם עצמו או לחזק את הביטחון העצמי. לפעמים אדם ישתף מתוך צורך להקטין את תחושת חוסר הביטחון שלו. לדוגמה, אם אדם מספר הצלחתי להתקבל לעבודה מעולה, הוא יכול לצפות לתגובה חיובית, לפירגון ולשבח, שיתנו לו להרגיש בעל ערך ומשמעותי. האם תמיד צריך לפרגן ולשבח? אליעד כהן מסביר שלפעמים, דווקא כשמישהו מספר שהוא הצליח במשהו, זה יכול להיות נכון ... עבודה כל כך טובה? כך האדם ילמד לא להיאחז בשבח ובהישג ויוכל להתמודד טוב יותר עם מצבים שונים בעתיד. מתי לזלזל באדם יכול לעזור לו? לזלזל או לא לתת פידבק חיובי באופן מכוון יכול לפעמים להיות לטובתו של האדם. ... עמוקים והוא זקוק מאוד לחיזוקים. כשאותו אדם מקבל מחמאות הוא נאחז בהן יתר על המידה, ולכן דווקא הזלזול או ההתעלמות יכולים לעזור לו להשתחרר מהתלות הזאת. לדוגמה, אם אדם מספר בגאווה ציירתי את הציור הכי יפה, והסביבה לא מפרגנת לו, הוא עשוי בתחילה להרגיש רע, אך בטווח הארוך הוא ילמד לחיות בלי תלות בהערכת הסביבה ויהפוך לחזק ויציב יותר רגשית. האם להתעלם זה תמיד רע? אליעד מסביר שלהתעלם זה לא תמיד דבר רע. לפעמים התעלמות יכולה ללמד את האדם להתמודד עם רגשותיו באופן עצמאי. לדוגמה, אם מישהו משתף בהצלחה והצד השני פשוט לא מגיב, ... הגדול ביותר. לדוגמה, אם מישהו מבקש לדבר ולקבל יחס חם, ולכאורה החסד הוא לתת לו את היחס הזה, דווקא ההתעלמות או הסירוב לתת יחס יכולים ללמד אותו שיעור חשוב יותר. הוא מביא דוגמה של מישהי שרצתה לדבר איתו אחרי ... והוא אמר לה שאין לו זמן אליה. היא אמרה לו שהוא לא נחמד, והוא ענה לה שאם הוא היה באמת לא נחמד, הוא לא היה מוכר לה אפילו את הספר. כלומר, לפעמים חוסר יחס או יחס קר יכול ללמד אדם שהמציאות לא חייבת לו דבר, וזו יכולה להיות המתנה האמיתית עבורו. מה הנחות היסוד של אנשים לגבי מערכות יחסים? אנשים רבים מניחים באופן שגוי שיש להם זכות לקבל ... מחמיא לך, זה לא אומר שהוא נגדך, אלא פשוט שאין חובה כזו בעולם, וההבנה הזו יכולה לשחרר את האדם מתלות רגשית. למה אנשים נפגעים מחוסר פירגון? אנשים נפגעים מחוסר פירגון או מחוסר הערכה כאשר הם מאמינים שמגיע להם משהו ... הוא חייב לקבל שבחים והערכה, הוא ייפגע כאשר לא יקבל אותם. אך אם הוא יבין שאין שום חוק במציאות שמחייב את האחר לפרגן לו, הוא יהיה פחות פגיע, פחות תלותי ויותר יציב מבחינה רגשית. כיצד לבנות מערכות יחסים טובות ... בריאות הן אלה שבהן אנשים אינם תלויים זה בזה באופן קיצוני, ומבינים שאין חובה על האחר להתייחס אליהם בדרך מסוימת. כך כל אחד יכול להיות חופשי יותר במערכות היחסים שלו, ולקיים קשרים משמעותיים בלי להיפגע מכל שינוי או תגובה מצד האחר. למה אנשים משתפים בהצלחות שלהם? האם לזלזל זה תמיד רע? מה המשמעות של פירגון אמיתי? איך להשתחרר מתלות רגשית? מהי הערכה עצמית בריאה? האם חוסר יחס יכול להועיל?

