ליהנות מכל רגע, איך ליהנות מהחיים? חיים משעממים, להכין שיעורי בית עם הילד, לשטוף כלים, לקפל כביסה, קיפול כביסה, שטיפת כלים, איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? חינוך ילדים, שלום בית
איך ליהנות מכל פעולה, אפילו משטיפת כלים?
כדי ליהנות מכל פעולה בחיים, גם אלו הנראות לנו שגרתיות ומשעממות, כמו שטיפת כלים, קיפול כביסה או הכנת שיעורי בית עם הילד, אליעד מסביר שיש לראות בכל פעולה הזדמנות להפיק תועלת או הנאה בשתי דרכים מרכזיות.
הדרך הראשונה היא להפיק תועלת מהפעולה, ותועלת מוגדרת כמילוי הרצון שלך. לדוגמה, אם אתה עובד במקום עבודה שלא כל כך מוצא חן בעיניך, אתה עדיין יכול ליהנות מכך שהעבודה נותנת לך משכורת, ובכך היא מועילה לך למרות הקושי או אי - ההנאה הישירה מהפעולה עצמה.
הדרך השנייה היא למצוא בתוך הפעולה חוויה של הנאה ישירה, וזה תלוי במידה רבה בשימוש בשכל ובחשיבה יצירתית. כל פעולה יכולה לגרום לך להרגיש או תחושת "יש" (קיום, חיות) או תחושת "אין" (חוסר קיום, ריקנות). ככל שיש יותר שכל, כך התחושה שלך יותר "יש", וככל שיש פחות שכל או יותר מדי שכל, התחושה הופכת ל"אין".
לדוגמה, פעולה כמו לשפשף את הרצפה היא לכאורה משעממת מכיוון שאין בה שכל, והמחשבה שמלווה את הפעולה חוזרת על עצמה שוב ושוב ("אני משפשף רצפה"). אבל, אם תפעיל את השכל ותתחיל לשאול שאלות יצירתיות כמו "למה הלכלוך נמצא דווקא כאן ולא במקום אחר?" או "למה הצלחת בנויה בצורה הזאת?", תגלה תובנות חדשות, ופתאום הפעולה הופכת למעניינת ומלאת חיות.
מה הקשר בין שכל לבין תחושת קיום או שעמום?
לפי אליעד, המפתח ליהנות הוא האיזון המדויק בכמות השכל בפעולה שאתה מבצע. כשאין שכל כלל (כמו לשבת סתם ולבהות בקיר) אתה מרגיש כמו מת, חסר חיים לחלוטין, כי אין שום עניין בפעולה. כשיש יותר מדי שכל (כמו להכין שיעורי בית עם ילד שמתנגד ומתווכח), אתה יכול להרגיש תסכול, כי השכל גדול מדי מכדי להכילו בנוחות, והוא הופך לקונפליקט.
האידיאל הוא למצוא נקודת איזון, שבה השכל לא גדול מדי ולא קטן מדי, ואז תוכל ליהנות מכל מצב. אם פעולה פשוטה מדי (כמו שטיפת כלים), אפשר להוסיף לה שאלות מחשבתיות כדי להפוך אותה למעניינת. אם פעולה מורכבת מדי (כמו ויכוח עם ילד על שיעורי בית), אפשר לפשט אותה ולנסות להבין את הדברים באופן בסיסי יותר כדי להפחית את הקונפליקט.
איך אפשר ליהנות גם מהחוויה של "להיות כלום"?
כשאינך מצליח למצוא שכל בפעולה, אתה יכול להפיק הנאה מכך שאתה הופך לכלום. כלומר, ליהנות מכך שהאגו והגאווה שלך מתבטלים. לדוגמה, אם אתה נאלץ לשטוף כלים ללא שום שכל, אתה יכול פשוט להתמסר לפעולה, לוותר על תחושת האני, ולהיות כמו רובוט או אבן - בלי רצון, בלי העדפות, באחדות מוחלטת עם המציאות כפי שהיא. גם זו סוג של הנאה עמוקה, כי היא מאפשרת מנוחה נפשית מוחלטת.
כיצד להצליח לגרום לילד להכין שיעורי בית?
אליעד מסביר שהילד מסרב לשיעורים כי זה פוגע בתחושת העצמאות והבחירה שלו - מבחינתו זה סוג של השפלה או אובדן של תחושת קיום (להיות אין). לכן, הדרך היא להסביר לילד שיש בחיים ערך גם לדברים שהוא לא רוצה לעשות. מצד אחד, להראות לילד איך למצוא עניין בשיעורי הבית, באמצעות שאלות מעוררות מחשבה ויצירתיות שיגרמו לו ליהנות מהשכל שבמשימות. מצד שני, ללמד אותו לקבל גם מצבים שבהם...
