אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חיים ✔רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 ✔ האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
1:15:43רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2
האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו?

אליעד כהן פותח את ההרצאה בדיון על מושג הרצון החופשי, ומתחיל בשאלה המרכזית: האם יש לנו יכולת בחירה חופשית בכל תחומי חיינו, ובפרט, האם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? הוא מציין את הדילמה הפילוסופית הבסיסית: אם אדם בוחר את רצונו, האם הוא עושה זאת עם רצון קודם או ללא רצון? הוא מסביר שאם אדם בוחר מתוך רצון קודם, אז מיד עולה השאלה: מי בחר את הרצון שקדם לרצון הזה? ואם הוא בוחר בלי רצון, הרי שלא ניתן לכנות זאת "בחירה".

אליעד משתמש בדוגמה פשוטה כדי להמחיש את הבעיה: אדם אומר לעצמו שאם באמת הייתה לו בחירה חופשית, אז הוא לא היה בוחר לרצות את מה שהוא כרגע רוצה, אלא משהו אחר שהיה גורם לו להרגיש טוב יותר. אך לפי אליעד, טיעון זה אינו מוכיח שאין בחירה חופשית, כי יכול להיות שהאדם בוחר את הרצון הזה בכל זאת מתוך סיבה כלשהי.

האם יכול להיות מצב שבו אדם יוצר רצון בלי רצון?

כדי להעמיק בהבנת המושג של יצירת רצון, אליעד דן בשאלה כיצד נוצר הרצון הראשון של האדם. הוא מסביר שאם התודעה של האדם יוצרת לעצמה רצון במצב שבו לא היה לה קודם שום רצון, אי אפשר להגדיר את זה כ"בחירה", כי פעולה זו נעשתה ללא רצון. אליעד מעלה אפשרות לוגית שאכן ניתן ליצור משהו ללא רצון, שכן כשאין מנגנון של רצון, גם לא קיימת העדפה לכיוון מסוים, ולכן אין בעיה שמשהו ייווצר בלי רצון.

הוא מתייחס להשוואה בין בני אדם לאלוהים, ומסביר שאלוהים מוגדר כ"הישות הראשונה", שאין משהו שקדם לו ומניע אותו. לכן, במקרה של אלוהים, לא ניתן לומר שמשהו אחר הניע אותו לפעול, אלא הוא יוצר את רצונו הראשון ללא רצון קודם. לעומת זאת, באדם תמיד ניתן לומר שיש משהו שקדם לו ושגרם לו לרצות, ולכן האדם אינו באמת הישות הראשונה.

מה המשמעות של "הישות הראשונה"?

אליעד מסביר לעומק את המושג "הישות הראשונה" או "הכוח הראשון", שהוא אותו דבר שתמיד היה קיים, בלי אפשרות שלא יהיה קיים. כל דבר בעולם הוא אפשרי - יכול להיות קיים או לא קיים - אבל חייב להיות דבר אחד שהוא מחויב המציאות, כלומר, תמיד נמצא שם, ואינו תלוי בזמן, במקום או ברצון. הוא מדגיש כי הדבר המחויב הזה הוא חסר כל הגדרה, הוא אינו זמן, אינו תודעה, אינו רצון או חוסר רצון, אלא פשוט "כלום" או "הדבר ללא הגדרה".

כדי להמחיש רעיון זה, הוא מצטט את רבי נחמן מברסלב שאומר שעל ידי התבודדות והבנת עצמו לעומק, האדם יכול להיכלל בתוך אותו מחויב המציאות ולהפוך לאחד איתו. האדם יגלה שהוא טיפה בתוך הנהר הגדול, ואם יבין באמת את מהות הנהר, הוא יגלה שהוא אחד איתו וכך יחווה שהוא עצמו אלוהים.

האם להקשיב לאינטואיציה ותחושות בטן?

בהמשך ההרצאה, אליעד מתייחס לשאלה מעשית שעולה אצל אנשים רבים: האם להקשיב לתחושות בטן או לאינטואיציה. הוא מציג שתי אפשרויות פילוסופיות בסיסיות:
  • אם כל אירועי המציאות הם אקראיים לחלוטין, אז לתחושות בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן.
  • אם כל אירועי המציאות הם סיבתיים, וכל פרט קטן מתוכנן מראש ויש לו משמעות, אז חייבים לבדוק ולחקור כל אירוע, אפילו את הזניח ביותר, כמו קמטים בספה או גרגיר חול שנפל.
אליעד מחדד שאין הבדל בין אירועים שנתפסים כחשובים לבין אירועים שוליים, שכן אם כל המציאות מנוהלת בסדר מושלם, כל אירוע הוא תוצר של אותו כוח חכם. לכן, או שיש לבדוק כל אירוע ללא יוצא מן הכלל, או שאין צורך לבדוק שום דבר.

הוא גם מעלה אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר.

מה באמת גורם לאנשים להביא ילדים לעולם?

בהמשך, אליעד עוסק בשאלה "למה אנשים מביאים ילדים לעולם?" הוא מפריך את הטענה הנפוצה שזו החלטה שנעשית "כי הטבע דוחף אותנו". לדבריו, מי שטוען שהטבע מכריח אותו, אינו כנה, כי בפועל אנשים מתכננים ומחליטים אם ומתי להביא ילדים. הסיבה האמיתית לכך שאנשים מביאים ילדים היא פשוטה - זה גורם להם להרגיש טוב יותר. הוא מדגיש שמבחינת האדם, הולדת ילדים אינה שונה מכל פעולה אחרת שאדם עושה כדי להרגיש טוב, כמו למשל הכנת אוכל.

מה הקשר בין הבנת משמעות החיים לבחירה חופשית?

אליעד מסביר שכאשר אדם מגיע להבנה שהוא חלק מהישות הראשונה (אלוהים), הוא רואה שאין לו בחירה כישות נפרדת (כגוף או כאדם נפרד), אך מהצד שהוא אלוהים, יש לו בחירה מוחלטת על הכל. כלומר, השאלה האם יש לאדם בחירה תלויה ברמת ההבנה שלו את עצמו ואת המציאות.

הוא מדגיש כי רבי נחמן אמר שכשאדם מבין באמת את הטבע של המציאות, הבחירה מתבטלת, משום שהאדם מבין שהכל נוצר מאותו כוח ראשון ויחיד. במצב כזה, האדם הופך להיות אותו כוח ראשון, וכך הוא מבין שאין משמעות למונח "בחירה".

סיכום ההרצאה של אליעד כהן

ההרצאה של אליעד כהן עוסקת לעומק במושגים של רצון חופשי, בחירה חופשית, משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של הכוח הראשון, מסביר לעומק את טבע הרצון, ומציע נקודת מבט ייחודית להבנת העולם והחיים.
האם יש לנו בחירה חופשית בכל תחום בחיינו?

ההרצאה מתחילה בשאלה על הרצון: האם אנחנו בוחרים את רצונותינו, ואם כן, איך אנחנו עושים זאת? אליעד מציין את הקושי בהבנת תהליך הבחירה, כאשר אדם יכול לשאול את עצמו: "אם היה לי רצון חופשי, למה לא הייתי בוחר לרצות משהו אחר?" הוא מסביר כי השאלה הזו לא מוכיחה כלום, מכיוון שאפשר להיות בעל בחירה גם אם אדם בוחר לרצות משהו שהוא לא בהכרח רוצה מבחינה אינסטינקטיבית. בסופו של דבר, הוא מציין את הדילמה המרכזית: אם אני בוחר את הרצון שלי, האם אני בוחר אותו מתוך רצון או ללא רצון?

אליעד מציין את הצורך להבין את המקור של הרצון. השאלה המורכבת היא: מי מחליט על הרצון הראשון שלי? אם אני בוחר את רצוני, האם אני בוחר אותו מתוך רצון קיים או שאני יוצר רצון מתוך מצב שבו אין לי רצון? זוהי שאלה פילוסופית שנוגעת בטבע הבחירה החופשית.

בהמשך השיחה, עולה ההבחנה בין בחירה של בני אדם לבין הפעולות שמיוחסות לאלוהים. אליעד מדבר על כך שאלוהים הוא "הישות הראשונה" ואין מי שמפעיל אותו, והוא יוצר את רצונו מבלי שהייתה לו הכוונה מראש. בניגוד לאדם, שבו יש משהו מעבר לו שמניע אותו, אלוהים הוא מקור הרצון והכוח הראשון.

אחר כך, אליעד מעמיק בשאלה האם כל פעולה בעולם נובעת מרצון חופשי או שמא כל הדברים נגרמים באופן אקראי. הוא מציין את האפשרויות השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית.

בהמשך השיחה, עולה גם השאלה על תחושות בטן ואינטואיציה - האם להקשיב להם או לא? אליעד מציע שבמקרה שבו כל הדברים בעולם הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם אקראי, אז תחושות אינטואיטיביות אינן בהכרח נכונות.

לבסוף, ההרצאה מתמקדת בהבנת האם האירועים שאנו חווים הם אקראיים או נגרמים מסיבה, ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו מבינים שהמציאות כולה נגרמת מתוך סדר סיבתי, אז כל אירוע יכול להיות בעל משמעות, ויש לנו את הבחירה להעמיק בו.
אז בשלב הראשון אנו אומרים, מסקנה, יש משהו אחר שגורם לנו לרצות, ואז אנו מגלגלים את השאלה עליו. בואי נראה מה הבנת?

אלו דברים שבחיים שלך לא חשבת עליהם.

שאלה: רק עכשיו אני מתחילה.

אליעד: אבל אלו שאלות הגיוניות

שאלה: כן.

אליעד: נגיד אני בוחרת את הרצון שלי, לא משנה למה אני בוחרת, האדם אומר לא יכול להיות שאני בוחר, הרבה אנשים אומרים לא יכול להיות שיש לי בחירה, כי אם הייתה לי בחירה לא הייתי בוחר לרצות את זה, הייתי בוחר לרצות אחרת, אבל זה לא נכון, כי אולי יש לך בחירה ובכל זאת אתה בוחר את זה מסיבה כלשהי, לכן לא מוכיחים דבר דרך שאלה, שאלה זו לא הוכחה לשום דבר, אתה אומר לא יכול להיות שיש לי בחירה, כי הייתי עושה אחרת, זאת לא הוכחה. אולי כן יש לך הוכחה ואתה מסיבה כל שהיא בוחר לרצות להרגיש טוב ורע.

אבל אני אמרתי משהו אחר, אם אני בוחר את הרצון שלי, האם אני בוחר אותו עם רצון או בלי רצון? אם אני בוחר אותו בלי רצון, אז זה לא נקרא שאני בוחרת, מה זה אומר בכלל? אז זה לא נקרא שאני בוחרת.

