סוגים של אין סוף, כמה זמן עבר מתחילת הזמן? מתי נברא העולם? אין סוף יחסי, אין סוף מוחלט, פרדוקסים של אין סוף, אין סוף גדול מאין סוף, פרדוקס מספרים, מקיפים למעלה מהזמן, מקיפים מעל מהזמן
מה המשמעות של המושג אין סוף?
אליעד כהן מסביר שקיימים סוגים שונים של אין סוף, ובעיקר מבחין בין שני סוגים מרכזיים: אין סוף יחסי ואין סוף מוחלט. אין סוף יחסי הוא אין סוף המוגבל למשהו מסוים, כלומר, למרות שהוא נראה אינסופי, הוא איננו כולל את הכל באופן מוחלט. לעומתו, אין סוף מוחלט הוא באמת אינסופי מכל בחינה, כלומר, אין לו גבול בכלל.
לדוגמה, אליעד מסביר שכאשר לוקחים ציר מספרים, יש אינסוף מספרים מ - 1 ימינה. אבל אם לוקחים נקודה אחרת, למשל את המספר 80, גם משם ימינה יש אינסוף מספרים. איך זה אפשרי? כאן נכנס המושג של אין סוף יחסי. זה אומר שביחס לנקודת ההתחלה (למשל, המספר 1 או המספר 80) יש אין סוף, אבל זהו אין סוף מוגבל יחסית. מכאן אליעד מציג את הפרדוקס המפורסם שאפשר למצוא אין סוף מספרים בין 1 ל - 2, ובאותה מידה בין 1 ל - 100 יש גם אין סוף מספרים, אך למרות ששני המקרים מתארים אין סוף, ברור שיש הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות האלה. הסיבה היא שהאין סוף הזה הוא יחסי ולא מוחלט, ולכן נוצרות תופעות מוזרות ופרדוקסים.
כמה זמן עבר מתחילת הזמן?
אליעד דן בשאלה כמה זמן עבר מאז שנברא העולם ומעלה את השאלה מתי העולם התחיל? האם העולם בכלל התחיל? האם יש נקודת התחלה או שהעולם היה קיים מאז ומעולם? הוא טוען שאם נניח שהעולם קיים מאז ומעולם, כלומר, נצחי, נוצר פרדוקס של אין סוף זמן. אם אכן כך, אז לכאורה עבר כבר אין סוף זמן, ואיך ייתכן שיכול היה לעבור זמן אינסופי?
אליעד נותן דוגמה למצב שבו לאדם יש כביכול בכיס "עשרה שקלים יותר מאין סוף". זו דוגמה שמטרתה להמחיש שהמוח האנושי לא יכול באמת להבין את האין סוף, ולכן קיים קושי לתפוס את המושג באופן מלא. המסקנה של אליעד כאן היא שיש דברים שהמוח לא יכול לתפוס, וזה לא אומר שהם לא קיימים או לא נכונים, אלא רק שהם מעבר ליכולת ההבנה האנושית.
מה ההבדל בין אין סוף יחסי לאין סוף מוחלט?
אליעד מסביר שוב בפירוט מה ההבדל בין האין סוף היחסי למוחלט באמצעות דוגמה נוספת: למשל, מספר המספרים הזוגיים הוא אינסופי, אך ברור שהוא לא כולל את המספרים האי - זוגיים, לכן זהו אין סוף יחסי. לעומת זאת, אין סוף מוחלט הוא משהו שכלל לא ניתן להגביל בשום דרך שהיא, ולכן כולל הכל ללא כל הגבלה.
מה הכוונה ב"מקיפים מעל הזמן"?
אליעד מתייחס למושג "מקיפים" ומסביר שזה מושג שמגיע מהקבלה ומתורת רבי נחמן מברסלב, ומשמעותו שכלים או ידע המצויים מעבר לתפיסה האנושית הישירה או מעבר לזמן. הוא מתאר שיש דברים שנקראים "מקיפים", שהם סוג של שכל הנמצא מסביב לאדם, ולא בתוכו, כמו ידע שהאדם עוד לא הצליח לתפוס באופן פנימי.
אליעד מביא הסבר נוסף לכך שכאשר אדם מלמד מישהו אחר, הוא למעשה "מכניס" את השכל שהיה סביבו (המקיף) פנימה, ועל ידי כך מתאפשר לו לקלוט שכל חדש ומקיף יותר. הוא מדגים זאת באמצעות הדוגמה שאם אדם מלמד נושא מסוים, ובמהלך הלימוד התלמיד נתקל בשאלה חדשה, הרי שכאשר המורה מסביר את השאלה ואת הפתרון, פתאום נכנס במורה ובתלמיד שכל נוסף, מקיף יותר. לפעמים זה עשוי להיות שכל שהוא אפילו "מעל הזמן", כלומר, שכל כל כך מתקדם שאי אפשר היה לקלוט אותו קודם לכן באופן רגיל.