כדי ליהנות מכל פעולה בחיים, גם אלו הנראות לנו שגרתיות ומשעממות, כמו שטיפת כלים, קיפול כביסה או הכנת שיעורי בית עם הילד, אליעד מסביר שיש לראות בכל פעולה הזדמנות להפיק תועלת או הנאה בשתי דרכים מרכזיות.
הדרך הראשונה היא להפיק תועלת מהפעולה, ותועלת מוגדרת כמילוי הרצון שלך. לדוגמה, אם אתה עובד במקום עבודה שלא כל כך מוצא חן בעיניך, אתה עדיין יכול ליהנות מכך שהעבודה נותנת לך משכורת, ובכך היא מועילה לך למרות הקושי או אי - ההנאה הישירה מהפעולה עצמה.
הדרך השנייה היא למצוא בתוך הפעולה חוויה של הנאה ישירה, וזה תלוי במידה רבה בשימוש בשכל ובחשיבה יצירתית. כל פעולה יכולה לגרום לך להרגיש או תחושת "יש" (קיום, חיות) או תחושת "אין" (חוסר קיום, ריקנות). ככל שיש יותר שכל, כך התחושה שלך יותר "יש", וככל שיש פחות שכל או יותר מדי שכל, התחושה הופכת ל"אין".
לדוגמה, פעולה כמו לשפשף את הרצפה היא לכאורה משעממת מכיוון שאין בה שכל, והמחשבה שמלווה את הפעולה חוזרת על עצמה שוב ושוב ("אני משפשף רצפה"). אבל, אם תפעיל את השכל ותתחיל לשאול שאלות יצירתיות כמו "למה הלכלוך נמצא דווקא כאן ולא במקום אחר?" או "למה הצלחת בנויה בצורה הזאת?", תגלה תובנות חדשות, ופתאום הפעולה הופכת למעניינת ומלאת חיות.
מה הקשר בין שכל לבין תחושת קיום או שעמום?
לפי אליעד, המפתח ליהנות הוא האיזון המדויק בכמות השכל בפעולה שאתה מבצע. כשאין שכל כלל (כמו לשבת סתם ולבהות בקיר) אתה מרגיש כמו מת, חסר חיים לחלוטין, כי אין שום עניין בפעולה. כשיש יותר מדי שכל (כמו להכין שיעורי בית עם ילד שמתנגד ומתווכח), אתה יכול להרגיש תסכול, כי השכל גדול מדי מכדי להכילו בנוחות, והוא הופך לקונפליקט.
האידיאל הוא למצוא נקודת איזון, שבה השכל לא גדול מדי ולא קטן מדי, ואז תוכל ליהנות מכל מצב. אם פעולה פשוטה מדי (כמו שטיפת כלים), אפשר להוסיף לה שאלות מחשבתיות כדי להפוך אותה למעניינת. אם פעולה מורכבת מדי (כמו ויכוח עם ילד על שיעורי בית), אפשר לפשט אותה ולנסות להבין את הדברים באופן בסיסי יותר כדי להפחית את הקונפליקט.
איך אפשר ליהנות גם מהחוויה של "להיות כלום"?
כשאינך מצליח למצוא שכל בפעולה, אתה יכול להפיק הנאה מכך שאתה הופך לכלום. כלומר, ליהנות מכך שהאגו והגאווה שלך מתבטלים. לדוגמה, אם אתה נאלץ לשטוף כלים ללא שום שכל, אתה יכול פשוט להתמסר לפעולה, לוותר על תחושת האני, ולהיות כמו רובוט או אבן - בלי רצון, בלי העדפות, באחדות מוחלטת עם המציאות כפי שהיא. גם זו סוג של הנאה עמוקה, כי היא מאפשרת מנוחה נפשית מוחלטת.
כיצד להצליח לגרום לילד להכין שיעורי בית?
אליעד מסביר שהילד מסרב לשיעורים כי זה פוגע בתחושת העצמאות והבחירה שלו - מבחינתו זה סוג של השפלה או אובדן של תחושת קיום (להיות אין). לכן, הדרך היא להסביר לילד שיש בחיים ערך גם לדברים שהוא לא רוצה לעשות. מצד אחד, להראות לילד איך למצוא עניין בשיעורי הבית, באמצעות שאלות מעוררות מחשבה ויצירתיות שיגרמו לו ליהנות מהשכל שבמשימות. מצד שני, ללמד אותו לקבל גם מצבים שבהם...
- איך ליהנות משטיפת כלים?
- למה הילד לא רוצה לעשות שיעורי בית?
- איך ליהנות משיחה עם בת הזוג?
- איך ליהנות מפעולות משעממות?
- מה הקשר בין שכל לבין הנאה?
