האם חוסר תגובה לפגיעה מעיד על חוזקה או חולשה?

אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא האם חוסר תגובה לפגיעה מעיד על חוזקה או חולשה. לפי הסבריו, יש שתי סיבות עיקריות לכך שאדם לא יגיב כאשר פוגעים בו: או שהוא חלש מאוד או שהוא חזק מאוד. אדם חלש לא מגיב מכיוון שהוא פוחד, חסר ביטחון עצמי, או מרגיש שאין לו יכולת להתמודד מול הפוגע. מנגד, אדם חזק מאוד בוחר שלא להגיב מתוך תחושת ביטחון עצמי, אדישות או הבנה כי הפגיעה היא חסרת משמעות עבורו.

לדוגמה, אם ניקח 100 אנשים ונגנוב מכל אחד מהם 100 שקלים ברחוב, חלק מהאנשים ירדפו אחרי הגנב, אך ישנם אנשים שלא ירדפו כלל. האנשים שלא ירדפו מתחלקים לשתי קבוצות: אנשים חלשים מאוד, שאין להם אומץ להתמודד או לרדוף אחרי הגנב, ואנשים חזקים מאוד שפשוט לא חושבים ש - 100 שקלים מצדיקים עימות או מאבק.

אותה דינמיקה מתקיימת גם במצב של פגיעה מילולית, כמו קללות או השפלה. אדם חלש לא יגיב כי הוא חושש או חסר ביטחון, ואילו אדם חזק באמת ירגיש שכל מה שאומרים עליו הוא חסר משמעות, ולכן לא יטרח בכלל לענות או להתייחס.

כיצד חוסר תגובה יכול לפגוע בפוגע עצמו?

אליעד כהן מסביר שחוסר תגובה יכול לפעמים לפגוע אף יותר במי שניסה לפגוע מלכתחילה. כשאתה לא מגיב, הפוגע עשוי להיפגע או להתעצבן יותר מכך שהוא לא הצליח לערער אותך. הפוגע תוהה, "איך הוא לא נפגע ממני? מי הוא חושב שהוא בכלל שלא ייפגע ממני?". לפעמים דווקא כאשר אתה רוצה שהאדם יפסיק לנסות לפגוע בך, ייתכן שכדאי לך להציג שנפגעת, כך שהוא ירגיש שהוא הצליח וירגע. כלומר, לפעמים חוסר תגובה יכול להיות אסטרטגיה מתוחכמת מאוד כדי להחליש את המוטיבציה של הפוגע להמשיך לפגוע.

מה המשמעות הפנימית של חוסר תגובה לפגיעה?

אליעד מדגיש שהמשמעות של חוסר תגובה תלויה מאוד בתחושה הפנימית של האדם:

• אם אדם לא מגיב ומרגיש
  
  רע עם עצמו
  
  הוא כנראה שייך לקבוצת האנשים החלשים, שמרגישים חסרי אונים או פחדנים, ולכן לא מגיבים למרות רצונם.
• אם האדם לא מגיב ומרגיש
  
  טוב עם עצמו או לפחות לא רע
  
  הוא שייך לאנשים החזקים שבוחרים במודע לא להגיב, כי הפגיעה לא באמת מפריעה להם.

לדוגמה, אם מישהו עקץ אותך כספית ולא הגבת - יכול להיות שזה נובע מחולשה, שאתה פשוט מפחד להתעמת או חסר ביטחון בעצמך, ויכול להיות שזה נובע מחוזקה אמיתית, שבה אינך רואה שום משמעות או ערך להתעמת על כך.

מדוע תגובה על פגיעה תמיד מעידה על חולשה כלשהי?

אליעד מסביר בפירוט שכל תגובה, גם אם היא נראית הגיונית, מעידה על חולשה מסוימת. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם אדם הולך ברחוב ומישהו יורק עליו או מקלל אותו, עצם זה שהוא מגיב מלמד שהוא חש מאוים או נסער. אם הוא היה באמת בלתי פגיע, כמו קיר, הוא פשוט לא היה מגיב כלל. קיר הוא דוגמה מושלמת לחוסר תגובה מוחלט: לא משנה כמה מכות תיתן לו, הוא לא יגיב כלל. ככל שאדם חזק יותר רגשית, כך הפגיעה נראית לו חסרת משמעות והוא לא יגיב. אם אדם כן מגיב, זה תמיד אומר שישנה רמה מסוימת של פגיעות ואיום שגורמת לו לתגובה.

הוא מוסיף ומסביר שגם לפגוע באחר כדי למנוע מעצמך נזק או כאב זו חולשה. כאשר אדם פוגע או מתגונן, הוא תמיד מרגיש איזשהו איום או פחד. אדם חזק באופן מושלם לא יחוש מאוים כלל, ולכן גם לא יצטרך להגיב או לפגוע באחרים.

