🖨סודות השכנוע / ללמוד לשכנע - חשדנות / מנגנון בקרה עצמית - איך לגרום למישהו לתת בך אמון? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך לגרום למישהו לא לחשוד בך? איך ליצור אמון? איך לשכנע אנשים?וכאן אבאר את אחד מהעקרונות המרכזיים בתורת השכנוע ובתורת המכירות, שאומר שככל שהאדם ירגיש יותר בנוח במחיצתך באופן כללי, כך יהיה לך יותר קל לשכנע אותו בכל דבר באופן ספציפי.
ובין השאר אשיב גם לשאלות: מה עומד מאחורי הרעיון הזה? ואיך הוא פועל? ולמה כאשר מישהו מרגיש נוח במחיצתך באופן כללי, למה זה גורם לו להסכים איתך? ומה קורה בתת המודע של האדם, כאשר הוא מרגיש נוח במחיצתך? ואיך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלו? ומה קורה מאחורי הקלעים של התהליך? ולמה יש לאדם חשדנות? ואיך אפשר לגרום למישהו לתת בך אמון? ואיך המוח של האדם פועל? ולמה האדם רוצה לתת בך אמון? ואיך לנצל את זה? ועוד.
והעניין הוא, שבתוך המנגנון של האדם שמקבל החלטות, בתוכו יש סוג של מסנן מידע, שתפקידו להטיל ספק בכל האינפורמציה שהוא נחשף אליה, ולבדוק האם ועד כמה היא אמת או שקר, כדי לדעת איך להתייחס אליה. ובכל רגע כאשר האדם נחשף לאינפורמציה כלשהי, תמיד המוח של האדם בצורה אוטומטית, בודק במנגנון האימות שלו, את רמת האמיתות של האינפורמציה שהוא נחשף אליה.
שזה בעצם אומר, שכאשר אתה מנסה לשכנע מישהו במשהו, אוטומטית בתת המודע שלו, הוא בודק ומטיל ספק בכל האינפורמציה שאתה מעביר אליו. והוא בודק ושוקל עם עצמו, האם להסכים או לא להסכים, לכל אחד מהחלקים של המידע שאתה מעביר אליו.
והשאלה הנשאלת היא, איך אפשר לעקוף, או על כל פנים לפחות להשתיק את מנגנון האימות והחשדנות שיש באדם ששומע אותך, כדי לגרום לו להסכים איתך? וכאן בעצם מגיעה התשובה שאומרת, שכלל שהאדם השני ירגיש יותר בנוח איתך ובמחיצתך בכל המובנים, כך ממילא יהיה לך הרבה יותר קל לשכנע אותו בכל דבר, ומנגנון האימות שיש בתוכו, הופך להיות לפחות ערני ולפחות פעיל.
והשאלה הנשאלת היא, למה בעצם כאשר מישהו מרגיש בנוח במחיצתך, למה זה גורם למנגנון האימות הפנימי שלו, להירדם בשמירה ולהיות במצב המתנה ולא ממש פעיל?
וההסבר לכך הוא, שהסיבה שיש לאדם את מנגנון האימות הפנימי שלו, היא לצרכי הישרדות והגנה עצמית, של המנגנון על האדם. כי מנגנון האימות הפנימי של האדם, כל הזמן בודק את האינפורמציה שהאדם מקבל, כדי לוודא שלא מרמים אותו ושלא יגרם לו נזק מכך שהוא טועה ורואה את המציאות בצורה שגויה ומוטעית.
וזאת בין השאר אחת הסיבות לכך, שמנגנון האימות הפנימי של האדם, לא תמיד באמת מחפש את האמת, אלא בעיקר מנסה להתאים את האמת ואת האינטרס האישי של האדם. כי האדם לא באמת מחפש תמיד אך ורק את האמת. אלא האדם גם רוצה שהאמת תהיה טובה עבורו וכיו"ב. כך שעיקר הסיבה שהאדם מחפש את האמת, היא כדי לא להרגיש רע.