- למה אני משתעמם כל כך מהר?
שאלה: איך אפשר ליהנות מכל רגע - בעבודות הבית, בשיעורי בית עם ילד ושיחה עם האישה?
אליעד: יש כאן שלושה דברים, אז נדבר עליהם בצורה מופשטת. אתה למעשה רוצה ליהנות מהם או להפיק תועלת.
אז נשאל איך אפשר ליהנות ממשהו באופן כללי, או איך מפיקים תועלת ממשהו?
להפיק תועלת יגרום לך להרגיש טוב.
מה זה אומר להפיק תועלת? שזה מועיל לך.
מה זה מועיל לי? אם הוא ממלא את רצוני, הוא מועיל לי, ואם הוא לא ממלא את רצוני, הוא לא מועיל לי.
תועלת פירושו מילוי רצון.
זאת אומרת שלהפיק תועלת ממשהו זה לגרום לדבר למלא את רצונך באופן כללי.
כמו למשל שאתה עובד, וזה ממלא את רצונך בכך שאתה מרויח כסף. העבודה מועילה לו בכך שהוא מקבל כסף, שזה דבר אחר. למעשה היא גם מועילה וגם מזיקה, מזיקה בכך שהוא התאמץ, ומועילה בכך שקבל משכורת. והיא יותר מועילה לו ממזיקה, כי אחרת לא היה עובד.
מה יותר קל לך, לשפשף את הריצפה או ללמוד עם הילד?
שאלה: ללמוד עם הילד.
אליעד: למה? כל פעולה יכולה להביא לך תועלת ונזק בשתי דרכים.
בתחושה - שתי המילים הבסיסיות שהכי קיימות אצלנו זה יש ואין, או שיש או שאין.
כול פעולה שאתה עושה, כל קשר שלך עם כל דבר בעולם, יכול לגרום לך להרגיש או יותר יש או להרגיש יותר אין.
או שזה גורם לך להרגיש שאתה יש או שזה גורם לך להרגיש שאתה אין. או שזה גורם לך להיעלם או שזה גורם לך לגדול ולהתפתח.
מה זה רואה קיר? חושב על קיר, מה זה משפשף את הרצפה? שעה שלמה חושב את אותה מחשבה. כי אם תוך כדי שאתה משפשף את הרצפה אתה שם מוזיקה או שומע הרצאה, אז אין לך בעיה עם זה.
זאת אומרת שהבעיה היא לא בזה שאתה משפשף את הרצפה, אלא הבעיה היא שהמוח שלך מחובר למחשבה, לשפשף רצפה זאת מחשבה, והתודעה שלך נדבקת למחשבה של, אני משפשף רצפה. ככה שעה שלמה אתה חושב את המחשבה שאתה משפשף רצפה או לא רוצה לשפשף את הרצפה.
אז אתה שואל, איפה אני יכול למצוא חיות במחשבה שאומרת, אני לא רוצה לשפשף את הרצפה?
מה שאני רוצה להגיד בעצם, שלשפשף רצפה או לעשות שיעורי בית עם הילד - זה בעצם משחק של מחשבות. מה זה אומר? שכול החיים האלה זה משחק של מחשבות, לפעמים אתה חושב על דבר אחד ולפעמים על דבר אחר.
הסבל מגיע, כאשר אתה לא אוהב את המחשבה, וגם כאשר אתה צריך לחשוב את אותה מחשבה שעה שלמה.
יש מחשבה שאתה לא אוהב אותה, ואתה צריך לחשוב אותה שעה שלמה.
לדוגמא, שאתה צריך לשכנע את הילד שלך לעשות משהו, ואתה לא אוהב את המחשבה הזאת אפילו לרגע אחד, למה? כי יש בה קונפליקט.
ואם אתה צריך לחשוב מחשבה שעה שלמה שיש בה קונפליקט, אז ברור שלא תרגיש טוב.
אם אגיד לך, בוא תאכל אוכל טעים, זאת מחשבה שעושה לך טוב, ולכן תרצה לאכול אפילו שעה.
אבל אם אומרים לך, שפשף את הרצפה, זה מעלה אצלך התנגדות, ואתה נגד הרצפה.
כך שהסבל נובע מהקונפליקט שבדבר.
כול דבר שאתה עושה, הוא יכול לגרום לכך שתרגיש יותר יש או להרגיש יותר אין. או שתרגיש שאתה יותר קיים, או שתרגיש שאתה פחות קיים.
מה גורם לדבר להרגיש שהוא ישנו? הנפרדות שלו.
מה גורם לדבר להרגיש שהוא איננו? האחדות שלו.
ככול שיש יותר שכל בדבר, אתה מרגיש יותר יש. זה כאילו יותר חי עבורך.
