מטרות ויעדים, הצבת מטרות, איך ליצור מוטיבציה? יצירת מוטיבציה, התמדה ועקביות, נחישות עצמית, יעדים ומטרות, אין חשק לעבוד, כיצד ליצור מוטיבציה? הצבת מטרות ויעדים בחיים, דבקות במטרה
איך לגרום לעצמנו להשקיע במטרות רחוקות במקום במטרות מיידיות?
במהלך ההרצאה, אליעד דיבר על הנושא של הצבת מטרות רחוקות והקונפליקט שמתרחש כאשר יש לנו מטרות מיידיות שמתנגשות עם מטרות ארוכות טווח. הוא הביא דוגמה שבה יש לאדם שתי מטרות: המטרה המיידית, כמו לקנות גלידה, ומטרה רחוקה, כמו לחסוך כסף כדי להתעשר. כאן, הסוגיה היא איך אנו בוחרים להקצות את המשאבים שלנו (זמן, כסף, אנרגיה) בין המטרות השונות.
אליעד הסביר כי כל אדם נתקל בסיטואציות כאלה בחיים, שבהן יש לו מטרות קטנות ומיידיות שמספקות סיפוק מיידי, אך במקביל יש לו מטרות רחוקות יותר שדורשות התמדה וניהול נכון של המשאבים. המשאבים הללו הם, כפי שמסביר אליעד, לא בלתי מוגבלים, כך שבסופו של דבר, כל החלטה שאנחנו עושים דורשת ויתור על משהו אחר.
הקונפליקט בין מטרות מיידיות למטרות רחוקות
הדבר הראשון שצריך להבין, לפי אליעד, הוא שהמטרות הקטנות והמיידיות (כגון קנייה של גלידה או אכילת פיצה) לרוב יביאו לנו סיפוק מיידי. אך כדי להגיע למטרות הרחוקות (כגון להתעשר, להשיג בריאות טובה או להגיע להצלחה), עלינו להימנע מהסיפוק המיידי ולשקול את המטרה הרחוקה והארוכה, שהיא בדרך כלל דורשת מאמץ רב יותר, סבל והתמדה.
הבעיה האמיתית, כפי שציין אליעד, היא ששני סוגי המטרות הללו מתנגשים פעמים רבות, מכיוון שיש לנו משאבים מוגבלים - בין אם מדובר בזמן, בכסף או באנרגיה. אם המשאבים שלנו לא היו מוגבלים, אז כמובן שהיינו יכולים להשיג גם את המטרות הקטנות וגם את המטרות הרחוקות. אך מכיוון שהמשאבים מוגבלים, אנו צריכים להחליט לאן להקצות את האנרגיה שלנו - האם להשקיע במטרה המיידית והקלה או במטרה הרחוקה והמורכבת.
הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות
על פי אליעד, המוח שלנו עושה חישוב של איזה מטרה תגרום לנו להרגיש טוב יותר בטווח הקצר או הארוך. אליעד הסביר, כי בסופו של דבר כל החלטה שלנו מבוססת על שאלה אחת פשוטה: איפה אני אראה יותר טוב - בהשגת המטרה המיידית או בהשגת המטרה הרחוקה?
ההחלטה הזאת אינה תלויה תמיד בהיגיון, אלא במוטיבציה הפנימית שלנו. כאשר המטרה הקטנה מספקת לנו תוצאה מיידית (כמו אוכל טעים או פעילות משמחת), המוח שלנו ייטה לבחור בה, על אף שהיא לא בהכרח משרתת את המטרות הרחוקות יותר. לעומת זאת, המטרה הגדולה, שדורשת זמן והשקעה, מצריכה סבלנות ושכנוע פנימי כדי לא להתפתות להנאות המיידיות.
הצורך להרגיש טוב: המטרה הכללית
אליעד מציין שיש לנו תמיד מטרה כללית אחת: "אני רוצה להרגיש טוב". כל החלטה שאנו מקבלים נבחנת דרך המשקפיים של המטרה הזו. איך אני מרגיש עכשיו? איך אני ארגיש בהמשך? אם אדם לא מצליח להרגיש טוב במציאות הנוכחית, הוא עלול לבחור במטרה הקטנה יותר, שמספקת לו הנאה מיידית. אך אליעד מסביר כי אם אנו שואלים את עצמנו "איך אני ארגיש טוב יותר בטווח הרחוק?", אז ייתכן שזו תהיה הבחירה במטרה הגדולה שדורשת זמן ומאמץ.
הבעיה כאן היא ששאיפה להרגיש טוב בטווח הקצר עלולה לדחוק את המטרות הגדולות, שכן אנחנו פועלים מתוך רצון להימנע מסבל או חוסר סיפוק מיידי, גם אם בסופו של דבר המטרה הגדולה תוביל אותנו לתוצאה הרבה יותר טובה בעתיד.
איך לשכנע את עצמנו להשקיע במטרה הגדולה?
השלב הבא בהסבר של אליעד היה להבין איך לשכנע את עצמנו לבחור במטרה הגדולה על פני המטרה הקטנה. אליעד מציין כי הדרך היא לשקר את עצמנו - כלומר, לשדר לעצמנו רק את היתרונות של המטרה הגדולה ולהתעלם או להפחית את היתרונות של המטרה הקטנה. זהו תהליך שבו אנחנו ממנפים את המוטיבציה שלנו על ידי מיקוד במה שמשרת אותנו לטווח הארוך.
למשל, אם אנחנו רוצים ללמוד או להשקיע במטרה גדולה כמו עבודה חדשה או תכנון לטווח הרחוק, עלינו להימנע מלהתמקד בהנאות מיידיות כמו גלישה ברשתות חברתיות או אכילת אוכל לא בריא. כל הבחירה תלויה ביכולת שלנו להאמין שהשקעה במטרה...
במהלך ההרצאה, אליעד דיבר על הנושא של הצבת מטרות רחוקות והקונפליקט שמתרחש כאשר יש לנו מטרות מיידיות שמתנגשות עם מטרות ארוכות טווח. הוא הביא דוגמה שבה יש לאדם שתי מטרות: המטרה המיידית, כמו לקנות גלידה, ומטרה רחוקה, כמו לחסוך כסף כדי להתעשר. כאן, הסוגיה היא איך אנו בוחרים להקצות את המשאבים שלנו (זמן, כסף, אנרגיה) בין המטרות השונות.
אליעד הסביר כי כל אדם נתקל בסיטואציות כאלה בחיים, שבהן יש לו מטרות קטנות ומיידיות שמספקות סיפוק מיידי, אך במקביל יש לו מטרות רחוקות יותר שדורשות התמדה וניהול נכון של המשאבים. המשאבים הללו הם, כפי שמסביר אליעד, לא בלתי מוגבלים, כך שבסופו של דבר, כל החלטה שאנחנו עושים דורשת ויתור על משהו אחר.