ואם אני בוחרת אותו עם רצון? אז מה יוצר את הרצון שלי שלפיו אני בוחרת את הרצון?

הרצון הראשון שלך, מי מחליט מה יהיה הרצון הראשון שלך? אם את המחליטה אז את חייבת לבחור אותו לפני שיש לך אותו, כי יש אותי שאין לי רצון ועכשיו אני בוחר שיהיה לי רצון.

למשל אומר שהאדם בוחר את הרצון שלו, למרות שזה לא הגיוני, למה? כי מדוע שאבחר רצון כזה, זאת שאלה אחרת, למה שהאדם יבחר להגיד זה טוב וזה רע? מה ההיגיון? אבל יכול להיות שהוא באמת בוחר את רצונו

שאלה: הוא צריך רצון כדי לבחור.

אליעד: צריך שתהיה תודעה שיש לה רצון ואז היא בוחרת את הרצון, והשאלה הנשאלת היא, שכאשר התודעה בלי רצון בוחרת שיהיה לה רצון האם לתהליך הזה נקרא לו בוחרת או לו?

כי אם היא בחרה בלי רצון, זה לא נקרא שהיא בחרה.

שאלה: זאת אומרת שלא היה לה רצון והיא בחרה אז זאת לא הבחירה שלה.

אליעד: נכון, אבל הדבר הזה נכון רק לגבי האדם ולא לגבי אלוהים. כי עליך אפשר להגיד או קי אם אני ללא רצון יצרתי את הרצון של עצמי, אז זה אומר שלפני זה לא היה לי רצון, אז אי אפשר להגיד שבחרתי.

שאלה: איך אפשר ליצור רצון בלי רצון?

אליעד: עובדה

שאלה: חייב להיות רצון כדי ליצור משהו.

אליעד: אל תניח הנחות

שאלה: למה שיהיה דבר?

אליעד: בלי סיבה, למה לא? אם אין רצון אז מה זה משנה אם זה לפה או לשם, אחרי שיש לך מנגנון של רצון אז אתה שואל מדוע שהוא יעשה משהו בלי רצון. אבל לפני שיש לך מנגנון של רצון, למה שלא יעשה משהו בלי רצון? עכשיו אחרי שאנחנו יודעים שיש רצון, אז אנו שואלים מדוע שיעשה דבר בלי רצון?

שאלה: כל עשייה היא עם רצון.

אליעד: אחרי שיש רצון אז אנו מניחים שישות פועלת כשהיא רוצה, אבל לפני שיש מושג כזה רצון, כשאנחנו אומרים שאין רצון, הכוונה לא שהוא לא רוצה, הכוונה שאין רצון.

שאלה: אבל יש פוטנציאל

אליעד: אם יש פוטנציאל, אז השאלה מי יצר את הפוטנציאל? אז מגיעים לנקודה שהפוטנציאל שיהיה לך רצון נוצר ממצב שבו אפילו אין פוטנציאל. פוטנציאל שיש רצון, פוטנציאל שאין רצון, ומי יצר את החילוק בין יש רצון לאין רצון.

אבל אני רוצה לדבר על נקודה אחרת. עם אלוהים לדוגמה אנחנו הולכים בלוגיקה שונה, אנחנו שואלים את אותה השאלה, איך הוא יצר את רצונו, וכשהוא יצר את רצונו הוא היה במצב בלי רצון, אז אולי הוא לא בחר, אבל אי אפשר להגיד את זה, למה? כי הוא הישות הראשונה. עליך אנחנו מגיעים למסקנה שזה לא את, שיש מישהו אחר שעושה, אבל אלוהים הוא הראשון, הוא היחיד שאי אפשר להגיד שמשהו הפעיל אותו, כי המישהו שהפעיל אותו זה הוא, עליך אפשר להגיד שהרצון נבע ממישהו שהפעיל את הרצון, אבל אלוהים הוא הראשון, ואותו ראשון עושה פעולות שנובעים מרצונו.

כשאנו חוקרים את הרצון, אצלו אנחנו לא יכולים להגיד שהוא פועל ללא בחירה, כי אצלו אי אפשר להגיד שמישהו אחר מפעיל אותו, כי הוא הראשון, האם הבנת את ההבדל?

אצלך יש משהו יותר גדול ממך, מה מפעיל אותך? משהו יותר גדול, אבל אצל אלוהים אין יותר גדול, הוא הראשון. אנחנו אומרים שהוא יצר ללא רצון, הוא יצר את רצונו מבלי שיהיה לו רצון, אבל אי אפשר שכפו את זה עליו, כי הוא זה שיצר, הוא באמת יצר, עליך אפשר לומר שזה לא את יצרת, המציאות יצרה את רצונך. אלוהים הוא הכוח הראשון.

שאלה: מה זה הכוח הראשון?

אליעד: המשהו הראשון, ה X הראשון, החומר הראשון, הסיבה הראשונה, ההוויה הראשונה, הדבר שתמיד קיים.

יש שולחן, הוא יכול להיות קיים ויכול לא להיות קיים, זה נקרא אפשרי המציאות, יש אליעד יכול להיות קיים ויכול להיות לא קיים, אני מדבר כך ויכול לדבר אחרת, כל דבר הוא אפשרי, יכול להיות ויכול לא להיות, אבל יש דבר שהוא מחויב, מה זה אומר מחויב? כל האפשריים האלה הם צורות שונות של משהו שתמיד נמצא שם. יש כאילו משהו שהוא תמיד שם והדברים השונים מתחלפים כל הזמן סביבו. כי משהו חייב להיות.

ואז ישאל השואל מי אמר שמשהו חייב להיות, אולי אין זמן, אין בעיה, אפילו אם אין זמן אז עדיין יש משהו, אז אין זמן, אבל יש אין מקום, יש משהו, אז איך מוצאים את המחויב? את המחויב מוצאים על ידי השלילה, על יש זה שאומרים, המחויב הוא לא זמן, לא מקום, לא רצון, לא אין רצון, לא תודעה, לא אין תודעה, הוא לא זה ולא זה, מה נשאר? דבר ללא שום הגדרה, הוא המחויב, שום דבר, כלום.

רבי נחמן אומר על ידי התבודדות, יושב עם עצמו, ומבין את עצמו, הוא נכלל במחויב המציאות, זה המושג נכלל במחויב המציאות, הוא הופך להיות המחויב, רוצה להפוך להיות אלוהים? תבין מה זה אלוהים. כי את טיפה בתוך הנהר, הסיבה שאת לא חווה את זה, כי את לא מבינה מה זה הנהר, אבל אם את מתחילה להבין מה יש מאחורי הכל? אז את מבינה שאת בכלל אחד איתו, ואז אתה גם חווה את זה. הבנו?

שאלה: ואז היא תבין שיש לה בחירה על הכל.

אליעד: נכון, אז היא תבין שיש לה בחירה על הכל, ואז כשתגידי את המילה אני, תלוי למי תתכווני, אם תתכווני אני הגוף, אז אין לך בחירה, ואם תתכווני אני אלוהים יש לך בחירה, תלוי למי תתכווני. לכן רבי נחמן אמר, לעתיד לבוא אם יהיה לך שכל תתבטל הבחירה, לא תהיה בחירה. למה יש לך בחירה כי אין לך שכל.

שאלה: למה?

אליעד: כי אם היה לך שכל היית רואה שהכל נוצר מאותו כוח, אז איך יש לך בחירה, אתה בורג במערכת, אז איך יש לך בחירה?

מנקודת ההתחלה יש לך בחירה, תלוי מאיפה מסתכלים. כי רבי נחמן אמר, לי יש בחירה, ולכם אין בחירה. מה זה אומר? שאני חי בתודעה שאני בוחר, לכולם יש בחירה השאלה היא באיזה תודעה אתה.

שאלה: או ככול שאתה מבין שאתה הכל או לא כלום, כך יש לך בחירה.

אליעד: לא, אמרת ככול שאתה מבין, אמרת משהו לא במוחלטות, ככול שאתה מבין זה כאילו דרגות, וכאן אין דרגות, או שהבנת שאתה כלום ויש לך בחירה מהצד של הכלום, או שלא הבנת שאתה כלום ואז אין לך בחירה. זה לא ככול שאתה יותר מבין, אין ככול, או שאתה עדיין הדמות הזאת שלך או שאתה הראשון.

שאלה: כשהאדם מבין את אפסותו..

אליעד: למה את אפסותו? למה לא את גדולתו? תקרא לזה בלשון האמת, האנשים חושבים שלהיות כלום זה ביזוי.

שאלה: כלום במובן הטוב.

אליעד: טוב, שאלה.

שאלה: דברנו בעבודה, האם צריך להביא ילדים לעולם.

אליעד: אני בעד, מה אתה חושב?

שאלה: אני שמעתי טיעונים שזה הטבע, וככה הטבע דוחף אותנו, וכך הטבע שומר על עצמו

אליעד: הטיעונים האלה אומרים שבעצם אין לך בחירה, אז למה לשאול אם להביא ילדים, אם יש שאלה פירושו שיש בחירה. תתרכז טוב, אותם אנשים שאומרים שזה הטבע

שאלה: אין להם בחירה.

אליעד: אבל הם שקרנים כי הם לא ממש יודעים שאין להם בחירה, מישהו באמת אומר שהטבע דוחף אותו להביא ילדים? הוא בוחר מתי, אם מי, למה, כמה? אם זה היה לפי הטבע? אתה כל הזמן היית מביא ילדים. זה לא נכון, זה לא הטבע, אתה עדיין שולט, ויש כאלה שבוחרים לא להביא ילדים, אז זה לא נכון שהטבע דוחף אותך.

בפשיטות, למה אנשים מביאים ילדים, למה אנשים אוכלים, למה אנשים עושים פעולות? כי זה גורם להם להרגיש יותר טוב

שאלה: זה מה שאמרתי, שזה נותן תחושה של משמעות.

אליעד: בפשיטות, אדם מביא ילד, האם זה גורם לו להרגיש יותר טוב? כן, לכן הוא מביא ילדים כדי להרגיש יותר טוב.

שאלה: אבל הם אומרים הטבע.

אליעד: תשאל אותו האם יש לו בחירה?

שאלה: אין לו.

אליעד: האם הוא באמת חושב שאין לו?

שאלה: לא.

אליעד: אז גמרנו, אם הוא אומר שאין לו בחירה, אז איך הטבע דוחף אותך? למה ביום כזה, למה בשעה מסוימת, למה בכתובת מסוימת? למשל בבעלי חיים אפשר להגיד שהטבע דוחף אותם והם מתרבים, אבל אצל בני אדם זה לא ככה, עובדתית. למה אנשים מביאים ילדים, הרבה סיבות.