וככול שיש במחשבה פחות שכל בעיניך, ככול שאתה לא רואה את השכל במחשבה, כך אתה בעצם הופך להיות כלום, אתה מרגיש מת, אין לך חיים, זה סוג של מוות.
אבל גם הפוך נכון.
לפעמים כאשר יש יותר מדי שכל, זה הופך להיות לא מעניין. כי לפעמים השכל הוא כל כך עמוק שאתה לא מבין אותו, וזה שאתה לא מבין אותו, אז אתה משתעמם ממנו.
זה אומר, שלשטוף כלים לא מעניין אותך, כי אין שם שכל, ולגרום לילד להכין שיעורי בית, זה משעמם אותך כי יש שם יותר מדי שכל, יש שם שכל כל כך גדול שאתה לא מבין מה לחשוב, ולכן כבר לא חושב ואז זה משעמם אותך.
אך האיזון הוא, להצליח שאת הדבר הקשה להפוך לקל, שזה אומר שלנסות לחשוב איך לגרום לילד להכין שיעורים ובאותו כוח למצוא שכל בשטיפת כלים.
כאשר אתה מגדיל את היכולת השכלית שלך, את האין שכל אתה יכול להפוך ליש שכל, כמו שבשטיפת כלים אתה יכול למצוא שכל חדש. ומהלימוד עם הילד אתה יכול להפוך את היש שכל לאין שכל, יש שם שכל מאוד גדול ואתה יכול לצמצם אותו כדי שתוכל להכיל אותו.
מה שאני מסביר לך כאן מתאים לכל המצבים בחיים.
מה זה אומר? אין שכל זה רע, יותר מדי שכל זה גם רע, אז מה הפיתרון? באמצע ואז תוכל ליהנות מהדבר.
אמצע זה המקום שאתה מצליח להבין, שיש שם התחדשות, שגם יש לך מה ללמוד שם דברים חדשים וגם שבו זמנית זה לא יהיה לך מורכב מדי.
כול דבר בעולם, יכול לגרום לך להרגיש יש ויכול לגרום לך להרגיש אין. אם יש בו שכל לפי המינון שאתה רוצה, אתה מרגיש יש, ואם אין בו שכל לפי המינון שאתה מרגיש אלא יש בו יותר מדי שכל או פחות מדי שכל, זה גורם לך להרגיש אין.
זה כמו שאומרים למות משעמום, כי בגלל השיעמום אתה מרגיש חוסר חיים, מוות.
כמו שאומרים לך לשבת ולהסתכל על הקיר, זה מאוד קשה, כי אתה לא עושה דבר, זה כמו למות. זאת אומרת שהמחשבה על הקיר באופן רציף גורמת לך להרגיש מוות.
עכשיו נלך על טוב ורע.
אם יש שכל במינון הנכון, זה גורם לך להרגיש יש=טוב, ואם אין שכל במינון הנכון זה גורם להרגיש אין=רע.
עכשיו השאלה היא מה עושים אם אתה לא מצליח להבין את השכל שבדבר? או שאתה מבין את השכל וזה לא מעניין אותך יותר.
מה שהסברתי לך עד עכשיו שאם אתה שוטף כלים, אתה צריך ללמוד מזה משהו חדש. להתחיל לשאול הרבה שאלות על הכלים ועל מה שאתה רואה מולך. ואז תקבל תובנות.
ואם אתה מכין שיעורים עם הילד תתחיל לשאול שאלות, מה אני לא מבין, מה אני יכול לעשות כדי שהוא יאהב את השיעורים? עד שתבין.
השאלות שאתה שואל על השכל הפשוט והשאלות שאתה שואל על השכל המורכב, מחברים את הדבר אליך.
אז מה עושים אם אתה שואל שאלות ולא מצליח להפיק שכל חדש.
שכל זה יצירת הפרדה בין דבר לדבר, וניתן לעשות זאת על ידי שאלות. שואלים שאלות עד שזה הופך להיות מעניין.
שאלה: השאלות גם גורמות לאחדות.
אליעד: יש כאן תהליכים משלימים. זה גם אחדות וגם נפרדות.
בספרים נאמר שהשגת השלמות אפשר להשיג רק על ידי צמצומים.
מה אני מלמד אותך בעצם? איך להשיג את האין סוף, אלוהים הוא גם הכלום וגם הכל, כשאני מסביר לך איך ליהנות משטיפת כלים ואיך ליהנות משעורי הבית עם הילד, אני למעשה מסביר לך איך לקחת שכל גדול ממך ולהכניס אותו לתוך המוחין ואיך לקחת שכל קטן ממך ולהכניס אותו לתוך המוחין, כי אלוהים זה המקיף, הוא גם בקצוות וגם בהכל. הוא גם אפס - הממלא, וגם המקיף - המסובב.
