אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔טיפול בטראומת אונס, טיפול בטראומה מהעבר, איך לטפל בטראומה? טיפול בטראומה חברתית, טראומה מהילדות, עברתי חרם בבית ספר, עברתי נידוי בבית ספר...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
6:59טיפול בטראומת אונס, טיפול בטראומה מהעבר, איך לטפל בטראומה? טיפול בטראומה חברתית, טראומה מהילדות, עברתי חרם בבית ספר, עברתי נידוי בבית ספר, פגעו בי, השפילו אותי, טראומה מינית, בעיה נפשית של פוסט טראומה
איך לטפל בטראומה נפשית מהעבר שלא השפיעה פיזית?

כאשר מדובר בטראומה, לא תמיד מדובר בפגיעה פיזית ברורה כמו נכות או איבוד איבר. טראומה יכולה להיות אירוע שהתרחש בעבר, למשל חרם בבית הספר, השפלה פומבית, טראומה מינית או התעללות נפשית. למרות שאין סימן פיזי מובהק, הטראומה ממשיכה להשפיע על האדם מבחינה נפשית ורגשית. אליעד כהן מסביר כי כדי לטפל בטראומה כזו, יש להבחין ולהבין באופן עמוק את המשמעות שהאדם נותן לאירועים הללו בהווה.

לדוגמה, אדם שעבר חרם או השפלה בבית הספר עלול להאמין כי הוא אינו שווה או שאינו ראוי לאהבה ולקשרים חברתיים. לכן, כדי להתמודד עם הטראומה, חשוב לא רק להבין מה התרחש בעבר, אלא בעיקר מה הן התפיסות והפרשנויות השליליות שהאדם מייחס להתרחשויות אלו כיום. למעשה, מה שמשפיע באמת הוא לא האירוע עצמו שקרה בעבר, אלא הזיכרון שלו והמשמעות שניתנת לו בהווה.

מדוע אנשים עדיין סובלים מטראומות מהעבר למרות שאין להן השפעה פיזית ממשית?

הסיבה שאנשים ממשיכים לסבול מאירועים טראומטיים שקרו בעבר, אפילו כאשר אין להם השפעה פיזית, נעוצה בפירושים שהם נותנים לאירועים אלו. לפי אליעד כהן, האדם אינו סובל באמת בגלל האירוע עצמו אלא מהזיכרון של האירוע ומהמשמעות העכשווית שהוא נותן לו.

לדוגמה, אם אדם חווה טראומה מינית, הוא עלול לחשוב ש"אם קרה לי דבר כזה, אז כנראה שאף אחד לעולם לא יאהב אותי", או "אני לא ראויה שיאהבו אותי". המשמעות הזאת, הפרשנות האישית הזאת, היא המקור לסבל. לכן הטיפול צריך להיות מופנה כלפי בחינה עמוקה של הפרשנויות הללו - לבדוק אם הן אכן נכונות או שמדובר בסיפורים פנימיים שניתן לשנות אותם.

איך אפשר לשנות את הפירושים השליליים שמלווים את הטראומה?

כדי לשנות את הפירושים השליליים והכואבים של הטראומה, אליעד כהן מציע לשאול באופן מדויק מה המשמעות של הטראומה בעבור האדם. למשל, אם אדם עבר התעללות או השפלה בבית הספר, כדאי לברר מה הוא חושב על עצמו בעקבות האירועים האלו. אם האדם אומר "אני חושב שאני לא ראוי לאהבה" או "אני כישלון חברתי", הטיפול יתמקד בבחינת נכונות המחשבות הללו.

הטיפול, לפיכך, הוא תהליך של בחינת המציאות הפנימית של האדם. בודקים את הפרשנויות האלה ומנסים לבדוק אם הן הגיוניות. אם מתברר שהן לא נכונות, או שהן רק סיפורים שהאדם מספר לעצמו, ניתן לשנות אותן. כאשר הפרשנויות משתנות, הכאב הנפשי שהן יוצרות פוחת ואף יכול להיעלם לחלוטין.

האם טראומה פיזית באמת שונה מטראומה נפשית?

