טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים האם אפשר לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל? אליעד כהן מסביר את השאלה האם אדם יכול ללכת לכמה טיפולים נפשיים שונים בו - זמנית. הוא נותן כדוגמה אדם שנמצא בטיפול פסיכיאטרי שלוקח תרופות, ובמקביל מעוניין לעשות טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול תפיסתי או טיפול NLP. השאלה העיקרית שאליעד מתייחס אליה היא אם קיימת סתירה בין טיפולים שונים, ואם אכן כדאי או לא כדאי לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל. מדוע יש מטפלים שמתנגדים לטיפול מקביל בשיטות שונות? אליעד כהן טוען שאפשר וניתן לשלב כל טיפול עם כל טיפול אחר. כדוגמה, הוא מסביר שניתן ללמוד יהדות, נצרות ואסלאם במקביל, לשלב בודהיזם תוך טיפול בסכיזופרניה בכדורים, ואפילו להשתמש בסמים תוך כדי טיפול נפשי אחר. לשיטתו, כל מי שטוען אחרת הוא או טועה או נוכל. הסיבה לכך היא שאם מישהו אומר לך שהטיפול שלו לא יעבוד אם תעשה משהו נוסף (למשל להשתמש בסמים, להיות דתי, חילוני, לקחת או לא לקחת תרופות מסוימות), זה מעיד שהטיפול שלו פשוט לא מספיק טוב. הסברו של אליעד הוא שטיפול טוב באמת יכול לעזור לכל אדם בכל מצב ובכל זמן, ללא תלות במצבו הנפשי, בהרגליו או בסגנון חייו. דוגמאות נוספות שהוא מביא הן שטיפול טוב יכול לעזור לאדם מכור לסמים וגם לאדם נקי מסמים, למכור לפורנו ולאדם א מיני, ליהודי וללא יהודי, לסכיזופרן ולפרופסור. כלומר, אם טיפול הוא מספיק טוב, הוא יעבוד לכולם. מה הסימן שטיפול הוא טוב ויעיל באמת? המדד לטיפול טוב, לפי אליעד, הוא יכולתו לעבוד ללא סתירות עם שום טיפול אחר או מצב חיים אחר. כלומר, אם השיטה באמת שורשית ומספיק עמוקה, אף דבר לא יוכל לסתור אותה או ... תהיה מספיק חזקה כדי שלא תהיה שום תרופה אחרת שתנצח אותה או תפגע ביעילותה. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא טיפול בדיכאון באמצעות חשיבה חיובית, כאשר המטפל אוסר לשמוע שירי דיכאון במהלך הטיפול, מה שמעיד על כך שהטיפול לא מספיק חזק. ... מומלץ לשלב טיפולים או לקבל דעות מנוגדות? אליעד כהן ממליץ בצורה ברורה לקבל את כל המידע האפשרי מכל השיטות והטיפולים הזמינים, גם אם הן נראות מנוגדות. לשיטתו, אם במהלך הלימוד או הטיפול האדם נתקל בסתירה כלשהי, מומלץ לחקור אותה, לבדוק את הסתירה לעומק ולפתור אותה באופן שכלי. אם המטפל מנסה להסתיר סתירה או להגביל את המטופל מלקבל מידע נוסף, זה מעיד על חוסר בשורשיות ובאיכות הטיפול שלו. אליעד מדגיש שכדאי לאדם לשמוע את כל הדעות, ... נותן הסתייגות קלה ומסביר שלמרות שאישית הוא יכול להמליץ לאדם להימנע משימוש בסמים, הטיפול שלו יהיה יעיל גם אם המטופל ישתמש בסמים מהבוקר עד הערב. למרות שהנושא של סמים הוא מורכב בפני עצמו, הוא מדגיש שהעיקרון של טיפול טוב ... זהה - הטיפול יעבוד בכל מצב. לסיכום - איך לבחור טיפול נפשי איכותי? אליעד מסכם שהקריטריון החשוב ביותר לבחירת טיפול הוא שהטיפול לא יגביל אותך בשום צורה. טיפול נפשי טוב ואיכותי באמת הוא כזה שמאפשר לך ללמוד ולהתפתח ללא שום ... או לדעות מנוגדות. שיטה טובה ואמיתית תהיה חזקה מספיק כדי להכיל הכל, ולא תחשוש משום סתירה. טיפולים מנוגדים כמה טיפולים בו זמנית? איך לבחור מטפל? גישות טיפוליות סותרות האם טיפול CBT יעיל? שימוש בסמים תוך כדי טיפול טיפול תוך כדי שימוש בסמים, טיפול גמילה מסמים, טיפול תוך כדי טיפול אחר, גישות מנוגדות, דעות מנוגדות, איך לזהות כת? טיפול במקביל, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים מקבילים, תרופות מנוגדות, כפל טיפולים

שיטות טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף למה מטפלים מסוימים אוסרים ללכת לטיפול מקביל? אליעד כהן מסביר שישנן שיטות טיפוליות רבות שבהן המטפלים מבקשים מהמטופל שלא להשתתף בטיפול אחר במקביל. הסיבה לכך נעוצה בעיקר באמונות שמטפלים מנסים להחדיר למטופל כחלק מהטיפול שלהם. לדוגמה, מטפל פסיכולוגי עשוי לומר שאסור במקביל ללכת לטיפול פסיכיאטרי או לטיפול NLP, כי זה יפריע לתהליך הטיפול. הסיבה האמיתית לכך, מסביר אליעד, היא שטיפול מסוג אחד עשוי להתבסס על אמונה מסוימת, וכאשר המטופל הולך לטיפול נוסף שמבוסס על אמונה הפוכה, נוצרת סתירה שפוגעת בתהליך הטיפולי המקורי. לדוגמה, אם אדם הולך לטיפול פסיכולוגי שבו מלמדים אותו להאמין בעצמו, ובטיפול אחר מלמדים אותו דווקא להטיל ספק בעצמו ולבדוק את עצמו, ייתכן שתיווצר סתירה בין שני