למה קשה לך להבין את עצמך?

אליעד כהן מסביר שהקושי להבין את עצמך נובע מכך שאתה לא מספיק נאמן לאמת. מה זה אומר להיצמד לאמת? אדם מתקשה להבין את עצמו כי הוא מאמין שאם יבין את עצמו יהיה מאושר, אבל לא מצליח בכך. הפתרון הוא להיצמד למילה "אמת" ולשאול את עצמך ללא הרף: "למה אני לא מבין את עצמי?" ההיצמדות הזו לאמת היא מה שמוביל להבנה אמיתית ועמוקה של עצמך. ככל שאתה מתעקש על האמת ולא מתפשר, כך מתבהרת ההבנה הפנימית.

מה עושים כשהחברים לא אוהבים אותך?

אליעד מביא דוגמה של אדם שנמצא במצב בו חבריו לא אוהבים אותו. כשאדם שואל את עצמו בכנות "מה האמת? למה הם לא אוהבים אותי?" התשובה הפשוטה היא "כי המציאות רוצה כך". אולי זה נשמע פשוט מדי, אך מתחת לתשובה הזו מסתתר רעיון עמוק: המציאות מתרחשת לפי הרצון העמוק ביותר שלך, אפילו אם אינך מודע לכך כרגע. אם ממשיכים לשאול ולהעמיק ב"אמת", מגיעים להבנה פנימית עמוקה יותר, שלמעשה אין כאן בעיה של ממש, אלא התגלות של רצון עמוק.

האם המציאות משקפת את הרצון שלך?

אליעד כהן מציין שכל מה שקורה הוא למעשה התגלות של הרצון שלך. למשל, אם מישהו יורק עליך, לכאורה אתה רוצה שהוא יירק עליך. נשמע לא הגיוני? אליעד מסביר שהמציאות משקפת את הרצונות הפנימיים והעמוקים ביותר שלנו, והסיבה שאנחנו לא תמיד מבינים את זה היא שאנחנו לא מספיק מודעים לרצון שלנו. רק כשחוקרים לעומק ומבינים את מנגנון הרצון, אפשר באמת להתחיל לחוות שלמות ושלווה.

איך אפשר לפתח את השכל והחשיבה?

אליעד נותן דוגמה לאדם שרוצה להיות אלוף בשחייה. כדי להפוך לאלוף, הוא יכול לשחות לבד, אבל יתקדם מהר יותר אם ילמד ממישהו מנוסה. באופן דומה, אם אתה רוצה לפתח את החשיבה והשכל, כדאי ללמוד מאנשים שכבר מבינים. הדבר החשוב הוא להתמודד עם הדברים שהכי קשה לך להבין, כי ככל שתתמודד עם הקשיים הגדולים ביותר, כך תפתח את יכולתך השכלית בצורה יעילה יותר.

מה הקשר בין סרטים מצוירים לפיתוח יצירתיות?

אליעד מסביר שסרטים מצוירים כמו "טום וג'רי" או סדרת ילדים כמו "בן עשר" משחררים את החשיבה שלנו מקיבעונות. למשל, טום וג'רי כל הזמן רבים, אבל אף פעם לא באמת פוגעים אחד בשני. למרות היריבות, כשהאחד בסכנה אמיתית, השני יציל אותו. דרך התבוננות כזו אפשר להבין שגם בחיים האמיתיים, סכסוכים הם לפעמים משחק ולא באמת מלחמה של ממש. כך נוצרת גמישות מחשבתית, והאדם לומד לראות את העולם בדרך חדשה ויצירתית יותר.

מה לומדים מ"צעצוע של סיפור"?

"צעצוע של סיפור" ממחיש רעיון נוסף: מה שנראה לנו דומם, כמו צעצועים, אולי יש לו תודעה ואנחנו פשוט לא מבינים את שפתו. ההסתכלות הזו מרחיבה את החשיבה שלנו ומעודדת אותנו לזכור שהמציאות כפי שאנחנו מכירים אותה היא רק אפשרות אחת מני רבות. זה עוזר לנו להיות יצירתיים יותר ולפתח את הדמיון.

איך להבין שהכל הוא חלום אחד גדול?