מה הקשר בין היכולת להילחם לבין יצירת שלום אמיתי?

לפי אליעד, לפעמים קל יותר להגיב באלימות או להיכנע לחלוטין מאשר להגיע לשלום אמיתי. השלום האמיתי הוא מצב שבו אתה מצליח להפוך את האויב שלך לאוהב שלך. להגיע למצב כזה הוא הרבה יותר מורכב מאשר פשוט לפגוע חזרה או לוותר. כאשר יש לך יכולת אמיתית להילחם ולפגוע, הבחירה לעשות שלום היא מתוך עוצמה אמיתית ולא מתוך פחד או חולשה. לעומת זאת, אדם שמרגיש חלש ופגיע יתקשה מאוד להגיע לשלום, כי הוא מרגיש מתוסכל וחסר אונים, וזה עלול לדחוף אותו דווקא לנקמה כדי להוכיח לעצמו שהוא לא חלש.

האם אדם יכול באמת להגיע למצב של אי - פגיעות מוחלטת?

אליעד מסביר שמבחינה מעשית בני אדם לא יכולים להגיע לאי - פגיעות מוחלטת, כי תמיד יש גבול ליכולת שלהם להתמודד עם סיטואציות קשות מאוד. הוא אומר שאם לחיים יש משמעות, בסופו של דבר כל אדם יגיע למצב בו הוא חייב להגיב. יחד עם זאת, חשוב לזכור שתגובה תמיד מייצגת רמה מסוימת של חולשה. ברמה הגבוהה ביותר, האדם יכול לשאוף לתחושה פנימית של אי - פגיעות מוחלטת, מצב בו גם אם כל העולם נגדך, אתה נשאר יציב רגשית וחסר פגיעות. דימוי לכך הוא אלוהים או ישות בלתי מוגבלת שאין שום דבר שמזיז לה באמת.

מה המסר המרכזי בנושא נקמנות וסליחה?

אליעד מסכם שחוסר תגובה לפגיעה יכול להעיד או על חוזקה גדולה מאוד או על חולשה גדולה מאוד, בהתאם למניע הפנימי של האדם. תגובה תמיד מייצגת חולשה כלשהי, כי היא מעידה על תחושת איום או חוסר ביטחון. הוא מדגיש שלמרות שאי אפשר לא להגיב כלל, השאיפה צריכה להיות לחוסן רגשי גבוה ביותר, שיאפשר לאדם להתמודד טוב יותר עם פגיעות ומצבים קשים בלי להרגיש צורך לנקום או לפגוע חזרה.

האם חוסר תגובה מעיד על חוזקה או חולשה?

בטקסט מוסבר שיש שתי אפשרויות כשהאדם לא מגיב לפגיעה: או שהוא חלש מאוד, או שהוא חזק מאוד. כאשר אדם לא מגיב בגלל פחד, חולשה או חוסר ביטחון עצמי, הרי שלא מדובר בעוצמה אלא בהרגשה שהוא לא מסוגל להגיב. לעומת זאת, אדם שלא מגיב מתוך חוזקה יכול לומר לעצמו "מה זה משנה", "לא אכפת לי מה הפוגע עושה או אומר", ובכך הוא מראה את חוסר הפגיעוּת שלו.

כיצד מגיבים אנשים שונים לסיטואציה של גניבה ברחוב?

המחשה לכך ניתנת בדוגמה עם 100 אנשים ברחוב שגונבים מהם 100 שקלים. חלק מהאנשים שרואים שגנבו מהם את הכסף ינסו לרדוף אחרי הגנב, וחלק לא ירדפו. בין אלה שלא ירדפו:

• קיימים האנשים החלשים מאוד, שאין להם אומץ להתעמת עם הגנב או שאינם מאמינים שבכלל יצליחו להחזיר את הכסף.
• קיימים האנשים החזקים מאוד, שבעיניהם 100 שקלים אינם סיבה לעימות, והם מרגישים שאין צורך להיכנס למרדף או סכסוך בשל כך.

מה קורה כשמקללים מישהו והוא לא מגיב?

במקרה של קללות או פגיעה מילולית, אפשר לראות תופעה דומה:

• חלק מהאנשים לא יגיבו כי הם באמת מפחדים, מרגישים חלשים או אינם בטוחים בעצמם.
• חלק אחר לא יגיב כי הם מרגישים חזקים, בטוחים או אדישים לדברים שנאמרים עליהם, ואין להם צורך לענות או להתגונן.

האם לפעמים עדיף לא להגיב כדי לפגוע יותר בזה שפוגע?