שאלה: יש את הנושא הביולוגי

אליעד: כאן מדובר על בחירה. את למשל יכולה להיות רקדנית, האם את חייבת להיות רקדנית? לא.

שאלה: אנחנו מתנהגים כמו עדר, בגלל שכולם מביאים.

אליעד: אבל אתה בוחר, זה לא ביולוגי.

שאלה: אבל יש את המנגנון הזה.

שאלה: אני רוצה לשאול אותך למה זה חשוב להביא ילד?

שאלה: כי זה כבר לא אני רק הילה, ולא רק מושה, אלא כבר יש לי את הבת שלי שירית, ומיכל.

אליעד: נכון, אמרת את התשובה האמיתית, זה פשוט אגו יותר גדול, זה הכל. אולי גם לצורכי הישרדות, למה פעם הביאו ילדים? לצורך הישרדותי, כי הילד הוא כוח עבודה. בפשטות אפשר להביא ילדים כמו שעושים כל פעולה אחרת, אתה יכול להביא ילדים כמו שאתה מכין שניצל. זה לא שונה. אם אתה רוצה תביא ואם אתה לא רוצה אל תביא.

שאלה: זאת שאלה יותר משמעותית, ילדים זה לכל החיים ושניצל זה נגמר.

אליעד: גם ילד זה נגמר, ולכן יש לך בחירה.

שאלה: אני מבקשת שתחדד את הנושא על אינטואיציה, להקשיב לה או לא להקשיב לה.

אליעד: האם להקשיב לתחושות בטן כן אן לא?

שאלה: שחוזרות על עצמם שוב ושוב, ואחר האדם אומר לעצמו איזה טיפש הייתי שלא הקשבתי להם.

אליעד: או שהייתי טיפש שהקשבתי להם?

שאלה: גם וגם.

שאלה: לא הבנתי מה השאלה.

שאלה: האם להתייחס למה שקורה? למשל כל יום אתה רואה את השכנה, והשאלה היא האם לשים לב לזה?

אליעד: למשל אתה פוגש מישהו ברחוב, האם לבדוק אם זה אומר לך משהו? וכל שכן יש לו משהו בראש שאומר לו אולי יש כאן משהו. למשל אדם רוצה לנסוע לאיזה אירוע ויש לו תאונה. עכשיו יש כאן רק שתי אפשרויות, או שלאירועים יש משמעות או שאין להם משמעות, נכון? או שלחלק יש ולחלק אין, בא נלך מבחינה אובייקטיבית, אם לאירועים אין כל משמעות, אז לא צריך לבדוק שום דבר. למשל אדם מפסיד כסף בבורסה, הוא בודק למה הוא הפסיד? כן, אם אין משמעות למה שתבדוק?

שאלה: אז יש משמעות.

אליעד: אבל הוא לא בודק כל דבר. אם הוא יאבד שקל, האם הוא גם יעשה תחקיר? לא, אולי יש לזה משמעות, למה לא בדקת? השאלה היא אם יש משמעות לכל דבר, או שאין משמעות לשום דבר, או שלחלק יש ולחלק אין.

ברמה הלוגית אפשר להוכיח שזה או שיש או שאין, אבל לא נוכיח עכשיו.

בא נזרום על שלוש האפשרויות, אם אין משמעות מבחינה אובייקטיבית, אם הכל אקראי, אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי? אז אין שום טעם לבדוק. לא רק שאין טעם לבדוק, אלא שאם אתה בודק אתה דופק את עצמך, כי אתה משקר את עצמך, אתה מיחס משמעות לדברים לא משמעותיים. אתה חי במציאות אקראית ומייחס לה פרשנויות שהם מיותרות. עכשיו אם לכל דבר בעולם יש משמעות, ויש איזה כוח שמתכנן כל פרט ופרט ומחליט מה יעמוד ואיפה כל דבר? זה אומר שצריך לבדוק כל דבר, כל דבר, רבי נחמן אומר, צדיק אמיתי בודק הכל, למה לאריה יש מספר מסוים של אצבעות? ולמה הזבוב בצורה כזאת? בודק כל דבר. כל דבר בודק, למה האבן עומדת בצורה כזאת ולא בצורה אחרת? כל דבר ודבר בודק, לא רק בודק אם פרצה רעידת אדמה, הוא בודק כל דבר. הולך ברחוב רואה גרגיר, הוא שואל למה נפל הגרגיר מול העיניים? מה הסיבה?

שאלה: אני מדברת על משהו אחר, כאשר לאדם יש תחושה חזקה בנוגע למשהו ספציפי.

אליעד: אני עונה לך תשובה, התחושה לא מעניינת אף אחד, יש רק שתי אפשרויות או שלאירועים במציאות יש משמעות או אין משמעות. אם לאירועים אין משמעות, האם יש משמעות לתחושה?

שאלה: לא

אליעד: אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי של אירועים שמתרחשים באנדרלמוסיה מוחלטת, האם יש משמעות לתחושה חזקה?

שאלה: לא, כי התחושה היא גם סתם אירוע אקראי.

אליעד: ואם כל אירוע ואירוע בעולם יש לו שכל מתוכנן ומדויק וכו' וכו'? אז לא רק שצריך להקשיב לתחושה צריך תמיד לבדוק. הבנו? עכשיו יכול להיות שלחלק יש סיבה וחלק זה סתם אקראי, אז אנו עונים לשאלה? מה הייתה השאלה, האם להקשיב לתחושה או לא? נגיד שקרה משהו ויש לך תחושת בטן חזקה לבדוק אותו, האפשרות שאומרת שהכל אקראי אז אין כל משמעות לתחושת בטן. האפשרות שאומרת שהכל סיבתי, פירושו של דבר שהכל זה אותה חוכמה, אין משהו אחד יותר חכם מהשני, אם הכל סיבתי והכל מתוכנן, אז לכל דבר יש איזה שכל גדול, זה לא חלק יותר וחלק פחות. מהצד שהכל מתוכנן אז גם אין שום משמעות לתחושה, צריך לבדוק הכל, למעשה כשאת אומרת יש לי תחושה לבדוק, זה אומר שאת מתכוונת שיש למציאות חוכמה, נכון? יש משהו, זה לא סתם, אם נאמר זה לא אקראי, יש כאן שכל, אז אם יש כאן שכל אחד שמחליט את הכל, אז לכל דבר יש שכל וצריך לבדוק הכל, בלי קשר לתחושה.

אלא מה יכול להיות שיש דבר אקראי ויש דבר שיש לו שכל, עכשיו איך נדע? מאוד יכול להיות שיש לך תחושת בטן לבדוק דווקא את האירוע שהוא אקראי, לכן איך נדע האם לבדוק או לא לבדוק? ויכול להיות שמהצד השני הוא מרגיש שהוא לא צריך לבדוק וזה הדבר שהוא הכי צריך לבדוק. אז איך נדע? למעשה אנו מבינים שהשאלה היא לא תחושת הבטן, כי היא לא מעניינת אף אחד. אדם שיש לו אירוע, צריך לשאול את עצמו האם האירוע הזה הוא אירוע סיבתי או אקראי?

אני מדבר כאן על דרך החשיבה, יכול להיות שאי אפשר לגלות ונדפקת לי התשובה, אני מדבר כאן על דרך החשיבה, לכן כל דבר שקורה לאדם, האדם צריך לשאול על הכל, לא רק על הדברים שיש לו תחושת בטן, סתם עבר לידו פרפר, הוא צריך לשאול את עצמו, האם זה סיבתי או לא סיבתי? אם זה סיבתי צריך לבדוק אותו, ואם הוא לא סיבתי אז לא צריך לבדוק אותו, זה לא משנה אם יש תחושה או אין תחושה. הבנת, מה הבנת?

שאלה: הבנתי שאם הכל אקראי, אז גם התחושה החזקה היא אקראית ואין פה שאלה בכלל.

אליעד: וגם אם את בודקת זה אקראי ואם את לא בודקת זה אקראי, בהנחה שזה אקראי.

שאלה: אם לכל דבר יש סיבה, אז התחושה החזקה היא כמו תחושה חלשה ואז צריך לבדוק כל דבר.

אליעד: כל דבר זה כל דבר, למשל יש פה ספה ויש בה קמטים מאחור, לשאול למה יש את הקימוט הזה?

שאלה: זה בלתי אפשרי.

אליעד: האם אמרתי שזה אפשרי? אולי אם תעשה את זה תשתגע, אבל זאת לא השאלה. השאלה היא, אם הכל מתוכנן בחוכמה נפלאה, למשל אם היו כאן מלאכים שמדברים איתך? האם היית מתעניינת בהם? כן, את אומרת ברור, קרה פה אירוע שצריך לחקור אותו אבל גם את הקמט בספה צריך לחקור, כי מי שעשה את הקמט, הביא את המלאכים, מה ההבדל? כי זה בצורה כזאת וזה בצורה אחרת?

שאלה: זה עניין של גירוי חדש. מלאכים אני לא רואה כל רגע.

אליעד: אבל האם פעם אחת התבוננת בקימוטים שיש בספה?

שאלה: לא

אליעד: האם ניסית להבין מה זה אומר?

שאלה: ספות ראיתי הרבה.

אליעד: אם עכשיו היו באים חייזרים, והם לא דוברים למשל אנגלית כמו בסרטים, והם לא דוברים אף שפה, האנשים היו יושבים לחקור, מה זה אומר הדבר הזה? אז למה האנשים לא חוקרים מה הם הקימוטים בספה? הרי אותו כוח שמביא את החייזרים הוא זה שעושה שיהיה פה קימוט בספה.

שאלה: כי הספה הם חושבים שזה אקראי והחייזרים מכוון.

אליעד: אבל זה לא נכון, כי זה אותו כוח אחד, אם עכשיו היו פה חייזרים, אז היינו חוקרים אותם, אבל מי שהביא לכאן את החייזרים זה אותו אחד שעשה קימוטים בספה, זה אותו אחד. הוא עושה פה צורה אחת ופה צורה אחרת, אבל אנו אומרים זאת צורה חכמה וזאת צורה טיפשית. אם הוא חכם אז את הכל הוא עושה חכם, הוא הכל מתכנן, ואם הוא סתם טיפש אז סתם עשה לך פה חייזרים.

אלא מה אתה אומר אולי לפעמים הוא עושה דברים חכמים ולפעמים דברים שלא צריך לחקור אותם, בסדר, אבל צריך לחקור מה היא האמת.