הקונפליקט בין מטרות מיידיות למטרות רחוקות
הדבר הראשון שצריך להבין, לפי אליעד, הוא שהמטרות הקטנות והמיידיות (כגון קנייה של גלידה או אכילת פיצה) לרוב יביאו לנו סיפוק מיידי. אך כדי להגיע למטרות הרחוקות (כגון להתעשר, להשיג בריאות טובה או להגיע להצלחה), עלינו להימנע מהסיפוק המיידי ולשקול את המטרה הרחוקה והארוכה, שהיא בדרך כלל דורשת מאמץ רב יותר, סבל והתמדה.
הבעיה האמיתית, כפי שציין אליעד, היא ששני סוגי המטרות הללו מתנגשים פעמים רבות, מכיוון שיש לנו משאבים מוגבלים - בין אם מדובר בזמן, בכסף או באנרגיה. אם המשאבים שלנו לא היו מוגבלים, אז כמובן שהיינו יכולים להשיג גם את המטרות הקטנות וגם את המטרות הרחוקות. אך מכיוון שהמשאבים מוגבלים, אנו צריכים להחליט לאן להקצות את האנרגיה שלנו - האם להשקיע במטרה המיידית והקלה או במטרה הרחוקה והמורכבת.
הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות
על פי אליעד, המוח שלנו עושה חישוב של איזה מטרה תגרום לנו להרגיש טוב יותר בטווח הקצר או הארוך. אליעד הסביר, כי בסופו של דבר כל החלטה שלנו מבוססת על שאלה אחת פשוטה: איפה אני אראה יותר טוב - בהשגת המטרה המיידית או בהשגת המטרה הרחוקה?
ההחלטה הזאת אינה תלויה תמיד בהיגיון, אלא במוטיבציה הפנימית שלנו. כאשר המטרה הקטנה מספקת לנו תוצאה מיידית (כמו אוכל טעים או פעילות משמחת), המוח שלנו ייטה לבחור בה, על אף שהיא לא בהכרח משרתת את המטרות הרחוקות יותר. לעומת זאת, המטרה הגדולה, שדורשת זמן והשקעה, מצריכה סבלנות ושכנוע פנימי כדי לא להתפתות להנאות המיידיות.
הצורך להרגיש טוב: המטרה הכללית
אליעד מציין שיש לנו תמיד מטרה כללית אחת: "אני רוצה להרגיש טוב". כל החלטה שאנו מקבלים נבחנת דרך המשקפיים של המטרה הזו. איך אני מרגיש עכשיו? איך אני ארגיש בהמשך? אם אדם לא מצליח להרגיש טוב במציאות הנוכחית, הוא עלול לבחור במטרה הקטנה יותר, שמספקת לו הנאה מיידית. אך אליעד מסביר כי אם אנו שואלים את עצמנו "איך אני ארגיש טוב יותר בטווח הרחוק?", אז ייתכן שזו תהיה הבחירה במטרה הגדולה שדורשת זמן ומאמץ.
הבעיה כאן היא ששאיפה להרגיש טוב בטווח הקצר עלולה לדחוק את המטרות הגדולות, שכן אנחנו פועלים מתוך רצון להימנע מסבל או חוסר סיפוק מיידי, גם אם בסופו של דבר המטרה הגדולה תוביל אותנו לתוצאה הרבה יותר טובה בעתיד.
איך לשכנע את עצמנו להשקיע במטרה הגדולה?
השלב הבא בהסבר של אליעד היה להבין איך לשכנע את עצמנו לבחור במטרה הגדולה על פני המטרה הקטנה. אליעד מציין כי הדרך היא לשקר את עצמנו - כלומר, לשדר לעצמנו רק את היתרונות של המטרה הגדולה ולהתעלם או להפחית את היתרונות של המטרה הקטנה. זהו תהליך שבו אנחנו ממנפים את המוטיבציה שלנו על ידי מיקוד במה שמשרת אותנו לטווח הארוך.
למשל, אם אנחנו רוצים ללמוד או להשקיע במטרה גדולה כמו עבודה חדשה או תכנון לטווח הרחוק, עלינו להימנע מלהתמקד בהנאות מיידיות כמו גלישה ברשתות חברתיות או אכילת אוכל לא בריא. כל הבחירה תלויה ביכולת שלנו להאמין שהשקעה במטרה...
- הצבת מטרות ויעדים בחיים
- איך ליצור מוטיבציה?
- השגת מטרות רחוקות
- מניפולציה פנימית ומניעת דחיינות
- מטרות קטנות מול מטרות גדולות
איך לגרום לעצמנו להשקיע במטרות רחוקות במקום במטרות מיידיות?
במהלך ההרצאה, דיבר אליעד על האתגר שבו אנו עומדים כשיש לנו מטרות מיידיות (כגון קנייה של גלידה או הוצאת כסף) לעומת מטרות רחוקות (כגון צבירת סכום כסף גדול או שמירה על דיאטה). הוא מתאר את הקונפליקט שבין מטרות מיידיות שהן קלות להשגה ומספקות תשובות מיידיות, לבין מטרות רחוקות שדורשות התמדה וזמן, וקשורות לתחושת רווחה בעתיד.
אליעד מציין כי הבעיה העיקרית היא משאבים מוגבלים - הזמן, האנרגיה והכסף שיש לנו, שאותם אנחנו צריכים להקצות למטרות השונות. כשיש לנו מטרות רבות אך משאבים מוגבלים, אנחנו חייבים לבחור היכן להשקיע את האנרגיה שלנו.
הוא מסביר שיש לנו שלושה סוגי מטרות:
1. מטרות מיידיות - המטרות הקטנות והפשוטות שמספקות תחושת סיפוק מידי, כמו אכילת פיצה או קניית גלידה.
2. מטרות גדולות - מטרות שהן רחוקות יותר ודורשות זמן ומשאבים, כמו להרוויח סכום כסף גדול או להשקיע בדיאטה לטווח הארוך.
3. הצורך להרגיש טוב - זו המטרה הכללית ביותר, שאותה אנחנו תמיד בודקים כשאנחנו צריכים להחליט בין מטרות שונות. השאלה היא, איזה מטרה תגרום לנו להרגיש טוב יותר, בטווח הקצר או הארוך?
איך נקבל החלטה בין המטרות?
על פי אליעד, אם המטרה הקטנה מביאה לנו הנאה מידית, אבל המטרה הגדולה צפויה להביא לנו יותר תועלת בטווח הארוך, אנחנו נבחר במטרה הגדולה אם נוכל לשכנע את עצמנו שההשקעה בה תביא לנו יותר טוב בעתיד. למשל, אם יש עבודה שמספקת שכר מיידי אך יש אפשרות להגיע לעושר עתידי אם נשקיע זמן במשהו אחר, הבחירה תהיה תלויה בשכנוע הפנימי שלנו לגבי מה יגרום לנו להרגיש טוב יותר בטווח הרחוק.
אליעד מציין שהמוח שלנו לא תמיד פועל לפי מה שטוב לנו בטווח הרחוק, אלא יותר לפי מה שייתן לנו סיפוק מידי. המטרה הכללית להרגיש טוב, בעצם משפיעה על הבחירות שלנו - האם להשקיע במטרה הגדולה או להתרכז במטרה הקטנה שמספקת תוצאה מיידית.