ונמצא אם כן, שמאחר שהסיבה שמנגנון האימות הפנימי של האדם, פועל כדי להגן על האדם מנזקים שונים, ממילא כאשר האדם מרגיש בנוח במחיצתך, אז ממילא תת המודע של האדם מקבל מסר שאומר לו, שהוא נמצא בסביבה בטוחה שאף אחד לא רוצה לגרום לו נזק כלשהו. ואז ממילא מנגנון האימות של האדם, פחות פעיל. וממילא יותר קל לך לשכנע את האדם, גם בדבר שאולי הוא לא היה רוצה להסכים איתך.
ויש כאן עוד עומק מסוים, והוא, שמנגנון האימות של האדם, כאשר הוא פועל, הוא יוצר אצל האדם תחושת אי נעימות ותחושת חוסר נעימות, כאשר הוא בודק את אמיתות האינפורמציה שהוא מקבל מהסביבה. ולמה? כי בעצם מנגנון האימות, הוא בעצם מנגנון של חשדנות, שפועל מתוך תחושה של פחד ושל רצון לא להיפגע. ובכל פעם שהאדם בודק את האינפורמציה אם היא אמת או לא, הוא עושה את זה מתוך פחד וחשש להיפגע, וזה יוצר אצלו תחושה לא נעימה, לבדוק האם מרמים אותו או לא.
ובנוסף, כאשר האדם בודק את האינפורמציה שהוא מקבל, אם היא אמת או לא, הדבר הזה כרוך גם במאמץ שכלי / מאמץ אינטלקטואלי / מאמץ רגשי וכיו"ב, שיוצר אצל האדם תחושת עייפות, מהמאמץ שתת המודע של האדם צריך לבדוק את אמיתות המידע שהוא מקבל מהסביבה.
כך שבמקום כלשהו, יש לאדם אינטרס ורצון שלא לבדוק את אמיתות המידע שהוא מקבל, אלא לסמוך על המידע שהוא מקבל, ולהאמין שהוא אמת, בלי הצורך לבדוק אותו ולפחד שמא יקרה דבר רע אם הוא לא יבדוק אותו.
ולכן, כאשר האדם מרגיש בנוח במחיצתך, ממילא הוא פחות חשדן והוא פחות בתחושה של...
חשדנות, חוסר אמון, לחשוד באנשים, לתת אמון, נתינת אמון, להטיל ספק באלוהים, להאמין באלוהים, אופטימיות, פסימיות, חשדנות יתר, פרנויהחשדנות, חוסר אמון, לחשוד באנשים, לתת אמון, נתינת אמון, להטיל ספק באלוהים, להאמין באלוהים, אופטימיות, פסימיות, חשדנות יתר, פרנויהחשדנות, חוסר אמון, לחשוד באנשים, לתת אמון, נתינת אמון, להטיל ספק באלוהים, להאמין באלוהים, אופטימיות, פסימיות, חשדנות יתר, פרנויה מה היתרונות והחסרונות של להיות אדם חשדן? להיות אדם חשדן, לפי אליעד כהן, פירושו להטיל ספק מתמיד באנשים, באירועים ובמציאות סביבך. אנשים חשדנים הם כאלה שאינם נותנים אמון בקלות, וכמעט תמיד מניחים שדברים לא נאמרים להם כפי שהם באמת. הם תוהים האם ... האם המחירים שהם מקבלים הוגנים, והאם בכלל אפשר לסמוך על דבר כלשהו או שמא הכל מוטל בספק. היתרון הבולט בחשדנות הוא היכולת של אדם כזה להימנע מטעויות שעלולות להיגרם מאמונה עיוורת. למשל, אדם חשדן שירצה לקנות רכב יבצע בדיקות מעמיקות מאוד - הוא יבדוק את מצבו של הרכב, את המחיר ביחס לשוק, וישווה את ההצעות של כל המוכרים האפשריים. בזכות זה, יש סיכוי נמוך יותר שהוא ייפול קורבן לתרמיות. החשדן מטיל ספק בכל הצעה ובכך מגן על עצמו מפגיעה פוטנציאלית. אולם החיסרון הוא שהחשדנות גם מונעת ממנו ליהנות באמת. הוא ימשיך לחשוב אולי אני מפספס משהו, אולי זה לא בדיוק מה שאני רואה, וכך לא יוכל ליהנות בצורה מלאה משום דבר. הדוגמה הזו ממחישה כיצד החשדנות גורמת לאדם מאמץ מתמיד לבדוק כל פרט, מצב שיכול ליצור מתח, עייפות נפשית