מה שאני מסביר לך עכשיו זה לבושים של משהו אחר.
דרך הצמצום אתה משיג את האין סוף. דרך הצמצום של הדבר אתה יכול לשאוב חיות מהממלא וחיות מהמסובב.
אז מה עושים אם לא מצליחים ליצור שכל?
כאשר יש דבר שגורם לך להרגיש אין, יש לך דרך שאתה יכול להפיק ממנה הנאה בכיוון ההפוך. יש אפשרות ליהנות מכך שאין שכל. זה אומר שגם להיות כלום זאת הנאה.
לפעמים הסבל נוצר מהשכל, ולכן כאשר אין שכל גם יכולה להיות הנאה.
למשל לשטוף כלים או להתווכח עם הילד אתה יכול ליהנות מזה גם בלי שכל. כי להיות יש זה לא רק יתרון אלא זה גם חיסרון. ואתה יכול ליהנות מזה שאתה אין. שזה אומר שגם להיות אין זאת הנאה.
כול השאלה היא, לאן אתה רוצה להגיע? יש בעיקרון רק שתי אפשרויות שאתה רוצה להגיע, או לאין או ליש.
אתה קיים? גם קיים בצורה ולא קיים במהות.
שתי אפשרויות, או ליש - אני יותר קיים, או לאין - אני פחות קיים.
אם אתה רוצה להגיע ליש - יותר קיים, אז אתה צריך להפעיל שכל. ואם אתה שוטף כלים או מתווכח עם הילד ולא מוצא שם שום שכל, אז אתה יכול ליהנות מכך שזה גורם לך להרגיש שאתה כלום.
זאת אומרת, שכאשר את עושה משהו, ואתה לא מצליח ליהנות ממנו, אתה יכול ליהנות מזה שזה משפיל אותך, ומזה שזה גורם לך להרגיש כלום.
נסה להרגיש כלום, אם אתה חושב שאתה בשום אופן לא רוצה להרגיש כלום אז אתה סובל.
אבל אם אתה חושב שיש יתרונות בזה שאתה כלום, ויש יתרונות בזה שאתה משהו. וגם הפוך, שיש חסרונות בזה שאתה כלום ויש חסרונות בזה שאתה משהו, אז זה אומר שאתה תמיד יכול ליהנות ותמיד יכול לסבול.
לדוגמא, חוטפים אותך ואתה נאלץ כל היום לעשות כלים. איך ליהנות מזה?
יש שתי דרכים. דרך אחת, על ידי זה שאתה מנסה להפיק משם שכל, שכל חדש, לשאול שאלות, למה הצלחת נראית כך, למה הלכלוך נמצא פה ולא שם? שואל המון שאלות, ואתה יכול לחוות חוויה רוחנית שאתה בריכוז גבוה ובעיון.
ודרך שנייה, שאם אתה לא מצליח להפיק שכל משטיפת כלים, אתה אומר לעצמך שאתה כלום, אתה הופך להיות אפס, משחרר את כל הגאווה, אני כמו כיסא וזהו, בלי רצון חופשי, בלי בחירה חופשית, בלי העדפות, בלי טוב ורע, עושה כלים כמו רובוט, אתה מבטל את הגאווה, אתה באחדות עם המציאות.
איפה כאן הבעייה? כאשר האדם מתנגד.
אם אומרים לו, בו תשטוף כלים, והוא לא רוצה, הוא מרגיש מושפל, כי הוא חושב שיש לו יכולות והוא לא מבטא אותם.
אז אומרים לו, במקום לשטוף כלים, תכין שיעורי בית עם הילד. בו תבטא את היכולות שלך עם הילד, הוא לא רוצה לאמץ את השכל שלו, הוא רוצה פעולות פשוטות.
מה שאני רוצה להגיד שהאדם תמיד רוצה את ההפך.
אבל אם האדם מבין את העניין, אז אם מבקשים ממנו להכין שיעורי בית עם הילד, הוא ירגיש שיש לו כאן הזדמנות לבטא את היצירתיות שלו, ואם אומרים לו לשטוף כלים, אז הוא ישטוף וירגיש שהוא נהנה ממנוחה, זה כמו שינה, לא צריך לאמץ את השכל.
אם האדם באמת יבין את עצמו, אז הוא יגיע למצב שהוא תמיד באותה דבקות, פעם אתה שוטף כלים ופעם אתה מכין שיעורים עם הילד, שניהם שווים, זאת צורה וזאת צורה, שכל ואין שכל זה שתי צורות של אותו הדבר.
הדבר הזה שאני מסביר לך הוא מאוד עמוק, ומתאים לכל התהליכים של הטוב והרע.
