אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה בחירה ✔רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 ✔ האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
1:15:43רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2
האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו?

אליעד כהן פותח את ההרצאה בדיון על מושג הרצון החופשי, ומתחיל בשאלה המרכזית: האם יש לנו יכולת בחירה חופשית בכל תחומי חיינו, ובפרט, האם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? הוא מציין את הדילמה הפילוסופית הבסיסית: אם אדם בוחר את רצונו, האם הוא עושה זאת עם רצון קודם או ללא רצון? הוא מסביר שאם אדם בוחר מתוך רצון קודם, אז מיד עולה השאלה: מי בחר את הרצון שקדם לרצון הזה? ואם הוא בוחר בלי רצון, הרי שלא ניתן לכנות זאת "בחירה".

אליעד משתמש בדוגמה פשוטה כדי להמחיש את הבעיה: אדם אומר לעצמו שאם באמת הייתה לו בחירה חופשית, אז הוא לא היה בוחר לרצות את מה שהוא כרגע רוצה, אלא משהו אחר שהיה גורם לו להרגיש טוב יותר. אך לפי אליעד, טיעון זה אינו מוכיח שאין בחירה חופשית, כי יכול להיות שהאדם בוחר את הרצון הזה בכל זאת מתוך סיבה כלשהי.

האם יכול להיות מצב שבו אדם יוצר רצון בלי רצון?

כדי להעמיק בהבנת המושג של יצירת רצון, אליעד דן בשאלה כיצד נוצר הרצון הראשון של האדם. הוא מסביר שאם התודעה של האדם יוצרת לעצמה רצון במצב שבו לא היה לה קודם שום רצון, אי אפשר להגדיר את זה כ"בחירה", כי פעולה זו נעשתה ללא רצון. אליעד מעלה אפשרות לוגית שאכן ניתן ליצור משהו ללא רצון, שכן כשאין מנגנון של רצון, גם לא קיימת העדפה לכיוון מסוים, ולכן אין בעיה שמשהו ייווצר בלי רצון.

הוא מתייחס להשוואה בין בני אדם לאלוהים, ומסביר שאלוהים מוגדר כ"הישות הראשונה", שאין משהו שקדם לו ומניע אותו. לכן, במקרה של אלוהים, לא ניתן לומר שמשהו אחר הניע אותו לפעול, אלא הוא יוצר את רצונו הראשון ללא רצון קודם. לעומת זאת, באדם תמיד ניתן לומר שיש משהו שקדם לו ושגרם לו לרצות, ולכן האדם אינו באמת הישות הראשונה.

מה המשמעות של "הישות הראשונה"?

אליעד מסביר לעומק את המושג "הישות הראשונה" או "הכוח הראשון", שהוא אותו דבר שתמיד היה קיים, בלי אפשרות שלא יהיה קיים. כל דבר בעולם הוא אפשרי - יכול להיות קיים או לא קיים - אבל חייב להיות דבר אחד שהוא מחויב המציאות, כלומר, תמיד נמצא שם, ואינו תלוי בזמן, במקום או ברצון. הוא מדגיש כי הדבר המחויב הזה הוא חסר כל הגדרה, הוא אינו זמן, אינו תודעה, אינו רצון או חוסר רצון, אלא פשוט "כלום" או "הדבר ללא הגדרה".

כדי להמחיש רעיון זה, הוא מצטט את רבי נחמן מברסלב שאומר שעל ידי התבודדות והבנת עצמו לעומק, האדם יכול להיכלל בתוך אותו מחויב המציאות ולהפוך לאחד איתו. האדם יגלה שהוא טיפה בתוך הנהר הגדול, ואם יבין באמת את מהות הנהר, הוא יגלה שהוא אחד איתו וכך יחווה שהוא עצמו אלוהים.

האם להקשיב לאינטואיציה ותחושות בטן?

בהמשך ההרצאה, אליעד מתייחס לשאלה מעשית שעולה אצל אנשים רבים: האם להקשיב לתחושות בטן או לאינטואיציה. הוא מציג שתי אפשרויות פילוסופיות בסיסיות:
  • אם כל אירועי המציאות הם אקראיים לחלוטין, אז לתחושות בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן.
  • אם כל אירועי המציאות הם סיבתיים, וכל פרט קטן מתוכנן מראש ויש לו משמעות, אז חייבים לבדוק ולחקור כל אירוע, אפילו את הזניח ביותר, כמו קמטים בספה או גרגיר חול שנפל.
אליעד מחדד שאין הבדל בין אירועים שנתפסים כחשובים לבין אירועים שוליים, שכן אם כל המציאות מנוהלת בסדר מושלם, כל אירוע הוא תוצר של אותו כוח חכם. לכן, או שיש לבדוק כל אירוע ללא יוצא מן הכלל, או שאין צורך לבדוק שום דבר.

הוא גם מעלה אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר.

מה באמת גורם לאנשים להביא ילדים לעולם?

בהמשך, אליעד עוסק בשאלה "למה אנשים מביאים ילדים לעולם?" הוא מפריך את הטענה הנפוצה שזו החלטה שנעשית "כי הטבע דוחף אותנו". לדבריו, מי שטוען שהטבע מכריח אותו, אינו כנה, כי בפועל אנשים מתכננים ומחליטים אם ומתי להביא ילדים. הסיבה האמיתית לכך שאנשים מביאים ילדים היא פשוטה - זה גורם להם להרגיש טוב יותר. הוא מדגיש שמבחינת האדם, הולדת ילדים אינה שונה מכל פעולה אחרת שאדם עושה כדי להרגיש טוב, כמו למשל הכנת אוכל.

מה הקשר בין הבנת משמעות החיים לבחירה חופשית?

אליעד מסביר שכאשר אדם מגיע להבנה שהוא חלק מהישות הראשונה (אלוהים), הוא רואה שאין לו בחירה כישות נפרדת (כגוף או כאדם נפרד), אך מהצד שהוא אלוהים, יש לו בחירה מוחלטת על הכל. כלומר, השאלה האם יש לאדם בחירה תלויה ברמת ההבנה שלו את עצמו ואת המציאות.

הוא מדגיש כי רבי נחמן אמר שכשאדם מבין באמת את הטבע של המציאות, הבחירה מתבטלת, משום שהאדם מבין שהכל נוצר מאותו כוח ראשון ויחיד. במצב כזה, האדם הופך להיות אותו כוח ראשון, וכך הוא מבין שאין משמעות למונח "בחירה".

סיכום ההרצאה של אליעד כהן

ההרצאה של אליעד כהן עוסקת לעומק במושגים של רצון חופשי, בחירה חופשית, משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של הכוח הראשון, מסביר לעומק את טבע הרצון, ומציע נקודת מבט ייחודית להבנת העולם והחיים.
האם יש לנו בחירה חופשית בכל תחום בחיינו?

ההרצאה מתחילה בשאלה על הרצון: האם אנחנו בוחרים את רצונותינו, ואם כן, איך אנחנו עושים זאת? אליעד מציין את הקושי בהבנת תהליך הבחירה, כאשר אדם יכול לשאול את עצמו: "אם היה לי רצון חופשי, למה לא הייתי בוחר לרצות משהו אחר?" הוא מסביר כי השאלה הזו לא מוכיחה כלום, מכיוון שאפשר להיות בעל בחירה גם אם אדם בוחר לרצות משהו שהוא לא בהכרח רוצה מבחינה אינסטינקטיבית. בסופו של דבר, הוא מציין את הדילמה המרכזית: אם אני בוחר את הרצון שלי, האם אני בוחר אותו מתוך רצון או ללא רצון?

אליעד מציין את הצורך להבין את המקור של הרצון. השאלה המורכבת היא: מי מחליט על הרצון הראשון שלי? אם אני בוחר את רצוני, האם אני בוחר אותו מתוך רצון קיים או שאני יוצר רצון מתוך מצב שבו אין לי רצון? זוהי שאלה פילוסופית שנוגעת בטבע הבחירה החופשית.

בהמשך השיחה, עולה ההבחנה בין בחירה של בני אדם לבין הפעולות שמיוחסות לאלוהים. אליעד מדבר על כך שאלוהים הוא "הישות הראשונה" ואין מי שמפעיל אותו, והוא יוצר את רצונו מבלי שהייתה לו הכוונה מראש. בניגוד לאדם, שבו יש משהו מעבר לו שמניע אותו, אלוהים הוא מקור הרצון והכוח הראשון.

אחר כך, אליעד מעמיק בשאלה האם כל פעולה בעולם נובעת מרצון חופשי או שמא כל הדברים נגרמים באופן אקראי. הוא מציין את האפשרויות השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית.

בהמשך השיחה, עולה גם השאלה על תחושות בטן ואינטואיציה - האם להקשיב להם או לא? אליעד מציע שבמקרה שבו כל הדברים בעולם הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם אקראי, אז תחושות אינטואיטיביות אינן בהכרח נכונות.

לבסוף, ההרצאה מתמקדת בהבנת האם האירועים שאנו חווים הם אקראיים או נגרמים מסיבה, ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו מבינים שהמציאות כולה נגרמת מתוך סדר סיבתי, אז כל אירוע יכול להיות בעל משמעות, ויש לנו את הבחירה להעמיק בו.
אז בשלב הראשון אנו אומרים, מסקנה, יש משהו אחר שגורם לנו לרצות, ואז אנו מגלגלים את השאלה עליו. בואי נראה מה הבנת?

אלו דברים שבחיים שלך לא חשבת עליהם.

שאלה: רק עכשיו אני מתחילה.

אליעד: אבל אלו שאלות הגיוניות

שאלה: כן.

אליעד: נגיד אני בוחרת את הרצון שלי, לא משנה למה אני בוחרת, האדם אומר לא יכול להיות שאני בוחר, הרבה אנשים אומרים לא יכול להיות שיש לי בחירה, כי אם הייתה לי בחירה לא הייתי בוחר לרצות את זה, הייתי בוחר לרצות אחרת, אבל זה לא נכון, כי אולי יש לך בחירה ובכל זאת אתה בוחר את זה מסיבה כלשהי, לכן לא מוכיחים דבר דרך שאלה, שאלה זו לא הוכחה לשום דבר, אתה אומר לא יכול להיות שיש לי בחירה, כי הייתי עושה אחרת, זאת לא הוכחה. אולי כן יש לך הוכחה ואתה מסיבה כל שהיא בוחר לרצות להרגיש טוב ורע.

אבל אני אמרתי משהו אחר, אם אני בוחר את הרצון שלי, האם אני בוחר אותו עם רצון או בלי רצון? אם אני בוחר אותו בלי רצון, אז זה לא נקרא שאני בוחרת, מה זה אומר בכלל? אז זה לא נקרא שאני בוחרת.

ואם אני בוחרת אותו עם רצון? אז מה יוצר את הרצון שלי שלפיו אני בוחרת את הרצון?

הרצון הראשון שלך, מי מחליט מה יהיה הרצון הראשון שלך? אם את המחליטה אז את חייבת לבחור אותו לפני שיש לך אותו, כי יש אותי שאין לי רצון ועכשיו אני בוחר שיהיה לי רצון.

למשל אומר שהאדם בוחר את הרצון שלו, למרות שזה לא הגיוני, למה? כי מדוע שאבחר רצון כזה, זאת שאלה אחרת, למה שהאדם יבחר להגיד זה טוב וזה רע? מה ההיגיון? אבל יכול להיות שהוא באמת בוחר את רצונו

שאלה: הוא צריך רצון כדי לבחור.

אליעד: צריך שתהיה תודעה שיש לה רצון ואז היא בוחרת את הרצון, והשאלה הנשאלת היא, שכאשר התודעה בלי רצון בוחרת שיהיה לה רצון האם לתהליך הזה נקרא לו בוחרת או לו?

כי אם היא בחרה בלי רצון, זה לא נקרא שהיא בחרה.