חוסר סיפוק בזוגיות, חוסר סיפוק בעבודה, אכילה רגשית, לא מרוצה, לא מסופק, לא מאושר, ריקנות פנימית, אושר פנימי, שמחת חיים, שביעות רצון, לא מצליח למצוא, מה מתאים לי? למה אנשים מרגישים חוסר סיפוק בתחומים שונים בחיים? הרבה פעמים אנשים חווים חוסר סיפוק בזוגיות, בעבודה, או אפילו במצבים פשוטים כמו אכילה. בן אדם יכול לאכול ולהרגיש שהוא אף פעם לא שבע באמת, תמיד רוצה לאכול עוד. אדם יכול להיות במקום עבודה ועדיין לחפש עבודה נוספת, או להיות במערכת יחסים ועדיין להרגיש שמשהו חסר לו. אליעד כהן מסביר שהתופעה הזאת מתרחשת כאשר האדם מנסה לפתור בעיה פנימית באמצעות אמצעי חיצוני, והפתרון הזה לעולם אינו יכול להיות יעיל לחלוטין. מה הקשר ... הפנימית שלו. לדוגמה, אם אדם סובל מדיכאון ומנסה לפתור את הבעיה הזו באמצעות אכילה, האוכל לעולם לא יספק אותו באמת, כי הבעיה שהוא מנסה לפתור היא רגשית ולא פיזית. לכן האדם ממשיך לאכול עוד ועוד, אך עדיין מרגיש ריקנות ... מנסה לפתור בעיה פנימית אחרת, אליעד מציע מבחן פשוט: שאל את עצמך אם קיים דבר כלשהו שיכול לספק אותך באמת. אם התשובה היא כן, וזה דבר ריאלי, אז הפתרון הוא פשוט - לך תשיג את אותו דבר. אבל אם אתה לא מסוגל לחשוב על שום דבר שיספק אותך באמת, אז כנראה שאתה מנסה לפתור בעיה פנימית עמוקה יותר באמצעות פתרונות חיצוניים. לדוגמה, אדם שאומר שהוא לא יכול לעבוד ... רביעי כי הוא בודד מדי, לכאורה נותן הסברים אובייקטיביים. אבל אם אין אף מקום שהוא יכול לומר בכנות שהיה שמח לעבוד בו, כנראה שהבעיה שלו היא פנימית. הוא פשוט לא רוצה לעבוד, ומחפש תירוצים שמסבירים את חוסר הרצון הפנימי ... חיצוני באופן מוחלט. לכן, האיזון הנכון הוא להשאיר מקום לחסרונות חיצוניים ופנימיים גם יחד, וכך למנוע מצב של אכזבה מתמשכת או חוסר סיפוק מתמיד. לדוגמה, אם אדם ירצה לתחזק זוגיות, הוא לא יכול להסתמך רק על האהבה העצמית שלו, כי אז הוא לא ... בכלל. מצד שני, הוא גם לא יכול להסתמך רק על אהבת האחרים, כי אז הוא לעולם לא יהיה מסופק באמת. הוא חייב ללמוד לאהוב את עצמו באופן יחסי, ועדיין להשאיר מקום לכך שהזוגיות תמלא את החסר באופן חלקי בלבד. ... מדי ללא תלות באהבת הסביבה, הוא עלול לאבד עניין בזוגיות ובמערכות יחסים. מצד נוסף, אדם ששונא את עצמו במידה מוגזמת, לא משנה כמה אהבה יקבל מאחרים, הוא לא יצליח להיות מסופק מכך. לכן, חייבים לאזן בין אהבה עצמית ואהבה מהסביבה. לדוגמה, אם בן זוג פתאום יתחיל לאהוב את עצמו מאוד, הוא עלול להפחית באהבתו כלפי הצד השני. לעומת זאת, אם הוא יתחיל לשנוא את עצמו יותר ויותר, לא משנה כמה אהבה יקבל מבן הזוג השני, זה לא ... חסר. מהי הדרך הנכונה להתייחס לסיפוק בחיים? הדרך הנכונה שאליעד מציע היא לחפש מודעות ואיזון. צריך לבדוק תמיד את רמת הציפיות מהחיים, מעבודה, מזוגיות ומעצמך. אם הציפיות שלך גבוהות מדי, אף פעם לא תחווה סיפוק אמיתי. אם הציפיות שלך ... אבל יש פה עוד שכל זה קשור יותר לשכל הראשון, בדבר הראשון אמרנו אם אתה מוסיף מוחלט למשהו הוא מתפרק אם תיקח משהו ותגיד האם זה טוב באופן מוחלט? הוא מתפרק. עכשיו מה שקורה זה שאם מישהו מנסה לפתור בעיה מסוימת בדרך הלא נכונה אז הרבה פעמים הדרך לא