כי דבר יכול לגרום לך להרגיש טוב, או כאשר הוא גורם לך להרגיש יותר יש,...
אליעד: יש כאן שלושה דברים, אז נדבר עליהם בצורה מופשטת. אתה למעשה רוצה ליהנות מהם או להפיק תועלת.
אז נשאל איך אפשר ליהנות ממשהו באופן כללי, או איך מפיקים תועלת ממשהו?
להפיק תועלת יגרום לך להרגיש טוב.
מה זה אומר להפיק תועלת? שזה מועיל לך.
מה זה מועיל לי? אם הוא ממלא את רצוני, הוא מועיל לי, ואם הוא לא ממלא את רצוני, הוא לא מועיל לי.
תועלת פירושו מילוי רצון.
זאת אומרת שלהפיק תועלת ממשהו זה לגרום לדבר למלא את רצונך באופן כללי.
כמו למשל שאתה עובד, וזה ממלא את רצונך בכך שאתה מרויח כסף. העבודה מועילה לו בכך שהוא מקבל כסף, שזה דבר אחר. למעשה היא גם מועילה וגם מזיקה, מזיקה בכך שהוא התאמץ, ומועילה בכך שקבל משכורת. והיא יותר מועילה לו ממזיקה, כי אחרת לא היה עובד.
מה יותר קל לך, לשפשף את הריצפה או ללמוד עם הילד?
שאלה: ללמוד עם הילד.
אליעד: למה? כל פעולה יכולה להביא לך תועלת ונזק בשתי דרכים.
בתחושה - שתי המילים הבסיסיות שהכי קיימות אצלנו זה יש ואין, או שיש או שאין.
כול פעולה שאתה עושה, כל קשר שלך עם כל דבר בעולם, יכול לגרום לך להרגיש או יותר יש או להרגיש יותר אין.
או שזה גורם לך להרגיש שאתה יש או שזה גורם לך להרגיש שאתה אין. או שזה גורם לך להיעלם או שזה גורם לך לגדול ולהתפתח.
מה זה רואה קיר? חושב על קיר, מה זה משפשף את הרצפה? שעה שלמה חושב את אותה מחשבה. כי אם תוך כדי שאתה משפשף את הרצפה אתה שם מוזיקה או שומע הרצאה, אז אין לך בעיה עם זה.
זאת אומרת שהבעיה היא לא בזה שאתה משפשף את הרצפה, אלא הבעיה היא שהמוח שלך מחובר למחשבה, לשפשף רצפה זאת מחשבה, והתודעה שלך נדבקת למחשבה של, אני משפשף רצפה. ככה שעה שלמה אתה חושב את המחשבה שאתה משפשף רצפה או לא רוצה לשפשף את הרצפה.
אז אתה שואל, איפה אני יכול למצוא חיות במחשבה שאומרת, אני לא רוצה לשפשף את הרצפה?
מה שאני רוצה להגיד בעצם, שלשפשף רצפה או לעשות שיעורי בית עם הילד - זה בעצם משחק של מחשבות. מה זה אומר? שכול החיים האלה זה משחק של מחשבות, לפעמים אתה חושב על דבר אחד ולפעמים על דבר אחר.
הסבל מגיע, כאשר אתה לא אוהב את המחשבה, וגם כאשר אתה צריך לחשוב את אותה מחשבה שעה שלמה.
יש מחשבה שאתה לא אוהב אותה, ואתה צריך לחשוב אותה שעה שלמה.
לדוגמא, שאתה צריך לשכנע את הילד שלך לעשות משהו, ואתה לא אוהב את המחשבה הזאת אפילו לרגע אחד, למה? כי יש בה קונפליקט.
ואם אתה צריך לחשוב מחשבה שעה שלמה שיש בה קונפליקט, אז ברור שלא תרגיש טוב.
אם אגיד לך, בוא תאכל אוכל טעים, זאת מחשבה שעושה לך טוב, ולכן תרצה לאכול אפילו שעה.
אבל אם אומרים לך, שפשף את הרצפה, זה מעלה אצלך התנגדות, ואתה נגד הרצפה.
כך שהסבל נובע מהקונפליקט שבדבר.
כול דבר שאתה עושה, הוא יכול לגרום לכך שתרגיש יותר יש או להרגיש יותר אין. או שתרגיש שאתה יותר קיים, או שתרגיש שאתה פחות קיים.
מה גורם לדבר להרגיש שהוא ישנו? הנפרדות שלו.
מה גורם לדבר להרגיש שהוא איננו? האחדות שלו.
ככול שיש יותר שכל בדבר, אתה מרגיש יותר יש. זה כאילו יותר חי עבורך.