שאלה: זאת אומרת שלא היה לה רצון והיא בחרה אז זאת לא הבחירה שלה.

אליעד: נכון, אבל הדבר הזה נכון רק לגבי האדם ולא לגבי אלוהים. כי עליך אפשר להגיד או קי אם אני ללא רצון יצרתי את הרצון של עצמי, אז זה אומר שלפני זה לא היה לי רצון, אז אי אפשר להגיד שבחרתי.

שאלה: איך אפשר ליצור רצון בלי רצון?

אליעד: עובדה

שאלה: חייב להיות רצון כדי ליצור משהו.

אליעד: אל תניח הנחות

שאלה: למה שיהיה דבר?

אליעד: בלי סיבה, למה לא? אם אין רצון אז מה זה משנה אם זה לפה או לשם, אחרי שיש לך מנגנון של רצון אז אתה שואל מדוע שהוא יעשה משהו בלי רצון. אבל לפני שיש לך מנגנון של רצון, למה שלא יעשה משהו בלי רצון? עכשיו אחרי שאנחנו יודעים שיש רצון, אז אנו שואלים מדוע שיעשה דבר בלי רצון?

שאלה: כל עשייה היא עם רצון.

אליעד: אחרי שיש רצון אז אנו מניחים שישות פועלת כשהיא רוצה, אבל לפני שיש מושג כזה רצון, כשאנחנו אומרים שאין רצון, הכוונה לא שהוא לא רוצה, הכוונה שאין רצון.

שאלה: אבל יש פוטנציאל

אליעד: אם יש פוטנציאל, אז השאלה מי יצר את הפוטנציאל? אז מגיעים לנקודה שהפוטנציאל שיהיה לך רצון נוצר ממצב שבו אפילו אין פוטנציאל. פוטנציאל שיש רצון, פוטנציאל שאין רצון, ומי יצר את החילוק בין יש רצון לאין רצון.

אבל אני רוצה לדבר על נקודה אחרת. עם אלוהים לדוגמה אנחנו הולכים בלוגיקה שונה, אנחנו שואלים את אותה השאלה, איך הוא יצר את רצונו, וכשהוא יצר את רצונו הוא היה במצב בלי רצון, אז אולי הוא לא בחר, אבל אי אפשר להגיד את זה, למה? כי הוא הישות הראשונה. עליך אנחנו מגיעים למסקנה שזה לא את, שיש מישהו אחר שעושה, אבל אלוהים הוא הראשון, הוא היחיד שאי אפשר להגיד שמשהו הפעיל אותו, כי המישהו שהפעיל אותו זה הוא, עליך אפשר להגיד שהרצון נבע ממישהו שהפעיל את הרצון, אבל אלוהים הוא הראשון, ואותו ראשון עושה פעולות שנובעים מרצונו.

כשאנו חוקרים את הרצון, אצלו אנחנו לא יכולים להגיד שהוא פועל ללא בחירה, כי אצלו אי אפשר להגיד שמישהו אחר מפעיל אותו, כי הוא הראשון, האם הבנת את ההבדל?

אצלך יש משהו יותר גדול ממך, מה מפעיל אותך? משהו יותר גדול, אבל אצל אלוהים אין יותר גדול, הוא הראשון. אנחנו אומרים שהוא יצר ללא רצון, הוא יצר את רצונו מבלי שיהיה לו רצון, אבל אי אפשר שכפו את זה עליו, כי הוא זה שיצר, הוא באמת יצר, עליך אפשר לומר שזה לא את יצרת, המציאות יצרה את רצונך. אלוהים הוא הכוח הראשון.

שאלה: מה זה הכוח הראשון?

אליעד: המשהו הראשון, ה X הראשון, החומר הראשון, הסיבה הראשונה, ההוויה הראשונה, הדבר שתמיד קיים.

יש שולחן, הוא יכול להיות קיים ויכול לא להיות קיים, זה נקרא אפשרי המציאות, יש אליעד יכול להיות קיים ויכול להיות לא קיים, אני מדבר כך ויכול לדבר אחרת, כל דבר הוא אפשרי, יכול להיות ויכול לא להיות, אבל יש דבר שהוא מחויב, מה זה אומר מחויב? כל האפשריים האלה הם צורות שונות של משהו שתמיד נמצא שם. יש כאילו משהו שהוא תמיד שם והדברים השונים מתחלפים כל הזמן סביבו. כי משהו חייב להיות.

ואז ישאל השואל מי אמר שמשהו חייב להיות, אולי אין זמן, אין בעיה, אפילו אם אין זמן אז עדיין יש משהו, אז אין זמן, אבל יש אין מקום, יש משהו, אז איך מוצאים את המחויב? את המחויב מוצאים על ידי השלילה, על יש זה שאומרים, המחויב הוא לא זמן, לא מקום, לא רצון, לא אין רצון, לא תודעה, לא אין תודעה, הוא לא זה ולא זה, מה נשאר? דבר ללא שום הגדרה, הוא המחויב, שום דבר, כלום.

רבי נחמן אומר על ידי התבודדות, יושב עם עצמו, ומבין את עצמו, הוא נכלל במחויב המציאות, זה המושג נכלל במחויב המציאות, הוא הופך להיות המחויב, רוצה להפוך להיות אלוהים? תבין מה זה אלוהים. כי את טיפה בתוך הנהר, הסיבה שאת לא חווה את זה, כי את לא מבינה מה זה הנהר, אבל אם את מתחילה להבין מה יש מאחורי הכל? אז את מבינה שאת בכלל אחד איתו, ואז אתה גם חווה את זה. הבנו?

שאלה: ואז היא תבין שיש לה בחירה על הכל.

אליעד: נכון, אז היא תבין שיש לה בחירה על הכל, ואז כשתגידי את המילה אני, תלוי למי תתכווני, אם תתכווני אני הגוף, אז אין לך בחירה, ואם תתכווני אני אלוהים יש לך בחירה, תלוי למי תתכווני. לכן רבי נחמן אמר, לעתיד לבוא אם יהיה לך שכל תתבטל הבחירה, לא תהיה בחירה. למה יש לך בחירה כי אין לך שכל.

שאלה: למה?

אליעד: כי אם היה לך שכל היית רואה שהכל נוצר מאותו כוח, אז איך יש לך בחירה, אתה בורג במערכת, אז איך יש לך בחירה?

מנקודת ההתחלה יש לך בחירה, תלוי מאיפה מסתכלים. כי רבי נחמן אמר, לי יש בחירה, ולכם אין בחירה. מה זה אומר? שאני חי בתודעה שאני בוחר, לכולם יש בחירה השאלה היא באיזה תודעה אתה.

שאלה: או ככול שאתה מבין שאתה הכל או לא כלום, כך יש לך בחירה.

אליעד: לא, אמרת ככול שאתה מבין, אמרת משהו לא במוחלטות, ככול שאתה מבין זה כאילו דרגות, וכאן אין דרגות, או שהבנת שאתה כלום ויש לך בחירה מהצד של הכלום, או שלא הבנת שאתה כלום ואז אין לך בחירה. זה לא ככול שאתה יותר מבין, אין ככול, או שאתה עדיין הדמות הזאת שלך או שאתה הראשון.

שאלה: כשהאדם מבין את אפסותו..

אליעד: למה את אפסותו? למה לא את גדולתו? תקרא לזה בלשון האמת, האנשים חושבים שלהיות כלום זה ביזוי.

שאלה: כלום במובן הטוב.

אליעד: טוב, שאלה.

שאלה: דברנו בעבודה, האם צריך להביא ילדים לעולם.

אליעד: אני בעד, מה אתה חושב?

שאלה: אני שמעתי טיעונים שזה הטבע, וככה הטבע דוחף אותנו, וכך הטבע שומר על עצמו

אליעד: הטיעונים האלה אומרים שבעצם אין לך בחירה, אז למה לשאול אם להביא ילדים, אם יש שאלה פירושו שיש בחירה. תתרכז טוב, אותם אנשים שאומרים שזה הטבע

שאלה: אין להם בחירה.

אליעד: אבל הם שקרנים כי הם לא ממש יודעים שאין להם בחירה, מישהו באמת אומר שהטבע דוחף אותו להביא ילדים? הוא בוחר מתי, אם מי, למה, כמה? אם זה היה לפי הטבע? אתה כל הזמן היית מביא ילדים. זה לא נכון, זה לא הטבע, אתה עדיין שולט, ויש כאלה שבוחרים לא להביא ילדים, אז זה לא נכון שהטבע דוחף אותך.

בפשיטות, למה אנשים מביאים ילדים, למה אנשים אוכלים, למה אנשים עושים פעולות? כי זה גורם להם להרגיש יותר טוב

שאלה: זה מה שאמרתי, שזה נותן תחושה של משמעות.

אליעד: בפשיטות, אדם מביא ילד, האם זה גורם לו להרגיש יותר טוב? כן, לכן הוא מביא ילדים כדי להרגיש יותר טוב.

שאלה: אבל הם אומרים הטבע.

אליעד: תשאל אותו האם יש לו בחירה?

שאלה: אין לו.

אליעד: האם הוא באמת חושב שאין לו?

שאלה: לא.

אליעד: אז גמרנו, אם הוא אומר שאין לו בחירה, אז איך הטבע דוחף אותך? למה ביום כזה, למה בשעה מסוימת, למה בכתובת מסוימת? למשל בבעלי חיים אפשר להגיד שהטבע דוחף אותם והם מתרבים, אבל אצל בני אדם זה לא ככה, עובדתית. למה אנשים מביאים ילדים, הרבה סיבות.

שאלה: יש את הנושא הביולוגי

אליעד: כאן מדובר על בחירה. את למשל יכולה להיות רקדנית, האם את חייבת להיות רקדנית? לא.

שאלה: אנחנו מתנהגים כמו עדר, בגלל שכולם מביאים.

אליעד: אבל אתה בוחר, זה לא ביולוגי.

שאלה: אבל יש את המנגנון הזה.

שאלה: אני רוצה לשאול אותך למה זה חשוב להביא ילד?

שאלה: כי זה כבר לא אני רק הילה, ולא רק מושה, אלא כבר יש לי את הבת שלי שירית, ומיכל.

אליעד: נכון, אמרת את התשובה האמיתית, זה פשוט אגו יותר גדול, זה הכל. אולי גם לצורכי הישרדות, למה פעם הביאו ילדים? לצורך הישרדותי, כי הילד הוא כוח עבודה. בפשטות אפשר להביא ילדים כמו שעושים כל פעולה אחרת, אתה יכול להביא ילדים כמו שאתה מכין שניצל. זה לא שונה. אם אתה רוצה תביא ואם אתה לא רוצה אל תביא.

שאלה: זאת שאלה יותר משמעותית, ילדים זה לכל החיים ושניצל זה נגמר.

אליעד: גם ילד זה נגמר, ולכן יש לך בחירה.

שאלה: אני מבקשת שתחדד את הנושא על אינטואיציה, להקשיב לה או לא להקשיב לה.

אליעד: האם להקשיב לתחושות בטן כן אן לא?

שאלה: שחוזרות על עצמם שוב ושוב, ואחר האדם אומר לעצמו איזה טיפש הייתי שלא הקשבתי להם.

אליעד: או שהייתי טיפש שהקשבתי להם?

שאלה: גם וגם.

שאלה: לא הבנתי מה השאלה.

שאלה: האם להתייחס למה שקורה? למשל כל יום אתה רואה את השכנה, והשאלה היא האם לשים לב לזה?

