זמן וחוסר זמן, איך למצוא זמן להתפתחות אישית? איך למצוא זמן ללמוד מאליעד כהן? אין לי מספיק זמן להשקיע בעצמי, איך לפנות זמן לפתח את השכל? למה ללמוד מאליעד כהן? מוטיבציה ליעילות, איך לחסוך זמן? איך להיות יותר יעיל? לא מוצא זמן איך למצוא זמן להתפתחות אישית וללמוד מאליעד כהן? ההרצאה מתחילה בשאלה כיצד ניתן למצוא זמן ללמוד ולפתח את עצמנו כאשר אנחנו מרגישים שאין לנו מספיק זמן לצפות בתכנים של אליעד כהן. אליעד מתאר את המצב שבו יש אתרים כמו יוטיוב והאתר של אי - איי - פי, שמספקים אלפי תכנים ומאמרים בנושאים שונים, אך הבעיה היא שחלק מהאנשים לא מצליחים למצוא זמן לצפות וללמוד את התכנים הללו. הפתרון, לפי אליעד, הוא שהזמן תמיד קיים. יש לנו כל יום 24 שעות, ובשנה יש לנו 365 ימים מלאים. אם אנחנו לא מוצאים זמן, זה אומר שאנחנו פשוט מקדישים את הזמן לדברים אחרים שיותר חשובים לנו. אליעד מציע שהפתרון הוא להבין שהזמן לא באמת מוגבל, אלא מה שמגביל אותנו הוא הבחירות שלנו בנוגע לאילו מטרות להקדיש את הזמן. אם נרצה למצוא זמן להתפתחות אישית, עלינו להקריב זמן לדברים אחרים שאינם חשובים לנו. מה היתרון בלמידה ממישהו כמו אליעד כהן? אליעד מסביר כי כל שעה שאנחנו משקיעים בלמידה מהתכנים שהוא מספק אינה השקעת זמן מבוזבזת, אלא השקעה שמביאה להחזרת זמן בסופו של דבר. כל שעה של למידה, כל דקה, מקדמת אותנו ומסייעת לנו לחסוך זמן ולייעל תהליכים בחיים. לפי אליעד, המגבלה האמיתית של בני אדם היא לא הזמן, אלא היכולת לחשוב ולפעול בצורה חכמה יותר. הוא מציין כי אנשים מצליחים לא בהכרח כי היה להם יותר זמן, אלא כי הם פעלו בצורה חכמה יותר ויעילה יותר. איך זה קשור למוטיבציה וליעילות? כשאנחנו מפתחים את השכל שלנו, ... היגיון במצבים שונים, ובכך להשיג מטרות בצורה יותר חכמה ויעילה. כשיש לנו יותר שכל, אנחנו יכולים להשיג יותר מטרות בפחות זמן, ובכך להשאיר לנו יותר זמן פנוי. האם יש צורך ביותר זמן כדי ללמוד ולפתח את השכל? לסיום, אליעד מדגיש את החשיבות בהבנת צורת החשיבה הנכונה, ולא בהכרח בנושאים עצמם. כשיש ... אליעד מסביר שבעצם ברגע שיש לנו יותר שכל, אנחנו מצליחים לבצע משימות בצורה מהירה ויעילה יותר. כך אנחנו מקבלים יותר זמן פנוי. אם אנחנו משקיעים בלמידה ובפיתוח השכל, אנחנו מקצרים את הדרך להשגת המטרות שלנו, ולכן יש לנו יותר זמן פנוי בהמשך. הזמן לא הולך לאיבוד, אלא הופך להשקעה שמחוללת שינוי מהיר וממוקד בחיינו. המשמעות של זמן והתפתחות אישית כיצד לפתח את השכל ולהפוך ליעיל יותר למה ללמוד מאליעד כהן איך להיות יותר יעיל בעבודתך ובחיים האישיים מהו תהליך למידה נכון ולמה הוא חשוב איך למצוא זמן להתפתחות אישית וללמוד מאליעד כהן? ההרצאה מתחילה בשאלה כיצד למצוא זמן כאשר אין לנו מספיק זמן לראות את כל התכנים של אליעד כהן. אליעד מציין כי ישנם אנשים שמעוניינים ללמוד, לצפות בתכנים ולפתח את עצמם, אך לא מוצאים זמן לכך. יש אתרים כמו יוטיוב והאתר של אי - איי - פי שמספקים אלפי וידאוים ומאמרים בנושאים שונים, אך מהות השאלה היא כיצד להקצות זמן ללמוד. הפתרון, לפי אליעד, הוא שהזמן תמיד קיים - יש לנו כל יום 24 שעות, ובשנה יש לנו 365 ימים מלאים. אם אתה לא מוצא זמן, המשמעות היא שאתה פשוט מקדיש את הזמן לדברים אחרים חשובים יותר. הוא מציע שצריך להבין שהזמן לא מוגבל, אלא מה שמגביל אותנו הוא הבחירות שלנו בנוגע לאילו מטרות להשקיע זמן. אם אתה רוצה למצוא זמן להתפתחות אישית, עליך להקריב זמן לדברים אחרים פחות חשובים. מה היתרון בלמידה ממישהו כמו אליעד כהן? אליעד מסביר כי אם אתה מקדיש זמן ללמוד תכנים שהוא מסביר, לא מדובר בהשקעת זמן מבוזבזת, אלא בהשקעה שבסופו של דבר תחסוך זמן ותקצר תהליכים. הוא טוען שיכולת השכל היא המגבלה האמיתית של בני אדם, ולא הזמן. אנשים מצליחים לא בהכרח בגלל שהיה להם יותר זמן, אלא כי הם פעלו באופן חכם יותר - הם עשו את הדברים נכון יותר, בצורה יעילה יותר, והצליחו להשיג ... מפתחים את השכל שלנו, אנו משפרים את היכולת שלנו לפעול בצורה יותר חכמה ויעילה. אליעד מציין כי אם אתה משקיע זמן בהבנת צורת החשיבה שמאחורי נושא מסוים, אתה מסוגל ליישם את אותו היגיון במצבים שונים, ובכך להשיג מטרות בצורה יותר חכמה. הוא מציין שברגע שיש לך יותר שכל, תוכל להשיג יותר מטרות בפחות זמן, וכך תוכל ליהנות מהזמן הפנוי שלך יותר. האם יש צורך יותר זמן כדי ללמוד ולפתח את השכל? לסיום, אליעד מדגיש כי הכשרון האמיתי טמון בהבנת צורת החשיבה ולא בנושאים עצמם. כשיש ... הוא מסביר כי ככל שתשקיע יותר זמן לפיתוח השכל, תוכל לקצר תהליכים ולהשיג את המטרות שלך ביעילות ובחוכמה. המשמעות של זמן והתפתחות אישית כיצד לפתח את השכל ולהפוך ליעיל יותר למה ללמוד מאליעד כהן איך להיות יותר יעיל בעבודתך ובחיים ...