אליעד כהן מציין שגם בטראומה פיזית, למשל אדם שהתעוור או איבד איבר, הכאב נובע למעשה מהפירושים והמשמעויות שהאדם נותן למצבו. הוא נותן דוגמה לכך שאם כל האנשים היו מסוגלים לעוף באוויר ורק אתה לא, היית מרגיש רע בגלל הפירוש שאתה נותן לכך שאתה שונה. זה מוכיח שגם במקרה של נכות או טראומה פיזית, הכאב נובע בעיקר מהמשמעות שהאדם מייחס למצבו.

כך שגם בטראומה פיזית, הטיפול יהיה תמיד לבדוק את הפרשנויות של האדם למצבו ולראות אם ניתן לשנות אותן לכיוון חיובי יותר, כך שהאדם לא ירגיש פגום או חסר ערך.

איך הזיכרון והפירושים יוצרים את הכאב הנפשי בהווה?

הסבל תמיד מתרחש בהווה, לא בעבר או בעתיד. כלומר, אדם שסובל מהעבר, למעשה סובל ברגע הנוכחי מהזיכרון ומהפירוש שנותן לאירוע שקרה בעבר. לדוגמה, אדם שחווה אונס אינו סובל מהאירוע עצמו (שהסתיים בעבר), אלא מהמשמעות שהוא נותן לו עכשיו, כמו מחשבות שהוא לא שווה, לא ראוי, או אשם במה שקרה.

אליעד כהן מדגיש שטיפול בטראומה חייב להתמקד בשאלה: "מה אתה חושב על עצמך כרגע בעקבות מה שקרה בעבר?". אם אדם יוכל לשנות את המשמעות הזו, הטראומה כבר לא תהיה טראומטית עבורו. אם הוא יגיע למצב שבו הוא מרגיש בעל ערך, רצוי ואהוב - המשמעות השלילית של האירוע תאבד את כוחה.

כיצד מתמודדים עם הסימפטומים וההשלכות של טראומות חברתיות?

כאשר מתמודדים עם טראומה חברתית כגון חרם או השפלה, הטיפול יתמקד בסימפטומים שיש לאדם כיום - כגון בדידות, חוסר הצלחה חברתית, פחד מדחייה ועוד. המטרה היא לבדוק האם ניתן לשנות את הפירושים שהאדם נותן לכך ולהראות לו שהאירועים שהתרחשו בעבר לא חייבים להכתיב את חייו בהווה.

למשל, אם האדם אומר שהחיים שלו "נהרסו", הטיפול ינסה לבדוק מה זה אומר בפועל, והאם אפשר לשנות את המצב הנוכחי. אם האדם יצליח להרגיש טוב יותר בהווה, האירועים שקרו בעבר יאבדו את כוחם ההרסני.

לסיכום, טיפול בטראומה מכל סוג חייב להתמקד בהבנת הפירושים האישיים שהאדם מעניק לאירועים שקרו לו, ובניסיון לשנות פירושים אלו. הטראומה עצמה היא לא הבעיה, אלא המשמעות והסיפור שהאדם מספר לעצמו.
איך מטפלים בטראומה שנגרמה מהעבר, גם אם היא לא השפיעה פיזית?

הטראומות שאנשים סובלים מהן אינן בהכרח טראומות פיזיות. לעיתים, אירועים שקרו בעבר, כמו השפלה בבית הספר, חרם, או טראומה מינית, לא ישפיעו פיזית על הגוף, אך עשויים להשפיע נפשית לאורך זמן. לכן, כאשר מטפלים בטראומה כזו, צריך להבין את המשמעות שלה בהווה, מה פירוש הדבר עבור האדם כיום וכיצד זה משפיע על תחושת הערך העצמי שלו.

מהו ההבדל בין טראומה פיזית לנפשית?

כאשר אדם עובר טראומה פיזית, למשל אם נהיה עיוור כתוצאה מתאונה, זה משהו שנשאר איתו כל חייו וההשפעה הפיזית ניכרת. אך כשמדובר בטראומה נפשית, כמו השפלה או חרם, מדובר במשהו שקרה בעבר אך המשמעות שלו מתמשכת בהווה. כאן אין שינוי פיזי במציאות, אלא שינוי בתפיסה או בתגובה הנפשית.

למה טראומה מהעבר עדיין יכולה להכאיב לנו כיום?