אז תמשיכי מה שאמרנו

שאלה: ואם זה סיבתי, הרי כל הסיבות מאותו הכוח, וצריך לחקור את כל האירועים. כמו שאני רואה ישויות אור וזה מדהים, זה אותו דבר כמו שאני רואה עכשיו טלוויזיה ליד הקיר. עכשיו יתכן שיש דברים שאני כן צריכה לייחס להם משמעות ויש דברים שאולי פחות.

אליעד: יתכן שיש חלק כן וחלק לא, השאלה היא כאשר יש לי תחושה בטן האם היא מכווננת לדברים שצריך לבדוק? אולי תחושת הבטן מקולקלת ולא צריך לבדוק את זה.

שאלה: אז זה אקראי?

אליעד: נכון. ולכן במקום לבדוק מה זה אומר לי, צריך לבדוק האם זה אומר לי, נכון? כשיש לך תחושת בטן חזקה תשאל האם זה אומר לי? אולי זה סיבתי, אם תגיע למסקנה שזה סיבתי אז תשאל מה זה אומר לי? אם תגיע למסקנה שזה אקראי אז זה לא אומר לי כלום.

וכולם דרך אגב טועים בזה, כי כל אחד ואחד יש לו בחיים דברים שהוא בודק ודברים שהוא לא בודק, למשל אדם יוצא לדייט ולא הסכימו, אז לפעמים הוא בודק ולפעמים הוא אומר לא בא לי לבדוק, למשל הולך לראיון עבודה ולא קבלו אותו, אז לפעמים הוא יחקור, מה אמרתי? ולפעמים יגיד לא אכפת לי, כל אדם לפעמים בודק ולפעמים לא בודק, אבל רגע, אם הכל אקראי אז למה אתה בודק? מה אכפת לך? קיבלו או לא קיבלו זה לא עניינך. ואם זה לא אקראי אז כל דבר תבדוק, אולי זה מרמז לך על משהו.
צריך לחקור האם יש משמעות האין והיש אפשר להיות רצון חופשי הרצון שלי הופך להיות רצון נוצר עבר צריך להביא ילדים בעבודה אקראי אקראי או סיבתי אקראיות בחירה בחירה חופשית בחירת הרצון הבנה הרצון הרצון החופשי חופש חופש הרצון חופש רצון חופשית חיים חיפוש חיפוש עצמי מהות החיים מטרת החיים משמעות משמעות החיים משמעותיות סיבתי או אקראי סיבתיות רצון רצון חופשי תכלית החיים
טיפול בעזרת בעלי חיים, תרפיה בבעלי חיים, טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים, טיפול בעזרת בעלי חיים, זואותרפיה, ללמוד מבעלי חיים, למה אוהבים בעלי חיים? למה אוהבים תינוקות? למה אוהבים ילדים? השפעת בעלי חיים על בני אדם, השכל של החתול
טיפול בעזרת בעלי חיים, תרפיה בבעלי חיים, טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים, טיפול בעזרת בעלי חיים, זואותרפיה, ללמוד מבעלי חיים, למה אוהבים בעלי חיים? למה אוהבים תינוקות? למה אוהבים ילדים? השפעת בעלי חיים על בני אדם, השכל של החתול
... בעזרת בעלי חיים, תרפיה בבעלי חיים, טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים, טיפול בעזרת בעלי חיים, זואותרפיה, ללמוד מבעלי חיים, למה אוהבים בעלי חיים? למה אוהבים תינוקות? למה אוהבים ילדים? השפעת בעלי חיים על בני אדם, השכל של החתול מהו הקשר בין בני אדם ובעלי חיים, ואיך בעלי חיים יכולים להשפיע על רגשותינו? בני אדם, כמו בעלי חיים אחרים, הם קודם כל יצורים ביולוגיים שחיים בעולם טבעי. אליעד כהן מדגיש את הקשר העמוק בין בני אדם לבעלי החיים, ומסביר כי בני אדם, לפני שהם בני אדם, הם בראש ובראשונה בעלי חיים. כל בעלי החיים, כולל בני האדם, לומדים מהסביבה שבה הם גדלים. לדוגמה, אריה לא נולד עם היכולת לטרוף, אלא לומד את זה ממבוגריו ומהסביבה שבה הוא חי. בצורה דומה, בני אדם לומדים את כל מה שהם יודעים מהסביבה שבה הם גדלים, ובכך נתונים להשפעה רבה של הסביבה על רגשותיהם והתנהגותם. איך בעלי חיים יכולים לעזור לאדם להירגע? אליעד כהן מציין כי השפעת בעלי חיים על בני אדם ניכרת במיוחד בתחום הרגשות. בני אדם נוטים לחוות רוגע ושלווה כאשר הם נמצאים במחיצת בעלי חיים, זאת משום שבעלי חיים, בהשוואה לאדם, אינם מוטרדים מהעבר או מהעתיד. הם חיים את הרגע, ואין להם דאגות כמו בני האדם. לדוגמה, טורף שטרף את ארוחתו אינו חושב על הטרף הבא עד שיחוש רעב מחדש. לעומת זאת, בני אדם עסוקים לעיתים במחשבות על העתיד או על טעויות מהעבר, מה שמוביל להם ללחץ וחרדה. בעיות אלה יכולות להתפוגג כאשר האדם נמצא בסביבה של בעלי חיים. מהי השפעת הצפייה בבעלי חיים על מצב הרוח? אדם שמבלה זמן במחיצת בעלי חיים, או שמתבונן בהם, עשוי לחוות שינוי בהשקפת עולמו. כשאדם מתבונן בבעלי חיים, הוא מתחיל לראות את עצמו כחלק מהטבע ולא כישות נפרדת. בעלי חיים אינם עסוקים במחשבות על עתיד או עבר, הם פשוט חיים את הרגע, דבר שיכול להשפיע על מצב הרוח של האדם ולהביא אותו לרוגע. בעבודה עם בעלי חיים, יכול אדם ללמוד את כוחה של ההשתוות לצורה - כלומר, הזדהות עם בעלי החיים - דבר שעוזר לו לשחרר מתח ולחץ. הקשר בין בעלי חיים, ילדים והשלווה הרגשית באופן דומה, השפעת בעלי החיים על הרוגע ניכרת גם בהשפעת ילדים קטנים על מצב הרוח של מבוגרים. ילדים, כמו בעלי
להירגע, איפה להירגע? באיזה מקום להירגע? איך לבחור סביבה מרגיעה? איזה סביבה יותר מרגיעה? להירגע בטבע בלי בעלי חיים, להירגע בטבע עם בעלי חיים, רוגע של בעלי חיים, רוגע של צמחים, סוגים של רוגע, הזדהות עם בעלי חיים, בחירת מקום להירגע, איך להרגיע מישהו? טיפול בעזרת בעלי חיים, זואותרפיה, טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים, טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים, טיפול באמצעות בעלי חיים, דומם צומח חי מדבר, לחץ של בעלי חיים, לחץ של בני אדם, איך נוצר לחץ? טיפול במצבי לחץ
... להירגע? באיזה מקום להירגע? איך לבחור סביבה מרגיעה? איזה סביבה יותר מרגיעה? להירגע בטבע בלי בעלי חיים, להירגע בטבע עם בעלי חיים, רוגע של בעלי חיים, רוגע של צמחים, סוגים של רוגע, הזדהות עם בעלי חיים, בחירת מקום להירגע, איך להרגיע מישהו? טיפול בעזרת בעלי חיים, זואותרפיה, טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים, טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים, טיפול באמצעות בעלי חיים, דומם צומח חי מדבר, לחץ של בעלי חיים , לחץ של בני אדם, איך נוצר לחץ? טיפול במצבי לחץ והפעם אסביר מה ההבדל בין להירגע בטבע, עם בעלי חיים או בלי בעלי חיים. לדוגמה מה ההבדל בין בן אדם שהולך למקום של טבע כגון יער ים מדבר וכיוב, מקום שאין בו בעלי חיים, כדי לנסות להירגע שם, מה ההבדל בינו לבין בן אדם שהולך למקום שיש בו בעלי חיים ומנסה להירגע שם? אז יש בזה כל ... אבל אתן כאן עוד כמה נקודות מבט. אז קודם כל ברמת העיקרון אפשרי לומר, שאפשרי להירגע גם בלי בעלי חיים וגם עם בעלי חיים. כי ברמת העיקרון, באופן כללי, הטבע נחשב ליותר רגוע וגם בעלי חיים נחשבים ליותר רגועים מבני אדם, ... על סופת ברקים ועל אריה שטורף גדי. אלא באופן כללי, עיקר הלחץ נמצא אצל בני האדם, יותר מאשר אצל בעלי חיים, יותר מצמחים ויותר מדומם. כי יש לנו דומם צומח חי מדבר. ולחץ הוא תוצאה של קונפליקט ... דומם. ובאופן יחסי האדם יותר מתנגד למציאות מאשר החפץ הדומם, שיחסית הוא יותר סביל מאשר פעיל. ובעלי החיים הם פחות בלחץ מבני אדם ופחות משנים את המציאות באופן כללי, ביחס לבני אדם. ביחס לצמחים שעדיין יש בהם חיים, אבל יש בהם פחות התנגדות מאשר בעלי חיים ועדיין יש בהם יותר התנגדות מאשר ... באופן כללי ניתן לומר, שלחץ הוא תוצאה של התנגדות למציאות ושל רצון לשנות את המציאות. והאדם הוא בעל החיים שהכי הרבה מתנגד למציאות ורוצה לשנות אותה. ופחות ממנו בעלי חיים. ופחות ממנו צמחים. ופחות מכך ... והכל כמובן מנקודת המבט של האדם עצמו, שממנה אנחנו מדברים כרגע, כפי שהאדם תופס את המציאות של דומם צומח חי מדבר. וזה בעצם אומר, שבאופן כללי, ... ככה כנראה שהוא יותר יירגע באופן כללי. ולכן מנקודת מבט מסוימת, האדם יהיה יותר רגוע בטבע בלי בעלי חיים, מאשר עם בעלי חיים. כי בעלי חיים הם עדיין משדרים קונפליקט ומאבק במציאות. כי הם נלחמים כדי לשרוד והם עדיין פועלים כדי לשנות את המציאות, ביחס לסביבה שאין בה בעלי חיים, ושיש בה רק דומם צומח, שיחסית פחות נלחמים במציאות באופן כללי. ומנקודת המבט הזו, עדיף להירגע בלי בעלי חיים. נקודה נוספת שצריכים לקחת ...
צער בעלי חיים, התעללות בבעלי חיים, פגיעה בבעלי חיים, התאכזרות לבעלי חיים, אכזריות, רחמנות, זכויות בעלי חיים, צמחונות, להתעלל בבעלי חיים, להתאכזר לבעלי חיים