אליעד כהן מסביר את המציאות כמו חלום: כשאתה חולם, כל מה שמתרחש בחלום הוא בעצם אתה עצמך. אם אתה יודע שאתה החולם, כל אירוע בחלום, אפילו קונפליקט, הוא משהו שאתה בוחר בו. אם תבין את החיים באופן דומה, תחווה פחות סבל, כי תבין שאתה יוצר את כל הסיטואציות בעצמך. גם אירועים שנתפסים כ"רעים" הם חלק מהמשחק שאתה בעצמך בחרת ליצור.

איך מצבים רעים יכולים לחזק את תחושת החופש שלך?

כאשר אתה חווה דבר רע, אם תתחבר להבנה שאתה "מלך", תוכל לראות שאתה פשוט רוצה את הסיטואציה הזו, בלי סיבה הגיונית. כשמלך עושה משהו ללא סיבה, זה מחזק את התחושה שהוא חופשי לגמרי. גם אירוע לא הגיוני או שלילי יכול להפוך למשהו שמחזק את תחושת החופש, כי אתה מבין שזו בחירה שלך, גם אם היא לא הגיונית.

למה לטייל ולצחוק חשוב לשחרור המחשבה?

יציאה לטיולים, צפייה בקומדיות, וצחוק מאפשרים לאדם לצאת מהקיבעון ולראות את המציאות מזווית חדשה. זה דומה לחוויה של לצפות בסרט מצויר או סרט מדע בדיוני. כשאנחנו יוצאים מהשגרה המחשבתית, מתאפשר לנו לחוות שחרור, ולזכור שהמציאות היא הרבה יותר מגוונת מאשר הצורה האחת שאליה אנחנו רגילים.

מהי הדרך המעשית לחוות אחדות?

כדי לחוות אחדות, עליך לשאול שוב ושוב: "מה האמת? למה אני רוצה מה שאני רוצה?" ככל שתעמיק בחקירה הזאת, תגלה שבבסיס, כל המציאות היא הרצון שלך. חווית האחדות היא כשאתה חווה את עצמך גם כפרט נפרד וגם ככל המציאות יחד. זו הבנה שהכל קורה דרכך ולפי רצונך העמוק ביותר.

האם יש משמעות להתאבדות או מחשבות אובדניות?

אליעד כהן מסביר שהרצון להתאבד אינו נובע מרצון למות באמת, אלא מהרצון להפסיק לסבול. אך הפתרון הוא לא להחליף "בית כלא" אחד באחר, אלא להבין לעומק את הסיבה לסבל, שנמצאת בחוסר ההבנה שלך את עצמך ואת המציאות. האדם צריך לחקור את מהות הסבל ולא רק לברוח ממנו, כי כל מציאות אחרת גם היא בסופו של דבר אותה מציאות אינסופית.

למה חשוב להמשיך לשאול שאלות?

אליעד מדגיש שחשוב מאוד להמשיך לשאול שאלות על כל דבר בחיים, כי השאלות הן מה שמקדם אותך להבנה עמוקה יותר של עצמך ושל המציאות. ככל שתעמיק בשאלות, כך תחווה יותר ויותר את האחדות, את השלווה ואת תחושת האושר.

למה קשה לי להבין את עצמי?

השאלה נפתחה בטענה שיש קושי להבין את עצמך. ההצעה שניתנה היתה להיצמד לאמת. נשאלה השאלה: "מה זה אומר להיצמד לאמת?" והתשובה היתה שכשאדם מתקשה להבין את עצמו, שיתמקד באמת וינסה לבדוק: למה בעצם אני לא מבין את עצמי? הרעיון הוא שמי שמחפש להבין את עצמו רוצה למצוא אושר, אבל אם הוא לא מבין את עצמו, הוא צריך להיצמד למילה אמת, כלומר, לשאול את עצמו שוב ושוב מה היא האמת, ולהתמקד באמת ללא פשרה. נאמר שככל שאדם יתמקד באמת, כך הוא יבין יותר את עצמו.

מה קורה כשרוצים להבין למה החברים לא אוהבים אותי?