ותחושה כללית של כולם מנסים לרמות אותי. אליעד מציין שהחשדן חושב שכולם מנסים לדפוק אותו בדרכים שונות, וכך החיים הופכים למאמץ מתמשך שגורם לעיתים לסבל רב יותר מאשר לתועלת. האם חשדנות מקדמת או פוגעת באושר האישי? אליעד מסביר שהקשר בין חשדנות לבין אושר תלוי ברמת האמונה של האדם במה שהוא חושב כנכון. הוא טוען שככל שאדם חשדן יותר, כך הוא פחות מאמין לשום דבר, כולל לשכל שלו עצמו. לכן, לכאורה, חשדנות קיצונית יכולה למנוע לגמרי את תחושת הטוב והרע, כי כל הרגשות שלנו נובעים מהאמונה שמשהו הוא טוב או רע. אבל מצד שני, חשדנות גורמת לסבל כי האדם מתאמץ כל הזמן לחשוב ולבדוק ולא מצליח לנוח או להיות מרוצה. לדוגמה, אם אדם הוא חשדן במאה אחוזים, הוא לעולם לא ירכוש דבר. הוא יטיל ספק בכל דבר: האם זה באמת הרכב שהוא רוצה? אולי זה לא באמת הרכב הזה? אולי הרכב במצב פחות טוב מכפי שנראה? אבל אם אדם לא יהיה חשדן בכלל, הוא עלול לקנות רכב פגום ולהסתכן בתאונה. לפיכך, האמת נמצאת במקום כלשהו באמצע - יש להיות חשדן במידה מסוימת אבל לא באופן קיצוני, כי לכל בדיקה יש מחיר של סבל והשקעה. איך להחליט מתי נכון לחשוד ... אי אפשר באמת לבדוק הכל, משום שאנחנו לא יודעים את כל הפרטים מראש ולא נוכל לוודא כל דבר. אדם חשדן יתר על המידה ייכנס לפרנויה, מצב בו הוא חושד בכל פרט קטן וזה ימנע ממנו לפעול באופן טבעי ורגוע. לכן, הדרך הנכונה היא להעריך את הסיכון מול התועלת: ... הפעולה של הבדיקה שווה את ההשקעה, או שאולי הנזק הצפוי קטן מדי ולכן אין צורך לבדוק. מה הקשר בין חשדנות לאמונה באלוהים? אליעד כהן נותן דוגמה נוספת, הפעם מעולם האמונה באלוהים. הוא שואל מה ההבדל בין להאמין באלוהים לבין ... ראו ניסים גדולים ולכן נתנו אמון במשה ובאלוהים. אך למרות הניסים הללו, עדיין אפשר היה לשאול שאלות רבות ולהיות חשדניים: מי אמר שאלוהים הוא זה שעשה את הניסים? אולי זו ישות אחרת? מי אמר שמשה באמת שליח של אלוהים? מי קבע שאלוהים באמת ברא את העולם? אליעד מסביר שככל שהמחיר שהאדם נדרש לשלם גבוה יותר, כך עולה הצורך בחשדנות ובבירור עמוק יותר. אם רופא יגיד לך לקחת תרופה, אולי לא תהיה חשדן במיוחד. אבל אם אותו רופא ידרוש ממך לשרת אותו לכל חייך, מיד תחשוד ותטיל ספק בכוונותיו. כך גם באמונה ... להטיל ספק רב יותר מאשר במקרים שבהם הסיכון או המחיר נמוך יותר. מה הדרך למצוא את האיזון הנכון בין חשדנות לאמון? לסיכום, אליעד טוען שהמפתח לאיזון נכון בחשדנות נמצא בהערכת סיכון לעומת רווח פוטנציאלי. האדם צריך לשאול את עצמו כל הזמן מה יותר חשוב לו: להימנע מסיכון, או להימנע מסבל שנובע מהבדיקות המרובות והחשדנות התמידית. לא ניתן לדעת הכל, לכן החשדנות לא יכולה להיות מלאה לגמרי, ומצד שני אסור לתת אמון עיוור וליפול למלכודות מיותרות. החשבון הזה של עלות מול תועלת הוא זה שמאפשר לאדם להתנהל בצורה נכונה ומאוזנת בחיים. האם כדאי להיות חשדן? איך להפסיק לחשוד באנשים? האם חשדנות טובה או רעה? למה אנחנו חושדים באנשים? איך לתת אמון? מהם חסרונות האמונה העיוורת? איך להגיע לאיזון בין חשדנות לאמונה?