מקום וזמן, זמן בלי מקום, מקום בלי זמן, תחושה של זמן, תחושה של מקום, מימד זמן, מימד מקום, מרחב המקום, מרחב הזמן, מה זה זמן? מה זה מקום? תחושת זמן, תחושת מקום האם אפשר לחוות זמן ללא מקום או מקום ללא זמן? אליעד כהן מסביר על האפשרות לחוות זמן ומקום כמרכיבים נפרדים או בלתי תלויים זה בזה. הוא מתחיל בכך שההפרדה ביניהם בחוויה הרגשית או התודעתית היא נושא ... אומר בוא ניפגש בשעה שבע, בלי לומר איפה, השאלה מיד תהיה אבל איפה?. באותה מידה, להגיד רק את המקום בלי זמן, גם הוא ייצור תחושת חסר: ניפגש בחיפה - אבל מתי? משמע שהמוח והחוויה תופסים זמן ומקום כקשורים זה בזה, אך עדיין קיימת השאלה האם בכל זאת ניתן לחוות רק אחד מהם. מה זה לחוות רק מקום או רק זמן? אליעד כהן ממשיך ומפרט את הנושא לעומקו. הוא מציע לבדוק את השאלה בדרך פשוטה: האם ניתן לחוות באופן מוחלט רק זמן בלי שום תחושת מקום, או רק מקום בלי שום תחושת זמן? אליעד עונה באופן ברור שבצורה מוחלטת וחד - משמעית זה בלתי אפשרי. הוא מסביר זאת דרך דוגמה: אם נשאל ... מה קרה בפיגוע מסוים, הוא יחשוב מיד על המקום שבו התרחש הפיגוע, לדוגמה בירושלים. כלומר, האירוע עצמו מחבר מיד תחושת זמן לתחושת מקום. אין משמעות לאירוע או לזיכרון בלי שניהם יחד. מה ההבדל בין רק זמן לרק מקום באופן יחסי? אליעד כהן מסביר שהחוויה האנושית לעולם אינה מופרדת לגמרי בין זמן ומקום, אך מבחינה יחסית אפשר לומר שלפעמים החוויה מתמקדת יותר באחד מהם ופחות בשני. לדוגמה, אם אדם נמצא באירוע טראומטי, יתכן ויזכור יותר את הזמן המדויק של האירוע מאשר את המקום, או להיפך. אליעד מציין שכאשר שואלים אדם על משהו שקרה לו, לעיתים ייזכר יותר במקום ופחות בזמן, ולעיתים ההיפך. מכאן שהחוויה של זמן ומקום יכולה להיות מודגשת יותר או פחות, אבל לעולם אינה יכולה להיות מנותקת באופן מוחלט. מה הקשר בין אני ללא אני לזמן ולמקום? אליעד כהן מרחיב את ההסבר עם השוואה מעניינת נוספת בין המושגים אני ולא אני. הוא מסביר שבדיוק כמו שאין משמעות לאני בלי לא אני, כך אין משמעות אמיתית למקום בלי זמן או לזמן בלי מקום. הוא מדגים זאת במחשבה פשוטה: כשאדם חושב על אני הוא מיד מבחין בעצמו לעומת כל מה שאינו הוא, וזה דומה לקשר בין זמן למקום. אי אפשר באמת לחוות רק אני בלי המושג של לא אני, ובאותה צורה אי אפשר באמת לחוות רק זמן או רק מקום בלי המושג המשלים. האם אפשר להרגיש טוב בלי רע או רע בלי טוב? אליעד כהן מביא ... גם כאן, אליעד מדגיש שמבחינה מוחלטת בלתי אפשרי לחוות רק טוב או רק רע, בדיוק כפי שאי אפשר לחוות רק זמן או רק מקום. למה המוח האנושי לא יכול להפריד באמת בין זמן למקום? אליעד כהן מסביר מדוע המוח לא מסוגל להפריד בין זמן למקום בצורה מוחלטת. הוא אומר שהמוח האנושי עובד בצורה כזו שכל מושג תמיד מחובר למושג ההפוך או המשלים שלו. אם אדם נמצא בזמן מסוים, הוא חייב להיות גם במקום מסוים, ואם הוא במקום מסוים, הוא חייב להיות שם בזמן כלשהו. אליעד מדגים זאת עם טענה פשוטה: אדם לא יכול להיות קיים בלי שיהיה קיים בזמן כלשהו ובמקום כלשהו. זוהי צורת החשיבה הבסיסית של האדם. המוח מחבר תמיד בין שני המושגים ולכן לא יכול להפריד ביניהם לגמרי. איך השאלות על זמן ומקום מתקשרות לשינויים ברצון? בסיום ההרצאה אליעד כהן קושר את השאלות הללו לנושא הרצון. הוא אומר שלפעמים אנשים רוצים ... גם כאן, הוא מדגיש שאין באמת אפשרות לשלוט ברצון בצורה מוחלטת, בדיוק כמו שאי אפשר להפריד לחלוטין בין מושגים כמו זמן ומקום. הוא נותן דוגמה של רצון שמנסה לשלוט ברצון אחר, ומראה שהדבר מוביל למעגל אינסופי ולסתירות פנימיות. הרצון לשלוט ... את ההרצאה עם המסקנה הברורה שהחוויה האנושית תמיד מערבת יחד מושגים שמשלימים אחד את השני, ואין להפריד ביניהם באופן מוחלט. זמן ומקום, טוב ורע, אני ולא אני - כולם מושגים שהמוח האנושי חייב לחוות יחד כדי שיהיו בעלי משמעות אמיתית. מה זה זמן ומקום? האם ניתן לחוות זמן בלי מקום? מה הקשר בין אני ללא אני? למה אי אפשר להפריד בין טוב לרע? תחושת זמן ומקום

כמה זמן להתאמן? משך זמן אימון בחדר כושר, איך לא להגיע לאימון יתר? האם אני מתאמן יותר מידי? האם אפשר להתאמן יותר מידי? כמה צריך להתאמן ביום? כמה זמן להתאמן ביום? כמה זמן להתאמן בחדר כושר? זמן אימון מומלץ בחדר כושר כמה זמן מומלץ להתאמן בחדר כושר? אחת השאלות הנפוצות בקרב מתאמנים היא, כמה זמן צריך להימשך האימון בחדר הכושר?. בהרצאה מפורטת זו, אליעד כהן מסביר לעומק את התשובה לשאלה הזאת תוך הצגת כל הפרמטרים החשובים שיש לקחת בחשבון בעת תכנון משך זמן האימון. האם זמן האימון כולל שיחות עם חברים? לדברי אליעד, ראשית יש להגדיר אם זמן האימון כולל גם את ההפסקות ואת השיחות עם חברים בין הסטים. אין תשובה חד משמעית לשאלה הזו, וזה תלוי ... שבו אתם מתאמנים ובמה שאתם מחשיבים כחלק מהאימון שלכם. האם עדיף להתאמן יותר או פחות מדי? אליעד מסביר שהשאלה כמה זמן להתאמן נובעת משתי מטרות עיקריות: השגת תועלת מהאימון - גירוי שרירים והגדלת מסת שריר. מניעת נזקים ופציעות - הימנעות ... 8 שעות ביום, כמו שעות עבודה רגילות. מנגד, אדם לא מנוסה שיתאמן בצורה מוגזמת עלול להגיע לפציעות חמורות. לכן, אין זמן אחיד שמתאים לכולם, אלא זה תלוי בתחושה האישית ובמצב הגופני. מהם הגורמים המשפיעים על משך זמן האימון? משך האימון האופטימלי מושפע מגורמים רבים, ביניהם: מצב התאוששות השרירים מהאימון הקודם. כמות ואיכות המזון שנצרך לפני האימון. ... מתי עדיף אימון קצר ומתי ארוך? אם יש לכם אנרגיה מוגבלת, עדיף אימון קצר וממוקד. אם אתם יכולים להתאמן יותר זמן, תוכלו לנוח בין סטים ולעשות אימון ארוך יותר אך פחות אינטנסיבי. הבחירה תלויה במטרה האישית שלכם - האם להגיע לכשל מהיר, או לאפשר אימון ארוך יותר אבל מתון יותר. סיכום - מה התשובה הסופית לגבי משך זמן האימון? לסיכום, לפי אליעד כהן, משך האימון אינו נתון קבוע ואינו חד משמעי. האורך האופטימלי של האימון תלוי במטרות האישיות, בתחושות הגוף שלכם וביכולת להרגיש את השרירים ואת מצב ההתאוששות שלכם. המשך הנכון של אימון הוא כמה זמן שלוקח לכם להרגיש את התוצאה שאתם שואפים להשיג באימון. כמה זמן להתאמן בחדר כושר? איך להימנע מאימון יתר? מהו משך זמן האימון המומלץ? איך להרגיש את הגוף באימון? האם אפשר להתאמן יותר מדי? מהי הדרך הנכונה להתאמן בחדר כושר? איך לא להיפצע באימון? כמה זמן אימון צריך להיות? משך אימון בחדר כושר, משך אימון משקולות, משך אימון אירובי, משך זמן אימון, כמה זמן צריך להתאמן כדי לראות תוצאות? האם לנוח או להתאמן? אימון שינה, להתאמן יותר מידי, להתאמן פחות מידי, מתאמן יותר מידי זמן, אימון קצר מידי, אימון ארוך מידי, אימון של כמה שעות, אימון הרבה זמן, משך זמן האימון - כמה זמן מומלץ להתאמן? כמה זמן אמור להימשך אימון? איך להתאמן יותר זמן? איך לא להגיע לאימון יתר?