מה עושים כשיש קונפליקט פנימי?
כשיש קונפליקט פנימי בין הרצון להשקיע במטרה הגדולה לבין הרצון להרגיש טוב מיד, אליעד מסביר שהפתרון הוא לשקר קצת - כלומר, לשדר שהמטרה הגדולה היא זו שתביא לך את טובתך בעתיד, גם אם זה קשה. זהו חלק מהחשיבה שבאה לתמוך בהתמדה. אליעד ממליץ לראות את החסרונות במטרות המיידיות ולהתמקד רק ביתרונות של המטרות הגדולות.
מה המניפולציה שאנחנו עושים עם עצמנו?
לאחר מכן, אליעד עובר להסביר את תהליך השקר שאנחנו עושים עם עצמנו: אנו ממציאים...
במהלך ההרצאה, דיבר אליעד על האתגר שבו אנו עומדים כשיש לנו מטרות מיידיות (כגון קנייה של גלידה או הוצאת כסף) לעומת מטרות רחוקות (כגון צבירת סכום כסף גדול או שמירה על דיאטה). הוא מתאר את הקונפליקט שבין מטרות מיידיות שהן קלות להשגה ומספקות תשובות מיידיות, לבין מטרות רחוקות שדורשות התמדה וזמן, וקשורות לתחושת רווחה בעתיד.
אליעד מציין כי הבעיה העיקרית היא משאבים מוגבלים - הזמן, האנרגיה והכסף שיש לנו, שאותם אנחנו צריכים להקצות למטרות השונות. כשיש לנו מטרות רבות אך משאבים מוגבלים, אנחנו חייבים לבחור היכן להשקיע את האנרגיה שלנו.
הוא מסביר שיש לנו שלושה סוגי מטרות:
1. מטרות מיידיות - המטרות הקטנות והפשוטות שמספקות תחושת סיפוק מידי, כמו אכילת פיצה או קניית גלידה.
2. מטרות גדולות - מטרות שהן רחוקות יותר ודורשות זמן ומשאבים, כמו להרוויח סכום כסף גדול או להשקיע בדיאטה לטווח הארוך.
3. הצורך להרגיש טוב - זו המטרה הכללית ביותר, שאותה אנחנו תמיד בודקים כשאנחנו צריכים להחליט בין מטרות שונות. השאלה היא, איזה מטרה תגרום לנו להרגיש טוב יותר, בטווח הקצר או הארוך?
איך נקבל החלטה בין המטרות?
על פי אליעד, אם המטרה הקטנה מביאה לנו הנאה מידית, אבל המטרה הגדולה צפויה להביא לנו יותר תועלת בטווח הארוך, אנחנו נבחר במטרה הגדולה אם נוכל לשכנע את עצמנו שההשקעה בה תביא לנו יותר טוב בעתיד. למשל, אם יש עבודה שמספקת שכר מיידי אך יש אפשרות להגיע לעושר עתידי אם נשקיע זמן במשהו אחר, הבחירה תהיה תלויה בשכנוע הפנימי שלנו לגבי מה יגרום לנו להרגיש טוב יותר בטווח הרחוק.
אליעד מציין שהמוח שלנו לא תמיד פועל לפי מה שטוב לנו בטווח הרחוק, אלא יותר לפי מה שייתן לנו סיפוק מידי. המטרה הכללית להרגיש טוב, בעצם משפיעה על הבחירות שלנו - האם להשקיע במטרה הגדולה או להתרכז במטרה הקטנה שמספקת תוצאה מיידית.
מה עושים כשיש קונפליקט פנימי?
כשיש קונפליקט פנימי בין הרצון להשקיע במטרה הגדולה לבין הרצון להרגיש טוב מיד, אליעד מסביר שהפתרון הוא לשקר קצת - כלומר, לשדר שהמטרה הגדולה היא זו שתביא לך את טובתך בעתיד, גם אם זה קשה. זהו חלק מהחשיבה שבאה לתמוך בהתמדה. אליעד ממליץ לראות את החסרונות במטרות המיידיות ולהתמקד רק ביתרונות של המטרות הגדולות.
מה המניפולציה שאנחנו עושים עם עצמנו?
לאחר מכן, אליעד עובר להסביר את תהליך השקר שאנחנו עושים עם עצמנו: אנו ממציאים...
- מטרות ויעדים בחיים
- איך ליצור מוטיבציה?
- הצבת מטרות רחוקות
- מניפולציות פנימיות
- ההחלטות בחיים ובחירה במטרות
ש: אז השאלה שלי זה איך לגרום לעצמי לפעול ע"פ בוא נקרא לזה
"מטרות העל" או רצונות שלי לטווח הרחוק, ולא ע"פ הרצונות המידיים שעולים בכל רגע נתון.
אליעד: אוקיי, הוא אומר שיש לו איזה מטרה גדולה כגון שיהיה לך הרבה מאוד כסף נניח, יש לך גם מטרה קטנה לבזבז את הכסף.
ש: אפילו לשטוף כלים עכשיו או לעשות משהו אחר ש..
אליעד: לא. נגיד שמביאים לך כסף, יש לך שתי מטרות: 1) אני רוצה לקנות את הגלידה הזאת. 2) אני רוצה שיהיה לי מליון דולר.
עכשיו, זה מטרות שמתנגשות, כאילו, אתה יודע.. אלא אם כן יהיה לך הרבה מאוד כסף, אבל בכל מקרה הן מתנגשות איכשהו.
ש: כן.
אליעד: עכשיו, הוא שואל שאלה: או שיש לך מטרה להיראות טוב נגיד, לעשות דיאטה וגם יש לך מטרה לאכול את הפיצה, כאילו מטרה מיידית ומטרה גדולה. יש את הקונפליקטים האלה.
ש: שלא בהכרח מתנגשות, בא נגיד המטרות המיידיות מבזבזות, בא נגיד על חשבון..
אליעד: כן, הן מתנגשות באופן יחסי. אתה יכול גם וגם אבל זה כאילו שאתה דוחה את המטרה הכללית. אוקיי, אז בקיצור מה אתה אומר? אתה אומר כזה דבר: יש לך מטרה, יש לך מטרה כללית, יש לך מטרות נוספות ויש לך משאבים מוגבלים ביכולת שלך להשיג את המטרות, כי אם המשאבים לא היו מוגבלים לא הייתה שאלה, היית אומר אני משיג גם את המטרה הקרובה וגם את המטרה הרחוקה, עכשיו המשאבים שלך מוגבלים, אתה רואה הרגל שאינטואטיבית אתה מוציא את המשאבים שלך על המטרות המיידיות ואתה שואל איך אתה יכול לגרום לעצמך, את האיקס משאבים שיש לך להשקיע על המטרות הגדולות יותר ואני בכוונה טרחתי לציין שיש לך משאבים מוגבלים, כי אם הם לא היו מוגבלים לא הייתה בעיה מלכתחילה, או במילים אחרות, כשאומרים שיש לך משאבים מוגבלים, פירושו שממשהו תצטרך לסבול, משאבים מוגבלים, שתי מטרות, חייבים לסבול ממשהו - אי אפשר לקנות גם וגם.