אליעד: למשל אתה פוגש מישהו ברחוב, האם לבדוק אם זה אומר לך משהו? וכל שכן יש לו משהו בראש שאומר לו אולי יש כאן משהו. למשל אדם רוצה לנסוע לאיזה אירוע ויש לו תאונה. עכשיו יש כאן רק שתי אפשרויות, או שלאירועים יש משמעות או שאין להם משמעות, נכון? או שלחלק יש ולחלק אין, בא נלך מבחינה אובייקטיבית, אם לאירועים אין כל משמעות, אז לא צריך לבדוק שום דבר. למשל אדם מפסיד כסף בבורסה, הוא בודק למה הוא הפסיד? כן, אם אין משמעות למה שתבדוק?

שאלה: אז יש משמעות.

אליעד: אבל הוא לא בודק כל דבר. אם הוא יאבד שקל, האם הוא גם יעשה תחקיר? לא, אולי יש לזה משמעות, למה לא בדקת? השאלה היא אם יש משמעות לכל דבר, או שאין משמעות לשום דבר, או שלחלק יש ולחלק אין.

ברמה הלוגית אפשר להוכיח שזה או שיש או שאין, אבל לא נוכיח עכשיו.

בא נזרום על שלוש האפשרויות, אם אין משמעות מבחינה אובייקטיבית, אם הכל אקראי, אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי? אז אין שום טעם לבדוק. לא רק שאין טעם לבדוק, אלא שאם אתה בודק אתה דופק את עצמך, כי אתה משקר את עצמך, אתה מיחס משמעות לדברים לא משמעותיים. אתה חי במציאות אקראית ומייחס לה פרשנויות שהם מיותרות. עכשיו אם לכל דבר בעולם יש משמעות, ויש איזה כוח שמתכנן כל פרט ופרט ומחליט מה יעמוד ואיפה כל דבר? זה אומר שצריך לבדוק כל דבר, כל דבר, רבי נחמן אומר, צדיק אמיתי בודק הכל, למה לאריה יש מספר מסוים של אצבעות? ולמה הזבוב בצורה כזאת? בודק כל דבר. כל דבר בודק, למה האבן עומדת בצורה כזאת ולא בצורה אחרת? כל דבר ודבר בודק, לא רק בודק אם פרצה רעידת אדמה, הוא בודק כל דבר. הולך ברחוב רואה גרגיר, הוא שואל למה נפל הגרגיר מול העיניים? מה הסיבה?

שאלה: אני מדברת על משהו אחר, כאשר לאדם יש תחושה חזקה בנוגע למשהו ספציפי.

אליעד: אני עונה לך תשובה, התחושה לא מעניינת אף אחד, יש רק שתי אפשרויות או שלאירועים במציאות יש משמעות או אין משמעות. אם לאירועים אין משמעות, האם יש משמעות לתחושה?

שאלה: לא

אליעד: אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי של אירועים שמתרחשים באנדרלמוסיה מוחלטת, האם יש משמעות לתחושה חזקה?

שאלה: לא, כי התחושה היא גם סתם אירוע אקראי.

אליעד: ואם כל אירוע ואירוע בעולם יש לו שכל מתוכנן ומדויק וכו' וכו'? אז לא רק שצריך להקשיב לתחושה צריך תמיד לבדוק. הבנו? עכשיו יכול להיות שלחלק יש סיבה וחלק זה סתם אקראי, אז אנו עונים לשאלה? מה הייתה השאלה, האם להקשיב לתחושה או לא? נגיד שקרה משהו ויש לך תחושת בטן חזקה לבדוק אותו, האפשרות שאומרת שהכל אקראי אז אין כל משמעות לתחושת בטן. האפשרות שאומרת שהכל סיבתי, פירושו של דבר שהכל זה אותה חוכמה, אין משהו אחד יותר חכם מהשני, אם הכל סיבתי והכל מתוכנן, אז לכל דבר יש איזה שכל גדול, זה לא חלק יותר וחלק פחות. מהצד שהכל מתוכנן אז גם אין שום משמעות לתחושה, צריך לבדוק הכל, למעשה כשאת אומרת יש לי תחושה לבדוק, זה אומר שאת מתכוונת שיש למציאות חוכמה, נכון? יש משהו, זה לא סתם, אם נאמר זה לא אקראי, יש כאן שכל, אז אם יש כאן שכל אחד שמחליט את הכל, אז לכל דבר יש שכל וצריך לבדוק הכל, בלי קשר לתחושה.

אלא מה יכול להיות שיש דבר אקראי ויש דבר שיש לו שכל, עכשיו איך נדע? מאוד יכול להיות שיש לך תחושת בטן לבדוק דווקא את האירוע שהוא אקראי, לכן איך נדע האם לבדוק או לא לבדוק? ויכול להיות שמהצד השני הוא מרגיש שהוא לא צריך לבדוק וזה הדבר שהוא הכי צריך לבדוק. אז איך נדע? למעשה אנו מבינים שהשאלה היא לא תחושת הבטן, כי היא לא מעניינת אף אחד. אדם שיש לו אירוע, צריך לשאול את עצמו האם האירוע הזה הוא אירוע סיבתי או אקראי?

אני מדבר כאן על דרך החשיבה, יכול להיות שאי אפשר לגלות ונדפקת לי התשובה, אני מדבר כאן על דרך החשיבה, לכן כל דבר שקורה לאדם, האדם צריך לשאול על הכל, לא רק על הדברים שיש לו תחושת בטן, סתם עבר לידו פרפר, הוא צריך לשאול את עצמו, האם זה סיבתי או לא סיבתי? אם זה סיבתי צריך לבדוק אותו, ואם הוא לא סיבתי אז לא צריך לבדוק אותו, זה לא משנה אם יש תחושה או אין תחושה. הבנת, מה הבנת?

שאלה: הבנתי שאם הכל אקראי, אז גם התחושה החזקה היא אקראית ואין פה שאלה בכלל.

אליעד: וגם אם את בודקת זה אקראי ואם את לא בודקת זה אקראי, בהנחה שזה אקראי.

שאלה: אם לכל דבר יש סיבה, אז התחושה החזקה היא כמו תחושה חלשה ואז צריך לבדוק כל דבר.

אליעד: כל דבר זה כל דבר, למשל יש פה ספה ויש בה קמטים מאחור, לשאול למה יש את הקימוט הזה?

שאלה: זה בלתי אפשרי.

אליעד: האם אמרתי שזה אפשרי? אולי אם תעשה את זה תשתגע, אבל זאת לא השאלה. השאלה היא, אם הכל מתוכנן בחוכמה נפלאה, למשל אם היו כאן מלאכים שמדברים איתך? האם היית מתעניינת בהם? כן, את אומרת ברור, קרה פה אירוע שצריך לחקור אותו אבל גם את הקמט בספה צריך לחקור, כי מי שעשה את הקמט, הביא את המלאכים, מה ההבדל? כי זה בצורה כזאת וזה בצורה אחרת?

שאלה: זה עניין של גירוי חדש. מלאכים אני לא רואה כל רגע.

אליעד: אבל האם פעם אחת התבוננת בקימוטים שיש בספה?

שאלה: לא

אליעד: האם ניסית להבין מה זה אומר?

שאלה: ספות ראיתי הרבה.

אליעד: אם עכשיו היו באים חייזרים, והם לא דוברים למשל אנגלית כמו בסרטים, והם לא דוברים אף שפה, האנשים היו יושבים לחקור, מה זה אומר הדבר הזה? אז למה האנשים לא חוקרים מה הם הקימוטים בספה? הרי אותו כוח שמביא את החייזרים הוא זה שעושה שיהיה פה קימוט בספה.

שאלה: כי הספה הם חושבים שזה אקראי והחייזרים מכוון.

אליעד: אבל זה לא נכון, כי זה אותו כוח אחד, אם עכשיו היו פה חייזרים, אז היינו חוקרים אותם, אבל מי שהביא לכאן את החייזרים זה אותו אחד שעשה קימוטים בספה, זה אותו אחד. הוא עושה פה צורה אחת ופה צורה אחרת, אבל אנו אומרים זאת צורה חכמה וזאת צורה טיפשית. אם הוא חכם אז את הכל הוא עושה חכם, הוא הכל מתכנן, ואם הוא סתם טיפש אז סתם עשה לך פה חייזרים.

אלא מה אתה אומר אולי לפעמים הוא עושה דברים חכמים ולפעמים דברים שלא צריך לחקור אותם, בסדר, אבל צריך לחקור מה היא האמת.

אז תמשיכי מה שאמרנו

שאלה: ואם זה סיבתי, הרי כל הסיבות מאותו הכוח, וצריך לחקור את כל האירועים. כמו שאני רואה ישויות אור וזה מדהים, זה אותו דבר כמו שאני רואה עכשיו טלוויזיה ליד הקיר. עכשיו יתכן שיש דברים שאני כן צריכה לייחס להם משמעות ויש דברים שאולי פחות.

אליעד: יתכן שיש חלק כן וחלק לא, השאלה היא כאשר יש לי תחושה בטן האם היא מכווננת לדברים שצריך לבדוק? אולי תחושת הבטן מקולקלת ולא צריך לבדוק את זה.

שאלה: אז זה אקראי?

אליעד: נכון. ולכן במקום לבדוק מה זה אומר לי, צריך לבדוק האם זה אומר לי, נכון? כשיש לך תחושת בטן חזקה תשאל האם זה אומר לי? אולי זה סיבתי, אם תגיע למסקנה שזה סיבתי אז תשאל מה זה אומר לי? אם תגיע למסקנה שזה אקראי אז זה לא אומר לי כלום.