הטיפולים. במקרה כזה, האמונה מהטיפול האחד יכולה להחליש את האמונה מהטיפול האחר, וכך שני הטיפולים למעשה פוגעים אחד בשני. מדוע טיפול רגשי יכול לסתור טיפול אחר? אליעד כהן מביא דוגמאות מעשיות ומסביר את ההבדל בין טיפול פיזי, כמו טיפול שיניים או טיפול במוסך, לבין טיפולים נפשיים ופסיכולוגיים. הוא טוען שטיפול במוסך לא מתנגש עם טיפול אצל רופא שיניים, כי אין קשר ביניהם מבחינה מחשבתית. לעומת זאת, טיפולים פסיכולוגיים או רגשיים ... אותך דווקא להילחם ברגשות ובתחושות שלך. מכאן נוצרת סתירה ברמה המחשבתית שיכולה לפגוע בתהליך הריפוי או בהתקדמות האישית של המטופל. האם טיפול אמיתי יכול להיות תלוי בטיפול אחר? אליעד מסביר שטיפול אמיתי, שנועד לגלות את האמת ולפתור בעיות באמת, לא ... בכל רגע האמונה יכולה להתערער, והטיפול ייכשל. לדוגמה, אם אומרים לך להפסיק להשתמש בסמים כדי שטיפול יעבוד, זה אומר שהטיפול הזה תלוי במצב מסוים של אמונה או של תפיסת מציאות. כאשר האמונה הזו תשתנה או תיחלש בעתיד, הטיפול יפסיק לעבוד. ... בסמים או בכדורים פסיכיאטריים אסור בטיפול מסוים? אליעד מדגיש שכאשר טיפול דורש להימנע מסמים או לחייב שימוש בכדורים פסיכיאטריים, הטיפול בעצם תלוי באמונות ובמצבי תודעה ספציפיים. מצב זה הוא בעייתי, כי הוא מגביל את הטיפול לתנאים מסוימים, וברגע שהמצב משתנה, ... הידע שלו והיכולת שלו לעזור לאחרים. מה הסכנה בלהיות מטפל? אליעד מציין משפט של רבי נחמן שאומר שכשאדם מתחיל לטפל באחרים, הוא עלול לחשוב בטעות שהוא כבר יודע הכל. זאת הסכנה הגדולה ביותר כי זה ימנע ממנו להתקדם ולגלות את ... להתפתח, ולכן המטפל צריך להיות תמיד צנוע, להיות תמיד במצב של ספק ולבדוק כל דבר מחדש. האם אפשר ללכת לטיפול במקביל? טיפול פסיכולוגי ו - NLP במקביל האם טיפול רגשי יכול להפריע לטיפול אחר? למה מטפלים אוסרים ללכת לטיפול נוסף? האם כדאי ללמוד להיות מטפל? האם טיפול אמיתי תלוי באמונה? האם מטפל חייב לפתור את ...

כמה טיפולים צריך? כמה זמן אמור להימשך טיפול? איך לבחור מטפל? בחירת מטפל, תוך כמה זמן אפשר לטפל? כמה פגישות צריך? כמה זמן טיפול פסיכולוגי? כמה זמן אורך טיפול? טיפול קצר מועד, טיפול CBT, אימון אישי, טיפול דינמי האם אפשר להתחייב מראש על מספר פגישות לטיפול נפשי? כאשר אדם הולך לקבל טיפול נפשי, טיפול פסיכולוגי, טיפול CBT, אימון אישי או טיפול דינמי, הוא רוצה לדעת מראש כמה פגישות הוא יצטרך וכמה זמן ייקח הטיפול. אליעד כהן מסביר בהרצאתו שהשאלה הזאת היא הגיונית וטבעית, אך התשובה עליה מורכבת. לדבריו, כשאדם משלם על מוצר או ... לכן, הגיוני שאדם הסובל מחרדה, דיכאון, מחשבות טורדניות או כל בעיה רגשית אחרת ירצה לדעת מראש כמה זמן יימשך הטיפול וכמה כסף הוא יעלה. אך אליעד מסביר שטיפול נפשי הוא לא מוצר רגיל שאפשר לתת עליו אחריות או התחייבות מראש. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה של רכב ... רגשיות או פסיכולוגיות - עד שלא מבינים לעומק את השורש של הבעיה, אי אפשר באמת לדעת כמה זמן ייקח הטיפול. מה הבעיה בהתחייבות מראש על זמן הטיפול? אליעד מסביר בפירוט שאם מטפל נפשי מבטיח מראש מספר מדויק של פגישות, הוא בהכרח מטעה או מרמה את המטופל. זאת מכיוון שאין דרך לדעת מראש כמה עמוקות הבעיות, מה באמת השורש שלהן וכמה זמן יידרש לפתרונן. גם אם מדובר בטיפול CBT או טיפול קצר מועד, ואף אם המטפל משתמש בשיטות מוגדרות מראש, עדיין יש משתנים רבים שלא תלויים רק במטפל עצמו, אלא גם במטופל ובתהליך הטיפולי עצמו. אם המטפל קובע מראש מספר מדויק של פגישות - הוא יוצר אשליה. הוא עושה זאת כנראה כדי למשוך ... אך הוא לא יכול לדעת אם הפתרון אכן יקרה בזמן שהבטיח. באילו מקרים כן אפשר לתת הערכה זמן מדויקת לטיפול? לפי אליעד, רק במקרים בהם כל הגורמים תלויים אך ורק במטפל ואין שום תלות במטופל, אפשר לתת הערכה זמן מדויקת מראש. למשל, אם יש פעולה ברורה וידועה מראש שניתן לבצע ללא תלות במטופל, כמו התקנת מנורה או החלפת רכיב ברכב - אז אפשר לתת הערכה מדויקת של הזמן. אך בטיפול נפשי, הריפוי תלוי בשיתוף הפעולה של המטופל, ביכולת שלו להבין, בשורשים הרגשיים שלו ובמורכבות הבעיה. למשל, מטופל יכול להגיע עם חרדה ספציפית, ובמהלך הטיפול מתגלה שהבעיה עמוקה יותר, כמו טראומה מהעבר. במצב כזה, הטיפול יכול להתארך ... לבחור מטפל היא לא לפי התחייבות מראש על משך זמן הטיפול, אלא לפי רמת האמינות של המטפל ולפי תחושת המטופל כלפיו. חשוב לבחור מטפל שאומר את האמת - שהוא לא