וככול שיש במחשבה פחות שכל בעיניך, ככול שאתה לא רואה את השכל במחשבה, כך אתה בעצם הופך להיות כלום, אתה מרגיש מת, אין לך חיים, זה סוג של מוות.
אבל גם הפוך נכון.
לפעמים כאשר יש יותר מדי שכל, זה הופך להיות לא מעניין. כי לפעמים השכל הוא כל כך עמוק שאתה לא מבין אותו, וזה שאתה לא מבין אותו, אז אתה משתעמם ממנו.
זה אומר, שלשטוף כלים לא מעניין אותך, כי אין שם שכל, ולגרום לילד להכין שיעורי בית, זה משעמם אותך כי יש שם יותר מדי שכל, יש שם שכל כל כך גדול שאתה לא מבין מה לחשוב, ולכן כבר לא חושב ואז זה משעמם אותך.
אך האיזון הוא, להצליח שאת הדבר הקשה להפוך לקל, שזה אומר שלנסות לחשוב איך לגרום לילד להכין שיעורים ובאותו כוח למצוא שכל בשטיפת כלים.
כאשר אתה מגדיל את היכולת השכלית שלך, את האין שכל אתה יכול להפוך ליש שכל, כמו שבשטיפת כלים אתה יכול למצוא שכל חדש. ומהלימוד עם הילד אתה יכול להפוך את היש שכל לאין שכל, יש שם שכל מאוד גדול ואתה יכול לצמצם אותו כדי שתוכל להכיל אותו.
מה שאני מסביר לך כאן מתאים לכל המצבים בחיים.
מה זה אומר? אין שכל זה רע, יותר מדי שכל זה גם רע, אז מה הפיתרון? באמצע ואז תוכל ליהנות מהדבר.
אמצע זה המקום שאתה מצליח להבין, שיש שם התחדשות, שגם יש לך מה ללמוד שם דברים חדשים וגם שבו זמנית זה לא יהיה לך מורכב מדי.
כול דבר בעולם, יכול לגרום לך להרגיש יש ויכול לגרום לך להרגיש אין. אם יש בו שכל לפי המינון שאתה רוצה, אתה מרגיש יש, ואם אין בו שכל לפי המינון שאתה מרגיש אלא יש בו יותר מדי שכל או פחות מדי שכל, זה גורם לך להרגיש אין.
זה כמו שאומרים למות משעמום, כי בגלל השיעמום אתה מרגיש חוסר חיים, מוות.
כמו שאומרים לך לשבת ולהסתכל על הקיר, זה מאוד קשה, כי אתה לא עושה דבר, זה כמו למות. זאת אומרת שהמחשבה על הקיר באופן רציף גורמת לך להרגיש מוות.
עכשיו נלך על טוב ורע.
אם יש שכל במינון הנכון, זה גורם לך להרגיש יש=טוב, ואם אין שכל במינון הנכון זה גורם להרגיש אין=רע.
עכשיו השאלה היא מה עושים אם אתה לא מצליח להבין את השכל שבדבר? או שאתה מבין את השכל וזה לא מעניין אותך יותר.
מה שהסברתי לך עד עכשיו שאם אתה שוטף כלים, אתה צריך ללמוד מזה משהו חדש. להתחיל לשאול הרבה שאלות על הכלים ועל מה שאתה רואה מולך. ואז תקבל תובנות.
ואם אתה מכין שיעורים עם הילד תתחיל לשאול שאלות, מה אני לא מבין, מה אני יכול לעשות כדי שהוא יאהב את השיעורים? עד שתבין.
השאלות שאתה שואל על השכל הפשוט והשאלות שאתה שואל על השכל המורכב, מחברים את הדבר אליך.
אז מה עושים אם אתה שואל שאלות ולא מצליח להפיק שכל חדש.
שכל זה יצירת הפרדה בין דבר לדבר, וניתן לעשות זאת על ידי שאלות. שואלים שאלות עד שזה הופך להיות מעניין.
שאלה: השאלות גם גורמות לאחדות.
אליעד: יש כאן תהליכים משלימים. זה גם אחדות וגם נפרדות.
בספרים נאמר שהשגת השלמות אפשר להשיג רק על ידי צמצומים.
מה אני מלמד אותך בעצם? איך להשיג את האין סוף, אלוהים הוא גם הכלום וגם הכל, כשאני מסביר לך איך ליהנות משטיפת כלים ואיך ליהנות משעורי הבית עם הילד, אני למעשה מסביר לך איך לקחת שכל גדול ממך ולהכניס אותו לתוך המוחין ואיך לקחת שכל קטן ממך ולהכניס אותו לתוך המוחין, כי אלוהים זה המקיף, הוא גם בקצוות וגם בהכל. הוא גם אפס - הממלא, וגם המקיף - המסובב.
מה שאני מסביר לך עכשיו זה לבושים של משהו אחר.