וכולם דרך אגב טועים בזה, כי כל אחד ואחד יש לו בחיים דברים שהוא בודק ודברים שהוא לא בודק, למשל אדם יוצא לדייט ולא הסכימו, אז לפעמים הוא בודק ולפעמים הוא אומר לא בא לי לבדוק, למשל הולך לראיון עבודה ולא קבלו אותו, אז לפעמים הוא יחקור, מה אמרתי? ולפעמים יגיד לא אכפת לי, כל אדם לפעמים בודק ולפעמים לא בודק, אבל רגע, אם הכל אקראי אז למה אתה בודק? מה אכפת לך? קיבלו או לא קיבלו זה לא עניינך. ואם זה לא אקראי אז כל דבר תבדוק, אולי זה מרמז לך על משהו.
אקראית הגדרה איך להרגיש טוב חקירות התודעה למה לרצות משהו איך להבין את עצמי במי לבחור אני אלוהים העדפות הישות הראשונה אקראי אקראי או סיבתי אקראיות בחירה בחירה חופשית בחירת הרצון הבחירה החופשית הרצון הרצון החופשי חופש חופש הרצון חופש רצון חיפוש חיפוש עצמי מה משמעות החיים מה תכלית החיים מהות החיים מהי משמעות החיים מטרת החיים משמעות משמעות החיים סיבה סיבות סיבתי או אקראי סיבתיות רצון רצון חופשי תכלית החיים
בחירה / בחירה חופשית - הכל כולל הכל על בחירה / בחירה חופשית - רשימת כל הנושאים
בחירה / בחירה חופשית - הכל כולל הכל על בחירה / בחירה חופשית - רשימת כל הנושאים בחירה בחירה אישית בחירה בחיים ללא ילדים בחירה בין חסרונות בחירה בין טוב לרע בחירה בלב שלם בחירה בלי חיסרון בחירה בלי טוב ורע בחירה וידיעה בחירה חופשית בחירה חופשית אלוהית בחירה חופשית אמיתית בחירה חופשית באמת בחירה חופשית בתהליך טיפולי בחירה חופשית האם יש בחירה חופשית זה טוב או רע בחירה חופשית חלקית בחירה חופשית לאלוהים בחירה חופשית לעשות בחירה חופשית לעשות כרצונו בחירה חופשית מהי בחירה חופשית מלאה בחירה חופשית על הכל בחירה חופשית רגשית בחירה חופשית של אלוהים בחירה חופשית של תינוק בחירה טוב או רע בחירה לא טובה בחירה ללא סיבה בחירה ללא רצון בחירה ללקוח בחירה מאושרת בחירה מושלמת בחירה מלאה בחירה מניפולטיבית בחירה מתוך אושר בחירה מתוך איך הבדל בחירה מתוך שלמות בחירה על הכל בחירה עצמית בחירה רגשית בחירה רצונית בחירה של האדם 5 ...
אלוהים + בחירה חופשית - לאלוהים אין בחירה חופשית - למה?
אלוהים + בחירה חופשית - לאלוהים אין בחירה חופשית - למה?
אלוהים + בחירה חופשית - לאלוהים אין בחירה חופשית - למה? האם קיימת בחירה חופשית אמיתית במציאות שלנו? הרעיון שאליעד כהן מציג בהרצאה עוסק בשאלה העמוקה: האם קיימת באמת בחירה חופשית לאדם או אפילו לאלוהים? כאשר אנשים שואלים על בחירה חופשית, הם מניחים מראש שלאלוהים עצמו יש בחירה חופשית. אולם לפני ששואלים אם לאדם יש בחירה חופשית, עלינו לברר אם בחירה חופשית קיימת בכלל במציאות, אפילו אצל אלוהים. בחירה חופשית, בהגדרתה הפשוטה, היא מצב שבו לאדם יש רצון, התלבטויות בין כמה אפשרויות, והוא בוחר מה לעשות בהתאם לרצונו. מדוע לאדם אין באמת בחירה חופשית על הרצון שלו? אליעד כהן מסביר בפירוט רב את הסיבה המרכזית לכך שלאדם אין בחירה חופשית אמיתית. האדם לא באמת שולט ברצונות שלו. כדי לפעול, אדם חייב קודם לרצות לבצע את הפעולה. אולם הרצון ... לו יכולת לבחור את הרצון הראשון שלו. במילים אחרות, הרצונות פשוט מתהווים בתוכו בלי שליטתו. האם לאלוהים באמת יש בחירה חופשית על הרצון שלו? אליעד מסביר שגם לאלוהים אין באמת בחירה חופשית, במיוחד כאשר מסתכלים על הרעיון מזווית של אחדות מוחלטת. בפרספקטיבה האמיתית ביותר, שבה הכל אחד ואין הפרדה, אין אפילו משמעות למושג בחירה, כי אין נפרדות ואין שום שינוי או הבדל שיאפשר בחירה. במצב הזה, אלוהים לא יכול לבחור כי אין לו אופציות לבחור מתוכן. גם בפרספקטיבה שבה אלוהים ברא את העולם, עדיין מתברר שאין לו באמת בחירה חופשית. אנשים חושבים שאם אלוהים היה יכול לברוא או לא לברוא את העולם, אז הוא בהכרח בחר לעשות זאת. אבל אליעד מדגיש שהאפשרות לעשות או לא לעשות אינה מעידה על בחירה אמיתית. יכול להיות שאלוהים הוכרח לברוא את העולם, משום שאולי הוא מוגבל לעשות רק את מה שהוא עושה בפועל. ... הנפרדות הראשונה. אם יש הפרדה, אז כבר אין אחדות מוחלטת. אליעד מציין שהרצון הראשון לא יכול היה להיווצר מתוך בחירה קודמת, מכיוון שלא היה שום רצון קודם. לכן הרצון הראשון נוצר מעצמו, בלי שאלוהים באמת בחר בו באופן מודע. ברגע שנוצר הרצון הראשון ללא בחירה, כל המשך התהליך גם הוא ללא בחירה. האם לאלוהים יש בחירה חופשית או שהוא מוגבל? ברגע שמגדירים שאלוהים ברא את העולם, בהכרח נוצרת הגבלה, כי יש הבדל בין אלוהים לבין ... שיצר. אלוהים הופך לישות מוגבלת כי הוא כבר לא אחדות מוחלטת. לפני שנוצר הרצון הראשון לא היתה לאלוהים אפשרות בחירה, משום שלא היתה נפרדות ולא היה הבדל בין אפשרויות. מכאן שהרצון הראשון הופיע ללא בחירה. מדוע בכל זאת ישנה בחירה חופשית במובן גבוה יותר? למרות שאליעד כהן מסביר שלאלוהים ולאדם אין באמת בחירה חופשית במובן הרגיל, הוא מציג מושג עמוק יותר של בחירה חופשית אמיתית. הוא מתאר מצב שבו הרצון והמציאות הם אחד, מצב שבו הרצון תואם לחלוטין את מה שקיים. זו בחירה במובן הגבוה ביותר, משום שאין קונפליקט או התלבטות בין רצון למציאות. במקרה כזה, כאשר הרצון והמציאות הם אחד, האדם ... הבנה עמוקה של המציאות ושל העיקרון שאין לו באמת שליטה על הרצון, ומתוך ההבנה הזו הוא יוכל לחוות את הבחירה החופשית במובנה העמוק ביותר, שהיא השלמה מוחלטת בין רצונו לבין המציאות. כיצד אלוהים בוחר בפועל אם הוא לא באמת ... קודם. לכן, במובן זה, אלוהים הוא המהווה של כל מה שקורה אבל לא באמת בוחר את זה. אליעד מבהיר שבחירה חופשית אמיתית מתבטאת בכך שאין כלל הפרדה בין הרצון לבין המציאות. זהו מצב של אחדות מלאה, וזו המהות של בחירה חופשית אמיתית. האדם שמבין את העיקרון הזה יוכל לחוות את המציאות באופן שורשי ולראות שהכל אחד. מהי המסקנה הסופית על בחירה חופשית? המסקנה הסופית של אליעד כהן היא שלא קיימת בחירה חופשית במובן הרגיל, לא אצל האדם ולא אצל אלוהים. הרצונות של האדם מתהווים מעצמם, ללא שליטה וללא בחירה אמיתית שלו. גם הרצון הראשון של אלוהים הופיע ללא בחירה, ולכן גם אלוהים לא באמת בחר לברוא את העולם או לרצות משהו. אולם, ברמה הגבוהה יותר, אליעד מגדיר בחירה חופשית אמיתית כמצב שבו האדם והאלוהים נמצאים באחדות מוחלטת עם המציאות. במצב זה אין הבדל בין הרצון לבין מה שקיים, ולכן זוהי הבחירה האמיתית, השלמות של המציאות עצמה. בחירה חופשית והשלכותיה הבדל בין אחדות לנפרדות האם אלוהים באמת קיים? מהות הרצון הראשון תפיסת הזמן והמקום באחדות מדוע בכלל לדבר על בחירה חופשית של אלוהים? הרעיון מתחיל מכך שרבים שואלים אם יש בחירה חופשית במציאות שלנו או לא. אנשים מניחים שלאלוהים יש בחירה חופשית, ושואלים אם גם לאדם יש בחירה חופשית. לפני שמבררים אם לאדם יש בחירה חופשית, כדאי לשאול אם קיימת בכלל בחירה חופשית בעולם, כולל אצל אלוהים ...
מהי בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? האם הרצונות שלנו הם אישיים או שייכים למציאות? האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת ה"אני"? איך האדם ממשיך לחיות בעולם לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? האם באמת יש לנו בחירה או לא? מה ההבדל בין רצון אישי לרצון המציאות?
מהי בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? האם הרצונות שלנו הם אישיים או שייכים למציאות? האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת האני? איך האדם ממשיך לחיות בעולם לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? האם באמת יש לנו בחירה או לא? מה ההבדל בין רצון אישי לרצון המציאות? מהי בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? בשיחה מעמיקה ומפורטת עוסק אליעד כהן בנושא הבחירה החופשית, ומדגיש את חשיבות ההבנה האם האדם פועל מתוך רצונו האמיתי או מתוך אילוץ רגשי. האדם עשוי להרגיש שחובה עליו להבין האם קיימת בחירה חופשית כדי לתפקד בחיים, דבר שלדברי אליעד כהן מעוות את החקירה והופך אותה ממקור להנאה ולחקירה טבעית לכפייה עצמית הגורמת סבל. לדוגמה, הוא מתאר אדם שחוקר את נושא הבחירה החופשית מתוך מחשבה שאם לא יבין זאת, הוא לא יצליח להרגיש חופשי במערכות יחסים ובחיים באופן כללי. האם הרצונות שלנו הם אישיים או שייכים למציאות? לפי אליעד, כדי להבין באמת מהי בחירה חופשית, על האדם להגדיר בצורה מדויקת מה המשמעות של אין לי בחירה. משמעות ההבנה שאין בחירה היא שהרצונות שהאדם חווה כשלו, אינם באמת שייכים לו אלא למציאות עצמה. למשל, כשאדם רוצה לשתות מים, התחושה היא שהוא רוצה זאת בעצמו, אך אם אין בחירה, הרצון לשתות לא נובע ממנו אלא מתוך תהליך עמוק יותר המונע על ידי המציאות. במצב כזה, האדם הוא מעין רובוט שפועל מתוך תכנות קוסמי, ולא מתוך בחירה מודעת ואישית. האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? אליעד כהן מציע לבחון את השאלה מתוך נקודת מבט חווייתית ולא רק ... מרגיש כאב או שמחה - הכל קורה דרכו, והוא משוחרר מהלחץ ומהאשמה האישית לגבי האירועים שמתרחשים בחייו. האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? השאלה שעולה בשיחה היא, מדוע חשוב לנו להרגיש רגשות כמו כעס או אכזבה אם ... דרכו. האדם שחווה את האמת הזו מתנתק מזהותו האישית, ומתאחד עם המציאות הקוסמית. איך ניתן לחיות בפועל בלי תחושת בחירה? למרות ההבנה העמוקה שאין בחירה חופשית, האדם חייב ביום - יום