חוויית הזמן, זמן עבר, זמן עתיד, תחושת הזמן, ~~~~~~~זמן עבר? כמה זמן יעבור? תחושת המקום, זמן ומקום, תפישת הזמן, תפישת המקום, פירוש הזמן, פירוש המקום מהי חוויית הזמן וכיצד היא מושפעת מאירועים שחווינו? אליעד כהן מסביר את הנושא של תפיסת הזמן בצורה מעמיקה באמצעות דוגמאות רבות ושאלות המדגימות כיצד אנחנו חווים זמן בעבר ובעתיד. תחילה, עולה השאלה האם הזמן שאנחנו תופסים כשהוא עובר לאחור, כלומר, זמן עבר, דומה באורכו לזמן שאנו חווים לכיוון העתיד. לדוגמה, אליעד מעלה מצב בו מישהו שואל את עצמו: האם הדרך שבה אני חושב על מה ... לפני עשר דקות זהה לדרך שבה אני חושב על מה שיקרה בעוד עשר דקות?. כאן הוא מתייחס למושג משך הזמן ואומר שמשך הזמן יכול להיות זהה באופן אובייקטיבי, אך החוויה הסובייקטיבית שלנו לגבי אותו משך זמן יכולה להיות שונה. כיצד אירועים משפיעים על תחושת הזמן שלנו? אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה מעשית: כאשר מכונית חולפת לידנו ואנחנו בוחנים את הזמן שלקח לה להגיע מנקודה אחת לאחרת. אם מדדנו שלקח לה 10 שניות להגיע לנקודה מסוימת, סביר שנרגיש שאותה כמות זמן תידרש לה כדי להגיע לנקודה דומה במרחק זהה בעתיד. כלומר, אם אנחנו מנטרלים השפעות חיצוניות, הזמן שנמדוד יהיה זהה. עם זאת, אליעד מציין כי ישנם גורמים שיכולים לגרום לזמן להרגיש ארוך או קצר יותר, כגון כמות האירועים שחווינו באותו פרק זמן. אם, למשל, במשך 5 דקות התרחשו הרבה מאוד אירועים, תחושת הזמן שלנו תתארך, ואנחנו עלולים להרגיש שחלף זמן רב יותר. האם פחד משפיע על תפיסת הזמן שלנו? בהמשך, אליעד מתייחס לקשר בין תחושת פחד לבין תפיסת הזמן. הוא מעלה את השאלה: אם אדם חווה פחד בעבר, האם הפחד שהוא מרגיש כאשר הוא מדמיין אירוע מפחיד בעתיד יהיה ... של אדם שננשך על ידי כלב לפני שנה ומדמיין שיישך שוב בעוד שעה. לדבריו, עוצמת הפחד לא תלויה בהכרח בכמה זמן עבר מאז האירוע הקודם, אלא במה האדם מדמיין שיקרה בעתיד. הפחד הוא תמיד חוויה של משהו שאנחנו מדמיינים שיתרחש ... שהפחד מהעבר אינו ישיר, אלא מתווך דרך הזיכרון שלנו על מה שקרה, ומכאן שאם אנחנו חושבים שהאירוע המפחיד יתרחש בעוד זמן קצר, עוצמת הפחד תהיה חזקה יותר, ואם מדובר בזמן רב, הפחד יהיה חלש יותר. איך נקבעת תחושת הזמן בפועל? אליעד מסביר כי אנחנו מודדים את הזמן לפי שינויים וחוויות שהצטברו. אם ניקח לדוגמה אדם שהולך במדבר חשוך ללא שעון, הוא לא ידע למדוד כמה זמן עבר אלא לפי התחושות הפיזיות שלו, כמו עייפות. אם אין לאדם נקודת ייחוס לשינוי כלשהו (כמו בחללית בחלל), הוא יתקשה לדעת כמה זמן עבר. הוא משתמש בזיכרון ובתחושה כדי להעריך את הזמן שעבר. הוא מוסיף ואומר שאם ניקח אדם שחווה בשנייה אחת אירועים רבים, תחושת הזמן שלו בשנייה הזו תהיה ארוכה יותר מאשר אדם שלא חווה אירועים רבים באותה השנייה. הוא מציין שהפעולה הבסיסית ביותר שגורמת לנו לחוות זמן היא המעבר בין תחושת יש לאין. אנחנו חווים רגעים של קיום ושל אי - קיום, והמעבר בין שני המצבים ... היא יחסית לתפיסה שלנו, וכי במציאות מוחלטת, כל האירועים קיימים יחד ברגע אחד ומקום אחד. לסיכום, אליעד כהן מסביר כי זמן הוא תחושה סובייקטיבית המושפעת מאירועים שאנחנו חווים, מכמות השינויים ומהפחדים שאנחנו מדמיינים לגבי העתיד. תחושת הזמן שלנו אינה מוחלטת ... תפיסת הזמן והמקום יכולה להיראות כנפרדת אך במובן עמוק יותר, הכל יכול להתקיים בו - זמנית. מהי תחושת הזמן? איך זמן משפיע על פחד? תפיסת הזמן והמציאות מהו זמן טהור? כיצד המוח מודד זמן? האם הזמן יחסי?