הובאה דוגמה שבה אדם נמצא בסיטואציה שחבריו לא אוהבים אותו, ואז הוא שואל את עצמו מה האמת באותו רגע: למה הם לא אוהבים אותי? התשובה שניתנה היא "כי המציאות רוצה שהם לא יאהבו אותך". נאמר שגם אם זה נראה סתמי, בסופו של דבר, יש סיבה עמוקה יותר, אבל זו דוגמה לאיך לפעול: פשוט לשאול "מה האמת?" ולחפש את התשובה ללא סינון.

מה קורה אם שואלים שוב ושוב מהי האמת?

הועלתה הטענה שככל שאתה שואל את עצמך מהי האמת עד שאתה באמת חווה אותה, אז כבר לא נשארת בעיה. אם אתה חווה את המציאות באופן מלא, אתה לא צריך לשאול עוד מהי האמת, כי הכל ברור לך. נאמר שגם ברגע שאתה חווה את האמת ומבין באמת את המציאות, אין שאלה שנשארת פתוחה כי אתה בתוך החוויה השלמה.

האם כל מה שקורה הוא התגלות הרצון שלי?

נאמר שכל מה שקורה בעולם הוא בעצם התגלות של הרצון שלך. הובא משפט: "אם מישהו יורק עליך, זה בגלל שאתה רוצה שהוא יירק עליך". הכוונה היא שהמציאות כולה נוצרת דרך הרצון שלנו, גם אם הדבר נראה אבסורדי.

איך אני מצליח לפתח את המחשבה שלי?

ניתנה דוגמה לאדם שרוצה להיות אלוף העולם בשחייה. הוא יוכל להגיע לכך אם ישחה יותר ויותר. אולם, כדי להתקדם מהר יותר, עדיף שילמד ממישהו שיודע לשחות טוב ממנו ויקבל הדרכה שתצמצם את זמן הלימוד ותייעל את התהליך. הרעיון הועתק גם לעולם השכל: כשרוצים לפתח את השכל ולהבין יותר טוב את המציאות, חשוב ללמוד ממי שכבר מבין, כי כך אפשר ללמוד מהר יותר.

האם חוסר הבנת העצמי נובע משכל קטן?

נאמר שלא מדובר בשכל קטן, אלא בכך שלא משתמשים בו. הודגש שכל מה שמישהו אחד מבין, גם אדם אחר יכול להבין. נאמר שבפוטנציאל, כל אחד מסוגל להבין הכל, כי בתוכנו אנחנו כבר אלוהים, אלא שלא פיתחנו את הידיעה הזאת ולא מימשנו את יכולתנו במלואה.

אז האם צריך לפתח את הפוטנציאל שבתוכי?

עלתה השאלה איך מפתחים את הפוטנציאל הזה. התשובה היתה שעל ידי בדיקה של מה הכי קשה לי להבין, ואז התמדה בלהבין דווקא את זה. הודגש שיש תהליך אחד שבו מנסים להתעמק ולחפור בהבנה, ויש תהליך אחר שבו מפעילים קצת את הדמיון ונהיים יותר יצירתיים. הוסבר שכדי להיות יותר יצירתי, צריך קודם כל להחזיק באמת כאקסיומה הכי חשובה. כאשר אדם נאמן לאמת לגמרי, הוא נעשה יצירתי יותר ומוצא פתרונות שהיו חסומים לפני כן.

איך דברים כמו קומדיה, סטנד אפ, וסרטים מצוירים עוזרים לנו?

הוסבר שקומדיות ודברי הומור משחררים את המחשבה, כי הם מוציאים את האדם מהקיבעון הרגיל. למשל, בסטנד אפ אומרים דברים הפוכים ממה שהאדם רגיל, וזו דרך לצאת מהשגרה המחשבתית. דוגמה נוספת היא סרטים מצוירים או סרטי מדע בדיוני. הם מציגים עולמות שבהם ההגדרות שונות ומאפשרים לאדם לזכור שהמציאות אינה מוגדרת כל כך חזק כמו שנדמה לנו.

מה הקסם ב'טום וג'רי'?