יודע מראש כמה זמן ייקח הטיפול - כי אז ... שהוא כנה. צריך לבחור לפי האמון באדם, ולא לפי הבטחות שהוא לא יכול לקיים. בנוסף, אליעד מדגיש כי על המטופל לשקול מראש כמה חשובה לו התועלת שהוא מצפה להפיק מהטיפול לעומת העלות האפשרית. למשל, אם הבעיה חמורה ופוגעת משמעותית בחיים, כדאי אולי להשקיע יותר זמן וכסף גם בלי ודאות על משך הטיפול המדויק. מהי השרלטנות בטיפולים פסיכולוגיים ובאימונים אישיים? אליעד מצביע על טרנדים בשוק הטיפולים והאימונים האישיים, שבהם המטפלים מנסים לשווק את עצמם באמצעות הצגת החולשות והבעיות שלהם עצמם. הם מציגים את עצמם כמטפלים או מאמנים מהשטח, כאילו הם כמו המטופלים, וחווים בעצמם בעיות נפשיות או רגשיות. לדבריו, זאת שרלטנות, כיוון שאדם שסובל מאותן בעיות באופן כרוני אינו יכול להיות ... מי שלא פתר בעיות לעצמו - לא יכול להתחייב על פתרונן לאחרים. אליעד מתייחס גם לנושא סנדלר יחף - מטפלים שלא הצליחו לפתור את בעיותיהם האישיות אך מנסים לפתור בעיות דומות אצל אחרים. הוא מזהיר שדווקא מטפל שהבעיה שלו ... שמגיעים להבנה של השורש האמיתי. כל זמן שמעבר לכך נובע רק מחוסר ידע, חוסר בהירות או התנגדות פנימית של המטופל. לכן, גם המטפל הכי טוב לא יכול לתת הערכה מדויקת על הזמן, כיוון שאין לו דרך לדעת מראש עד כמה המטופל יהיה מוכן לשיתוף פעולה ועד כמה מהר יגיעו לשורש האמיתי של הבעיה. בסיכומו של דבר, אליעד מסביר כי התשובה לשאלה כמה זמן אמור להימשך טיפול? היא שאין אפשרות אמיתית לדעת מראש. הטיפול יכול להימשך בין פגישה אחת לאינספור פגישות, הכל תלוי במורכבות הבעיה, בשיתוף הפעולה של המטופל, וברמת האבחון המדויק שנעשית בפועל. לכן, כל הבטחה למספר מדויק של טיפולים היא בגדר הטעיה. כמה זמן לוקח טיפול פסיכולוגי? איך לבחור מטפל נפשי? האם אפשר להתחייב על מספר טיפולים מראש? טיפול קצר מועד, CBT או דינמי? מתי טיפול פסיכולוגי נחשב לשרלטנות? למה קשה לקבוע מראש כמה פגישות צריך בטיפול? האם אפשר לפתור בעיות נפשיות לבד?

בחירת מטפל, כמה פגישות צריך? כמה שיחות צריך? כמה טיפולים צריך? כמה זמן יקח טיפול? כמה זמן יקח לטפל? כמה זמן יקח לפתור בעיה? איך לבחור מטפל? איך לבחור מאמן? איך לבחור פסיכולוג? איך לבחור יועץ? איך לבחור טיפול? שיטות טיפול, מטפלים למה אי אפשר לדעת מראש כמה פגישות טיפוליות צריך? אי אפשר לדעת מראש כמה פגישות טיפוליות נדרשות כדי לפתור בעיה רגשית או נפשית, מכיוון שטיפול בבעיות כאלו אינו מוצר קבוע שניתן לרכוש אותו מראש בחנות או לצפות מראש בדיוק מה יקרה בו. להבדיל משירותים טכניים, ... החלפת מגבים במוסך, שבהם איש המקצוע יודע מראש בדיוק מה הבעיה, הפתרון תלוי רק בו, וקיימים מקרים דומים מהעבר, בטיפול רגשי המצב שונה לגמרי. הבעיה והפתרון תלויים לא רק במטפל אלא גם במטופל ובנסיבות האישיות שלו, ולכן לא ניתן לנבא במדויק את מספר הפגישות הנדרש. למה החלפת חלקים במוסך שונה מטיפול בבעיה רגשית? כאשר אדם מגיע למוסך, לדוגמה כדי להחליף וישרים, הטכנאי יודע בדיוק מה צריך לעשות, הפתרון תלוי אך ורק בו, והלקוח אינו נדרש לשתף פעולה בתהליך הטיפול עצמו. לכן קל מאוד להעריך מראש כמה זמן התהליך ייקח. לעומת זאת, בטיפול רגשי או פסיכולוגי המצב שונה בתכלית. המטפל אינו יכול לדעת בדיוק מה מסתתר בתוך הראש של המטופל, ואינו יכול לספק מוצר מדף מוגמר. גם אם המטפל מומחה ובעל ניסיון, הפתרון דורש שיתוף פעולה מלא של המטופל, שצריך להבין, להפנים וליישם את ההסברים שקיבל. מדוע בעיות גדולות יכולות להיפתר במהירות ובעיות קטנות עלולות להימשך זמן רב? ... אמת. כדי לדעת מראש תוך כמה פגישות ניתן לפתור בעיה, המטפל צריך לדעת במדויק מה מתרחש במחשבות וברגשות של המטופל, לוודא שהפתרון תלוי רק בו עצמו, ושאין צורך בשום פעולה או הבנה מצד המטופל. בפועל, המציאות שונה: הטיפול תלוי בשיתוף פעולה ובהבנת המטופל, ולכן אי אפשר להבטיח זמן מדויק מראש. מי שמבטיח מספר מדויק של פגישות, עושה זאת כדי להרגיע את המטופל, אך בכך הוא מטעה אותו. איך ההצלחה בטיפול תלויה גם במטופל? בטיפול נפשי או רגשי, המטפל יכול לספק כלים, הסברים, ונוסחאות שונות לפתרון הבעיה, אך המטופל הוא זה שצריך להבין וליישם אותם. לדוגמה, אדם שמפחד מאריה ונבהל מאוד יכול לקבל הסבר שהאריה שהוא רואה הוא בכלל בובה. המטפל יכול להסביר זאת במגוון דרכים, אך אם המטופל לא יבין או לא יפנים את ההסבר, הבעיה לא תיפתר. לפעמים המטופל מבין במהירות, ולפעמים לוקח זמן רב יותר להפנים את ההסבר. האם יש