חשדנות מול נתינת אמון, נתינת אמון באנשים, האם לוותר? האם להיות תמים? האם לסמוך על אנשים? האם להיות חשדן? האם לחשוד באנשים? האם לא לתת שידפקו אותך? האם לסלוח על בגידה? האם לתת אמון מחדש? האם להיות פראייר? האם להאמין באנשים?חשדנות מול נתינת אמון, נתינת אמון באנשים, האם לוותר? האם להיות תמים? האם לסמוך על אנשים? האם להיות חשדן? האם לחשוד באנשים? האם לא לתת שידפקו אותך? האם לסלוח על בגידה? האם לתת אמון מחדש? האם להיות פראייר? האם להאמין באנשים?חשדנות מול נתינת אמון, נתינת אמון באנשים, האם לוותר? האם להיות תמים? האם לסמוך על אנשים? האם להיות חשדן? האם לחשוד באנשים? האם לא לתת שידפקו אותך? האם לסלוח על בגידה? האם לתת אמון מחדש? האם להיות פראייר? האם להאמין באנשים? האם עדיף להיות חשדן או לתת אמון באנשים? במהלך הרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלה המרכזית: האם כדאי להיות חשדן או לתרום אמון לאנשים? תשובתו אינה חד משמעית, אלא מציינת את היתרונות והחסרונות של כל גישה. האם להימנע מלסמוך ... כדי להימנע מהפגיעות, או להיות נאיבי ולסמוך על אחרים, מה שמוביל להתמודדויות עם אכזבות ופגיעות? אם אדם בוחר להיות חשדן, הוא יצמצם את הסיכוי להיפגע, להימרם או להתאכזב. עם זאת, חשדנות כזו עשויה להקשות על ניהול מערכות יחסים בריאות ונינוחות. אדם כזה עשוי להרגיש שהוא לא יכול לסמוך על שום ... ההמלצה של אליעד כהן היא לא להיות תלוי בתוצאות של החלטות אחרים. כלומר, כדאי לפתח גישה שבה ניתן להיות חשדן כשצריך, אך גם פתוח לסמוך על אחרים, מבלי להיות תלוי בהצלחה או בכישלון של אחרים. אם לא תסתמך על תגובותיהם של אחרים, תוכל להרגיש חופשי יותר לבחור אם להיות חשדן או לתת אמון, בהתאם לסיטואציה. הגישה האידיאלית, לפי אליעד כהן, היא יכולת לאזן בין שני רגשות מנוגדים. מצד אחד, ... לתת אמון במי שנראה לך ראוי לכך, מבלי להרגיש תלוי בתוצאה. גישה כזו תאפשר לך לפתח את האמון או החשדנות לפי רצונך, אך תדע שיש מחיר לכל החלטה. העקרון