הוסבר שדוגמה בולטת לסרט מצויר שיכול לפתח את החשיבה היא "טום וג'רי", כי הם רבים אחד עם השני בצורה מתמדת, אבל בעצם לא באמת רוצים להרוג אחד את השני. טום רודף אחרי ג'רי אך לא תופס אותו באמת. ישנה מלחמה מתמדת, אבל היא חצי משחק. נאמר שכאשר אדם מתחבר לחוויה הזו, הוא מבין שגם בחיים האמיתיים יש מצבי עימות, אבל זו יכולה להיות רק צורה של משחק או מריבה לכאורה. בסרט, אם טום רואה שג'רי באמת נפגע, הוא מציל אותו, כלומר, הם לא באמת אויבים. המסר הוא שאפשר להבין שגם בעולם האמיתי מה שנראה כמו מריבה עשוי להיות רק צורה מסוימת במשחק גדול יותר.

אם מבינים שזה משחק, האם מתחילים לאהוב את מי שמשחק איתך?

התשובה היתה שלאו דווקא תאהב אותו, אבל אתה תבין שהמציאות היא לא אויבת שלך, אלא מגרש משחקים ענק עם אין סוף אפשרויות. ברגע שרואים את זה כך, האדם מקבל חופש להסתכל על הסיטואציות בחיים כמשחק, ולא בהכרח כמאבק אמיתי לחיים ולמוות.

מה עם 'בן עשר' וסרטים שמראים צורות מתחלפות?

הוזכרה סדרת ילדים בשם "בן עשר", שבה ילד מקבל שעון חייזרי שמאפשר לו להחליף צורה. נאמר שזה מייצג את היכולת של האדם להחליף פרספקטיבה ולראות את המציאות בצורות שונות. בסרטים מצוירים, הכל אפשרי: לפעמים יש דמות עם עשר עיניים, או בלי עיניים בכלל. זה מזכיר שהצורה הרגילה שבה אנחנו מכירים את העולם היא רק אפשרות אחת מתוך אין סוף אפשרויות. כשרואים את זה, מבינים שאנחנו לא חייבים להיצמד לרעיון אחד כמו "אש תמיד שורפת": אולי איפשהו יש אש אחרת שלא שורפת. עצם התזכורת שכל מה שאנחנו יודעים הוא בסך הכל אופציה אפשרית אחת, משנה את חוויית החיים.

איך סרט כמו 'צעצוע של סיפור' מרחיב את החשיבה?

בדומה לדוגמאות הקודמות, הובא הרעיון שב"צעצוע של סיפור", הצעצועים בעצם מדברים וחיים. אחרי שאתה רואה זאת, כשאתה מסתכל על הצעצועים בחדר שלך, אתה כבר לא בטוח שהם באמת דוממים. אולי יש להם תודעה, ואתה פשוט לא מבין את השפה שלהם. ההסתכלות הזאת מחזקת את יכולת הדמיון ומרחיבה את החשיבה, כי היא מזכירה שיש עוד היבטים שאינך רואה.

מה המשמעות של לחפור בשכל ולשאול שאלות?

נאמר שיש שני תהליכי חשיבה עיקריים: אחד הוא התהליך השכלי שבו שואלים למה זה כך ומנסים להבין לעומק. ככל שחופרים, מוצאים אוצרות חדשים, כמו אדם שיחפור בעומק האדמה או בחלל וימצא דברים נסתרים. זו הדרך לגלות מי אתה באמת, וכל הזמן להיצמד לאמת ולשאול. תהליך שני הוא דווקא להשתחרר מהקיבעון ולהיעזר בהומור, בטיולים ובדמיון.

למה טיולים משחררים את המחשבה?

הובהר שנסיעה לטיול לעתים גורמת לאדם להרגיש משוחרר, כי הוא יוצא מהשגרה הרגילה, רואה מקומות חדשים וחווה פרספקטיבה שונה. זה דומה מבחינה מחשבתית לראיית סרט מדע בדיוני או מצויר: אתה מבין שהעולם לא מקובע רק בתבנית שבה התרגלת לחיות.

איך האמת היא הערך העליון בהכל?

נאמר שוב שזו האקסיומה: האמת היא המודל שלא משנים אותו, המפתח ליצירתיות. ברגע שאתה אמיתי ומסכים לראות את הדברים בדיוק כפי שהם, אתה מגלה יכולות חדשות. ממילא גם האופציות היצירתיות מתרחבות, כי אתה לא מנסה להעמיד פנים אלא מביט במציאות בשלמותה.

האם אפשר לראות שהכל זה רק אפשרות?