עכשיו השאלה היא: איך לאלץ אותך, איך אתה מאלץ את עצמך להוציא את המשאבים שלך על המטרה הזאת ולא על המטרה הזאת. זה כמו לשאול: איך לגרום למישהו לקנות את המוצר שלך ולא מוצר אחר, נגיד, בהנחה שאתה רוצה.. זה אותו הדבר, כי אתה כאילו המוכר יש לך שתי מטרות, שתי מוצרים ואתה רוצה למכור את המוצר הזה ולא את המוצר הזה.
ש: כן.
אליעד: יפה, אז מה שואלים? מה גורם לבן אדם להוציא את המשאבים שלו על מטרה אחת ולא על מטרה אחרת. אז מה התשובה? תן אתה תשובה. במה תלוי אם הוא מוציא את המשאבים שלו על המטרה הזאת ולא אחרת?
ש: כמה שהוא חווה שזה חסר לו.
אליעד: שניהם חסרים לו. במה זה תלוי? מה החוק שיחליט האם הוא יוציא את המשאבים שלו, הנפשיים, הרגשיים, על המטרה הקרובה או על המטרה הרחוקה יותר?
ר: כמה הוא נואש.
אליעד: כמה הוא נואש למה? הוא נואש לשני הדברים. כמה הוא רוצה מה? ברור שזה כמה שהוא רוצה אבל במה זה תלוי כמה הוא רוצה? הוא בסוף עושה את מה שהוא רוצה אבל במה זה תלוי? לא בפילוסופיה אבל במה זה תלוי?
ר: אולי בזמינות, מה שזמין.
אליעד: אבל זמין לך גם להתקרב למטרה הגדולה על חשבון הקטנה, גם זה זמין.
ר: נמאס לך מהמטרה הקטנה..
אליעד: אבל עוד לא נמאס לו, הוא מנסה לשאול אותי איך לגרום לו שימאס לו מהקטנה ושישקיע בגדולה, אז קודם כל בואו ננסה להבין את החוקיות שלפיה אתה משקיע בגדולה ולא בקטנה. אז התשובה היא פשוטה, התשובה היא שיש לכל בן אדם הרבה מטרות, יש לו מטרות קטנות ויש לו מטרות גדולות, אבל יש עוד מטרה אחרת שצריך לקחת אותה בחשבון, שקוראים לה "אני רוצה להרגיש טוב", זה המטרה הכללית. עכשיו, המוח שלך - איך הוא מחליט האם להשקיע במטרה הקטנה של עכשיו ואז זה ידפוק את המטרה הגדולה? איך הוא מחליט? לפי המטרה הנוספת בכלל, יש לך מטרה אחת שהיא חשובה יותר מכל המטרות שקוראים למטרה "להרגיש טוב". יש לך מטרות קטנות, יש לך מטרות גדולות, רחוקות יותר שדורשות יותר התמדה ויש מטרה אחרת שהיא הכי גדולה בעולם: "אני רוצה להרגיש טוב". ואז המוח שלך עושה שיכלול: איפה יש לי סיכוי יותר גדול שאני ירגיש יותר טוב, האם במטרה הזאת או המטרה הזאת. ולפי זה בסוף אתה מחליט, קודם כל תבין לפי מה אתה מחליט שזה יהיה על המטרה הקטנה או על הגדולה.
לפי המטרה הנוספת, השלישית, שהיא להרגיש טוב. אתה כאילו בודק איפה להשקיע את המשאבים לפי המטרה הכללית. מה הבנת אותי, עד כאן? אחר - כך נראה איך לנווט את זה.
ש: שאולי בעצם, השאלה היא למה אני חושב שאני ירגיש יותר טוב במטרות הקטנות.
אליעד: לא, את זה אתה כבר חושב, כי אתה משקיע יותר בקטנות מאשר בגדולות. כדי לשכנע אותך לא להשקיע במטרה הקטנה בשביל המטרה הגדולה, אנחנו בעצם צריכים להשתמש במטרה העוד יותר גדולה שהיא להרגיש טוב ולנסות לשכנע אותך שאם תשקיע במטרה הרחוקה, זה יעשה לך יותר טוב, יש יותר סיכוי שתרגיש בסך - הכל יותר טוב מאשר במטרה הקרובה. לדוגמה, נגיד שיש לך מקום שמשלמים לך "איקס" כסף בחודש, ויש מקום שלא משלמים משכורת בכלל, אבל במקום שלא משלמים לך בכלל משכורת, יכול להיות שאתה תתעשר בסוף השנה בסכום עולמי. אז אתה בודק: פה משלמים לי במזומן, פה משלמים לי אולי, אבל פה אם משלמים לי איזה סכום כל כך גדול שבשבילו שווה לי זה. ולפי מה אתה בודק? לפי המטרה הרחוקה יותר, כאילו אתה משכלל את שתי המטרות ביחס למטרה הכללית יותר. אוקיי, אז מה אתה מבין בעצם? מה זה אומר?
ש: זה אומר שאם בסופו של דבר אני יאמין שבסך הכל הכללי המטרה הרחוקה תגרום לי להרגיש יותר טוב..
אליעד: בסך הכל הסופי. כי במיידי, ברור שהמטרה הקטנה גורמת לך להרגיש יותר טוב, כי עובדה שאתה משיג אותה מיד, אתה לא צריך לחסוך בשביל להשיג אותה, אתה עכשיו משיג אותה.
ש: כן, באופן מיידי, זה העניין, במטרות הקטנות - עכשיו אני מרגיש יותר טוב ובמטרה הגדולה זה אולי, מתישהו אני ירגיש טוב.
אליעד: זה כמו נגיד, איך הרבי משכנע אותך לוותר על כל החיים בעולם הזה תמורת העולם הבא, הוא אומר לך "תראה, העולם הזה הוא במזומן, העולם הבא זה בדחוי" ואתה גם לא בטוח שיש וזה וזה, אבל הוא אומר "תראה, המזומן פה בסדר, תפסיד 70 שנה, מה קרה? אבל אתה רוצה להפסיד חיי נצח?" אז אתה יודע, בשביל האופציה של חיי הנצח עוד 70 שנה אתה אומר "אני מוכן לוותר על המטרות המיידיות". עכשיו, יש כאלה שאומרים לו "לא שכנעת אותי. אני רוצה לאכול עכשיו, לא מחר" ויש כאלה שאומרים "וואלה, החיים שלי במילא לא משהו, בוא נוותר עליהם ונשקיע באדמות על הירח, אולי יום אחד אדמות על הירח יהיו שוות הרבה כסף". לך תדע, אתה מבין?
ש: אוקיי..
אליעד: אז מה המסקנה בעצם? כדי לשכנע אותך להשקיע יותר במטרות רחוקות, צריך לגרום לך לחשוב שהשקעה במטרות היותר רחוקות תביא לך יותר תשואה בסך הכל הכללי ביחס למטרה הכללית יותר של להרגיש טוב, יותר מאשר להשקיע במטרות הקטנות. נכון?