להמשיך לחיות ולפעול כאילו הוא בעל בחירה. לדוגמה, אם אדם רואה מחבל - הוא יברח, אך במקביל יכול להרגיש שזה אלוהים שבורח מעצמו. כך נוצרת חוויה כפולה שבה האדם פועל בעולם מתוך תחושת בחירה, אך במקביל מודע לכך שכל האירועים נקבעים על ידי המציאות, כמו דמויות בחלום של החולם עצמו. האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת האני? אליעד מבהיר כי מי שמבין לעומק שאין לו בחירה, מבין שהמחשבות והרצונות הם לא שלו באופן אישי, אלא שייכים למציאות עצמה. אדם כזה מפסיק להיאבק עם אנשים, מפסיק ... ישיר של הרצון הקוסמי, וזה משחרר אותו מהלחצים ומהקונפליקטים הפנימיים. איך האדם ממשיך לחיות בעולם לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? גם לאחר ההבנה העמוקה הזו, האדם ממשיך לתפקד בעולם - לאכול, לנהל מערכות יחסים, לעבוד, ואף להתווכח או ... אני אוהב אותך, זו לא באמת החלטה אישית שלו, אלא ביטוי של רצון המציאות המתגלם דרכו. כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? ההבנה שאין בחירה חופשית, לדברי אליעד, אינה משתקת אלא משחררת את האדם מלחצים, מתחושות אשמה ומתסכול. האדם פועל בעולם מתוך קבלה מלאה של המציאות, ולא מתוך מאבק. דווקא ההבנה שאין בחירה מאפשרת לאדם לחוות אהבה אמיתית, כי הוא הופך להיות פרפר של אלוהים, כלי ביטוי נקי של הרצון הקוסמי, ללא תלות במאבקים הפנימיים של האגו האישי שלו. האם באמת יש לנו בחירה או לא? אליעד כהן מסביר כי לא מדובר בשאלה של כן או לא. ישנן רמות שונות של תודעה: ברמה אחת יש בחירה, וברמה אחרת אין בחירה כלל. השכל הגדול רואה את שתי האפשרויות בו זמנית. בשכל זה, השאלה האם יש לי בחירה? אינה קיימת כלל, משום שאין שום הפרדה בין האדם לבין המציאות. התשובה האמיתית תלויה תמיד ברמת התודעה של האדם ... והחוכמה היא לא להיאחז בתשובה אחת באופן מוחלט, אלא לחקור תמיד מהי האמת כרגע. כיצד לחוות את ההבנה שאין בחירה בלי להיקלע לשיתוק קיומי? השיחה מסתיימת בתובנה חשובה: גם לאחר שאדם מבין שאין לו בחירה, הוא ממשיך לפעול בעולם. ההבנה שאין בחירה אינה מובילה לאפתיה או שיתוק, אלא דווקא לשלווה עמוקה, שבה כל פעולה נעשית באופן נקי וצלול כחלק מהרצון הקוסמי הכולל, ללא מאבק פנימי. מהי בחירה חופשית? האם יש לנו שליטה על הרצון שלנו? מה המשמעות של חוסר בחירה? האם אפשר לחיות בלי תחושת בחירה? איך להבין שאין אני נפרד? האם הכל הוא רצון של המציאות? מה זה אומר להיות כמו רובוט של אלוהים? מהי בחירה חופשית ומה ההשלכות של ההבנה שאין לנו בחירה? אליעד כהן מעלה לדיון פילוסופי מעמיק את השאלה האם יש לאדם בחירה חופשית והאם קיימת שליטה אמיתית על הרצון. הוא מדגיש שכדי להבין באמת את נושא הבחירה החופשית, יש לשים לב ...
חופש הבחירה - מי רוצה בחירה חופשית? בחירה טוב או רע?
חופש הבחירה - מי רוצה בחירה חופשית? בחירה טוב או רע?
חופש הבחירה - מי רוצה בחירה חופשית? בחירה טוב או רע? האם יש לאדם בחירה חופשית באמת? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם יש לאדם בחירה חופשית? זו אחת השאלות הפילוסופיות העמוקות ביותר שמעסיקות אנשים מזה דורות. אליעד כהן מסביר שחשוב לחפש את האמת ללא ... מכיוון שברגע שאדם מגיע עם אינטרסים לתשובה מסוימת, הוא עלול לפספס את האמת האובייקטיבית. לפני שאדם שואל האם קיימת בחירה חופשית, עליו לבדוק מהם האינטרסים שלו שיגרמו לו להעדיף תשובה מסוימת. לדוגמה, כאשר אדם שואל האם העולם טוב או ... שיותר נעים לחיות במציאות שבה ישות מיטיבה עומדת מאחורי הדברים. באותו אופן, לאדם יש אינטרס ברור לחשוב שיש לו בחירה חופשית, מכיוון שאף אחד לא רוצה להרגיש שאין לו שליטה על חייו. למה לאדם יש אינטרס להאמין שיש לו בחירה חופשית? אליעד מסביר שיש לאדם אינטרס חזק מאוד להאמין שהוא בעל בחירה חופשית, משום שהאדם רוצה להרגיש חופשי ובשליטה. תחושת החופש והשליטה היא חלק חשוב מאוד בזהות של האדם. לדוגמה, אנשים עובדים קשה כדי להרוויח יותר כסף, לא רק בשביל הכסף עצמו, אלא כדי להגדיל את טווח אפשרויות הבחירה שלהם. זו הסיבה שאדם הזוכה בלוטו חש כל כך שמח - כעת הוא יכול לבחור מתוך אפשרויות רבות יותר. ... של אישה שנאנסת. מדוע הפגיעה כה קשה ומשפילה? כי הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות לאדם זה לקחת ממנו את הבחירה החופשית. ההשפלה העמוקה היא שהמציאות מתרחשת בניגוד מוחלט לרצון של האדם. אנשים פוחדים פחד עמוק מאובדן שליטה - הם ... את אחיזתם במציאות, להשתגע או להפסיק לשלוט בתנועות שלהם. לכן, האינטרס העמוק ביותר הוא תמיד להגיע למסקנה שיש לאדם בחירה חופשית. האם תחושת הבחירה משקפת את המציאות? אליעד כהן מדגיש את ההבדל בין תחושת הבחירה לבין המציאות עצמה. הוא מביא דוגמה של אדם שחולם חלום - האדם יכול להרגיש דברים, אבל זה לא אומר שהתחושות משקפות את המציאות. באותה צורה, התחושה שיש לאדם בחירה חופשית לא בהכרח מעידה על כך שהאדם באמת שולט במציאות. למעשה, האדם אולי יכול לבחור מה לעשות בפועל, אך ... הוא לא שולט ברצונותיו עצמם. מכאן שהאדם למעשה אינו שולט במציאות באופן מלא, אלא רק באופן חלקי ומוגבל. מדוע הבחירה החופשית היא מקור הסבל של האדם? אליעד מסביר שהסבל האמיתי של האדם הוא לא מכך שאין לו בחירה, אלא מכך שהוא מאמין שיש לו בחירה חלקית ומוגבלת. אילו לאדם הייתה בחירה מלאה ובלתי מוגבלת, הוא פשוט היה עושה כל דבר שרוצה, בלי התלבטויות וספקות. אך המציאות היא שהבחירה של האדם מוגבלת, ולכן הוא סובל ומתלבט מה לעשות, אם להתגרש או להישאר, אם להתפטר או להישאר בעבודה. לפעמים אדם אפילו מעדיף שלא תהיה לו בחירה, כדי להיפטר מהסבל של ההתלבטות. כאשר לאדם ברור לחלוטין שאין לו שליטה ושום בחירה, באותו רגע הרצון שלו מתבטל לגמרי. הוא כבר לא רוצה לשנות את המציאות, כי הוא יודע שהוא לא יכול ... שאין יותר פער בין הרצוי למצוי. אז המציאות עצמה הופכת להיות בדיוק כפי שהוא רוצה. האם גם לאלוהים יש בחירה חופשית? אליעד כהן ממשיך ומסביר שגם לאלוהים עצמו אין בחירה חופשית, משום שגם הרצון של אלוהים נוצר ללא רצונו. אלוהים לא יכול היה לבחור את הרצון שלו עצמו, כי מלכתחילה לא היה לו רצון. מכאן שגם הגורם הראשון, כביכול אלוהים, אינו בעל בחירה חופשית. האדם המבין זאת לעומק הופך להיות האלוהים הראשון האמיתי, שמשמעותו שהאדם חווה את המציאות כולה כביטוי של רצונו העצמי. איך ניתן להשתחרר מהסבל באמצעות הבנת היעדר הבחירה? אליעד כהן מדגיש שהבנה עמוקה ואמיתית שאין לאדם שום בחירה מובילה לשחרור מוחלט. כאשר אין לאדם רצון שונה מהמציאות, הוא חווה שלמות אמיתית, משום שהכל קורה בדיוק כפי שהוא ... הוא כבר לא סובל מהפער בין הרצון למציאות, ואין לו התלבטויות וספקות. במילים אחרות, מי שמבין באמת שאין לו בחירה, חי חיים של חופש מוחלט ואושר אמיתי. בסיכומו של דבר, אליעד מסכם כי האדם סובל משום שהוא חושב שיש לו בחירה, וכי האגו שלו והגאווה שלו גורמים לו להתעקש להאמין בכך. אך דווקא ההבנה שאין בחירה כלל מובילה לחופש אמיתי ושלווה מוחלטת. פילוסופיה של הבחירה החופשית הגורמים המשפיעים על הרצון האנושי הקשר בין אגו לסבל איך להשתחרר מתחושת חוסר שליטה? השלמה עם המציאות והחיים בשלמות האם יש לאדם בחירה חופשית? ניתוח מעמיק של השאלה האם יש לאדם בחירה חופשית? זו אחת השאלות הפילוסופיות המרכזיות שמעסיקות את האדם מזה דורות. אנשים רבים מתלבטים בשאלה זו, אך כדי להגיע ... שהוא מעדיף לקבל, ולכן עליו להיות מודע לאינטרסים שלו ולהבין כיצד הם משפיעים על המסקנות שלו. האינטרסים האישיים בשאלת הבחירה החופשית לפני שאדם שואל את עצמו האם יש לו בחירה חופשית או לא, עליו לבדוק מהם האינטרסים האישיים שיש לו בנוגע לשאלה זו. דוגמה לכך ניתן לראות כאשר אדם ... את האמת, עליו לשאול את עצמו איזו תשובה הוא היה מעדיף לקבל. באותו אופן, לפני שבוחנים את קיומה של בחירה חופשית, חשוב להבין איזה אינטרס יש לאדם בכך שתהיה לו בחירה חופשית. האדם מטבעו רוצה להאמין שיש לו בחירה חופשית, משום שהוא רוצה להרגיש שליטה בחייו. התחושה של שליטה היא מרכיב חיוני בהבנה של העצמי, וכאשר היא נלקחת ... מרגיש שהוא נמצא בתוך מציאות מסוימת, אך בפועל הדברים אינם קורים באמת. באותו אופן, אדם יכול להרגיש שיש לו בחירה חופשית, אך השאלה היא האם תחושה זו משקפת את המציאות האובייקטיבית או שמדובר באשליה. מדוע לאדם יש אינטרס להאמין שיש לו בחירה חופשית? כאשר מתבוננים לעומק, ניתן לראות שלאדם יש אינטרס ברור מאוד להאמין שהוא בעל בחירה חופשית. אחד הגורמים לכך הוא האגו של האדם והגאווה שלו. אנשים אינם מוכנים לקבל שאין להם שליטה, משום שהם ...
הכל צפוי והרשות נתונה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, הכל מלמעלה, רצון חופשי - מה האמת?
הכל צפוי והרשות נתונה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, הכל מלמעלה, רצון חופשי - מה האמת?