בטקסט מוסבר שיש מקרים שבהם חוסר תגובה יכול לפגוע עוד יותר במי שתוקף. אם הפוגע מרגיש ש"לא אכפת" לצד השני, הדבר יכול לגרום לו לכעס נוסף, כי הוא עשוי לחשוב: "למה הוא לא נפגע ממני?". מצד שני, לפעמים כדאי להראות שכן נפגעת, כדי שהצד השני יחשוב שהצליח לפגוע, יירגע ויפסיק לנסות לפגוע.

כיצד מצב הרגש של האדם הלא - מגיב משפיע על משמעות חוסר התגובה?

כאשר אדם לא מגיב, חשוב לשאול איך הוא מרגיש מבפנים:

• אם הוא מרגיש רע על כך שהוא לא מגיב, זו כנראה חולשה: הוא היה רוצה להגיב, אך מפחד או מרגיש שאין לו אפשרות.
• אם הוא לא מרגיש רע ואינו מוטרד מזה שהוא לא מגיב, כנראה זו חוזקה: הוא בוחר שלא להתעסק בכך מתוך ביטחון עצמי.

מדוע תגובה על פגיעה מעידה על חולשה מסוימת?

הטקסט מדגיש ש"להגיב" תמיד מצביע על כך שישנה רמה מסוימת של חולשה, כי עצם התגובה מלמדת שהפגיעה או האיום הצליחו לערער את תחושת הבטחון. לדוגמה:

• אם אתה הולך ברחוב ומישהו יורק עליך או מקלל אותך, עצם התגובה שלך מצביעה על כך שאתה מרגיש מאוים או נסער מהמעשה.
• לעומת זאת, אם לא היית מרגיש שום איום, ייתכן שהיית בוחר להתעלם לגמרי.
• ההשוואה היא כמו קיר: אפשר להרביץ לו בלי סוף, הוא לא יגיב, ולכן אם אדם היה "חזק כמו קיר", לא היה שום צורך להגיב כלל.

ככל שהאדם חזק יותר, הוא פחות נוטה להגיב, כי הדברים לא מאיימים עליו באותה מידה. מי שכן מגיב, יש בו חשש או איום מסוים שמוביל לתגובה.

מה הקשר בין יכולת לעשיית מלחמה לבין עשיית שלום?

לפי הטקסט, לפעמים הרבה יותר קל לפגוע או להיכנע לגמרי מאשר להגיע לשלום אמיתי. השלום האמיתי הוא להפוך אויב לאוהב. הדבר הרבה יותר מורכב מאשר סתם לזרוק "פצצה" על הצד השני או לוותר לו לגמרי. בנוסף, קל יותר ליצור שלום כאשר אתה יודע שאתה יכול להילחם. כשאתה חזק ויכול לפגוע חזרה, יש לך בחירה אמיתית בין מלחמה לשלום, ולכן אתה יכול ברוגע להחליט לעשות שלום. כשהאדם מרגיש שהוא חלש או קורבן חסר אונים, התסכול והצורך "להוכיח שהוא לא חלש" עלולים להקשות עליו לסלוח או ליצור שלום.

האם אפשר באמת לא להגיב בכלל?

ישנה התייחסות לכך שברמה המעשית, אנשים לא באמת יכולים תמיד שלא להגיב. לכל אדם יש מגבלות, וכאשר מגיעה פגיעה מסוימת קשה מדי, יתכן שבסוף ייאלץ להגיב. בטקסט נאמר שאם קיימת משמעות לחיים, בסופו של דבר תהיה סיטואציה שתאלץ תגובה. יחד עם זאת, מודגש שחשוב לזכור: עצם העובדה שמגיבים, מראה שבאופן כלשהו האדם לא מספיק חזק כדי להישאר אדיש או חסין לחלוטין.

כיצד ניתן להגיע למצב של אי - פגיעוּת פנימית?

מוזכר הרעיון שברמה התודעתית הגבוהה ביותר, אדם יכול להרגיש כל כך חזק עד שגם אם "כל היקום כולו נגדו", זה לא יזיז לו. ההשוואה היא לאלוהים או לישות בלתי מוגבלת שלא נפגעת בשום צורה. ברמה החיצונית, ברור שבני אדם מגיבים, אך ברמה הפנימית אפשר לשאוף למצב שבו גם אם מתרחשים דברים שליליים, האדם לא נפגע רגשית מהם.

מהו המסר הסופי בנוגע לתגובה וחוסר תגובה?

המסר הוא שחוסר תגובה יכול לבטא חולשה גדולה או חוזקה גדולה, תלוי בסיבה שבגללה האדם לא מגיב. כאשר האדם מגיב, הדבר תמיד מצביע על חולשה מסוימת (גם אם היא לא חולשה מוחלטת). בהקצנה, אם אדם היה חזק באמת עד הסוף, כנראה שלא היה צריך להגיב כלל. עם זאת, בחיים הפרקטיים אנשים כן מגיבים, כי יש להם מגבלות והם לא באמת בלתי פגיעים.