מדוע יש ידע שאסור לגלות...
אליעד כהן מסביר שקיימים סוגים שונים של אין סוף, ובעיקר מבחין בין שני סוגים מרכזיים: אין סוף יחסי ואין סוף מוחלט. אין סוף יחסי הוא אין סוף המוגבל למשהו מסוים, כלומר, למרות שהוא נראה אינסופי, הוא איננו כולל את הכל באופן מוחלט. לעומתו, אין סוף מוחלט הוא באמת אינסופי מכל בחינה, כלומר, אין לו גבול בכלל.
לדוגמה, אליעד מסביר שכאשר לוקחים ציר מספרים, יש אינסוף מספרים מ - 1 ימינה. אבל אם לוקחים נקודה אחרת, למשל את המספר 80, גם משם ימינה יש אינסוף מספרים. איך זה אפשרי? כאן נכנס המושג של אין סוף יחסי. זה אומר שביחס לנקודת ההתחלה (למשל, המספר 1 או המספר 80) יש אין סוף, אבל זהו אין סוף מוגבל יחסית. מכאן אליעד מציג את הפרדוקס המפורסם שאפשר למצוא אין סוף מספרים בין 1 ל - 2, ובאותה מידה בין 1 ל - 100 יש גם אין סוף מספרים, אך למרות ששני המקרים מתארים אין סוף, ברור שיש הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות האלה. הסיבה היא שהאין סוף הזה הוא יחסי ולא מוחלט, ולכן נוצרות תופעות מוזרות ופרדוקסים.
כמה זמן עבר מתחילת הזמן?
אליעד דן בשאלה כמה זמן עבר מאז שנברא העולם ומעלה את השאלה מתי העולם התחיל? האם העולם בכלל התחיל? האם יש נקודת התחלה או שהעולם היה קיים מאז ומעולם? הוא טוען שאם נניח שהעולם קיים מאז ומעולם, כלומר, נצחי, נוצר פרדוקס של אין סוף זמן. אם אכן כך, אז לכאורה עבר כבר אין סוף זמן, ואיך ייתכן שיכול היה לעבור זמן אינסופי?
אליעד נותן דוגמה למצב שבו לאדם יש כביכול בכיס "עשרה שקלים יותר מאין סוף". זו דוגמה שמטרתה להמחיש שהמוח האנושי לא יכול באמת להבין את האין סוף, ולכן קיים קושי לתפוס את המושג באופן מלא. המסקנה של אליעד כאן היא שיש דברים שהמוח לא יכול לתפוס, וזה לא אומר שהם לא קיימים או לא נכונים, אלא רק שהם מעבר ליכולת ההבנה האנושית.
מה ההבדל בין אין סוף יחסי לאין סוף מוחלט?
אליעד מסביר שוב בפירוט מה ההבדל בין האין סוף היחסי למוחלט באמצעות דוגמה נוספת: למשל, מספר המספרים הזוגיים הוא אינסופי, אך ברור שהוא לא כולל את המספרים האי - זוגיים, לכן זהו אין סוף יחסי. לעומת זאת, אין סוף מוחלט הוא משהו שכלל לא ניתן להגביל בשום דרך שהיא, ולכן כולל הכל ללא כל הגבלה.
מה הכוונה ב"מקיפים מעל הזמן"?
אליעד מתייחס למושג "מקיפים" ומסביר שזה מושג שמגיע מהקבלה ומתורת רבי נחמן מברסלב, ומשמעותו שכלים או ידע המצויים מעבר לתפיסה האנושית הישירה או מעבר לזמן. הוא מתאר שיש דברים שנקראים "מקיפים", שהם סוג של שכל הנמצא מסביב לאדם, ולא בתוכו, כמו ידע שהאדם עוד לא הצליח לתפוס באופן פנימי.
אליעד מביא הסבר נוסף לכך שכאשר אדם מלמד מישהו אחר, הוא למעשה "מכניס" את השכל שהיה סביבו (המקיף) פנימה, ועל ידי כך מתאפשר לו לקלוט שכל חדש ומקיף יותר. הוא מדגים זאת באמצעות הדוגמה שאם אדם מלמד נושא מסוים, ובמהלך הלימוד התלמיד נתקל בשאלה חדשה, הרי שכאשר המורה מסביר את השאלה ואת הפתרון, פתאום נכנס במורה ובתלמיד שכל נוסף, מקיף יותר. לפעמים זה עשוי להיות שכל שהוא אפילו "מעל הזמן", כלומר, שכל כל כך מתקדם שאי אפשר היה לקלוט אותו קודם לכן באופן רגיל.
מדוע יש ידע שאסור לגלות...
- סוגים של אין סוף
- פרדוקסים של אין סוף
- האם העולם קיים מאז ומעולם?
- מה ההבדל בין אין סוף יחסי לאין סוף מוחלט?
- מה זה מקיפים בקבלה?
- האם יש ידע שאסור לגלות?