... בעלי חיים, התעללות בבעלי חיים, פגיעה בבעלי חיים, התאכזרות לבעלי חיים, אכזריות, רחמנות, זכויות בעלי חיים, צמחונות, להתעלל בבעלי חיים, להתאכזר לבעלי חיים למה קשה לנו לראות שמתעללים בבעלי חיים? כשאדם רואה מקרה של התעללות בבעלי חיים, למשל מישהו זורק אבן על חתול, מתעוררת בו תחושה קשה של צער וכאב. אליעד מסביר שהסבל במקרה הזה אינו נובע רק מכך שהאדם רואה את בעל החיים סובל, אלא משילוב של שתי אמונות מרכזיות שנמצאות בתודעת האדם: החתול סובל. זה רע לי שהחתול סובל (כלומר, האדם אינו רוצה שזה יקרה). אליעד מדגיש שלא מדובר באמונה אחת, אלא ... סובל, ומיד לאחר מכן הוא מרגיש שזה רע עבורו, או שהוא לא רוצה שזה יקרה. מהן האמונות שמובילות לסבל כשמתעללים בבעלי חיים? לפי אליעד, האמונה הראשונה - שהחתול סובל - עשויה להיות אמיתית או שגויה. אולי האדם רק מדמיין שהחתול סובל, או שהחתול באמת סובל. אבל האמונה השנייה - שזה רע לאדם עצמו ... צריך להוסיף את האמונה שזה רע לך באופן אישי, או שאתה לא רוצה בזה. אליעד מביא דוגמה שממחישה זאת היטב: אם האדם יראה בעל חיים שסובל אבל יחשוב שזה לא רע עבורו, הוא לא יסבול בעצמו. הוא עשוי להיות אדיש או אפילו להרגיש טוב מהסבל של בעל החיים . מצד שני, אם הוא מאמין שהחתול סובל, ושהסבל הזה הוא רע עבורו באופן אישי - הוא יחווה צער גדול. איך אפשר להכיל את ההתעללות בבעלי חיים מבלי לסבול? אליעד מראה שיש כמה דרכים להכיל את הסיטואציה מבלי לסבול. דרך אחת היא לשאול למה אני חושב שזה רע?, להטיל ספק באמונה שזה רע שהחתול סובל. אם האדם מצליח להטיל ... גישה עמוקה יותר, כי היא מעלה אפשרות שכל המציאות שהאדם תופס אינה וודאית. האם יש משהו טוב בתחושת הצער על התעללות בבעלי חיים? למרות הסבל, אליעד מסביר שיש צדדים חיוביים לתחושת הצער עצמה. למשל, אם לאדם לא תהיה שום תחושת רחמים על בעלי חיים, סביר להניח שגם לא יהיו לו רחמים על עצמו, והוא יפסיק לפעול ולקיים חיים נורמליים. מכאן עולה שהצער והרחמנות הן תחושות שמשרתות את האדם וגורמות לו לחוש משמעות וחיות. למעשה, התחושה השלילית שהאדם חווה כשהוא רואה התעללות בבעלי חיים מעידה על כך שהוא חי, אכפתי ובעל מוסר ורגישות. איך אפשר להפוך את החשיבה ולהיפטר מהסבל? אליעד מלמד אסטרטגיה של הטלת ספק והיפוך מחשבתי. במקום להילחם בתחושה השלילית, הוא מציע להתחיל דווקא ממה שהאדם כבר בטוח בו - למשל, שההתעללות בבעלי חיים היא דבר רע - ולשאול למה אני בטוח שזה רע?. על כל תשובה שהאדם מוצא, עליו לשאול שוב למה? וכך להעמיק עד שיגיע להבנה שמערערת על הנחות היסוד שלו. בשלב הזה, יכול האדם לראות ... או אדיש. כאשר אדם מסוגל לראות את כל האפשרויות האלה, תחושת הצער כבר אינה מחויבת המציאות עבורו. למה ילדים מתעללים בבעלי חיים יותר ממבוגרים? אליעד מסביר שילדים נוטים להתעלל יותר בבעלי חיים, לא בגלל אכזריות מודעת אלא כי הם חלשים יחסית למבוגרים, ומחפשים משהו חלש מהם לפרוק עליו תסכולים ותחושת שליטה. המבוגר מתעלל בילד, הילד מתעלל בחיה, וכך הסבל מתגלגל ... רחמן או לא להרגיש רע לעולם. הוא מדגיש שהאדם יכול להמשיך להיות רחמן, אך עליו להבין שהתחושה שהוא חווה כשמתעללים בבעל חיים נובעת מהמשמעות שהוא מעניק לסבל הזה. האדם יכול לבחור האם להמשיך להרגיש רע ולראות בזה משמעות חיובית (למשל, אני אדם רחמן וטוב), או להיפטר מהסבל דרך הבנת המנגנונים ... אך ככל שאדם מתרגל הטלת ספק, הוא יוכל להגיע לרמת חופש תודעתי גבוהה שתאפשר לו לא לסבול משום אירוע - לא רק התעללות בבעלי חיים אלא גם מכאב פיזי או כל סבל אחר. איך להתמודד עם צער בעלי חיים? למה כואב לי כשפוגעים בבעלי חיים? איך להפסיק לסבול? האם סבל בעלי חיים הוא מוחלט? מה טוב ברחמנות? איך להפוך מחשבה שלילית לחיובית? ...
חייזרים, חוצנים, עבמים, חיים חוץ ארציים, חיים בחלל החיצון, האם יש חיים בחלל? יצורים חיים בחלל, מדע, האם קיימים חייזרים? יקומים מקבילים, חיים תבוניים, חיים מחוץ לכדור הארץ, חייזרים האם הם קיימים
חייזרים, חוצנים, עבמים, חיים חוץ ארציים, חיים בחלל החיצון, האם יש חיים בחלל? יצורים חיים בחלל, מדע, האם קיימים חייזרים? יקומים מקבילים, חיים תבוניים, חיים מחוץ לכדור הארץ, חייזרים האם הם קיימים
... חוצנים, עבמים, חיים חוץ ארציים, חיים בחלל החיצון, האם יש חיים בחלל? יצורים חיים בחלל, מדע, האם קיימים חייזרים? יקומים מקבילים, חיים תבוניים, חיים מחוץ לכדור הארץ, חייזרים האם הם קיימים האם קיימים חייזרים ומה ההגדרה שלהם? השאלה האם קיימים חייזרים? תלויה קודם כל בהבנה מהו חייזר. חייזר הוא ישות או יצור זר ... יותר. כדוגמה מוחשית, אליעד מדגים שאם לא היו בעלי חיים על כדור הארץ, ופתאום היו מגיעים פילים וסוסים בחללית, בתחילה הם היו נתפסים כחייזרים. אולם לאחר זמן מה, היינו מתרגלים והם היו הופכים לחלק מוכר מהסביבה שלנו. ... או יצור מוכר אחר שלא התרגלנו אליו. האם קיימות צורות חיים תבוניות מחוץ לכדור הארץ? ההיגיון הפשוט אומר שככל שהיקום גדול יותר, כך גדלה הסבירות לקיומן של צורות חיים תבוניות נוספות. מכיוון שהיקום הוא אינסופי בזמן ובמרחב, הגיוני לחשוב שצורות חיים נוספות קיימות איפשהו. אליעד מסביר שאם קיימת אפשרות תיאורטית לישות עם שלוש קרניים או ארבע עיניים, הרי שביקום אינסופי האפשרות הזאת ככל הנראה תתממש. האם חוקי ... רחבי היקום. גם אם מדענים ינסו להוכיח שחלק מצורות החיים הן בלתי אפשריות לפי חוקי הפיזיקה שלנו, אין לנו ערובה לכך שחוקים אלו תקפים בכל מקום ביקום. יכול להיות שבמקומות אחרים ביקום קיימים חוקים שונים לחלוטין, המאפשרים את קיומן של צורות חיים שאנחנו כלל לא יכולים לדמיין. מה הקשר בין יקומים מקבילים לחייזרים? בנוסף לאינסופיות של המרחב והזמן, קיימת גם האפשרות שיש אינספור יקומים מקבילים. יקומים מקבילים ... איננו מודעים להן, וכל מציאות כזו יכולה להכיל סוגי חיים שונים. לכן, גם אפשרות זו מגדילה מאוד את הסבירות לקיומם של יצורים חייזריים שונים ומשונים. אליעד מדגיש כי עצם זה שאנחנו לא מבינים כיצד זה יכול להיות, אינו מוכיח ... היגיון, ביקום אינסופי, כל האפשרויות לקיומן של צורות חיים שונות אמורות להתקיים במידה שווה. למרות שזה לא הכרחי במובן מוחלט, ההיגיון הלוגי אומר שככל הנראה ישנן צורות חיים חוצניות. אליעד מסביר כי ההיגיון הלוגי לא מחייב את המציאות בפועל, אך הוא מחייב ברמת ההבנה השכלית בלבד. כלומר, ההיגיון תומך בכך שיש חייזרים, אך אינו מחייב באופן ... אפשרויות בלתי מוגבלות, סביר מאוד להניח שקיימות צורות חיים אחרות מלבד אלו שאנו מכירים בכדור הארץ. עם זאת, מאחר והתפיסה שלנו מוגבלת ואיננו יכולים להוכיח בוודאות שהיקום הוא אינסופי או שיש יקומים מקבילים, השאלה נותרת פתוחה. האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ? מהם יקומים מקבילים וכיצד הם קשורים לחייזרים? האם חוקי הפיזיקה שלנו תקפים בכל היקום? האם אפשר להוכיח מתמטית את קיומם של חייזרים? מה ההגדרה של ... מה ההבדל בין יצור זר לחייזר? אם לדוגמה, נניח שבעלי חיים לא היו קיימים על פני כדור הארץ, ואז הייתה נוחתת חללית ובה חיות כמו פילים וסוסים - היינו רואים בהם חייזרים. אך אם הם היו נשארים כאן ומתקיימים, היינו מתרגלים ... התרגלנו אליו או שלא הבנו אותו לחלוטין. האם יש צורות חיים תבוניות מחוץ לכדור הארץ? לפי ההיגיון, אם היקום הוא אינסופי בזמן ובמקום, הרי שיש אינסוף אפשרויות, ולכן לא סביר שכדור הארץ הוא המקום היחיד שבו התפתחו חיים תבוניים. אם יש אינסוף זמן ומרחב, קיימת גם האפשרות של חייזרים. האם חוקי הפיזיקה בכדור הארץ חלים בכל מקום ביקום? אם היינו חייזרים - מדענים המסתמכים על החוקים ... לנו, יכולנו להוכיח מתמטית שחלק מהצורות האפשריות של חיים אינן יכולות להתקיים. אך אם מבינים שהיקום עשוי להיות בעל אינסוף ממדים וחוקים שונים, הרי שאין הכרח שהמתמטיקה והפיזיקה שלנו תקפים בכל מקום. האם יש יקומים מקבילים ... מספר יופיע באותו אחוז מתוך כלל הזריקות. כך גם לגבי החיים: אם היקום הוא אינסופי, כל האפשרויות אמורות להתקיים. האם זה מחויב? לא בהכרח, אבל ההיגיון תומך בכך. לסיכום: השאלה האם יש חייזרים היא שאלה פילוסופית ומדעית כאחד. אם היקום אינסופי בזמן ובמרחב, הסבירות לכך שיש חיים מחוץ לכדור הארץ היא גבוהה מאוד. עם זאת, מאחר שאנחנו מוגבלים לתפיסת המציאות שלנו, איננו יכולים להוכיח זאת בוודאות. האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ? מהם יקומים מקבילים וכיצד הם קשורים לחייזרים? האם חוקי הפיזיקה שלנו תקפים בכל היקום? האם אפשר להוכיח מתמטית את קיומם של חייזרים? מה ההגדרה של ... פה בכדור הארץ ולא מפריעים לאף אחד, הולכים למדבר חיים את החיים שלהם לא מפריעים לאף אחד בשום דבר, לא מפריעים לא עושים כלום מדי פעם מפריעים אבל לא מפריעים יותר מדי, אחרי תקופה מסוימת הם כבר לא היו חייזרים היית אומר זה חתולים זה בעלי חיים, הרי מה זה בעלי חיים בעלי חיים לא חייזרים אם נגיד עכשיו תיקח את כל בעלי החיים ותעלים אותם פתאום יבוא, תחשוב הפוך תחשוב נגיד אם היה כדור הארץ בלי בעלי