פותרת לו את הבעיה, כמו שמישהו לדוגמה נגיד ינסה לדפוק בקיר ... לא מצליח לפתור את זה או הסיבה שבן אדם חווה חוסר סיפוק מהצורה היא בגלל שהוא מנסה לפתור בעיה מסוימת בצורה לא נכונה מנסה לקמבן. נגיד שמישהו נגיד אוכל כי הוא רוצה כרגע לא להיות רעב אז הוא יכול לאכול ולהיות שבע אבל אם הוא אוכל מתוך איזה נגיד דיכאון אז האוכל לא יכול לפתור לך את הדיכאון ולכן האוכל לא יספק אותו אף פעם לכן ... לא טוב, לפעמים אתה לא מרוצה מזה כי אתה בכלל מנסה לפתור בעיה אחרת באמצעות הדבר הזה. נגיד שמישהו מתלונן על האנשים סביבו עכשיו למה הוא מתלונן, עכשיו לפעמים בן אדם מתלונן על אנשים סביבו כי הם באמת לא בסדר ולפעמים הוא מתלונן על כולם, למה הוא מתלונן על כולם? כי הוא בכלל מתוסבך עם עצמו והוא חשב שהם ימלאו לו איזה חיסרון ואז מה לעשות שהם לא יכולים למלא לו את החיסרון ואז הוא מוציא עליהם את העצבים שהם לא יכולים למלא לו את החיסרון אבל הם באמת לא יכולים למלא לו את החיסרון. כי הוא ניסה לפתור את בעיית החיסרון הפנימי שלו באמצעות מערכת יחסים חיצונית ... ככה הוא ימצא סיבות. עכשיו ומה הדרך של הבן אדם לדעת, ניתן כיוון איך בן אדם יכול לדעת האם באמת הסיבה שהוא לא מרוצה מהדבר זה כי באמת הדבר לא מתאים לו או שהוא לא מרוצה מהדבר כי הוא בכלל מנסה לפתור בעיה אחרת בצורה לא נכונה, מה הסימן? ש: הוא ימצא את זה גם במקומות אחרים. אליעד: מה שאת אמרת זה נכון, עכשיו מה זה אומר שנייה נגיד שמישהו אומר שהוא לא מרוצה ממשהו ... נעימים שם זה אני בודד מדי כל פעם משהו אחר. ואז אומרים לו, עכשיו לכאורה זה תשובות אובייקטיביות כאילו באמת מה לעשות מה הוא חייב לעבוד עם אנשים לא נחמדים, אבל אם הוא היה מוצא מה האמת אוקי יש מקום שכן הייתי רוצה לעבוד בו? עכשיו אם הוא אומר כן הייתי רוצה לעבוד פה ופה וזה ... מספק אותי? אם התשובה אומרת כן אוקי סבבה לך תשיג את זה וזהו, אבל אם התשובה אומרת לא וואלה באמת אין משהו שמספק אותי לא יודע מה יספק אותי אתה יודע למה זה לא מספק אותך כי אתה מנסה ... ההפך של זה אם מישהו יגיד בעיה פנימית אני פותר רק באופן פנימי אז עוד פעם החיצוני מאבד את המשמעות, ואם בן אדם יגיד בעיה פנימית אני פותר רק באופן חיצוני החיצוני לא יכול לפתור לך את הבעיה. ולכן ... כאלה שעושים שלפני המסעדה הם לא אוכלים יומיים ואז הם מגיעים שלושה, ואז הם מגיעים רעבים והם גם מעולפים מתים ואז אין להם כוח לאכול אז לכן והיה אחד שאמר טוב עכשיו יש לי אכול כפי יכולתך אני צריך ... לא יכול לא משנה כמה אתה לא יכול לממש את הפוטנציאל. אותו דבר לגבי כל תחום בן אדם רוצה שמטרה מסוימת תספק אותו, בן אדם נגיד רוצה לעשות ספורט ולאהוב את זה עכשיו אם הוא יצפה שהספורט ימלא לו את ... עצמו זה יכול להגיע למצב שכבר מה שלא תתני. ש: נראה כאילו הוא רוצה באופן מוחלט למלא את זה מתוך עצמו. אליעד: כן זה מה שאמרתי בהנחה שפתאום הוא יתחיל לשנוא את עצמו יותר ויותר זה כבר יכול להגיע ... אני עוד פעם אומר זה עניין של איזון בן אדם שמנסה לתחזק איזה מערכת יחסים כלשהי עם עבודה, כל מטרה כלשהי צריך לשים לב מה רמת הציפיות שלו אם יש לו יותר מדי ציפיות הוא לא יוכל לתחזק את זה, אם יש לו פחות מדי ...