מצבים רגשיים ללא פתרון בכלל? קיימות בעיות ... כיצד לבחור נכון מטפל או יועץ מבלי להסתמך על כמות הפגישות? הגישה הנכונה בבחירת מטפל אינה להתמקד בכמה זמן הטיפול ייקח, אלא לבחור את המטפל שנראה הכי מקצועי, אמין ומתאים באופן אישי. חשוב לבחור מטפל כנה, שיגיד מראש שאין אפשרות לדעת בדיוק כמה זמן ייקח התהליך, ושיתמקד בהתאמת הטיפול לצרכים האישיים של המטופל. אין להסתמך על מי שמתחייב לזמן טיפול ספציפי, כי הצהרה כזו מתעלמת מהגורמים האישיים שכל אדם מביא איתו לטיפול. מה חשוב לזכור בנוגע לגודלן של בעיות רגשיות? ההגדרה של בעיה רגשית כגדולה או קטנה אינה מנבאת בהכרח את ... בטיפול רגשי לא ניתן לדעת מראש כמה זמן או כמה פגישות נדרשות, משום שכל בעיה תלויה בשיתוף הפעולה של המטופל ובמורכבות האישית שלו. אין פתרונות קסם מוכנים מראש, ואין דרך לדעת בדיוק כמה זמן התהליך יימשך. במקום לחפש מי ... טיפול פסיכולוגי? סוגי טיפולים למה אי אפשר לדעת מראש כמה פגישות צריך כדי לפתור בעיה רגשית? הסיבה לכך היא שטיפול בבעיה רגשית אינו דומה לשירות קבוע מראש, כמו החלפת מגבים במוסך. במוסך, האדם יודע בדיוק מה הבעיה (למשל מגבים שחוקים), ... שינוי פנימי במחשבות וברגשות, תהליך שהוא ייחודי לכל אדם, מושפע מגורמים רבים ואינו חוזר על עצמו בדיוק זהה אצל מטופלים שונים. לא קיימת דרך לדעת מראש את אורך המסע מבלי להתחיל בתהליך עצמו ולראות כיצד האדם מגיב לתובנות השונות. ... לדעת בדיוק את כל הפרטים הפנימיים בראשו של האדם, שיהיו מקרים זהים מהעבר, ושלא תידרש שום פעולה או הבנה מהמטופל עצמו. במציאות, ההצלחה תלויה גם במטופל: עליו להבין, להטמיע ולהפנים את ההסברים שהמטפל נותן. אין אפשרות לבצע קסם שאינו דורש שום השתתפות מצד המטופל, לכן אי אפשר להתחייב על זמן קבוע מראש. כיצד ההצלחה תלויה גם במטופל ולא רק במטפל? בטיפול רגשי או נפשי, המטפל יכול לתת הסברים, שיטות או נוסחאות שונות לפתרון הבעיה, אבל המטופל צריך להבין וליישם את הדברים. לעתים, המטפל מבין היטב כיצד לפתור את הבעיה, אך עדיין אין ערובה לכך שהמטופל יבין זאת באותה מהירות. יש אנשים שמפנימים שינוי תוך זמן קצר ומבינים מהר את הנקודות שיכולות לשחרר אותם מטראומות, ... מספיק לומר שאין אפשרות לדעת מראש במדויק כמה זמן יידרש לפתרון בעיה רגשית, ושהוא יתמקד בהתאמה של התהליך אל המטופל במקום במספרים שרירותיים. מה חשוב לזכור בנוגע לבעיות רגשיות קלות או קשות? לפעמים אדם מגיע עם בעיה שאחרים יחשבו שהיא ... לסיכום בטיפול רגשי לא ניתן לדעת מראש כמה פגישות בדיוק יידרשו כדי לפתור בעיה. הפתרון תלוי בהבנה ובהפנמה של המטופל, וכל אחד הוא מקרה ייחודי. לא מומלץ ללכת למטפל שמבטיח מראש פרק זמן מדויק לריפוי הבעיה, כיוון שהצהרה כזו ...

טיפול פסיכולוגי בחרדה, שיטות לטיפול בחרדה ודיכאון, פסיכולוגים, טיפולים פסיכולוגיים, חשיבה חיובית, טיפול בהפרעות חרדה ובו יתבאר, למה ומדוע, לפעמים, טיפול פסיכולוגי בחרדה, לא באמת עוזר, אלא רק מזיק? ולמה, חלק מהטיפולים הפסיכולוגיים בחרדה ודיכאון וכיוב, למה הם לא באמת עוזרים לאדם, אלא רק מזיקים לו? ועוד יתבאר, למה חשיבה חיובית ומחשבות ... הן, לא באמת עוזרות לאדם, אלא גם הן רק מזיקות לו? ונבהיר, כי כאשר מדובר על נזק שנגרם לאדם מטיפול פסיכולוגי בחרדה, או מטיפול נגד חרדה מכל סוג שהוא (מלבד הטיפול בחרדה שיתבאר להלן), הרי שהכוונה היא, שלמרות שכלפי חוץ נראה לפעמים שהטיפול בחרדה עובד, והאדם מתרגל להאמין בעצמו, לחזק את האמונה העצמית שלו בעצמו, לחזק את הביטחון העצמי שלו בעצמו וכיוב, הרי שאעפכ נגרם לאדם נזק קשה מאוד, מהטיפולים הפסיכולוגיים האלו. נזק, שבטווח הארוך, מכניס את האדם להתקפי חרדה ולהפרעות חרדה קשות, הרבה יותר מאשר אלו שהיו לו, לפני הטיפול הפסיכולוגי. ולמה לפעמים טיפול פסיכולוגי בחרדה וכיוב, גורמים לאדם נזק ויוצרים אצלו הפרעות חרדה עמוקות בתת המודע שלו? משום, שכל השיטות (מלבד השיטה שאבאר להלן) שיש בעולם לטיפול נגד חרדה, כולן גורמות לאדם להיאחז באיזו אמונה כלשהי. כדי, לחפות על האמונה, שיוצרת אצלו את הפרעת החרדה. וכאשר ... דבר, כדי להתגבר על הפרעת החרדה שלו, הרי שבעצם הוא רק מדחיק את החרדה הראשונה שלו, שבגללה הוא הגיע לטיפול פסיכולוגי. ובנוסף, הוא יצר אצל עצמו חרדה חדשה, לאבד את האמונה החדשה שלו, ולחזור לחרדה הבסיסית שלו. ונסביר: כגון לדוגמה אדם שסובל מפחד קהל וכיוב. שבטיפול הפסיכולוגי, האדם לומד לא לפחד מפני הקהל, אלא להכיר את היכולות שלו, להאמין