התאכזרות לבעלי חיים, אכזריות, רחמנות, צמחונות, אכילת בשר, טבעונות, התעללות בבעלי חיים, סאדיזם, סדיסטיות, לכל דבר יש הפך, שום דבר לא מחויב, התעללות בחלשים, התאכזרות לחלשים
... לבעלי חיים, אכזריות, רחמנות, צמחונות, אכילת בשר, טבעונות, התעללות בבעלי חיים, סאדיזם, סדיסטיות, לכל דבר יש הפך, שום דבר לא ... מהו הקשר בין האכזריות לבעלי חיים לשאלות מוסריות רחבות יותר? ההרצאה עוסקת בקשר שבין אכזריות לבעלי חיים, טבעונות, התעללות בבעלי חיים והיבטים מוסריים של אכילת בשר. אליעד כהן מתחיל ... שהוא מציין את ההתעללות בבעלי חיים כבעיה מוסרית חמורה, אך מציע להסתכל על המהות של ההתנהגות האנושית כלפי בעלי חיים דרך פרספקטיבה רחבה יותר של אכזריות בחברה. הוא ... שלמרות ששיחה על אכזריות לבעלי חיים יכולה להיראות כמשהו ברור, חשוב לשאול האם לא ... הוא מדבר על ההתעללות בבעלי חיים כמעשה שכולל סאדיזם, אך שואל האם הסאדיזם הזה ... בבני אדם וגם אם מדובר בבעלי חיים. מה משמעות ההתמודדות עם אכזריות כלפי בעלי חיים? בהמשך, אליעד מציין שמי שמתעלל בבעלי חיים פועל מתוך סדיזם, ושיש קשר ישיר בין תחושות ... ההתנהגויות האכזריות כלפי בעלי החיים. הוא מציע שכשאנחנו רואים התעללות, יש לנו נטייה להזדהות עם הסבל של בעלי החיים כי אנחנו בעצם מייחסים את הסבל הזה לעצמנו, ... תגובות כמו רחמים כלפי בעלי חיים או האשמת אחרים בהתנהגות אכזרית עשויות להיגרם ... כלפי עצמנו. האם התעללות בבעלי חיים נובעת מבעיה מוסרית אוניברסלית? אליעד מדבר על ... אחראים למעשי ההתעללות בבעלי חיים רק משום שאנו צורכים בשר בתנאים של התעללות. ... יש הבדל בין התנהגות כלפי בעלי חיים לבין התנהגות כלפי דברים אחרים, כמו חפצים שאין ... ההתנהגויות האכזריות כלפי בעלי חיים לבין האופן שבו אנחנו מתייחסים לדברים אחרים ... שהאדם שצורך בשר ומתעלל בבעלי חיים לא תמיד מודע לכך שהוא בעצם משדר חוסר אמפתיה כלפי כל החיים, גם אם הוא לא מודע לכך. כיצד התפיסה שלנו לגבי בעלי חיים משפיעה על ההתנהגות שלנו כלפי עצמנו? אליעד ... שכשאנחנו רואים התעללות בבעלי חיים או משהו שמזעזע אותנו, הדבר נוגע בעצם לפחדים ... של העדפת ההתעללות בבעלי חיים? בהמשך, אליעד מציין את השאלות המוסריות שמלוות את ההתמודדות עם ההתעללות בבעלי חיים, והוא מציין שאנשים שמתמודדים עם סבל בעלי החיים בעצם משקפים את הדילמות הפנימיות שלהם. כל אדם ... המוסריות של התנהגות כלפי בעלי חיים, צריך לשאול את עצמו כיצד הוא מתמודד עם סבלו ... של מי שמתנגד להתעללות בבעלי חיים, אך לא מסוגל להתמודד עם ההתנהגות האכזרית שהוא ... את ההתנהגות האנושית כלפי בעלי חיים, צריך להסתכל על מערכת הערכים האישית שלנו ... נוכל לראות את ההתעללות בבעלי חיים בהקשר רחב יותר ולהתמודד עם המוסריות של האכילה ...
צמחונות, טבעונות, התאכזרות לבעלי חיים, אכילת בעלי חיים, צער בעלי חיים, מוסריות אוניברסאלית, מה מוסרי? מה לא מוסרי?
... טבעונות, התאכזרות לבעלי חיים, אכילת בעלי חיים, צער בעלי חיים, מוסריות אוניברסאלית, מה מוסרי? מה לא ... בשר או שימוש במוצרי בעלי חיים, מהווה פעולה מוסרית או לא. המפגש היה ... שונות שראו אכילת בעלי חיים כמעשה של התאכזרות, מכיוון שהיא גורמת לסבל ולקושי יצורים חיים חסרי אונים. באופן כללי, יש מי שטוען כי המוסריות של אכילת בעלי חיים נבדקת לאור התפיסה של צער בעלי חיים וההשפעה שלנו על יצורים אחרים הזקוקים ... השונות לגבי אכילת בעלי חיים? במהלך ההרצאה, הוצגו מספר גישות בנושא אכילת בעלי חיים. אחת הגישות טוענת כי יש לראות את האכילה ... שמדובר במעשה שבו בעלי החיים לא יכולים להימנע ממנו ואינם יכולים ... עלה מתוך הדיון אם בעלי החיים יכולים להיות שווים לבני אדם או לא. אחד ... לא ניתן לשאול את בעלי החיים את רצונם, יש מקום לשקול את האכזריות שבמעשה. האם בעלי חיים יכולים להיות שווים לנו? השיחה לא התמקדה רק בבעלי החיים עצמם, אלא גם בשאלה אם הם יכולים להיות ... היו דעות שטענו כי בעלי חיים אינם יכולים למרוד, כפי שעושה אדם, ... הבחירה החופשית של בעלי החיים, אשר טוען אחד הדוברים כי בעלי חיים, כמו תרנגולות, לא יכולים לשאול על מנת ... יכולים להחליט עבור בעלי חיים מה טוב להם, או האם עלינו להימנע ממעשים ... גם בהשפעה שלנו על בעלי החיים, במיוחד כשיש הנאה מהכוח שמצוי בידנו, ... לפגיעות מיותרות בבעלי חיים. האם כל אדם יכול להחליט מה טוב לו? עלתה ... השפעתו על הסביבה בה אנו חיים, ובמיוחד על היצורים חיים הסובלים מההחלטות שלנו. האם יש דעה ... וטבעונות צער בעלי חיים מה מוסרי ומה לא מוסרי? אכילת בעלי חיים והשלכות מוסריות שוויון בין בעלי חיים לאדם? האם כל אדם יכול להחליט מה טוב לו? ... טבעונות, התאכזרות לבעלי חיים, אכילת בעלי חיים וצער בעלי חיים, נדונה השאלה האם כל התנהגות שמקורה ... בשר או שימוש במוצרי בעלי חיים, מהווה פעולה מוסרית או לא. הדגש היה על ...
קורונה ותפישת המציאות של בעלי החיים, האם בעלי חיים מוטרדים מהקורונה? האם בעלי החיים דואגים למחר? האם בעלי חיים מאושרים יותר מבני אדם? אושר של בעלי חיים, האם תינוקות מאושרים? לדאוג למחר, השכל של החתול, לחיות כמו בעל חיים
קורונה ותפישת המציאות של בעלי החיים, האם בעלי חיים מוטרדים מהקורונה? האם בעלי החיים דואגים למחר? האם בעלי חיים מאושרים יותר מבני אדם? אושר של בעלי חיים, האם תינוקות מאושרים? לדאוג למחר, השכל של החתול, לחיות כמו בעל חיים
... ותפישת המציאות של בעלי החיים, האם בעלי חיים מוטרדים מהקורונה? האם בעלי החיים דואגים למחר? האם בעלי חיים מאושרים יותר מבני אדם? אושר של בעלי חיים, האם תינוקות מאושרים? לדאוג למחר, השכל של החתול, לחיות כמו בעל חיים האם בעלי החיים מוטרדים מנגיף הקורונה? בעלי חיים אינם מפחדים מנגיף הקורונה. הם אינם חוששים מהסכנות האפשריות של העתיד, למרות שהמציאות מראה כי במקרים מסוימים קיימת סכנה ממשית לחייהם בעקבות המגפה. למשל, בעלי חיים המתגוררים בבית עלולים להיפגע אם בעליהם, שהם בני האדם, ייקלעו למצב כלכלי קשה או למחסור במזון בשל המשבר. למרות זאת, בעלי החיים אינם מודאגים מהאפשרות הזאת, משום שהיכולת שלהם לחשוב קדימה מוגבלת מאוד בהשוואה לאדם. למה בעלי חיים לא דואגים לגבי העתיד? בעלי חיים מוטרדים רק מהמצב הנוכחי, מהרגע שבו הם ... יקרה עם צאצאיהם בעוד שנתיים. לעומת זאת, בני האדם מוטרדים לא רק מהעתיד הקרוב אלא גם מהעתיד הרחוק, לעיתים אפילו עד כדי דאגה למה שיתרחש לאחר מותם, כולל עניינים כמו חיים לאחר המוות, גלגול נשמות וקרמה. בעוד שבעל חיים חושש רק ברגע סכנה ממשי או כשהוא רעב באותו רגע, האדם נמצא בדאגה מתמדת, רחבה יותר וממושכת. האם בני אדם באמת מוטרדים יותר מבעלי חיים? לכאורה, מצבם של בני האדם נראה קשה יותר משל בעלי החיים , מפני שהם מוטרדים לא רק מהעתיד אלא גם מן העבר. אנשים יכולים לשאת עמם טראומות, חרמות מבית הספר ודאגות לגבי אירועים שיתרחשו בעתיד הרחוק. לעומת זאת, בעלי