בזבוז זמן, למה טוב לבזבז את הזמן? למה לא לנצל את הזמן? איך לא להרגיש רע מבזבוז זמן? בזבוז זמן בפקקים, איך להיות רגוע? איך להגיע לשקט נפשי? אולי הכל מושלם כרגע? אולי הכל טוב כרגע? אולי כרגע הכי טוב? לאהוב לבזבז את הזמן למה טוב לבזבז את הזמן? אליעד כהן עוסק בשאלה מדוע אנשים חוששים מבזבוז זמן, ומדגיש שמדובר בבעיה תפיסתית שמקורה בהרגשה של לחץ להיענות לדרישות הזמן ולהשיג מטרות מסוימות. בבסיס תחושת בזבוז הזמן עומד הרעיון של מטרה - אם אתה לא מצליח לקדם את מטרתך בזמן שעובר, אתה תופס זאת כפספוס או בזבוז של זמן. אליעד מציין שתחושת בזבוז זמן מתעוררת רק כשיש יעד שאתה שואף אליו, ואתה מרגיש שאתה לא מתקדם אליו. אם אין לך מטרה, כלומר, אם אתה לא מנסה להגיע לאנשהו, לא תוכל להרגיש שאתה מבזבז זמן. איך נוצרת תחושת בזבוז זמן? התחושה של בזבוז זמן נוצרת כאשר אתה משווה בין ההווה לבין העתיד או המטרה שלך. לדוגמה, כשאתה נוסע בכביש ומרגיש שאתה תקוע בפקק, אתה חושב שאתה מבזבז את הזמן שלך כי אתה לא מצליח להתקדם אל היעד שאתה מנסה להגיע אליו. אליעד שואל, מי החליט ששם, היעד שלך, ... הבדל בין כאן לשם, כי גם שם יש יתרונות וחסרונות משלהם, ולכן אין סיבה להרגיש כל הזמן שאתה מבזבז את הזמן. איך להיות רגוע גם כשעומדים בפקקים? מעמדו של אליעד בנושא זה הוא שמי שמבזבז זמן, לא בהכרח באמת מבזבז אותו. הוא מציע לשנות את הגישה למצב של עמידה בפקק או בתור, ולראות בכך הזדמנות ... הזמן עשויה להשתנות אם תחשוב לעצמך, אולי זהו המצב המושלם כרגע. השאלה הזו לא רק מאתגרת את הרעיון של בזבוז זמן, אלא גם מזמינה אותך לשקול שהחיים עצמם עשויים להיות מספיק טובים גם בלי ריצה תמידית אחרי הישגים. למה לא ... ולהגיע למטרות. עם זאת, ההבנה שזמן הוא לא תמיד משהו שצריך לנצל בצורה אקטיבית עשויה להוביל לרוגע נפשי. דווקא בזבוז זמן יכול לשמש כזמן למנוחה ולהפסקה, מה שמפחית את הלחץ ויכול להוביל לרוגע. השאלה למה לי לרוץ אחרי משהו? מציעה דרך לחשוב על כל סיטואציה באופן שונה, ולהבין שאולי לא צריך להשיג שום דבר עכשיו. הקשר בין המשיח לבזבוז זמן דוגמה קיצונית נוספת של אליעד היא השאלה למה אלוהים מבזבז את הזמן ולא שולח את המשיח עכשיו. התפיסה הזו ... על הרעיון של חוסר סבלנות, שבו אנחנו חושבים שצריך להגיע למטרה כלשהי באופן מיידי. אליעד מסביר שמה שלדבר על בזבוז זמן בהקשר של אלוהים הוא בעצם לא נכון, משום שאלוהים לא מתעניין בלוח הזמנים שלנו - הוא פשוט לא ממהר להוציא לפועל את התוכנית הגדולה של המשיח. איך לא להרגיש רע מבזבוז זמן ולהתחיל לאהוב את זה? ההמלצה העיקרית היא להתחיל לחשוב שמה שאתה עושה עכשיו - גם אם נראה כאילו אתה לא מתקדם לשום מקום - הוא בדיוק מה שאתה צריך לעשות. במקום להרגיש רע על בזבוז זמן, תזכור שאתה יכול לחיות לנצח, ואם לא תספיק משהו עכשיו, תמיד תוכל להשלים זאת בהמשך. אליעד מציע לעיתים גם ... איך מיישמים את זה בחיי היום - יום? הנקודה הפרקטית לדבריו היא להתחיל לראות ערך גם ברגעים של מנוחה ובזבוז זמן. במקום לחשוב אני מבזבז את הזמן שלי, אפשר להבין שזמן פנוי הוא הזדמנות להתחדש ולחיות את ההווה. אליעד מציע להפסיק לקחת את הזמן כהוצאה, אלא לראות בו דרך לצמוח ולהרפות מהלחץ. איך לפתח קבלה עצמית על טעויות ובזבוז זמן התמודדות עם פרפקציוניזם ורצון להספיק הכל איך לפתח שקט נפשי בלי תלות בהישגים דרכים לאזן בין יעילות לבין רוגע נפשי למה אנשים חוששים מבזבוז זמן? תחושת בזבוז זמן מגיעה כשלמישהו יש מטרה מוגדרת, והוא מרגיש שהוא לא מקדם אותה בזמן שעובר. כך נוצר לחץ לנצל את הזמן ... תופסים אותו כמשאב מוגבל שנועד להגשים מטרות. אם יש יעד רחוק, וכל רגע שלא מוקדש להשגתו נראה כפספוס או בזבוז זמן, מיד מתעוררת תחושת החמצה. איך נוצרת תחושת בזבוז זמן כשחושבים שצריך להגיע לאנשהו? ברגע שחושבים שיש יעד חשוב שעדיין לא הושג, כל עיכוב או עצירה בדרך נראים כהפרעה. ... מחר שווה יותר מההווה? איך להיות רגוע גם כשעומדים בפקקים או בתור? לעמוד בפקקים או בתור נתפס אצל רבים כבזבוז זמן מובהק, אך אפשר לראות זאת כהזדמנות להרפות מהצורך המתמיד להתקדם. במקום לראות בזה זריקת זמן לפח, אפשר לשאול: מי אמר שהזמן הזה פחות טוב מזמן אחר? או אולי זה המצב המושלם עבורי כרגע? עצם ... כשמכירים בכך שהחיים מכילים גם רגעים שכביכול לא מנצלים את הזמן, מבינים שזה בדיוק הזמן לשחרר לחץ. דווקא מוטיבציה לבזבוז זמן עשויה לעזור לאדם להירגע ולהגיע לשקט נפשי. אם מבינים שהריצה הבלתי פוסקת אחר הספקים עלולה לגרום למתח, לפעמים טוב לעצור ולשאול: אם כבר הכל קיים באופן כלשהו, למה לי לרוץ? אולי כרגע הכי טוב? מה הקשר בין המשיח לבזבוז זמן? דוגמה קיצונית לרעיון הזה היא השאלה למה אלוהים מבזבז את הזמן ולא מביא את המשיח כבר היום? התפיסה הזו ... מהירות. התחושה שיש לבן אדם עצמו - שהוא מחכה למשהו - גורמת לו לראות בכל רגע שהמשיח לא בא, כבזבוז זמן. אבל אם אין באמת יעד סופי שחייבים להשיג כאן ועכשיו, אז גם בזבוז זמן מפסיק להיראות כמשהו רע. איך לא להרגיש רע מבזבוז זמן ולהתחיל לאהוב את זה? כדי להתמודד עם ההרגשה של אני שורף זמן לריק, אפשר לזכור שאין