ש: נכון.
אליעד: יפה, זה קודם כל התשובה הכללית. עכשיו אם אתה רוצה, תביא דומה ספציפית וננתח אותה. תן דוגמה.
ש: נגיד, אני רוצה למצוא עבודה שהיא יותר מתאימה לכישורים שלי
אליעד: זאת המטרה קצרה או הרחוקה?
ש: נגיד שהרחוקה ונגיד שזה אומר תכנון של כל מיני דברים: להשקיע, ללמוד, כל מני דברים שהם לטווח הרחוק, או סתם, לכתוב איזה מאמר ללימודים או כל מיני דברים כאלה. והדבר המיידי זה פייסבוק, להכין אוכל, לא משנה, כל דבר שבא באותו רגע נגיד, זאת המטרה המיידית.
אליעד: כאילו יש לך שתי אופציות: 1) לקום בבוקר ולהסתלבט ולעבוד קצת במה שיוצא. 2) להפסיק להסתלבט, ללכת ללמוד וכו' בשביל איזה מטרה רחוקה יותר.
ש: כן.
אליעד: אוקיי, אז מה אתה מבין בעצם? שלפי מה בסוף אתה מחליט? מה אתה רוצה? אתה רוצה להסתלבט בבוקר.. תתרכז טוב טוב בשאלה, להסתבלט בבוקר או לעשות תואר ראשון וכו', לפי מה אתה מחליט בסוף? מה אתה רוצה, את זה או את זה?
ש: לפי המציאות, מה שקונה זה הטוב המיידי, עד עכשיו..
אליעד: לא. אוקיי, אבל מה אתה רוצה יותר? כאילו מה אתה באמת רוצה? בוא ננסח את זה אחרת: מה אתה באמת רוצה? להסתלבט בבוקר או ללכת ללימודים? מה אתה באמת רוצה? אני רוצה שתתן לי תשובה שזה לא זה ולא זה. מה אתה באמת רוצה?
ש: בסופו של דבר להרגיש טוב.
אליעד: יפה! אתה מבחינתך, אם אפשר היה לדלג על הלימודים - היית מדלג עליהם. אם היה אפשר לדלג על הסתלבט ולהרגיש טוב במיטה, היית מרגיש טוב במיטה. בשביל מה לקום, לפייסבוק אם אפשר היה בלי זה. אוקיי, אבל מה לעשות שבשביל קצת להשתעשע צריך פייסבוק נכון? יפה, אם אתה רוצה להשתעשע הרבה יותר אתה צריך ללכת לעבוד ואז אחר כך תוכל להשתעשע יותר, כאילו אם תעבוד קשה תוכל אחר כך לא לעבוד קשה, זה סוג של פרדוקס כזה, כאילו אם תתעלל בעצמך אחר כך תוכל ליהנות, משהו כזה, כאילו תחסוך הרבה ואז תחיה יותר ואז תוכל לבזבז. אם לא תבזבז היום תוכל לבזבז מחר, כל מיני מחשבות כאלה. אוקיי, אז מה זה בעצם אומר? שמה יגרום לך להחליט ש"אני רוצה לקום וללכת למצוא עבודה מסודרת ולימודים? ע"י שהדברים הקטנים יתנו לך פחות הנאה, ותהיה משוכנע שהדברים הגדולים יתנו לך הנאה מאוד גדולה. אתה הבנת את החשיבה?
ש: כן, אני צריך איכשהו לשכנע את עצמי?
אליעד: בסדר, אנחנו קודם כל מנתחים מה האופציות, יכול להיות שאין דרך, יכול להיות שאין פתרון. רואים קודם כל מה הדרך. זאת אומרת שאם המטרות הקטנות יתנו לך פחות תועלת, פחות הנאה נגיד שיום אחד כבר ימאס לך מהפייסבוק בלי קשר לכלום ואם המטרות הגדולות ייצגו עבורך דברים מאוד מאוד גדולים, אז ממילא, מטבע הדברים, אתה תשקיע יותר במטרות הגדולות.
ש: אוקיי.
אליעד: יפה. עכשיו מה צריך לעשות? מה האמת? במה עדיף להשקיע בזה או בזה?
ש: האמת המוחלטת?
אליעד: כן. מה האמת המוחלטת?
ש: שלא משנה.
אליעד: יפה! לא משנה. עכשיו, מה האמת המוחלטת שיותר טוב, המטרות הגדולות או הקטנות? תשובה: בכל אחד יש יתרונות וחסרונות. ופה נכנסת לעניין החשיבה היחסית, זאת אומרת שפה אתה צריך להתחיל לשקר קצת. זה אומר שעל המטרות הקטנות אתה צריך לשקר ולראות את החסרונות שלהן ועל המטרות הגדולות - אתה צריך לשקר ולראות את היתרונות שלהם. ולשקר, על המטרות הגדולות לראות רק יתרונות ובהנאות הקטנות לראות רק חסרונות, שזה שקר. לדוגמה: מה החסרונות בלקום בבוקר ולגלוש בפייסבוק? מה היתרונות בזה?
ש: היתרונות זה ש..
אליעד: אין יתרונות. אין יותר יתרונות, סתם. מה החסרונות?
ש: זה מבזבז את הזמן..
אליעד: יפה. זה "גם" מבזבז את הזמן או "רק" מבזבז את הזמן?
ש: זה גם מבזבז את הזמן.
אליעד: לא לא לא, אז תלוי לאיפה אתה רוצה להגיע: אם אתה רוצה להגיע למצב שנוח לך עם עצמך אז תגיד את האמת, תגיד שזה גם מבזבז את הזמן וזה גם כיף, אבל אם אתה רוצה להגיע למצב שאתה משנה את עצמך אז תשקר את עצמך ותגיד "מה פתאום זה גם מבזבז את הזמן? זה רק מבזבז את הזמן".
אתם הבנתם את הכוונה? אם רע לך אם מה שאתה עושה אז תגיד את האמת שיש בזה גם חסרונות וגם יתרונות. אבל אם אתה רוצה לשנות את מה שאתה עושה, אז אתה בעצם צריך להגיד שפה זה "רק" רע ושם זה "רק" טוב.
ש: אבל איך אני יצליח לשקר לעצמי אם אני יודע שזה שקר?
אליעד: אם אתה רוצה לעבור אתה צריך, מה אתה לא יודע לשקר? יש לי שאלה: מה יותר קל, לשקר את עצמך או להגיד את האמת?
ש: להגיד את האמת.
אליעד: אוקיי אז אם אתה רוצה את האמת, האמת היא שזה לא משנה מה אתה עושה, תקבל את עצמך כמו שאתה, עזוב אותך, למה להתמיד במטרות הגדולות? תצמד לאמת שזה לא משנה ותמשיך להתבטל למוות, מה אכפת לך? לא? אבל אתה אומר "קשה לי להצמד לאמת הזאת" נכון?
ש: כן.