חיים חיים את הרגע ואינם זוכרים באופן ממשי את העבר או דואגים ממנו, אלא מגיבים באופן מיידי לסביבה. יחד עם זאת, חשוב לציין שלבעלי החיים יכול להיות סוג של התנאה במוח, שמזהירה ... אירועים טובים שיקרו בעתיד או מזיכרונות נעימים מן העבר. כלומר, הדאגה מהעתיד ומהעבר מאפשרת לאדם ליהנות ולהתרגש במידה שווה כפי שהיא גורמת לו לדאגה. לעומת זאת, בעלי החיים אינם יכולים ליהנות בצורה זו, מאחר ואין להם מודעות ממשית לעבר או לעתיד. הם חיים באופן מיידי בלבד, ולכן אינם יכולים לשמוח מציפייה חיובית או להתרגש מזיכרונות טובים. האם ניתן לאמץ את תפיסת המציאות של בעלי החיים? אליעד כהן מציע לאדם לחשוב על עצמו לעיתים כמו בעל חיים, בדגש על השאלה האם דאגה תמידית לעתיד היא באמת הכרחית או רציונלית. אף שברור כי בני האדם הורגלו לחשוב כך כדי לשרוד, שכן דאגה לעתיד מאפשרת חיים ארוכים יותר, השאלה נשארת פתוחה - האם ... באופן תמידי ממה שיקרה בעתיד? הדוגמה המובהקת לכך היא ילד קטן שאינו מודאג מהעתיד, ועלול לרוץ לכביש ולהיפגע. התודעה של האדם מבוססת על דאגה לעתיד, אך ניתן לשאול האם החיים יכולים להיות שונים ואולי טובים יותר אם האדם היה פחות מוטרד, חי את הרגע ומגיב רק לאירועים המיידיים כפי שעושים בעלי החיים. אליעד מציע גם את האפשרות לחיות כמו חתול, ללא דאגות לגבי העתיד, מתוך מחשבה שמה שיהיה, יהיה - העיקר הוא הרגע הנוכחי. לסיכום, הפרספקטיבה של בעלי החיים מעניקה נקודת מבט שונה וחשובה לגבי ... בחייהם. השאלה המרכזית שאליעד מציג היא האם הדאגה לעתיד, שמהווה חלק משמעותי בחיי האדם, היא מחויבת המציאות או שאולי ניתן לחיות בצורה אחרת, רגועה יותר, ולקבל את החיים כפי שהם, יום ביומו. האם בעלי חיים מאושרים יותר מבני אדם? האם תינוקות מפחדים מקורונה? איך לחיות את הרגע? האם אפשר ללמוד אושר מבעלי חיים? האם דאגה לעתיד היא הכרחית? לחיות את ...
צמחונות, טבעונות, אכילת בשר, סאדיזם, לא לאכול בשר, למה כן לאכול בשר? צער בעלי חיים, דומם מדבר, התעללות בחלשים, התעללות בחסרי ישע, התאכזרות לבעלי חיים, התעללות בבעלי חיים
... טבעונות, אכילת בשר, סאדיזם, לא לאכול בשר, למה כן לאכול בשר? צער בעלי חיים, דומם מדבר, התעללות בחלשים, התעללות בחסרי ישע, התאכזרות לבעלי חיים, התעללות בבעלי חיים למה אנשים בוחרים להיות צמחוניים? הדיון מתחיל בכך שלעיתים קרובות נשאלת השאלה מה הסיבה שמניעה אנשים לבחור בצמחונות. ... בשר, כי זה יכול להיות קשור לתחושת משמעות או שליטה על חייו. האם צמחונות באמת קשורה לדאגה לבעלי חיים? הסוגיה המהותית שנדונה היא האם צמחונות נובעת רק מתוך רצון לא להזיק לבעלי חיים, או האם יש פה עניין אישי יותר של דימוי עצמי. אחד מההסברים הוא שצמחונים לא רוצים לראות את עצמם כרעים, כלומר, הם אינם רוצים להיות שותפים לפשע של הרג בעלי חיים. ברוב המקרים, אנשים חוששים כי אם הם ישתפו פעולה עם הרג בעלי חיים, זה יצור פער מוסרי ביניהם לבין עצמם, והם לא יוכלו להרגיש טוב עם עצמם. מהם המניעים האישיים מאחורי בחירת צמחונות? אליעד מציין כי לעיתים אנשים בוחרים בצמחונות לא מתוך דאגה כנה לבעלי חיים, אלא משום שמדובר בהימנעות מכאב נפשי אישי. הרבה פעמים מדובר במנגנון של הימנעות מאי נוחות רגשית. כלומר, האכילה של בשר גורמת לאדם הצמחוני להיזכר בכאב או סבל שהוא עצמו חווה בחיים, ולכן הוא בוחר להימנע מהאכילה כדי לא לחוות את התחושות הללו מחדש. האם באמת אין מקום לאכול בשר? הדיון נוגע גם בשאלה ... אשם. הקשר בין צמחונות לדימוי עצמי מעניין לציין כי לא כל הצמחונים עושים זאת מתוך דאגה לבעלי חיים. אליעד מסביר שבחלק מהמקרים הצמחונים פשוט רוצים להימנע מהסבל הפנימי שלהם, ולכן בוחרים להימנע מאכילת בשר. ישנם אנשים ... לפחד מעונש או לתחושת אשם? אליעד טוען כי לא תמיד הצמחונות נובעת רק מרצון להימנע מלהתעלל בבעלי חיים. לעיתים, מדובר במעין מנגנון הגנה פסיכולוגי שבו אדם לא רוצה להרגיש רע על עצמו, ולכן הוא מונע את עצמו מהשתתפות במעשים ... בשר, וכך הם בוחרים להימנע מכך על מנת לא להתמודד עם רגשות האשם שמציפים אותם. כיצד התעללות בבעלי חיים קשורה לתחושת פחד? כחלק מהדיון, אליעד מציין כי יש קשר ישיר בין התעללות בבעלי חיים לפחד ולכאב שבן אדם עשוי לחוות אם הוא היה במצב דומה. יש אנשים שמרגישים מאוד חזק את הסבל של בעלי החיים, וזה מציף אצלם את הפחדים האישיים שלהם. אנשים שמפחדים שהיו עלולים להתעלל בהם עשויים לפתח תחושות של שליטה או פחד בכל הנוגע להתנהלות שלהם עם בעלי חיים. האלמנט הפסיכולוגי כאן הוא מאוד חזק, כי ברגע שאדם רואה חיה סובלת, זה עשוי להזכיר לו את כל המקרים שהוא עצמו הרגיש במצוקה ובחוסר אונים. האם כל אחד יכול להבין את הסבל של בעלי החיים? כפי שמוסבר, אין תמיד את היכולת להבין את הסבל של בעלי החיים כמו שאנחנו מבינים את הסבל של בני אדם. הבעיה היא שגם כאשר אדם לא חווה את ההתעללות על בשרו, הוא עדיין עלול להבין את ... זאת אם יש לו את הרגישות הנפשית להבין את מצבו של האחר. אליעד מסביר שכאשר מישהו מתעלל בבעל חיים, הוא בעצם משדר לרוב את תחושת האכזבה שלו כלפי עצמו, הוא מפצה את עצמו על כך שהוא עצמו לא עמד בציפיות או התמודד עם אתגרים מסוימים. מהם המניעים האישיים מאחורי בחירת צמחונות? האם צמחונות קשורה לדאגה לבעלי חיים? הקשר בין צמחונות לדימוי עצמי האם באמת אין מקום לאכול בשר? מהו הסבל של בעלי חיים? כיצד פחד מעונש משפיע על בחירת צמחונות? האם צמחונים מרגישים אשם על אכילת בשר? מהן הסיבות השונות לצמחונות ולטבעונות? בהרצאה זו, אליעד עוסק בנושא הצמחונות והטבעונות, ותוקף את השאלות הקשורות לאכילת בשר, צער בעלי חיים והתעללות. במהלך השיחה, הוא מעלה מגוון נקודות ומחשבות, תוך שימוש בדיאלוגים והסברים כדי להדגים את רעיונותיו. הוא ... ושואל למה אנשים בוחרים לא לאכול בשר. אחד מהנימוקים המרכזיים לצמחונות הוא ההבנה שצער בעלי חיים הוא רע. אליעד מציין כי לא תמיד ההחלטה נובעת ממקום של אכפתיות לחיות בלבד, אלא מתוך רצון של האדם לא להזיק לאחרים. יש ... עושים זאת מתוך דאגה לעצמם ולסבל הפנימי שהם חווים כשבזמן האכילה הם נזכרים בכאב ובסבל של בעלי החיים . האם צמחונות היא דרך להתמודד עם רגשות של סבל? אליעד מציין גם כי יש אנשים הצמחונים מתוך רצון להימנע מהרגשות הקשים ... שאינם מוכנים לקבל את רעיון האכזריות ויכולים להיות מודעים לכך שהאכילה מבוססת על פגיעות בבעלי חיים, אך הם פועלים מתוך דימוי עצמי נמוך ומסיבות פסיכולוגיות. איך משפיעה האכילה על דימוי עצמי? נראה כי אדם עם דימוי עצמי ... עשוי להימנע מאכילת בשר כדי להימנע מההשלכה של פגיעות על אחרים, מתוך תחושת רשעות כלפי בעלי חיים. מהו המניע מאחורי ההרגשה כלפי בעלי חיים? אליעד מסביר את המניע מאחורי תחושת הצער כלפי בעלי חיים. כשאנשים רואים חיה סובלת, הם מרגישים כאב וצער משום שזה מזכיר להם את סבלם האישי, את הפחדים שלהם, את הפגיעות שהם עצמם ... שלו עצמו. כל אחד יכול להרגיש סבל כפי שהוא היה מרגיש אם היו פוגעים בו. האם יש מקום לאכול בעלי חיים? אליעד שואל את השאלה האם יש מקום לאכול בעלי חיים, ומדוע יש אנשים שמעוניינים להימנע מכך. האם מדובר במניע מוסרי או בהבנה פנימית שכולנו שווים, כולל בעלי החיים? האם יש אמת בהשוואה בין אכילת בעלי
ילדים זה שמחה, לגדל ילדים, לגדל בעלי חיים, ללמוד מבעלי חיים, ללמוד מילדים, תינוקות מתוקים, בעלי חיים מתוקים, למה אנשים אוהבים בעלי חיים? למה אנשים אוהבים ילדים? להביא ילדים
ילדים זה שמחה, לגדל ילדים, לגדל בעלי חיים, ללמוד מבעלי חיים, ללמוד מילדים, תינוקות מתוקים, בעלי חיים מתוקים, למה אנשים אוהבים בעלי חיים? למה אנשים אוהבים ילדים? להביא ילדים