הזה נכון גם בהקשרים של מערכות יחסים אישיות או עסקיות. ... ואפשרויות. על כל אדם לדעת שהדרך בה יבחר תהיה כרוכה במחיר, אך כל בחירה היא לגיטימית. האם כדאי להיות חשדן או תמים? איך לסמוך על אנשים מחדש? מהם היתרונות והחסרונות של חשדנות? מהי גישת האיזון בין חשדנות לאמון? איך להתמודד עם בגידה? איבוד אמון במערכות יחסים האם עדיף להיות חשדן או לתת אמון באנשים? האם כדאי להיות אדם חושד ובודק כל הזמן, או לבחור להיות נאיבי, תמים וסומך על אחרים? זו שאלה שאין לה תשובה חד משמעית, כי לכל גישה יש את היתרונות והחסרונות שלה. אם אתה אדם חשדן, אז יהיו פחות סיכויים שיתקלו בך, פחות סיכויים שירמו אותך, פחות סיכויים שתיפגע או שתתאכזב. הבעיה היא, שהחשדנות עשויה להקשות עליך לחיות בצורה נינוחה, להרגיש פחד ממי שסביבותיך, ולנהל מערכות יחסים בצורה תקינה. למשל, אדם חשדן עשוי לחשוב שכל דבר עלול להיות מסוכן - האם האוכל מורעל? האם הרצפה תתמוטט? האם המתג יחשמל אותי? כל ... קל להחליט, אבל האפשרות האידיאלית היא להיות לא תלוי בשום דבר ובשום אדם. כלומר, אתה יכול להיות בלא ספק חשדן, אך יחד עם זאת להרגיש חופשי לתת אמון באנשים, ולהיות מוכן לקחת את הסיכון. כאשר אין לך תלות בהצלחה או בכישלון של אחרים, תוכל להרגיש חופשי יותר לפתח את האמון או את החשדנות לפי רצונך, ולקבל את המחיר של כל החלטה. זה נכון לא רק לגבי אנשים שהייתם קורבן לרמאות או בגידה. ... הוא להבין שיש מחיר לכל בחירה. ההמלצה היא פשוט לא להיות תלוי בהחלטותיך ובתגובות של אחרים. הבחירה אם להיות חשדן או תמים, אם לתת אמון או לא, תלויה רק בך ובמה שאתה מוכן לקבל. אל תסגור את עצמך לחלוטין, ... שים לב, יש מחיר לכל דבר - אתה יכול לבחור, אך תדע שיש מחיר שצריך לשלם בכל צעד. אמון חשדנות בגידה בזוגיות קנאה בזוגיות מערכות יחסים האם להיות אופטימי? האם להיות פסימי? חשדנות יתר, קנאה בזוגיות, רכושנות בזוגיות, קושי לתת אמון, איך לתת אמון באנשים? נטייה לתת אמון, אמון בזוגיות, אמון בין ...