אליעד: יפה, אז תשקר. אם אתה נצמד לאמת, אז מה אכפת לך מה אתה עושה בכלל? מה זה משנה איך אתה מעביר את החיים שלך? למי אכפת בכלל? מה זה משנה אם אתה מתבטל או עובד?
אם היו אומרים לך שאתה מת מחר, היית מעדיף להקדיש את היום האחרון בחיים שלך ללימודים אקדמאים או לבטלה בפייסבוק? יש לך שתי אופציות, מה אתה לוקח?
ש: נראה לי שלא זה ולא זה. בטלה אבל אחרת..
אליעד: אחרת, אוקיי יפה ואם אומרים לך נגיד, שאתה מת עוד יומיים, אז מה אתה מעדיף, זה או זה? גם את הבטלה, רוב הסיכויים שאת הבטלה.
ש: כן, כן
אליעד: יפה, אז בסדר, אבל אתה אומר זה אמיתי מדי.. תראה האמת היא שאתה בסדר איך שאתה, שאתה לא צריך לשנות כלום. בא לך להתבטל, תתבטל, ימאס לך להתבטל תעשה משהו אחר, זאת האמת. עכשיו, אתה אומר "לא בא לי על האמת הזאת. אני רוצה למצוא במה אני לא בסדר ולהחליט שאני צריך לשנות את עצמי, סבבה אז תשקר עוד קצת. אם אתה כבר משקר שאתה לא בסדר אז תשקר שאתה עוד קצת לא בסדר ואז תהיה לך מוטיבציה לשנות את עצמך. אם אתה נצמד לאמת אין הבדל.. ואם אתה רוצה לשנות אז תגיד שיש הבדל.
ש: מה אם יש קונפליקט פנימי בתוכי בין הצד שיודע את האמת, שלא משנה..
אליעד: לבין הצד שלא יודע את האמת, שאומר שכן משנה, כאילו אתה גם לא מצליח להגיד את האמת יותר מדי וגם לא מצליח לשקר יותר מדי. כי אם היית איש אמת, לא היה אכפת לך מה אתה עושה ואם היית יותר שקרן, כבר היית משקר את עצמך שזה מאוד גרוע להתבטל ושצריך ללמוד וכאלה
ש: אני לא מצליח לשקר לעצמי.
אליעד: טוב, אז מה עושים כשאתה לא מצליח, לא להגיד להגיד את האמת ולא...
"מטרות העל" או רצונות שלי לטווח הרחוק, ולא ע"פ הרצונות המידיים שעולים בכל רגע נתון.
אליעד: אוקיי, הוא אומר שיש לו איזה מטרה גדולה כגון שיהיה לך הרבה מאוד כסף נניח, יש לך גם מטרה קטנה לבזבז את הכסף.
ש: אפילו לשטוף כלים עכשיו או לעשות משהו אחר ש..
אליעד: לא. נגיד שמביאים לך כסף, יש לך שתי מטרות: 1) אני רוצה לקנות את הגלידה הזאת. 2) אני רוצה שיהיה לי מליון דולר.
עכשיו, זה מטרות שמתנגשות, כאילו, אתה יודע.. אלא אם כן יהיה לך הרבה מאוד כסף, אבל בכל מקרה הן מתנגשות איכשהו.
ש: כן.
אליעד: עכשיו, הוא שואל שאלה: או שיש לך מטרה להיראות טוב נגיד, לעשות דיאטה וגם יש לך מטרה לאכול את הפיצה, כאילו מטרה מיידית ומטרה גדולה. יש את הקונפליקטים האלה.
ש: שלא בהכרח מתנגשות, בא נגיד המטרות המיידיות מבזבזות, בא נגיד על חשבון..
אליעד: כן, הן מתנגשות באופן יחסי. אתה יכול גם וגם אבל זה כאילו שאתה דוחה את המטרה הכללית. אוקיי, אז בקיצור מה אתה אומר? אתה אומר כזה דבר: יש לך מטרה, יש לך מטרה כללית, יש לך מטרות נוספות ויש לך משאבים מוגבלים ביכולת שלך להשיג את המטרות, כי אם המשאבים לא היו מוגבלים לא הייתה שאלה, היית אומר אני משיג גם את המטרה הקרובה וגם את המטרה הרחוקה, עכשיו המשאבים שלך מוגבלים, אתה רואה הרגל שאינטואטיבית אתה מוציא את המשאבים שלך על המטרות המיידיות ואתה שואל איך אתה יכול לגרום לעצמך, את האיקס משאבים שיש לך להשקיע על המטרות הגדולות יותר ואני בכוונה טרחתי לציין שיש לך משאבים מוגבלים, כי אם הם לא היו מוגבלים לא הייתה בעיה מלכתחילה, או במילים אחרות, כשאומרים שיש לך משאבים מוגבלים, פירושו שממשהו תצטרך לסבול, משאבים מוגבלים, שתי מטרות, חייבים לסבול ממשהו - אי אפשר לקנות גם וגם.
עכשיו השאלה היא: איך לאלץ אותך, איך אתה מאלץ את עצמך להוציא את המשאבים שלך על המטרה הזאת ולא על המטרה הזאת. זה כמו לשאול: איך לגרום למישהו לקנות את המוצר שלך ולא מוצר אחר, נגיד, בהנחה שאתה רוצה.. זה אותו הדבר, כי אתה כאילו המוכר יש לך שתי מטרות, שתי מוצרים ואתה רוצה למכור את המוצר הזה ולא את המוצר הזה.
ש: כן.
אליעד: יפה, אז מה שואלים? מה גורם לבן אדם להוציא את המשאבים שלו על מטרה אחת ולא על מטרה אחרת. אז מה התשובה? תן אתה תשובה. במה תלוי אם הוא מוציא את המשאבים שלו על המטרה הזאת ולא אחרת?
ש: כמה שהוא חווה שזה חסר לו.
אליעד: שניהם חסרים לו. במה זה תלוי? מה החוק שיחליט האם הוא יוציא את המשאבים שלו, הנפשיים, הרגשיים, על המטרה הקרובה או על המטרה הרחוקה יותר?
ר: כמה הוא נואש.
אליעד: כמה הוא נואש למה? הוא נואש לשני הדברים. כמה הוא רוצה מה? ברור שזה כמה שהוא רוצה אבל במה זה תלוי כמה הוא רוצה? הוא בסוף עושה את מה שהוא רוצה אבל במה זה תלוי? לא בפילוסופיה אבל במה זה תלוי?
ר: אולי בזמינות, מה שזמין.
אליעד: אבל זמין לך גם להתקרב למטרה הגדולה על חשבון הקטנה, גם זה זמין.
ר: נמאס לך מהמטרה הקטנה..