... זה שמחה, לגדל ילדים, לגדל בעלי חיים, ללמוד מבעלי חיים, ללמוד מילדים, תינוקות מתוקים, בעלי חיים מתוקים, למה אנשים אוהבים בעלי חיים? למה אנשים אוהבים ילדים? להביא ילדים למה אנשים אוהבים ילדים ובעלי חיים? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא מדוע אנשים אוהבים ילדים ובעלי חיים, ומה יש בהם שמושך אותנו. הסיבה הבסיסית שהוא מציע היא שילדים ובעלי חיים מאפשרים לנו לראות פרספקטיבה אחרת על החיים שלנו, במיוחד ביחס למחויבויות ולתפיסות שלנו לגבי המציאות. כאשר אנשים מסתכלים על ילדים קטנים או על בעלי חיים, הם חווים סוג של שחרור או תחושת הקלה. ילדים קטנים, למשל, נתפסים ... כי באותו רגע הוא מתחבר לחלק שבו הוא עצמו חווה חופש ממחויבות, רגעים שבהם הדברים נראו פחות רציניים או פחות כבדים. איך ילדים מעניקים לנו פרספקטיבה על החיים? אליעד מסביר שהערך האמיתי של להסתכל על ילד קטן לא נובע רק מהכיף או השמחה הפשוטה שהוא מעורר, אלא בעיקר מהפרספקטיבה שזה נותן לנו על עצמנו ועל החיים שלנו. למשל, כשאנחנו רואים ילד שלא אכפת לו מדברים שמטרידים אותנו מאוד ... אוהבים ילדים שמחים או רגועים ולא ילדים שבוכים או משתוללים, מכיוון שהם מתחברים לחלקים החיוביים והנעימים שבעברם. מה הקשר בין אהבת ילדים לאהבת בעלי חיים? אליעד מרחיב את הדיון גם לאהבת בעלי חיים, ומסביר שיש קשר הדוק בין הסיבה שאנשים אוהבים ילדים קטנים לבין הסיבה שהם אוהבים בעלי חיים. כאשר אנחנו מסתכלים על חתול, למשל, אנו רואים יצור ללא מחויבות, יצור שמבטא צורת חיים פשוטה, נטולת דאגות ואחריות מורכבת. בדיוק כמו ילדים קטנים, גם בעלי חיים מעוררים בנו תחושה של שחרור מחויבויות, כי אנחנו מזהים אצלם צורת חיים אחרת שבה הדברים המטרידים אותנו כבני אדם פשוט לא קיימים. הוא נותן ... רואים את החתול רגוע לחלוטין בזמן שלנו יש דאגות, אנחנו יכולים לשאול את עצמנו - אם לחתול לא משנה, למה לי זה משנה? בעצם ההתבוננות בחתול או בכל בעל חיים אחר נותנת לנו הזדמנות לבחון מחדש את התפיסות והמחויבויות שלנו. כיצד אפשר ללמוד על עצמנו באמצעות ילדים ובעלי חיים? ההתבוננות בילדים ובעלי חיים מהווה כלי לחקירה עצמית עמוקה יותר. אליעד מציע שלא מספיק רק לחוות את ... רגש או תחושה פנימית זה נובע. בדרך זו האדם יכול להבין טוב יותר את עצמו ואת המנגנונים הנפשיים שמפעילים אותו. מה המשמעות העמוקה של הפרספקטיבה הזו על החיים? אליעד מסביר שכל ההשוואות האלה, בין אדם לילד ובין אדם לחיה, מטרתן ... בוחנים לעומק, אנחנו רואים שכל מה שאנחנו חושבים שמחויב ואמיתי הוא רק עוד פרספקטיבה אחת מתוך אינספור אפשרויות אחרות. באמצעות התבוננות בילדים ובעלי חיים אפשר להגיע לתובנה עמוקה שהמציאות, כפי שאנחנו חווים אותה, היא לא באמת מחויבת כפי שהיא נראית לנו. אליעד מסכם באמירה שבסופו של דבר, כל ההיבטים האלה - ילדים, בעלי חיים או כל דבר אחר - הם רק דרכים שונות להגיע להבנה שאף דבר אינו מוחלט, והכל יחסי. החופש שאנחנו חווים כשאנחנו מסתכלים על ילדים או בעלי חיים הוא ביטוי לתובנה הפנימית העמוקה הזו. למה אנשים אוהבים ילדים? איך ללמוד מבעלי חיים? מה גורם לתינוקות להיות מתוקים? איך בעלי חיים עוזרים לנו להשתחרר מדאגות? כיצד לקבל פרספקטיבה חדשה על החיים?
סיפורי התנך, אריכות ימים, חיים ארוכים, כמה זמן חי אדם הראשון? כמה זמן חיו פעם? חיים קצרים, חיים לנצח, בית כלא, איך המוח חושב? איך המוח פועל? מקום וזמן, לצאת מהמקום, לצאת מהזמן
סיפורי התנך, אריכות ימים, חיים ארוכים, כמה זמן חי אדם הראשון? כמה זמן חיו פעם? חיים קצרים, חיים לנצח, בית כלא, איך המוח חושב? איך המוח פועל? מקום וזמן, לצאת מהמקום, לצאת מהזמן
... התנך, אריכות ימים, חיים ארוכים, כמה זמן חי אדם הראשון? כמה זמן חיו פעם? חיים קצרים, חיים לנצח, בית כלא, איך המוח חושב? איך המוח פועל? מקום וזמן, לצאת מהמקום, לצאת מהזמן מהי המשמעות של חיים ארוכים והאם הם באמת טובים? ההבנה האנושית על זמן וגיל נבדקת בהרבה סיפורים, במיוחד בתנך, שם סיפורי חיים ארוכים של דמויות כמו אדם הראשון מציינים חיים שיכולים להיראות אינסופיים. השאלה שמועלת היא האם חיים ארוכים באמת טובים, או שמא, יש משהו עמוק יותר שמסתתר מאחוריהם. האם יש הבדל בין חיים ארוכים מאוד לבין חיים קצרים? הסיפור התנכי של אדם הראשון ושל הדורות שאחריו, שמתוארים ככאלה שחיו מאות ואלפי שנים, מעורר שאלה מדוע ... שנה. אליעד מציין, כי למרות שמדובר בחיים ארוכים, אין בהכרח בהם משהו טוב יותר. הכוונה היא שהשוואה בין חיים ארוכים מאוד לבין חיים קצרים, כמו למשל לשבת בכלא במשך חודש או שנה, אינה רלוונטית באמת. במילים אחרות, אדם שחי חיים של אלף שנה ימצא את הזמן קצר אם היה נמצא במצב של סבל מתמשך, בעוד שכשכולם חיים חיים ארוכים, המשמעות של זמן משתנה. כיצד המוח שלנו מפרש זמן? מה שנראה כזמן ארוך מאוד יכול להיראות אחרת אם כל החיים נמצאים במצב דמוי - כלא, שבו אין לאדם מקום לברוח או משהו שיכול לשבור את השגרה. לפי אליעד, זהו מצב שבו המוח פשוט ... האם זמן ארוך מאוד משנה את תפיסת החיים? כאשר בני אדם חיים אלפי שנים, הם לא ישתנו באמת. החיים עשויים להרגיש משעממים אם לא יהיה להם שינוי דרמטי, כי הם יתפסו את הזמן כשגרה, וזה מה שהופך את הזמן לאין סופי. אם כולם היו חיים אלף שנה, היה מדובר בזמן שגרתי, כזה שלא משאיר הרבה מקום לשינוי. לעומת זאת, אם כל בני האדם היו חיים מאה שנה בלבד, הם היו תופסים את הזמן כקצר ומוגבל. מה המסקנה לגבי החיים הארוכים בתנך? הסיפור התנכי עצמו, שבו אלוהים קיצר את חיי בני האדם, מציע נקודת מבט שמנוגדת לחשיבה המודרנית על חיים ארוכים. אליעד טוען שההבנה האנושית על חיים ארוכים אינה בהכרח נכונה. לפי התיאוריה שלו, כשיש למישהו חיים של אלף שנה, אין זה בהכרח משפר את איכות חייו, אלא להיפך, עשוי להוביל לתחושת שעמום. איך החיים הארוכים משפיעים על הבחירות של בני האדם? לפי אליעד, אם היו חיים של אלף שנה, כל פרט בחיים היה משתנה. לדוגמה, לא הייתה שום בעיה עם רכישת דירה או עם קביעת קריירה, כי הזמן היה בלתי מוגבל. הדבר גם היה משנה את הגישה לחיים, כי היינו מבינים שלא צריך למהר בשום דבר. אבל אם כולם היו חיים מאה שנה, הכל היה נראה אחרת. המשמעות של
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: חיים, איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אכזבות? כעס ועצבים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להשיג איזון נפשי? דיכאון? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: חיים, איך להאמין בעצמך? איך להעביר ביקורת בונה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לקבל החלטות? איך לחנך ילדים? איך להעריך את עצמך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם גירושין? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך להיגמל מהימורים? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לפרש חלומות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשפר את הזיכרון? איך למצוא זוגיות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לעשות יותר כסף? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לנהל את הזמן? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להיות מאושר ושמח? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצר העולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להיות מאושר? מי ברא את אלוהים? האם יש משמעות לחיים? מה המשמעות של החיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם באמת הכל לטובה? למה לא להתאבד? האם יש או אין אלוהים? האם לדומם יש תודעה? האם הכל אפשרי? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם אפשר לדעת הכל? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? למה יש רע בעולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש בחירה חופשית? איך להיות הכי חכם בעולם? האם המציאות היא טובה או רעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? אולי אנחנו במטריקס ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי להרזיה, מטפל רגשי, אימון אישי למציאת זוגיות בנושא חיים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3135 שניות - עכשיו 19_07_2025 השעה 02:57:55 - wesi1