הכל צפוי והרשות נתונה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, הכל מלמעלה, רצון חופשי - מה האמת? האם באמת יש בחירה חופשית, או שהכל נקבע מראש? השאלה האם לאדם יש בחירה חופשית או שהכל נקבע מראש היא נושא מורכב, הנמצא במחלוקת עמוקה. מצד אחד קיימת האמונה שהכל נקבע מלמעלה, כמו ... האמירה הזאת מיוחסת לרבי עקיבא, ומשמעותה לכאורה שאלוהים יודע מראש כל מה שיקרה, ובכל זאת יש לאדם חופש פעולה ובחירה. למה רבי עקיבא טעה כשאמר שהכל צפוי והרשות נתונה? רבי עקיבא טען שהכל צפוי והרשות נתונה, אך הגישה הזו ... ולכן הוא מתואר כמי שלא הבין באמת את מה שאמר. אם הכל אכן ידוע מראש, לא ייתכן שתהיה לאדם בחירה אמיתית. לפי אליעד כהן, רבי עקיבא היה צריך להיות מספיק חכם כדי להבין שאין טעם להילחם על אמונתו ולהתעקש ... נקבע מראש, למה לקום בבוקר? הוא גם שקרן וגם טיפש. הסיבה לכך פשוטה: אם האדם באמת הבין שאין לו בחירה חופשית, הוא לא אמור בכלל לשאול שאלות מסוג זה. עצם השאלה מניחה בטעות שהאדם צריך לבחור האם לקום בבוקר או לא, בעוד שבמציאות שאין בה בחירה חופשית אין מקום לשאלה כזאת בכלל, כיוון שהפעולות נעשות מאליהן בלי בחירה או החלטה עצמית של האדם. כיצד רבי נחמן מברסלב מסביר את עניין הבחירה החופשית? אליעד מציג את דבריו של רבי נחמן מברסלב שטען כי הסיבה היחידה שהאדם חושב שיש לו בחירה חופשית היא כי הוא לא מבין לעומק את הקשר שבין הידיעה לבין הבחירה. במילים אחרות, לפי רבי נחמן, מי שיש לו שכל אמיתי מבין שאין בחירה בכלל, כי הבחירה היא חלק מהידיעה האלוהית, וממילא אלוהים קובע לאדם את רצונותיו. מצד שני, רבי נחמן אמר גם שאם האדם רוצה ... מציין שהתלמיד של רבי נחמן, רבי נתן, לא הבין את העומק שבדברים האלה וחשב שזו הוכחה שיש לו באמת בחירה, בעוד שאליעד מסביר שהאדם למעשה מוגבל על ידי הרצונות שאלוהים מטיל עליו מלמעלה. האם גם לאלוהים יש בחירה חופשית? אליעד כהן מבהיר נקודה פילוסופית חשובה נוספת לגבי הבחירה של אלוהים עצמו. אם אלוהים יצר את הרצון של עצמו, עולה השאלה האם היה לו רצון לפני שיצר את ... הוא יצר אותו? ואם היה לו רצון קודם, אז מה יצר את אותו רצון קודם? מכאן שגם לאלוהים אין בחירה חופשית באמת, והוא כבול במערכת של רצונות שמעליו, ולכן האלוהים שברא את העולם אינו בעל בחירה חופשית מוחלטת. למי יש באמת בחירה חופשית? אליעד כהן מסביר שבחירה חופשית מוחלטת אפשרית רק לאלוהים הראשון ביותר, אשר נמצא מעבר לכל רצון ולכל הגדרה. מבחינה אנושית, האדם מגלה שאין לו כלל בחירה חופשית. אך ברגע שהאדם יגיע להבנה מוחלטת שאין לו בחירה בכלל, הוא יהפוך לאלוהים עצמו ואז יוכל לחקור ולגלות מי באמת יצר את אלוהים. במצב תודעתי זה, שבו האדם מבין שהוא בעצמו האלוהות הראשונה, הוא יגיע למצב שבו קיימת בחירה חופשית מוחלטת. איך אפשר להגיע להבנה שאין בחירה חופשית, ולהשיג בחירה חופשית אמיתית? הדרך להשגת הבנה כזאת, לפי אליעד כהן, מתחילה בהתבוננות פנימית עמוקה של האדם אל תוך עצמו, עד ... כלום זה יותר מדי. ברגע שהוא מגיע לנקודת האפס המוחלטת הזו, התודעה שלו משתנה, והוא מבין שאין לו שום בחירה חופשית. בשלב הבא, הוא הופך להיות תודעה אלוהית שחוקרת את עצמה בגוף ראשון, ורק אז מגלה גם מי יצר את אלוהים. בנקודה הזאת בלבד קיימת בחירה חופשית אמיתית, בחירה ללא כל מגבלה. מה המסקנה הסופית של אליעד כהן בנושא דטרמיניזם ובחירה חופשית? המסקנה שאליה מגיע אליעד כהן היא שכל מי שממשיך לשאול אם יש לו או אין לו בחירה חופשית לעולם לא יגיע לתשובה אמיתית וברורה. התשובה היחידה שתספק פתרון סופי לשאלה זו היא החוויה המוחלטת של חוסר הבחירה. רק כשאדם יגיע להכרה מוחלטת שאין לו שום שליטה ושום בחירה, הוא יגיע למצב של בחירה חופשית אמיתית, בו הוא הופך להיות האלוהות עצמה. בחירה חופשית מול דטרמיניזם האם הכל גורל או שיש לאדם שליטה על חייו? רבי נחמן על מושג הבחירה האם אלוהים מחליט על הכל? איך להבין את רצון האדם? מהי האמת לגבי דטרמיניזם, בחירה חופשית והאמונה שהכל מלמעלה? השאלה המרכזית שעולה היא האם לאדם יש בחירה חופשית או שהכל נקבע מראש. טענה נפוצה בתפיסת הדת המוסלמית היא שהכל מלמעלה, כלומר, הכל מוכתב על ידי אלוהים. ... זאת, היהדות מוצגת ככזו שמנסה לשלב בין שני הקצוות, בטענה שהכל צפוי אך הרשות נתונה - כלומר, יש לאדם בחירה חופשית למרות שהכל ידוע מראש. למה רבי עקיבא נחשב לטיפש לפי ההסתכלות הזו? רבי עקיבא, שאמר הכל צפוי והרשות נתונה, מוצג כאן כמי שאחז באמונה סותרת. אם הכל ידוע מראש, כיצד יש לאדם בחירה? לפי הפרשנות הזו, הוא לא היה אמור להיצמד לאמונתו עד כדי כך שהיה מוכן למות עליה, אלא היה יכול ... התפיסה כאן היא שאדם אמיתי לא מחפש אחר האמת, אלא חי את חייו ללא עיסוק באמונות מסבכות. אם אין בחירה חופשית, למה לקום בבוקר? זו שאלה שמעלה כל מי שמאמין שהכל נקבע מראש - אם הכל מוכתב, למה להתאמץ? הטענה כאן היא שמי ששואל שאלה כזו הוא גם שקרן וגם טיפש, כי אם באמת הבין שאין לו בחירה, לא היה שואל למה עליו לפעול. השאלה עצמה נובעת מתוך ההנחה שיש בחירה כלשהי, ולכן היא לא הגיונית בתוך ...
האם יש בחירה חופשית? האם אין בחירה חופשית? האם יש חופש בחירה? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, מי בוחר לך? דטרמיניזם, חופש הרצון, רצון חופשי, האם לאדם יש בחירה חופשית?
האם יש בחירה חופשית? האם אין בחירה חופשית? האם יש חופש בחירה? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, מי בוחר לך? דטרמיניזם, חופש הרצון, רצון חופשי, האם לאדם יש בחירה חופשית?
האם יש בחירה חופשית? האם אין בחירה חופשית? האם יש חופש בחירה? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, מי בוחר לך? דטרמיניזם, חופש הרצון, רצון חופשי, האם לאדם יש בחירה חופשית? האם יש לאדם בחירה חופשית? האם באמת קיימת בחירה חופשית לאדם, או שכל פעולה שאנו עושים נקבעת מראש? אליעד כהן עוסק בשאלה זו לעומק, תוך הבאת דוגמאות מפורטות רבות והסברים מגוונים הממחישים את הסוגיה בצורה יסודית ביותר. מהי בכלל בחירה חופשית? אליעד מתחיל בשאלה האם אדם באמת בוחר את מה שהוא עושה או את מה שהוא רוצה, ומציג את התפיסה האינטואיטיבית של רוב האנשים שמאמינים שיש להם בחירה חופשית. הוא מצטט את רבי נחמן שאומר שהבחירה החופשית מתבטאת באופן פשוט: אם אדם רוצה הוא עושה, ואם לא רוצה הוא לא עושה. אבל מצד שני, אליעד גם מביא את הגישה הנגדית לפיה אין לאדם בחירה חופשית כלל. הוא מבהיר כי לפי הגישה שאין בחירה, כל פעולה שאדם עושה נקבעת מראש, ואין באמת אפשרויות לבחור ביניהן. הוא נותן דוגמאות יומיומיות פשוטות כמו ההחלטה לשבת או לעמוד, ומנסה לברר האם באמת האדם בוחר בכל אחת מהפעולות הללו, או שפעולותיו מונעות על ידי סיבות נסתרות שאין לו שליטה עליהן. האם אפשר להוכיח שיש בחירה חופשית? אליעד עובר לשאלה האם ניתן להוכיח בצורה חד - משמעית שיש או שאין בחירה חופשית. הוא מסביר שהוכחה אמיתית לכך קשה מאוד, ואולי בלתי אפשרית, שכן כל ניסיון להוכיח לכיוון אחד מיד מציב שאלות ובעיות לגבי הכיוון הנגדי. לדוגמה, הוא מבקש מאחד המשתתפים לתת דוגמה לפעולה שיש לו עליה בחירה. המשתתף אומר שהוא בוחר את המילים שהוא אומר ברגע זה. אליעד שואל אותו בחזרה: מי בוחר לך את המחשבה שממנה המילים מגיעות?, ומכאן הוא ממשיך ומפרק את שאלת הבחירה למרכיביה: האם האדם הוא זה שבוחר את מחשבותיו, או אולי גם המחשבות עצמן באות ללא בחירה? מי בוחר את הרצון של האדם? אליעד מעלה נקודה חשובה נוספת לגבי הרצון עצמו - האם האדם בוחר את ... שלו, או שהרצון פשוט מופיע בתוכו? אם האדם לא בוחר את הרצון, אז האם אפשר בכלל לומר שיש לו בחירה? הוא ממחיש את זה דרך דוגמה מורכבת: אדם עומד על גשר, ודוחפים אותו, כך שהוא דוחף אדם אחר למטה, ... הוא נדחף ולא בחר בעצמו לבצע את הפעולה. מצד שני, אם האדם דוחף בכוונה תחילה, ברור לנו שיש כאן בחירה ואחריות. אך מה קורה כשהמצב מורכב יותר, למשל כשאדם לא זוכר שהוא עשה פעולה מסוימת - האם זה אומר שאין לו בחירה? האם סיבה ראשונה מוכיחה שיש או אין בחירה? אליעד מסביר גם את המושג סיבה ראשונה: כל פעולה או רצון מושפעים ממשהו קודם להם, שהוא בעצמו מושפע ממשהו שקדם לו, וכן הלאה. לדבריו, אם נאמר שיש סיבה ראשונה שקובעת הכל, הרי שאין בחירה חופשית. אך אם נאמר שאין סיבה ראשונה, ושכל פעולה היא תוצאה של רצף אינסופי של פעולות קודמות - גם אז, לדבריו, קשה לדבר על בחירה אמיתית. האם בחירה היא רק אשליה? אליעד מעלה טענה שהרבה פעמים אנשים מאמינים שיש להם בחירה כשהם מרוצים מהתוצאות של פעולותיהם, אך ברגע שהתוצאות אינן נעימות, הם טוענים שלא הייתה להם שליטה. הוא מנסה לעמת את המשתתפים עם הסתירה הפנימית הזאת, ומעודד אותם להבין שאם אין בחירה, אז אין משמעות לטענה שאדם אחראי למעשיו - אך גם אם יש בחירה מוחלטת, זה לא אומר בהכרח שהאדם באמת שולט באופן מלא בכל ההשלכות של בחירתו. איך להתמודד עם הפרדוקס של בחירה חופשית? אליעד מציין את הקושי הגדול בטענה אחת מוחלטת - שכן כל תשובה שאדם יתן לגבי קיומה או אי קיומה של בחירה, מיד תעמוד בפני קושיות חזקות. לכן הוא מציע שאין תשובה חד - משמעית, אלא שההבנה העמוקה של המציאות כוללת ... בוחר וגם לא בוחר בו זמנית, בהתאם למודעותו לאמת ולאופן בו הוא תופס את המציאות. סיכום נקודות מרכזיות מההרצאה בחירה חופשית היא מושג מורכב וללא פתרון מוחלט. כל ניסיון להוכיח או לשלול את קיומה של בחירה נתקל בקושיות עמוקות. הרצון עצמו אולי לא נתון לבחירת האדם, מה שמטיל ספק בבחירה חופשית מלאה. יש פרדוקס מובנה בשאלת הבחירה, כאשר האדם הוא גם הבוחר וגם הנבחר. ההבנה העמוקה של המציאות כוללת את הבנת המורכבות של שאלת הבחירה. האם יש בחירה חופשית? דטרמיניזם ורצון חופשי מי בוחר את הרצון שלי? מהי סיבה ראשונה? האם אדם אחראי למעשיו?