השפעתה של טראומה לא טמונה רק במה שקרה, אלא בתפיסות ובפירושים שאנחנו נותנים לה. לדוגמה, אדם שעבר השפלה בבית הספר עשוי להרגיש שלא שווה לו להיות חבר או שמגיע לו עונש. זו לא המציאות הפיזית, אלא הפירוש הנפשי שמלווה אותו. על כן, כשעוסקים בטראומה, חשוב לא להבין רק מה קרה, אלא איך התפיסה של אותו אדם את האירוע משפיעה עליו כיום.

איך מבינים את המשמעות של טראומה בעבור אדם?

בכדי להבין איך אדם תופס את הטראומה שהוא עבר, צריך לשאול אותו מה המשמעות שהוא נותן לאירועים מסוימים. לדוגמה, אם אדם עבר חרם בבית הספר, כדאי להבין אילו מחשבות יש לו על עצמו בעקבות זאת. אם הוא מאמין שהוא לא שווה או שאין לו ערך, אז צריך לעבוד על שינוי תפיסות אלו. זהו תהליך של התמודדות עם הסיפורים שהוא מספר לעצמו.

איך נבחנים פירושים של טראומות?

פעמים רבות, אדם סובל מהשלכות טראומה עקב פירושים שגויים או שליליים שהוא ייחס לאירועים. לדוגמה, אדם שעבר טראומה מינית עשוי להרגיש שהוא לא ראוי לאהבה. על המטפל לבדוק את הפירושים ולבחון אם הם נכונים או אם מדובר בסיפורים פנימיים שיכולים להשתנות. אם הסיפור משתנה, אז לא משנה יותר מה קרה אלא איך האדם תופס את זה כיום.

האם גם במקרה של פגיעה פיזית, כמו איבוד יד או עיוורון, הבעיה נובעת מהפירושים?

גם כאשר מדובר בטראומה פיזית, כמו איבוד יד או עיוורון, הבעיה היא לא רק במצב הפיזי עצמו אלא כיצד אנחנו מפרשים את המצב הנוכחי. אם אדם מאמין שהוא לא יכול להצליח או שהוא פחות ערך בגלל המגבלה הפיזית, הוא עדיין סובל מהפירושים שקשורים למצב הפיזי. המטרה היא לבדוק את הפירושים ולבחון אם יש דרך לשנות אותם, כך שהאדם לא ירגיש מוגבל או פחות שווה בגלל המצב.

למה הפירושים הם אלו שמייצרים את הכאב?

לסיכום, הפירושים שאנחנו נותנים לאירועים הם אלו שגורמים לכאב. לא משנה אם מדובר בטראומה פיזית או נפשית, אם נצליח לשנות את הפירושים השליליים שיש לנו על עצמנו בעקבות מה שקרה, נוכל להפחית את הכאב. גם אם עברנו אירועים קשים, הצורך הוא לבדוק את המחשבות שלנו עליהם ולראות אם אפשר לשנות את המשמעות שאנחנו מייחסים להם.
בן אדם שסובל מטראומה איזו טראומה הוא כשהוא היה צעיר הוא נפצע והוא נהיה נכה ועד היום יש לו טראומה והוא סובל מכך שהוא נפצע ונהיה נכה איך אנחנו מטפלים בו בטראומה שלו, אוקי איזה נכה הוא נהיה מה קרה הוא נהיה עיוור עד כאן הבנו. איך אנחנו מטפלים בטראומה שלו אז יש לנו פה שני חלקים שצריך להסתכל עליהם כשקורה לך משהו רע בעבר, יש שני סוגים של דברים רעים שקרו לך בעבר אחד שהם ישפיעו פיזית על המציאות הפיזית שלך לדוגמה נהיית עיוור עובדתית היום אתה רוצה לראות טלוויזיה אתה לא יכול למה אתה לא יכול או אתה לא יכול לראות כלום למה אתה לא יכול לראות כלום כי אתה עיוור למה אתה עיוור כי בילדות עשית תאונה והתעוורת זאת עובדה.

