איך לשאלות שאלות נכון? איזו שאלה יותר חשובה? לשאול שתי שאלות, שאלה פנימית, שאלה חיצונית, שאלה מהותית, שאלה של צורה, שאלה שתלויה בשאלה אחרת, איך נכון לשאול? איך לנסח שאלה? הנחות היסוד של שאלה
איך נכון לשאול שאלות בצורה מדויקת?
אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ויסודית איך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת. הוא מתחיל בהסבר שכשיש לאדם שתי שאלות או יותר, אחת מהן תמיד תהיה מיותרת, לא נכונה, או לא מספיק אמיתית. לפי אליעד, אם קיימות שתי שאלות, תמיד יש אחת שהיא מהותית יותר והשנייה היא רק שאלה של צורה, או שתיהן הן שאלות של צורה ואף אחת מהן לא מהותית. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שבכל מצב בחיים, תמיד קיימת שאלה מרכזית או מהותית שעליה יש להתמקד, כי התשובה לשאלה המהותית משפיעה על השאלה הפחות מהותית.
הוא נותן דוגמה מפורטת: נניח שאתה רוצה לדעת מה מישהו עושה בבית, אבל לא בטוח אם הוא בבית בכלל. לשאול "מה משה עושה בבית?" לפני ששאלת אם משה בכלל בבית זו טעות, כי אם האדם אינו בבית, השאלה "מה הוא עושה שם?" מאבדת את המשמעות שלה. עם זאת, אליעד מסביר שלפעמים, דווקא יש היגיון לשאול מראש את שתי השאלות. למשל, אם האדם שנשאל עלול להתבלבל או לפספס את המהות של השאלה הראשונה, יכול להיות שכדאי מראש לשאול שתי שאלות, כדי שיבדוק בעצמו ויוודא אם משה בבית לפני שיענה מה הוא עושה שם. במצב כזה, השואל בעצם מכוון את המשיב לוודא שהוא מבין את השאלה המהותית לפני שייתן תשובה.
אליעד ממשיך ומסביר את המקרה ההפוך, שבו השאלה העיקרית והחשובה היא השאלה החיצונית ("האם הוא בבית?"), והוא בכל זאת מוסיף שאלה משנית כמו "מה הוא עושה בבית?", גם אם זה לא ממש מעניין אותו. הוא מדגיש שזה יכול להיות הגיוני במקרה שיש צורך למקד את האדם המשיב, כדי שיהיה ברור בדיוק למה מתכוון השואל כשהוא אומר "האם הוא בבית". לדוגמה, לפעמים הביטוי "האם הוא בבית" יכול להתפרש כ"האם הוא חזר הביתה?" או "האם הוא גר בבית הזה?" ולכן שאלת הצורה ("מה הוא עושה בבית?") עוזרת למקד את ההבנה.
מתי כדאי לשאול את השאלה הפנימית לפני השאלה החיצונית?
אליעד מפרט על חשיבות ההבחנה בין שאלה של "מהות" לשאלה של "צורה". הוא מסביר שהשאלה המהותית היא השאלה הבסיסית ביותר, שאלה שהמענה עליה משפיע באופן ישיר על השאלה השנייה. השאלה החיצונית, שאלת הצורה, תלויה באופן מלא בתשובה לשאלה הראשונה. לכן, תמיד צריך לשאול קודם כל את השאלה המהותית, ואם מקבלים תשובה ספציפית עליה, רק אז אפשר לעבור לשאלה הבאה. לדוגמה: "האם משה נמצא בבית?" זו שאלה מהותית. "מה הוא עושה בבית?" היא שאלת צורה. אם משה לא נמצא בבית, לשאלה "מה הוא עושה בבית?" אין שום משמעות.
אבל, הוא מוסיף, לעיתים יש מצבים בהם דווקא רצוי לשאול מראש את שאלת הצורה ("מה הוא עושה בבית?") כדי שהמשיב יבין טוב יותר את כוונת השואל לגבי השאלה המהותית, כלומר, שהוא יוודא את עצמו אם משה באמת נמצא בבית. זאת במידה ויש ספק שהאדם המשיב עלול לא להיות ממוקד בתשובה, או שהוא עלול לפספס פרט מהותי.
מדוע אנשים מספרים סיפור לפני השאלה?
אליעד ממשיך בהסבר מפורט על כך שלפעמים אנשים מספרים סיפור שלם לפני שהם שואלים שאלה. הוא מסביר שהרבה אנשים עושים את זה מתוך אמונה שאם הם יספרו את הרקע לשאלה, התשובה שהם יקבלו תהיה מדויקת יותר. במציאות, הרבה פעמים הסיפור רק מסבך את המשיב וגורם לבלבול מיותר, כי הוא מכניס מידע לא רלוונטי.
אליעד ממליץ קודם כל לשאול את השאלה ישירות, בלי סיפורים. לאחר מכן, אם יש צורך במידע נוסף כדי לענות על השאלה, המשיב בעצמו ישאל שאלות נוספות ויקבל את הפרטים הרלוונטיים. למשל, במקום לשאול שאלה כמו "האם למכור את הבית?" אחרי סיפור ארוך, כדאי לשאול ישירות את השאלה, ואז המשיב כבר ישאל אילו פרטים נחוצים כדי לתת תשובה מדויקת.
הוא גם מסביר שהרבה פעמים אנשים מספרים סיפורים כי הם לא באמת יודעים מה הם רוצים לשאול. הם חושבים שהסיפור יעזור להם להגיע לשאלה יותר מדויקת,...
אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ויסודית איך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת. הוא מתחיל בהסבר שכשיש לאדם שתי שאלות או יותר, אחת מהן תמיד תהיה מיותרת, לא נכונה, או לא מספיק אמיתית. לפי אליעד, אם קיימות שתי שאלות, תמיד יש אחת שהיא מהותית יותר והשנייה היא רק שאלה של צורה, או שתיהן הן שאלות של צורה ואף אחת מהן לא מהותית. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שבכל מצב בחיים, תמיד קיימת שאלה מרכזית או מהותית שעליה יש להתמקד, כי התשובה לשאלה המהותית משפיעה על השאלה הפחות מהותית.
הוא נותן דוגמה מפורטת: נניח שאתה רוצה לדעת מה מישהו עושה בבית, אבל לא בטוח אם הוא בבית בכלל. לשאול "מה משה עושה בבית?" לפני ששאלת אם משה בכלל בבית זו טעות, כי אם האדם אינו בבית, השאלה "מה הוא עושה שם?" מאבדת את המשמעות שלה. עם זאת, אליעד מסביר שלפעמים, דווקא יש היגיון לשאול מראש את שתי השאלות. למשל, אם האדם שנשאל עלול להתבלבל או לפספס את המהות של השאלה הראשונה, יכול להיות שכדאי מראש לשאול שתי שאלות, כדי שיבדוק בעצמו ויוודא אם משה בבית לפני שיענה מה הוא עושה שם. במצב כזה, השואל בעצם מכוון את המשיב לוודא שהוא מבין את השאלה המהותית לפני שייתן תשובה.
אליעד ממשיך ומסביר את המקרה ההפוך, שבו השאלה העיקרית והחשובה היא השאלה החיצונית ("האם הוא בבית?"), והוא בכל זאת מוסיף שאלה משנית כמו "מה הוא עושה בבית?", גם אם זה לא ממש מעניין אותו. הוא מדגיש שזה יכול להיות הגיוני במקרה שיש צורך למקד את האדם המשיב, כדי שיהיה ברור בדיוק למה מתכוון השואל כשהוא אומר "האם הוא בבית". לדוגמה, לפעמים הביטוי "האם הוא בבית" יכול להתפרש כ"האם הוא חזר הביתה?" או "האם הוא גר בבית הזה?" ולכן שאלת הצורה ("מה הוא עושה בבית?") עוזרת למקד את ההבנה.
מתי כדאי לשאול את השאלה הפנימית לפני השאלה החיצונית?
אליעד מפרט על חשיבות ההבחנה בין שאלה של "מהות" לשאלה של "צורה". הוא מסביר שהשאלה המהותית היא השאלה הבסיסית ביותר, שאלה שהמענה עליה משפיע באופן ישיר על השאלה השנייה. השאלה החיצונית, שאלת הצורה, תלויה באופן מלא בתשובה לשאלה הראשונה. לכן, תמיד צריך לשאול קודם כל את השאלה המהותית, ואם מקבלים תשובה ספציפית עליה, רק אז אפשר לעבור לשאלה הבאה. לדוגמה: "האם משה נמצא בבית?" זו שאלה מהותית. "מה הוא עושה בבית?" היא שאלת צורה. אם משה לא נמצא בבית, לשאלה "מה הוא עושה בבית?" אין שום משמעות.
אבל, הוא מוסיף, לעיתים יש מצבים בהם דווקא רצוי לשאול מראש את שאלת הצורה ("מה הוא עושה בבית?") כדי שהמשיב יבין טוב יותר את כוונת השואל לגבי השאלה המהותית, כלומר, שהוא יוודא את עצמו אם משה באמת נמצא בבית. זאת במידה ויש ספק שהאדם המשיב עלול לא להיות ממוקד בתשובה, או שהוא עלול לפספס פרט מהותי.
מדוע אנשים מספרים סיפור לפני השאלה?
אליעד ממשיך בהסבר מפורט על כך שלפעמים אנשים מספרים סיפור שלם לפני שהם שואלים שאלה. הוא מסביר שהרבה אנשים עושים את זה מתוך אמונה שאם הם יספרו את הרקע לשאלה, התשובה שהם יקבלו תהיה מדויקת יותר. במציאות, הרבה פעמים הסיפור רק מסבך את המשיב וגורם לבלבול מיותר, כי הוא מכניס מידע לא רלוונטי.
אליעד ממליץ קודם כל לשאול את השאלה ישירות, בלי סיפורים. לאחר מכן, אם יש צורך במידע נוסף כדי לענות על השאלה, המשיב בעצמו ישאל שאלות נוספות ויקבל את הפרטים הרלוונטיים. למשל, במקום לשאול שאלה כמו "האם למכור את הבית?" אחרי סיפור ארוך, כדאי לשאול ישירות את השאלה, ואז המשיב כבר ישאל אילו פרטים נחוצים כדי לתת תשובה מדויקת.
הוא גם מסביר שהרבה פעמים אנשים מספרים סיפורים כי הם לא באמת יודעים מה הם רוצים לשאול. הם חושבים שהסיפור יעזור להם להגיע לשאלה יותר מדויקת,...
- איך לנסח שאלה?
- מה זו שאלה מהותית?
- מתי שאלה היא מיותרת?
- מה ההבדל בין מהות לצורה בשאלה?
- איך לשאול נכון?