דרך הצמצום אתה משיג את האין סוף. דרך הצמצום של הדבר אתה יכול לשאוב חיות מהממלא וחיות מהמסובב.
אז מה עושים אם לא מצליחים ליצור שכל?
כאשר יש דבר שגורם לך להרגיש אין, יש לך דרך שאתה יכול להפיק ממנה הנאה בכיוון ההפוך. יש אפשרות ליהנות מכך שאין שכל. זה אומר שגם להיות כלום זאת הנאה.
לפעמים הסבל נוצר מהשכל, ולכן כאשר אין שכל גם יכולה להיות הנאה.
למשל לשטוף כלים או להתווכח עם הילד אתה יכול ליהנות מזה גם בלי שכל. כי להיות יש זה לא רק יתרון אלא זה גם חיסרון. ואתה יכול ליהנות מזה שאתה אין. שזה אומר שגם להיות אין זאת הנאה.
כול השאלה היא, לאן אתה רוצה להגיע? יש בעיקרון רק שתי אפשרויות שאתה רוצה להגיע, או לאין או ליש.
אתה קיים? גם קיים בצורה ולא קיים במהות.
שתי אפשרויות, או ליש - אני יותר קיים, או לאין - אני פחות קיים.
אם אתה רוצה להגיע ליש - יותר קיים, אז אתה צריך להפעיל שכל. ואם אתה שוטף כלים או מתווכח עם הילד ולא מוצא שם שום שכל, אז אתה יכול ליהנות מכך שזה גורם לך להרגיש שאתה כלום.
זאת אומרת, שכאשר את עושה משהו, ואתה לא מצליח ליהנות ממנו, אתה יכול ליהנות מזה שזה משפיל אותך, ומזה שזה גורם לך להרגיש כלום.
נסה להרגיש כלום, אם אתה חושב שאתה בשום אופן לא רוצה להרגיש כלום אז אתה סובל.
אבל אם אתה חושב שיש יתרונות בזה שאתה כלום, ויש יתרונות בזה שאתה משהו. וגם הפוך, שיש חסרונות בזה שאתה כלום ויש חסרונות בזה שאתה משהו, אז זה אומר שאתה תמיד יכול ליהנות ותמיד יכול לסבול.
לדוגמא, חוטפים אותך ואתה נאלץ כל היום לעשות כלים. איך ליהנות מזה?
יש שתי דרכים. דרך אחת, על ידי זה שאתה מנסה להפיק משם שכל, שכל חדש, לשאול שאלות, למה הצלחת נראית כך, למה הלכלוך נמצא פה ולא שם? שואל המון שאלות, ואתה יכול לחוות חוויה רוחנית שאתה בריכוז גבוה ובעיון.
ודרך שנייה, שאם אתה לא מצליח להפיק שכל משטיפת כלים, אתה אומר לעצמך שאתה כלום, אתה הופך להיות אפס, משחרר את כל הגאווה, אני כמו כיסא וזהו, בלי רצון חופשי, בלי בחירה חופשית, בלי העדפות, בלי טוב ורע, עושה כלים כמו רובוט, אתה מבטל את הגאווה, אתה באחדות עם המציאות.
איפה כאן הבעייה? כאשר האדם מתנגד.
אם אומרים לו, בו תשטוף כלים, והוא לא רוצה, הוא מרגיש מושפל, כי הוא חושב שיש לו יכולות והוא לא מבטא אותם.
אז אומרים לו, במקום לשטוף כלים, תכין שיעורי בית עם הילד. בו תבטא את היכולות שלך עם הילד, הוא לא רוצה לאמץ את השכל שלו, הוא רוצה פעולות פשוטות.
מה שאני רוצה להגיד שהאדם תמיד רוצה את ההפך.
אבל אם האדם מבין את העניין, אז אם מבקשים ממנו להכין שיעורי בית עם הילד, הוא ירגיש שיש לו כאן הזדמנות לבטא את היצירתיות שלו, ואם אומרים לו לשטוף כלים, אז הוא ישטוף וירגיש שהוא נהנה ממנוחה, זה כמו שינה, לא צריך לאמץ את השכל.
אם האדם באמת יבין את עצמו, אז הוא יגיע למצב שהוא תמיד באותה דבקות, פעם אתה שוטף כלים ופעם אתה מכין שיעורים עם הילד, שניהם שווים, זאת צורה וזאת צורה, שכל ואין שכל זה שתי צורות של אותו הדבר.
הדבר הזה שאני מסביר לך הוא מאוד עמוק, ומתאים לכל התהליכים של הטוב והרע.
כי דבר יכול לגרום לך להרגיש טוב, או כאשר הוא גורם לך להרגיש יותר יש,...
050-3331-331