זאת אפשרות אחת של טראומה או פוסט טראומה שקרה משהו שעובדתית השפיע על המציאות שלך כרגע והשפיעה גם על המציאות העתידית שלך כי בהנחה שלא תצליח לא להיות נכה אז אתה נכה אבל יש עוד אפשרות של טראומה שזה החלק הזה מה צריך לעשות אם נהיית עיוור בגלל טראומה, כאילו אם קרה משהו שנהיית עיוור מה לעשות לא יודע לבדוק אתה רוצה לשנות את זה שאתה עיוור צריך לטפל בזה לראות איך תרגיש פחות רע מזה שאתה עיוור למה מפריע לך שאתה עיוור וכו'.

אבל כרגע אנחנו לא נתעסק בטראומה מהסוג הזה אנחנו נתעסק בטראומה מסוג הזה אנחנו נתעסק בטראומה מסוג אחר רוב הטראומות שיש לאנשים זה טראומות ממשהו שהשפיע עליהם פיזית זה טראומה ממשהו שהשפיע עליהם מנטלית, בילדות צחקו עליו בבית הספר בילדות עשו עליו חרם בילדות אנסו אותו בילדות השפילו אותו הוא הפסיד הרבה כסף אשתו עזבה אותו אשתו בגדה בו משהו שקרה בעבר אבל שלא ישפיע עליו פיזית זה לא פיזית הורידו לו יד זה משהו שקרה.

והשאלה היא איך להתמודד עם זה עם הטראומה הזאת איך להתמודד והתשובה היא שצריך לחדד אותה היא כזאת שום בן אדם בעולם אף פעם לא רע לו ממשהו שקרה בעבר או ממשהו שיקרה בעתיד תמיד רע לך ממשהו שקורה בהווה, נגיד שאתה מפחד למות אתה לא מפחד ממה שיקרה בעתיד אתה מפחד מזה שכרגע אתה חושב על זה שכרגע יש אפשרות לא טוב לך עם זה שכרגע יש אפשרות שאתה תמות מחר, לא טוב לך עם זה שכרגע אתה חי כי אומנם אתה כרגע בריא אבל כרגע יש לך אפשרות להיות חולה ורע לך מזה שכרגע יש לך את האפשרות להיות חולה כי האפשרות קיימת כרגע האפשרות שתהיה חולה קיימת כרגע, אוקי לא רע לך מהעתיד רע לך מזה שכרגע יש אפשרות שיהיה משהו ואתה לא רוצה את האפשרות שקיימת כרגע.

אף פעם גם לא רע לך מהעבר לא רע לך מזה שאנסו אותך רע לך מהזיכרון שיש לך מזה שאנסו אותך והזיכרון הזה קיים כרגע אנחנו תמיד מנסים לפתור בעיה שקיימת כרגע לא בעיה שהייתה בעבר ולא בעיה שתהיה בעתיד. ולכן במקרה שלנו מה שאנחנו נצטרך לעשות זה להבין עם אותו בן אדם מה אתה חושב כרגע על מה שקרה בעבר מזה זה אומר לך לגבי כרגע ומה זה אומר לגבי העתיד שלך, לדוגמה נגיד בן אדם שהשפילו אותו בבית הספר עשו עליו חרם ויש לו טראומה מזה או פוסט טראומה ואז אנחנו צריכים לנסות להבין מה זה אומר לך שעשו עליך חרם מה זה אומר לך.

עכשיו אם זה לא היה אומר לו כלום לא הייתה לזה שום משמעות עבורו לדוגמה, בוא ניתן דוגמה לדוגמה "אתה זוכר שעשו עליך חרם? זוכר, אוקי מה אתה זוכר אתה זוכר מה הילד ההוא לבש איזה נעליים היו לו באותו יום? לא אני לא זוכר, למה אתה לא זוכר הוא זרק עליך נעל נכון באיזה צבע הייתה הנעל? אני לא זוכר" למה אתה לא זוכר כי אין לזה משמעות, אתה לא תזכור דברים שאין להם משמעות בברירת המחדל לזכור דברים שיש להם משמעות עבורך.

אוקי למה אתה לא זוכר את כל הפרטים כי אין לזה משמעות אתה זוכר את מה שיש לו משמעות עבורך, עכשיו ואם אני אגיד לך רגע וזה שהוא זרק עליך נעל אדומה מה המשמעות של זה עבורך שהיא אדומה או צהובה תגיד אין לזה משמעות כי אם הייתה לזה משמעות שהיא אדומה או צהובה גם היית זוכר את הצבע של הנעל ולכן אנחנו צריכים לשאול מה המשמעות עבורך לזה שעשו עליך חרם מה זה אומר לך, מה המשמעות עבורך לזה שאנסו אותך מה המשמעות עבורך על זה שהטרידו אותך מינית מה מהמשמעות עבורך לזה שככה מה המשמעות.

