למה אדם חייב להרגיש גם טוב וגם רע?

השאלה המרכזית שאליעד כהן מציג היא מדוע אין אפשרות לאדם להרגיש רק טוב או רק רע, ולמה תמיד מתקיים מצב של שילוב בין טוב לרע בחוויית החיים. אליעד מסביר את זה דרך הבנת מהות הטוב והרע, וכן דרך ההבנה של המושג "תחושת האני" והקשר שלה לתודעה האנושית.

מהו טוב ומהו רע?

אליעד כהן מגדיר בפשטות ובבהירות: "טוב" הוא מצב שבו מה שאתה רוצה קורה, ו"רע" הוא מצב שבו מה שאתה רוצה לא קורה. כלומר, ההבדל בין טוב לרע קשור באופן ישיר בהתאמה שבין הרצון של האדם למציאות שבה הוא חי. אם האדם רוצה משהו וזה קורה - הוא חווה טוב, ואם האדם רוצה משהו וזה לא מתרחש - הוא חווה רע.

למה אי אפשר להרגיש רק טוב?

אליעד מסביר שתחושת "רק טוב" משמעה שכל מה שהאדם רוצה אכן מתרחש מיד, וכל מה שמתרחש הוא רוצה. אבל מצב כזה אינו אפשרי מבחינה מהותית, לא בגלל שהאדם לא יהיה מסוגל ליהנות מכך, אלא מסיבה אחרת לגמרי: במצב כזה, האדם יאבד את תחושת הקיום העצמי שלו, את התחושה שהוא קיים כישות נפרדת מהמציאות.

מהי תחושת הקיום העצמי ("האני")?

אליעד מפרט כי "תחושת האני" היא התחושה הבסיסית של האדם, שבה הוא מזהה את עצמו כקיים ונפרד מהמציאות סביבו. תחושה זו נובעת מכך שהאדם מרגיש שיש דברים שהוא רוצה ושהמציאות אינה מספקת לו. התחושה שהאדם הוא ישות נפרדת מהמציאות נוצרת עקב קונפליקט תמידי בין רצונותיו לבין מה שמתרחש בפועל.

לדוגמה, כאשר אדם אומר "אני", הוא בעצם אומר "אני זה אני, וכל מה שהוא לא אני - זו המציאות שמחוץ לי". תחושת ה"אני" קיימת רק משום שיש הבדל בין מה שהוא רוצה לבין מה שהמציאות מספקת לו. אם היה מצב של התאמה מוחלטת בין הרצון למציאות, ההבדל בין האדם לבין המציאות היה נעלם, ואיתו גם תחושת האני.

למה האדם חייב תמיד לרצות לשנות את המציאות?

לפי אליעד כהן, ישנו מנגנון טבעי בתודעה, מנגנון פנימי, שגורם לאדם תמיד לרצות לשנות את המציאות, לא משנה כמה טובה המציאות שלו. אפילו אם כל מה שהוא ירצה יתגשם, האדם מיד ירצה משהו טוב יותר, שונה יותר, אחר יותר. כלומר, האדם תמיד חייב להרגיש חוסר מסוים, כדי שתישמר תחושת הקיום הנפרדת שלו.

לדוגמה, אם אדם יקבל את כל הכסף, הוא ירצה עוד דברים אחרים, אם יהיה לו הכל, הוא ירצה חוויות חדשות, תחושות אחרות או שינויים. האדם תמיד חייב לייצר לעצמו איזושהי התנגדות למציאות, אחרת הוא פשוט יאבד את תחושת קיומו.

למה גם אי אפשר להרגיש רק רע?

באותה המידה, גם מצב שבו האדם לעולם לא מקבל את מה שהוא רוצה - מצב של רע מוחלט - גם הוא לא אפשרי לאורך זמן. אם האדם תמיד יחווה רק ניגוד מוחלט בין הרצון שלו לבין המציאות, הוא יגיע למצב של ייאוש מוחלט, שיגרום לתחושת האני שלו לקרוס ולהיעלם. כשהאדם מאבד כל תקווה וכל אפשרות לשינוי, התודעה שלו מאבדת את הקיום העצמי.

מסקנת ההסבר - מדוע תמיד יש טוב ורע בחיים?

לסיכום, אליעד מסביר שכדי שה"אני" של האדם יוכל להתקיים, חייבים להיות גם מצבים שבהם הוא מקבל את מה שהוא רוצה (טוב), וגם מצבים שבהם הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה (רע). איזון זה בין הטוב לרע הוא הכרחי לתחושת הנפרדות, שהיא הבסיס לתחושת הקיום העצמי.

אילו כל הרצונות היו מתמלאים לחלוטין - תחושת האני הייתה נעלמת, והאדם לא היה מרגיש יותר נפרד מהמציאות. מצד שני, אם הרצונות לעולם לא היו מתמלאים, האדם היה מגיע לייאוש מוחלט, שגם הוא היה מוחק את תחושת הקיום שלו.

איך הבנה זו יכולה לשנות את חוויית המציאות?

אליעד מדגיש כי ההבנה הזאת, שהאדם לעולם לא יוכל להרגיש רק טוב או רק רע, יכולה לשנות את הגישה לחיים. במקום לרדוף ללא הרף אחרי אושר מוחלט או לנסות להימנע לחלוטין מסבל, האדם יכול להבין שהחיים הם משחק של איזונים. הוא יכול להבין שכל מה שהוא חווה - גם טוב וגם רע - הוא חלק בלתי נמנע מקיום התודעה שלו.