האם יש בחירה חופשית? הוכחה שאין בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, מהי בחירה חופשית? איך נברא העולם? הסיבה הראשונה, דטרמיניזם, הכל צפוי והרשות נתונה
האם יש בחירה חופשית? הוכחה שאין בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, מהי בחירה חופשית? איך נברא העולם? הסיבה הראשונה, דטרמיניזם, הכל צפוי והרשות נתונה
האם יש בחירה חופשית? הוכחה שאין בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, מהי בחירה חופשית? איך נברא העולם? הסיבה הראשונה, דטרמיניזם, הכל צפוי והרשות נתונה האם יש בחירה חופשית או שהכל מוכתב מראש? אליעד כהן עוסק בשאלה מהותית ומורכבת: האם יש בחירה חופשית או שהכל דטרמיניסטי ומוכתב מראש? הוא מציג באופן מפורט שתי הוכחות מנוגדות, כאשר הוא טוען שניתן להוכיח באופן מוחלט שיש בחירה חופשית, וניתן גם להוכיח באופן מוחלט שאין בחירה חופשית. הדיון נפתח בשאלה מהי בכלל בחירה. אליעד מסביר שבחירה היא מצב שבו אדם רוצה משהו, ובהתאם לרצונו, הוא גורם לדבר לקרות. מה ההגדרה המדויקת של בחירה חופשית? אליעד מפרק את המושג בחירה חופשית ומסביר אותו לעומק. אם אתה עושה דבר מסוים מתוך רצון, לכאורה אתה בוחר לעשות אותו. לדוגמה, אם אדם רוצה לשתות מים, אז הוא שותה כי היה לו רצון, ולכן לכאורה זו בחירה. אולם, אליעד שואל מיד: מדוע האדם רצה לשתות? התשובה היא משום שהיה לו חיסרון. כאשר אדם פועל מתוך חיסרון, זו כבר לא בחירה חופשית אמיתית. בחירה חופשית מוחלטת היא כאשר לאדם אין שום דחף או חיסרון, והוא בכל זאת פועל. האם אלוהים בחר לברוא את העולם? אליעד ממשיך להסביר את הנושא דרך דוגמה של אלוהים. האם לאלוהים, שלכאורה מושלם ואין לו שום חיסרון, הייתה בחירה חופשית כאשר ברא את העולם? אם אלוהים הוא שלמות ואין לו שום צורך או חיסרון, למה הוא בחר לברוא ... שאלוהים רצה בלי סיבה זה בעצם לומר שהוא פעל ללא שום סיבה וללא שום דחף, וזה מנוגד להגדרה שלנו לבחירה. ולכן, אם פעולה נעשית ללא שום רצון או סיבה, זו כבר לא בחירה. מכאן ניתן להסיק שאלוהים בעצם לא בחר לברוא את העולם, אלא שזה קרה מעצמו. האם אפשר לרצות בלי שיש ... לרצות, או בחר בלי לבחור. אם אדם עושה פעולה בלי רצון או ללא קשר לרצונו, לא ניתן לקרוא לכך בחירה. מצד שני, לומר שרצה מתוך חיסרון, גם זה לא נקרא בחירה חופשית, אלא תוצאה של חיסרון שחייב אותו לפעול. לכן, אליעד מדגיש, כאשר מנסים להסביר שיש רצון ללא חיסרון, הדבר ... הולך ברחוב ונופלת לו ביצה על המדרכה, האם הוא בחר לשבור את הביצה? ודאי שלא. הדבר פשוט קרה, ללא בחירה. באופן דומה, אם אלוהים יצר את העולם ללא שום חיסרון, אז גם הוא לא בחר אלא הבריאה התרחשה בעצמה, ... שהאדם שנופל ושובר את המדרכה לא בוחר בכך באמת. למה אי אפשר להוכיח חד - משמעית שיש או אין בחירה? אליעד מראה שיש בעיה לוגית בלהוכיח את קיום או אי קיום הבחירה החופשית. אם אדם עושה פעולה בגלל רצונו, הוא לא באמת יכול להתנגד לרצון, ואז זו לא בחירה חופשית. אם הוא עושה פעולה ללא סיבה, זו גם לא בחירה אמיתית כי היא קרתה מעצמה. הוא נותן דוגמה נוספת: אם אדם טוען שהוא יכול להתנגד לרצונו, אז נשאל מדוע ... לו? אם הוא עונה: כי רציתי, הרי שהרצון שוב שולט בו והוא לא באמת חופשי. כך, כל הגדרה של בחירה מובילה לפרדוקס שבו אי אפשר באמת להגיע למסקנה חד - משמעית. האם אלוהים מחויב לרצון שלו? עוד שואל אליעד: ... של אלוהים עצמו? אם אף אחד לא יצר את הרצון של אלוהים, אז גם הרצון הזה הופיע מעצמו ללא בחירה. מסקנתו של אליעד היא שהדיון יכול להתפרש בשני כיוונים: מצד אחד אפשר לומר שיש בחירה חופשית מוחלטת, ומצד שני אפשר לומר בדיוק להפך, שאין בכלל בחירה, והכל מוכתב מראש. הכל תלוי בהגדרה של בחירה. מהו הפרדוקס המרכזי של בחירה חופשית? הפרדוקס שאליעד מציג הוא שברמה הלוגית ניתן להוכיח שיש בחירה חופשית, וניתן גם להוכיח שאין. כאשר אדם עושה פעולה מתוך רצון, אפשר לומר שזה לא חופשי, כיוון שהרצון כופה עליו לפעול. מצד שני, אם הוא פועל ללא רצון, גם זו לא בחירה חופשית. לכן, בסופו של דבר, כל אדם צריך לשאול את עצמו כיצד הוא מגדיר בחירה חופשית כדי לדעת אם יש לו או אין לו. האם אפשר לפתור את הסתירה של בחירה חופשית? לבסוף, אליעד טוען שהדרך היחידה להתמודד עם הסתירה הזו היא להבין שאין לה תשובה חד - משמעית. מי ... עושה כי ככה החלטתי, בעצם מתחמק מלהסביר מדוע הוא בחר כך ולא אחרת. אם אין סיבה, אז זו לא בחירה אמיתית, ואם יש סיבה, זו כבר לא בחירה חופשית מוחלטת. אליעד מסכם כי הפרספקטיבה קובעת את התשובה. מנקודת מבט מסוימת, אין בחירה חופשית כלל, ומנקודת מבט אחרת, האדם בוחר הכל - אפילו את הרגשות שלו ואת הפחדים שלו. הוא מדגיש שהאדם לעולם לא יוכל להוכיח באופן מוחלט אם יש או אין בחירה חופשית, כי זה תלוי תמיד בדרך שבה הוא מגדיר את המושג בחירה. האם יש בחירה חופשית? דטרמיניזם והסיבה הראשונה איך אלוהים ברא את העולם? מהי בחירה חופשית אמיתית? האם הכל צפוי ...
בחירה חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד?
בחירה חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד?
בחירה חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד? האם קיימת בחירה חופשית באמת? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בנושא הבחירה החופשית, ומנסה להראות כיצד המושגים בחירה חופשית והעדר בחירה חופשית הם למעשה ביטויים שונים לאותו הדבר. אליעד פותח בטענה כי בחירה חופשית משמעותה פעולה שהרצון קדם לה. אם אדם בוחר פעולה מסוימת, הרצון של אותו אדם הוא שבחר את הפעולה ... שהוא רוצה? אליעד מציע שתי אפשרויות מרכזיות לגבי השאלה הזאת. אפשרות ראשונה היא שהכל מתרחש באקראיות מוחלטת. במצב כזה, הבחירה כלל לא קיימת, כיוון שאין סדר או סיבה כלשהי לאירועים. האפשרות השנייה מניחה קיום של תכנון כלשהו בעולם, כלומר, ... השאלה המרכזית של אליעד היא מה יצר את הרצון הראשון? מה קדם לו? האם הרצון הראשון הוא תוצאה של בחירה או לא? אליעד מציין כי כאשר מדברים על הנקודה הראשונה, הפרספקטיבה משתנה, כיוון שבשורש של הדברים, שהוא מעל לזמן ... הראשון נוצר מסיבה, מיד נשאל מה הסיבה שהובילה לסיבה הזו וכך הלאה עד אינסוף, מה ששוב שולל את רעיון הבחירה החופשית. לעומת זאת, אם הרצון הראשון נוצר ללא סיבה, המשמעות היא שהוא אקראי, וגם כאן אין בחירה חופשית, כי לא הייתה סיבה שתיצור בחירה כלשהי. אליעד מבהיר שהשאלה אם הרצון הראשון נוצר מסיבה או ללא סיבה היא בעצם שאלה טיפשית. מדוע? כי הוא ... שאותו הוא מתאר כישות בלתי מוגדרת, חסרת סיבה. במצב כזה, אם אותו כלום יצר את הרצון, הרי שהוא עשה בחירה כלשהי. גם אם אנחנו לא מבינים כיצד בדיוק הוא עשה את זה, עדיין הוא זה שעשה, ולכן לא ניתן לומר שאין בחירה. מצד שני, אם מקבלים שהרצון הראשון נוצר ללא סיבה, אז שוב, זהו מצב של חוסר בחירה, כיוון שלא היה דבר שהניע את הרצון הזה להיווצר. אליעד טוען כי שתי נקודות המבט הללו משנות את ההגדרה של מהי בכלל בחירה. כלומר, גם פעולה שנעשית ללא רצון יכולה להיחשב כבחירה אם היא מתרחשת בפועל. האם אפשר להבין את הבחירה כמציאות אפשרית בלבד? אליעד מוסיף פרספקטיבה נוספת: עצם השימוש במושג בחירה מניח את האפשרות שיש גם אי - בחירה. אם קיימת אפשרות לבחור, משמעות הדבר היא שהבחירה איננה הכרחית ויכלה להיות גם אחרת. הוא מציע לשאול מדוע דווקא הבחירה הזו נעשתה ולא אחרת, שהייתה יכולה להיות אקראית לחלוטין. כך עולה שההבדל בין בחירה לאקראיות או חוסר בחירה הוא עצמו רק עוד מושג נברא. מעל כל ההבחנות הללו, טוען אליעד, קיים דבר כללי וגבוה יותר. ברמה העליונה הזו אין משמעות להבדלים בין מושגים כמו סיבה, רצון, בחירה או אקראיות. ברמה זו, כל המושגים הם אפשרויות בלבד, ואף אחת מהם אינה מחויבת. במקום זאת, קיימת אמת אחת כללית יותר, שבה אין שום הבדל בין קיום הבחירה להעדרה. מהו המסר המרכזי על בחירה חופשית? המסר המרכזי שאליעד מציע לנו לקחת מכאן הוא שחשוב להתבונן לעומק במושגים של בחירה, רצון וסיבה. ככל שאדם מעמיק בהתבוננות זו, הוא מגלה שמעל כל ההגדרות והמושגים קיימת מציאות אחת, שבה ההבדלים בין בחירה להעדר בחירה מתבטלים לחלוטין. לכן, התכלית של ההתבוננות בשאלה אם יש בחירה או אין בחירה היא להגיע לאחדות מוחלטת של ההבנה, בה כבר לא קיימת הפרדה בין מושגים אלה. בחירה חופשית רצון ראשון האם יש סיבה לרצון הראשון? העדר רצון וסיבה תבונה ראשונה האם הכל אקראי? מהו הקשר בין בחירה חופשית לבין העדר בחירה חופשית? הנושא המרכזי בהרצאה הוא הבחירה החופשית, ובמהותו של הקיום האנושי בהקשר זה. אליעד מציע פרספקטיבה מסוימת שיכולה להראות כי בחירה חופשית וחוסר בחירה חופשית הן למעשה אותו הדבר. האם קיימת בחירה חופשית? אליעד מציע שנשאל שאלה מהותית: אם כל הדברים בעולם הם אקראיים, אז למעשה אין בחירה חופשית - השאלה מתייתרת. מובן, אם כן, כי עצם קיום השאלה כבר מניח את קיומה של איזו בחירה, כיוון שבחירה תמיד מתחילה מרצון. מהו הרצון הראשון, ומה יוצר אותו? בהמשך, עובר אליעד לשאול על הרצון הראשון. כאשר ...
אפשרויות בחירה בתהליך רכישה, פחד מהחמצה של לקוח, FOMO של לקוח, קבלת החלטות בזמן רכישה, לתת ללקוח לבחור, לתת ללקוח להחליט, אפשרויות בתהליך מכירה, אפשרויות בתהליך רכישה, האם להציג ללקוח אפשרויות בחירה? לבחור לקנות, האם לתת אפשרויות בחירה ללקוח? בחירה בתהליך מכירה, אפשרויות בחירה בתהליך מכירה