ועכשיו יבואו הפירושים כגון אם אנסו אותי זה אומר שאני לא שווה זה אומר שאני לא מוצלחת זה אומר שאני מזמנת על עצמי דברים רעים זה אומר שלא אוהבים אותי שלא יכולים לאהוב אותי שאני לא ראויה שיאהבו אותי וסיפורים סיפורים, אני לא ראויה שיאהבו אותי ואפילו אבא שלי שהיה צריך לאהוב אותי בכל זאת הוא לא אהב אותי זה אומר שאף אחד אף פעם לא יאהב אותי וזה אומר שזה וזה אומר ששם וסיפורים סיפורים, מה אנחנו צריכים לעשות עם הסיפורים האלה לבדוק האם הם נכונים כי אולי הם באמת נכונים.

אני שמעתי על אחד שהכניס את היד לאש חטף כוויה ועד היום הוא לא מכניס את היד לאש כי הוא הבין שהאש שורפת זה טוב מאוד קרה משהו הוא למד את הלקח טוב מאוד אנחנו צריכים לבדוק מה קרה מה אתה מפרש בעקבות מה שקרה ולטפל בפירושים, אם לדוגמה נגיד בן אדם אומר תראה בעקבות מה שקרה נהרסו לי החיים במה הם נהרסו לך בזה לדוגמה שאני לא מצליח ואני מנודה ואני זה וזה זאת אומרת שמה מפריע לך הסימפטומים, זאת אומרת שאם אתה תצליח לצאת מהבעיות שיש לך בהווה אז מה אכפת לך מה שקרה.

המהות שאני חוזר ואומר עוד פעם זה לא משנה מה קרה זה משנה מה המשמעות שלך כיום ביחס למה שקרה יכול להיות שזה מחשבות שיש לך על עצמך כיום בעקבות מה שקרה יכול להיות שזה דברים שעשית בעקבות מה שזה קרה, יכול להיות דברים שקרו בעקבות מה שקרה כל מיני סיפורים ולכן תנסה להבין את הפירושים אם אתה תיפטר מהפירושים השליליים שיש לך בעקבות מה שקרה לא אכפת לך מה קרה אלא אם כן באמת הורידו לך יד ואם באמת הורידו לך יד ובאמת עשו אותך לעיוור מה אז גם אז הבעיה שלך זה מהפירושים.

ש: גם אז תבדוק את הפירושים.