בעצמו, להיות עם ביטחון עצמי, לסמוך על ... על הפרעת החרדה שלך מפני קהל וכיוב. וכלפי חוץ, יש הרבה אנשים שיכולים לספר, שהם מרוצים ואפילו מאוד מרוצים מהטיפולים הפסיכולוגיים שהם טופלו נגד חרדה. ויש הרבה אנשים שיכולים להעיד, שטיפול פסיכולוגי נגד חרדה, עזר להם, והצליח לגרום להם להתגבר על החרדה, ולצאת מהפרעת החרדה שלהם. אלא, שמי שיסתכל על ... באמת הפסיק לגמרי ובאופן מוחלט לפחד מהקהל. אלא, שהפחד של האדם לטעות ולהיכשל עדיין קיים. אלא, שהאדם עכשיו אחרי הטיפול הפסיכולוגי, הוא מאמין בעצמו וחושב, שהוא יצליח לנאום לפני קהל. ככ בטוח בעצמו, עד כדי כך שכבר נראה שאין לו ... שאולי ינטשו אותו ואולי יבגדו בו, על ידי זה נוצרת אצל האדם חרדת נטישה / חרדת בגידה וכיוב. ולפעמים, טיפול פסיכולוגי נגד חרדה, מלמד את האדם לדעת להיות בטוח בעצמו, ולבטוח בסביבתו, ולא לפחד להיפגע. והטיפול הפסיכולוגי, מתעסק בעיקר בהחלשת ההבנה של האדם, שאולי המציאות לא תהיה כרצונו. כי הטיפול הפסיכולוגי / חשיבה חיובית וכיוב, מנסים לגרום לאדם להסתכל על היתרונות שלו וכיוב, ולא לפחד מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו. ... כמה אמונה עצמית וביטחון עצמי יהיו לאדם, ולא משנה כמה אהבה עצמית האדם יאהב את עצמו, ולא משנה כמה טיפולים פסיכולוגיים האדם יעבור, בסופו של דבר, אי אפשר להתכחש לאמת, שהיא, שתמיד קיימת האפשרות להיכשל ושיקרה הדבר הגרוע מכל, ... לסבול מחרדות. כי את האמת, שהמציאות יכולה להשתנות נגד רצונו של האדם, אי אפשר להדחיק על ידי הכחשה עצמית. וטיפול פסיכולוגי בחרדה, שמלמד את האדם להאמין בעצמו ולא לפחד, הוא בעצם לא מעלים לאדם את החרדה בשורשה, אלא רק ... לאדם. כי יש אנשים, שתת המודע שלהם, לא נותן להם להדחיק את האפשרות שהמציאות תהיה נגד רצונם. ואז ממילא הטיפול הפסיכולוגי, לא מצליח להוציא את האדם מהחרדה הקשה שלו. כי פתי, שמאמין לכל דבר, הוא מאמין שהוא יצליח במבחן ויצליח ... לו. ואז הם מגדירים שיש לו הפרעת אישיות, ונותנים כל מיני שמות שונים ומשונים להפרעת החרדה שלו, ומציעים לו טיפול תרופתי נגד חרדה וכולי. ונמצא אם כן, כי אחרי טיפול פסיכולוגי בחרדה, האדם סובל עכשיו בתת המודע שלו, משתי חרדות. 1 - החרדה הראשונה, שבגללה הוא הגיע לטיפול הפסיכולוגי. שהיא רק הודחקה, אך לא באמת טופלה. 2 - חרדה נוספת, לגלות, שהטיפול בחרדה שהוא קיבל, הוא לא עובד. דהיינו, חרדה נוספת, לגלות, שהאמונה העצמית שלו, והביטחון העצמי שלו, הם שקר, ולא באמת יעזרו לו, להתמודד עם הפחד הראשון, שהוא עכשיו, עדיין רק מודחק בלבד. כך, שמי שהולך לפסיכולוגים ומקבל טיפול פסיכולוגי בחרדה, עליו לדעת, שכל זמן שהוא לא מקבל טיפול אמיתי, להיפטר מהחרדה עצמה. דהיינו, לנטרל את הרצון העצמי שלו, שרוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת, כל זמן ... מדחיק את הפחד שלו, הרי שבעצם הוא רק מוסיף לעצמו עוד הפרעות חרדה לחיים שלו. ועוד נחדד, כי עצם הטיפול נגד חרדה שהאדם מקבל, הוא עצמו מחזק אצל האדם את המחשבה, שהחרדה שלו באמת מוצדקת, ושהוא צריך לטפל בה. לדוגמה: טיפול שמנסה לשכנע את האדם להאמין בעצמו, שהוא יצליח להשיג את המטרה שלו. הוא בעצם, מחזק אצל האדם את המחשבה, ... דבר רע, אם הוא לא ישיג את המטרה שלו. וכפי שכבר ביארתי עניין זה, במקומות אחרים. ולמה חלק מהפסיכולוגים מטפלים בדרך הזו, למרות שהיא לא באמת עוזרת לפתור את החרדה לגמרי, ולמרות שהיא רק יוצרת עוד חרדה מודחקת נוספת? תשובה: כי הם פשוט לא מכירים דרך אחרת, שהיא הדרך שאבאר אותה עכשיו. והדרך הטובה ביותר לטיפול בחרדה, והתרופה נגד חרדה הטובה ביותר, היא לטפל בשורש של החרדה, שהוא הרצון העצמי של האדם. שהאדם רוצה, שהמציאות תהיה דווקא כך, ולא אחרת. והטיפול בחרדה הזה, אומנם הוא נראה הרבה יותר ארוך וקשה, אבל בסופו של דבר, הוא היחיד שעובד, וממילא הוא הקצר ביותר. ולטפל בחרדה בשורשה, זה, על ידי זה שהאדם עוקר את הפחד בשורשו. דהיינו, שהאדם מביא את עצמו למצב, שבו, גם אם ... אלא הכל שווה באותה המידה ממש, ההבנה הזאת, טובה יותר מכל התרופות נגד חרדה שיש בעולם, וטובה יותר מכל טיפול פסיכולוגי בחרדה, כזה או אחר, ומכל אמונה של חשיבה חיובית וכיוב. ונחדד: שגם אחרי שיש לאדם את ההבנה הזאת ... של תת המודע של האדם. על ידי ההבנה של האדם, בתת המודע שלו, שהכל אחד ממש. ובסיכומו של דבר, הטיפול בחרדה הטוב ביותר שיש בעולם, והתרופה נגד חרדה הטובה ביותר שיש בעולם, היא, שהאדם אומר לעצמו, את האמת, את כל ...