... מינימליזם כדרך חיים, להיות מינימליסט, צרכנות מינימליסטית, מינימליזם וחיים פשוטים, פחות חפצים, תרבות המינימליזם, צריכת יתר, הדוניזם, נהנתנות, תאוותנות, לשמוח בחלקך האם מינימליזם יעשה אותך מאושר? מינימליזם הוא סגנון חיים שבו אדם שואף להסתפק במינימום האפשרי - רק במה שהוא באמת צריך. לפי אליעד כהן, כדאי לבדוק באופן יסודי מה המשמעות האמיתית של להיות מינימליסט והאם סגנון חיים זה באמת יביא לך אושר. מה היתרונות של להיות מינימליסט? היתרון המרכזי במינימליזם, כפי שאליעד מסביר, הוא שכשאדם רוצה רק את מה שהוא באמת צריך, הוא נמנע מתסכולים רבים. לדוגמה, אם אתה מסתפק בסכום של אלף שקלים לחודש כי זה מה שאתה באמת צריך, לא יפריע לך שאין לך יותר. אתה לא תחוש קנאה באחרים שיש להם יותר כסף, מכיוון שאתה מסופק עם מה שיש לך. ההסתפקות במועט מאפשרת לך להיות שמח בחלקך ולחוות שלווה נפשית מסוימת. מה החסרונות של אורח חיים מינימליסטי? עם זאת, למינימליזם יש גם חסרונות ברורים. אליעד מדגיש כי כאשר אתה מסתפק ... מסביר באופן עמוק יותר שהאושר לא נמצא דווקא בלהיות מינימליסט ובכך שתהיה מרוצה רק ממה שאתה צריך, כי אם באמת תבדוק לעומק מה אתה צריך באמת - תגלה שאתה לא צריך כלום. אתה לא באמת צריך לחיות, להיות בריא, או להרגיש טוב. כל צורך הוא תוצאה של הרצון שלך, לא של משהו הכרחי באמת. ככל שבן אדם יחקור לעומק את המהות של מה אני צריך?, הוא יגיע להבנה שהוא לא צריך דבר, וזה בעצם מוביל לכך שהוא כבר לא רוצה כלום. המשמעות הקיצונית של מינימליזם היא שהאדם יפסיק לרצות לחיות, כי הרי החיים עצמם אינם צורך מוחלט. זה מוביל את האדם לסוג של ריקנות מוחלטת - ללא חיים, ללא מוות, ללא טוב או רע. מה המשמעות הפרקטית של רצון מעבר לצורך? אליעד כהן מדגיש נקודה חשובה מאוד לגבי הפרקטיות של החיים: אם בן אדם ירצה רק את מה שהוא באמת צריך, הוא למעשה לא ירצה שום דבר כי הוא לא באמת צריך כלום, ואז אין חיים ואין משמעות לכלום. החיים עצמם מבוססים על כך שהאדם רוצה יותר ממה שהוא צריך. הרצון המוגזם, הלא הכרחי, הוא בעצם מה ... סובל משום שהוא רוצה דברים שאינם בהישג ידו, הפתרון שאליעד מציע הוא לחזור לגישה מינימליסטית: לשאול את עצמך מה באמת אני צריך?, והתשובה תאפשר לך להשתחרר מהסבל שכרוך ברצון בלתי מסופק. במצב זה, המינימליזם הוא תרופה מצוינת נגד סבל ... שאתה צריך, אלא גם להיות צריך את מה שאתה רוצה. כלומר, לראות בדברים שאתה רוצה צורך ממשי עבורך. אם מתחשק לך משהו, תהפוך אותו לדבר