אפשרויות בחירה בתהליך רכישה, פחד מהחמצה של לקוח, FOMO של לקוח, קבלת החלטות בזמן רכישה, לתת ללקוח לבחור, לתת ללקוח להחליט, אפשרויות בתהליך מכירה, אפשרויות בתהליך רכישה, האם להציג ללקוח אפשרויות בחירה? לבחור לקנות, האם לתת אפשרויות בחירה ללקוח? בחירה בתהליך מכירה, אפשרויות בחירה בתהליך מכירה כאשר באים למכור מוצר ללקוח, צריכים לדעת איך משפיע על הלקוח המצב שבו יש לו כמה אפשרויות בחירה שונות, שהוא צריך לבחור ביניהן. כגון לדוגמה לקוח שבא לרכוש רכב, שאפשרי להציג לו רכב אחד ולומר לו שיש לו רק אפשרות בחירה אחת של לרכוש או לא לרכוש את הרכב. אבל אפשרי גם לומר לו, שיש לו כמה אפשרויות בחירה, של כמה דגמים שונים וכולי. אז איך בעצם משפיעות אפשרויות בחירה על תהליך הרכישה. ואתן כאן כמה נקודות מבט. יכול לדוגמה להיות לקוח, שרוצה להרגיש שהוא בוחר בין אפשרויות שונות ושהוא לא רוצה להרגיש שכאילו נכפה עליו מה לרכוש. לדוגמה לקוח שחייב לרכוש כאן ועכשיו מוצר ... שהמוצר לא טוב לו, אלא בגלל שהוא מרגיש שהעסקה נכפית עליו. במקרה כזה לדוגמה, יש היגיון לתת ללקוח אפשרויות בחירה, כדי שהוא ירגיש שהוא בחר בחירה חופשית שלו, בתהליך המכירה. יכול גם להיות מצב שאנחנו נרצה שלקוח ירצה לרכוש מוצר X, וכדי לעודד אותו לרכוש ... עוד יותר טוב את היתרונות של המוצר X. ואת זה נוכל לעשות על ידי זה שניתן לו עוד אפשרות בחירה של מוצר Y שהוא הרבה פחות מתאים ללקוח בצורה ברורה וחד משמעית. כגון לדוגמה שנציג ללקוח מוצר הרבה יותר ... אבל שמצד שני הלקוח ירגיש שהוא כן תאורטית יכול לרכוש אותו. כדי שהוא ירגיש שכן יש לו כאן אפשרות בחירה. ואז כאשר הלקוח רואה כמה אפשרויות בחירה, שרק אחת מהן טובה לו, אז בעצם מופעלת עליו מניפולציה, שהוא יכול לחשוב, שמאחר שאפשרות X עדיפה על אפשרות ... ואז נשתל ללקוח במוח, שכאילו הוא חייב לרכוש, רק שהוא מתלבט לגבי האפשרויות. אפשרות נוספת, שנציג ללקוח עוד אפשרויות בחירה, כדי לשדר לו אמינות בתהליך המכירה, שמנסים להתאים את המוצר לצרכים שלו. דהיינו, שהלקוח ירגיש שהמוצר לא סתם מתאים ... יחשוב לעצמו, שלא הגיוני שהמוצר מתאים לו. או שאולי המוצר לא בהכרח מתאים ללקוח, אז נוכל להציג ללקוח אפשרויות בחירה, כדי לשדר ללקוח שיש כאן תהליך של התלבטות ודיוק של צרכי הלקוח. בפרט אם האפשרות הנוספת יותר זולה ויותר ... השניה, כי היא משדרת ללקוח אמינות, לגבי איש המכירות. עד כאן היו רעיונות ללמה כן לתת ללקוח כמה אפשרויות בחירה. אבל צריכים לדעת שכאשר נותנים ללקוח כמה אפשרויות בחירה, יש בזה גם חסרונות. לדוגמה לקוח שקשה לו להחליט, או לקוח שסובל מ FOMO /פחד מהחמצה, או לקוח שתמיד ... מהאפשרויות, את החסרונות שיש בה, בגלל שהוא ראה את היתרונות שיש באפשרויות האחרות. בכל המקרים האלו, לתת ללקוח אפשרות לבחור בין מוצרים שונים עשויה להרוס את העסקה. כי הלקוח מתלבט בין האפשרויות השונות ולא מסוגל להגיע להחלטה. כמו חמורו ... בורידן, שלא ידע אם לאכול או לשתות, אז הוא מת ברעב ובצמא בו זמנית. ולכן, כאשר נותנים ללקוח אפשרויות בחירה, חייבים לקחת בחשבון האם וכמה אפשרויות בחירה לתת ללקוח. איך להציג כל אפשרות בחירה, מה לפני מה וכולי? אילו אפשרויות בחירה לתת ללקוח וכולי. ולזכור? שלפעמים העסקה לא תתבצע, לא בגלל שהמוצר לא טוב, אלא בגלל שיש יותר מידי אפשרויות, שאז הן מקשות על ההחלטה. כי המוצר לעולם אינו מושלם. ויש כאלו שמתקשים לקבל החלטות. ועודף אפשרויות בחירה, ישפיע עליהם לרעה. בקיצור, צריכים לבחור בחוכמה איך להציג ללקוח אפשרויות בחירה.
תחושת בחירה חופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רצון חופשי, רצון כפוי, חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית
תחושת בחירה חופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רצון חופשי, רצון כפוי, חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית
תחושת בחירה חופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רצון חופשי, רצון כפוי, חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית האם באמת קיימת בחירה חופשית? אליעד כהן מציג בהרצאה זו ניתוח מעמיק על מושג הבחירה החופשית, תחושת בחירה חופשית, וההבדל בין רצון חופשי לבין רצון כפוי. השאלה המרכזית שעומדת בבסיס ההרצאה היא האם באמת יש לאדם בחירה חופשית, או שמא הכל כפוי עלינו על ידי המחשבות והתחושות שבתוכנו. אליעד מסביר כי כאשר אנו עושים פעולה כלשהי, יש לנו תחושה שהפעולה נעשית מתוך בחירה חופשית או מתוך כפייה. הוא מציג את המנגנון הפסיכולוגי והקוגניטיבי שמייצר תחושות אלו. המוח שלנו מורכב מכמה סוגים של ... הפעולות האלה (אני רוצה ללכת). כאשר המחשבות האלה תואמות אחת לשנייה (אני הולך ואני רוצה ללכת), נוצרת תחושה של בחירה חופשית. לעומת זאת, כאשר יש פער בין המחשבות (אני הולך ואני לא רוצה ללכת), נוצרת תחושת כפייה. מהי כפייה ... תחושת כפייה. אבל אם הוא מקבל את הסיבה ורוצה לאכול, אין תחושת כפייה. האם פעולה הנעשית מתוך סיבה נחשבת לבחירה חופשית? אליעד מתאר מצב שבו אדם עושה פעולה בגלל סיבה ברורה - למשל אוכל בגלל שהוא רעב. האם פעולה כזו היא בחירה או כפייה? התשובה, לפי אליעד, תלויה בהתייחסות של האדם לסיבה: אם האדם מקבל את הסיבה, הוא יחווה תחושה של בחירה. לעומת זאת, אם האדם מתנגד לסיבה אך עדיין מבצע את הפעולה, הוא יחוש כפייה. אליעד מציין שאין דבר כזה פעולה בלי סיבה. לכל פעולה יש סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת, אך באותו זמן אין גם כפייה מוחלטת. בכל פעולה שאדם עושה, יש תערובת של תחושת בחירה ותחושת כפייה, וההבדל הוא רק במידת ההתנגדות הפנימית של האדם לסיבות הקיימות. האם אפשר לרצות משהו בלי סיבה בכלל? ... סיבות נסתרות או גלויות. אין רצון שמכונן את עצמו ללא סיבה או ללא קשר לסיבות אחרות. האם קיימת תחושת בחירה אמיתית או שהכל משחק של מחשבות? אליעד מדגיש כי תחושת הבחירה היא למעשה משחק של מחשבות. המוח אומר לנו בו - זמנית מה אנחנו עושים ומה אנחנו רוצים לעשות, והשילוב בין המחשבות הללו הוא שיוצר תחושת בחירה או תחושת כפייה. כאשר אנחנו מזדהים עם סיבה מסוימת, נרגיש שבחרנו בה, אבל כאשר אנחנו חשים שסיבה מסוימת נכפית ... דוגמה של תסמונת טורט - אדם שמזיז את ידו באופן בלתי רצוני וללא סיבה ברורה. פעולה כזו אינה נחשבת לבחירה חופשית משום שאין לה סיבה מודעת. אך אם האדם חש שהיה יכול להתנגד לפעולה ועדיין מבצע אותה, הוא יוכל לחוות את הפעולה כבעלת סיבה, אפילו אם אינה מודעת לחלוטין. מהי ההגדרה הנכונה של בחירה חופשית? אליעד מציין שאין הגדרה מוחלטת וחד - משמעית לבחירה חופשית. מדובר במושג סובייקטיבי לחלוטין, והוא תלוי בפרשנות האישית שלנו לגבי המושגים רצון, סיבה וכפייה. ההגדרה שלנו לבחירה חופשית יכולה להשתנות בהתאם לנקודת המבט או למצב הרוח שלנו. לכן, הדיון סביב בחירה חופשית הוא במידה רבה דיון על המשמעות האישית שכל אדם נותן למושגים אלו. האם יש בחירה או אין בחירה בכלל? לסיום, אליעד מבהיר כי מבחינה מוחלטת, לא קיימת בחירה חופשית מלאה אך גם לא קיימת כפייה מוחלטת. המציאות היא תמיד איפשהו באמצע: מצד אחד, שום דבר אינו מתרחש ללא סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת. מצד שני, אנחנו תמיד יכולים למצוא נקודת מבט שבה נרגיש שהדברים קורים בהתאם לרצוננו, ולכן אין גם כפייה מוחלטת. הכל תלוי בפרשנות האישית ובאופן שבו המחשבות מתעצבות במוחנו. האם יש בחירה חופשית? מהי כפייה? תחושת רצון חופשי האם הכל כפוי מראש? האם רצון בלי סיבה אפשרי? ההבדל בין כפייה לבחירה חופשית
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: בחירה, מה יש מעבר לזמן ולמקום? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש אמת מוחלטת? למה יש רע בעולם? האם באמת הכל לטובה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם לדומם יש תודעה? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם אפשר לדעת הכל? האם יש משמעות לחיים? האם יש או אין אלוהים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם הכל אפשרי? למה לא להתאבד? איך נוצר העולם? איך נוצר העולם? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה העולם קיים? למה יש רע וסבל בעולם? בשביל מה לחיות? אולי אנחנו במטריקס? מי ברא את אלוהים? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: בחירה, איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לקבל החלטות? איך לשנות תכונות אופי? איך להיגמל מהימורים? איך להצליח בזוגיות? איך לנהל את הזמן? איך לשתול מחשבות? איך להעריך את עצמך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לא להישחק בעבודה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לחנך ילדים? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך למצוא זוגיות? איך לפרש חלומות? איך ליצור אהבה? איך לשפר את הזיכרון? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? דיכאון? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם אכזבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מומחה, מאמן אישי טלפוני, ייעוץ אישי בתחום בחירה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 0.8911 שניות - עכשיו 30_08_2025 השעה 01:24:44 - wesi1