התחייבות לתוצאות, מי מתחייב לתוצאות? מאה אחוז הצלחה, כמה פגישות צריך? כמה טיפולים צריך? שקרים של יועצים, שקרים של מטפלים, שקרים של מנטורים, שקרים של מאמנים, בחירת יועץ, בחירת מטפל, בחירת מאמן, בחירת מנטור, לבחור יועץ האם התחייבות לתוצאות תמיד אמיתית? הרצאה של אליעד כהן עוסקת בסוגיה של התחייבות לתוצאות במסגרת ייעוץ או טיפול, במיוחד בתחום הייעוץ העסקי, הבריאותי או הנפשי. מדובר בשאלה האם ניתן להסתמך על התחייבות לתוצאה או האם מדובר בהבטחות שקריות. ככלל, רבים מעדיפים לקבל ייעוץ ממישהו שמתחייב לתוצאות, כיוון שזה מעניק להם תחושת ביטחון. לעיתים קרובות, יועצים, מאמנים או מטפלים מציעים הצלחה מובטחת כדי למשוך לקוחות. אולם, אליעד טוען שזו פעמים רבות מניפולציה, כיוון שתוצאות רבות, במיוחד בתחומים כמו ... מביא את הדוגמה של הכנת חביתה - אם תעשה בדיוק את מה שנאמר לך, תקבל חביתה. אך במקרים כמו טיפול בבעיות נפשיות, לא ניתן להבטיח 100% הצלחה כי ישנם הרבה משתנים בלתי צפויים, כמו מוטיבציה או רצון פנימי של האדם. ... לא יפעל בניגוד להנחיות מתוך בחירה חופשית או שגיאה כלשהי. לכן לא ניתן לקחת אחריות על תוצאות שאינן תלויות במטפל בלבד. איך רמאות פועלת בתחום הזה? יש מטפלים או יועצים שמתחייבים לפתרון בעיה נפשית או בריאותית תוך מספר פגישות, או מתחייבים לשיפור מיידי ומדיד. בפועל, הם לא ... רק בו, כנראה משתמש במניפולציות כדי לשכנע אותך. שיהיה בהצלחה. תודה רבה. מניפולציות שקרים של מנטורים לקחת אחריות כמה טיפולים צריך

אמונה בצדיקים, תפילה במקום תרופות, הרב ברלנד, צדיק גוזר ואלוהים מקיים, חסידות ברסלב, טיפולים כימותרפיים, לחם ומים, חסידות ברסלב, רבי נחמן מברסלב ורופאים, הרב אליעזר ברלנד, אמונה באלוהים, למה אנשים מאמינים ברבנים? נפגעי ... את הרעיון של רבי נחמן ומקשר אותו לשאלה הראשונית לגבי האמונה ברבנים שמציעים פתרונות פשוטים, כגון סוכריית מנטוס, במקום טיפולים כימותרפיים מסורתיים. הוא אומר שאם אדם מאמין שכל הכוחות בטיפולים הכימותרפיים נובעים מאלוהים, אזי אותו אלוהים יכול באותה מידה להעביר את אותו הכוח לרפואה לסוכריית מנטוס או לכל דבר אחר. ... ממנו להאמין שפתרונות כמו תפילה, לחם, מים או אפילו סוכרייה - הם בעלי כוח ריפוי. האם תפילה יכולה להחליף טיפול רפואי? אמונה בצדיקים וריפוי ניסי הרב ברלנד וסוכריית מנטוס רבי נחמן מברסלב על רפואה טבעית למה אנשים מאמינים ברבנים? ...

איך לטפל במחשבה טורדנית? איך להתמודד עם התנהגות טורדנית? איך לטפל ב OCD? איך להתמודד עם OCD? מה לעשות עם התנהגות כפייתית? מחשבות טורדניות מה לעשות איך להתמודד עם מחשבות טורדניות ... או נכשל, יש לו שתי אפשרויות: לקבל את האמת או לשקר לעצמו ולהמשיך בסבל. למה אנשים מחפשים פתרונות אצל מטפלים ומכשפים? אליעד מתייחס לאנשים שמחפשים פתרונות מהירים וקסומים למחשבות טורדניות ומציין שמטפלים או מכשפים מבטיחים לעיתים פתרונות בטווח זמן קבוע מראש, כמו ארבעה או עשרים טיפולים. לטענתו, אדם שלא מוכן לבדוק בעצמו את האמת או את השקר שבמחשבה הטורדנית שלו יעדיף ללכת לטיפול שיבטיח לו פתרון. אך הוא מזהיר שזה בלתי אפשרי לדעת מראש כמה טיפולים בדיוק יידרשו כי הדבר תלוי ברצינות, ביכולת ובהתמדה של האדם עצמו לבדוק את מחשבותיו. לדוגמה, אליעד מסביר שכמו שהוא יודע ... עד הסוף. איך להיפטר ממחשבות טורדניות? התמודדות עם OCD איך לשחרר מחשבות שליליות? למה השוואה לאחרים מרגיעה? מחשבות כפייתיות טיפול האם המחשבה שלי נכונה? מה השאלה? ש: השאלה היא איך להתמודד עם מחשבות טורדניות. אליעד: איך להתמודד הלאה מה השאלה ... לגלות שאתה רע תסבול זה מה יש אתה לא מוכן לך למכשף שיבטיח לך שהוא יוציא אותך מזה בשלושה טיפולים זה הכל. ש: זה מה שעושים אנשים. אליעד: נכון לך למכשף שיבטיח לך, זה בדרך כלל אנשים שהם מתקשרים ושואלים אותי כמה טיפולים צריך. ש: מה הקשר? אליעד: מאיפה אני יודע כמה טיפולים צריך מה אני נוכל אם הייתי יודע בוודאות שאתה תעשה את כל מה שאני אומר לך מספיק שתי דקות. ש: גם נוכל אומר את זה. אליעד: לא נכון מתחייבים לך בארבע טיפולים בעשרים טיפולים בחמש עשרה טיפולים ואם לא יעזור לך נשלח אותך לשם. ש: לא חכה בהיגיון יגיד לך תשמע אני לא יודע הוא מנצל יש נוכלים שמנצלים את זה באמת שלא יודעים באמת לא יודעים את הגבול אבל אני לא יודע כמה טיפולים. אליעד: האם אני אמרתי לך שכל הנוכלים בעולם אומרים לך כמה טיפולים זה ייקח אתה שמעת אותי אומר את זה לא אמרתי את זה. ש: מה אמרת? אליעד: אמרתי שאם מישהו אומר לך כמה טיפולים זה ייקח הוא נוכל אלא אם כן זאת בעיה מוגדרת מראש שיודעים מראש, אם זה תלוי בי הפתרון אני ... כאלה לא אמרתי שכולם אבל יש כאלה נוכלים שאומרים לך הם לא יודעים ומסבירים את ההסבר שלך והם ממשיכים בטיפולים. אליעד: אתה צודק זה גם נכון גם זה נכון. ש: דרך האמת להוציא איזה. אליעד: הכל נכון בקיצור מה ...