חשדנות יתר, הרמוניה, לא לצאת פראייר, גמישות מחשבתית, לדון לכף זכות, לדון כף חובה, אין הבדל בין טוב לרע, לחשוד באנשים, מה אנשים חושבים עליך? לא לחשוד באנשים, להבדיל בין טוב לרעחשדנות יתר, הרמוניה, לא לצאת פראייר, גמישות מחשבתית, לדון לכף זכות, לדון כף חובה, אין הבדל בין טוב לרע, לחשוד באנשים, מה אנשים חושבים עליך? לא לחשוד באנשים, להבדיל בין טוב לרעחשדנות יתר, הרמוניה, לא לצאת פראייר, גמישות מחשבתית, לדון לכף זכות, לדון כף חובה, אין הבדל בין טוב לרע, לחשוד באנשים, מה אנשים חושבים עליך? לא לחשוד באנשים, להבדיל בין טוב לרע איך הלימודים יכולים לגרום לחשדנות יתר? הלימודים שאליעד כהן מלמד גורמים לאדם להתחיל להטיל ספק בכל דבר, גם בדברים שלכאורה נראים טובים וברורים. למרות שמטרת הלימודים היא לראות את המציאות בצורה אובייקטיבית ומדויקת, התהליך הזה עלול לעורר חשדנות מוגברת ותחושת נפרדות מאחרים. לדוגמה, כאשר אדם מתחיל להבין איך אנשים חושבים ופועל מתוך המידע הזה, הוא עלול לפתח ... שהוא מניפולטיבי או מסתיר אינטרס שלילי, מה שעלול להוביל להרגשה לא נעימה ואף להתנתקות חברתית. האם יש דרך לשלוט בחשדנות שנוצרת? לדברי אליעד, יש לאדם שליטה מסוימת על החשדנות שמתעוררת אצלו בעקבות הלימודים. אליעד מסביר שכל מה שאדם לומד יכול לשמש ככלי להגברת החשדנות או להפחתתה, והדבר תלוי בשימוש שהאדם עושה בידע שלו. לדוגמה, אם מישהו מחמיא לך, אפשר לקחת את הכלים שרכשת ולהתחיל לחשוד שהמחמאה אינה כנה, או מנגד, דווקא לנטרל חשדנות מיותרת ולראות שהמחמאה אמיתית. המפתח הוא להחליט באופן ברור מה המטרה שלך: האם אתה רוצה להיות יותר הרמוני ופחות חשדן, או דווקא לחדד את המחשבה שלך לזיהוי מניפולציות. בסופו של דבר, הגמישות המחשבתית מאפשרת לך לבחור אם ומתי להשתמש בחשדנות או בהרמוניה. איך הגמישות המחשבתית עוזרת להימנע להיות פראייר? החשש להיות פראייר הוא מנגנון הגנה נפוץ שגורם לחשדנות. אליעד מציין שכאשר אדם חושב כל הזמן אני לא רוצה לצאת פראייר, הוא למעשה פועל מתוך פחד, שיכול להגביל ... אותו. אליעד מסביר שאם האדם עסוק כל הזמן בחששות, הוא לא יצליח לפעול בצורה חופשית ונינוחה, ובסופו של דבר החשדנות המוגזמת תפגע בו. מצד שני, אם האדם יפעל מתוך הבנת האינטרס האישי שלו, הוא יוכל להרגיש מסופק ומרוצה, בלי ... שלנו היו יכולים להפוך לבלתי נסבלים. כל מחשבה שלילית של אחרים הייתה עלולה לפגוע בנו קשות, וכך היינו נשאבים לחשדנות וסבל אינסופיים. למעשה, גם בלי היכולת לקרוא מחשבות, אנחנו לעיתים מפרשים התנהגויות ומילים של אנשים בצורה שלילית, וזה כבר ... לשימוש מושכל בהבחנות בין טוב לרע, ולדעת מתי לבחור בכל אחת מהאפשרויות. האם חשוב להישאר תמים או דווקא להיות חשדן? אליעד מבהיר שלמרות החשדנות, הכי טוב זה דווקא להיות תמים, אך בשביל להיות תמים באמת, חייבים להיות בעלי שכל רב וחדות מחשבתית גבוהה. ... להגיע לכך, האדם חייב לפתח שכל חריף מאוד, שיאפשר לו לזהות מתי התמים הוא בחירה נכונה ומתי לא. האם החשדנות היא תמיד שלילית? אליעד לא מציג את החשדנות כשלילית באופן מוחלט, אלא ככלי שהאדם יכול להחליט אם להשתמש בו או לא. חשוב שהאדם ידע לבחור מתי כדאי לו להיות חשדן ומתי כדאי לו להימנע מזה. ההחלטה אם להיות חשדן תלויה בהקשר ובמטרות האישיות של כל אדם. איך להפסיק לחשוד באנשים? מה אנשים באמת חושבים עליי? איך לא לצאת פראייר? מהי גמישות מחשבתית? איך להגיע להרמוניה עם הסביבה? האם יש הבדל בין טוב לרע? האם להיות תמים או חשדן?
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331