הובאה דוגמה של לראות אש, ואנחנו חושבים שהיא שורפת, אבל יש גלקסיה אחרת שבה היא לא שורפת. זה משנה את חוויית החיים. במקום לחשוב שאש היא תמיד אש, אפשר לראות שהיא "אופציה" אחת מתוך רבות. זה לא אומר שהאש בעולמנו אינה שורפת בפועל, אבל אתה מבין שיש עוד מציאויות אפשריות.

איך אפשר לחבר בין הרצון שלי והמציאות?

נאמר ששואלים "מי אני? למה אני רוצה מה שאני רוצה?" ואז מגיעים למסקנה "כי ככה אני רוצה, כי אני המלך". מלך עושה דברים גם בלי סיבה הגיונית, פשוט כי ככה הוא רוצה. לפעמים כדי לחוות את עצמך כמלך, אתה עושה דווקא דברים לא הגיוניים. כשקורה מצב רע, אפשר להבין "ככה רציתי שיהיה". ההסבר הוא שכל המציאות מתרחשת לפי מה שאתה רוצה, גם אם זה לא הגיוני. אחר כך אפשר להעמיק ולשאול אם יש בחירה לאלוהים, ואם אין לו בחירה, מי באמת מחליט, ולראות שיש רבדים עמוקים גם מעל לאלוהים, הכל לפי העומק שאליו יורדים.

האם צריך לראות את כל התמונה כדי להפסיק לשאול שאלות?

נאמר שכן, אמת פירושה לראות את התמונה כולה. למשל להבין שאני "מושה" שרב עם מישהו, אבל גם להבין שיש מציאות שלמה שגורמת לריב הזה לקרות. כשהאדם רואה את כל התמונה, הוא מבין שהעולם פועל דרכו והכל חלק ממערכת אחת. אם מגיעים למצב כזה, כבר אין שאלה, כי הכל אחד.

מה לגבי מצבים טראומטיים כמו ריב עם מישהי?

הובא סיפור על אדם שרב עם מישהי, והם קיללו אחד את השניה. נאמר שבאמצע המריבה, אם הוא היה מספיק מודע, הוא היה יכול לחוות "אני רוצה את זה", "אני בוחר שזה יקרה", ואז החוויה משתנה לגמרי, כי אתה מבין שאתה המלך שעושה דברים גם אם הם לא הגיוניים.

האם זה מחזק את תחושת המלך דווקא כשקורה משהו רע?

כן. נאמר שכאשר קורה דבר רע, דווקא אז אפשר להתחבר לחוויה "אני המלך", כי אם אני המלך, אני לא צריך סיבה הגיונית כדי לעשות משהו. המלך יכול להרשות לעצמו לבחור בדברים לא רציונליים סתם כי מתחשק לו, וזה דווקא מחזק את התחושה של החופש המוחלט. כמובן ניתן להמשיך להעמיק בזה, לשאול אם זה באמת הרצון שלך, ואיך זה עובד עם בחירה חופשית, אבל העיקרון הוא שאתה יכול לחוות שאתה המקור לאירועים.

איך חלום מדגים את תפיסת המציאות?

נאמר שתדמיין שאתה חולם את מה שקורה עכשיו. אם אתה יודע שאתה זה שחולם, אתה לא באמת סובל, כי זו רק סיטואציה בתוך החלום שלך. אתה יוצר את הדמויות ואת המצבים, ובוחר שיש ריב כדי שיהיה עניין. יש אנשים שרוצים לראות סרטים רעים, כי זה יותר מעניין. הרעיון הוא שהחלום מדגיש שאתה גם המציאות עצמה, וממילא דבר רע מפסיק להיות רע אם מבינים שאתה זה שמפעיל הכל.

איך זה מרגיש לראות את העולם כחלום?

נאמר שבחלום, האדם לא חייב לייחס חשיבות גדולה למה שקורה, כי זה רק חלום. וכך גם בעולם שלנו, אם אדם רואה שהכל קורה דרכו, הוא כבר לא חווה זאת כסבל של ממש, אלא יותר כחוויה שהוא בעצמו רצה אותה, לפעמים כדי להכניס עניין.

מה הבנת מכל זה?