אליעד: אוקי אז הורידו לך יד אין אתה לא עיוור אז מה אם אתה עיוור אני נכה כולם רואים ואני לא אוקי כל הציפורים עפות ואתה לא מה הבעיה, באמת ואם כל בני האדם מחר יוכלו לעוף באוויר חוץ ממך נכון שאתה תרגיש רע אז מה ההבדל יש בזה שכל בסוף הבעיה שלך זה תמיד רק את הפירושים.
ערך עצמי להסתכל להעלות ערך עצמי טראומת חולה להיות חברים תהליך תהליכים פחד למות שינויים בריאות אונס איך לטפל איך לטפל בטראומה בית ספר בעיה בעיה נפשית בעיה נפשית של פוסט טראומה בעיות בעיות נפשיות דחף מיני דחפים מיניים הנאה מינית הפרעה נפשית הפרעה פסיכיאטרית הפרעות אישיות הפרעות נפשיות הפרעות פסיכיאטריות הפרעת אישיות השפילו אותי התעללות מינית התרגשות מינית חברויות חברות חברים חברתי חולה נפש חולי נפש חרם חרם בבית ספר חרמנות חשק מיני טיפול טיפול בבעיה נפשית טיפול בבעיות נפשיות טיפול בהפרעה נפשית טיפול בהפרעה פסיכיאטרית טיפול בהפרעות אישיות טיפול בהפרעות נפשיות טיפול בהפרעות פסיכיאטריות טיפול בהפרעת אישיות טיפול בחולה נפש טיפול בחולי נפש טיפול בטראומה טיפול בטראומה חברתית טיפול בטראומה מהעבר טיפול בטראומות טיפול בטראומת אונס טיפול במחלה נפשית טיפול במחלות נפש טיפול במחלות נפשיות טיפול במחלת נפש טיפול במחלת רוח טיפולים טראומה טראומה חברתית טראומה מהילדות טראומה מהעבר טראומה מינית טראומות טראומת טראומת אונס יחסי מין יחסים מיניים ילד ילדה ילדים יצר המין יצר מיני כיבוש מיני כיבושים מיניים לטפל לטפל בבעיה נפשית לטפל בבעיות נפשיות לטפל בהפרעה נפשית לטפל בהפרעה פסיכיאטרית לטפל בהפרעות אישיות לטפל בהפרעות נפשיות לטפל בהפרעות פסיכיאטריות לטפל בהפרעת אישיות לטפל בחולה נפש לטפל בחולי נפש לטפל בטראומה לטפל בטראומות לטפל במחלה נפשית לטפל במחלות נפש לטפל במחלות נפשיות לטפל במחלת נפש לטפל במחלת רוח לעשות סקס לרצות סקס מהעבר מחלה נפשית מחלות נפש מחלות נפשיות מחלת נפש מחלת רוח מטופל מטופלים מטפל מין מיניות משיכה מינית נידוי נידוי בבית ספר נפש נפשית סיפוק מיני סקס עבר עברתי חרם בבית ספר עברתי נידוי בבית ספר עוררות מינית פגעו בי פוסט פוסט טראומה פוסטים פסיכיאטר פסיכיאטריה פעילויות מיניות פעילות מינית קשר מיני קשרים מיניים רגש מיני רגשות מיניים רצון למין רצון לסקס תשוקה מינית
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
... של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ... האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור ל
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את השאלה ואת הפתרון. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שבן אדם בוחר לעשות את מה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע. ואיך עושים את זה? באמצעות 1 - ... מאשר אם הוא לא ירביץ. 2 - באמצעות זה שנגרום לו להבין, שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 - לגרום לו להכיר דרך נוספת מה לעשות כאשר רע ... יותר רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. ובפועל, צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות נגד רצונו של האדם. כאשר האדם חושב שהוא רוצה ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
... הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
... כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? אליעד כהן מדבר על הצורך בשחרור רגשי והתחברות לתחושות של חופש כמו של ילדים. הוא מציין את החשיבות של תחושת החופש וההנאה הפשוטה שמאפיינת את הילדות, ומסביר איך ניתן להתחבר לתחושות אלו גם בגיל בוגר. על פי אליעד, ילדים חיים את הרגע, משחקים ללא חשש מהתוצאה, ולומדים להרגיש חופשיים ללא מחויבות או דרישות כלשהן. איך משחקים עם ילדים יכולים להוביל לשחרור רגשי? המשחקים עם ילדים הם דרך להתחבר לאותו חלק הילדי שבתוכנו. אליעד מסביר שהילדים משחקים בלי לחשוב על התוצאה, הם פשוט נהנים מהחוויה. אם אדם מבוגר מצליח להשתחרר מהדרישות והציפיות של החיים, הוא יכול לחוות את המשחקים כמו ילד וליהנות מהם במלואם. האם אפשר לשחק ולהרגיש כמו ילד כאשר אנחנו מבוגרים? אליעד שואל אם אפשר לחוות את חוויית הילדות שוב בגיל מבוגר. הוא מציין שהדבר לא אפשרי בפיזי, אך אפשר לשחזר את התחושות וההנאה של הילד. לדוגמה, אדם יכול לטפס על עץ ולהרגיש את ההנאה שבכך, אך לא באותן סיבות שניהל אותן כילד, כמו תחושת הישגיות או סקרנות. מה ההבדל בין הגדרה של ילד להגדרה של מבוגר? ההבדל העמוק בין ילד למבוגר טמון בתפיסת הסיכון וההישג. כשילד טיפס על עץ, הוא נהנה בגלל תחושת הסיכון וההישגיות, בעוד שמבוגר לא יחווה את אותם רגשות, כי הוא כבר לא רואה את הסיכון כאתגר אלא כמעשה שגרתי. האם אפשר לחוות את ההנאה של הילד מבלי לחוות את ההתנסות הפיזית? ההנאה מהחוויות לא תמיד תלויה רק בחוויות הפיזיות עצמן, אלא גם בהרגשה שהן מייצרות. אליעד נותן דוגמה לשחקן קוסמות ... לא מתוך חוויות פיזיות, אלא מתוך תהליכי הלמידה וההבנה. איך מתחברים למשקפיים של הילד? ההבנה כאן היא שמדובר בשינוי תפיסתי. כשאדם בוגר מתחיל להסתכל על דברים דרך משקפיים של ילד, הוא מצליח להתחבר בצורה חופשית יותר ולהתענג על החוויות שמילאו אותו בשמחה כילד. אליעד מציין שהילד משחק כדי להרגיש חופשי וללא מחויבות, בעוד שהמבוגר לעיתים משחק כדי להשיג מטרה כלשהי. האם יש הבדל בין חוויית המשחק של הילד לבין חוויית המשחק של המבוגר? ההבדל העיקרי הוא שמבוגר משחק לעיתים מתוך צורך להגיע למקום כלשהו, בעוד שהילד משחק מתוך חופש פנימי, מבלי לדאוג לתוצאה. אליעד מדגיש את הצורך של המבוגר להשתחרר מההכרחיות הזו כדי לחוות את חוויית המשחק כמו