באמת חובה להספיק הכל עכשיו. ישנה הפרספקטיבה שאתה חי לנצח, או שהזמן אין סופי, כך ... בלי להרגיש עול או לחץ. איך מיישמים את כל זה בחיי היומיום? הנקודה הפרקטית היא להפסיק לקחת את עניין ניצול זמן כציווי מוחלט. מותר פשוט לשבת, לנוח, לא לעשות כלום, ולראות בזה ערך. אם בזמן שאתה נח מתעורר קול פנימי של אבל זה בזבוז זמן, אפשר לשאול: מי החליט שיש משהו שיותר כדאי לי לעשות? למה אני מניח שחייבים להתקדם? לעתים קרובות תגלול שהמחשבה ... על שלווה גם בעמידה בפקקים, בתורים ארוכים, או בכל מצב שנראה חסר תועלת. איך לפתח קבלה עצמית על טעויות ובזבוז זמן התמודדות עם פרפקציוניזם ורצון להספיק הכל איך לפתח שקט נפשי בלי תלות בהישגים דרכים לאזן בין יעילות לבין רוגע נפשי לנצל את הזמן, ניצול זמן, בעד חוסר יעילות, נגד התייעלות, מוטיבציה לבזבוז זמן, איך לא להרגיש רע מלבזבז את הזמן? לעמוד בפקקים, לעמוד בתור

כמה טיפולים צריך? כמה זמן אמור להימשך טיפול? איך לבחור מטפל? בחירת מטפל, תוך כמה זמן אפשר לטפל? כמה פגישות צריך? כמה זמן טיפול פסיכולוגי? כמה זמן אורך טיפול? טיפול קצר מועד, טיפול CBT, אימון אישי, טיפול דינמי האם אפשר להתחייב מראש על מספר פגישות לטיפול ... טיפול נפשי, טיפול פסיכולוגי, טיפול CBT, אימון אישי או טיפול דינמי, הוא רוצה לדעת מראש כמה פגישות הוא יצטרך וכמה זמן ייקח הטיפול. אליעד כהן מסביר בהרצאתו שהשאלה הזאת היא הגיונית וטבעית, אך התשובה עליה מורכבת. לדבריו, כשאדם משלם על ... שירות, הוא תמיד בוחן את העלות מול התועלת. כל פעולה שאדם עושה כרוכה בעלות כלשהי, בין אם זו עלות כספית, זמן או מאמץ. אנשים רוצים לדעת כמה זמן וכסף הם יצטרכו להשקיע כדי לפתור בעיה מסוימת. לכן, הגיוני שאדם הסובל מחרדה, דיכאון, מחשבות טורדניות או כל בעיה רגשית אחרת ירצה לדעת מראש כמה זמן יימשך הטיפול וכמה כסף הוא יעלה. אך אליעד מסביר שטיפול נפשי הוא לא מוצר רגיל שאפשר לתת עליו אחריות ... מדגים זאת באמצעות דוגמה של רכב במוסך: אם אדם מגיע למוסך עם בעיה ברכב, המוסכניק לא יכול להתחייב מראש כמה זמן תיקח הבעיה בלי לבדוק קודם מה מקור התקלה. כך גם לגבי בעיות רגשיות או פסיכולוגיות - עד שלא מבינים לעומק את השורש של הבעיה, אי אפשר באמת לדעת כמה זמן ייקח הטיפול. מה הבעיה בהתחייבות מראש על זמן הטיפול? אליעד מסביר בפירוט שאם מטפל נפשי מבטיח מראש מספר מדויק של פגישות, הוא בהכרח מטעה או מרמה את המטופל. זאת מכיוון שאין דרך לדעת מראש כמה עמוקות הבעיות, מה באמת השורש שלהן וכמה זמן יידרש לפתרונן. גם אם מדובר בטיפול CBT או טיפול קצר מועד, ואף אם המטפל משתמש בשיטות מוגדרות מראש, עדיין ... הוא יוצר אשליה. הוא עושה זאת כנראה כדי למשוך לקוחות, אך הוא לא יכול לדעת אם הפתרון אכן יקרה בזמן שהבטיח. באילו מקרים כן אפשר לתת הערכה זמן מדויקת לטיפול? לפי אליעד, רק במקרים בהם כל הגורמים תלויים אך ורק במטפל ואין שום תלות במטופל, אפשר לתת הערכה זמן מדויקת מראש. למשל, אם יש פעולה ברורה וידועה מראש שניתן לבצע ללא תלות במטופל, כמו התקנת מנורה או החלפת רכיב ברכב - אז אפשר לתת הערכה מדויקת של הזמן. אך בטיפול נפשי, הריפוי תלוי בשיתוף הפעולה של המטופל, ביכולת שלו להבין, בשורשים הרגשיים שלו ובמורכבות הבעיה. למשל, מטופל ... אי אפשר לדעת מראש את משך הטיפול? אליעד מסביר שהדרך הנכונה לבחור מטפל היא לא לפי התחייבות מראש על משך זמן הטיפול, אלא לפי רמת האמינות של המטפל ולפי תחושת המטופל כלפיו. חשוב לבחור מטפל שאומר את האמת - שהוא לא יודע מראש כמה זמן ייקח הטיפול - כי אז ברור שהוא כנה. צריך לבחור לפי האמון באדם, ולא לפי הבטחות שהוא לא יכול ... לו התועלת שהוא מצפה להפיק מהטיפול לעומת העלות האפשרית. למשל, אם הבעיה חמורה ופוגעת משמעותית בחיים, כדאי אולי להשקיע יותר זמן וכסף גם בלי ודאות על משך הטיפול המדויק. מהי השרלטנות בטיפולים פסיכולוגיים ובאימונים אישיים? אליעד מצביע על טרנדים בשוק ... הבעיה של עצמו? אליעד טוען כי במצב אידיאלי, כל אדם אמור לפתור את הבעיות הרגשיות שלו בעצמו, באופן מיידי וללא זמן. אך מכיוון שבדרך כלל אדם אינו יודע או מכיר את עצמו מספיק טוב, הוא זקוק למטפל שיסייע לו להגיע להבנות אלו. לכן הטיפול יכול להתארך ולדרוש פגישות רבות. אך התשובה היחידה שבאמת נכונה מבחינת זמן, היא שהבעיה יכולה להיפתר ברגע - ברגע שמגיעים להבנה של השורש האמיתי. כל זמן שמעבר לכך נובע רק מחוסר ידע, חוסר בהירות או התנגדות פנימית של המטופל. לכן, גם המטפל הכי טוב לא יכול לתת הערכה מדויקת על הזמן, כיוון שאין לו דרך לדעת מראש עד כמה המטופל יהיה מוכן לשיתוף פעולה ועד כמה מהר יגיעו לשורש האמיתי של הבעיה. בסיכומו של דבר, אליעד מסביר כי התשובה לשאלה כמה זמן אמור להימשך טיפול? היא שאין אפשרות אמיתית לדעת מראש. הטיפול יכול להימשך בין פגישה אחת לאינספור פגישות, הכל תלוי ... בשיתוף הפעולה של המטופל, וברמת האבחון המדויק שנעשית בפועל. לכן, כל הבטחה למספר מדויק של טיפולים היא בגדר הטעיה. כמה זמן לוקח טיפול פסיכולוגי? איך לבחור מטפל נפשי? האם אפשר להתחייב על מספר טיפולים מראש? טיפול קצר מועד, CBT או ...