אליעד: אבל עוד לא נמאס לו, הוא מנסה לשאול אותי איך לגרום לו שימאס לו מהקטנה ושישקיע בגדולה, אז קודם כל בואו ננסה להבין את החוקיות שלפיה אתה משקיע בגדולה ולא בקטנה. אז התשובה היא פשוטה, התשובה היא שיש לכל בן אדם הרבה מטרות, יש לו מטרות קטנות ויש לו מטרות גדולות, אבל יש עוד מטרה אחרת שצריך לקחת אותה בחשבון, שקוראים לה "אני רוצה להרגיש טוב", זה המטרה הכללית. עכשיו, המוח שלך - איך הוא מחליט האם להשקיע במטרה הקטנה של עכשיו ואז זה ידפוק את המטרה הגדולה? איך הוא מחליט? לפי המטרה הנוספת בכלל, יש לך מטרה אחת שהיא חשובה יותר מכל המטרות שקוראים למטרה "להרגיש טוב". יש לך מטרות קטנות, יש לך מטרות גדולות, רחוקות יותר שדורשות יותר התמדה ויש מטרה אחרת שהיא הכי גדולה בעולם: "אני רוצה להרגיש טוב". ואז המוח שלך עושה שיכלול: איפה יש לי סיכוי יותר גדול שאני ירגיש יותר טוב, האם במטרה הזאת או המטרה הזאת. ולפי זה בסוף אתה מחליט, קודם כל תבין לפי מה אתה מחליט שזה יהיה על המטרה הקטנה או על הגדולה.
לפי המטרה הנוספת, השלישית, שהיא להרגיש טוב. אתה כאילו בודק איפה להשקיע את המשאבים לפי המטרה הכללית. מה הבנת אותי, עד כאן? אחר - כך נראה איך לנווט את זה.
ש: שאולי בעצם, השאלה היא למה אני חושב שאני ירגיש יותר טוב במטרות הקטנות.
אליעד: לא, את זה אתה כבר חושב, כי אתה משקיע יותר בקטנות מאשר בגדולות. כדי לשכנע אותך לא להשקיע במטרה הקטנה בשביל המטרה הגדולה, אנחנו בעצם צריכים להשתמש במטרה העוד יותר גדולה שהיא להרגיש טוב ולנסות לשכנע אותך שאם תשקיע במטרה הרחוקה, זה יעשה לך יותר טוב, יש יותר סיכוי שתרגיש בסך - הכל יותר טוב מאשר במטרה הקרובה. לדוגמה, נגיד שיש לך מקום שמשלמים לך "איקס" כסף בחודש, ויש מקום שלא משלמים משכורת בכלל, אבל במקום שלא משלמים לך בכלל משכורת, יכול להיות שאתה תתעשר בסוף השנה בסכום עולמי. אז אתה בודק: פה משלמים לי במזומן, פה משלמים לי אולי, אבל פה אם משלמים לי איזה סכום כל כך גדול שבשבילו שווה לי זה. ולפי מה אתה בודק? לפי המטרה הרחוקה יותר, כאילו אתה משכלל את שתי המטרות ביחס למטרה הכללית יותר. אוקיי, אז מה אתה מבין בעצם? מה זה אומר?
ש: זה אומר שאם בסופו של דבר אני יאמין שבסך הכל הכללי המטרה הרחוקה תגרום לי להרגיש יותר טוב..
אליעד: בסך הכל הסופי. כי במיידי, ברור שהמטרה הקטנה גורמת לך להרגיש יותר טוב, כי עובדה שאתה משיג אותה מיד, אתה לא צריך לחסוך בשביל להשיג אותה, אתה עכשיו משיג אותה.
ש: כן, באופן מיידי, זה העניין, במטרות הקטנות - עכשיו אני מרגיש יותר טוב ובמטרה הגדולה זה אולי, מתישהו אני ירגיש טוב.
אליעד: זה כמו נגיד, איך הרבי משכנע אותך לוותר על כל החיים בעולם הזה תמורת העולם הבא, הוא אומר לך "תראה, העולם הזה הוא במזומן, העולם הבא זה בדחוי" ואתה גם לא בטוח שיש וזה וזה, אבל הוא אומר "תראה, המזומן פה בסדר, תפסיד 70 שנה, מה קרה? אבל אתה רוצה להפסיד חיי נצח?" אז אתה יודע, בשביל האופציה של חיי הנצח עוד 70 שנה אתה אומר "אני מוכן לוותר על המטרות המיידיות". עכשיו, יש כאלה שאומרים לו "לא שכנעת אותי. אני רוצה לאכול עכשיו, לא מחר" ויש כאלה שאומרים "וואלה, החיים שלי במילא לא משהו, בוא נוותר עליהם ונשקיע באדמות על הירח, אולי יום אחד אדמות על הירח יהיו שוות הרבה כסף". לך תדע, אתה מבין?
ש: אוקיי..
אליעד: אז מה המסקנה בעצם? כדי לשכנע אותך להשקיע יותר במטרות רחוקות, צריך לגרום לך לחשוב שהשקעה במטרות היותר רחוקות תביא לך יותר תשואה בסך הכל הכללי ביחס למטרה הכללית יותר של להרגיש טוב, יותר מאשר להשקיע במטרות הקטנות. נכון?
ש: נכון.
אליעד: יפה, זה קודם כל התשובה הכללית. עכשיו אם אתה רוצה, תביא דומה ספציפית וננתח אותה. תן דוגמה.
ש: נגיד, אני רוצה למצוא עבודה שהיא יותר מתאימה לכישורים שלי
אליעד: זאת המטרה קצרה או הרחוקה?
ש: נגיד שהרחוקה ונגיד שזה אומר תכנון של כל מיני דברים: להשקיע, ללמוד, כל מני דברים שהם לטווח הרחוק, או סתם, לכתוב איזה מאמר ללימודים או כל מיני דברים כאלה. והדבר המיידי זה פייסבוק, להכין אוכל, לא משנה, כל דבר שבא באותו רגע נגיד, זאת המטרה המיידית.
אליעד: כאילו יש לך שתי אופציות: 1) לקום בבוקר ולהסתלבט ולעבוד קצת במה שיוצא. 2) להפסיק להסתלבט, ללכת ללמוד וכו' בשביל איזה מטרה רחוקה יותר.
ש: כן.
אליעד: אוקיי, אז מה אתה מבין בעצם? שלפי מה בסוף אתה מחליט? מה אתה רוצה? אתה רוצה להסתלבט בבוקר.. תתרכז טוב טוב בשאלה, להסתבלט בבוקר או לעשות תואר ראשון וכו', לפי מה אתה מחליט בסוף? מה אתה רוצה, את זה או את זה?
ש: לפי המציאות, מה שקונה זה הטוב המיידי, עד עכשיו..
אליעד: לא. אוקיי, אבל מה אתה רוצה יותר? כאילו מה אתה באמת רוצה? בוא ננסח את זה אחרת: מה אתה באמת רוצה? להסתלבט בבוקר או ללכת ללימודים? מה אתה באמת רוצה? אני רוצה שתתן לי תשובה שזה לא זה ולא זה. מה אתה באמת רוצה?
ש: בסופו של דבר להרגיש טוב.