2 גישות טיפוליות, מהי שיטת EIP? טיפול מתוך שלמות, מצא את ההבדלים, השיטה של אליעד כהן, שיטת הטיפול של אליעד כהן, 2 גישות של מורים רוחניים, טיפולים לשינוי הזהות המינית, התאבדות של מטופל, איך לא לגרום למטופל להתאבד? איך לגרום למטופל לא להתאבד? סגנונות של טיפול, גישות של מנטורים לחיים, טיפול מתוך חיסרון, איך לאהוב את עצמך? שנאה עצמית בגלל טיפול, להשתנות מתוך אהבה, לעשות שינוי מתוך אהבה, להשתנות מתוך בחירה, להשתנות מתוך שלמות, טעויות של מורים רוחניים וכאן נסביר על 2 גישות טיפוליות, 2 גישות של מטפלים שהאדם רוצה להיעזר בהם, 2 גישות של יועצים, 2 גישות של מנטורים לחיים וכולי. ונסביר מה ההבדל בין השיטה ... האדם אל האושר והשנייה אל הסבל. ולמרות שנראה ששתיהן כאילו דומות, הן שונות. והעניין הוא, כך: בן אדם בא לטיפול כדי לטפל בבעיה שיש לו. דהיינו, הוא מניח שיש לו בעיה כלשהי. לדוגמה, בן אדם שרוצה לטפל בכך שיש לו בעיה רגשית, של רגישות יתר. דהיינו, שאותו אדם חושב שהוא רגיש יותר מידי והוא רוצה לטפל בבעיה שלו. דהיינו, הוא רוצה להפסיק להיות רגיש יותר מידי אלא להיות פחות רגיש. עד כאן הכל נשמע הגיוני וטוב ... כאן הכל נשמע הגיוני. אבל כאן יש 2 גישות ו2 דרכים איך להסתכל על העניין הזה. ואלו 2 גישות טיפוליות שונות לחלוטין אחת מהשניה, ואני אסביר. ברמת העיקרון, האדם אמר שיש לו בעיה של רגישות יתר. המטפל רוצה לעזור לאדם שתהיה לו פחות רגישות. דהיינו, גם המטפל וגם האדם מסכימים שיש כאן בעיה של רגישות יתר שרוצים לטפל בה. עד כאן הכל נשמע טוב והגיוני. אבל יש כאן 2 גישות שונות. גישה אחת היא הגישה הפשוטה, כפשוטם של דברים, היא בעצם מניחה שלאדם יש רגישות יתר + שרגישות יתר זו בעיה שצריכים לטפל בה. ומכך נובע שנעשה כל מאמץ אפשרי כדי לטפל בבעיה שהגדרנו. הגישה השניה אומרת, שמצד האמת אין שום בעיה, ושזה בסדר גמור ומושלם שיש לאדם רגישות יתר. ושהאדם לא חייב להפסיק את הרגישות יתר שלו. אלא שהאדם בוחר לרצות בבחירה חופשית מלאה, לטפל בכך שיש לו רגישות יתר. ואנחנו רוצים לעזור לבן אדם להגיע למצב שבו הוא ירגיש שיש לו שליטה על רגישות ... מתי ואיך הוא רוצה שתהיה לו רגישות יתר. דהיינו, הגישה הראשונה שהיא הגישה הכללית הפשוטה ביותר של כל היועצים והמטפלים וכולי, היא שכדי לעזור לאדם אנחנו נניח שיש לו בעיה שאנחנו רוצים לטפל בה. הגישה השלמה יותר והנכונה יותר, היא, שלאדם אין שום בעיה מצד האמת. אלא שהאדם בוחר להגדיר את המצב שלו, ... לעזור לו, מסתכל על ההתמכרות לפורנו כעל דבר גרוע מאוד, כעל אויב, כעל השטן, כעל משהו מאוד גרוע, שצריכים לטפל בו ולהיפטר ממנו. ואני אחדד: אני לא אומר שהגישה הנפוצה היא של אלימות וכעס כלפי המטופל. אני כן אומר שכל הגישות הן באלימות כלפי התופעה שבה רוצים לטפל. דהיינו, אנחנו לא נכעס ולא נשנא את האדם שהוא סובל מכעסים. אבל אנחנו כן נכעס על תופעת התקפי הזעם ... שהיא הגישה הכללית, השורש שלה הוא, התפישה שיש טוב ורע. ושאם הגדרנו משהו כרע, אז אנחנו צריכים להתרחק ממנו ולטפל בו וכולי. והחיסרון המרכזי של הגישה הזאת, הגישה הנפוצה ביותר, הוא שהיא עשויה לגרום לאדם לשנוא את עצמו ולכעוס על ... מהתקפי זעם, אלא ננסה להכיל אותו וכולי. אבל אנחנו נסכים איתו שהתקפי זעם והתקפי עצבים, זאת אכן מחלה שצריכים לטפל בה. ומה יקרה אם אותו אדם יתקשה לטפל בבעיה שלו? מה יקרה אם אותו אדם לא יצליח לטפל ברגישות יתר שלו? אז כמובן שתקרה תופעה הפוכה, שבה האדם מתמלא בכעס עצמי, על עצם זה שהוא בכעס. והאדם מתחיל ... מתוך המקום הזה האדם בוחר איך הוא רוצה לחיות ואיך הוא רוצה לצמצם את הרצון שלו וכולי. וכמובן שכאשר המטופל מגיע עם בעיה של חרדה חברתית לדוגמה, אז ברור שאנחנו לא ננסה להשאיר אותו עם הבעיה של החרדה החברתית שלו. אבל לאורך כל הטיפול, יש מסר לתת מודע שעובר אל המטופל. והשאלה היא, האם המסר הוא שאתה חולה במחלה שצריכים לטפל בה ושהיא רק רעה ושאתה חייב להיפטר ממנה. או שהמסר הוא של הכלה, שנעזור לך להיות מסוגל לשלוט בתכונה שיש ... מתוך מקום של שנאה וכעס על התכונה שהאדם מנסה לשנות. וכן על זה הדרך, ניתן לראות את העניין של טיפולי המרה וטיפולים לשינוי הזהות המינית וכיוב, שהוציאו אותם אל מחוץ לחוק. כי רוב ככל המטפלים בעניינים האלו, הם כמובן שונאים את הרעיון שגבר חושב שהוא אישה או שהאישה חושבת שהיא גבר וכיוב. ורובם ככולם הומופובים ... אסון שגבר נמשך לגבר או אישה נמשכת לאישה וכיוב. ולכן הם פועלים מתוך שנאה, עד כדי כך שלפעמים גורמים למטופל להתאבד וכיוב, מרוב שנאה עצמית של האדם כלפי עצמו. ומצד האמת, במה תלוי האם ובאיזו גישה המטפל שלך יטפל בך? תשובה: הכל תלוי בתפישת המציאות של המטפל עצמו. האם הוא רואה את החיים כמחויב או כאפשרי. וזה בסדר גמור ...