זמן ומקום, מהות הזמן, מהות המקום, מה זה זמן? מה זה מקום? אחדות המציאות, ריבוי אחדויות, ריבוי אלוהים, ממה הכל עשוי, זמן אין סופי, מקום אין סופי, אין סוף מקום, אין סוף זמן מהם באמת זמן ומקום? אליעד כהן מסביר בצורה מקיפה ועמוקה את משמעות המושגים זמן ומקום, ושואל האם אלו מושגים מוחלטים או יחסיים. רוב האנשים מניחים שהזמן והמקום הם דברים מוחלטים וברורים מאליהם, אך אליעד מבהיר שהבנת המושגים האלה היא מורכבת הרבה יותר. הוא מציג שאלה מרכזית: האם הזמן והמקום קיימים בזכות עצמם, או שהם חלק ממשהו גדול יותר? כדי לענות על כך, יש לבדוק האם המושגים זמן ומקום הם נצחיים, או שהם החלו בנקודת זמן מסוימת בעבר. האם הזמן והמקום נצחיים? לפי אליעד, הטענה שהזמן והמקום קיימים לנצח מביאה עימה פרדוקסים רבים. לדוגמה, אם נאמר שהזמן הוא אינסופי, אין משמעות לשאלה מה היה לפני הזמן, שכן עצם הביטוי לפני מניח את קיומו של הזמן. אם כך, מושגים אלו יכולים להיות הראשונים והבסיסיים במציאות, אך עדיין יש לשאול: מהיכן הם מגיעים ומה מאפשר את קיומם? אליעד מתייחס לדוגמה של אמונה דתית, שבה נטען שאלוהים היה קיים לפני העולם. במקרה כזה, נוצר ציר זמן שבו העולם קיים כמה אלפי שנים, ולפניו קיים אלוהים לנצח. אליעד מציג בעיה עם תפיסה זו, שכן לפני מציין זמן, ולכן לא יכול להיות מצב שבו יש משהו מחוץ לזמן ועדיין משתמשים בביטוי לפני. מה יכול להיות מעבר לזמן ולמקום? אליעד מסביר את הרעיון שיש מציאות אפשרית שהיא מעבר לזמן ולמקום, מציאות שאינה כפופה לחוקי הפיזיקה המוכרים לנו. מציאות כזו חייבת להיות נטולת שינוי ונטולת מיקום, ולכן קשה מאוד לתפוס אותה בשכל האנושי, המורגל בחשיבה של זמן ומקום. כל ניסיון להגדיר מציאות שכזו יוצר מיד פרדוקס: אם היא נמצאת מחוץ לזמן, איך ניתן לדבר עליה בכלל? מה ההבדל בין יש לבין אין? כדי להבין לעומק את שאלת המהות של המציאות, אליעד ... להבדיל בין דברים היא פונקציה של השכל האנושי, ולא של המציאות עצמה. האם ניתן בכלל לתפוס מה יש מעבר לזמן ולמקום? אליעד מבהיר כי התפיסה האנושית מוגבלת מעצם טבעה. השכל שלנו מחפש גבולות והגדרות, ולכן קשה לנו מאוד להבין רעיון כמו מציאות ללא זמן ומקום. למרות זאת, עצם העלאת השאלה מאפשרת להרחיב את החשיבה ולפתוח אופקים חדשים להבנת המציאות. האם יש משהו לפני או אחרי הזמן והמקום? אליעד מתאר מצב בו הזמן והמקום קיימים תמיד, כך שאין להם התחלה ואין להם סוף. במקרה כזה, לא יכול להיות מצב של לפני או אחרי, שכן אלו ביטויים שתלויים בקיום הזמן. כאשר אנו מדברים על משהו שקיים מחוץ לזמן, הוא חייב להיות משהו שלא נתפס במושגים הרגילים שלנו. האם הזמן והמקום הם חומריים או מופשטים? אליעד מציג את האפשרות שהזמן והמקום הם למעשה חומרים מסוג מסוים, שמהם עשויה כל המציאות. הוא נותן דוגמה שאם נחשוב שהזמן עשוי מחומר מסוים, נאלץ לשאול ממה החומר הזה עצמו עשוי, וכן הלאה, עד שמגיעים לכלום מוחלט. הרעיון הוא שכל המציאות ... להיות אחדותית באופן מוחלט. בסופו של דבר, אליעד כהן מציג את הרעיון שההבחנות בין דברים הן סובייקטיביות, ולכן המושגים של זמן ומקום תלויים בתפיסתנו בלבד. הוא מעלה את האפשרות שהאמת על המציאות היא שהיא לחלוטין אחדותית וחסרת הבחנות, ורק התפיסה האנושית שלנו יוצרת הבחנות בין יש ואין, זמן ומקום. מה זה זמן? מה זה מקום? האם הזמן הוא מוחלט? האם יש משהו מעבר לזמן ולמקום? מהי המציאות האמיתית? מהו הזמן ומהו המקום? השאלה מהו זמן ומהו מקום היא מהותית להבנת המציאות. אנשים רבים מניחים שהזמן והמקום הם דברים מוחלטים, אך למעשה הם מושגים יחסיים ... אם הם תמיד היו, אז אין צורך להניח משהו שקדם להם. מהו הרכיב הראשוני של המציאות? בדיון על טבעו של הזמן והמקום עולה השאלה: האם הם המהות הבסיסית של המציאות, או שהם נובעים ממשהו אחר? לדוגמה, במדע נטען שהיקום נוצר ... היה לפני הזמן זו סתירה פנימית, משום שהמושג לפני תלוי בזמן. אם משהו קיים לפני הזמן, הרי שגם לו יש זמן, ואז לא מדובר באין זמן. לכן, יש אפשרות שהמציאות האמיתית אינה מוגבלת בזמן ובמקום, אלא היא משהו שהוא מעבר לשניהם. מהם ההשלכות של מציאות ... הזמן והמקום? השכל שלנו בנוי כך שהוא מחפש הבחנות והגדרות, ולכן קשה לנו לתפוס את המושג של משהו שקיים ללא זמן וללא מקום. עם זאת, אפשר להבין באופן עיוני שמציאות כזו היא אפשרית. כל ניסיון להבין מה נמצא מעבר לזמן ולמקום ייתקל במגבלות החשיבה האנושית, אך עצם השאלה מאפשרת לפתוח את התודעה לאפשרויות חדשות. מה זה זמן? מה זה מקום? האם הזמן הוא מוחלט? האם יש משהו מעבר לזמן ולמקום? מהי המציאות האמיתית?