אליעד: יפה! אתה מבחינתך, אם אפשר היה לדלג על הלימודים - היית מדלג עליהם. אם היה אפשר לדלג על הסתלבט ולהרגיש טוב במיטה, היית מרגיש טוב במיטה. בשביל מה לקום, לפייסבוק אם אפשר היה בלי זה. אוקיי, אבל מה לעשות שבשביל קצת להשתעשע צריך פייסבוק נכון? יפה, אם אתה רוצה להשתעשע הרבה יותר אתה צריך ללכת לעבוד ואז אחר כך תוכל להשתעשע יותר, כאילו אם תעבוד קשה תוכל אחר כך לא לעבוד קשה, זה סוג של פרדוקס כזה, כאילו אם תתעלל בעצמך אחר כך תוכל ליהנות, משהו כזה, כאילו תחסוך הרבה ואז תחיה יותר ואז תוכל לבזבז. אם לא תבזבז היום תוכל לבזבז מחר, כל מיני מחשבות כאלה. אוקיי, אז מה זה בעצם אומר? שמה יגרום לך להחליט ש"אני רוצה לקום וללכת למצוא עבודה מסודרת ולימודים? ע"י שהדברים הקטנים יתנו לך פחות הנאה, ותהיה משוכנע שהדברים הגדולים יתנו לך הנאה מאוד גדולה. אתה הבנת את החשיבה?
ש: כן, אני צריך איכשהו לשכנע את עצמי?
אליעד: בסדר, אנחנו קודם כל מנתחים מה האופציות, יכול להיות שאין דרך, יכול להיות שאין פתרון. רואים קודם כל מה הדרך. זאת אומרת שאם המטרות הקטנות יתנו לך פחות תועלת, פחות הנאה נגיד שיום אחד כבר ימאס לך מהפייסבוק בלי קשר לכלום ואם המטרות הגדולות ייצגו עבורך דברים מאוד מאוד גדולים, אז ממילא, מטבע הדברים, אתה תשקיע יותר במטרות הגדולות.
ש: אוקיי.
אליעד: יפה. עכשיו מה צריך לעשות? מה האמת? במה עדיף להשקיע בזה או בזה?
ש: האמת המוחלטת?
אליעד: כן. מה האמת המוחלטת?
ש: שלא משנה.
אליעד: יפה! לא משנה. עכשיו, מה האמת המוחלטת שיותר טוב, המטרות הגדולות או הקטנות? תשובה: בכל אחד יש יתרונות וחסרונות. ופה נכנסת לעניין החשיבה היחסית, זאת אומרת שפה אתה צריך להתחיל לשקר קצת. זה אומר שעל המטרות הקטנות אתה צריך לשקר ולראות את החסרונות שלהן ועל המטרות הגדולות - אתה צריך לשקר ולראות את היתרונות שלהם. ולשקר, על המטרות הגדולות לראות רק יתרונות ובהנאות הקטנות לראות רק חסרונות, שזה שקר. לדוגמה: מה החסרונות בלקום בבוקר ולגלוש בפייסבוק? מה היתרונות בזה?
ש: היתרונות זה ש..
אליעד: אין יתרונות. אין יותר יתרונות, סתם. מה החסרונות?
ש: זה מבזבז את הזמן..
אליעד: יפה. זה "גם" מבזבז את הזמן או "רק" מבזבז את הזמן?
ש: זה גם מבזבז את הזמן.
אליעד: לא לא לא, אז תלוי לאיפה אתה רוצה להגיע: אם אתה רוצה להגיע למצב שנוח לך עם עצמך אז תגיד את האמת, תגיד שזה גם מבזבז את הזמן וזה גם כיף, אבל אם אתה רוצה להגיע למצב שאתה משנה את עצמך אז תשקר את עצמך ותגיד "מה פתאום זה גם מבזבז את הזמן? זה רק מבזבז את הזמן".
אתם הבנתם את הכוונה? אם רע לך אם מה שאתה עושה אז תגיד את האמת שיש בזה גם חסרונות וגם יתרונות. אבל אם אתה רוצה לשנות את מה שאתה עושה, אז אתה בעצם צריך להגיד שפה זה "רק" רע ושם זה "רק" טוב.
ש: אבל איך אני יצליח לשקר לעצמי אם אני יודע שזה שקר?
אליעד: אם אתה רוצה לעבור אתה צריך, מה אתה לא יודע לשקר? יש לי שאלה: מה יותר קל, לשקר את עצמך או להגיד את האמת?
ש: להגיד את האמת.
אליעד: אוקיי אז אם אתה רוצה את האמת, האמת היא שזה לא משנה מה אתה עושה, תקבל את עצמך כמו שאתה, עזוב אותך, למה להתמיד במטרות הגדולות? תצמד לאמת שזה לא משנה ותמשיך להתבטל למוות, מה אכפת לך? לא? אבל אתה אומר "קשה לי להצמד לאמת הזאת" נכון?
ש: כן.
אליעד: יפה, אז תשקר. אם אתה נצמד לאמת, אז מה אכפת לך מה אתה עושה בכלל? מה זה משנה איך אתה מעביר את החיים שלך? למי אכפת בכלל? מה זה משנה אם אתה מתבטל או עובד?
אם היו אומרים לך שאתה מת מחר, היית מעדיף להקדיש את היום האחרון בחיים שלך ללימודים אקדמאים או לבטלה בפייסבוק? יש לך שתי אופציות, מה אתה לוקח?
ש: נראה לי שלא זה ולא זה. בטלה אבל אחרת..
אליעד: אחרת, אוקיי יפה ואם אומרים לך נגיד, שאתה מת עוד יומיים, אז מה אתה מעדיף, זה או זה? גם את הבטלה, רוב הסיכויים שאת הבטלה.
ש: כן, כן
אליעד: יפה, אז בסדר, אבל אתה אומר זה אמיתי מדי.. תראה האמת היא שאתה בסדר איך שאתה, שאתה לא צריך לשנות כלום. בא לך להתבטל, תתבטל, ימאס לך להתבטל תעשה משהו אחר, זאת האמת. עכשיו, אתה אומר "לא בא לי על האמת הזאת. אני רוצה למצוא במה אני לא בסדר ולהחליט שאני צריך לשנות את עצמי, סבבה אז תשקר עוד קצת. אם אתה כבר משקר שאתה לא בסדר אז תשקר שאתה עוד קצת לא בסדר ואז תהיה לך מוטיבציה לשנות את עצמך. אם אתה נצמד לאמת אין הבדל.. ואם אתה רוצה לשנות אז תגיד שיש הבדל.
ש: מה אם יש קונפליקט פנימי בתוכי בין הצד שיודע את האמת, שלא משנה..
אליעד: לבין הצד שלא יודע את האמת, שאומר שכן משנה, כאילו אתה גם לא מצליח להגיד את האמת יותר מדי וגם לא מצליח לשקר יותר מדי. כי אם היית איש אמת, לא היה אכפת לך מה אתה עושה ואם היית יותר שקרן, כבר היית משקר את עצמך שזה מאוד גרוע להתבטל ושצריך ללמוד וכאלה
ש: אני לא מצליח לשקר לעצמי.
אליעד: טוב, אז מה עושים כשאתה לא מצליח, לא להגיד להגיד את האמת ולא...
050-3331-331