... וילדים - האם באמת מחויב שילדים ירצו את אהבת הוריהם, או שזו רק התניה חברתית? הוא מסביר כי בהרבה טיפולים רגשיים, מקובל לחשוב שהסיבה העיקרית לקשיים רגשיים היא שההורים לא נתנו מספיק אהבה. אליעד מציג את השאלה הבסיסית הזו ... בכל פעם שהמחשבה השלילית מופיעה. אם האדם לא מבין או לא מקשר באופן ברור בין המחשבות השליליות ליחס ההורים, הטיפול לא יהיה יעיל לגמרי, והבעיה עלולה להישאר. כיצד ילדים משתמשים בהורים שלהם כתירוץ לכישלונות? אליעד מציין כי במקרים מסוימים ... וההתניה הזו יוצרת אצלו תלות רגשית. אם האהבה אינה מגיעה, זה מוביל לתחושות של דחייה ואובדן ערך עצמי. כדי לטפל בכך, על הילד או המבוגר לחזור לאותם רגעים בילדותו שבהם הוא חש לא אהוב, וליצור מצב פנימי חדש שבו הוא ... מהטראומה והסבל הכרוך בתחושה שלא אהבו אותו. כיצד לשחרר את עצמך מדפוסי חשיבה שליליים שנוצרו בילדות? אליעד מסכם שהמפתח לטיפול בריפוי הילד הפנימי הוא להכיר בדפוסי החשיבה השליליים שנוצרו בילדות בעקבות התלות הרגשית באהבת ההורים. ברגע שמזהים את הקשר בבירור ... לשחרר אותם. אם הקשר בין המחשבה השלילית לבין אהבת ההורים לא ברור לאדם, המחשבות השליליות עלולות להמשיך, גם אם יטופלו האירועים הטראומטיים עצמם. טיפול בטראומה הורים וילדים הילד הפנימי אובדן אהבה מההורים ריפוי רגשי האם ילדים חייבים לרצות שההורים שלהם יאהבו אותם? בהרבה טיפולים רגשיים יש תפיסה שהסיבה לקשיים רגשיים בחיים נובעת מהעובדה שההורים לא אהבו את הילד בצורה מספקת. נשאלת השאלה אם ... את תחושת המשמעות שלהם כהורים. כיצד ניתן לשחרר את הילד מהתסביך של ההורים לא אהבו אותי? אליעד מציע שדרך טיפול בדמיון מודרך, הילד יכול לשחזר את העבר ולהבין שאין לו צורך באהבת ההורים. אם הילד יצליח לדמיין סיטואציה שבה הוא ... מזהה את הקשר, הוא יכול לשחרר את עצמו מהתחושות השליליות. אם הוא לא מזהה את הקשר, אז גם אם יטופל בזיכרון הטראומטי, הבעיה עשויה להימשך. האם כל מחשבה שלילית על עצמי נובעת מהורים שלא אהבו אותי? ש: האם כל ... אבל במקרים רבים כן. אם הילד זיהה את הקשר בין המחשבה השלילית על עצמו לבין יחס ההורים אליו, ניתן לטפל בזיכרון הזה כדי לשחרר את תחושת הנחיתות. מהם הדפוסים המקדמים את הרגשות השליליים כלפי ההורים? לסיום, אליעד מדבר על מקרים ... אותו איך לחשוב בצורה נכונה. תחושות אלה עשויות להיגרם מתפיסות שהילד נוצר מהן דפוסים שליליים לגבי עצמו, שמתחזקים מההורים. טיפול בטראומה הורים וילדים הילד הפנימי אובדן אהבה מההורים ריפוי רגשי עכשיו האם ילדים חייבים לרצות שההורים שלהם יאהבו אותם, יש המון טיפולים רגשיים שמסבירים לך שהסיבה שרע לך בחיים זה בגלל שההורים שלך לא מספיק אהבו אותך, לא מספיק אהבו אותך ... נכונה. ש: אני רוצה לחדד האם השאלה מתכוונת להורים הביולוגים. אליעד: הורים שגידלו אותו לצורך העניין, אתה נתקלת פעם בטיפול ואז בטיפול כן כי אמא שלך לא מספיק אהבה אותך כי אבא שלך לא מספיק אהב אותך כי הם אהבו אח ... אותך זה בעצם אומר הילדים שלך לא צריכים ממך שום דבר הם לא תלויים בך. יש הורים בא מישהו לטיפול יושבים ויושבים כי אמא שלי לא אהבה אותי, אוקי ואז מה אם היא לא אהבה אותך? תראה הילד חייב ... הטראומה ניתקנו אותה. ש: יכול להיות סיבות אחרות. אליעד: לא בהנחה שזאת הסיבה בהנחה שזאת הסיבה ואין סיבות אחרות וטיפלנו בבעיה המקורית בהכרח שהבעיה הזאת תיעלם על פניו התשובה שכן נכון אבל זאת לא כל האמת מה האמת האמת ... האלה הוא מבין בידיעה שלמה וברורה שזה אך ורק בגלל שאמא שלו אמרה לו את זה אז אם אנחנו נטפל במחשבות על מה שאמא שלו אמרה לו באמת יעלם לו המחשבות השליליות שהוא חושב על עצמו כיום אבל אם כאשר ... חושב על עצמו את המחשבות השליליות כיום הוא לא רואה בבירור שזה בגלל אמא שלו אז גם אם אנחנו נטפל בבעיה שההורים שלו לא אהבו אותו עדיין תמשיך גם כיום, אולי היא תיחלש קצת אבל יכול להיות שהיא תמשיך גם ... זה לזה ביומיום אתה אומר לא אני לא מוצלח כי אני באמת לא מוצלח אז זה לא יעזור לנו שנטפל בטראומה מהעבר. ברגע שבן אדם קורה לו אירוע שיוצר לו טראומה וכתוצאה מכך הוא עושה התנהגות מסוימת גם אם נטפל בזיכרון הטראומטי הבעיה עצמה לא תיפתר אם הוא לא רואה את ה - connection ביניהם, עכשיו לא רק רואה את ... מהטראומה שקרתה גם הנוכחי יעלם, אם לא שהוא באמת התחיל להאמין שהבום הוא בעייתי אז זה לא יעלם למרות שטיפלנו בקודם. ש: הקשר נקרא במתמטיקה קשר חד חד ערכי. אליעד: קשר חד חד ערכי הבנו את זה. ש: אפשר ...