שאתה צריך. גם אם ברור לך שזה לא הכרחי, השאלה היא - האם בכלל יש משהו שבאמת הכרחי עבורך? ההמלצה היא לאמץ גישה גמישה שבה הרצון שלך עצמו הופך לצורך, וכך אפשר ליהנות מהחיים באופן מלא ... מרגיש חסר עניין בחיים, מומלץ שיחפש דווקא את ההנאה דרך הדברים שהוא לא צריך, וכך הוא יוכל להעניק לחייו משמעות וטעם חדשים. האם מינימליזם מוביל לאושר? איך להיות שמח בחלקך? מה החסרונות של מינימליזם? איך להפסיק לסבול? האם לרצות יותר זה טוב? איך למצוא משמעות בחיים? מה ההבדל בין צורך לרצון? מה באמת צריך? לא צריך כלום, מה צריך בחיים? עשיר שמח בחלקו, אורח חיים מינימליסטי, חיים מינימליסטים, חסכנות כדרך חיים, התנזרות, רוחניות, חיים רוחניים, חיים פשוטים, המרדף אחרי הכסף, המרדף אחרי הרצון, תרבות הצריכה בעד ונגד, צרכנות יתר, לחיות חיים פשוטים, צריך או רוצה, לרצות את מה שאתה צריך, אתה צריך את מה שאתה רוצה, לרצות רק את ...

... מי אתה, מי החברים שלך? עם מי אתה מסתובב? השפעת הסביבה על האדם, להתחבר עם אנשים שטובים ממך, לא לשמוח בחלקך מהם ההבדלים בין ווינרים ללוזרים? איך חושבים מצליחנים? הרצאה זו של אליעד כהן מתארת את ההבדלים המרכזיים בין אנשים מצליחים (ווינרים) לבין אנשים שאינם מצליחים (לוזרים), ומשתמשת בדימויים ובדוגמאות להמחיש את הדרך שבה ... את הדרך ללמוד מהם, להיעזר בספרים שלהם, תוכניות או כל מידע שיכול להעשיר אותם ולסייע להם להצליח יותר. לוזרים, לעומת זאת, יעדיפו להקיף את עצמם באנשים שהם פחות טובים מהם. הם יעדיפו להיות הטובים ביותר בסביבה שלהם, אפילו אם ... פחות מוכשרים או פחות מצליחים מהם. הלוזר עשוי לבחור בסביבה שבה הוא מרגיש שהוא תמיד יותר טוב מהאחרים, למשל לחיות במקום שבו האנשים פחות עשירים ממנו או להיות בסביבה חברתית שבה הוא יכול להרגיש שהוא יותר חכם או יפה. אליעד מציין כי גישה זו של הווינר לא תמיד פשוטה. הצפייה כל הזמן להיות טוב יותר, להרגיש את חוסר המושלמות ולהשוות את עצמך לאנשים מצליחים, יכולה לגרום לתחושות קנאה, חוסר סיפוק וביקורת עצמית. אולם, זה גם מה שמניע את המצליחנים להמשיך להשתפר ולשאוף להיות הטובים ביותר. הווינרים שמקיפים את עצמם עם אנשים שמצליחים יותר מהם, לא עושים זאת מתוך תחושת נחיתות אלא מתוך רצון להאתגר את עצמם ולגדול כל הזמן. הם תמיד חושבים על הדרך שבה הם יכולים להשתפר ולהתעלות על עצמם. לעומתם, הלוזרים לא נוטים להרגיש צורך להשתפר. הם מסתפקים במה שיש להם, ולא מחפשים דרכים להצליח יותר או להיחשף לאנשים ...