משימות לעובדים, זמן ביצוע המשימה, כמה זמן יקח לבצע את המשימה? הערכת זמנים לביצוע משימה, מתי המשימה תושלם? איך לנהל משימות לעובדים? משך זמן ביצוע המשימה, לוחות זמנים למשימות, דד ליין לביצוע משימה, הגדרת זמן למשימה, אימון למנהלים מה ההבדל בין כמה זמן ייקח לבצע את המשימה לבין מתי המשימה תהיה מוכנה? כאשר נותנים משימה לעובד, חשוב מאוד להבדיל בין שתי שאלות מרכזיות: כמה זמן ייקח לך לבצע את המשימה? מתי לדעתך המשימה תהיה מוכנה? אליעד כהן מסביר, כי השאלה הראשונה מתמקדת במשך הזמן נטו הנדרש לביצוע המשימה, ואילו השנייה מתמקדת בנקודת הזמן שבה העובד יוכל לסיים אותה בפועל. לדוגמה, אם נותנים לעובד משימה לבנות בית, ניתן לשאול: כמה זמן ייקח לך לבנות את הבית? והוא עשוי לענות שייקח לו יומיים עבודה. אבל אם שואלים אותו מתי הבית יהיה מוכן? התשובה עשויה להיות בעוד חודשיים, משום שיש לו משימות נוספות והוא אינו יכול להקדיש את הזמן לכך כעת. למה חשוב לדעת כמה זמן נטו לוקחת המשימה? אליעד כהן מדגיש שהבנת זמן המשימה בפועל היא קריטית לניהול יעיל. כאשר שואלים עובד כמה זמן לוקח לך לבצע את זה? ניתן לבדוק האם העובד מעריך את המשימה נכון, ואם הוא הבין את הדרישות. לדוגמה, ... ולא אחר כך. מתי נוצרת בעיית ניהול כשעוסקים רק בתאריך סיום המשימה? כשמנהלים מתמקדים רק בתאריך הסיום ולא במשך הזמן האמיתי הדרוש למשימה, עלולות להיווצר בעיות חמורות. למשל, עובד עשוי להגיד שהמשימה תהיה מוכנה בעוד שבועיים אף על פי שהיא דורשת רק שעה אחת, כי אין לו פנאי כרגע. אם המנהל לא יבדוק את אורך הזמן האמיתי הנדרש לביצוע, הוא לא יוכל לנהל את לוח הזמנים נכון, וייתכן שיתגלו כשלים בניהול מאוחר מדי. מתי יש חשד לכשל בהערכת זמן המשימה? אליעד כהן מציין ששני מצבים עלולים להצביע על כשל בהבנת המשימה או בהערכת הזמן שלה: כאשר העובד חושב שהמשימה תדרוש יותר זמן משמעותית ממה שהמנהל חושב. כאשר העובד חושב שהמשימה תדרוש פחות זמן משמעותית ממה שהמנהל חושב. לדוגמה, אם המנהל חושב שהמשימה דורשת שלוש שעות והעובד מעריך זאת בשלושה ימים, ברור שקיים ... על זמנים ומשימות עם העובד? כשמנהלים משוחחים עם העובדים על משימות וזמנים, חשוב לעשות זאת באופן מובנה: ראשית לשאול כמה זמן נטו תדרוש המשימה, אם תתחיל לעבוד עליה עכשיו ותתמקד רק בה? אחרי שמקבלים את התשובה, לנסות להבין איך העובד הגיע להערכה הזו. יש לשאול שאלות כמו: למה זה ייקח יומיים?, מה התהליך שתעשה?, האם אפשר לקצר את הזמן?, אולי ייקח יותר זמן ממה שאתה חושב?. רק אחרי שהובהרה הערכת הזמן האמיתית של המשימה, ניתן לעבור לשאלה מתי לדעתך תוכל להשלים את המשימה הזו?. אליעד מדגיש שחשוב לנהל את השיחה הזו ... להרגיש מאוים אם מערערים על ההערכות שלו, ולכן חשוב שהדיון יהיה ענייני ומקצועי בלבד. כיצד תגיב אם העובד נותן הערכת זמן קצרה מאוד או ארוכה מאוד? כאשר העובד נותן הערכת זמן קצרה מדי, יש לברר איתו כיצד הגיע להערכה הזו, האם הוא מתכוון לבצע את המשימה בצורה מלאה או שיש אי - הבנה או זלזול. במצב הפוך, כשהעובד מעריך את המשימה בזמן ארוך מדי, חשוב לברר מהן הסיבות לכך - האם ישנם אילוצים חיצוניים או קשיים מיוחדים. בשני המצבים, ניהול שיחה מעמיקה יכול לפתור אי - הבנות ולמנוע טעויות בניהול המשימה. מהי המטרה העיקרית בשיחת הערכת זמן למשימות? המטרה של ניהול השיחה על זמנים עם העובדים היא לא רק לקבל דדליין ולהניח שהכל יקרה בהתאם, אלא ... הדרישות. זה מאפשר להקדים ולפתור בעיות ולהימנע מכשלים אפשריים במהלך העבודה. איך לנהל משימות לעובדים? איך מעריכים זמנים למשימות? הערכת זמן משימה לעובד מה ההבדל בין זמן ביצוע המשימה לדדליין? ניהול משימות וזמנים לעובדים

לנצל את הזמן, ניהול זמן, בזבוז זמן, 3 תנאים לניצול זמן, איך לא לבזבז את הזמן? למה אני דוחה דברים? ניצול זמן, איך לנהל נכון את הזמן? למה אני מבזבז את הזמן? איך לנהל את הזמן ביעילות? איך להפסיק דחיינות? למה אני דוחה משימות? מה המשמעות של לנצל את הזמן? לנצל את הזמן, לפי אליעד כהן, פירושו לבצע במשך הזמן פעולות שמביאות לאדם את התועלת המרבית האפשרית. כאשר אדם מבצע פעולות שנראות לו מועילות ומקדמות אותו לעבר המטרות שלו, הוא מרגיש שניצל את הזמן. מנגד, אם הוא מבצע פעולות שאינן מובילות לתועלת המרבית, הוא יחוש שבזבז את זמנו. לדוגמה, צפייה בטלוויזיה עשויה לספק תועלת מסוימת, אך אם האדם מרגיש שבזמן הזה היה יכול לבצע פעולה יעילה יותר, כגון עבודה או למידה, אז הוא יחוש תחושה של בזבוז זמן. מהם שלושת התנאים החשובים לניצול זמן נכון? אליעד כהן מציין שלושה תנאים מרכזיים שחשוב להתייחס אליהם כדי לוודא ניצול יעיל של הזמן: ברור לך מה המטרות שלך: השלב הראשון והבסיסי ביותר בניצול זמן יעיל הוא להבין מהן המטרות המדויקות שאליהן האדם רוצה להגיע. אם המטרות אינן ברורות לו, כמעט בלתי אפשרי עבורו לנצל את הזמן שלו בצורה יעילה. לכן, לפני הכל, עליו להגדיר בצורה ברורה ומדויקת מהן המטרות והיעדים שהוא שואף להשיג. ברורה לך ... ברורה, או שיש ספקות לגבי הדרך המדויקת שבה יש לפעול, האדם עלול לבצע פעולות שלא באמת מקדמות אותו, ובכך הזמן יתבזבז. אדם שמודע למטרותיו אך אינו יודע בוודאות איך להשיגן, יחווה חוסר יעילות מתמשך. אין