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
... הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט ... או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם ... עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית ... מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום ... מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי ... ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה ... להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח ... מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה ... בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ... התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם ... להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות ... חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים , טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות ... רע יקרה לו. האם חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב ... להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, ...
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
... פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק בשאלה האם קטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית, ... שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג מוביל להתייחסות שגויה שגורמת לאדם ... מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם . לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג אדם כסכיזופרן, אוטיסט או כבעל הפרעה אחרת. פעמים ... אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות נכונה. סיכום והמלצה לגישה הנכונה ... האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) הוא מה שמנציח את הבעיה ומונע ... הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא באבחנה אלא באופן שבו מתנהגים כלפי המאובחן. ... לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
... אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים , הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות לו שאין סיכוי שהחשש יתגשם, או שננסה לשנות את ... אבל צריך להיזהר משתי הגישות הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו לעשות את זה? אתה חושב שאנשים אחרים אכלו פה בעבר? למה לדעתך הם לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר יכול להיקרע? מה זה אומר בכלל להיקרע? האם אתה ... חזק לבין קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות בעוד דקה כשאתה ער? למה לא? האם אתה יכול לעצום ...
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
... בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים ... יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל ... על העניין (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
... הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, ... מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד , ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על טיפול בטראומת אונס, טיפול בטראומה מהעבר, איך לטפל בטראומה? טיפול בטראומה חברתית, טראומה מהילדות, עברתי חרם בבית ספר, עברתי נידוי בבית ספר, פגעו בי, השפילו אותי, טראומה מינית, בעיה נפשית של פוסט טראומה
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: ילד, איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ילד, איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לעשות יותר כסף? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך לשנות תכונות אופי? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לשפר את הזיכרון? איך לקבל החלטות? איך להעביר ביקורת בונה? איך לפרש חלומות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להתמודד עם גירושין? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לחנך ילדים? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להצליח בראיון עבודה? איך לנהל את הזמן? איך להיגמל מהימורים? איך לא להישחק בעבודה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך למצוא זוגיות? איך להאמין בעצמך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם המציאות היא טובה או רעה? איך נוצר העולם? האם באמת הכל לטובה? האם לדומם יש תודעה? איך להנות בחיים? האם הכל אפשרי? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להיות הכי חכם בעולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש משמעות לחיים? איך להיות מאושר? מי ברא את אלוהים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? האם יש או אין אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם אפשר לדעת הכל? למה העולם קיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? האם יש בחירה חופשית? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לימודים, מאמן אישי לבני נוער, אימון אישי למציאת זוגיות בתחום ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3120 שניות - עכשיו 19_07_2025 השעה 00:17:24 - wesi1