האדם יכול להפסיק להרגיש מתוסכל מהקונפליקט בין הרצון למציאות, ופשוט לראות זאת כחלק טבעי ומהותי של החיים עצמם.

האם יש אפשרות להתעלות מעל המשחק הזה?

למרות שאליעד מסביר את המנגנון הזה באופן לוגי, הוא גם מציג את הרעיון שיש אפשרות להתעלות מעבר לו. יש אפשרות, דרך חקירה עמוקה מאוד של התודעה, להגיע למצב שבו האדם חווה הרמוניה מוחלטת עם המציאות - מצב שבו האדם מרוצה לחלוטין מכל מה שקורה לו ועדיין חווה את הקיום שלו.

אליעד מכנה זאת מצב של "הכל אפשרי" (EIP -Everything Is Possible), אך הוא מדגיש שכדי להגיע למצב זה נדרש מאמץ שכלי ותודעתי עמוק במיוחד, מעבר להבנה הבסיסית.

למה בן אדם תמיד חייב להרגיש גם רע?

השאלה המרכזית היא מדוע אין אפשרות שבן אדם ירגיש רק טוב, או רק רע, ומדוע הכרחי שהוא יחווה את שני המצבים. ההסבר מבוסס על מהות תחושת ה"אני" ועל הקשר שלה לניגודיות בין הרצון למציאות.

מהו טוב ומהו רע?

טוב מוגדר כמצב שבו מה שהאדם רוצה קורה, ואילו רע הוא מצב שבו מה שהאדם רוצה אינו קורה. כלומר, ההבדל בין טוב לרע נקבע לפי ההתאמה בין הרצון למציאות.

מדוע אי אפשר להרגיש רק טוב?

להרגיש רק טוב משמע שכל מה שהאדם רוצה קורה, וכל מה שקורה הוא רוצה. מצב כזה אינו אפשרי, לא בגלל שהאדם לא ירגיש טוב או רע, אלא בגלל עניין אחר לחלוטין - הקיום של תחושת ה"אני".

מהי תחושת ה"אני"?

תחושת ה"אני" היא ההכרה של האדם בכך שהוא קיים. כל אדם חווה תחושה בסיסית של "אני", תחושת קיום עצמית המפרידה אותו מהמציאות. אם אדם לא היה מרגיש שהוא "אני", אז למעשה הוא לא היה חווה את עצמו כישות נפרדת.

כיצד נוצרת תחושת ה"אני"?

תחושת ה"אני" מתאפשרת דרך ניגודיות - האדם חווה את עצמו כישות נפרדת מהמציאות בכך שהוא חש רצונות מסוימים שאינם מתמלאים אוטומטית. הניגוד בין מה שהאדם רוצה לבין מה שקורה בפועל הוא מה שמגדיר את החוויה העצמית שלו. כאשר הוא רוצה משהו שהמציאות אינה מספקת לו, הוא מרגיש את עצמו כנפרד מהמציאות.

מה קורה אם כל הרצונות מתמלאים?

אם כל מה שהאדם רוצה היה קורה מיד, הוא לא היה חווה תחושת "אני" נפרדת. במצב כזה, האדם לא היה מבדיל בין עצמו לבין המציאות, משום שלא הייתה קיימת כל התנגדות או פער בין הרצון למציאות. זה היה גורם לתחושת ה"אני" להיעלם.

מדוע אי אפשר להרגיש רק רע?

בדומה לכך, גם מצב הפוך שבו כל מה שהאדם רוצה לעולם לא קורה, הוא בלתי אפשרי. אם האדם יחווה ניגוד מוחלט בין הרצון למציאות - מצב שבו כל מה שהוא רוצה אינו מתממש, הוא עלול להגיע לכדי הכחדת התחושה של עצמו, היות שהוא יפסיק לשאוף ולקוות לשינוי כלשהו.

מהי המסקנה?

כדי שתחושת ה"אני" תתקיים, חייבים להתקיים גם מצבים שבהם האדם רוצה דברים שהמציאות אינה מספקת לו, אך גם מצבים שבהם הרצונות שלו כן מתממשים. כלומר, חייבים להתקיים גם טוב וגם רע. אם המציאות תספק את כל הרצונות באופן מלא, תחושת ה"אני" תיעלם. ואם המציאות לעולם לא תספק את הרצונות, תחושת ה"אני" עלולה להפסיק לתפקד מתוך ייאוש מוחלט.

מה זה אומר לגבי החיים?

הבנה זו משנה את חוויית המציאות. כאשר אדם מבין שהטוב והרע הם חלק בלתי נפרד מהקיום שלו, הוא מבין שהמרדף אחר אושר מוחלט או הימנעות מוחלטת מסבל הם חסרי תכלית. כל מה שהוא חווה הוא חלק ממשחק שבו הטוב והרע מאזנים זה את זה, כדי לאפשר את קיום התחושה העצמית שלו.

האם אפשר לשנות זאת?

למרות ההסבר הלוגי לכך שתמיד יתקיימו גם טוב וגם רע, ישנה גישה הטוענת כי אפשר להתעלות מעבר למנגנון הזה. ניתן, דרך חקירה עמוקה של המציאות ושל מנגנון הרצון, להגיע למצב שבו האדם יכול לחוות קיום מלא תוך כדי כך שהוא מרוצה לחלוטין מהמציאות.