לך התנגדות לבצע את הפעולות ... יודע שעליו ללמוד למבחן, אך קשה לו רגשית לשבת וללמוד, הוא ידחה את הפעולה וימנע מלבצע אותה, מה שיוביל לבזבוז זמן. מדוע אנשים דוחים משימות ומבזבזים את זמנם? אליעד כהן מסביר כי הסיבות לדחיינות ולבזבוז זמן קשורות לשלושת התנאים שהוזכרו קודם לכן: אנשים דוחים משימות כי המטרות שלהם אינן באמת ברורות להם. לפעמים האדם חושב שהוא יודע את מטרותיו, אבל במציאות הן לא באמת חדות וברורות מספיק, ולכן הוא לא מתמקד בפעולות הנכונות ומבזבז זמן יקר. דחיינות נוצרת גם כשהדרך למטרות אינה ברורה לגמרי. כאשר האדם לא בטוח איך בדיוק להגיע למטרות שלו, הוא יתעכב ויבזבז את הזמן בפעולות לא יעילות, במקום לפעול בצורה ממוקדת וברורה. אנשים דוחים משימות גם כאשר יש להם התנגדויות רגשיות לבצע את ... רגשי לשבת ולהתרכז, יעדיף לדחות את המשימה, גם אם ברור לו שהדבר נחוץ וחשוב. כיצד להתגבר על דחיינות ולנהל את הזמן ביעילות? אליעד כהן ממליץ על תהליך ברור להתגברות על דחיינות: להגדיר בבירור ובדיוק את המטרות האישיות. לוודא שהמטרות אכן ... הפנימיות שלו, הוא יצליח לנצל את זמנו בצורה יעילה ולא יבזבז את חייו על פעולות לא מועילות. איך לנצל את הזמן? למה אני דוחה דברים? איך להפסיק דחיינות? ניהול זמן יעיל שיטות להתייעלות למה אני מבזבז את הזמן? איך לנהל נכון את הזמן? ניהול זמן נכון, ארגון זמן, אני לא מספיק לעשות כלום, אני שורף את החיים, אני שורף את הזמן, אני מבזבז את החיים, אני מבזבז את הזמן שלי, אני לא יעיל, אני לא מנצל את הזמן שלי, אני לא מנהל נכון את הזמן שלי, מהו ניהול זמן נכון? שיטות לניהול זמן, איך להתייעל? איך לארגן את הזמן? 3 גורמים להתייעלות, ניהול זמן יעיל, 3 גורמים לניצול זמן, איך לא לדחות דברים? איך לא לדחות משימות? התייעלות

מרחב הזמן, מרחב המקום, איך הכל נוצר? איך נברא העולם? מקום בלי זמן, זמן בלי מקום, אני ולא אני, רוצה ולא רוצה, יש ואין, איך המוח חושב? איך המוח עובד? חוויית הזמן, חוויית המקום, זמן ומקום, מקום וזמן איך נוצרו הזמן והמקום? אליעד כהן מסביר שזמן ומקום, שני מושגים שאנו חווים בנפרד, למעשה אינם ניתנים להפרדה מוחלטת זה מזה. אי אפשר באמת לתפוס זמן ללא מקום או מקום ללא זמן. הוא מדגים זאת על ידי כך שכאשר חושבים על נקודה אחת של זמן, תמיד באופן אינטואיטיבי עולות שאלות לגבי לפני ואחרי, ומיד זה הופך למרחב של זמן. אותו דבר מתרחש כשמנסים לחשוב על נקודה אחת במרחב - מיד עולה השאלה מה נמצא לצידה, מעליה, או מתחתיה. כך שהמוח האנושי אינו מסוגל לתפוס נקודה בודדת של זמן או של מקום באופן נקי לחלוטין, תמיד נחוצה לו תחושת ההקשר. האם זמן קודם למקום או להפך? אליעד מסביר שאין דרך ברורה לומר האם הזמן קדם למקום או המקום קדם לזמן, מכיוון שמבחינת התפיסה הבסיסית ביותר, כאשר קיים אחד מהם, באותו רגע ממש מתקיים גם האחר. לדוגמה, ברגע שיש מודעות למקום מסוים, מתעוררת מיד השאלה כמה זמן המקום הזה קיים?, וכך נולד מושג הזמן. באופן הפוך, כאשר מודעים לזמן, מיד עולה השאלה היכן מתרחש הזמן הזה? וכך נוצר מושג המקום. אליעד מבהיר שהקשר בין זמן למקום הוא מהותי ואי אפשר להפרידם, אך באותה נשימה מדגיש שבמהות העמוקה ביותר של המציאות, הם מתמזגים לדבר אחד. איך אני ולא אני קשורים לזמן ולמקום? אליעד ממשיך ומסביר שכמו שהזמן והמקום לא יכולים להתקיים בנפרד, כך גם התפיסה שלנו של אני ולא אני. ברגע שהמציאות הופכת מכלום למשהו מוגדר, מיד ... כי הוא יודע בוודאות שזה יקרה, אלא כי הוא מאמין שזה מה שיתרחש. האם אפשר לתפוס את עצמך מעבר לזמן ולמקום? אליעד מתאר שישנו שלב נוסף ועמוק יותר של תפיסת האני, שלב שבו אדם מסוגל להכיר בכך שהתודעה שלו נמצאת מעבר לתפיסות הרגילות של זמן ומקום. הוא מסביר שהאדם יכול בהדרגה להוריד שכבות של תפיסות משתנות (כמו אני הגוף שלי, אני התודעה שלי, אני המשפחה שלי), עד שהוא מגיע למהות הבסיסית ביותר של עצמו, שאינה קשורה לזמן או למקום. בנקודה זו, האדם מסוגל לראות את עצמו כמשהו רחב ועמוק יותר מהתפיסה הרגילה שלו. האם ניתן לדמיין מקום בלי זמן או זמן בלי מקום? אליעד מסביר שברמה התיאורטית, ניתן לנסות לדמיין זמן בלי מקום או מקום בלי זמן, אך מבחינה מעשית זה בלתי אפשרי. המוח תמיד יחבר את שני המושגים. כאשר אדם מנסה לדמיין זמן ללא מקום, הוא מיד יחוש שזה לא מציאותי, מכיוון שהזמן תמיד קשור לתהליך כלשהו, ותהליך דורש מרחב. כך גם ההפך, אי אפשר לדמיין מקום שקיים ללא זמן, מכיוון שעצם הקיום דורש לפחות רגע אחד של מודעות או קיום - ומודעות זו תמיד מחייבת זמן. למה לא ניתן להבדיל בין זמן למקום במהותם העמוקה? אליעד מדגיש שהסיבה שאיננו יכולים להפריד באמת בין זמן ומקום נובעת מכך שברובד העמוק של המציאות הם אחד. לפני שהיו זמן ומקום נפרדים, הם היו בלתי ניתנים להבדלה. בדיוק כמו שלא ניתן להפריד בין אני ללא אני במהותם הראשונית. לפני שהמציאות הפכה לדואלית ולמוגדרת, הכל היה אחדות אחת. הזמן והמקום הם ביטויים שונים של אותה מהות אחת בלתי מוגדרת, ולכן, במקורם הם אינם שונים כלל. איך נוצר הזמן? מהו מרחב המקום? האם אפשר להפריד בין זמן ומקום? איך עובד המוח האנושי? מהי תפיסת האני? למה קשה להבחין בין עבר לעתיד? מהי מציאות סובייקטיבית?