הודגש שוב שיש להיצמד לאמת, וכשקורה משהו כמו ריב או חוסר הבנה עצמית, לשאול: מהי האמת? למה זה ככה? למה אני רוצה את זה? וככל שעושים זאת יותר, מבינים את המציאות לעומק. נאמר שמי שחותר לראות את התמונה כולה, יבין שלכל דבר יש שני צדדים: צד טוב וצד רע, תלוי אם אתה המכה או זה שמכים אותו. ובסופו של דבר, כשנמצאים בחוץ כמו צופה בסרט, אפשר לראות שזה באמת אחד.

האם אפשר לראות בו זמנית גם שאני אדם פרטי וגם שאני כל המציאות?

נאמר שכן, זוהי החוויה של חלום שאתה יוצר. אם אתה מבין שאתה החולם והכל קורה בתוכך, אתה חווה את הדברים בשני המימדים יחד. ומי שחושב על זה מאה פעם יתחיל לחוות את זה יותר ויותר.

מה קורה אם אתה מחליט שאתה רוצה את ההפך מהרצון של מושה?

נאמר שבמצבים שבהם מתנגשות התשוקות שלך, אפשר בכל זאת להבין שיש חיבור, כי הכל אחד באמת. אפילו אם כרגע אתה רוצה משהו שנוגד לכאורה את המציאות, אפשר להתבונן ולראות שאתה זה שרוצה שיהיה לך רצון הפוך. כאן מוסבר שהחוויה של אחדות תגיע אם תמשיך לחקור.

מה עם האפשרות שאלוהים עצמו פועל בלי סיבה?

נאמר שיש עומקים שונים של הבנה, אפשר לראות שבעצם גם לאלוהים אין בחירה ואולי יש כוח עוד יותר פנימי ממנו, והכל אפשר לחקור עד אין סוף. הרעיון המרכזי הוא שהאדם יבין שהוא הישות הגדולה, המלך, המציאות, ויראה את הפרספקטיבה הזאת.

איך השאלות החוזרות והחפירות מובילות לאמת?

הובהר שהמיקוד הוא תמיד "מה היא האמת?" ולכן בכל פעם שעולה ספק, שואלים את עצמנו את השאלה הזאת. אם תבין את זה לעומק, תתחיל לראות שאין הפרדה בין "אני" ובין "מה שהמציאות רוצה".

מה הרעיון של לחוות את כל העולם יחד?

נאמר שכשהאדם רואה הכל כגוף אחד, אין שאלה. גם אם מישהי רבה איתך, אתה חווה שאתה זה היא וגם זה שעומד מולה, כלומר, אתה גם זה שהולך מכות. הדוגמה שניתנה היא חלום: כשאתה חולם, אתה כל הדמויות בחלום.

איך זה קשור לכך שאנשים רוצים לפעמים לראות סרטים רעים?

נאמר שאנשים עושים זאת לשם העניין, כמו שהמלך יכול לעשות דברים לא הגיוניים רק כי מתחשק לו. כך גם בנפש, לפעמים אתה רוצה מצב רע בסרט כי זה מכניס עניין, וכך אתה בעצם בוחר מריבה או ריב כדי לחוות משהו אחר.

מה מסכמים בכל מה שנאמר?

בסיום השיחה נאמר: "ובנימה אופטימית זו סיימנו לפעם הזאת, והתחלנו את הפעם הבאה". הרעיון הכולל הוא להבין שבבסיס הקושי בהבנת עצמך עומדת ההיצמדות שלך להגדרות צרות על המציאות. ככל שתשאל יותר מהי האמת, תבין שהמציאות אינסופית, שתוכל לפתח את השכל באמצעות שאלות וחקירות, ותוכל גם להשתמש בדמיון וביצירתיות. תמצא דרכים להשתחרר מקיבעון באמצעות סרטים מצוירים, הומור, נסיעות לטיולים ועוד, כדי לזכור שהעולם לא נעול בצורתו הרגילה בלבד. במקביל, אפשר לשאול שאלות כמו למה מתחשק לי לריב, למה מציאות מסוימת מתרחשת ככה או אחרת, ואיך אני כמלך יכול לבחור או לא לבחור. בסופו של דבר, כשאתה מבין את התמונה הכוללת, אתה חווה שאתה כל המציאות, ושאתה חולם את מה שקורה מסביבך.